משרת פרקליט המדינה: לפחות תשעה עורכי דין הגישו מועמדות

בין המועמדים הבולטים - אנשי הפרקליטות למברגר ואייסמן והשופטת אגמון-גונן ● דני דנון גבר על מיקי זוהר ונבחר ליושב ראש הליכוד העולמי ● הסתיימה ללא תוצאות פגישת נתניהו עם ליצמן וגפני לגבי העלאת גובה הקנסות ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו, התפטר מתפקידו ● שעות אחרי מקביליהם בעולם - מנהיגי ישראל בירכו את ביידן על ניצחונו

משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90
משרד המשפטים בירושלים
07:03 עריכה

ראש הממשלה החליפי בברכה לנשיא הנבחר: 

ראש הממשלה החליפי בירך את ביידן כבר לפנות בוקר באנגלית:

שר החוץ: 

07:04 עריכה

שר האוצר מברך על פתיחת החנויות, קורא לפתיחת הקניונים.

07:08 עריכה

סוף סוף: נתניהו בירך את ביידן.

לדבריו, ״יש לנו מערכת יחסים חמה ואישית קרוב ל-40 שנה, ואני מכיר אותך כחבר אמת של ישראל״.

07:23 עריכה

נשיא המדינה ראובן ריבלין בברכה לביידן:

07:43 עריכה

כ-20 דקות לאחר הברכה לביידן, נתניהו הודה לטראמפ:

07:53 עריכה

השר אופיר אקוניס יוצא נגד מה שהוא קורא ״השמחה לאיד של גורמים פוליטיים בישראל שאין להם מושג, וח״כים מהשורות של השמאל – כמה רוע״ על הפסד טראמפ ואומר שזו הסיבה שאינו בטוויטר שהינו כלי משחית ואגריסיבי. בכל מקרה בראיון שערך בכאן רשת ב׳ אמר שטראמפ אכן היה החם ביותר לישראל ושצריך להגיד לו תודה.

לגבי התסבוכת הפוליטית הישראלית אמר ״אין לנו רצון ללכת לבחירות״ והאשים את כחול לבן באי העברת התקציב.

לאחר התחמקויות בנוגע להאשמת הליכוד לגבי קשר בין מפגינים נגד נתניהו לאיראן, הודה אקוניס כי ״אינו שותף למחשבה זו״.

08:07 עריכה

כחול לבן מתאמים עם יש עתיד את המהלכים הבאים.

 

08:09 עריכה

עמיר פרץ נגד מהלכי הממשלה בנוגע למתווה החנויות:

08:27 עריכה

חברי הכנסת והשרים של כחול לבן בברכות לנשיא ארה״ב הנבחר: 

08:29 עריכה

חוק לביטול העלאת שכר:

08:38 עריכה

בימינה מעודדים קנייה בלו אנד ווייט. לא כחול לבן כמובן כי זה שם של מפלגה.

08:55 עריכה

שר החקלאות: במפלגות החרדיות לא עמדו בדיבורם.

09:16 עריכה

טיבי על תוצאות הבחירות:

10:14 עריכה

במקביל להצעה של גינצבורג להקפאת שכר הח״כים, תעלה לדיון הצעת חוק של שלמה קרעי לעצירת עליית השכר אצל כל בכירי רשויות המדינה. שתי ההצעות אמור לידון בוועדת הכנסת וההצעה של גינצבורג להתקדם למליאה.

שלמה קרעי:

גינזצבורג:

10:20 עריכה

איילת שקד מאחלת בהצלחה לביידן וכשעה אחר כך אומרת תודה לטראמפ:

10:24 עריכה

בחדשות 12 מדווחים: ליאת בן ארי לא תתמודד על משרת פרקליט המדינה.

על פי הדיווח, לפי מקורביה של עו"ד בן ארי, ההחלטה שלא להתמודד לתפקיד התקבלה בלב כבד. לדבריהם, היא "אינה חוששת מדבר" וכי המחויבות שלה לניהול תיקי נתניהו היא זו שהכריעה בנושא.

10:31 עריכה

הצעת חוק: רק 45 יום בין ההליכה לבחירות להקמת ממשלה:

10:51 עריכה

ניצן הורוביץ עם תכנית עבודה לנשיא ארה״ב הנבחר:

10:56 עריכה

ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות שרון אלרעי לא אופטימית. לדבריה "אם עוד חודש נהיה בסגר כללי שלישי – בעלי העסקים ייפגעו לא פחות. זה דבר שיכול לקרות אם ההתקהלויות, הפתיחה הלא מרוסנת וקבלת ההחלטות בקבינט בניגוד להמלצות משרד הבריאות יימשכו". דבריה של אלרעי – בכאן רשת ב׳.

11:06 עריכה

יולי אדלשטיין מברך את ביידן ידיד ישראל.

יש גם באנגלית עם תמונה:

כשעה מאוחר יותר, עוד שר מהליכוד מברך את ביידן. אולי הוסר האמברגו.

וכמובן גם הודיה לטראמפ:

גדעון סער מצטרף:

11:46 עריכה

לאחר שנתניהו התנגד להסכם ניגוד העניינים של מנדבליט, העתירה של התנועה לאיכות השלטון חוזרת לבג״ץ:

12:05 עריכה

השר שטייניץ עם הספד לנתן זך יומיים אחרי כולם:

12:21 עריכה

כחול לבן ושכר הח״כים – כל החברים מתייצבים לדברר את הצעת החוק.

12:22 עריכה

גנץ על שתי תוכניות: מאבק באלימות במשפחה, קידום תיירות.

השר שמולי:

12:30 עריכה

נתניהו הקליט ברכה לג׳ו ביידן והודה לנשיא טראמפ.

צודק אחמד טיבי, נתניהו לא אומר את המילה נשיא על ביידן.

12:33 עריכה

בימינה מוותרים על התוספת: 

12:54 עריכה

מיד אחרי נתניהו, גם ריבלין שולח ברכה מצולמת:

13:18 עריכה

דברי נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: מגפת הקורונה, ישוב חדש בעוטף עזה, נפרדים מנתן זך ומהרב נתן זקס.

 

13:19 עריכה

השר זאב אלקין גאה בהחלטה להקים יישוב חדש בעוטף עזה:

גם גלנט:

אלקין:

13:46 עריכה

בנט בברכה לג׳ו ביידן:

13:53 עריכה

איום רציני? ההסתדרות מכריזה סכסוך עבודה:

 

 

14:02 עריכה

יש עתיד-תל״ם תתמוך בהצעת כחול לבן:

 

14:03 עריכה

שר החקלאות אלון שוטסר על הדרך של נשים אפרו-אמריקאיות:

14:37 עריכה

המועצה לבטחון לאומי לשרי הממשלה: גבשו קריטריונים למאבק בקורונה.

14:42 עריכה

בצלאל סמוטריץ׳ קורא לצאת לקניות והוא יעלה את התמונה.

14:44 עריכה

בחדשות 12 מדווחים: נתניהו ייפגש היום עם ראשי יהדות התורה לצורך פתרון משבר הקנסות.

14:56 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו סופד ליונתן זקס, הרב הראשי לשעבר של חבר העמים הבריטי, שהלך אתמול לעולמו.

15:05 עריכה

הממשלה החליטה על הקמת ועדה בין-משרדית, שתבחן את האפשרות לחייב גברים אלימים לעבור הערכת מסוכנות וטיפול שיקומי. את הוועדה יוביל משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

15:27 עריכה

רשת מרכזי הקניות ביג עתרה לבג"ץ בדרישה לקיים דיון דחוף בפתיחה במתחמי הקניות שאינם מקורים.

15:59 עריכה

כתב אישום הוגש הבוקר לבית משפט השלום בירושלים נגד שלמה חבשוש, תושב העיר, ששלח לפני כחצי שנה מסרון מאיים ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

16:13 עריכה

עורכת הדין טלי גוטליב הגישה את מועמדותה לתפקיד פרקליטת המדינה. שלשום פורסם שעורך הדין אייל בסרגליק הגיש גם כן את מועמדותו לתפקיד.

16:35 עריכה

סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, משה סעדה, הגיש את מועמדותו לתפקיד פרקליט המדינה – כך דיווח גיא פלג ב-N12.

16:55 עריכה

במכון ויצמן למדע נערכה אזכרה במלאת 68 שנים למותו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן, הקבור במקום. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הזכיר את שלושת היסודות, שעליהם דיבר ויצמן, ובהם, לדבריו, תלוי עתיד המדינה: אהבת חינם, מאמץ לבנות ושלום לקרוב ולרחוק. "בתקופה הזאת, שבה אנו מתמודדים עם אתגרים בריאותיים וכלכליים שטרם נראו כמוהם, המשימה הלאומית שלנו היא לוודא כי שלושת היסודות שהתווה ויצמן, ממשיכים להוביל את דרכנו ואת דרכה של מדינת ישראל".

16:56 עריכה

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו, הודיע על פרישתו מהתפקיד. גרוטו ביקש היום משר הבריאות יולי אדלשטיין וממנכ"ל המשרד, פרופסור חזי לוי, לסיים את תפקידו בסוף שנת 2020.

17:36 עריכה

במערכת הפוליטית מודים לפרופסור איתמר גרוטו, שהודיע היום על רצונו לסיים את תפקידו כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

17:40 עריכה

יושב ראש ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, מציין את שבוע הבטיחות בדרכים, שמתחיל היום –

17:51 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם השליח המיוחד של ארצות הברית לנושא האיראני אליוט אברמס בבית ראש הממשלה בירושלים. לפגישה הצטרף גם שגריר ארצות הברית בישראל, דייוויד פרידמן.

השליח המיוחד של ארצות הברית לנושאי איראן וונצואלה, אליוט אברמס, בוועדת החוץ של הסנאט, 24 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Susan Walsh,Pool)
אברמס מעיד בפני ועדת החוץ של הסנאט בספטמבר האחרון (צילום: AP Photo/Susan Walsh,Pool)

בשבוע הבא יבקר בישראל שר החוץ מייק פומפאו.

17:54 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו יגיע מחר לישיבה של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בכנסת. בדיון ישתתפו גם יושב ראש הכנסת יריב לוין והשר לביטחון הפנים אוחנה.

17:57 עריכה

שופטי בית המשפט המחוזי תל אביב, מיכל אגמון-גונן וירון לוי, הגישו את מועמדותם לתפקיד פרקליט המדינה. היום חל המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד.

18:27 עריכה

"אדם עם לב ענק": שר הבריאות יולי אדלשטיין מודה לפרופסור איתמר גרוטו, שהודיע היום על רצונו לסיים את תפקידו כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

19:20 עריכה

ביום חמישי הקרוב יחל הפיילוט לקיצור משך הבידוד מ-14 ימים ל-12 – כך דווח הערב בחדשות 12. כדי להשתחרר מהבידוד יידרשו המבודדים לעבור בדיקת קורונה ביום העשירי לבידוד, בנוסף לבדיקה שיעברו בתחילת ההסגר.

19:23 עריכה

יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה עודד פורר בירך את קמלה האריס על בחירתה לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית.

19:26 עריכה

"הממשלה הצליחה לגרום להתפטרות כל ראשי משרד הבריאות": יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב על הודעת הפרישה של פרופסור איתמר גרוטו מתפקיד המשנה למנכ"ל משרד הבריאות –

19:33 עריכה

ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס: מספר המאומתים היומי הוא 647; "אנחנו כבר כמה ימים באותו מספר פחות או יותר, שזה אומר שמקדם ההדבקה במדינת ישראל הוא כמעט סביב ה-1 – זה אומר, שכל בן אדם מדביק בן אדם אחד אחר, ולכן המספרים של המאומתים לא מאוד משתנים. כדי להגיע למדרגה הבאה של פתיחת עוד חלקים במשק צריכים להגיע למספר מאומתים שהוא מתחת ל-500". עוד אמרה אלרעי-פרייס שנראית עלייה במקדם ההדבקה.

20:00 עריכה

בכירים במשרד הבריאות: אם מגמת העלייה בהדבקה תימשך – בעוד חודש, בחג החנוכה – יוטלו שוב הגבלות, כך דווח הערב בחדשות 12 ובחדשות 13.

20:28 עריכה

יושב ראש כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ, ושר החוץ, גבי אשכנזי, כעסו על שר המשפטים אבי ניסנקורן, שבחר לברך את הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לפניהם – כך דיווח הערב רביב דרוקר בחדשות 13. ראש הממשלה החליפי אף נזף בניסנקורן – דיווחה דפנה ליאל בחדשות 12.

20:50 עריכה

הסתיימה ללא תוצאות פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי יהדות התורה, יעקב ליצמן ומשה גפני, בנושא העלאת הקנסות על הפרת ההגבלות. הפגישה בין הצדדים נמשכה שעה וחצי, ובסיומה קבעו לשוב ולהיפגש.

21:06 עריכה

הלילה בחצות יחול המועד האחרון להגשת מועמדות למשרת פרקליט המדינה. בתקשורת פורסמו שמותיהם של תשעה מתמודדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד –

  • המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר
  • פרקליט מחוז חיפה, עמית אייסמן
  • סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, משה סעדה
  • שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן
  • שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי
  • עורך הדין עופר ברטל
  • עורך הדין אייל בסרגליק
  • עורכת הדין טלי גוטליב
  • עורכת הדין יעל תותחני
21:10 עריכה

דני דנון נבחר ליושב ראש הליכוד העולמי. דנון, שזכה ל-94.2% מהקולות, גבר על מיקי זוהר, שקיבל 5.1% מקולות המצביעים. ראש הממשלה ויושב ראש הליכוד בנימין נתניהו תמך בבחירות במועמדותו של זוהר, שהפסיד.

שגריר ישראל באו"ם דני דנון בראיון לסוכנות AP ברעננה, 28 ביולי 2020 (צילום: Sebastian Scheiner, AP)
דנון בראיון לסוכנות AP ביולי האחרון (צילום: Sebastian Scheiner, AP)
21:30 עריכה

ארבעה מחוקריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מקודמים מאז הסתיימה חקירת התיק – כך דיווח הערב רביב דרוקר בחדשות 13.

החוקר המרכזי, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת ניצב כורש בר נור, משמש בשנים האחרונות כמפקד המכללה לשוטרים. הוא רצה להיות מקודם או בדרגה או בתפקיד – אך לא חזר לאגף החקירות.

תת ניצב ערן קמין ביקש גם כן קידום בשנים האחרונות – אך בקשתו נדחתה. לאחרונה הוא מונה לתפקיד של ממונה קורונה.

סגן ניצב שלמה מומי משולם, ראש הצוות של החקירות, לא קודם בשנים שעברו מאז הסתיימה חקירת התיק. לאחרונה הועבר לתפקיד רוחב – היחידה לחקירת סוהרים. כמו כן הוא לא קודם בדרגה.

רב פקד צחי חבקין רצה להתקדם לדרגת סגן ניצב, המשטרה המליצה שיקודם אך המשרד לביטחון הפנים לא אישר – והוא נשאר כבר מספר שנים רב פקד, באותו תפקיד.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "כל הקצינים המוזכרים בפנייתכם הם אנשי מקצוע ותיקים ומוערכים מאוד במשטרת ישראל, ששובצו לתפקידים במסגרת תהליכי קידום ושיבוץ סדורים".

21:56 עריכה

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד מונה את רשימת הבכירים, שלדבריו, התפטרו "בגלל הניהול הכושל" של משבר הקורונה –

22:10 עריכה

יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגיב על התפטרותו של פרופסור איתמר גרוטו מתפקיד המשנה למנכ"ל שרד הבריאות –

22:17 עריכה

ממחר (שני) מעבדת בדיקות הקורונה בנמל התעופה בן-גוריון תהיה מוכנה להפעלה. בדיקה, שתוצאותיה יימסרו בתוך כ-14 שעות, תעלה 45 שקלים, ובדיקה מהירה יותר, שתוצאותיה יימסרו בתוך כארבע שעות, תעלה 134 שקלים.

עוד 63 עדכונים
כל הזמן // יום חמישי, 4 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

משוואה חדשה בעימות בין ישראל לאיראן

ההתקפה הישראלית באזור דמשק על יעדים איראנים בתגובה לפגיעה בספינה הישראלית במפרץ עומאן איננה מספיקה כדי להרתיע את איראן. האיראנים מתכננים להמשיך בהתקפות על כלי שיט ישראלים במפרץ ובים סוף ונדרשת פעולת הרתעה ישראלית תקיפה. עדיין לא מאוחר.

ישראל הגיבה השבוע על הפגיעה האיראנית באוניית המשא של איש העסקים הישראלי רמי אונגר במפרץ עומאן בתקיפה על יעדים איראניים באזור דמשק.

התגובה הצבאית הישראלית הייתה מתחייבת אך היא איננה מספיקה ואיננה מרתיעה את איראן מספיק, עד כדי עצירת המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל.

התגובה הצבאית הישראלית מתחייבת אך לא מרתיעה את איראן מספיק כדי לעצור את המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל

בדיון הביטחוני אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו פרץ ויכוח עז בין הרמטכ"ל אביב כוכבי לבין ראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת, כדי להרתיע את איראן מללכת בקו הזה. הרמטכ"ל כוכבי המליץ להגיב ביבשה, בתקיפת יעדים איראניים בסוריה, שהיא הזירה המוכרת לישראל וישראל פועלת בה באופן שבועי. על פי כוכבי, יש להגיב תגובה מידתית שאותה איראן תוכל להכיל מבלי שתביא להסלמה. ואילו ראש המוסד יוסי כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה וכואבת שתרתיע את האיראנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרוצה בתקופה האחרונה להקטין את כוחו המדיני והביטחוני של ראש המוסד משיקולים פוליטיים, אימץ את גישת הרמטכ"ל. ברקע ההחלטה שהתקבלה היה גם רצון להימנע מעימות עם ממשל ביידן. גורמים מדיניים הסבירו כי תגובה ישראלית חריפה עלולה לחבל במאמצי הנשיא ביידן לחדש את הדיאלוג עם איראן ואז הוא יטיל את האשמה על ישראל.

איראן הכחישה את ההאשמות של ראש הממשלה נתניהו כי היא אחראית לפיגוע באוניית המשא הישראלית. משרד החוץ האיראני טען כי מדובר  בשקר ישראלי שמטרתו לעורר עימות בין איראן לארה"ב, מכיוון שישראל חוששת מחזרתו של ממשל ביידן בקרוב להסכם הגרעין.

לעומת זאת, העיתונות האיראנית רמזה כי אכן איראן או שלוחותיה עומדות מאחורי הפגיעה באונייה הישראלית.

העיתון האיראני "ג'ומהורי אסלאמי" כתב כי הפגיעה באונייה, שנראתה אונייה בריטית לכל דבר ועניין, הייתה מקצועית ו"נקייה" וללא נפגעים בנפש. לדברי העיתון:

"היא בוצעה על ידי גורם אנונימי והיא מהווה ללא שום ספק מעשה נקמה על מעשי הטבח של ישראל בסוריה, עיראק ותימן".

ויכוח עז פרץ בין הרמטכ"ל כוכבי לראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת. כוכבי המליץ על תגובה מידתית שאיראן תוכל להכיל ללא הסלמה ואילו כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה ומרתיעה

העיתון האיראני "נור" הבליט את הקרבה של איש העסקים הישראלי רמי אונגר לראש המוסד הישראלי יוסי כהן והעריך כי יתכן שהאונייה עסקה בפעילות ריגול במפרץ הפרסי, לאור הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ, כדי לאסוף מודיעין שמטרתו לפגוע באופן מדוייק ב"ציר ההתנגדות".

מובן מאליו שמדובר בספין שקרי איראני, אוניית המשא של רמי אונגר הפליגה מדאמם בסעודיה כשעל סיפונה מכוניות בדרכה לנמל סינגפור.

התגובה הצבאית הישראלית בסוריה מתפרשת באיראן כאקט של חולשה וכ"בריחה" של ישראל מעימות ימי עם איראן.

פרשנים איראניים מעריכים כי התגובה החלשה של ישראל דווקא תעודד את איראן  להמשיך ולתקוף כלי שיט ישראלים באזור המפרץ או בים סוף. איראן יכולה לעשות זאת באופן ישיר על ידי חיל הים של "משמרות המהפכה" האיראניים או באופן עקיף של ידי שלוחותיה. כמו למשל המורדים החות'ים בתימן שיכולים לתקוף כלי שיט ישראלים בים סוף או באזור באב אלמנדב באמצעות טילים, מוקשים ימיים, מל"טים מדוייקים או סירות נפץ.

לישראל יש יכולות ימיות לא מבוטלות באמצעות הצוללות החדישות שברשותה שאי אפשר לפרטן במאמר זה. היא יכולה להלום באיראן בחוזקה באמצעותן וגם באמצעות חיל האוויר. האיראנים הקפידו לבצע פיצוץ באוניית המשא הישראלית כך שיגרום לה נזק בלבד ולא יביא לנפגעים. גורמי ביטחון בישראל אומרים כי את המוקש הימי הצמידו אנשי הקומנדו הימי האיראני לדופן האונייה באופן כזה שהאונייה לא תטבע.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית כדי לראות את תגובתה של ישראל. האיראנים מרוצים מכך שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית לראות את תגובת ישראל. האיראנים מרוצים שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר

ב-14 ביולי 2006 נפגעה ספינת חיל הים הישראלי אח"י חנית מירי של טיל איראני מסוג  802-C, שנורה לעברה על ידי ארגון חזבאללה בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השניה. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל שהיו בספינה.

גורמי ביטחון בישראל חוששים שהאיראנים יאמצו כעת את שיטת ההתקפות הימיות על כלי שיט ישראלים. לכן, התגובה הישראלית בהפצצת יעדים איראנים בסוריה הייתה טעות, ישראל הייתה צריכה להגיב מול כלי שיט איראני, כדי להראות לאיראן שהיא איננה חוששת מפניה. אפשר היה גם להגיב במתקפת סייבר כפי שנעשה בעבר ב-9 במאי 2020 כשנמל בנדר עבאס בדרום איראן ספג מתקפת סייבר קשה שיוחסה לישראל וגרמה לנזקים רבים בנמל.

עדיין לא מאוחר לשקם את ההרתעה מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 759 מילים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים

גפני: "לא נשב בקואליציה עם גילה גמליאל"

השרה גמליאל הביעה תמיכה בגיור רפורמי - גפני מאיים לשבור את הכלים ● הליכוד יקיים הערב כנס פתוח ראשון למחוסנים ומחלימים, ולזמן ישראל נודע על כוונה לקיים בו הופעה של "פרחי ירושלים" עם שיר שמתייחס לנתניהו כמו לאלוהים ● עומר בר לב תוקף את התבטאויות מרצ על כוונת ח"כים מהעבודה לערוק לממשלת נתניהו: "פאתטי ומביך" ● א', שהתפטר לפני כחודש מתפקיד סגן ראש המוסד תוקף את מדיניות נתניהו ביחס לגרעין האיראני

עוד 10 עדכונים

למקרה שפיספסת

אף מילה על אפשטיין

כשהסתיים כיבוש לוד, נסע יגאל אלון, אז מפקד המבצע (מבצע דני 10-18 ביולי 1948) לראש הממשלה דוד בן גוריון כדי להיוועץ איתו מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר ודיבר, יגאל אלון שאל שוב ושוב מה צריך לעשות עם הערבים של לוד, אבל בן גוריון לא ענה לו. וככה שוב – פעם אחרי פעם, שלוש פעמים.

כשהסתיים כיבוש לוד נסע יגאל אלון, מפקד מבצע דני, לרה"מ בן גוריון כדי להיוועץ מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר, אלון שאל שוב ושוב מה לעשות עם ערביי לוד, אבל בן גוריון לא ענה

בן גוריון היה נוהג לרשום את השיחות במהירות על גבי מחברת עם ניר פחם, שמעתיקה את הדברים לדף השני. אחרי  40 דקות, כשהם בדרך החוצה במסדרון, והמחברת המקופלת נמצאת במקום אחר, רחוק, וכבר אין איש בסביבה זולת שניהם, אמר בן גוריון בקולו המעט צווחני, מלווה בתנועת יד רחבה, ליגאל אלון:

"תעשו מה שצריך".

התוצאה ידועה – עם הדבר הזה חזר יגאל אלון מהמטה, וההנחיה שיצאה הייתה להתחיל לפעול לפינוי הערבים.

בעיר נצרת, לעומת זאת, המצב היה שונה לגמרי. בצפון פיקד על הכוחות לסקוב, איש הבריגדה. בישיבת מטה אחרי הכיבוש של נצרת שאלו קציני המטה מה לעשות עם כל התושבים. לסקוב אמר להם: תשלחו מברק למטה הכללי, והמטה הכללי יכול לענות רק את הדבר המתבקש על פי דיני המלחמה, ודיני המלחמה ברורים: אל תרחיקו אנשים מנצרת.

כלומר טיבן של ההחלטות ואופיין מושפע לא מעט מאופי האנשים שנטלו אותן.

את הסיפור המרתק הזה מספר אהוד ברק, ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר בסרטו של במאי הסרטים הדוקומנטריים רן טל ("ילדי השמש", גן עדן" "המוזיאון", ועוד) "מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום".

נקודת המוצא של הסרט היא היסטוריוסופית ולא אקטואלית:

בספר "השועל והקיפוד" מ–1953, דן הפילוסוף הפוליטי ישעיה ברלין בהשקפתו של הסופר לב טולסטוי על ההיסטוריה. טולסטוי, בספרו "מלחמה ושלום", מעלה את הטענה שההיסטוריה נוצרת מאינספור פעולות של אינספור אנשים. כל אחד מהם פועל על פי שיקולו הרגעי הקטן, ומה שאנחנו קוראים "היסטוריה" הוא מה שנוצר מאוסף הפעולות המקרי הזה. אהוד ברק, שבילה, על פי דבריו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת, ושחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה.

אהוד ברק, שבילה, לעדותו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת. שחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה

הסרט, שמבוסס על ארבעה ימי ראיונות ארוכים שערך הבמאי עם ברק, סוקר שישה צמתים מרכזיים בחייו של אהוד ברק. בין השאר: חיסול מנהיגי הטרור אחרי הרצח של הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מבצע "אביב נעורים", חוויותיו הקשות כמג"ד מילואים בחווה הסינית במלחמת יום כיפור, ההחלטה הלא פשוטה לצאת אחרי 18 שנה מלבנון, וכמובן ה"רומן" המתמשך שלו עם יאסר ערפאת, מהכנת התוכניות האופרטיביות לחיסולו כבר כשערפאת עובר מירדן ללבנון בתחילת שנות השבעים, ועד לוועידה המפורסמת בקמפ דיוויד, שלושים שנה אחר כך, ועידה שכישלונה חרץ מהרבה בחינות גם את גורלו הפוליטי של ברק.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו, של מי שנחשב כל השנים כ"מר טפלון". כלומר אחד כזה שמסוגל לקבל החלטות מהירות והרות גורל בניתוק רגשי מוחלט.

כך למשל, כשהוא מספר איך כשהיה בן שש בערך, הייתה בקיבוץ משמר השרון, הקיבוץ שבו נולד וגדל, אישה צעירה, ניצולת שואה כנראה, שהייתה יוצאת כל יום בערב מחדר האוכל של הקיבוץ עם כיכר לחם מתחת ליד. הדבר עורר את פליאתם של הצברים הצעירים, משום שבקיבוץ שלהם פעלה מאפייה שסיפקה לחם בשפע לכל הישובים בסביבה, והדבר האחרון שהיית חושב עליו זה שיהיה חסר להם שם לחם. ברק מספר שהוא שאל את אביו למה היא נוהגת כך, ואביו ענה לו:

"עם מה שהיא עברה בחיים שלה עד עכשיו, היא אף פעם לא תהיה בטוחה שמחר יהיה לה לחם".

וכשהוא מספר את זה, נשבר קולו של המפקד המהולל מסיירת מטכ"ל, ועיניו דומעות.

לא כל חלקיו של הסרט אחידים ברמתם. כך למשל הפרק שעוסק במבצע "אביב נעורים", מתרכז יותר בצד האנקדוטלי שסופר כבר לא מעט פעמים – עמירם לוין וברק לבושים כנשים, עם גרבי צמר צבאיות שתחובים להם בחזיות כדי "להגביר" את הרושם, פותחים את הז'קט, מוציאים "עוזי" ומחסלים מישהו שהפריע להם בזמן המבצע. השאלות המוסריות הכבדות כמו מה מידת ההצדקה לחיסול, והאם נבחן לעומק מי הם אותם יעדים שנבחרו, נדחקות במקרה הזה מעט הצידה.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו

אבל מה שנשאר בסופו של דבר הוא דיוקן מרשים למדי של איש, שבהתנהלותו יש גם מאפיינים לא מבוטלים של דמות טרגית. נראה שברק עצמו מודע לסתירה הזאת כאשר הוא מצטט קטע מתוך "פאוסט" של גתה, בו נשמעת בין השאר האמירה:

"כל בני האדם חווים את החיים, רק מעטים מבינים בצורה יותר עמוקה את מה שהם חווים, והטיפשים מביניהם, שמנסים לחלוק את התובנות הללו עם כלל הציבור, הם אלה שמועלים על המוקד לשריפה או נסקלים באבנים".

"זה הרי מישהו שרצה להיות בן גוריון השני", אומר הבמאי רן טל בראיון, ומהרבה בחינות נותר מנגד על "הר נבו", כאשר לפחות כראש ממשלה, כהונתו מסתימת בדרך מאכזבת ומהירה מאוד, בטח בהשוואה לציפיות ולכוונות שלו עצמו.

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את בנימין נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את ג'פרי אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק, איימו לחסל כמעט סופית את תדמיתו הציבורית של האחרון. גם בגלל שהקשרים ומערכת היחסים הסבוכה עם שניהם כבר גדשה לעייפה את העיתונות הישראלית.

ברק שב וקונה פה כאמור את מקומו כמנהיג בעל שיעור קומה היסטורי, המוכן לפעול בצורה אמיצה בסביבה של חוסר ודאות, גם אם הדבר הזה עולה לו בסופו של דבר באובדן מכאיב של הפופולריות בציבור הישראלי.

רן טל, הבמאי, ממשיך כאן את ההתעסקות המרשימה ורבת השנים שלו בחברה הישראלית, בסתירות הפנימיות שקיימות בתוכה ובכאבים ובשאלות המוסריות שהיא מעוררת.

הסרט עלה לראשונה במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, ומתוכנן להיות מוקרן בהמשך במסגרת שידורי "קשת".

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק איימו לחסל את תדמיתו הציבורית של האחרון

"מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום". ישראל 2020, 85 דקות. תסריט ובימוי רן טל. הפקה – אמיר הראל ואיילת קייט.

אודי בן סעדיה למד בימוי בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו, בתאטרון צוותא, הסמטה ותמונע בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב מעריב", ובעיתונים "חדשות" ו"העיר". פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים וספר שלו יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בן קיבוץ אשדות יעקב. גר היום בבית דגן. משתדל לרוץ בשדות אם אפשר ולהביט על עצמו ועל העולם קצת מהצד. לפעמים זה כואב ולא מעט פעמים זה גם משעשע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,005 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים

המתנחלים מצופפים שורות, הצבא מטייח, המשפחה רוצה תשובות

בדיקת זמן ישראל צה"ל קבע כי חאלד נופל מת ב-5 בפברואר אחרי שתכנן לבצע פיגוע טרור במאחז הלא חוקי הסמוך לביתו בכפר ראס כרכר ● אבל פקיד השומה הפלסטיני לא היה חמוש, ולא ברור מה הביא אותו לפנות בוקר, לבד, לחוות שדה אפרים בה נורה למוות ● ישראל נסמכת על עדויות מתנחלים, אבל למשפחת ההרוג יש גרסה שונה לגמרי ● סיפור שקרה בחושך, על ראש גבעה שנויה במחלוקת, עם אקדח מעשן אחד  

עוד 2,298 מילים

במערכת הביטחון הופתעו מדברי גמליאל, שלפיהם, איראן אחראית לזיהום הזפת

בית הדין בהאג הודיע שיפתח בחקירת פשעי מלחמה של ישראל בשטחים; נתניהו: "ההחלטה - תמצית האנטישמיות והצביעות" ● בשל הפסקת התחבורה הציבורית לירושלים בפורים יהדות התורה הודיעה שלא תשתף פעולה עם המשטרה ● דמוקרטית, מפלגתם של פעילי המחאה נגד נתניהו, החליטה לפרוש מהמרוץ לכנסת ● יהדות התורה פרסמה קמפיין שבו הוצגו רפורמים ככלבים

עוד 43 עדכונים

מרתק לעקוב אחר המסע הארוך של ליברמן ממחוזות הימין הקיצוני לעבר השמאל החילוני-ליברלי ● אבל זה לא ממש הולך לו: מנהיג ישראל ביתנו תקוע בסקרים תקופה ארוכה, ואף במגמת היחלשות ● הסיבה לכך היא אמינות: קשה להפנים את העמדות המתונות של ליברמן כיום כלפי האזרחים הערבים, והדימוי שלו נותר ימני קיצוני, גם אם נתניהו מתעקש לקרוא לו שמאלן ● פרשנות

עוד 570 מילים ו-1 תגובות

מדוע נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנושא מינוי פרקליט המדינה?

בבג"ץ מתנהלות מזה כמה חודשים עתירות בנושא הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש עבור ראש הממשלה ● הדיון מצוי בשלב מתקדם, צו על תנאי כבר הוצא בנובמבר ● אולם כעת מתברר כי נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנוגע להכרזתו כי לא היה מעורב בהבאת מינוי של פרקליט המדינה הבא לממשלה, והטיעונים שמעלה בא כוחו עו"ד מיכאל ראבילו מעלים תהיות רבות ● פרשנות

עוד 734 מילים

מאות אבנים עושות את דרכן לישראל בדואר דיפלומטי

משבר הקורונה מונע ממשפחות שכולות שחיות בחו"ל להגיע לישראל ביום הזיכרון ● במסגרת יוזמה, שהחלה ביום הזיכרון בסגר הראשון, יוטסו השנה לארץ בסיוע משרד החוץ מאות אבנים ועימם מסרים אישיים ● חלוקי הנחל יונחו על הקברים על ידי מתנדבים, שידאגו לצלם את הרגע ולשלוח למשפחות את התיעוד

עוד 290 מילים

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

עוד 2,032 מילים

סקרים: 61-59 מנדטים למתנגדי נתניהו; לפי סקר חדשות 12, מרצ מתחת לאחוז החסימה

יושב ראש ועדת הבחירות פוגלמן אסר לשדר את הופעתו של נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" ● יושב ראש סיעת יהדות התורה פינדרוס: מי שהתגיירה בגיוס צה"לי היא שיקסע ● קבינט הקורונה קבע שישראלים יוכלו להיכנס לארץ ללא אישור של ועדת החריגים; ההחלטה תיכנס אם תאושר על ידי הממשלה ● לראשונה אותרו בישראל חולים בווריאנט הניו-יורקי של נגיף הקורונה

עוד 49 עדכונים

בתקופה שבה כמעט כל החלטה מציתה דיון בשאלת היקף סמכותו של בג"ץ, נדרשים השופטים לעלות דרגה ברמת התחכום ● שני פסקי הדין שניתנו אתמול - בנושאי איכוני השב"כ ובנושא הגיור הלא-אורתודוקסי - מראים את מידת התחכום השיפוטי שאימצו ● פרשנות

עוד 1,462 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה