בחודש מאי 2020 פסק בית המשפט העליון כי לא קיימת מניעה משפטית בהטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. פסיקה תקדימית זו סוייגה בכך שכהונת נתניהו כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים, אשר ייערך עימו על ידי היועץ המשפטי לממשלה וכי בו יקבעו:

"מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על נתניהו לחתום על הסכם ניגוד עניינים, שכן נתניהו כראש הממשלה הוא איש ציבור, וכאיש ציבור מוטלת עליו חובת הנאמנות לציבור. קביעה זו מבוססת היטב בהלכה הפסוקה וברעיון, כי בידי השלטון מופקדת השמירה על האינטרס הציבורי. מחובת הנאמנות נגזרות מספר חובות ובהן:

"החובה להימנע מפעולה בניגוד עניינים והחובה לפעול מתוך אתיקה ציבורית" (השופט ברק בבג"צ 90/1601 שליט נ' פרס).

במאי 2020 פסק ביהמ"ש העליון כי לא קיימת מניעה משפטית בהטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. פסיקה תקדימית זו סוייגה בכך שכהונת נתניהו כרה"מ תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים אשר יערוך עמו היועמ"ש

כלומר, איש ציבור מקבל כוח לפעול בשמו של הציבור, כוח אותו הוא עלול לנצל לרעה. אחד הפתרונות המקובלים בפרלמנטים של מדינות דמוקרטיות, פתרון שנועד למנוע או להקטין את השימוש לרעה בכוח השלטוני, הוא האיסור על פעולה בניגוד עניינים.

התפקיד המרכזי בריסון הכוח השלטוני מוטל על המחוקק. ואכן, הכנסת הטילה על חבריה שורה של חובות, כמו חובת הגילוי, חובת תום הלב, חובת ההגינות, וגם החובה להימנע מפעולה בניגוד עניינים המופיעה בכללי האתיקה של חברי הכנסת:

"לא יהיה לח''כ במילוי תפקידו עניין אישי, ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כח"כ לבין עניינו האישי. הח"כ לא ייזום דבר שיש לו עניין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה זו".

הכלל האוסר פעולה בניגוד עניינים קבע, כי מי שפועל למען הציבור אסור לו להיות במצב בו הוא עלול להימצא בסיטואציות, בהן האינטרס האישי שלו מנוגד לאינטרס של הציבור. כלל זה מצא ביטוי גם בפסיקה:

"עצם העובדה כי עניין לנו בגוף פוליטי נבחר אין בה כדי לשלול את תחולתם של הכללים בדבר ניגוד עניינים. כל משרתי הציבור חייבים להימנע מניגוד עניינים, ודבר זה חל במיוחד על נבחרי ציבור החשופים לעין הציבור וחייבים לשמש דוגמא לציבור" (השופט ברק בבג"ץ 351/79 סיעת הליכודבעירית פתח תקווה נ' מועצת עירית פתח תקווה).

מטבע הדברים, מספר המקרים בהם נבחר ציבור עלול להיות במצב של ניגוד עניינים הוא רב: החל מהשתייכותו למפלגה מסויימת, המשך בקשריו האישיים וכלה בקשריו המקצועיים של הנבחר טרם היבחרו. וודאי שכך הדבר כאשר מדובר בראש הממשלה, האחראי על מינוי השרים – וכל זה כאשר מדובר בימים כתיקונם.

כאשר נבחר הציבור, וודאי כאשר ראש הממשלה, הוא נאשם בפלילים – הרי שקיים ניגוד עניינים אינהרנטי בין תפקידו הציבורי לבין מצבו האישי. ולא סתם ניגוד עניינים אינהרנטי, אלא ניגוד עניינים כזה שיכול לעלות כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים, שאחד מיסודותיה הוא פעולה בניגוד עניינים.

כאשר נבחר הציבור, קל וחומר רה"מ, הוא נאשם בפלילים – קיים ניגוד עניינים אינהרנטי בין תפקידו הציבורי למצבו האישי. ולא סתם ניגוד עניינים אינהרנטי, אלא כזה שיכול לעלות כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים

ומה קורה במקרים בהם המחוקק לא קבע הסדרים לריסון הכוח השלטוני? ובכן, במקרים אלה שימש בית המשפט העליון כמגן על האינטרס הציבורי מפני ניצול כוח שלטוני לרעה, כאשר קבע כללים באשר לנורמות ההתנהגות הראויות לנבחרי ציבור.

ההלכה הידועה בעניין זה היא הלכת דרעי פנחסי, בה נקבע כי יש לתת משקל מספיק לפגיעה החמורה באמון הציבור במערכות השלטון, העלולה להיווצר כתוצאה מהמשך כהונתו כסגן שר של מי שהואשם בעבירות שבהן הואשם פנחסי.

וחשוב לציין כי החובה שהוטלה על ראש הממשלה רבין לפטר את פנחסי – לא היתה כתובה בחוק.  היא נבעה מכללי היסוד של השיטה – מחובת הנאמנות המוטלת על עובד הציבור לשמור על האינטרס הציבורי. בג"ץ הבין אז בשכל ישר וטוב ובהיגיון בריא, כי נאשם בפלילים אינו יכול לכהן בתפקיד שר או סגן שר שכן אז ייפגע אמון הציבור במערכת.

אפשר לומר כי פסיקת בג"ץ, שאיפשרה את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו בעודו נאשם בפלילים, מנוגדת לכללי האתיקה המוטלים על חברי הכנסת. שהרי כללים אלה מדברים מפורשות על איסור פעולה בניגוד עניינים.

אלא שפסיקת בג"ץ לא רק מנוגדת לכללי האתיקה, היא גם מנוגדת להלכת דרעי פנחסי. שהרי במצב בו שר יהיה נאשם בפלילים יהיה על נתניהו לפטרו על פי ההלכה, ואני שואלת: כיצד יכול ראש ממשלה נאשם בפלילים לפטר שר הנאשם בפלילים?

פיטורי שר הנאשם בפלילים נובעים מהחובה של ראש הממשלה לפעול בהגינות ובסבירות. כיצד נאשם בפלילים יכול לפעול בהגינות ובסבירות? מדובר הרי בפרדוקס.

וכדי להסדיר את הפרדוקס, את הפסיקה הבלתי אפשרית הזו – הוחלט על כך שנתניהו יחתום על הסדר ניגוד עניינים אותו יגבש היועמ"ש העוסק בתיקיו, המכיר את האישומים הפליליים נגדו ומכיר גם את הראיות – על כן הוא היחיד היכול לגבש הסכם כזה.

פסיקת בג"ץ לא רק מנוגדת לכללי האתיקה, אלא גם להלכת דרעי פנחסי. שהרי במצב של שר נאשם בפלילים יהיה על נתניהו לפטרו עפ"י אותה הלכה, ואני שואלת: כיצד יכול רה"מ נאשם בפלילים לפטר שר הנאשם בפלילים?

אלא ששבעה חודשים תמימים חלפו מאז ניתן פסק הדין, שבעה חודשים בהם לא רק שנתניהו מכהן כראש ממשלה מבלי שיחתום על הסדר ניגוד העניינים, שהיה תנאי לאותה פסיקה, אלא שכעת הוא מסרב לחתום על הסדר ניגוד העניינים שהגיש לו היועץ המשפטי לממשלה מתוקף תפקידו. לטעמו של נתניהו מדובר בהסדר כובל מדי, והוא רוצה הסדר מקל יותר – ועל כן העניין יובא בפני בג"ץ.

כיצד יפעל בג"ץ? ובכן, במקרים בהם נאשמים מפרים את ההסדרים שקבע להם בית המשפט – לבית המשפט סמכות לחזור בו מההסדר שנקבע בשל הפרתו. אלא שבמקרה שלפנינו חזרה מההסדר שנקבע, כלומר מההלכה הקובעת כי נאשם יכול להרכיב ממשלה בעודו נאשם בפלילים, תהיה מרחיקה לכת מהבחינה הציבורית, כי פירושה היא הפסקת כהונתו של נתניהו.

על כן סביר להניח שאם בג"ץ לא היה מסוגל לקבוע חד משמעית כי אין להטיל על נאשם בפלילים את תפקיד הרכבת הממשלה, ונתלה בכך כי:

"אין מניעה משפטית לכהונה".

הוא וודאי לא יעז להביא לסיום הכהונה רק בגלל שנתניהו לא מוכן לחתום על ההסדר שגיבש מנדלבליט. וממש כמו בהסכם הקואליציוני, שהיה למעשה הסכם ממון שלפני הנישואים בין נתניהו לבין גנץ, יובא הסדר ניגוד העניינים בפני בג"ץ, והם יאשרו אותו בכפוף לתיקונים כאלה ואחרים שיהיו מקובלים על הצדדים.

ובכך ישבור בג"ץ עוד נורמות ציבוריות של יושר והגינות. לא רק בכך שנאשם בפלילים מקבל אפשרות לכהן כראש ממשלה, אלא שהוא גם מקבל אפשרות להשפיע על הסדר ניגוד העניינים מכוחו הוא פועל. אם זה לא ניגוד עניינים, אינני יודעת ניגוד עניינים מהו.

בג"ץ ישבור עוד נורמות ציבוריות של יושר והגינות, לא רק כי איפשר לנאשם בפלילים לכהן כרה"מ, אלא שאיפשר לו להשפיע על הסדר ניגוד העניינים מכוחו הוא פועל. אם זה לא ניגוד עניינים, אינני יודעת ניגוד עניינים מהו

כשהונחה העתירה בפני בג"ץ למנוע את האפשרות של הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על מי שנאשם בפלילים, היה בכוחו לקבוע נורמות התנהגות של נבחרי ציבור. נורמות המובנות לכל ילד. במקום זה הוא בחר בפסיקה שהיא לא רק מנוגדת לכל נורמה ציבורית של יושר והגינות ולכל נורמה מוסרית, אלא שברור היה שמכוחה יקבעו הלכות נוספות שיפגעו באינטרס הציבורי ובאמון הציבור במערכת.

כי כששולפים את אבן היסוד של המבצר ומאפשרים כהונה של נאשם בפלילים בתפקיד הציבורי מספר אחת, סופו של המבצר ליפול. הנאשם שיקבע את הסדר ניגוד העניינים של עצמו היא התפוררות המבצר.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.