פרידה מהמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שהודיע על סיום תפקידו

מפיליפ מוריס לטדי שגיא: המעידות הגדולות של גרוטו

הוא נלחם על המשך הפעלת טיפות החלב, תרם להוצאתם של המפעלים המזהמים מחיפה, הקים את המערך האפידמיולוגי והוביל את הפרויקט לחיזוק ושיפור הפיקוח על המזון ● אבל בשלוש השנים שבהן כיהן כמשנה למנכ״ל הסתבך פרופ׳ גרוטו בשתי פרשיות שבהן העניק הנחות תמוהות לבעלי הון שלא לפי הנהלים ● ״יש לו נטייה לפעול בפזיזות ובהתלהבות ולהיענות בקלות לדרישות של אנשים בעלי עוצמה״

איתמר גרוטו (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
איתמר גרוטו

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ׳ איתמר גרוטו, הודיע כי הוא פורש מתפקידו, לאחר שכיהן במשך שלוש שנים כמשנה למנכ״ל ו-13 שנים בתפקידים בכירים במשרד.

כמו פקידים אחרים במשרד הבריאות, הפך גרוטו במהלך משבר הקורונה מאדם אנונימי כמעט, שהציבור הרחב לא היה מודע להשפעתו, לאחריות המוטלת עליו ולפועלו למען בריאות הציבור הישראלי, למעין "סלב" שהופיע במהדורות מרכזיות, ואף זכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת". למעשה, כמעט לכל ישראלי הייתה דעה על מדיניותו ועל התבטאויותיו מעוררות המחלוקת.

כחלק מכך, הפרשה שבה גרוטו אישר הקלות בתקנות הקורונה לאיש העסקים טדי שגיא, עוררה רעש גדול הרבה יותר מפרשה דומה, ולא פחות בעייתית, שבה גרוטו העניק הקלות רגולטוריות רציניות מאוד לתאגיד ענק למכירת סיגריות.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2018 מתח ביקורת חריפה מאוד על הקלות רגולטוריות שמשרד הבריאות העניק לענקית הסיגריות פיליפ מוריס. הדו"ח התמקד בשתי פרשות, שבאחת מהן שמור לגרוטו תפקיד מרכזי, והוא הכנסת מאייד הסיגריות "אייקוס" לישראל.

לפי הדו"ח, נציגי חברת פיליפ מוריס נפגשו עם גרוטו במרץ 2016, בזמן ששימש כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ודנו איתו בשיווק האייקוס בישראל. הפגישה נערכה שלוש שנים לפני שהאייקוס קיבל אישור לשיווק ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), וגם הוא התייחס למוצר כאל מוצר מסוכן.

בסוף הפגישה אמר גרוטו "הבנתי שבכוונת החברה (פיליפ מוריס) לשווק את המוצר (אייקוס) בישראל בעתיד, רק לאחר שרשויות רגולטוריות מובילות בעולם יכירו במוצר כ'מופחת סיכון'".

מכשיר iQOS דמוי עט בחנות בטוקיו יפן. אוקטובר 2018 (צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko)
מכשיר iQOS דמוי עט בחנות בטוקיו יפן. אוקטובר 2018 (צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko)

אבל חודשיים לאחר מכן פנתה פיליפ מוריס למשרד הבריאות בבקשה לפטור את האייקוס מהחובה לציין על מוצרים המכילים טבק כי הם מסוכנים. זאת, בדומה לפטור החל על סיגריות אלקטרוניות אחרות שאינן מכילות טבק – ולמרות שהאייקוס כן מכיל טבק.

עוד באותו יום ניסח גרוטו, יחד עם מוטי בבצ'יק – יועצו של סגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן – מכתב לרשות המסים, שאישר את מה שביקשה פיליפ מוריס, וקבע כי החוק להגבלת הפרסומת והשיווק החל על סיגריות ומוצרי טבק, לא חל על אייקוס.

מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של גרוטו באירוע. לפי דו"ח המבקר: "גרוטו קיבל את ההחלטה המיטיבה עם תאגיד הטבק בלי שהתייעץ עם אף גורם מקצועי במשרד הבריאות… ללא בחינה מעמיקה ויסודית של התחייבויות ישראל על פי האמנה הבינלאומית, בלא בחינה השוואתית למדיניות במדינות אחרות, וללא התייעצות עם גופי בריאות בינלאומיים, למשל ה-FDA".

בתגובתו לדו"ח שמסר למשרד מבקר המדינה אמר גרוטו: "בפגישה עם פיליפ מוריס התרשמתי בטעות שמדובר במוצר הדומה במהותו לסיגריה אלקטרונית. מכיוון שבעבר ביטל בג"ץ איסור שהטיל משרד הבריאות על יבוא סיגריות אלקטרוניות, סברתי כי ניתן לאשר את השימוש בה, בלי להתייעץ עם הגורמים המשפטיים במשרד. בעולם מתפתחת גישה של מוצרי טבק מופחתי סיכון, וקיימת מחלוקת בנושא".

המבקר דחה את טענותיו של גרוטו וקבע כי "בג"ץ דווקא קבע שעל משרד הבריאות להסדיר את נושא הסיגריות האלקטרוניות. משרד המבקר מעיר בחומרה לגרוטו על ששלח את המכתב לרשות המסים, ללא בחינה מעמיקה ויסודית של ההשפעות של מוצר טבק זה, והסיכונים שבו.

"מצופה מנושא משרה בכיר לבחון את מכלול ההשפעות של החלטתו, לבססה היטב על נתונים ועל חוות דעת משפטיות ולתעדה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לבריאות הציבור. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר במוצר לא מוכר, שהסרת ההגבלות על פרסומו ושיווקו עלולה להגביר את העישון", כתב המבקר.

"בפגישה עם פיליפ מוריס התרשמתי בטעות שמדובר במוצר הדומה לסיגריה אלקטרונית. מכיוון שבעבר ביטל בג"ץ איסור שהטיל משרד הבריאות על יבוא סיגריות אלקטרוניות, סברתי כי ניתן לאשר את השימוש בה"

יצוין כי לא זו בלבד שהחלטתו של גרוטו לא בוטלה, אלא שמשרד הבריאות המשיך לדבוק בה, כמדיניות, גם כאשר החלה פעילות של ארגונים חברתיים נגד ייבוא האייקוס.

בתחילת 2017 דרשו היועצת המשפטית של משרד הבריאות דאז, מירה היבנר, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ממשרד הבריאות להחיל את חוקי אזהרת הצרכנים על האייקוס, אבל בצמרת המשרד התעלמו מדרישתם.

יעקב ליצמן (משמאל) ומשה בר סימן טוב (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
יעקב ליצמן (משמאל) ומשה בר סימן טוב (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בפברואר 2017 קיים ליצמן דיון בנושא "מדיניות סיגריות אלקטרוניות ואייקוס", בהשתתפותם של בבצ'יק, מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב, וגרוטו, בלא השתתפות היועצים המשפטיים של המשרד.

בישיבה הוחלט כי יחילו את חובת האזהרה ושאר הגבלות השיווק החלות על סיגריות רגילות גם על סיגריות אלקטרוניות – אבל לא על האייקוס, וזאת "עד להכרעת ה-FDA בנושא". כל זאת, בשעה שבארה"ב ובמדינות מפותחות נוספות היה אסור בכלל לשווק את האייקוס עד לאישור ה-FDA.

יום למחרת, ליצמן הודיע כי: "לא ידעתי על מכתבה של היבנר, ונדהמתי לגלות שגורמי המקצוע (בר סימן טוב וגרוטו, ת.ג) שכן ידעו על כך והשתתפו בישיבה לא טרחו לציין בפני כי נעשתה אליך פנייה בנושא והתקבלה עמדתך".

המבקר לא קיבל את הצטדקויותיו של ליצמן, אבל העיר לבר סימן טוב ולגרוטו: "היה ראוי שהמנכ"ל וגרוטו ישמיעו את עמדתם בדיון ויציגו לשר את מלוא המידע לרבות את חוות הדעת של היועצת המשפטית של המשרד ושל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (נגד האייקוס, ת.ג)".

במרץ 2017 הוגשו שתי עתירות לבג"ץ נגד ייבוא האייקוס לישראל והאפשרות לשווק אותו ללא הגבלות. רק לאחר מכן, נכתב בדו"ח המבקר, שוחח גרוטו עם גורמי המקצוע ב-FDA, כדי לברר מתי צפויה הכרעתם בנושא, ולא קיבל על כך תגובה.

בעקבות העתירות, הודיע משרד הבריאות לבג"ץ כי הוא רואה במוצר הטבק החדש מוצר שיש להחיל עליו את חוק הגבלת הפרסומת והשיווק, ואת החוק למניעת עישון, והעתירות נמחקו.

ממשרד הבריאות נמסר בזמנו בתגובה לדו"ח המבקר: "משרד הבריאות למד את הדו"ח ופועל לתיקון הנדרש ולמלחמה אפקטיבית בעישון בשטח. המשרד פועל בחזיתות רבות על מנת להילחם בעישון: הרחבת צו איסור העישון במקומות ציבוריים שנמצא בדיונים בוועדת הבריאות של הכנסת לקראת אישורו, תיקון החוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, פעילות אכיפה, עבודת מטה להקמת מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון, מהלך להפיכת בתי החולים הכלליים לנקיים מעישון ועבודה עם משרד החינוך למניעת עישון בקרב צעירים".

מפיליפ מוריס ישראל נמסר בתגובה: "פיליפ מוריס הינה גוף אחראי הפועל על פי החוק וימשיך לפעול בשקיפות ובהתאם לחוק. כגוף שכזה, אנו מאמינים בחשיבות של דיאלוג פתוח עם הרגולטורים, במטרה להשמיע את עמדתנו ולהעביר להם מידע רלוונטי עבור הציבור בישראל. חשיבותו של דיאלוג זה וההשלכות השליליות שהן תוצאה של חוסר בדיאלוג שכזה, באו לידי ביטוי רק לאחרונה בפערי המידע העצומים, שהובילו לכך שמבין 35 מדינות בעולם בהן משווק האייקוס, ישראל היא היחידה שבחרה למסות את המוצר באופן זהה לסיגריות רגילות".

מארזי סיגריות חדשים מוצגים בחנות נוחות בצפת, צפון ישראל. דצמבר 2019 (צילום: David Cohen/Flash90)
מארזי סיגריות חדשים מוצגים בחנות נוחות בצפת, צפון ישראל. דצמבר 2019 (צילום: David Cohen/Flash90)

בקשה לפטור מחובת בידוד

עד כמה דומה האישור המהיר והחריג שגרוטו העניק לשיווק האייקוס ללא הגבלה לפרשת טדי שגיא?

שגיא, טייקון עסקי ישראלי המתגורר בקפריסין, הגיע לארץ בתחילת יוני, בתקופה שבה חלה עדיין חובת בידוד כללית לחוזרים מחו"ל, וביקש פטור מחובת הבידוד, כדי שיוכל להשתתף בחגיגות בר המצווה של משפחת טולדנו במגדל W.

שגיא היה אמור להגיש את הבקשה לד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, המוסמך להעניק אישורים חריגים של הקלות בבידוד. אבל שגיא עקף את שלמון. בר סימן טוב, שעדיין שימש אז כמנכ"ל המשרד טען אחר כך ששגיא פנה אליו טלפונית אבל הוא סירב לבקשה. שגיא הכחיש שפנה לבר סימן טוב.

כך או כך, שגיא הפנה את בקשתו לגרוטו, המשנה למנכ"ל, במייל שבו הוצגו בפני גרוטו הסיבות להקלה – וזה אישר אותה במייל עם שתי מלים בלבד: "מאשר, איתמר".

לשגיא הייתה סיבה לבקש פטור: הוא חלה בקורונה יותר מחודש קודם-לכן, בזמן ששהה בלונדון, והחלים. אבל לפי הנהלים שקבעו בר סימן טוב וגרוטו עצמו, מי שחלה בקורונה בחו"ל, ומבקש פטור מבידוד, אמור להציג עם כניסתו לישראל בדיקת קורונה שמראה שהחלים.

אלא שלאחר מכן פורסם באתר ynet, מבלי שגרוטו הכחיש, ששגיא לא הציג בפני גרוטו בדיקה שקבעה שהחלים. למרות זאת, גרוטו אישר את כניסתו מיד, ובלא התייעצות או בדיקה.  למעשה, לפי הנתונים שנחשפו באתר, שגיא נבדק פעמיים, פעם אחת בקפריסין ופעם אחת אחרי הגעתו לישראל – רק אחרי שגרוטו אישר לו להיכנס לארץ בלא כל בדיקה.

לאחר פרסום הפרשה ביום רביעי, הודיע שר הבריאות, יולי אדלשטיין, כי "לא ינהג בסלחנות" וכי פתח בבדיקת הפרשה החמורה. בר סימן טוב כתב לגרוטו מכתב חריף, שבו דרש ממנו: "להסיק מסקנות באופן מיידי". בתקשורת צוטטו בכירים במשרד שאמרו כי הם "רותחים" ו"מצפים מגרוטו להתפטר באופן מיידי".

גרוטו כתב לבר סימן טוב בתשובה, לאחר ששכר את שירותיו של יועץ התקשורת אבי בניהו: "אני לא מכיר את טדי שגיא ולא הוא פנה אליי, מי שפנה אליי בשמו הוא 'גורם מתוך שירות המדינה'. בוודאי שלא קיבלתי שום תמורה שהיא בכל נושא שהוא מטדי שגיא או מגורמים הקשורים אליו". גרוטו לא חשף מעולם מי היה אותו "גורם מתוך שירות המדינה" שהעביר לו, לטענתו, את בקשתו של שגיא.

"בפנייה אליי בנוגע לשגיא הוטעיתי", כתב גרוטו לבר סימן טוב, "לא דובר שם על מסיבה, אלא על אירוע משפחתי. לא דובר בפטור מבידוד, אלא הקלה בתנאי הבידוד כדי לצאת לאירוע משפחתי, דבר שהוא בסמכות משרד הבריאות, תואם את מדיניות ונהלי משרד הבריאות ואין בו בשום אופן חשש לפגיעה בבריאות הציבור.

"בפנייה אליי בנוגע לשגיא הוטעתי, לא דובר שם על מסיבה, אלא על אירוע משפחתי, לא דובר בפטור מבידוד, אלא הקלה בתנאי הבידוד כדי לצאת לאירוע משפחתי, דבר שהוא בסמכות משרד הבריאות"

"ההקלה ניתנה לשגיא מאחר שהגיע במטוס פרטי מקפריסין, שנחשבת למדינה ירוקה וללא חשש לחשיפה לאנשים נוספים בדרך. הוא דיווח על כך שהיה חולה בקורונה והחלים ממנה, ומכאן שאיננו יכול להדביק. שגיא גם עבר בדיקת קורונה שנמצאה שלילית בקפריסין, בדיקה שלילית בישראל, ובדיקה סרולוגית חיובית בישראל. מצב זה מעיד על כך כי הוא אכן נחשף לנגיף בעבר, ולאור הזמן שחלף ובדיקות ה-PCR השליליות, ניתן לומר חד משמעית, כי הוא לא יכול היה לסכן בהדבקה אף אחד מהפוגשים בו".

"הפכתי לשעיר לעזאזל", כתב גרוטו לשגיא, "בתקופת הקורונה במקרים רבים אנשים שונים, ובכללם בכירים, לא הקפידו על הכללים, והעבירו מסרים שעירערו את אמון הציבור. אין ספק שיש להימנע מכך, אבל להפוך אותי לשעיר לעזאזל ולאשם המרכזי בתופעה הזו זה צעד לא ראוי, ואני מקווה שלא עומדים מאחוריו מניעים זרים".

פרופ' איתמר גרוטו במסיבת עיתונאים, ב-29 במאי 2020 (צילום: צילום מסך/לע"מ)
פרופ' איתמר גרוטו במסיבת עיתונאים, ב-29 במאי 2020 (צילום: צילום מסך/לע"מ)

מטעמו של טדי שגיא נמסר בתגובה לפרשה: "המאבקים הפנימיים במשרד הבריאות ובעלי אינטרסים שונים נעשים על גבו של טדי שגיא. חלק מהפרטים שדווחו מדומיינים. טדי שגיא הגיע לישראל כחוק, ופעל כל העת לפי ההנחיות המתאימות שקיבל".

בסופו של דבר, החליט מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי, פרופ׳ חזי לוי, שהחליף את בר סימן טוב זמן קצר לאחר מכן, לנזוף בגרוטו, אבל לא לנקוט נגדו צעדים משמעתיים.

"בקשה חריגה מסוג זה יש לבחון בצורה קפדנית ולפי הנהלים", כתב לוי, "בייחוד בתקופה שבה משרד הבריאות משקיע מאמצים כבירים בהטמעת המסר של כיבוד הכללים המיוחדים לימי קורונה. הנחיתי להגדיר נהלים ברורים לאופן טיפול המשרד במקרים חריגים הדורשים הפעלת שיקול דעת".

"בתקופת הקורונה אנשים שונים, ובכללם בכירים, לא הקפידו על הכללים, והעבירו מסרים שעירערו את אמון הציבור. אין ספק שיש להימנע מכך, אבל להפוך אותי לשעיר לעזאזל ולאשם בתופעה הזו זה צעד לא ראוי"

בכיר במשרד הבריאות ששוחח עם זמן ישראל אמר: "גרוטו צודק, הוא אכן הפך לשעיר לעזאזל של המערכת. הוא לא מושחת, הוא לא מסתופף בקרבתם של אנשי עסקים, ולא הרוויח כלום מהפרשות שבהן הסתבך.

"אבל יש לו נטייה לפעול בפזיזות ובהתלהבות ולהיענות בקלות לדרישות של אנשים בעלי עוצמה ולאנשי שלומם. הוא לא יודע לעמוד בלחצים שלהם, וגם לא יודע איך להתנער מהם אחר כך. השירות הציבורי הוא לא מקום טוב לאנשים שנוטים לקבל החלטות פזיזות מהסוג הזה, ומאפשר לאנשים לא-ישרים לחגוג על גבם".

יזם סדרתי של רפורמות למען הבריאות

עד מגפת הקורונה, הציבור הישראלי לא נחשף כמעט לעבודתם של פקידי משרד הבריאות, ולא היה מודע לשורה ארוכה של מהלכים חשובים בתחום הבריאות שגרוטו ניהל ושחלקם היו יוזמה אישית שלו, ושאותם קידם בהצלחה רבה.

גרוטו (בן 56) אפידמיולוג ובעל התמחות בבריאות הציבור, משמש בתפקידים ציבוריים בכירים בתחום הבריאות מאז 1993, קודם כקצין רפואה בכיר בצה"ל, ואחר כך במשרד הבריאות, וכן בארגון הבריאות העולמי, שבו הוא משמש מאז 2007 כיועץ, ומאז 2017 כחבר הוועד המנהל.

גרוטו הקים את מערך המעקב האפידמיולוגי הישראלי – המערך שממלא תפקיד מרכזי במלחמה בקורונה. בשנת 2001 ייסד תוכנית לימודי ניהול וחקירה אפידמיולוגית במסגרת משרד הבריאות, שהיוותה את הבסיס להקמת מערך המעקב. בנוסף, גרוטו יזם והוביל את הפרויקט לחיזוק ושיפור הפיקוח על המזון, את שדרוג סל החיסונים, והקמת רשומת החיסונים הישראלית.

לגרוטו היה תפקיד חשוב במאבק להורדת זיהום האוויר בחיפה, והוא היה זה שאישר באופן רשמי את קיומם של שיעורי סרטן חריגים בחיפה, במיוחד אצל ילדים. גילוי זה סייע להגברת הרגולציה על המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, והביא ליצירת תוכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, שנמצאת בשלבי אישור תכנוניים.

פעולה ציבורית נחרצת אחרת של גרוטו הייתה הצלתן של התחנות לאם-ולילד ("טיפות חלב") מיוזמת משרד האוצר להפריט אותן. לא זו בלבד שגרוטו הצליח למנוע את ההפרטה, הוא גם המשיך להיאבק על הגדלת התקציב והתקנים של טיפות החלב ולהעלאת שכרן של אחיות בריאות הציבור המועסקות בהן.

"לגרוטו יש מרץ וחדוות עשייה שיש למעט אנשים בכירים בשירות הציבורי", אומר אותו גורם במשרד הבריאות, "הוא קנאי לבריאות הציבור והצלת חיי אדם ובריאותם בוערת בעצמותיו. הוא חושב מחוץ לקופסא, וצריך לזקוף לזכותו שורה של יוזמות שמשפרות את חיינו.

"הוא גם היה אחד מאלה שדחפו את משרד הבריאות לפעול מהר וביעילות כדי לעצור את הקורונה. הוא ניסה לשכנע את נתניהו וליצמן לסגור את נתב"ג כשעוד היה סיכוי להשאיר את הקורונה בחוץ, אבל לא היה לו עם מי לדבר.

"הוא גם היה אחד מאלה שדחפו את משרד הבריאות לפעול מהר וביעילות כדי לעצור את הקורונה. הוא ניסה לשכנע את נתניהו וליצמן לסגור את נתב"ג כשעוד היה סיכוי להשאיר את הקורונה בחוץ, אבל לא היה לו עם מי לדבר"

"אחר כך ההתלהבות שלו הפכה למכשלה. הוא לקח קו קיצוני שלא מחובר למציאות והתראיין על הקורונה ראיונות מאיימים ואיומים, שלא יצא מהם שום דבר טוב. כשהוא דיבר על המנות-קרב וקראתי שהיו התנפלויות על הסופרים חשבתי, אולי פשוט הגיע הזמן שהוא ילך.

"אבל חבל שכמה דברים שקרו בגלל הפזיזות והאימפולסיביות שלו, כמו ההתבטאויות האומללות האלה, ושתי פרשות מפוקפקות שהוא מילא בהן תפקיד של פיון, הן מה שיזכרו מבנאדם עם כל כך הרבה רצון טוב, שעשה כל כך הרבה למען הבריאות במדינת ישראל".

גרוטו סירב לבקשת זמן ישראל להתראיין או להגיב לכתבה.

עוד 2,097 מילים
כל הזמן // יום שני, 18 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

כששנאת ישראל גוברת על אהבת ערבים

לפני כחודש, הזדמן לי לצפות בכנס מקוון של אוניברסיטת ניו יורק (NYU) של תנועת ה-BDS, תנועה רדיקלית שקוראת להחרים את ישראל על רקע טענות כוזבות של פגיעה בזכויות הפלסטינים. בכנס השתתפו צעירים קלים להשפעה ממדינות שונות: ארה"ב, דרום אפריקה, צ'ילה ואיטליה. לתומי קיוויתי שאמצא דיונים עניינים, אבל מהר מאד נוכחתי לדעת שמדובר במפגן שנאה והשמצות. בכנס, מהות היא מילה גסה ושיח ההסתה הוא הדרך.

בכנס השתתפו צעירים קלים להשפעה ממדינות שונות. לתומי קיוויתי שאמצא דיונים עניינים, אבל מהר מאד נוכחתי שמדובר במפגן שנאה והשמצות. בכנס, מהות היא מילה גסה ושיח ההסתה הוא הדרך

למנחת הכנס קוראים ד"ר רפיף זיעדה. זיעדה גרה כיום בלונדון, למדה בעברה באוניברסיטת יורק בקנדה ובמקור נולדה בלבנון; כן, מדובר באותה לבנון שתושביה נאנקים כבר עשרות שנים תחת שלטון הטרור של ארגון החיזבאללה, אבל כנראה שהסבל של בני עמה של זיעדה לא מספיק חשוב כדי להתרכז במחוללי הטרור העיקריים במזרח התיכון.

במקום זה, זיעדה טוענת שהפלסטינים הם אלה שסבלו במשך עשרות שנים מהקולוניאליזם הישראלי, ופה היא כבר חוטאת בטעותה. לא מדובר בקולוניאליזם, כיוון שהרעיון של יהודים כ"מתנחלים-קולוניאליסטים" מופרך בקלות. שפע של ראיות מוכיחות שהיהודים הם האוכלוסייה הילידית של אזור דרום הלבנט; תיעודים היסטוריים וגנטיים מציבים את היהודים שם לפני למעלה מ-2,000 שנה, ויש עדויות שאין עליהן עוררין על מגורים מתמידים של יהודים באזור.

זיעדה לא הועילה בטובה להסביר כיצד אחרי שמשאבים רבים הושקעו ברשות הפלסטינית על ידי הקהילה הבינלאומית בבניית תשתיות, מוסדות וחברה אזרחית, הרשות לא הצליחה להקים ולבסס באופן ראוי את התשתית המתחייבת להקמת מדינה דמוקרטית ומתפקדת. אחת הבעיות היא שחיתות בצמרת השלטון הפלסטינית שמעלימה כספים ומתנהלת באופן בעייתי כלפי עמה.

קריאתו של הפאנל להחרים מוסדות אקדמיים ישראלים הוא רעיון של שנאה גרידא, שנאה כל כך מעוורת שהיא לא חושבת אפילו על הסטודנטים הערבים בישראל, ששיעורם עלה מאד באוניברסיטאות בשנים האחרונות. בין השנים 2010–2019 עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי כמעט בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה. לכן, החרמה של מוסד אקדמי ישראלי תהיה גם החרמה של הסטודנטים והמרצים הערבים בו. אבל כנראה שבשביל תנועת ה-BDS, יותר חשוב להחרים מוסד א-פוליטי כמו אוניברסיטה, מאשר לדאוג לרווחת האוכלוסייה הערבית בישראל.

החרמת מוסד אקדמי ישראלי תהיה גם החרמת הסטודנטים והמרצים הערבים בו. אבל כנראה של-BDS יותר חשוב להחרים מוסד א-פוליטי כמו אוניברסיטה, מאשר לדאוג לרווחת האוכלוסייה הערבית בישראל

עוד דובר בכנס היה ג'רמי פיליפס, סטודנט מדרום אפריקה, שכיהן כיו"ר הפורום לסולידריות פלסטינית באוניברסיטת קייפטאון; הוא כנראה לא באמת יודע מהי סולידריות. ג'רמי טוען שלא קיים חופש ביטוי בקמפוסים בישראל, אבל האוניברסיטאות בישראל הן מוסדות עם חופש ביטוי גמור לחלוטין. סטודנטים ומרצים יכולים להתבטא כפי שהם רוצים וחלקם אפילו קוראים לאינתיפדה. הייתי מצפה מג'רמי, כאזרח דרום אפריקאי, להבין את ההבדלים בין האפרטהייד שהיה שם לבין המצב כיום במדינת ישראל. ג'רמי יותר ממוזמן – חופשי אפילו – להיכנס לאוניברסיטה ישראלית ולראות איך החופש ניתן שם לכולם, כולל אלה שמפגינים ומוחים בחופשיות למען הפלסטינים.

דרשתי בראמבאט, סטודנטית באוניברסיטת בראון היוקרתי בארה"ב, ארגנה קמפיין להחרים חברות מסחריות אשר פועלות במדינת ישראל. החלטה חסרת כל היגיון כלכלי, חברתי ופוליטי לאור העובדה שנכון למרץ 2020, עבדו בישראל כ-87,000 פלסטינים.

משתתפי הפאנל שוכחים שבאחת הפעמים היחידות שקמפיין ה-BDS כן צלח, הוא גרם לנזק לפלסטינים כשהמפעל של חברת "סודה סטרים" הועבר משטחי יהודה ושומרון לאזור הנגב, ועקב כך פוטרו עשרות עובדים פלסטינים. והנה עוד דוגמה כיצד משתתפי הכנס אינם דואגים באמת לרווחת הפלסטינים.

דרשתי טוענת שישראל הבריחה את הערבים מבתיהם במלחמת העצמאות. אך לפי בני מוריס, פרופסור להיסטוריה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המתמחה בכתיבה היסטורית בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי, לא מדובר בתכנון מראש:

"היישוב היהודי לא נכנס למלחמת 1948 עם תכנית-על לגירוש הערבים, ומנהיגיו הפוליטיים והצבאיים מעולם לא אימצו תכנית שכזו. מה שקרה היה בעיקרו אקראי וכתוצאה מהמלחמה".

עוד טוען פרופסור מוריס ש:

"רוב הכפרים והעיירות [הערביים] פשוט התרוקנו בהתקרב ריח הקרב".

אחת הבעיות הכי גדולות באותם כנסים אנטי-ישראלים היא פרופגנדה שקרית ושטיפת מוח לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו בראון, הווארד, קולומביה ואחרות בארה"ב. כך ניתנת הלגיטימציה להרעיל בשנאה ובדיות צעירים שייקחו וכבר לוקחים תפקידי מפתח אצל מנהיגת העולם החופשי, ארצות הברית.

משתתפי הפאנל שוכחים, שבאחת הפעמים היחידות שקמפיין ה-BDS כן צלח, הוא גרם לנזק לפלסטינים, כשהמפעל של חברת "סודה סטרים" הועבר משטחי יו"ש לאזור הנגב, ועקב כך פוטרו עשרות עובדים פלסטינים

אני ראיתי בכנס של NYU בעיקר עסקנות פוליטית ריקה מתוכן. לא היה שיח מהותי כי כאשר אין צידוק למאבק הכי קל להפיץ פייק-ניוז. אני מקווה שבעתיד אותם פעילים יצליחו להבין שהדרך הכי טובה לתמוך בפלסטינים היא על ידי עשייה ושיתוף פעולה עם ישראל ולא נגדה.

תום יוחאי הוא סטודנט שנה ג למדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. כתב ב-CAMERA Fellowship, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
"שפע של ראיות מוכיחות שהיהודים הם האוכלוסייה הילידית של אזור דרום הלבנט; תיעודים היסטוריים וגנטיים מציבים את היהודים שם לפני למעלה מ-2,000 שנה, ויש עדויות שאין עליהן עוררין על מגורים מת... המשך קריאה

"שפע של ראיות מוכיחות שהיהודים הם האוכלוסייה הילידית של אזור דרום הלבנט; תיעודים היסטוריים וגנטיים מציבים את היהודים שם לפני למעלה מ-2,000 שנה, ויש עדויות שאין עליהן עוררין על מגורים מתמידים של יהודים באזור". ייתכן, אבל מי אומר שהמתנחלים הם צאצאים ישירים של אותם יהודים? וגם אם כן, מהות הקולוניאליזם היא בכך שיש עם שולט עם זכויות יתר ועם נשלט נטו זכויות, וזה מה שקורה בגדה המערבית.

עוד 707 מילים ו-1 תגובות

היהירות של חולדאי לא תוציא אותו מגבולות תל אביב

לפני שהכריז על הקמת מפלגת הישראלים וכניסה לזירה הארצית, הלך חולדאי להתייעץ עם קמפיינר ותיק ● "באשדוד יזרקו עליך ביצים, בשדרות יזרקו עליך אבנים גדולות, בדימונה כבר תהיה בסכנת חיים", אמר לו האיש ● "אתה מסמל בעיניהם את כל מה שהם שונאים - התל אביבי, הצפוני, הפריבילגי מהשבט הלבן. אל תיכנס להרפתקה הזו" ● חולדאי לא הקשיב, ועושה מאז כל טעות אפשרית ● פרשנות

עוד 517 מילים

הורוביץ בוועדת חוקה: "לא הגבילו את נתב"ג בגלל לחצים ואינטרסים"

בנט: "נתניהו ורגב אחראים למחדל נתב"ג וצריכים ללכת הביתה" ● הסגר כנראה יוארך עד יום ראשון ● מבקר המדינה לשעבר שפירא הודיע לגנץ שהוא חוזר בו מהסכמתו לבדוק את פרשת הצוללות ● פרקליטי נתניהו יגישו היום תשובות לכתבי האישום

עוד 20 עדכונים

למקרה שפיספסת

יוזמה היא משחק סכום אפס

מרשימה ככל שתהיה התקיפה המיוחסת לחיל האוויר בגבול סוריה־עיראק, הכוח הצבאי לבדו משול לניסיון לרוקן את הים עם כפית והוא לא יעצור את ההתבססות האיראנית במרחב. מוטב שלצד היוזמות בצפון, תיזום ישראל מהלך של הסדרה ברצועת עזה ולא תשאיר את הכדור בידיים של החמאס.

בשבוע שעבר יוחסה לישראל תקיפה במזרח סוריה, סמוך לגבול עם עיראק, במהלכה הותקפו מן האוויר מעל לעשרה יעדים, ובכלל זה מפקדות מחסני תחמושת ששימשו כוחות איראניים.

מרשימה ככל שתהיה התקיפה המיוחסת לחיל האוויר בגבול סוריה־עיראק, הכוח הצבאי לבדו משול לניסיון לרוקן את הים עם כפית והוא לא יעצור את ההתבססות האיראנית במרחב

במקביל לדיווחים על התקיפה ירו צלפי חמאס על כוח הנדסה של צה"ל שפעל סמוך לגדר המערכת ברצועת עזה.

כמו חזבאללה בצפון, גם החמאס מיישם מול ישראל אסטרטגיה של הליכה על הסף. בכל האמור למלחמה הוא עודנו מורתע, אולם בכל מה שמתחת לסף הזה, הכל כשר כדי להזכיר לישראלים שהבעיה העזתית לא נעלמה רק כי ישנו שקט מתוח. הוא שולט בגובה הלהבות, וקובע את המקום, הזמן ואת חומרת הפרובוקציה.

בעוד שישראל, על־פי פרסומים זרים, מפעילה כוח רב בזירה הצפונית, גם ביעדים מרוחקים, כדי לסכל את התבססות איראן במרחב, הרי שבדרום תקף צה"ל באש טנקים עמדות ריקות של החמאס, שלמחרת יוקמו מחדש.

זוהי תגובה מידתית, צפויה, וכמעט יוצאת לידי חובה, שנובעת מכך שאיש לא נפגע מהירי (ובכל זאת ירה צה"ל פגזים בתגובה לאש צלפים). בנוסף, כפי שצייץ בטוויטר הכתב הצבאי של "הארץ", יניב קובוביץ, "ביום שמייחסים לישראל תקיפה רחבה עם עשרות הרוגים של כוחות איראנים בסוריה לדעתי זו החלטה סבירה שלא להגיב".

הצורך לאזן בין זירות

במאמר שפורסם בספטמבר האחרון בכתב העת "בין המערכות", בחן אל"ם אמיר פרחי, יוצא שייטת 13, את תהליך עיצוב מדיניות הביטחון הלאומי בישראל, על המתחים שעמם היא מתמודדת והכרעה ביניהם. מקרה הבוחן שבחר היה מדיניות הביטחון הישראלית בשנים 2017־2018.

ישראל נדרשה אז לאזן בין מתיחות בדרום שכללה את טרור הבלונים, הפגנות על הגדר (שבהן גם כן שולבו פעולות טרור) וירי רקטות, לבין מתיחות בצפון שכללה הן את המב"ם בסוריה והן את הצורך לסכל את יכולת המנהור ההתקפי של חזבאללה. במקביל ביקש צה"ל לממש התוכנית הרב־שנתית "גדעון", שכן "הסיכונים שצה"ל לקח במסגרת המב"ם חייבו אותו לשפר את מוכנותו למלחמה".

ישראל נדרשה אז לאזן בין מתיחות בדרום שכללה את טרור הבלונים, הפגנות על הגדר (בשילוב פעולות טרור) וירי רקטות, לבין מתיחות בצפון שכללה את המב"ם בסוריה ואת הצורך לסכל מנהור התקפי של חזבאללה

במחקרו מצא פרחי, כי מדיניות הביטחון הלאומי שנבחרה אז הביאה למימוש מרבית האינטרסים הביטחוניים של ישראל. אמנם, ציין, נמתחה ביקורת על מדיניות התגובה של צה"ל לפעילות חמאס בדרום ויתכן שהיתה גם פגיעה בתחושת הביטחון האישי של התושבים, אך הדבר נבע מהצורך לממש מדיניות התקפית בצפון.

בסוף אותה שנה יצא צה"ל באופן מפתיע, ביוזמת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, למבצע "מגן צפוני", במהלכו הרס את תשתית המנהרות של חזבאללה בגבול לבנון. היה זה איום חמור בהרבה, והרמטכ"ל לשעבר איזנקוט מספר בהרצאות, כי כשהבין את הפוטנציאל שטמון במנהרות הללו, דרכן היו יכולים אלפי פעילי חזבאללה לחדור לצפון הארץ ביום פקודה, חש זיעה קרה בגבו.

"איום המנהור ההתקפי בגבול לבנון הוסר באופן מלא עם סיום מבצע "מגן צפוני" בינואר 2019. מדובר בתפנית דרמטית ביכולתו של חזבאללה למימוש תוכנית ההתקפה", כתב פרחי וציין כי "המהלכים שבוצעו נגד האיראנים בזירה הצפונית, בסוריה ובלבנון, הם המשמעותיים ביותר שביצעה ישראל בעשור האחרון בהקשר הביטחוני".

פיקוד צה"ל בראשות הרמטכ"ל אביב כוכבי, כתב פרחי, השכיל לנצל את שהושג אז בזירה הצפונית, "והמליץ לדרג המדיני על מהלך יזום נגד הגא"פ לעיצוב מחודש של המציאות הביטחונית בחזית רצועת עזה. ואכן, מבצע 'חגורה שחורה' יצא לפועל בנובמבר 2019, ובו סוכל מפקד המרחב הצפוני של גא"פ, בהאא אבו אל־עטא, ונפגעו תשתיות רבות של הארגון".

הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט מספר בהרצאות, כי כשהבין את הפוטנציאל שטמון במנהרות הללו, דרכן היו יכולים אלפי פעילי חזבאללה לחדור לצפון הארץ ביום פקודה, חש זיעה קרה בגבו

את חלון ההזדמנות שיצר המבצע, נמנעו חמאס וישראל לנצל כדי להגיע להסדרה של ממש.

לשלוט במצב במקום שישלוט בך

בצה"ל נוהגים לומר שיוזמה בשדה הקרב היא משחק סכום אפס, ואם אינך יוזם עושה זאת האויב. דוגמה טובה לכך מתוארת בספר התמציתי והמצוין "אנשים מול אש" (הוצאת מערכות, 1956), שכתב בריגדיר־גנרל סמואל ליימן אטווד מרשל, ההיסטוריון הקרבי הראשי של צבא היבשה האמריקני במלחמת העולם השנייה.

במבצע "מארקט גארדן", מבצע משולב של כוחות מוטסים וכוחות שריון של בעלות־הברית בהולנד בספטמבר 1944, הוטל על לוטננט־קולונל הארי קינארד, אשר "פקד על הבטליון הראשון של רגימנט צנחני־הרגלים ה־501" (עמוד 108), שבדיוויזיה המוטסת ה־101 של צבא היבשה האמריקני, להגן על "מסדרון" שהשתרע מערבית לעיר וכל. הכוחות הגרמנים בגזרה, שהיו עדיפים במספרם ובכוח האש שעמד לרשותם, לא ציפו לפעולה התקפית מהבטליון (מקביל לגדוד בצה"ל) של קינארד.

אבל קינארד חשב אחרת. "בשעת הצניחה היתה הגזרה נתונה ללחץ־אויב כבד. בניגוד לעצת הממונה עליו, ביצע התקדמות והוציא־לפועל תכנית להגנת ה'מסדרון' על־ידי 'העתקת הקרב אל האויב'. במסע של שלושה ימים ביצע תנועה של מעגל שלם, בן 360 מעלות, דרך שטחים שבידי האויב, בהשמידו כוחות אויב שעלו פי שלושה בעצמתם על הבטליון שלו" (עמוד 109).

זוהי, כתב מרשל, דוגמה מובהקת "למפקד השולט לחלוטין במצבו, תחת אשר יתיר למצב לשלוט בו" (עמוד 109). לאור הצלחת הגדוד הכניס הפיקוד הגרמני הבכיר לכוננות גיס עתודה והפנה כוחות לגזרה הלא נכונה, משום שטעה לחשוב ששם מצוי המאמץ העיקרי של בעלות־הברית. כך היתה ליוזמה טקטית מוצלחת של מג"ד השפעה מערכתית.

לאור הצלחת הגדוד הכניס הפיקוד הגרמני הבכיר לכוננות גיס עתודה והפנה כוחות לגזרה הלא נכונה, משום שטעה לחשוב ששם מצוי המאמץ העיקרי של בעלות־הברית. כך היתה ליוזמה טקטית מוצלחת של מג"ד השפעה מערכתית

בחזית הצפונית, ואפילו הצפון־מזרחית ישראל יוזמת. התקיפה האווירית המיוחסת לה, בדיר א־זור וסמוך למעבר הגבול עם עיראק אבו־כמאל, מרוחקת באופן יחסי, אבל אינה בבחינת אתגר מבצעי חדש (ב־2007 תקף חיל האוויר והשמיד בדיר א־זור את הכור הגרעיני הסורי). במהלך הפעולה הותקפו מעל לעשרה יעדים, ובכלל זה מפקדות מחסני תחמושת ששימשו כוחות איראניים. יש בה, כמו בצבר תקיפות על יעדים איראניים בסוריה שיוחסו לישראל באחרונה, בכדי לאותת לאיראן שישראל לא תאפשר את התבססותה במרחב ואת הקמת תשתיות שיאפשרו לה לנהל מערכה באמצעות שלוחים כנגדה.

זוהי מערכה הכרחית, אבל היא דומה לניסיון לרוקן את הים בכפית. הכוח הצבאי לבדו לא יעצור את האיראנים (גם אם יגבירו את הלחץ). איראן אמנם נתונה במשבר כלכלי קשה שהחריף כתוצאה ממגפת הקורונה, אולם היא רואה בפעילותה בסוריה ובעיראק יעד אסטרטגי חשוב, וסביר, כפי שהתרחש בתכנית הגרעין, שתהיה מוכנה לשלם מחירים, ואפילו מחירים כבדים, בכדי להשיגו.

עם זאת, ניכר כי ישראל מפעילה בזירה יותר מאשר רק כוח צבאי. בשבוע שעבר הורה הנשיא האמריקני היוצא, דונלד טראמפ, לצבא האמריקני לכלול את ישראל תחת פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM), שתחום האחריות שלו הוא המזרח התיכון, ובכלל זה איראן, עיראק וסוריה. עד עתה, בכדי לא לערער את שיתופי הפעולה בין מדינות ערב המתונות לאמריקנים, שבאים לידי ביטוי במתן היתר לקיים בסיסי פעולה ובתרגילים משותפים, היתה ישראל באחריות פיקוד אירופה (EUCOM). נראה שהסכמי השלום של ישראל עם בחריין ואיחוד האמירויות, כמו גם התהדקות יחסיה עם מדינות ערביות מתונות נוספות, הסירו את המכשול הזה.

יש בהחלטה לא מעט קוסמטיקה ונראות והרבה פחות תוכן ממשי. ראשית, משום שישראל נוגעת, ולעתים מעורבת, בלבן של סוגיות מרכזיות במזרח התיכון ובהן הסכם הגרעין עם איראן, חזבאללה בלבנון ובסוריה. על כן, מטבע הדברים, התקיימו כל העת קשרים הדוקים בין פיקוד המרכז האמריקני ומפקדיו לבין צה"ל והצמרת הביטחונית ישראלית, קשרים שיהיו עתה גלויים יותר.

שנית, ניתן להעריך שישראל לא תשתתף בפועל בתרגילים המשותפים של פיקוד המרכז האמריקני שכוללים צבאות ערביים, אבל תיקח חלק בתרגילים משותפים עם כוחות הפיקוד שאינם כוללים צבאות כאלה. סביר להניח שגם התרגילים שישראל מקיימת עם נאט"ו יימשכו כסדרם. מנגד, עצם הסרת התנגדות מדינות ערב להכללת ישראל תחת הפיקוד משדרת לאזור מסר מרתיע לאיראן ובנות בריתה, בדבר שותפות האינטרסים המתקיימת בין ישראל, ארצות הברית ומדינות ערב המתונות.

עצם הסרת התנגדות מדינות ערב להכללת ישראל תחת הפיקוד משדרת לאזור מסר מרתיע לאיראן ובנות בריתה, בדבר שותפות האינטרסים המתקיימת בין ישראל, ארצות הברית ומדינות ערב המתונות

בדרום, כמו בצפון, ישנה מתיחות מתמשכת והיא אינה אינטרס ישראלי. במיוחד כשמי ששולט בדינמיקה של ההסלמה זה האויב. לפנות בוקר (שני) שוגרו שתי רקטות מצפון רצועת עזה אל מרחב החוף של העיר אשדוד ונפלו בים, ובתגובה תקף חיל האוויר סדנאות לחפירת מנהרות של החמאס ברצועת עזה (שוב, תגובה מדודה וכמעט צפויה). החמאס מודע היטב למכלול האילוצים שבהם נתונה כעת ישראל, בין בחירות לקורונה ומתיחות שלא נגמרת בצפון, ומנצל זאת לטובתו.

ב"ישראל היום" פורסמה לאחרונה פרשנות לפיה צה"ל פעל נכון כשבחר שלא להרוג את פעילי החזבאללה שחדרו להר דב, לפני כחצי שנה, משום שבחשבון אחרון הדבר אפשר למנוע הסלמה. יתכן, אולם יתכן גם שהריגת החולייה לאחר שחדרה לשטח ישראל, מהלך שהוא בכללי המשחק המקובלים, היתה מסיימת את המתיחות באיבה ולא נותנת לה להיגרר חודשים ארוכים.

כך גם ברצועת עזה. כלל לא בטוח שבטווח הארוך התגובות המתונות והמדודות של ישראל בזירה הדרומית מחזקות את ההרתעה ומבטיחות את השקט. יתכן שמוטב להגיב על כל פרובוקציה באופן לא פרופורציונלי, בהתאם לתפיסה שמימש בשעתו איזנקוט כאלוף פיקוד צפון.

אבל, כאמור, גם ברצועת עזה הכוח הצבאי לבדו לא יספיק. על ישראל ליזום ולחתור למהלך של הסדרה ורגיעה. אם תימנע ישראל מיוזמה שכזו, שכוללת "גזרים שמנים" לחמאס, היא תיאלץ להפעיל מקל קשה וכואב.

אלוף פיקוד הדרום, הרצי הלוי, הביע במהלך כהונתו לא פעם את תמיכתו בהסדרה שכזו. הוא יודע היטב שחילופי אש שכאלה לא נשארים לאורך זמן "על אש קטנה" ללא נפגעים.

גם ברצועת עזה. כלל לא בטוח שבטווח הארוך התגובות המתונות והמדודות של ישראל בזירה הדרומית מחזקות את ההרתעה ומבטיחות את השקט. יתכן שמוטב להגיב על כל פרובוקציה באופן לא פרופורציונלי

כשהיה מח"ט הצנחנים בשנת 2008 פשט גדוד הסיור של הצנחנים, בפיקוד ירון פינקלמן, על מתחם חמאס בעזה, הרג מספר פעילים והשמיד מנהרה חוצת גדר. הפשיטה הביאה להסלמה שסופה במבצע "עופרת יצוקה". בין שתהיה זו ירי של פעילי חמאס או תקיפה של צה"ל, מישהו בסוף יפגע, ואז יהיה קשה לעצור את האש.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,520 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,441 מילים ו-5 תגובות

טיבי: מעניין שעל האינטימיות עם הכהניסטים נתניהו לא מספר כשהוא מנסה לקושש קולות

יועץ ראש הממשלה לעג לספר של בנט; ימינה בתגובה: 4,000 הרוגים ומיליון מובטלים, ויועץ נתניהו מריץ צחוקים ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● גלנט אסר להכניס את מנכ״ל בצלם לבתי ספר ● אביר קארה: מנהל מגעים עם סער ובנט ● תקווה חדשה: לא מנהלים איתו מגעים ● מחר יחלו בשב״ס לחסן אסירים בסיכון לקורונה

עוד 51 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות

הנשיא לשעבר אחמדינז'אד קרא לפתוח בדיאלוג עם הסעודים ● משרד הבריאות הפלסטיני אישר את החיסון הרוסי לקורונה, אך לא ברור מתי הוא יגיע לרמאללה ● מנהיג של כת מין בטורקיה נידון ל-1,075 שנות מאסר ● תוניסיה מציינת עשר שנים להפלתו מהשלטון של הנשיא בן עלי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 924 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה