חלוקת מזון במגזר החרדי. אילוסטרציה (צילום: אביר סולטן/פלאש90)
אביר סולטן/פלאש90
בלי ערבים ומבקשי מקלט:

בדיקת זמן ישראל תנאי הזכאות לתלושי מזון מותאמים לחרדים

700 מיליון שקל הוקצו לתלושי מזון, אבל המפתח לחלוקה עמום ● מכרז שפרסם משרד הפנים ואמור לחלק לנזקקים תלושי מזון, בנוי כך שאוכלוסיות מוחלשות שלמות יוחרגו ולא יוכלו ליהנות מביטחון תזונתי ● הנחה בארנונה תהווה קריטריון טוב לסיוע לחרדים, אבל תפספס את כל השאר ● התלושים יאפשרו גם רכישת מזון מזיק: "תלושים למשקאות ממותקים זה כמו לשפוך שמן למדורת הסוכרת ומחלות הלב"

יום חמישי הבא (19 בנובמבר) יהיה הדד-ליין להגיש הצעות לניהול אספקה של תלושי מזון למי שאין להם מספיק אוכל. רשתות מזון גדולות ועמותות שעוסקות בחלוקת מזון, שוקלות לגשת למכרז שפרסם משרד הפנים, ושיאפשר לכל אדם שיקבל את התלושים לרכוש באמצעותם מוצרי מזון במרכולים, במאות נקודות מכירה ברחבי הארץ.

עוד לפני משבר הקורונה כמעט חמישית מהאוכלוסייה בישראל התקשתה לרכוש מזון בצורה מספקת, ובחודשים האחרונים הבעיה התרחבה הרבה מעבר לאוכלוסיות המסורתיות, שהוכרו בעבר על ידי שירותי הרווחה. גם משפחות ממעמד הביניים ואפילו בעשירונים העליונים איבדו את מטה לחמן, ואי-ביטחון תזונתי הוא ההשלכה המיידית והמטרידה ביותר של המשבר.

עוד לפני משבר הקורונה כמעט חמישית מהאוכלוסייה בישראל התקשתה לרכוש מזון בצורה מספקת, ובחודשים האחרונים גם משפחות ממעמד הביניים ואפילו בעשירונים העליונים איבדו את מטה לחמן

לפי נתונים שפורסמו בקיץ, 200 אלף משפחות סובלות באי-ביטחון תזונתי. סקר הלמ"ס מהאביב האחרון העלה שכמעט 800 אלף איש בישראל צימצמו את כמות האוכל שהצליחו להשיג. בחברה הערבית המצב חמור במיוחד, עם 76% שדיווחו על קושי להשיג מזון. יותר ויותר אנשים מבקשים עזרה כספית ומתקשים להביא לחם הביתה, חלקם ממשקי בית שנחשבו בעבר למבוססים מאוד.

התקציב של המכרז לתלושי המזון הוא 700 מיליון שקל. סכום מכובד שאמור להספיק לשנה הנוכחית, והקרדיט להשגת הכסף הזה מגיע לאריה דרעי. אלא שהמכרז נוקט בלשון עמומה ביחס לקריטריונים שלפיהם ייקבע מי בדיוק יהיה זכאי לקבל את התלושים.

במקום אחד נאמר שהזכאות תקבע לפי מבחן הכנסה, ולאזרחים ותיקים שמקבלים הבטחת הכנסה. מיד לאחר מכן נאמר ש"הקריטריונים הסופיים עשויים להשתנות".

אריה דרעי (צילום: (דיוויד כהן/פלאש 90))
אריה דרעי (צילום: (דיוויד כהן/פלאש 90))

קריטריון נוסף שמסתמן ככזה שיזכה את משקי הבית בזכות לתלושי מזון, יהיה הנחה בארנונה. המכרז כולל טבלה שמציגה רשימת יישובים נבחרים, ואת מספר האנשים שזכאים להנחות בארנונה בכל אחד מהם.

לפי דרעי, הכוונה היא שמי שמקבלים כיום הנחה של 70% בארנונה יקבלו גם את התלושים. לפי טבלה שצורפה למכרז, ביישובים החרדיים המובהקים יש מספר רב יחסית של זכאים להנחות בארנונה.

לפי דרעי, הכוונה היא שמי שמקבלים כיום הנחה של 70% בארנונה יקבלו גם את התלושים. לפי טבלה שצורפה למכרז, ביישובים החרדיים המובהקים יש מספר רב יחסית של זכאים להנחות בארנונה

כך למשל, בבני ברק 41% ממשקי הבית מקבלים הנחה, במודיעין עלית כ-90%, בית"ר עלית 66% ובאלעד 50%.

לעומת זאת ביישוב לקיה, מהעניים בישראל, רק 15% מקבלים הנחה, בג'סר א זרקא אין נתונים, וביישובים באשכולות 2-4 כמו אום אל פאחם יש פחות מ-30%, טייבה 13%, ובטבריה רק 8%.

מהנתונים עולה בבירור שהנחה בארנונה אולי תהווה קריטריון טוב לסיוע לחרדים, אבל תפספס את רוב הנזקקים לתלושי מזון בקרב האוכלוסיות האחרות. מעבר לכך, הקריטריון של ההנחה ומקבלי השלמת הכנסה לוקח בחשבון שנות מס קודמות וגם מהסיבה הזו לא יספיק כדי לאתר את כל מי שמתקשה עכשיו להשיג מספיק אוכל.

מבקשי מקלט, אנשים שאין להם משכורת מסודרת ורבים אחרים שנקלעו לקשיים לראשונה בעקבות המשבר ואינם מוכרים לשירותי רווחה, מודרים מהקריטריונים האלה.

כרטיס נטען ל-5 שנים

מנייר עמדה של הפורום לתזונה בת קיימא עולים פגמים נוספים במכרז הזה. ראשית, הם מציינים שהמכרז לא מציע לספק ביטחון תזונתי, אלא רק על הכוונה לתת תלושי מזון, כך שלדעתם יש כאן מהלך של העברת שווה כסף, שלא תשפר את הביטחון התזונתי של מקבליו.

במקום הקריטריון של הנחות בארנונה שיביא לבזבוז כספי ציבור, הם מציעים להשתמש בביטוח לאומי, שהוכיח בעבר את יכולתו לבצע סקר לאי-ביטחון תזונתי, ולהיעזר גם ברופאי משפחה.

בעיה נוספת ומהותית במכרז היא העובדה שהוא יאפשר למקבלי התלושים לרכוש באמצעותם מוצרים שאינם מזון, כך שלא תושג המטרה של ביטחון תזונתי, שהיא זו שמופיעה בהחלטת הממשלה על הקצאת התקציב מאמצע אוגוסט.

בעיה נוספת ומהותית במכרז היא העובדה שהוא יאפשר למקבלי התלושים לרכוש באמצעותם מוצרים שאינם מזון, כך שלא תושג המטרה של ביטחון תזונתי

במה שנוגע למזון עצמו מציעים הפורום לתזונה בת קיימא להגדיר אילו מוצרים ייכללו בסל המזון, שאפשר יהיה לרכוש כדי להימנע ממצב שבו התלושים ישמשו לקניית מזון מזיק, כמו משקאות ממותקים, חטיפים וממתקים. ממילא, הם טוענים, אוכלוסיות מוחלשות מצויות בסיכוני השמנה וסוכרת, שמגבירים את הסיכון לסיבוכי קורונה. לא כדאי לצייד דווקא אותם בתלושים לרכישת קולה ובמבה.

בנוסף לכך, הם מצביעים על כך שהכוונה היא לתת כרטיס נטענים עם תאריך תפוגה ל-5 שנים, בעוד שלדעתם מוטב להטעין אותם מדי חודש בחודשו ולהכניס למיזם גם רכזים עירוניים לביטחון תזונתי, כדי לאפשר טיפול כולל בבעיה.

חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

פיילוט ניסיוני לאספקת ביטחון תזונתי

כבר היום פועל פיילוט ניסיוני של אספקת ביטחון תזונתי ומי שמנהלים אותו הם "לקט ישראל" ועמותת "אשל ירושלים". המיזם הזה משרת מעל 11 אלף משפחות ותקציבו הוא כ-60 מיליון שקל. מנהל העמותה, צבי בלוי, אומר בשיחה עם זמן ישראל שייתכן שאשל תיגש גם למכרז הנוכחי והגדול פי כמה וכמה, שבו צפויים לזכות לפחות שני גורמים.

"אנחנו שוקלים את זה. אני מתאר לעצמי שרשתות המזון הגדולות יתמודדו. כל אחד חושב עם עצמו, ולפעמים מגיש. מטבע הדברים, אני מניח שזה מעניין את העמותות. אנחנו באמצע שיחות עם כל מיני גורמים, כדי לבדוק את האופציות. זה אמור להיות כרטיס שיכובד ביותר מרשת אחת. סביר להניח שלא במכולת, כי אין לה את היכולת הטכנית לכבד את התלוש", הוא אמר.

"התקציב הכולל שלנו כיום הוא מעל 100 מיליון שקל בשנה. אנחנו עוזרים לכמה עשרות אלפי משפחות, ובמסגרת הפיילוט של המיזם לביטחון תזונתי, 11,830 משפחות מקבלות סל של מוצרים יבשים, סל פירות וירקות, וגם כרטיס נטען. את החלוקה של המזון אנחנו עושים בעצמנו, ומשלמים לאנשים כסף בשביל זה".

"אנחנו באמצע שיחות עם כל מיני גורמים, כדי לבדוק את האופציות. זה אמור להיות כרטיס שיכובד ביותר מרשת אחת. אבל סביר להניח שלא במכולת, כי אין לה את היכולת הטכנית לכבד את התלוש"

במקרה של המכרז החדש, תווי המזון אמורים להישלח לבתיהם של הזכאים מתוך כוונה שיכובדו במאות נקודות מכירה ברחבי הארץ וביישובים קטנים, במרכול שלא רחוק יותר מ-10 ק"מ מהיישוב.

עם זאת, נראה שהמכרז כאילו נתפר במיוחד לרשתות המזון הגדולות שמעוניינות מאוד למשוך תנועת לקוחות, שיגיעו עם תלושי הקנייה. זאת, לעומת תלושי מזון בארה"ב למשל, שאיתם אפשר לקנות בשוקי איכרים ובמרכולים מקומיים. המכרז של משרד הפנים לא יאפשר תמיכה בכלכלה המקומית.

כך שרשתות השיווק ייהנו מתזרים מובטח של 700 מיליון שקל, אחרי שממילא הן היו המרוויחות הגדולות של המשבר, uקיבלו היתר לפעול בזמן הסגר, כשכל החנויות האחרות הושבתו. המכרז מפרט גם שורה ארוכה של דרישות טכניות, שעומדות לרשות הרשתות הגדולות, כמו מערך ניהול לקוחות (CRM) ומוקד שירות לקוחות. לחנויות המכולת והסופרמרקטים הקטנים אין את היכולות האלה.

קבצן. רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)
קבצן. רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)

בקשה לשנות את תנאי המכרז

הפורום לתזונה בת קיימא פנה למשרד הפנים בבקשה לשקול שינויים במכרז, ובתשובה הלקונית שקיבל נאמר כך: "בימים אלה משרד הפנים מגבש את הקריטריונים לחלוקת התקציב לצורך ביטחון תזונתי כפי שנקבע בחקיקה. האמור במכתבכם יילקח בחשבון בעת העבודה על הקריטריונים והחלוקה".

ח״כ אימאן חטיב יאסין מהרשימה המשותפת העלתה הצעה לסדר לדיון, שאמור להיערך בנושא הזה בוועדת הקורונה, בהמשך לדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הפנים. היא מתקשה להבין את הקריטריון לזכאות במכרז, וחושבת שצריך ללכת בכיוון יותר הוליסטי שיבטיח ביטחון תזונתי באופן שוטף ולא רק בתקציב חד פעמי.

"מי מקבל הנחה בארנונה? יש הרבה אנשים שחיים מתחת לקו העוני ולא מקבלים את ההנחה הזו ובמקרים מסוימים לא מוסדרים מבחינת הכנסה. אין להם תלושי שכר, אז הם לא יכולים אפילו להגיש טפסים כדי לקבל הנחה. יש הרבה אנשים שעכשיו נכנסו למעגל הזה בעקבות משבר הקורונה, אבל לא רשומים באופן רשמי כזכאים לקצבאות, או השלמת הכנסה. אז להיות נעולים על קריטריונים של 70% הנחה בארנונה בעיני גורם עוול לאוכלוסייה רחבה, לא רק בחברה הערבית.

"ישנו אחוז גבוה של אוכלוסייה שחיה באי-ביטחון תזונתי ואם למקד את זה, בחלק נכבד מהחברה הערבית ילדים חיים מתחת לקו העוני, כלומר לא מצליחים לאכול אוכל בריא ומזין. מדובר בסביבות ה-45% ממשקי הבית בחברה הערבית, זה היה לפני הקורונה. מאלה שנשאלו במהלך התקופה האחרונה אם הם מתקשים להשיג אוכל ואם יש להם ביטחון תזונתי, 76% ענו שהם מתקשים.

"700 מיליון שקל זה סכום ענק ואפשר לחלק אותו בקלות. אבל הטענה שלי, שיש לה גם שותפות ושותפים, היא שהגיע הזמן להקים רשות לביטחון תזונתי, ושיהיו אנשים שזה לב העבודה שלהם. אנחנו יודעים שמי שאין לו אוכל מזין אוכל לרוב פחמימות ריקות ודברים שהם בהישג יד ונגישים יותר. זה מגדיל את השיעור באוכלוסייה של אנשים שסובלים מהשמנת יתר, וידוע שיש אחוזים גבוהים של סכרת לחץ דם ובעיות לב בחברה הערבית. האחד קשור בשני".

אימאן חטיב-יאסין (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)
אימאן חטיב-יאסין (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

בתשובה לשאלה האם היא מצפה לשינוי במכרז, היא אומרת כך:

"בוא נחכה, אנחנו ממשיכים ללחוץ. בתקופה האחרונה יש דיונים בהרבה ועדות בנושא הזה, ויש לחץ שהולך ומתגבש, ויוכל להוות גורם שיביא לכך שתהיה תכנית מקצועית שיש בה בסיס מסוים של משהו קבוע, שמטפל באי-ביטחון תזונתי ולא רק, 'נבוא נחלק את תלושי המזון ונחכה לגל הבא ושוב נצטרך לחלק'. כן, צריך לחלק שוב. עדיין לא נקבע הדיון הנוסף בוועדת הקורונה, ואני מקווה שכל הסוגיה הזו תקבל בימים הקרובים תכנית שיש לה הרבה אבות ואמהות שיכוונו למקום הזה".

גם ארגון עדאלה פנה למשרד אך טרם קיבל תשובה. "הקריטריונים עדיין לא ברורים לנו אבל על פניו מסתבר שתנאי הסף לזכאות לתלושים יהיה הנחה בארנונה. אנחנו חושבים שזה לא שוויוני ומדיר קבוצות רבות שזקוקות למענק עבור סיוע לביטחון תזונתי, אבל לא יהיו זכאים לו בשל תנאי הסף הגורף שמסתמן על פניו", אומרת עו"ד נארימן שחאדה זועבי מארגון עדאלה.

"שלחנו פניה לשר בחודש שעבר וביקשנו לקבל את הקריטריונים ואת מתווה ומועד החלוקה, מתי אנשים צפויים לקבל את התלושים, ולא קיבלנו שום התייחסות.

"מהמכרז לא כל כך ברור לנו מה המתווה ומה הקריטריונים. במקומות מסוימים מדברים על מבחן הכנסה, ובמקומות אחרים מדברים על הנחה בארנונה. אלה לא מבחנים זהים. מבחן ההכנסה יותר רחב מההנחה בארנונה, וביומיים הקרובים נוציא עוד מכתב המשך, ושוב נבקש תשובות כדי שנוכל לכלכל את צעדינו המשפטיים איך ממשיכים מכאן", היא מוסיפה.

"מסתבר שתנאי הסף לזכאות לתלושים יהיה הנחה בארנונה. אנחנו חושבים שזה לא שוויוני ומדיר קבוצות רבות שזקוקות למענק עבור סיוע לביטחון תזונתי, אבל לא יהיו זכאים לו בשל תנאי הסף הגורף שמסתמן"

"אנחנו מדברים על קבוצה שלמה שתודר, כמו למשל הבדואים בכפרים הלא מוכרים: המעמד שלהם לא מוסדר, הם לא שייכים לרשות מקומית ולא מקבלים הנחה בארנונה. לפי דוח הלמ"ס מעל 66% מהבדואים בדרום מתחת לקו העוני ולא יקבלו כלום.

"יש קורלציה בין אנשים מקבוצות מוחלשות לאי מיצוי זכויות. זה מאוד בעייתי ואנחנו לא מוצאים מנגנון חלופי, כי זה לא התפקיד שלנו, אבל אנחנו כן מבקשים מתווה שישקף נאמנה את המצב של הביטחון התזונתי, כדי שכל מי שזקוק לתלושים יקבלו אותם. נפנה בשנית לשר ונחליט איך להתקדם, אבל אני לא יודעת להגיד לאן זה יוביל אותנו בסוף, כי כל עוד לא מקבלים את התייחסות המשרד קשה לדבר לנו לדבר על הצעד הבא".

עו״ד נארימאן שחאדה זועבי (צילום: מתי מילשטיין / עדאלה)
עו״ד נארימאן שחאדה זועבי (צילום: מתי מילשטיין / עדאלה)

עמותות מחפשות בנרות מתנדבים

ישראל אוזן, יועץ לשר אריה דרעי, הוא אחד האנשים שאמונים על המכרז הזה. בשיחה איתו, הוא סירב להתייחס לשאלות בנוגע למכרז ולאפשרות שייערכו בו שינויים או לכך שעד כה הארגונים שפנו למשרד לא קיבלו תשובה קונקרטית.

"יכול להיות שאין תשובה כי אין עדיין דברים חלוטים, לא יודע את מי אתה מייצג. אני עובד ברמה המקצועית על הסיפור הזה ומלווה אותו. מפאת הגינות המכרז אני לא מדבר עם אף גורם מהתקשורת עד ה-19 לחודש".

גם ממשרד הרווחה לא התקבלה תגובה רשמית לנושא, וככל הנראה הם לא יתערבו במכרז הזה ששייך למשרד הפנים, ושצפוי להחטיא את מטרתו. עם זאת, גורם במשרד הרווחה אמר כי במיזם לביטחון תזונתי שהוזכר כאן ושבו הם כן שותפים, הקריטריונים היו שונים וכללו אוכלוסייה רחבה יותר מזו שמקבלת הנחה בארנונה.

שר הרווחה, איציק, שמולי ספג מטר של ביקורות על היח"צ הזול שניסה לייצר לעצמו כאשר ארז סלי מזון, וצירף אליהם מדבקה עם הכיתוב "נארז באהבה על ידי שר הרווחה, איצק שמולי".

איציק שמולי (צילום: Flash90/תומר נויברג)
איציק שמולי (צילום: Flash90/תומר נויברג)

ככלל, הקורונה הביאה לשיאים חדשים את פשיטת הרגל החברתית בישראל. עמותות מחפשות בנרות מתנדבים שיסיעו מגשים של אוכל מוכן לאוכלוסיות פגיעות כמו קשישים וכאלה שמוכרים לרווחה. זאת, במקום שהדברים יהיו מוסדרים ושהזכאים יקבלו אפשרות לבחור את האוכל שלהם בעצמם, במידת האפשר.

את הבעיה הזו אמורים לפתור תלושי המזון שיאפשרו לכל אדם לרכוש את המזון שישבחר בעצמו. אלא שכאמור, כאן עולה בעיה נוספת, שכן התלושים מאפשרים גם רכישת מזון מזיק וכן מוצרים אחרים, כפי שאומרת ד"ר דורית אדלר, תזונאית קלינית ונשיאת הפורום לתזונה בת קיימא.

"כרגע המכרז כפי שפורסם בכלל לא מחייב לקנות מזון, אלא כל דבר שיש אצל הקמעונאי, בתנאי שזה לא אלכוהול וסיגריות. ב-2014 נציג האו"ם לזכות למזון קבע שהסיכון לבריאות הציבור של תזונה מזיקה גדול יותר מסיגריות, אלכוהול וסמים ביחד", היא אומרת.

"המכרז בכלל לא מחייב לקנות מזון, אלא כל דבר שיש אצל הקמעונאי, בתנאי שזה לא אלכוהול וסיגריות. ב-2014 נציג האו"ם לזכות למזון קבע שהסיכון של תזונה מזיקה גדול יותר מסיגריות, אלכוהול וסמים ביחד"

"הגישה הפופוליסטית אומרת שזה לא מכבד את האנשים שמקבלים את התלושים להיכנס להם לצלחת. אז יש פה התחסדות מאוד רצינית, כי מי שנכנס לצלחת עד היום זה כל הגורמים פרט למשרד הבריאות: המפרסמים, היבואנים והתעשיינים, כולם נכנסו לצלחת, וזה בסדר שמכניסים את העם לסגר מוחלט, שוטפים אותו בפרסומות של מזון, ולא מופתעים שהעם עלה ב-2-3 קילו. אבל לשמור על הזכות של אוכלוסיות, ובפרט החלשות, להנגיש להם דווקא תזונה בריאה, שהיא כמו תרופה, זה נקרא להיכנס לצלחת?

"אמרתי זה בוועדת הפנים לח"כ מש"ס, שהוא עצמו אמר שלא יכניס את הדברים האלה הביתה, וזו ההתחסדות. רוב האנשים שיש להם אוריינות בריאותית במעמד מבוסס מבינים שלא כדאי לצרוך משקאות ממותקים וממתקים, אבל הם מגינים כביכול על הזכות של החלשים, ויש בזה הפקרות של בריאות הציבור. תווי מזון מכבדים את האוכלוסייה שמקבלת אותם, אבל כמו שיש סל תרופות שאתה לא יכול לקבל כל תרופה שאתה רוצה, באותו אופן סל מזון צריך להיות מוסדר, מה אפשר ומה אי אפשר לקנות איתו. משרד הפנים אמר בוועדה דברים שלא בדקו אותם. אין בעיה להגדיר את זה.

"רוב האנשים שיש להם אוריינות בריאותית במעמד מבוסס מבינים שלא כדאי לצרוך משקאות ממותקים וממתקים, אבל הם מגינים כביכול על הזכות של החלשים, ויש בזה הפקרות של בריאות הציבור"

"בשנות ה-50 אפשרו למכור סיגריות ליד מיטות חולים, אבל אז לא ידעו שסיגריות גורמות למחלות. היום הרגולטורים יודעים שתזונה מזיקה היא הגורם המרכזי לרוב המחלות והתמותה. בלי קשר לקורונה בישראל מתים כעשרת אלפים איש בשנה מתזונה לקויה והשמנה, יותר מכל דבר אחר. לתת לשכבות החלשות משקאות ממותקים זה לשפוך שמן למדורת הסוכרת ומחלות הלב".

ד״ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא
ד״ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

לדברי אדלר, לפני הקורונה כחמישית מהאוכלוסייה חיה באי-ביטחון תזונתי, ולפי הערכות כל ילד שלישי סבל מאי-ביטחון תזונתי. הסכום שהוקצב לטפל בבעיה עכשיו, 700 מיליון שקל, הוא גם הסכום שנדרש עוד לפני המשבר. לדעתה, המדיניות צריכה לשאוף לסל מזון בריא בסיסי, שכבר הוגדר על ידי הרגולטור, וגם התלושים צריכים לאפשר את רכישתו בלבד.

"זו בעיה של ביטחון לאומי ולא רק מסכן בריאות, אלא גם מעכב גדילה והתפתחות קוגנטיבית של ילדים ואפילו דכאון. לכן האיתור של האוכלוסייה באי-ביטחון תזונתי חייב להפוך למשהו שיטתי, ולא רק במצבי חירום. יש יכולות של ביג דאטה ואין סיבה שלא נטמיע מערכות איתור בקופות ובתי החולים, ומערכות הרווחה והרשויות המקומיות שיוכלו לנטר את הדבר הזה".

משבר הקורונה החריף את הבעיה מאחר שגם הילדים שכבר קיבלו את הארוחה החמה בבתי הספר יושבים עכשיו בבית. לדעת אדלר, הארוחות בבתי ספר צריכות לעבור שינוי. במקום לקבל חמגשיות דלוחות מחברות קייטרינג, יכולים בתי ספר להכין את האוכל בעצמם בעזרת התלמידים או עובדים מקומיים, כפי שכבר קורה במקומות מסוימים בארץ.

"זה צריך להיות חלק מהלמידה שלהם. במתכונת הנוכחית מדובר על ארוחות חמות שמגיעות מחברות קייטרינג, וזה סוג של מזון מתועש. הזנת ילדים יכולה להיות גם מנוף להעסקת עובדים מקומיים, ויש מודל כזה ביישוב חורה".

אחד הרכיבים העיקריים של סל מזון בסיסי הם כמובן פירות וירקות, אלא שמחיריהם התייקרו מאוד בשנים האחרונות, והפתרון של יבוא זול מאיים להכחיד את החקלאות הישראלית. לטענת אדלר, המדינה צריכה להתערב לשמר את יכולת הייצור המקומית, מאחר שבזמן משבר אקלים או התפרצות מגיפה, היצרנים מחו"ל עלולים שלא לספק את הסחורה.

"המחאה ב-2011 התחילה ממחאת הקוטג'. המדינה יכולה בקלות להחליט שהיא מנגישה סל מזון בריא בסיסי, כך שגם מחיר הירקות והפירות יהיה נגיש, והיום הוא לא כזה. זה אחד הדברים שהאוכלוסייה המוחלשת מורידה מהצריכה שלה.

"המדינה יכולה בקלות להחליט שהיא מנגישה סל מזון בריא בסיסי, כך שגם מחיר הירקות והפירות יהיה נגיש, והיום הוא לא כזה. זה אחד הדברים שהאוכלוסייה המוחלשת מורידה מהצריכה שלה"

"המדינה יכולה לסבסד ואם צריך גם לפקח על ההפרש שבין החקלאי לרשתות המזון. אנחנו במשבר מתגלגל, שלא רואים את סופו. חלקים משרשרת האספקה של המזון נחסמים בגלל תחלואה בבתי אריזה או בנמלים, ודברים מהסוג הזה. כרגע אין בעיה כזו, אבל זה לא אומר שלא נתגלגל לשם. יש גם סיכון לכך שלמשבר הקורונה יתווסף משבר אקלימי.

"אנחנו מייבאים 70% מהקלוריות, אבל רובן מיותרות, כמו סוכר שמן ודגנים, שרובם הם מספוא לבע"ח, או משמשים לכל המאפים והדברים המזיקים. רק חלק קטן הולך ללחם. את רוב המזון הטרי מגדלים פה. אם מדינת ישראל לא תשמר את חקלאות שלה ותשגה באשליות שתמיד תוכל לייבא את המזון, אפשר לקרוא לזה עיוורון.

"גם באוקראינה, שממנה אנחנו מייבאים דגנים, היו אסונות טבע. לכן אי אפשר להסתכל על זה רק דרך הפריזמה של המחיר, מה גם שחלק מהסיבה להתייקרות היא פערי התיווך. מזון זה לא עוד סחורה, אלא צורך קיומי עם אורך חיים מסוים, שמחייב תכנית אב שצופה פני משברים".

עוד 2,601 מילים
כל הזמן // יום שני, 1 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההופעות חוזרות, אבל האמנים בקונפליקט גדול

פרסום ראשון שובם של המופעים מול קהל מצית ויכוח חריף ● מצד אחד, המעריצים ששמחים לרגל הקאמבק ● מצד שני, יש המבקרים את העובדה שמדובר בהופעות למתחסנים בלבד ● וכך נקלע אסף אמדורסקי ללב הסערה כשהחליט להופיע רק בפני בעלי תו ירוק ● אמנים בכירים, ביניהם קורין אלאל, זאב נחמה, רשף לוי וטונה, מפרסמים היום עצומה הקוראת לממשלה לאשר בדיקות מהירות בכניסה לאולמות

עוד 872 מילים

ביטחון תזונתי - מי אחראי?

הגיעה העת להעלות את נושא הביטחון התזונתי על סדר היום הלאומי. מזון הוא "הדלק" שלנו, ולכל אזרח הזכות לנסוע לפחות באוקטן 98, למרות שרבים נוסעים על אוקטן 70 עם נזק ל"מנוע" שלהם, לפעמים בלתי הפיך. במיוחד אם הם ילדים או קשישים.

ברור לכל בר דעת כי זה צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי ויעדי הצמיחה הלאומיים. היעדר ביטחון תזונתי פוגם בתפקוד כלל אזרחי המדינה וביכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. הדבר נכון במיוחד באוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובמיוחד אצל ילדים וקשישים.

ברור לכל כי ביטחון תזונתי צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי

בטחון תזונתי לאומי מוגדר כמצב בו קיים מזון בריא ומזין, הזמין לכלל אזרחי המדינה, בדרך שנותנת כבוד לנזקק ולוקחת בחשבון העדפות תרבותיות. בכדי להבטיח בטחון תזונתי במצבי משבר, כמו עכשיו – זמנים של אי-יציבות קשרי הסחר ואספקת מזון הגלובלית – יש לנקוט במספר פעולות חיוניות. אנו קוראים להבטיח את בריאות האוכלוסייה ע"י קביעת המזונות הבסיסיים, הבריאים והחיוניים לשמירה על בטחון תזונתי לאומי ולדאוג לאספקתם הרציפה במחיר שווה לכל נפש.

החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, בהקניית ביטחון תזונתי. מדינת ישראל הינה "מדינת אי" שאינה יכולה להיות תלויה בשכנותיה. על כן הינה מחויבת להבטיח חקלאות מקומית וייבוא סדיר שבכוחם לספק למזון באיכות ובכמות ראויה לתקופות ממושכות, וזאת בכדי להתמודד עם תקופות משבר, כמו גם לאפשר הנגשת מזון לכלל תושביה באופן קבוע.

כמה נתונים שצריך לדעת. לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. הסקר האחרון שערך הביטוח הלאומי (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. סקר חדש יפורסם בקיץ אבל ברור שהיום המספרים האלו הם תת-אומדן.

מי שחי בתקציב מצומצם, מצמצם גם באיכות המזון ובריאותו נפגעת. לפני הקורונה משפחה ממוצעת בשני העשירונים התחתונים (אחד מחמש משפחות) הייתה צריכה להוציא כ-65% מהכנסתה על מזון כדי לרכוש את "סל המזון" הבריא המומלץ ע"י משרד הבריאות. בפועל משפחות אלו מוציאות בממוצע רק 42% מההכנסה על מזון, משום שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לצרוך מספיק פירות וירקות יקרים או מקורות חלבון איכותיים (קטניות, בשר ומוצרי חלב). במקום זה מעדיפים מזון זול, מעובד, עתיר קלוריות ודל בערכים תזונתיים. התוצאה היא השמנה, ותחלואה בשיעור גבוה פי כמה מחלקם באוכלוסייה.

לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. סקר הבט"ל האחרון (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. היום ברור שהמספרים האלו הם תת-אומדן

בעקבות משבר הקורונה המצב רק החמיר: 13% מהאוכלוסייה דיווחו כי הם מצמצמים במזון או בארוחות, ו-45% נזקקים לעזרה בהבאת מזון, תרופות ועוד. בכלל האוכלוסייה נצפתה עליה של 40%-70% בדרישה לסיוע במזון מעמותות; כ-50% אוכלים יותר חטיפים וממתקים, ואילו בין 13%-20% אוכלים פחות וחווים מחסור במזון.

לפי נתונים מעמותת "לתת", כ-656,000 משקי בית (22.6%) חווים כעת אי-ביטחון תזונתי, וזה כולל כ-799,000 ילדים (32%), מתוכם 395,000 (15.8%) חווים אי ביטחון תזונתי חמור. עוד לפני הקורונה, סקר בין לאומי של ארגון הבריאות העולמי ואוניברסיטת בר אילן דיווח שכ-10% מילדי ישראל בכיתות ו'-י' דיווחו שיש שהם הולכים לבית הספר או לישון רעבים משום שאין מספיק כסף לאוכל בבית, ולכן – כן, ילדים הולכים לישון רעבים.

מאז הקורונה, מאות אלפי ילדי גן ובית ספר יסודי, שבשגרה מקבלים ארוחה חמה ומזינה בבית הספר, בין השאר כדי לאבטח את תזונתם, הפסיקו לקבל הזנה בשל הסגירות הממושכות של מוסדות החינוך. ממצאים ראשוניים של מחקר שלנו בקרב הורים לילדי בית ספר מוצאים שעל כל משפחה שמקבלת סיוע בהזנה, יש עו שלא מקבלים משום שלא יודעים כיצד לבקש או שנמנעים מלפנות לסיוע בשל תחושת בושה.

האיוולת היא, שלמרות שקיים תקציב הוא לא יושם, משום שאין מנגנון להפעיל את המיזם כאשר בתי הספר סגורים, ולשון החוק לא מזכירה את מטרתה: מתן ביטחון תזונתי לילדים. ככל שלא מציעים פתרונות, הילדים צוברים פערים בריאותיים התפתחותיים וחברתיים שעלולים להיות בלתי הפיכים.

עוד דיווח כי מאז פרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו50% מדווחים על קשיים כלכליים. 25% מדווחים שמצבם סביר לעומת 45% שדיווחו כך לפני שנה. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו. ידוע לפי חוק אנגל (Engel) שככל שיש ירידה בהכנסות, יש עלייה באחוז התקציב המשפחתית שיוצא לצורכי מזון.

מפרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו-50% מדווחים על קשיים כלכליים. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו

מה הממשלה עשתה להסדיר את בעיית אי-ביטחון תזונתי ורעב של ילדים? מי אחראי על הנושא העגום הזה? ומדוע הוא אינו בראש סדר היום הלאומי? בפועל, המצב מזכיר את ימי השופטים, "איש הישר בעיניו יעשה", כשאין יד מכוונת.

בין המשרדים השונים שמעורבים בטיפול בהבאת מזון לנזקקים יש למנות את הרווחה, הבריאות, החינוך, האוצר, הפנים, הביטחון, החקלאות, הכלכלה, המשפטים, המשרד לקידום קהילתי ועוד היד נטויה. משרדים אלה מקיימים ישיבות רבות משותפות עם הרבה רצון טוב אבל אין מנהיגות.

ולמה? ההיסטוריה מלמדת על תפיסות שונות אידיאלוגיות ומערכתיות. האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי ביטוח לאומי והבטחת הכנסות. לעומת אלה, אנשי בריאות הציבור והממונים על תזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלה של  של משרד ממשלתי אחד. כתוצאה מכך, נושא אי הביטחון התזונתי נותר יתום, ואף גורם לא לוקח אחריות.

מה צריך לעשות? קבוצה רחבה של אנשי אקדמיה וארגונים בחברה האזרחית  מציעים את המסגרת האופרטיבית הבאה:

1

להקים ועדת מנכ"לים המשותפת למשרדי הממשלה הרלוונטיים (כנ"ל) לשם קביעת מדיניות ממשלתית סדורה שתדאג לאבטחת הביטחון התזונתי, לזיהוי מכשולים המובילים לאי ביטחון תזונתי, ולמצוא את הדרכים להתמודד עימם. כמו כן, בדיוני הוועדה ישתתפו, לפי העניין, ראש רח"ל (רשות חרום לאומי) נציגים מהשלטון המקומי והרשויות המקומיות כולל מהחברה הערבית, פיקוד העורף, המרכז לביטחון לאומי, קופות החולים, נציגים מהאקדמיה ומהמגזר השלישי.

האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי בט"ל והבטחת הכנסות. אנשי בריאות הציבור והתזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלת משרד ממשלתי אחד

2

הוועדה תוסמך על ידי הממשלה להציע פתרונות מעשיים לטפל בבעיית הביטחון התזונתי כדלקמן:

א. קביעת מנגנוני מיפוי לקבוצות אוכלוסייה בסיכון וגיבוש המלצות לסיוע להן, ותוכניות מניעה ושיקום במצבי אי בטחון תזונתי.

ב. גיבוש תכנית עבודה לאומית רוחבית שתכלול תקציב ייעודי רב-שנתי. יקבעו אבני דרך ויעדים לצמצום אי הביטחון התזונתי.

ג. פיתוח מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום התוכניות, כולל מדדי הצלחה ותפוקה, כדי להבטיח את ביצוע ההמלצות.

ד. הקמת מנגנון הסברה על בחירה ואכילה מזון בריא, מונגש ומותאם לכלל קבוצות האוכלוסייה , וכן שימוש במחקר מלווה שיסייע בגיבוש ההמלצות ואופן ההסברה, ובפרסום מדדים עדכניים (dashboard).

לכולנו עניין בשינוי המצב הנוכחי. אומה הניזונה היטב היא אומה בריאה, היא אומה משגשגת ובת-קיימא.

פרופ' אהרון טרואן הוא חבר סגל בביה"ס למדעי התזונה ובמכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' טרואן חוקר את השפעת התזונה והמטבוליזם על בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי ובכלל זה את יישום התובנות ממדעי התזונה הבסיסיים והקליניים במדיניות תזונה, בריאות הציבור וביטחון תזונתי. צילום: לואי וייל Louis Weijl

פרופ' (אמריטוס) אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור ע''ש בראון של האוניברסיטה העברית. הוא יועץ ל-FAO של ה-UN רומא, בנושא ביטחון תזונתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים

מבלי לעדכן את גלנט - סיכמו נתניהו ואדלשטיין שתלמידי ז'-י' ישובו לבתי הספר בשבוע הבא

לוין: הירי בחבר הכנסת מחייב בדיקה מיוחדת ● איימן עודה פנה לגדי יברקן במליאה: ״הפגנו לצדכם, למה לא גינית את התקפת המשטרה באום אל פחם?״ ● נתניהו הסביר את הפקה פקה - שאשא שאשא: ״התייחסתי לפוליטיקאים ציניים שעושים דה-לגיטימציה לחיסון״ ● מיכאלי: נתניהו מנסה להדביק לנשים את הכישלון - ככה נראה שוביניזם

עוד 32 עדכונים

מתברר שלא צריך לנסוע לגליל או לרמת הגולן כדי להתקרב לטבע: אפשר להישאר בלב תל אביב והטבע כבר יגיע אליך ● תושבים במרכז תל אביב מדווחים בימים האחרונים על ביקורי תנים ברחובות במרכז העיר, כולל יללות בלילות והשכמה בחמש בבוקר ● בעיריית תל אביב מודעים למצב ופחות מתרגשים מהחיכוך בין חיות הבר המוגנות לבני האדם ● יש רק בקשה מפורשת אחת: אל תאכילו אותם

עוד 879 מילים

למקרה שפיספסת

התקנים לא עודכנו מאז שנות השבעים, ואלפים מחכים כשנה לפסיכולוג

הקורונה החריפה את המצב העגום בפסיכולוגיה הציבורית ● ילדים ממתינים לאבחון, מבוגרים מחכים לטיפולים, מאושפזים סובלים ממצוקה קשה ● נכון להיום, יש תקן ל-165 פסיכולוגים רפואיים במערכת הציבורית, כשהצורך עלה בשנה האחרונה ל-2,229 משרות ● ד"ר יובל הירש: "ההבטחות לתקציבים לא עוזרות לאלה שעכשיו חווים מחשבות אובדניות, עכשיו הם קורסים"

עוד 815 מילים

משהו רקוב בממלכת סקוטלנד

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד. ביום שני ה-22.02 פורסם כי סלמונד, יו"ר "המפלגה הלאומית הסקוטית" — להלן SNP — והשר הראשון של סקוטלנד לשעבר,  מאשים בכירים במפלגתו ומקורבים ליורשתו בתפקידים, השרה הראשונה ניקולה סטרג'ון, בקשירת קשר ובתפירת תיקים נגדו במטרה להפיג את השפעתו הפוליטית.

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד

האשמה של סלמונד היא הפיתול האחרון בעלילה סבוכה במילא, אשר תוסיף דלק לתיאוריות קונספירציה קיימות ועשויה להכתים את ה-SNP חודשים ספורים טרם הבחירות הסקוטיות. בחירות שבסופן אם וכאשר ה-SNP תזכה ברוב בפרלמנט, יש בכוונתה לערוך משאל עם שני על עצמאות מהממלכה המאוחדת.

הסיפור מתחיל באוגוסט 2018, כאשר אלכס סלמונד הוא כבר פוליטיקאי בדימוס, לאחר שהתפטר מהובלת ה-SNP ב-2014, לאחר ההפסד במשאל עם שנערך בספטמבר, ולאחר שהפסיד את מושבו קצר הימים בפרלמנט הבריטי בבחירות 2017. לעיתונות מודלף שממשלת סקוטלנד פתחה בחקירה משמעתית בגין שתי טענות להטרדה מינית נגד סלמונד מצד שתי עובדות במשרדו, המתוארכות לשנת 2013, כשהוא היה השר הראשון של סקוטלנד — לצורך העניין תפקיד המקביל למושל בארה"ב.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות שהשיקה ניקולה סטרג'ון, זכרו את השם, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP אשר נחשבה לבת טיפוחיו. המדיניות החדשה מאפשרת לממשלה לחקור טענות של הטרדה מינית נגד שרים לשעבר, לרבות שרים של ממשלות קודמות, מדיניות שסלמונד טוען שנכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו.

כאשר עצם קיום החקירה מתפרסם, החקירה כבר פועלת מספר חודשים. בעתיד יתגלה שסטרג'ון וגורמים בכירים נוספים, כגון בעלה פיטר מורל מזכ"ל המפלגה וראש הסגל שלה ליז' לויד, היו מעורבים בחקירה וקיימו דיונים לא מתועדים בביתם של סטרג'ון ומורל.

התקנון המיניסטריאלי של סקוטלנד מחייב שכל השיחות הרשמיות עם השרה הראשונה יתועדו בפרוטוקול או בזיכרון דברים, שבהערת צד מעלה שאלות על האם ומתי בני הזוג סטרג'ון ומורל צריכים לדאוג לתיעוד כשהם מדברים ביניהם על עבודה.

שבוע לאחר מכן סלמונד פותח בקמפיין לגיוס כספים להגשת תביעה נגד הממשלה הסקוטית, שלטענתו זיהמה את התהליך ומנעה מצוות ההגנה שלו גישה למידע במטרה להבטיח את אשמתו. תוך יומיים הוא גייס 100 אלף פאונד.

ב-8 ינואר 2019 בית המשפט פוסק לטובת סלמונד וקובע שהממשלה הסקוטית אכן קיימה חקירה מזוהמת ושהיא מינתה חוקר בעל היכרות מוקדמות עם המתלוננות. לסלמונד הוענקו פיצויים בסך חצי מיליון פאונד. במקום סוף הסיפור העלילה מכאן מסתבכת.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות, שהשיקה ניקולה סטרג'ון, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP שנחשבה לבת טיפוחיו. מדיניות שלטענת סלמונד נכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו

ב-24 בינואר סלמונד נעצר על ידי המשטרה והואשם ב-14 עבירות ביניהן: 9 עבירות של תקיפה מינית, 2 עבירות של תקיפה מגונה — מדרג נמוך יותר של תקיפה מינית, ו-2 עבירות של ניסיון לביצוע אונס. 9 מהעבירות, כולל שני הניסיונות לביצוע אונס, בוצעו לכאורה במעון הרשמי.

המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020 וב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת. לאחר הזיכוי הפרלמנט הסקוטי הקים ועדת חקירה פרלמנטרית, במטרה לחקור את תפקודם ומעורבותם של הממשלה הסקוטית, של ניקולה סטרג'ון,  פיטר מורל, ליז' לויד אנשי מטה ועובדי מדינה נוספים, בחקירות סלמונד.

במסגרתה התגלו הדיונים הלא רשמיים בביתם של סטרג'ון ומורל, ובנוסף להם התגלו הודעות ווטסאפ של מורל בהן, לכאורה, הוא היה מעורב בתכלול מאמצים להפעלת לחץ על המשטרה לחתור לכתב אישום, ובשימוש בחומרי חקירה לקמפיין תקשורתי, כשחלק מחומרי החקירה הפלילית הגיעו מהחקירה המשמעתית, ושלכאורה אנשי מנגנון של ה-SNP עסקו בליקוט שמועות ובחיפוש אחר מקרים להבאה למשטרה.

ועדת החקירה הפרלמנטרית עדיין פעילה וגובה עדויות, ובמקביל מנהלת מלחמה עם הממשלה ומערך התביעה, שמתנהלים בכבדות מעוררת חשד בכל הנוגע להעברת חומרים משפטיים.

מצפייה בחלק מדיוני הוועדה אני יכול לומר שלראות פוליטיקאים, אנשי מנגנון ועובדי מדינה בכירים טוענים באופן סדרתי לחוסר זיכרון, מתבטאים בהסתייגות בלי מסויגת, ומסיטים את כובע "מקבל ההחלטות" לאנשים שונים, היא לא פחות ממדהימה.

גם אם לא הייתה קנוניה, ואכן חסרה מסה קריטית של מידע כדי לבסס שהייתה כזו, יש די והותר מידע כדי להסיק שיש משהו רקוב בממלכת סקוטלנד. המעורבות שאיננה שנויה במחלוקת בהקשר לחקירה המשמעתית נגד סלמונד, מציגה מיזוג שגרתי בין התפקידים והאינטרסים המפלגתיים לממלכתיים.

ב-6 במאי תושבי סקוטלנד ילכו לקלפיות ויבחרו פרלמנט חדש, במערכת בחירות שעשויה להיות גורלית. תוצאותיה יקבעו האם פניה של סקוטלנד לחמש השנים הקרובות יהיו לכיוון עצמאות מהממלכה המאוחדת. אין צל של ספק שה-SNP היא הפייבוריטית להיות הסיעה הגדולה ביותר. השאלה היא האם היא תזכה ברוב מוחלט שיאפשר לה לקדם משאל עם שני, או שמא תאלץ להסתפק בממשלת מיעוט ולספוג עיכוב למשך 5 שנים.

ב-24 בינואר סלמונד נעצר והואשם ב-14 עבירות, בהן: 9 עברות תקיפה מינית, 2 עברות של תקיפה מגונהו-2 עברות של ניסיון לביצוע אונס. המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020. ב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת

שאלה בה דווקא הפרשה סביב אלכס סלמונד, מי שהפך את ה-SNP ממפלגה שולית ואזוטרית למפלגה מרכזית אשר מטרותיה נלקחות ברצינות גמורה והוביל אותה עד סף הניצחון, עם נראטיב "מלחמת האזרחים" העוטף אותה, עשויה להטות את הכף.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 776 מילים
עודכן לפני 14 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לאן נעלם דוד אמסלם

מערכת הבחירות נמצאת בשלב הבטן הרכה, רגע לפני בליץ האחרון ● שלושה דברים בכל זאת קורים מאחורי הקלעים ● בליכוד מתעקשים ששקד ובנט עדיין רואים עצמם משתלבים בצמרת המפלגה בטווח הרחוק, מה שישפיע על הקואליציה שיבחרו לשבת בה בטווח הקצר ● אבתיסאם מראענה מנקה את העבודה מאנשי הימין שבה ● ובליכוד מתחילים לשים לב לקרע בין אמסלם לנתניהו ● פרשנות

עוד 767 מילים

ספינת המעפילים של מוטי

פרסום ראשון איש העסקים מוטי כהנא, החי בניו ג'רזי, מארגן בימים אלה מבצע מעפילים מודרני ● ישראלים שירצו להגיע לארץ להצביע בבחירות, או מכל סיבה אחרת, יצטרכו לטוס לקפריסין - שם תמתין להם ספינה של כהנא, שתיקח אותם לישראל ● כל העלויות בקפריסין יהיו על חשבון כהנא, בעל היסטוריה ארוכה של חילוץ יהודים ממדינות אויב ● "שקלתי לקרוא לספינה 'אלטלנה'", הוא מספר, "אבל בסוף בחרתי בשם יותר הולם: 'דמוקרטיה'"

עוד 548 מילים ו-3 תגובות
חיילים גרמנים אוספים את היהודים בשכונת היהודים באמסטרדם, 1941

בדיוק לפני 80 שנה הפכה הולנד למדינה היחידה שיצאה במחאה נגד רדיפת יהודים על ידי הנאצים ● אחרי שלושה ימים, השביתה חוסלה באלימות, ובסופו של דבר שלחו הגרמנים חמישה מכל שבעה יהודים הולנדים אל מותם ● ההיסטוריון באס קורטהולט מסביר את חשיבות המרי הנדיר ההוא ומוצא קווי דמיון למחאת Black Lives Matter

עוד 780 מילים

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

גלנט: הן המורים והן התלמידים לא יחויבו להגיע לימי הלימוד שצפויים להתווסף בקיץ

דיווחים: גורמים במשרד האוצר אומרים כי אין מקור תקציבי למימון התוכנית להארכת הלימודים ● בית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות והתיר לאבתיסאם מראענה להתמודד בבחירות ● הממשלה אישרה לחסן נגד קורונה פועלים פלסטינים, שעובדים בישראל ובהתנחלויות ● מירי רגב: ועדת החריגים תבוטל; כל ישראלי שירצה לשוב ארצה כדי להצביע בבחירות - יוכל לעשות זאת

עוד 48 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,238 מילים ו-2 תגובות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה