איתור פרקליט/ת המדינה הבא/ה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

"מאחל למי שיתמנה לסיים את הכהונה עם אותה כמות שיער"

בימים הקרובים תתכנס ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה ומולה רשימה של פרקליטים, שופטים ועורכי דין פרטיים שהגישו את מועמדותם ● נסיון העבר מלמד שלמועמדים מתוך הפרקליטות יש את הסיכוי הגבוה יותר ● השופט בדימוס אבי זמיר, שהיה בין המועמדים מול שי ניצן לפני שבע שנים, שופך אור על האופן שבו ועדת האיתור תבחר את המועמד הסופי ● ראיון

בימים הקרובים תתכנס ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, שבראשה יושב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כדי להתחיל את עבודתה, לאחר שרשימת המועמדים המבקשים להתמנות לתפקיד נסגרה ביום ראשון.

בין המועמדים כמה מבכירי הפרקליטות – המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) מומי למברגר, פרקליט מחוז חיפה (פלילי) עמית איסמן, המשנה למנהלת מח"ש, משה סעדה; השופטים המחוזיים מיכל אגמון-גונן וירון לוי; ועורכי דין פרטיים, ביניהם עפר בר-טל ואייל בסרגליק.

אבי זמיר
אבי זמיר

מה יחפשו חברי ועדת האיתור במועמדים? בראיון לזמן ישראל אומר השופט בדימוס אבי זמיר – שהתמודד על תפקיד פרקליט המדינה לפני שבע שנים – כי התשובה לכך היא בראש ובראשונה "חוט שדרה".

"אם אני הייתי יושב עכשיו בוועדת האיתור, הייתי מצפה לראות בין המועמדים לא רק אנשים מקצועיים וישרים ובעלי ניסיון ויכולת, אלא גם אנשים עם חוט שדרה.

"ללא חוט שדרה אי אפשר להצליח בתפקיד הזה. המקצועיות והיושרה זה אלף-בית, אבל אי אפשר בלי עמוד שדרה. ארגון מצליח הוא ארגון שיש בו גיוון, שלא כולם מעור אחד ולא כולם חושבים אותו דבר. כשיש לך חוט שדרה, אתה יכול לעמוד על דעתך גם בפנים".

האם פרקליט המדינה יכול באמת לנקוט עמדה עצמאית, שונה מזו של היועמ"ש, בתיקים הכי רגישים ומאתגרים שיש במערכת?
"אני חושב שזה קיים בכל ארגון. הנה, בפרשת האי היווני עדנה ארבל כתבה דעת מיעוט והיה קרב איתנים בינה לבין היועץ אליקים רובינשטיין, אם לפרסם אותה או לא. מבחינה מוסדית זה בוודאי אפשרי, זה קיים בכל ארגון שכפוף נכנס לממונה ואומר – זו דעתי המקצועית, אתה זה שמקבל את ההחלטה אבל אני חושב שאתה טועה. זה גם תלוי אישיות".

"מבחינה מוסדית זה בוודאי אפשרי, זה קיים בכל ארגון שכפוף נכנס לממונה ואומר – זו דעתי המקצועית, אתה זה שמקבל את ההחלטה אבל אני חושב שאתה טועה. זה גם תלוי אישיות"

משרד עורכי הדין הגדול במדינה

ב-2013 היה זמיר בין ארבעת המועמדים הסופיים שנשקלו לתפקיד על-ידי ועדת האיתור, שבראשה ישב היועץ המשפטי באותה עת, יהודה וינשטיין.

יחד עם זמיר, שהיה אז שופט מוערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התמודדו על התפקיד השופט המחוזי צבי סגל, ושני בכירים בפרקליטות – שוקי למברגר (אחיו של המועמד הנוכחי מומי למברגר), שהחזיק אז בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), ושי ניצן, שהיה מראש הפייבוריט של וינשטיין.

יהודה וינשטיין בירושלים ב-2016 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יהודה וינשטיין בירושלים ב-2016 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מה הניע אותך להגיש מועמדות לתפקיד פרקליט המדינה?
"זה קרה בתקופה שמיציתי את התפקיד השיפוטי אחרי 17 שנה. חיפשתי שינוי, אתגר חדש. הייתי בצומת דרכים שהייתי צריך להחליט האם אני עוזב לחלוטין את התחום הציבורי ועובר לשוק הפרטי ולאקדמיה, או למצוא תפקיד ציבורי מאתגר אחר. תפקיד פרקליט המדינה הוא צומת מאוד מרכזי בעולם המשפט הישראלי, מבחינת היכולת להשפיע. זה אתגר גם מקצועי, גם אישי, גם לאומי. זה נשמע כמו ציונות".

במשרד המשפטים יש נטייה רבת שנים למנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אישים מן החוץ, ולא כאלה שגדלו במסדרונות הבניין ברחוב צלאח א-דין. מני מזוז, שכיהן כיועץ המשפטי בין 2004 ל-2010 אחרי קריירה של 25 שנה במשרד, היה היוצא דופן ביניהם.

כמו בתמונת מראה, לתפקיד פרקליט המדינה נוהגים למנות משפטנים מבפנים. כנראה שקשה יותר להצניח לראש הפרקליטות מי שלא גדל בתוכה ולא מכיר את אורחותיה. אולי גם העובדה שהפוליטיקאים יושבים בוועדת האיתור ליועץ אך לא בוועדה הבוחרת פרקליט – מסייעת לכך.

"יש היגיון בנוהג הזה, שממנים פרקליט מדינה מתוך המערכת", אומר זמיר, "כי הפרקליטות היא משרד עורכי הדין הגדול במדינה – אלף איש – וצריך לנהל אותו. פרקליט המדינה הוא השותף המנהל, כמו במשרדי עורכי דין גדולים. זה משרד ענק, וכדי לנהל כזה קונגלומרט יש יתרון גדול למי שצמח בתוך המערכת ומי שמכיר אותה. לא לחינם מונו פרקליטים לתפקיד הזה, ולא אנשים מבחוץ".

"יש היגיון בנוהג הזה, שממנים פרקליט מדינה מתוך המערכת. זה משרד ענק, וכדי לנהל כזה קונגלומרט יש יתרון גדול למי שצמח בתוך המערכת ומי שמכיר אותה. לא לחינם מונו פרקליטים לתפקיד הזה, ולא אנשים מבחוץ"

מה שאלו אותך, כמועמד שבא מבתי המשפט, בראיון בוועדת האיתור?
"הם התעניינו לדעת איך אני רואה את הפרקליטות בתוך המארג המורכב של רשויות השלטון. האם יש לי היכרות עם הפרקליטות. כמובן שעניתי שההיכרות שלי מאוד מוגבלת – אני רואה את הפרקליטות מופיעה אצלי באולם, זו ההיכרות המקצועית היחידה שהייתה לי.

"והם שאלו את השאלה הקלאסית: בהנחה שאתה מתמנה לתפקיד, מהם שלושת הדברים הראשונים שתעשה או אילו רפורמות ראוי לעשות בפרקליטות".

ומה ענית?
"התכוננתי, באתי עם תיקייה עם דגשים ורעיונות, דברים שהיו רלוונטיים אז לפני שבע שנים. אבל לעומתי, שי ניצן ושוקי למברגר הגיעו עם ספרים, עם קובץ עם ספירלה שמנתח את המבנה הנוכחי של הפרקליטות, ומה צריך לתקן, ממש תוכנית עבודה".

"התכוננתי, באתי עם תיקייה עם דגשים ורעיונות. אבל לעומתי, שי ניצן ושוקי למברגר הגיעו עם ספרים, עם קובץ עם ספירלה שמנתח את המבנה הנוכחי של הפרקליטות, ומה צריך לתקן, ממש תוכנית עבודה"

תפקיד פרקליט המדינה, כמי שמצד אחד כפוף ליועץ המשפטי לממשלה ומצד שני עומד בראש הפרקליטות, מחייב איזון עדין בין כפיפות לעצמאות. מה לדעתך הדרך האופטימלית למלא את התפקיד הזה?
"עד כמה שאני יודע, לפרקליט המדינה יש המון מרחב תמרון. קח למשל את מחלקת הבג"צים, שצריכה להגיש תשובה בעניין ציבורי חשוב לבג"ץ. הפרקליט המטפל מתייעץ עם מנהל המחלקה, האם המנהל הולך לפרקליט המדינה? יכול להיות. האם שניהם הולכים לקצה המסדרון לחדרו של היועמ"ש? אני מניח שכן. אני חושב שהתפר ביניהם קיים, באותם מקרים סופר-חשובים שבהם נדרש אישור של הדרגים הבכירים".

שי ניצן במשרדו בפרקליטות המדינה ב-2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שי ניצן במשרדו בפרקליטות המדינה ב-2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לשי ניצן לא הייתה ברירה

הבחירה בפרקליט המדינה הבא נעשית בצל אירועים דרמטיים המתרחשים כולם במקביל: פתיחת שלב ההוכחות במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצפויה בעוד כחודש וחצי; מתקפה על הפרקליטות והיועץ המשפטי מבחוץ (אמיר אוחנה, דוד אמסלם ומיקי זוהר) ומבפנים (דן אלדד); ומאמץ להרבות בפרסומים סנסציוניים שנועדו להביך את בכירי הפרקליטות (ליאת בן-ארי, אביחי מנדלבליט).

על חשיפת הקלטת השיחה בין מנדלבליט לראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, מיוני 2016, שבה כינה מנדלבליט את פרקליט המדינה שי ניצן "מניאק", אומר זמיר כי לניצן כלל לא הייתה ברירה אלא לנהוג כפי שנהג – כלומר, להימנע מלקבל החלטה בתיק הפלילי העוסק בממונה עליו, היועץ מנדלבליט.

"התיק של מנדלבליט כבר היה סגור. ההחלטה על עילת הסגירה התמהמהה, וזה מה שגרם לתרעומת של מנדלבליט ולשיחה שלו עם אפי נוה. כשאנחנו מדברים עם חברים, כולנו לפעמים משתמשים במונחים לא נאותים. לשי ניצן לא הייתה ברירה. בהינתן ההשקפה שצריכים להיות שם אנשים עם חוט שדרה, אין ברירה".

"כשאנחנו מדברים עם חברים, כולנו לפעמים משתמשים במונחים לא נאותים. לשי ניצן לא הייתה ברירה. בהינתן ההשקפה שצריכים להיות שם אנשים עם חוט שדרה, אין ברירה"

מה הדבר האחד שהיית מאחל לפרקליט המדינה הבא?
"אני חושב שזה איחול לא רציונלי, אבל שיסיים את הכהונה עם פחות או יותר אותה כמות שיער ובאותו צבע כמו שיש לו בתחילת הכהונה".

עוד 1,004 מילים
סגירה