תוכניותיו של נפתלי בנט ליום שלאחר פיזור הכנסת והיציאה לבחירות הן סוד שמור ברמת הסיווג המרבי. כל ניסיון לקבל ממנו או מאנשים בסביבתו התחייבויות על המהלכים שינקוט ברגעים האלה נועד לכישלון חרוץ. בראיון שנערך עמו אתמול (שלישי) באולפן ynet, שבר בנט את הלחץ לפזר את הערפל בשינון עיקש של אותה מנטרה: "אם וכאשר יהיו בחירות נודיע".
בשמאל ובמרכז נוטים לפרש את העמימות הזאת על בסיס ניסיון העבר: בנט, המושך בימים אלה גם מצביעי מרכז וימין רך ממתנגדי בנימין נתניהו, יתמסר אליו ברגע האמת תמורת נדוניה נדיבה, הכוללת את משרדי הביטחון, המשפטים והתחבורה. אם הישגה של ימינה בבחירות יתקרב להישגיה בסקרים, הוא יוכל לחלץ גם התחייבות לרוטציה בראשות הממשלה. בתמורה תסייע ימינה בקידום יוזמה שתחלץ את נתניהו מהסתבכויותיו הפליליות.
כתבת חדשות 12 דפנה ליאל נימקה את התזה הזאת בכך שבנט, בסך הכל בן 49, מתכנן בסבלנות לטווח הארוך, מתוך הנחה שסוף דרכו הפוליטית של נתניהו מתקרב.
בנט מתמקד בהמשך מיצובו כיורש הבלעדי של נתניהו בימין, ונוקט אסטרטגיה זהירה המשרתת את המטרה. מבחינתו, כל כניעה לפיתויים מהירים, בדמות שיתופי פעולה בין ימינה למפלגות מחוץ לבלוק הימין המנוח, עשויה לכרסם במיצוב שהושג בעמל. לכן יעדיף להיצמד לגוש הימין גם לאחר הבחירות הבאות, בתקווה שקריסת נתניהו תגיע במהרה.
אם זוהי גישתו של בנט, עולה השאלה מדוע אינו רומז לפחות שנתניהו אינו פסול בעיניו כשותף פוליטי עתידי, אך יש לה תשובות טובות למדי. הונו הפוליטי הנוכחי נבנה על המתקפות נגד נתניהו, ורמיזה בנוגע לשיתוף פעולה עתידי תסתור את המסר המרכזי של החודשים האחרונים ותרחיק חלק מהתומכים החדשים.
בנוסף, הודאה באפשרות שישרת תחת נתניהו תחתור תחת דימוי המנהיגות שהוא מנסה לבנות, ותצייר אותו שוב כשחקן פוליטי מהדרג השני. הוא רוצה להיות מסי, לא אינייסטה.
שלוש נקודות תורפה
להנחה שבנט יסכים שוב לשרת תחת נתניהו יש גם כמה נקודות תורפה. הטבע האנושי, גם של פוליטיקאי סבלן ובעל שליטה עצמית גבוהה, מעדיף סיפוקים מיידיים על פני איפוק שמשרת מטרה רחוקה. זה ודאי נכון בתחום יצרי כמו הפוליטיקה, ונתמך בהבנה שנתניהו הוא מפר הסכמים סדרתי, ושכהונה תחתיו תהיה עינוי מתמשך, רצוף בהשמצות אישיות.
נקודת תורפה שנייה היא שכהונה תחת נתניהו תפגום גם היא בדימוי המנהיגותי של בנט, ועלולה להסתיים באבדן חלק או כל הקרדיט הציבורי שלו, כפי שקרה לבני גנץ ולשאול מופז.
נקודת התורפה השלישית: מתחת למעטה העמימות, בנט אומר דברים מפורשים למדי. אין זה סוד שהוא מתכוון להציג את עצמו כמועמד לראשות הממשלה כבר בבחירות הבאות. לפני שבועיים, בתגובה לפרסום של רינה מצליח על יוזמה להקים ממשלת חירום בראשות משה (בוגי) יעלון, נפלטה למפלגת ימינה הודאה מפורשת בכך. המפלגה הבהירה כי לא תשתתף ב"פוטש בתמיכת היבא יזבק", וקראה לקיים בחירות ולהקים ממשלה "רחבה ונמרצת בראשות נפתלי בנט".
גם דבריו של בנט באולפן ynet היו מפורשים דיים. כאשר נשאל אם שאיפתו היא להחליף את נתניהו הוא אמנם התחמק ואמר כי "כשיהיו בחירות אגיד את הדברים", אך לשאלה אחרת על ההנהגה העתידית השיב "אנחנו". הוא הוסיף כי לאחר שיוכרזו בחירות, "לא יהיו סימני שאלה לאף אחד" בנוגע ל"מי שצריך להיות ראש הממשלה הבא".
כאשר נשאל אם בתיאור כשלונות הממשלה הוא טוען גם שנתניהו אינו יכול עוד להיות ראש הממשלה, השיב: "אני חושב חד-משמעית שראש הממשלה נתניהו נכשל כישלון ניהולי ומנהיגותי חרוץ". גם אם המילים המפורשות לא נאמרו, הכיוון ברור, אף שאפשר לטעון שאלה דיבורי בחירות טיפוסיים.
כדי לפרש את בנט יש להתייחס לנתון החשוב ביותר: ישנה תוכנית פעולה פשוטה למדי העשויה להביא אותו לראשות הממשלה כבר לאחר הבחירות הבאות. אם יודיע מיד לאחר שהבחירות ייהפכו לעובדה מוגמרת כי ימינה בראשותו לא תשב בשום תרחיש תחת נתניהו, זה יהיה סופו הפוליטי של ראש הממשלה. לליכוד ולמפלגות החרדיות לבדן אין שום סיכוי להשיג 61, והתובנה הזאת עשויה להגביר את זרם המצביעים מהליכוד לימינה.
אם בנט יודיע מיד לאחר שהבחירות ייהפכו לעובדה מוגמרת כי ימינה לא תשב בשום תרחיש תחת נתניהו, זה יהיה סופו הפוליטי של ראש הממשלה. לליכוד ולמפלגות החרדיות לבדן אין שום סיכוי להשיג 61 מנדטים
במקרה כזה יוכל בנט להקים במאמץ לא גדול מדי ממשלה רוטציונית שתמותג כ"ממשלת פיוס לאומי" עם יאיר לפיד, או עם אדם אחר שיוביל את מפלגת המרכז-שמאל הגדולה ביותר.
הפשטת נתניהו מהנכסים הפוליטיים שלו צפויה להריץ גם את המפלגות החרדיות אל ממשלת הרוטציה, משום שרק ממנה יוכלו להבטיח את התקציבים הנחוצים להן (בנט כבר חשף מה הוא חושב בנושא: "הם רוצים רק כסף"). בהתאם לתמונת המנדטים יצטרכו מובילי הממשלה החדשה להחליט אם להכניס לקואליציה את החרדים או את בישראל ביתנו.
שיתוף פעולה עם החרדים יקהה מעט את ההתנגדות של חלק ממצביעי הימין לשיתוף הפעולה עם המרכז-שמאל. גם עצם כהונת בנט בראשות הממשלה תפצה על כך, משום שהתפקיד מקנה למכהן בו דימוי של מנהיג לאומי, חשיפה תקשורתית אינטנסיבית והשפעה עמוקה על עיצוב השיח הציבורי.
האינטרס של בנט: בחירות עכשיו
האינטרס החשוב ביותר של בנט בימים אלה הוא לצאת לבחירות בהקדם כדי לממש את התשואות הגבוהות שמניבים לו הסקרים, אף שבראיון ל-ynet הוא נימק זאת כמובן בכשלונות הממשלה. לאור זאת הוא ודאי מתפלל כמה פעמים ביום שנתניהו ימשיך להתעקש לעכב את תקציב 2021, ושכחול-לבן תעמוד לשם שינוי במילתה ותסייע לפזר את הכנסת בסוף דצמבר.
אם כך יקרה, ייתכן שהיום שבו יעשה בנט כמעשה אביגדור ליברמן ויכריז על החרמת נתניהו קרוב מכפי שזה נדמה. דבריו מלמדים שזאת אפשרות לא פחות ואולי אף יותר סבירה מהאפשרות שיכהן בממשלה נוספת של נתניהו.
המושא העיקרי של העמימות הבנטית, אם כן, עשוי להתגלות בעוד זמן לא רב כנתניהו עצמו. חשוב לבנט להרדים את ראש הממשלה ככל האפשר, כדי שלא יעצור בחריקת בלמים את ההידרדרות לבחירות וייכנע לכחול-לבן בעניין התקציב. מהבחינה הזאת, מתקפות המרכז והשמאל על תוכנית בנט לכאורה לחבור לנתניהו, רק משרתות אותו. נותר לו רק לקוות שהמסר יחלחל גם בסביבת ראש הממשלה.
המושא העיקרי של העמימות הבנטית עשוי להתגלות בעוד זמן לא רב כנתניהו עצמו. חשוב לבנט להרדים את ראש הממשלה ככל האפשר, כדי שלא יעצור את ההידרדרות לבחירות וייכנע לכחול-לבן בעניין התקציב
קשה להאמין שנתניהו, היוסיין בולט של הנכלוליות הפוליטית, אינו מבין את כל זה. ייתכן אף שזוהי הסיבה העיקרית להשתלחויות הקשות שלו נגד בנט; לא הסקרים או הביקורת על ניהול הקורונה, אלא זעם טהור על כך ששנוא נפשו הוא שלכד אותו בדילמת הבחירות הבלתי-פתורה, תוך שהוא מאיים להחריב במו ידיו את עתידו הפוליטי ואולי אף חירותו האישית.
עם זאת, סירובו של נתניהו להתגמש עם כחול-לבן בעניין התקציב, וההדלפות מכיוונו על כך שהיה מעדיף בחירות ביוני, אך גם מרץ זאת אפשרות, מלמדים לכאורה על נקודה עיוורת. באותה מידה ייתכן שנתניהו משחק פוקר עם כחול-לבן, בהנחה שכרגיל היא תמצמץ ראשונה.
ראו, עם ישראל, במה עוסק ראש ממשלת ישראל, ומה חשוב לו באמת.
עצוב.אפשר אחרת. https://t.co/ysLIVZNQQK
— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) November 2, 2020
דברים שאמר היום בכיר בימינה לפרשן זמן ישראל שלום ירושלמי, מחזקים את ההנחה שנתניהו מבין כי ימינה אינה מצויה בכיסו.
"אנחנו מבינים שבבחירות הקרובות נתניהו יסיר את הכפפות", אמר הבכיר. "כפי שנתניהו תקף את אביו ז"ל של נפתלי בנט, ואת אשתו גילת על חילוניותה, אנחנו רואים בכל זה קדימון למה שנתניהו יפעיל כדי להשחיר אישית את בנט, ובימינה נערכים לכך. הקו שלנו יהיה לא להתנצל אלא לחשוף כל שקר ושקר.
"האסטרטגיה של נתניהו תהיה לעשות הכל להקטין את בנט, גם על חשבון הקטנת הגוש. כך, למשל, בליכוד מכינים חומרים קשים על בצלאל סמוטריץ' ולהט"בים כדי 'לקלף' מימינה מנדטים ולהביאם לאזור ה-12-15, גם אם חלק מהמנדטים יעברו לכחול-לבן.
"ההיגיון של נתניהו פשוט: הוא יודע שאם ימינה תהיה קטנה, היא תלך עם נתניהו ולא תכתיר את יאיר לפיד. אך אם ימינה גדולה, היא תמליץ על בנט לראשות הממשלה בכל מחיר. ולכן, באופן פרדוקסלי, היעד האסטרטגי העליון של נתניהו היא פגיעה בבנט".
"נתניהו יודע שאם ימינה תהיה קטנה, היא תלך עם נתניהו ולא תכתיר את לפיד. אך אם ימינה גדולה, היא תמליץ על בנט לראשות הממשלה בכל מחיר. ולכן, באופן פרדוקסלי, היעד העליון של נתניהו היא פגיעה בבנט"
לדחוק את נתניהו לנקודת הכרעה
מלחמת ההתשה של נתניהו מול כחול לבן היא הימור מסוכן. ניתוח קר של הסיטואציה אמור להוביל את כחול-לבן למסקנה שעליה לדחוק את נתניהו לנקודת הכרעה. אם הוא לוקח סיכון ציבורי כה גדול בהשהייה הצינית של התקציב, מהלך שהרחיק ממנו גם אזרחים שתמכו בו עד לאחרונה, הוא כנראה נחוש לא לקיים את הרוטציה.
המתנה לפברואר תיגרר למרץ, ומרץ עלול להוביל לבחירות ביוני. לכן הלחץ חשוב יותר מהעיתוי: נתניהו יחליט אך ורק כאשר ייאלץ לבחור מיידית בין רוטציה לבין בחירות, ואם אפשר לדחוק אותו לשם כבר עכשיו, אין סיבה להימנע מכך.
אם כחול-לבן תעמוד בהבטחותיה לפזר את הכנסת אם תקציב 2021 לא יאושר בכנסת עוד סוף דצמבר, נתניהו עשוי לאבד שליטה על התהליכים בעוד חודש, כשיהיה ברור שלוח הזמנים כבר אינו מאפשר את העברת התקציב בזמן. הבחירות ייראו בלתי נמנעות, איום החרם של בנט ימשיך לרחף, ובתוך כמה חודשים נתניהו עשוי למצוא את עצמו במעמד של לשעבר, משקיף באיבה על שנוא נפשו נושא בתואר שטעה לחשוב ששייך לו בטאבו.
אם כחול-לבן תעמוד בהבטחותיה לפזר את הכנסת אם תקציב 2021 לא יאושר בכנסת עד סוף דצמבר, נתניהו עשוי לאבד שליטה על התהליכים, כשיהיה ברור שלוח הזמנים כבר אינו מאפשר את העברת התקציב בזמן
ואולי נתניהו שוב חושב כמה מהלכים לפני כולם, והכין אופציית מילוט אחרונה למקרה שהפעם כחול-לבן לא תתקפל. אם יחליט שהאיום מצד בנט מצדיק מניעת בחירות בכל מצב, הוא יוכל לשלוף בסוף דצמבר קלף מפתיע שירצה את שותפתו לממשלה: מימוש סעיף 9 הנשכח בהסכם הקואליציוני, המאפשר לו להקדים את מועד הרוטציה ולהפוך לראש ממשלה חלופי, בתקווה לשוב ולכהן בתום 18 חודשי כהונת גנץ. על הנסים ועל הנפלאות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יותר מדי wishful thinking במאמר אחד שמייצר חורים לוגים שמפילים את כל התאוריה.
אם בנט הולך לכיוון ממשלת מרכז זה הופך אותו לכלי חד פעמי. זה כבר קרה ל-2 ממשלות עם המפדל ההסטורית ב2003 ו-2013. רק שההבדל אז שהליכוד היה בפנים. ופה הוא ירצה להקים קואליציה עם כל אויבי ויריבי המחנה הלאומי לרבות מרץ. ועדיין מאוד ייתכן שלא יהיה 61 אפילו כולל מרץ.
וגם אם כן המחנה הלאומי לא יסלח לו ויפיל אותו מייד בבחירות הבאות. ואת ה30 שנים שלאחר מכן הוא יראה את הכנסת רק בטלוויזיה.
כל שותפיו "החדשים" יזרקו אותו ברגע הראשון שיראו בו קבלן שסיים את שירותיו.
(כמו בפתגם הכושי עשה את שלו).
המחנה המשותף היחידי שיכול להיות לממשלה כזאת היא ממשלת קורונה דבר שעשוי להפוך לשלג דאשתקד אחרי מתן חיסונים שכבר אמורים להתחיל. וביבי ירוץ עם התקווה של ה-אפטר-קורונה ושום מפלגת קורונה לא תוכל להצליח. מה גם שהטיפול באיראן הולך להפוך נושא מרכזי כנראה בבחירות.
דבר נוסף החרדים לא יצטרפו לממשלה כזאת ויעדיפו לחכות לנפילתה המהירה וחזרה לממשלת ימין חרדים.
במקרה כזה לא יהיה שום מחנה משותף בנושא האזרחי ולא תוכל לקום ממשלת מרכז.
דבר נוסף סמוטריץ וסיעתו האיחוד הלאומי לא יצטרפו לממשלה כזאת ורק ממשלה עם נתניהו ומלוא הימין אפשרית מבחינתם והנה בנט מתרחק מ61 של ממשלת מרכז.
ודבר נוסף, יחד עם ימינה תרוץ מפלגה נוספת של כל הכיפות הסרוגות מחוץ לימינה כולל הבית היהודי נועם ועוצמה יהודית שתיקח 4-5 מנדטים מהסרוגים ו/או המתנחלים ו/או סתם ימנים. ובעצם אולי יותר כאשר התעמולה שלהם נגד ימינה תהיה ימינה=ליברמן=שמאל תצביעו רק למפלגת הימין האמיתי ואולי אפילו יעברו את ה5 מנדטים.