ראיון קלפטופיה היא המגפה האמיתית

בשנות ה-2000 הגיעה הדמוקרטיה בעולם לנקודת מפנה שלילית: במקום לעבוד למען האזרחים שלהם, יותר ויותר מנהיגים החלו לפעול למען עצמם - בשיתוף פעולה מושחת עם חברות בינלאומיות ועם אנשי עסקים מפוקפקים ● לתופעה המדאיגה הזאת יש כבר שם, "קלפטופיה", וכעת העיתונאי הבריטי טום בורג'יס מחבר בספר חדש את החוטים בין מנהיגים בולטים בעולם - לבין הפושעים שחברו אליהם ● וכן, גם ישראל וישראלים שותפים לתהליך המדאיג הזה

אילוסטרציה (צילום: istockphoto/marrishuanna)
istockphoto/marrishuanna
אילוסטרציה

מאז המאה ה-19, לסירוגין, הדמוקרטיה הלכה והתפשטה ליותר אזורים בעולם. אומות שנשלטו בעבר על ידי אליטות צרות לתועלתן שלהן הרחיבו את זכויות ההצבעה, את החינוך, את הרווחה ואת הטבות הביטוח הלאומי לחלקים גדולים יותר באוכלוסייה. אבל בשני העשורים האחרונים, מדעני מדינה רבים הבחינו במגמה הפוכה: אי-שוויון כלכלי גובר בשילוב עם עליית מנהיגים אוטוקרטים, לצד היחלשות המוסדות הדמוקרטיים והיחלשות שלטון החוק במדינה אחר מדינה.

בספרו החדש "קלפטופיה: איך כסף מלוכלך כבש את העולם" (באנגלית), טום בורג'יס מציע תיאוריה כוללת שמסבירה מדוע זה קורה וכיצד הכוח פועל למעשה בשנת 2020. בורג'יס הוא עיתונאי חוקר זוכה פרסים שכותב עבור הפייננשיאל טיימס בלונדון, ופרסם דיווחים נרחבים מבריטניה, מאפריקה ומדרום אמריקה. ב-2012 הוא הקדים את התקשורת הישראלית כשחשף את הסיפור על פרשת השוחד והשחיתות לכאורה של איל היהלומים הישראלי בני שטיינמץ בגינאה.

בכל העולם, הוא אומר, שליטים – לרבות נבחרים – מפעילים כוח יותר ויותר באמצעות שחיתות. הם מנהלים מדיניות שנועדה להעשיר אותם עצמם וחוג קטן של מקורבים. האינטרסים שלהם תואמים יותר את אלה של מנהיגים קלפטוקרטים במשטרים אחרים מאשר את אלה של נתיניהם. אחרי הבחירות של 2016, כותב בורג'יס, דונלד טראמפ סייע בבניית "ברית עולמית של קלפטוקרטים", ששולטת "בכל שלושת קוטבי הכוח הגדולים" – ארצות הברית, סין ורוסיה.

משימתו של ממשל ביידן הנכנס בהקשר זה, לטענתו, תהיה "לנסות לשקם את עצמאותן של מערכת המשפט ושל רשויות אכיפת החוק, שטראמפ ניסה לערער בצורה כה משולחת רסן". ההפך מקלפטוקרטיה, הוא מציין, "הוא שלטון החוק".

"אנחנו מכנים את החברות האלה 'חברות חזית' מפני שזה מה שאפשר לראות: את החזית", הוא כתב בספרו, שנקרא כמו רומן לא בדיוני. "אלה הם תאים רדומים של קלפטוקרטיה עולמית עולה, מנגנונים שבאמצעותם כוח לא לגיטימי הופך לכסף ומוברח אל תוך דמוקרטיות כדי להשפיע על כוח לגיטימי".

הספר  מספר את סיפורו של הסדר העולמי העולה הזה דרך מעשיו של נייג'ל וילקינס, בנקאי בריטי שניסה לחשוף את הפעילות האפלה מאחורי הלבנת הכסף המלוכלך בלונדון, ופוטר מעבודתו ברשות לניהול פיננסי של בריטניה. הוא גם מציג קבוצה של אוליגרכים מרוסיה וממרכז אסיה, בהם שלושה שחברת הכרייה שלהם, תאגיד המשאבים הטבעיים האירו-אסייתי, או ENRC, נתונה בחקירה של משרד ההונאה החמורה הבריטי, שמתקדמת בצעדי צב מאז ששלושה עדים פוטנציאליים מצאו את מותם וחוקר ממשלתי חלה, על פי חשדו בעקבות הרעלה.

כמה ישראלים, בהם כאלה שלא חיים בארץ אך הצליחו להשיג אזרחות ישראלית, הם דמויות בולטות בנרטיב של בורג'יס. נמנים עמם אלכסנדר משקביץ, אחד מבעלי המניות של ENRC; דן גרטלר, איל יהלומים ישראלי וידידו של הפוליטיקאי אביגדור ליברמן, שמחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה עליו סנקציות עקב "עסקאות כרייה ונפט מעורפלות ומושחתות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו"; וחברת הריגול הפרטית בלאק קיוב, שלטענת בורג'יס נשכרה על ידי האוליגרכים של ENRC כדי לחפש לכלוך על אוליגרך קזחי יריב שהסתכסך עם המשטר.

כמה ישראלים, בהם כאלה שלא חיים בארץ אך הצליחו להשיג אזרחות ישראלית, הם דמויות בולטות בנרטיב של בורג'יס. נמנה עמם דן גרטלר, איל יהלומים ישראלי וידידו של הפוליטיקאי אביגדור ליברמן

שוחחתי עם בורג'יס כדי ללמוד יותר על ה"קלפטופיה", השפעתה הגיאופוליטית והתפקיד שישראל או ישראלים ממלאים בסדר העולמי החדש והמושחת הזה.

טום בורג'יס, מחבר "קלפטופיה" (צילום: צ'רלי ביבי)
טום בורג'יס, מחבר "קלפטופיה" (צילום: צ'רלי ביבי)

האם תוכל להסביר מהי "קלפטופיה" ולתת כמה דוגמאות?

"קלפטופיה היא ברית על-לאומית של כוח מושחת. בעיניי, היא שלטון השחיתות, כשהשחיתות מפסיקה להיות חריגה ומתחילה להיות המנגנון העיקרי להשגת כוח. אז אנשים מחזיקים בכוח לא בזכות הסכמת האנשים שמטעמם הם שולטים, אלא כדי להתעשר. במקרים מסוימים, הם מגיעים לשלטון דרך הקלפי. אך הבחירות האלה הפכו לרמאות במידה כזו או אחרת, משום שכל המועמדים – או המנצח – לא מבקשים להגן על טובת הכלל או לקדם אותה, אלא להעשיר את עצמם ואת הקליקה שלהם, ולהשתמש בעושר המושחת הזה כדי לצבור עוד כוח.

"קלפטופיה היא הרוח הזאת, אבל אפשר גם למפות אותה גיאוגרפית. אם את מסתכלת על כל הנקודות מבודפשט ועד בייג'ין, מטהרן ועד פרטוריה ומבואנוס איירס צפונה, ומנסה להצביע על מקומות במפה שאינם נשלטים בעיקר באמצעות שחיתות, תגלי, למרבה הצער, שאת מצביעה על מיעוט מדינות הולך ומצטמצם.

"אוצר המילים שאנחנו משתמשים בו כדי לדבר על גיאופוליטיקה וכוח הוא מיושן. הוא שייך לזמנים שבהם דיברנו על מדינאות. בעיקרו של דבר, דִמיינו אז אומות כאנשים שפועלים בהתאם לאינטרסים שלהם. אבל מה שקורה בקלפטופיה הוא שהאינטרסים של השליטים הם נפרדים מהאינטרסים של הנשלטים".

במשך שנים, כולם אמרו שהסכסוך בין ישראל לשכנותיה הוא מין סכסוך דתי ואתני. אבל אז פתאום אנחנו שומעים שישראל עומדת לחתום על הסכם שלום עם סעודיה. אז איך אפשר להסביר את זה, בהקשר לטיעון שלך?

"בספר שלי מ-2015, 'מכונת הביזה', אני מספר על עבודתי ככתב בניגריה. בעוד רגע תביני לאן אני חותר. יום אחד ב-2010 שמענו על אירוע של אלימות איומה. יחד עם שני עיתונאים אחרים נסעתי לכפר הזה, שתושביו נטבחו בדרכים מחרידות. אישה נדחפה לבאר. ילדים נשרפו חיים. זה היה כמו להביט בגיהינום.

"החוויה הזאת הפכה אותי לגמרי למשך לא מעט זמן. אבל היא גם גרמה לי לחשוב לעומק על השאלות האלה ועל מה שגרם לטבח הזה.

"וכאן אני מגיע לנקודה. על פני השטח, יש הסיפור הרגיל על אלימות מהסוג הזה במרכז אפריקה או במערב אפריקה. במקרה הזה, אלה נוצרים נגד מוסלמים. או שאת יכולה לקרוא את זה בצורה אחרת, קבוצה אתנית אחת בניגריה נגד אחרת.

"נכון שהזהויות האלה הן גורם מרכזי לאלימות. אבל יש לה סיבה עמוקה יותר, ולכן אני הקדשתי זמן רב לניסיון להבין מה עמד מאחורי הטבח המסוים הזה.

"האופן שבו המערכת הניגרית עובדת הוא שיש לה הרבה נפט שהיא מוכרת לחברות נפט זרות. הן משלמות בדולרים, והאנשים ששולטים בניגריה מחלקים ביניהם את הדולרים. ואז הם מטפטפים מזה קצת למטה כדי לקנות את הנאמנות של מספר מספיק של אנשים שיאפשר להם להישאר בשלטון ולהמשיך בביזה.

"עכשיו, מערכת החסות הזאת אף פעם לא מספיקה כשלעצמה, כי, את יודעת, מישהו תמיד יכול לבוא ולהציע קצת יותר. יש הרבה כסף בניגריה, ומערכת החסות עובדת טוב יחסית. אבל צריך מרכיב נוסף.

"כמעט כל מערכת קלפטוקרטית עובדת כך. צריך גם את המרכיב השני, שהוא נאמנות שבטית. את לא יכולה לפנות לאנשים ולומר, 'הנה ההישגים שלי בקידום האינטרסים שלכם', מפני שלא עשית שום דבר כזה. את גונבת בגלוי. אין חוזה בין שליטים לנשלטים. את לא אומרת, 'אלה הם הישגיי בתחומי הבריאות, החינוך וכו". או שאת עשויה לומר דברים כאלה, אבל זה קשקוש גמור. אז מה שאת עושה זה מניפולציה על הרגש האתני, הצורה הבסיסית והברוטלית ביותר של נאמנות. זה קורה בכל מקום – בקלפטוקרטיות עשירות ובקלפטוקרטיות עניות מאוד.

"כך שהטבח הזה, אני חושב, היה תוצאה של שנאה אתנית שלובתה על ידי המעמד השולט הקלפטוקרטי. את יכולה לעקוב אחר חלוקת הכסף באותו אזור, איך היא מתעדפת קבוצה אחת על פני אחרת. והקבוצות שאינן מתועדפות באותה מערכת חסות משולהבות במעין טירוף אתני נגד אלה שמרוויחים ממנה. ואלה שמרוויחים ממנה מקבלים עידוד לחשוב במונחים אתניים על הצורך להגן על החלק שלהם במערכת הקלפטוקרטית. ואז מגיעים לאלימות.

"אני לא מומחה לישראל ולפלסטין, אבל אני חושב שהמודל הזה יכול להיות דרך יעילה לנסות לבחון את הפוליטיקה שלהן ואת יחסי החוץ של ישראל. נרטיבים אתניים ודתיים הם הסחות דעת יעילות, כשלמעשה מה שקורה הוא שאליטה ישראלית מושחתת יותר נכנסת להסכם עם אליטה סעודית מושחתת לחלוטין".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקבל את פניו של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בבית הלבן בוושינגטון, 13 במאי 2019 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
טראמפ מקבל את פניו של ראש ממשלת הונגריה אורבן בבית הלבן 2019 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)

מנקודת מבט ישראלית, לפחות, לנרמול היחסים עם מדינות ערביות נוספות יש חשיבות רבה – הוא מרחיב את מעגל השלום והופך אויבים לבעלי ברית. יש לכך היבטים כלכליים, כמובן. ובקרב הגל הראשון של ישראלים שנוהרים לעשות עסקים עם האמירויות יש כאלה שעושים עסקים עם חברות קש ובאמצעותן. אבל נרמול היחסים עם העולם הערבי הוא מטרה ישראלית בסיסית.

"עיקרון מצוין לאיתור האינטרסים האמיתיים שאנשים רבי עוצמה פועלים למענם התגלה בפרשת ווטרגייט: עקבו אחרי הכסף. כמובן, תמיד משתתפים במשחק גם כוחות אחרים: אישיים, פוליטיים, היסטוריים. אבל זה תמיד חכם להתבונן מבעד לעדשות קלפטופיות כדי לראות מה אנחנו עלולים להחמיץ אם פשוט נבלע את הנרטיבים הרגילים על גיאופוליטיקה".

אנו רואים את עליית האוטוריטריאניזם הזה בכל העולם, ואפילו רואים מדינות דמוקרטיות שנהיות פחות דמוקרטיות. בהרבה מהמדינות האלה, בו בזמן, נראה שיש איבה גדולה יותר בין שמאל לימין או בין קבוצות אתניות שונות.

"תסתכלי על זה מהצד. תסתכלי על הממשלה של ויקטור אורבן בהונגריה, תסתכלי על פוטין. תסתכלי על דונלד טראמפ, שמושל כמו קלפטוקרט. אפשר להכניס לו כסף לכיס באמצעות בית המלון שלו או אתר הנופש מאר-א-לאגו. לפני שהוא היה נשיא, הוא התקיים במשך שנים רבות, כפי שאני מראה בספר שלי, מכסף מקלפטוקרטיות סובייטיות לשעבר. אלה הם בעלי הברית שלו.

"תסתכלי על קוריאה הצפונית. זו דוגמה נהדרת לחשוב על קוריאה הצפונית בעיקר כקלפטוקרטיה עם כל מיני סוגים של מיתוסים מכוננים מטורפים לגמרי על משפחת קים. תסתכלי על הלאומנות של פוטין ואורבן, על הפוזה הלאומנית של מדורו. החבר'ה האלה קלפטוקרטים. מה שהם עושים זאת ביזה. אני בטוח שהם מאמינים לתעמולה שלהם, שהם אנשי חזון וגיבורים לאומנים וכו'. אבל הטעות שלנו היא לחשוב שהעניין כאן הוא הלאומנות. הלאומנות היא הסחת הדעת.

"תסתכלי על זה מהצד. תסתכלי על הממשלה של ויקטור אורבן בהונגריה, תסתכלי על פוטין. תסתכלי על דונלד טראמפ, שמושל כמו קלפטוקרט. אפשר להכניס לו כסף לכיס באמצעות בית המלון או אתר הנופש שלו"

"את יודעת, פוטין התקרב לכנסייה האורתודוקסית ונעשה לאומני יותר ככל שהמשטר שלו גנב יותר ויותר כסף. המשטר של אורבן חדור בשחיתות. וכך גם המשטר של דוטרטה בפיליפינים".

אתה כותב על עליית הקלפטוקרטיה ועל קצו של הסדר העולמי הליברלי. איך הגענו למצב העניינים הזה?

"אני אציין שלושה גורמים עיקריים. הראשון הוא הגלובליזציה. אחרי סיום המלחמה הקרה, כסף אלקטרוני נעשה גלובלי. המערכות שבאמצעותן כסף עובר ופועל הפכו לגלובליות, אבל מערכות הרגולציה על כסף ממשיכות לפעול ברמה הלאומית. אז בעיקרו של דבר איבדנו את השליטה על כסף. כחברות אנושיות, איבדנו דרך להפעיל רגולציה על כסף ולהכפיף אותו לחוק, מפני שהמוסדות שאחראים לכך הם לאומיים, אבל הכסף הוא גלובלי, אז לא יכולנו להשיג שליטה על הכסף שהיינו אמורים לאכוף עליו את הנורמות החברתיות.

"זה גורם אחד. גורם שני הוא התפרקות ברית המועצות, שהאיצה את המעבר הגדול ביותר אולי של כסף שהיה בבעלות מדינה לאנשים פרטיים. שנות ה-90 היו העשור שבו הכסף הזה הופקע או נגנב או הופרט, או איך שתרצי לקרוא לזה.

"התהליך הזה יצר מערכת קלפטוקרטית במידה רבה, בלתי יציבה מטבעה וללא הגנה של שלטון החוק. כל האנשים שהחזיקו בכסף הזה רצו לשים אותו במקומות שפועל בהם שלטון החוק, כדי שהם יוכלו להגן עליו.

"הם העבירו את הכסף שלהם לדמוקרטיות. דמוקרטיות הן המקום הכי טוב לשים בו כסף, מפני שיש להן בתי משפט עצמאיים פחות או יותר. כפועל יוצא מכך, גלים אדירים של כסף החלו לנוע לדמוקרטיות. ועם הכסף באה מעין רוח קלפטוקרטית. אז אם את יכולה לקנות בית גדול, למה לא לקנות גם פוליטיקאי? למה לא לנסות להשפיע על תיק משפטי? מה שהתחיל לקרות הוא שקלפטוקרטים התחילו להפעיל מניפולציות על מוסדות דמוקרטיים. המקור הגדול ביותר של הכסף הקלפטוקרטי הזה הגיע מרוסיה ומשאר בריהמ"מ לשעבר. אבל הרבה ממנו הגיע ממדינות קליינטיות קלפטוקרטיות כמו קונגו, חלקים מדרום אמריקה ומלזיה.

"הגורם השלישי הוא שבמקום להיות קשורות למעצמות על, הדיקטטורות האלה נהיו קשורות לעולם התאגידי. המעצמות והכוחות האימפריאליים הישנים הוחלפו בעיקר ע"י כוחות תאגידיים. אז, לדוגמה, אקסון מובייל היא הכוח האימפריאלי של גינאה המשוונית. לאזרחיה אין שום יכולת השפעה על החלטותיה ופעולותיה של אקסון מובייל. כפועל יוצא מכך יש הרבה תאגידים, מאוד חזקים, עשירים יותר מכל מדינה כמעט, שכבולים ביחסים עם דיקטטורים. זה מוּנע ממקומות שמוכרים את המרכיבים הבסיסיים של הכלכלה הגלובלית, כמו נפט ומינרלים.

"זו דוגמה נהדרת לחשוב על קוריאה הצפונית בעיקר כקלפטוקרטיה עם כל מיני סוגים של מיתוסים מכוננים מטורפים לגמרי על משפחת קים. הטעות שלנו היא לחשוב שהעניין כאן הוא הלאומנות, הלאומנות היא הסחת הדעת"

"אלה הן שלוש מגמות גדולות – גלובליזציה, התפרקות ברית המועצות ועלייתו של כוח תאגידי רב לאומי שחבר לדיקטטורות. הרבה אנשים עושים את ההנחה העצלה, לפעמים על גבול הגזענית, ששחיתות היא דבר שטבוע באנשים שחיים במקומות עניים. על פי ניסיון החיים שלי בקלפטוקרטיות, לרוב ההפך הוא הנכון, הקלפטוקרטיה מיובאת למקומות האלה. הכוחות הכלכליים הגדולים מהמערב, וגם יותר ויותר מסין, הם אלה שמשתמשים בשחיתות כדי להבטיח את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם במקומות עניים".

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא גינאה המשוונית, תאודורו אוביאנג נגמה מבסוגו, מצטלמים יחד במהלך פגישתם בשולי ועידת רוסיה-אפריקה בסוצ'י, רוסיה, 24 באוקטובר 2019 (צילום: Valery Sharifulin, TASS News Agency Pool Photo via AP)
נשיא רוסיה, פוטין, ונשיא גינאה המשוונית, תאודורו אוביאנג נגמה מבסוגו, מצטלמים יחד במהלך פגישתם בשולי ועידת רוסיה-אפריקה בסוצ'י, 24 באוקטובר 2019 (צילום: Valery Sharifulin, TASS News Agency Pool Photo via AP)

האם לדעתך הקלפטופיה ספגה מהלומה בעקבות ניצחונו של ביידן?

"טראמפ הפך את הנשיאות למקור רווח, יצר ברית עולמית של קלפטוקרטים, חתר תחת שלטון החוק, וקיבל יותר מ-70 מיליון קולות כשהתמודד על כהונה נוספת. ללא המגפה, ייתכן מאוד שהיה זוכה לעוד 4 שנים. הוא עדיין עלול לנקוט צעדים הרסניים בניסיון לשמר את החסינות שלו מהעמדה לדין. אני חושש שתומכי הקלפטופיה עשויים לחוש שביעות רצון מחדירתם לדמוקרטיה החזקה בעולם".

אילו צעדים ממשל ביידן יכול לנקוט כדי לחזק את הדמוקרטיה ולהילחם בשחיתות בארצות הברית ומסביב לעולם?  

"ההפך מקלפטוקרטיה הוא שלטון החוק. בחזית הזאת, ממשל ביידן צריך לנסות לשקם את עצמאותן של מערכת המשפט ושל רשויות אכיפת החוק, שטראמפ ניסה לערער בצורה משולחת רסן. זה אומר לא להתערב בגורלם המשפטי של טראמפ ואנשיו, יהיה אשר יהיה. באופן רחב יותר, סדר יום של שקיפות פיננסית רדיקלית – לצד עמדה נוקשה הרבה יותר כלפי בעלות ברית קלפטוקרטיות בגלוי של ארצות הברית כמו סעודיה – יכולים לעזור להילחם בהתפשטות השחיתות".

ג'ו ביידן מקיים עצרת בחירות באוויר הפתוח, בשל מגבלות הקורונה, ספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
ג'ו ביידן מקיים עצרת בחירות באוויר הפתוח, ספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)

איך כסף מלוכלך או כסף קלפטוקרטי או כסף אנונימי משחית את החברה? בישראל, המקור השלישי הגדול ביותר של השקעות זרות הוא איי קיימן. הרבה ממנו, מיליארדי דולרים, מושקע בהייטק. והמשקיעים הם בעיקר אנונימיים.

"הנה לך".

האם לא ייתכן שהמשקיעים האלה מאיי קיימן משקיעים בתעשיית ההייטק הישראלית אבל ללא שום התערבות? איך זה משחית את החברה? אולי המשקיעים האלה רק מספקים כסף ולא מתערבים בדרך שבה נעשה בו שימוש?

"אני חושב שאת צריכה לחזור לעקרונות הבסיס. הספר שלי הוא ניסיון לחדור את מעטה הסודיות הפיננסית כדי לומר, 'אלה הם האנשים שצוברים כוח ועושר, ומשתמשים בכוח ובעושר האלה כדי לבצע פעולות שישפיעו באופן דרמטי על חייהם של מיליונים על מיליונים של בני אדם.

"תסתכלי על האופן שבו רוברט מוגאבה נבחר מחדש לשליט זימבבואה ב-2008 וב-2013. ב-2008 הוא עמד לאבד את השלטון, אחרי שהרס את הכלכלה המבטיחה של זימבבואה והפך את המדינה לקלפטוקרטיה מלאה, שנשדדה על ידי מי שהציגו את עצמם כמשחרריה. איך הוא הצליח להיחלץ מהמצב הזה?

"הוא הצליח משום שהוא קיבל מאה מיליון דולר באמצעות השתלטות על מכרה והעברת המכרה הזה לחברת אופשור, שהייתה בבעלותו של אחד ממקורביו. ואז אותו מקורב מכר את החברה, ויחד איתה את המכרה, לחברה שרשומה בלונדון ונתמכת על ידי כמה חבר'ה מקרן גידור בוול סטריט.

"ואת יכולה לקרוא את הצהרת השוק של אותו היום, בשלבים הראשונים של הקמפיין הברוטלי של מוגאבה כדי לגנוב את הבחירות. את יכולה לקרוא את הצהרת השוק. היא אומרת, גם אם לא בדיוק במילים האלה, אנחנו הולכים לתת לרוברט מוגאבה מאה מיליון דולר. אבל זה מתורגם לחלוטין לשפה של חברות קש.

"אין שום אזכור של אנשים כלשהם. יש אזכור של כמה חברות אופשור. ואז מוגאבה מקבל מאה מיליון דולר ונלחם באופוזיציה בברוטליות. לאחר מכן, החבר'ה שתחבלו את ההעברה של אותם מאה מיליון דולר לשלטון מוגאבה פדו את הכסף בעסקאות עם אוליגרכים ממרכז אסיה. ומה היה המחיר של זה? מוגאבה נשאר למשך עוד עשור בשלטון שהוא לא היה צריך להחזיק בו. אז זאת הנקודה. צריך לחשוף את חברות הקש האלה כדי לראות מה הן עושות.

"ממשל ביידן צריך לנסות לשקם את עצמאותן של מערכת המשפט ושל רשויות אכיפת החוק, שטראמפ ניסה לערער בצורה משולחת רסן. זה אומר לא להתערב בגורלם המשפטי של טראמפ ואנשיו, יהיה אשר יהיה"

"האם קראת את 'הגן האנוכיי' מאת ריצ'רד דוקינס? יש בספר שורה נהדרת על מה הוא כסף. דוקינס אומר שהדרך האבולוציונית להבין כסף היא כסמל של אלטרואיזם הדדי מושהה. הוא אומר שלא יכולה להיות חברה גדולה שמתקיים בה שיתוף פעולה בין מספר רב של זרים בלי סמל כלשהו שיַראה שכולם תורמים.

"לדוגמה, אם את מספרת את שיערי, את אדם זר. למה שתעשי זאת? את לא חברה שלי. אז אני אתן לך משהו סמלי כדי לומר, 'תודה, עשית בשבילי משהו אלטרואיסטי, זה מסמל זאת'. את לוקחת את זה, והדבר הסמלי הזה מוכיח שעשית משהו בשביל מישהו אחר בחברה, זר. אני אתן את סמל האלטרואיזם הזה לבחור שיצבע את הבית שלי, ואז הוא יכול לקחת אותו וללכת לקנות לחם. הסמלים האלה הם היחידות הבסיסיות של האופן שבו פועלת חברה אנושית.

"עכשיו, תסתכלי על כל מה שאנחנו מדברים עליו. כשנעשה שימוש אנונימי בכמויות אדירות כאלה של כסף, כשהסוכנים האנושיים מוסווים, המערכת הזאת מתמוטטת. היא כבר לא תעבוד, כי אין לנו שום דרך לבדוק אם הסמל הזה באמת הושג בזכות פעולה אלטרואיסטית כלשהי, בזכות מעשה ששאר החברה מעריכה.

"ברגע שחברת קש מאפשרת מציאות חלופית, שבה כסף מתקבל באופן לא חוקי באמצעות – מכל הדברים שבעולם – ניצול משרות ציבוריות לרווח פרטי, ההפך הגמור מאלטרואיזם, ברגע שאפשר לגרום לכסף הזה להיראות כמו כל סמלי האלטרואיזם האחרים, אז החברה מפסיקה לתפקד".

דצמבר 2016, נשיא זימבבואה, רוברט מוגאבה, פונה לאנשים באירוע לפני סגירת ועידת העמים השנתית ה-16 של מפלגתו (צילום: AP Photo / Tsvangirayi Mukwazhi, File)
דצמבר 2016, נשיא זימבבואה, רוברט מוגאבה, באירוע של מפלגתו (צילום: AP Photo / Tsvangirayi Mukwazhi, File)

ובכן, זה יוצר מצב כמו שמתואר בספר שלך, שאנשים רגילים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש נדל"ן, מפני שמחירי הנדל"ן בלונדון עלו בגלל אנשים עם מקורות הכנסה מעורפלים. אותו מצב קיים בהרבה ערים גדולות, דרך אגב, גם בישראל.

"בהחלט. כלומר, הייתי אומר שישראל עצמה היא עוד דוגמה יוצאת מהכלל. זה לא מקום שאני כותב עליו הרבה, אבל אני חושב שהספר של מישה גלני (מ-2008) 'מקמאפיה' הוא ספר מצוין להבנת השחיתות בישראל. אם את מסתכלת על האידיאליזם של הולדת מדינת ישראל על רקע הזוועות שמהן הוא צמח, ועל ההשחתה האיטית והמדכאת של הפוליטיקה הישראלית מבפנים ומבחוץ – זאת דוגמה מייאשת להפליא למה שקורה כשלאט לאט משרות ציבוריות מתחילות להיות שימושיות לרווח פרטי. זה תהליך פשוט, למען האמת, חשאי אבל פשוט.

"אז לעתים קרובות נעשית טעות בסיסית: אנחנו ננסה למצוא באופי הישראלי נטייה לשחיתות. או שננסה למצוא אותה באופי הניגרי. או באופי הסיני, או באופי הבריטי. זו אומר ליפול למלכודת, להאמין להסחת הדעת.

עטיפת הספר Kleptopia
עטיפת הספר Kleptopia

"יש משפט נהדר של גתה: 'אין פשע שאני סבור שאיני מסוגל לו'. וכשחייתי בניגריה, נדהמתי לגלות איך זה לחיות בקלפטוקרטיה. יש לי המון חברים שם שמנסים לגדל ילדים, וקמים כל בוקר בלי יכולת לבצע בחירות מוסריות.

"הבחירה שלך היא בין מעשה מושחת אחד למעשה מושחת אחר, מפני שכל המערכת מושחתת. אז או שאת והילדים שלך רעבים או שאת משתתפת בשחיתות, החל מהרמה המזערית ומעלה – מפני שכל הכלכלה וחילופי הכספים הושחתו. המשטרה, בתי החולים, בתי הספר, הכול. אז כן, החברים שלי התנהגו בצורה מושחתת – ודאי לא מפני שהם ניגרים, אלא מפני שהמערכת נהייתה מושחתת.

"למה יש לנו מוסדות כמו בתי משפט וחוקים אזרחיים כתובים? למה אנחנו כותבים חוקים? אולי אנחנו חושבים שאנחנו כותבים אותם כדי למנוע מהשכן שלנו לרצוח אותנו, אבל אנחנו כותבים אותם גם כדי להרתיע את עצמנו מלרצוח את השכנים שלנו. אנחנו יודעים שהיכולת הזאת קיימת אצל כולנו.

"לכן חשוב כל כך לטפח את המוסדות שמגנים עלינו – למשל מוסדות שמגבילים כוח, כמו בתי פרלמנט, ועדות פוליטיות ומעל הכול, מערכת משפט עצמאית. זה לא כמו איזה נוגדן סודי לקלפטוקרטיה. אנחנו יודעים בדיוק מה לעשות: לטפח את המוסדות האלה. אבל הם רוקנו מתוכן על ידי שנים של הפרטה, ואז, מאז המשבר הכלכלי, על ידי הידוק החגורה . כל הדמוקרטיות רוקנו מתוכן את ההגנות שלהן מפני קלפטוקרטיה, היות שהן קיצצו בעיקר בדברים חיוניים כמו רגולטורים כלכליים וחוקרי הונאות צווארון לבן מורכבות. פשוט הסרנו את ההגנות שלנו".

לגבי הישראלים שמוזכרים בספר שלך, לחלקם יש אזרחות ישראלית אבל הם לא באמת חיו בארץ. איזה תפקיד יש לאזרחות הישראלית בעולם הקלפטוקרטיה?

"אני אגיד, קודם כל, שאת צריכה כמובן לקרוא את הספר שלי. אבל ברגע שסיימת אותו, כדאי שתחזרי ל'מקמאפיה', מפני שהוא עוסק בנושא הזה בצורה ממש טובה. הוא הולך אחורה לשלהי התקופה הסובייטית. הייתה אז מגמה של השגת אזרחות ישראלית על ידי תושבי ברית המועצות לשעבר, כמעין צינור החוצה לעולם. אזרחות ישראלית היא מוערכת יותר במובנים מסוימים. היא מקנה לך גישה לסוגים שונים של ערוצי כסף חשאיים, ובמובנים מסוימים זהו מסווה שימושי. הפשע המאורגן הרוסי חדר לישראל ביעילות רבה.

"סמיון מוגילביץ', 'הדון החכם', שאני מזכיר אותו בספר שלי, הוא בעל אזרחות ישראלית. את יכולה ללכת אחורה לניסיונות הראשונים של ה-FBI בשנות ה-90 להבין את הגלובליזציה של הפשע המאורגן הרוסי. חוקרים בכירים ב-FBI, אנשים כמו בוב לוינסון, ראו שוב ושוב את העקבות האלה עוברים דרך ישראל.

"סמיון מוגילביץ', שאני מזכיר אותו בספר שלי, הוא בעל אזרחות ישראלית. את יכולה ללכת אחורה לניסיונות הראשונים של ה-FBI בשנות ה-90 להבין את הפשע המאורגן הרוסי. העקבות האלה עוברים דרך ישראל"

"ישראל משמשת כמעין בסיס קדמי לפשע המאורגן הרוסי ולאוליגרכיה הרוסית. וקיים גבול מטושטש בין הארגונים האלה לבין הקג"ב והסוכנויות שהחליפו אותו. ישראל הפכה למעין נקודת עצירה עבור האינטרסים הרוסיים בדרכם מערבה".

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מחבק את מאיר דגן, ראש המוסד היוצא, בפתח ישיבת הממשלה השבועית בירושלים, 2 בינואר 2011 (צילום: AP Photo/Ronen Zvulun, Pool)
רה"מ נתניהו מחבק את מאיר דגן, ראש המוסד היוצא, ינואר 2011 (צילום: AP Photo/Ronen Zvulun, Pool)

בספרך אתה כותב על קציני מודיעין ישראלים לשעבר, כמו ראש המוסד המנוח מאיר דגן, שהלך לעבוד עבור חברת המודיעין הפרטית הבריטית ארקנום. אתה גם מדבר על בלאק קיוב. והרבה פעמים לחברות האלה יש כמה לקוחות מאוד מושחתים. מדוע ישראלים כה רבים מעורבים, כנראה, בתעשייה הזאת?

"אני חושב שזה קשור בחלקו לתעשיית הטכנולוגיה המבריקה של ישראל. אני חושב שזה פשוט תוצר של זה. זה צירוף של תעשיית טכנולוגיה מאוד מתקדמת וחברה מאוד מיליטריסטית, מעין שילוב טבעי בין השניים. לב העניין כאן – וזה נכון לחברות המודיעין הפרטיות הישראליות כשם שזה נכון למקבילותיהן הצרפתיות והאמריקאיות – הוא לשם מה נועד מודיעין?

"ההגדרה הסטנדרטית של מודיעין היא איסוף מידע כדי ליידע את המנהיגים מקבלי ההחלטות. באופן כללי, ההגדרה הזו לרוב מובנת כמידע חסר פניות שנמסר לשליט לגיטימי פחות או יותר של מדינה, על ידי אנשים שמשלמים להם כדי להיות חסרי פניות. במילים אחרות, משלמים להם כדי לעבוד בשביל המדינה.

"עיקרון היסוד של תעשיית המודיעין הפרטית שונה מאוד. היא עוסקת במניפולציה של מידע כדי לשרת לקוח משלם. אלה שני דברים שונים מהיסוד. אנו קוראים לשניהם מודיעין, השיטות זהות, אבל יש להם מטרות שונות לחלוטין.

"כלומר, את יכולה לדמיין מה היה קורה אילו ה-CIA היה עובד עבור ארה"ב במשך שנה ואז, בשנה שלאחר מכן, עבור אזרבייג'ן? הוא כמובן עדיין היה יודע את כל מה שידע מעבודתו עבור ארה"ב, אבל עכשיו זה היה משרת את אזרבייג'ן.

"את יכולה לדמיין מה היה קורה אילו ה-CIA היה עובד עבור ארצות הברית במשך שנה, ואז עבור אזרבייג'ן? הוא כמובן עדיין היה יודע את כל מה שידע מעבודתו עבור ארה"ב, אבל עכשיו זה היה משרת את אזרבייג'ן"

"הדבר המטריד ביותר בעיניי בתעשיית המודיעין הפרטי – לבד מהשיטות היותר ויותר מרחיקות לכת שלו – הוא שהוא יכול לבצע מניפולציות על שלטון החוק.

"דיברנו קודם על סוכנויות אכיפת החוק מדוללות המשאבים שעוסקות בהלבנת הון ובעבירות צווארון לבן בדמוקרטיות, בעיקרו של דבר הסוכנויות שאמורות לבלום את התפשטות הקלפטוקרטיה".

והן לא עושות את זה?

"הן נאבקות כדי לעשות את זה, מפני שמערכת הסיוע המשפטי ההדדי בין מדינות מקולקלת לגמרי. מערכת האינטרפול נחטפה כליל על ידי אינטרסים פוליטיים מקלפטוקרטיות. הסוכנויות האלה משלמות קמצוץ ממה שמשלמות חברות עורכי הדין הענקיות שעובדות עבור קלפטוקרטיות וכן הלאה.

"אז זה מה שקורה כשמישהו מסוכנות מודיעין פרטית עתירת משאבים, שהיה עשר שנים במוסד, או בסוכנות הביון הבריטית, ועכשיו הוא עובד עבור אוליגרך רוסי א', נכנס לסוכנות אכיפת חוק ואומר, 'תראו, עשינו קצת עבודה. אני מן הסתם לא יכול להגיד לכם מי הלקוח. זה חסוי. אבל יש לי כאן 500 עמודים של מסמכים על אוליגרך רוסי ב'. יש לנו את חשבונות הבנק שלו. אני לא יכול להגיד לכם איך השגנו אותם. גם זה חסוי, כמובן. אנו יודעים שהוא מזיין את גיסתו, ואנו יכולים להראות לכם איך הוא שילם שוחד כדי לקבל את תחזית הנפט הזאת'.

"עיקרון היסוד של תעשיית המודיעין הפרטית אחר. היא עוסקת במניפולציה של מידע כדי לשרת לקוח משלם. זה שונה מהיסוד ממודיעין ממשלתי. אנו קוראים לשניהם מודיעין, השיטות זהות, אבל המטרות שונות לחלוטין"

"חוקר עבירות הצווארון הלבן, המוטרד מאוד, שאני בטוח שהוא בעל רצון טוב, כוונות טובות, אינטליגנט, מעוניין בטובת הציבור, יתקשה שלא להסתכל על התיק הזה ולחשוב, 'נהדר! תפסנו כאן מישהו מושחת. זה נוגע למדינה שלנו. אנחנו יכולים לעשות מזה תיק גדול ולהראות ששלטון החוק עובד כאן'.

"וכל זה יהיה נכון. את יודעת, זה יהיה נכון שאוליגרך ב' היה מושחת וראוי לשאת בהשלכות של החוק. אבל זה גם נכון שאוליגרך א' מושחת. והסיבה לכך שסוכנות אכיפת החוק בהולנד או בלונדון או במקום אחר כלשהו תבחר לרדוף את אוליגרך ב' היא שבוצעה מניפולציה במערכת על ידי תעשיית המודיעין הפרטי. וכך אוליגרך ב' נבחר לחקירה במקום אוליגרך א', שזה דבר בלתי צודק מיסודו".

המיליארדר הישראלי דן גרטלר (צילום: צילום מסך מיוטיוב)
המיליארדר הישראלי דן גרטלר (צילום: צילום מסך מיוטיוב)

אז מה הפתרון? איך אפשר להביס את הקלפטופיה?

"יש שתי דרכים. אחת מעשית והשנייה פילוסופית. הרעיון המעשי קשור לסודיות הפיננסית. אני חושב שסודיות פיננסית היא מה שמאפשר קלפטופיה. בעיקרו של דבר, זהו מצב שבו השימוש שאנשים עושים בכסף להפעלת כוח הוא מוסווה.

"אני חושב שבסיכומו של דבר, זהו רוע חברתי אמיתי. ואני אטען שיהיה די פשוט לשנות את הדרך שאנחנו מסתכלים על זה מבחינה משפטית, להגיד 'אתם חופשיים לעשות עסקים עם חברה בבעלות אנונימית. אתם חופשיים לעשות עסקים מבלי להצהיר על בעלותכם על החברה'. אבל אם שתי חברות בבעלות אנונימית מבצעות עסקה שמאוחר יותר מתבררת כמושחתת, אז צריך להתייחס לאנשים שהיו מעורבים בעסקה הזאת כאילו הם היו מודעים לכך.

"זה כמו אחריות קפידה. הדרך שבה רוב המדינות מתייחסות למסים או למהירות מופרזת היא אחריות קפידה. אם את נוסעת במהירות גבוהה פי שניים מהמותר מפני שחברתך יולדת במושב האחורי, זו עדיין עבירה. אם זה לא היה כך, כולנו היינו נוהגים מהר כל הזמן, מפני שתמיד היה לנו תירוץ כלשהו. אנחנו מוותרים על מידה קטנה של החופש שלנו למען טובת הכלל. זה עיקרו של החוזה החברתי.

"צריך להתייחס לסודיות פיננסית כמו למהירות מופרזת. אם את צד בעסקה עם חברות אנונימיות, והחברות האלה מתגלות מאוחר יותר כחברת קש של הבן דוד של שר הנפט, אז את בסיכון. כרגע, הרבה מהתביעות בתיקים האלה הן מורכבות, מפני שאנשים משתמשים בחברות קש למטרה שלשמה הן נוצרו, שזו יכולת הכחשה סבירה. את יכולה לומר, 'אה, לא היה לי מושג שהחברה הזאת היא בבעלות אחותו של הדיקטטור'. זה מגוחך, אבל קשה לתקוף את זה משפטית.

"אם נחיל אחריות קפידה על סודיות פיננסית, אם נגיד, 'אם זה קורה, אתה אחראי. לא משנה אם ישנת או היית במדינה אחרת או שאתה טוען שלא ידעת על כך', אז אני חושב שמהר מאוד המנגנון העיקרי שדרכו מתרחשת שחיתות ייחסם.

"העניין הפילוסופי הוא להיות כמו נייג'ל וילקינס (הבנקאי הפרטי חושף השחיתות בספרו): להתעקש שהעבר הוא אמיתי. למרות כל סוכנויות יחסי הציבור וחברות הקש והמרגלים הפרטיים וכל השאר, העבר הוא אמיתי וחייבים להתעקש עליו.

"מעשי שוחד מתבצעים. קלפטוקרטיות פועלות באמצעות עסקאות שאפשר לאתר ולחשוף – ע"י גופי תקשורת אמיצים ועתירי משאבים, ע"י חברי פרלמנט עצמאים אמיצים או על ידי חושפי שחיתויות אמיצים כמו וילקינס. המילה המשותפת היא 'אמיצים'. זה פשוט ניסיון להתייצב נגד כוח מופרז. אין בכך שום דבר יותר מזה".

"קלפטוקרטיות פועלות באמצעות עסקאות שאפשר לאתר ולחשוף – ע"י גופי תקשורת אמיצים ועתירי משאבים, ע"י חברי פרלמנט עצמאים אמיצים או על ידי חושפי שחיתויות אמיצים. המילה המשותפת היא 'אמיצים'"

עוד 4,062 מילים ו-2 תגובות
סגירה