מיליוני ישראלים – ההורים, המורים והתלמידים בכיתות ה', ו', י"א י"ב, המוכרים והקונים בקניונים ובשווקים, וכל מי שמסתובב בלילה מחוץ לביתו, מחכים לדעת כיצד, בערך, תיראה מדינת ישראל בשבוע הבא – וממשלת ישראל לא מצליחה להחליט על כך. כך עולה מפרסומים שונים שיצאו הבוקר, ובעיקר מידיעה מפורטת שפורסמה הבוקר באתר ynet.

נתניהו קיים אתמול "התייעצות שרים" כדי להחליט על השלב הבא בתוכנית הפתיחה של המשק, שאמור לצאת לפועל ביום ראשון הקרוב, וכן על האפשרות להטלת עוצר לילי כדי "לאזן" את הפתיחה.

ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, דרש לכנס את קבינט הקורונה לקבל את ההחלטה, אך נתניהו סירב וקיים דיון מצומצם יותר שכלל את שרי הבריאות, האוצר והחינוך ופקידי משרדיהם, פרוייקטור הקורונה רוני גמזו, שר המדע יזהר שי, השר זאב אלקין, נציגי המל"ל, ואולי גם שרים נוספים – מהפרסום כלל לא ברור איזה שרים השתתפו בדיון, והממשלה טרם פרסמה את קיומו באופן רשמי.

התוכנית אמורה לכלול חזרה ללימודים של שלושה ימים בשבוע בכיתות ה'-ו', התחלת פעילות הכנה לבגרויות בכיתות י"א-י"ב, פתיחה של הקניונים, של מרכזי הקניות הפתוחים והשווקים (שבפועל רובם כבר עובדים כרגיל), ושל פעילויות פנאי כמו חדרי כושר.

ההחלטה המתגבשת, שגם היא טרם התקבלה, היא לדחות את התחלת התוכנית, ואת השלבים הבאים בתוכנית הפתיחה של המשק, לימי שלישי. זאת, מכיוון שבימי ראשון אין תמונה ברורה של התחלואה בשל מיעוט הבדיקות ועקב העובדה שהנתונים לא מאפשרים כרגע מעבר לשלב הבא.

בדיון אמרו אנשי המועצה לביטחון לאומי שיש כעת ארבע אפשרויות:
1. לעבור לשלב השלישי של ההקלות למרות אי העמידה בפרמטרים.
2. לאזן את שלב ההקלות הנוסף עם הטלת עוצר לילי. המל"ל הציע עוצר לילי מ-22:00 עד 5 לפנות בוקר, משרד הבריאות מציע להתחיל אותו ב-18:00 בערב.
3. לדחות את השלב השלישי.
4. להטיל עוצר לילי במטרה להביא מחדש לירידה בתחלואה ולעמידה בפרמטרים, מבלי להתחיל בשלב השלישי.

בידיעה באתר ynet נכתב כי "הנטייה של נתניהו הייתה לפסול את האופציה הראשונה. הוא התלבט בין יתר האופציות ודיבר על פתיחה חלקית רק של המתחמים הפתוחים לצד חזרת תלמידי כיתות ה'-ו' לבתי הספר – ולא של י"א-י"ב. זאת, לצד הטלת עוצר לילי".

שר החינוך יואב גלנט דרש שארבע שכבות הלימודים יחזרו ללימודים חלקיים בבתי הספר, כפי שכבר סוכם במתווה העקרוני עם משרד הבריאות.

המל"ל הציג בדיון מחקר על עוצר לילי שמוטל ב-10 מדינות באירופה ונציגיו דיברו על הצורך להוריד בדחיפות את מקדם ההדבקה ולהעביר מסר לציבור שעושים משהו בנדון. אבל במשרד הבריאות אמרו כי איש לא יודע במה העוצר הלילי יסייע. זאת, כיוון שעיקר מהות העוצר הלילי והסגרים החלקיים באירופה היא סגירה של מקומות הבילוי ומניעת מסיבות – וזאת מתקיימת בישראל בלאו הכי.

שר הבריאות יולי אדלשטיין ואנשי משרדו דרשו להימנע מהקלות נוספות כל עוד אין עמידה במדדים שנקבעו – 500 נדבקים ביום ומקדם הדבקה שנמוך מ-0.8. לטענתם, לא הוכח אפידמיולוגית שעוצר לילי עוזר להורדת התחלואה, ובכל מקרה, לדבריהם, "אין היגיון בהטלת עוצר לילי על כפרים שממילא כל התושבים בהם נמצאים בלילה בבתים".

הצעדים שנבחנים הם הגברת האכיפה והטלת קנסות כבדים שירתיעו; העלאת מספר הערים האדומות שיש עליהן סגר מארבע ל-20; עוצר לילי דיפרנציאלי על יישובים צהובים, כתומים ואדומים בלבד.

שי העריך שצעדים אלו יצליחו להוריד את מקדם ההדבקה, שעומד כיום על 0.92. "צריך לעשות כל דבר הגיוני כדי להוריד את ה-R ולאפשר פתיחה. ה-R לא יירד מעצמו. בחורף המצב יהיה יותר גרוע. אנשים יהיו בחדרים סגורים. אם אפשר לעשות משהו להורדת המספרים זה עכשיו", אמר.

שר האוצר ישראל כ"ץ אמר שיש לפתוח את כל התחומים כפי שנקבע מראש – ובהם חנויות רחוב, קניונים ומסחר. לצד זה הוא הסכים להטיל עוצר לילי כפי שהציע המל"ל, מ-22:00 עד 5 לפנות בוקר.

שרים שצוטטו בידיעה ב-ynet, אך לא נאמר מי הם, הטיחו בפקידי משרד הבריאות: "מה שאתם אומרים בעצם זה שהכול יישאר סגור בשבועות ובחודשים הקרובים עד שיימצא חיסון. אין קניונים, אין בתי מלון, מכוני כושר סגורים ומסעדות סגורות. זה לא סבירמנותקים ולא מבינים את המצב. חצי מדינה סגורה, זה חתיכת אירוע והם אומרים – לא נאפשר הקלות. הם הפחידו את כולם כאילו שאנחנו במלחמה. מה המסר שלהם לציבור? פשוט חידלון".

השר זאב אלקין אמר: "לפי הטיעון שלכם אף פעם לא יהיו הקלות".

גם נתניהו אמר בשלב מסויים: "לא הגיוני לשים את הכל על 'hold'. אין סיבה לחשוב שהמצב ישתנה אם לא נעשה כלום".

מרכז ביג באשדוד, סגור, נובמבר 2020 (צילום: שירן פרץ)

עיריית ירושלים תנסה לנצל את הרגעים האחרונים של שלטון טראמפ להרחבת הבנייה בקו הירוק. כך חשף הבוקר ניר חסון בעיתון הארץ.

לפי הידיעה של חסון: "עיריית ירושלים מקדמת בנייה נרחבת מעבר לקו הירוק לפני השבעת ביידן. בעירייה חוששים שנשיא ארה"ב הנבחר ידרוש להקפיא את הבנייה בשכונות מעבר לקו הירוק. לפי הערכות, פקידים יבחנו בין היתר תוכניות בנייה של יחידות דיור בגבעת המטוס, בהר חומה, ובעטרות".

"פקידים בעיריית ירושלים וברשות מקרקעי ישראל התבקשו לאתר ולקדם תוכניות בנייה בשכונות בעיר הנמצאות מעבר לקו הירוק, בניסיון להבין אילו מהן יוכלו להצליח לקדם בפרק זמן קצר כל כך. בעירייה וברשות נערכים לתרחיש הגרוע ביותר מבחינתם, שבו הבנייה בשכונות הללו תוקפא לחלוטין לדרישת הנשיא הנכנס".

הידיעה שפרסם חסון על עיריית ירושלים תואמת הערכות, שפורסמו בשבוע האחרון בזמן ישראל, לפיהן חברי כנסת מהימין ופקידי ממשלה ינסו לקדם בנייה מהירה בשטחי יהודה ושומרון לפני השבעתו של ביידן וגם אחריה, בחודשים הראשונים שבהם עדיין ילמד את תפקידו ויהיה עסוק בנושאים דחופים יותר, ואולי גם לקדם הליך מהיר של סיפוח או החלת ריבונות על חלק מהשטחים.

משה ליאון, ראש העיר ירושלים (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

העיתונאית טל שניידר מדווחת: נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן כבר שוחח בטלפון עם שמונה מנהיגים מבעלות בריתה של ארה"ב בעולם החופשי (שניידר שכחה את איטליה), אבל בניגוד לנשיאים קודמים, שהשיחה עם ראש ממשלת ישראל הייתה אחת הראשונות שקייים, ביידן עדיין לא שוחח עם ראש הממשלה נתניהו.

עד עכשיו ברשימת השיחות טלפון של ביידן: יפן, אוסטרליה, דרום קוריאה (וקודם לכן קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה). ישראל תחכה בסבלנות ואיפוק… https://t.co/MT4gBrFuvI

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) November 12, 2020

בליכוד ובימין ממשיכים לתקוף את כחול לבן על נכונותה לקדם את התיקון לחוק קמיניץ, שנועד לעצור את הפקעת האדמות מערבים ישראלים ויאפשר להם לבנות על אדמותיהם. שלמה קרעי טוען שהחוק הוא "נגד החוק" ו"לא דמוקרטי" וסבור שתמיכת ניסנקורן בחוק מהווה ניסיון "לקושש קולות".

על הדרך, קרעי תוקף את שר המשפטים גם על הרפורמה שערך בניירת הממשלתית לטובת הורים מקהילת הלהט"ב, שבמסגרתה כתוב על הטפסים "הורה 1" ו"הורה 2". מאחר והממשלה הכשילה הצעת חוק שמחייבת לכתוב זאת על הטפסים, קרעי טוען שהטפסים המתוקנים הם "נגד החוק".

שר המשפטים נגד החוק!

למרות שהכנסת הפילה לאחרונה שני חוקים, ניסנקורן מצפצף על החוק בשביל לקושש כמה קולות למפלגתו המתאבדת.

הדמוקרטיה אצלם היא רק מס שפתיים. "נלחמים" על הדמוקרטיה תוך סיכון בריאות הציבור, אבל רומסים אותה בשאט נפש כשהיא לא באה להם טוב.

לא לעולם חוסן. pic.twitter.com/TEHlHW9Q9n

— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) November 12, 2020

ויש גם מי שמזכיר לקרעי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח בעצמו לקדם את תיקון חוק קמיניץ:

כמו תמיד, הוא הראשון… לא לעשות כלום. https://t.co/LAPnnsAOqB

— יש עתיד – תלם (@YeshAtidParty) November 12, 2020

ואילו אנחנו נזכיר שנתניהו הבטיח גם לסייע לקהילה הגאה ואמר לפני הבחירות: "אני שומע אתכם. אפעל למענכם. לא אסתפק במילים חלולות. סיפוריכם קורעים את הלב".

במערכת הפוליטית עדיין רווחת השמועה, שבמקרה של בחירות רביעיות מפלגת ימינה, שלפי הסקרים תהיה המפלגה השנייה בגודלה, תחבור בסופו של לנתניהו ואף תעניק לו חסינות ממשפטו.

ואולם, ח"כ והשרה לשעבר, איילת שקד, שהתרייאנה הבוקר אצל אילנה דיין בגלי צה"ל, הכחישה נמרצות את הכיוון הזה ואף הבטיחה בצורה מחייבת-למחצה את ההיפך – שהמפלגה לא תצטרף לממשלה של נתניהו.

איילת שקד בוועידת "מעריב" בהרצליה, היום (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

למי כן תצטרף ימינה אחרי הבחירות? לפי שקד, המפלגה תדחוף לכך שבנט עצמו ירכיב את הממשלה, וגם אם לא – היא מבהירה שימינה לא נמצאת בכיס של אף צד בוויכוח על המשך דרכו של רה"מ:

ח"כ @Ayelet__Shaked אצל @ilanadayan1: "אנחנו לא מתכוונים לשבת עם @netanyahu, מקווים ש-@naftalibennett ינצח בבחירות. מסרבים לשייך את עצמנו למחנה 'רק ביבי' או 'רק לא ביבי'" https://t.co/O2vnoqC0cG

— גלצ (@GLZRadio) November 12, 2020

שר הבריאות יולי אדלשטיין, שהתראיין הבוקר לגלי צה"ל, ניסה לשכנע את המאזינים שהממשלה מתכוונת ברצינות להטיל עוצר לילי על ישראל, ושלא מדובר ב"החלטה פוליטית". באותה נשימה, אדלשטיין ניסה גם לשכנע שהעוצר הלילי לא יעזור להוריד את התחלואה.

שר הבריאות @YuliEdelstein אצל @efitriger: "דנים ברצינות על עוצר לילי וההחלטה תתקבל בימים הקרובים. עוד לא ברור מה תהיה התועלת והשאלה אם הוא יהיה מחורר כ"כ שאור השמש יזרח דרכו לגמרי. זו לא החלטה פוליטית"

— גלצ (@GLZRadio) November 12, 2020

הממשלה אמורה להציג היום את רפורמת הקנאביס, שאמורה לכלול, בין השאר, מעבר למנגנון של קנאביס במרשם רופא ללא צורך באישורים בירוקרטיים מסובכים, העברת תחום הטיפול בקנאביס להסתדרות הרפואית, ניסוח מחדש של המתודה הקלינית לטיפולים בקנאביס רפואי והסמכת רופאים לניפוק מרשמים, התרת שיווק ישיר של קנאביס רפואי מהמפעל למטופל, סבסוד ממשלתי חלקי של הטיפול בקנאביס רפואי, ייצוא לחו"ל ועוד.

רפורמת הקנאביס תוצג היום • חגי רזניק, מנכ"ל המשרד לקידום קהילתי, מסביר אצל @efitriger: גם במקומות בעולם בהם ההסדרה הגדילה את השימוש בקנאביס – גרף ההתמכרויות לו הפך קטן יותר

— גלצ (@GLZRadio) November 12, 2020

שר האוצר ישראל כ"ץ מאיים על היועץ המשפטי של משרדו, אסי מסינג, ועל דוברת המשרד כי יפטר אותם בשל פרשת ההדלפות. כך רמז כ"ץ הבוקר בגלי צה"ל.

"לא אשלים עם התנהגות פסולה מצד מי שמצופה ממנו להיות שומר הסף של משרד האוצר", אמר הבוקר כ"ץ בגל"צ, "כפי שהבהרתי, פקידים שחותרים ופועלים נגד המדיניות – פתוחה בפניהם הדלת החוצה".

כ"ץ התלונן שלשום בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על כך שהיועץ המשפטי של משרדו, אסי מסינג, הדליף חומרים מתוך ישיבת קבינט הקורונה. כץ טען כי ההדלפה לוותה בהשמצות אישיות נגדו ואף ציין כי ברשותו תיעוד לכך. "השר כץ ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לפעול לפי שיקול דעתו כדי לטפל בתופעה החמורה הזאת", נמסר מטעמו שלשום.

מנדלבליט הבהיר שלשום כי "במהלך שיחה מקצועית עם שר האוצר בשבוע שעבר, העלה האחרון טענה בדבר תדרוך פסול שקיים כביכול מסינג עם עיתונאי". עם זאת, היועמ"ש טען כי "טענת השר לא נגעה להעברת מידע מדיוני קבינט הקורונה".

ישראל כץ (צילום: תומר נויברג. פלאש 90)

ראש הממשלה נתניהו הימר במירוץ לחיסון על הסכם עם חברת התרופות מודרנה, וכעת, כאשר חברת פייזר הקדימה את מודרנה ולישראל אין הסכם איתה, נפתלי בנט תוקף את נתניהו:

ח"כ @naftalibennett אצל @KerenMarc ו-@sefiova: "חיסונים לא צריכים להיות סיפור גבורה של טלפונים בשתיים בלילה. כבר במאי היו צריכים למפות את החברות לפי הסיכויים שלהן ולחתום על הסכמי אופציות" https://t.co/Fn0eZkDfd0

— גלצ (@GLZRadio) November 12, 2020

בלשכת ראש הממשלה נתניהו טוענים הבוקר כי הושגה פריצת דרך בדרך להשגת חיסונים נגד קורונה של פייזר לישראל. זאת, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הלילה בפעם השנייה עם מנכ"ל החברה אלברט בורלה.

לישראל, שחתומה על הסכם לרכישת חיסון עם חברת מודרנה שעדיין לא השיגה תוצאה חיובית בשלב השלישי של הניסוי שלה, אין הסכם עם פייזר שהגיעה לפריצת דרך כזאת השבוע, והיא תידרש כעת לחתום עליו בלחץ של זמן – כלומר, לשלם עליו מחיר גבוה יותר.

זאת, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, כולל האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, קנדה, יפן ומדינות נוספות, כבר חתמו על הסכם מקדים עם פייזר. האיחוד האירופי, למשל, יקבל 200 מיליון מנות חיסון ויש לו אופציה לרכישת עוד 100 מיליון.

בשיחה שהתקיימה ב-02:00 לפנות בוקר בין נתניהו למנכ"ל פייזר השתתפו גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רועי שיינדורף וכן היועץ המשפטי של חברת פייזר. המטרה הייתה להסיר את כל החסמים והקשיים הביורוקרטיים ולחתום על הסכם.

הבוקר נמסר מלשכת ראש הממשלה כי "בשיחה נרשמה התקדמות משמעותית אשר תאפשר חתימה על הסכם בין מדינת ישראל לחברת פייזר כבר בימים הקרובים".

לפי דיווח ב"כאן", פייזר העולמית הבהירה לישראל בתחילת השבוע כי מאחר שמשרד הבריאות מתמהמה בסגירת עסקה לרכישת חיסונים, היא מעוניינת להתקדם הלאה למדינות אחרות. משרד הבריאות עדכן את משרד ראש הממשלה, שהחל בסבב טלפונים במאמץ לקדם את עסקת הרכישה.

פייזר (צילום: AP Photo/Richard Drewm Fuke, File)

בזמן ישראל ובכלי תקשורת נוספים פורסמו הערכות ואמירות לפיהן מפלגת ימינה תחבור לליכוד בניסיון לבצע מחטף של הטלת ריבונות והרחבת הבנייה בשטחים לפני שממשל ביידן יעצור אותו. ואולם, נפתלי בנט, שמיתג את עצמו בחודשים האחרונים כ"מר קורונה וכלכלה", התראיין הבוקר לגלי צה"ל והכחיש כל כוונה ללחוץ על הגז בנושא המדיני:

ח"כ @naftalibennett אצל @KerenMarc ו-@sefiova: "בשנים הקרובות צריך לשים בצד פוליטיקה, גם נושאים כמו סיפוח או מדינה פלסטינית ולהתמקד רק בהשתלטות על הקורונה, שיקום הכלכלה ואיחוי הקרעים בעם. כל היתר צריך להישאר בצד"
(צילום: יונתן זינדל, פלאש90) pic.twitter.com/Gt9AOTeznP

— גלצ (@GLZRadio) November 12, 2020

בית המשפט הגבוה לצדק דן הבוקר בעתירת התנועה לאיכות השלטון וארגונים נוספים בבקשה להחיל על ראש הממשלה נתניהו מגבלות מחמירות במסגרת הסדר ניגוד עניינים נוכח העובדה כי הוא נאשם בשלוש פרשות פליליות חמורות.

בין השאר, מבקשים העותרים למנוע כל זיקה ישירה או עקיפה בין נתניהו למינויים במערכות אכיפת החוק ולהתנהלות המערכות, כולל המשטרה ובתי המשפט והפרקליטות וכפועל יוצא מכך מבקשים שהשר אמיר אוחנה, שנחשב לעושה דברו של נתניהו, לא ישמש כשר לביטחון פנים. 

מדובר בפרשנות מרחיבה של הסדר ניגוד העניינים שפרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנתניהו.

הפרשן המשפטי של זמן ישראל, יובל יועז, מציין כי: "היועמ"ש עצמו מבקש את מעורבות בג"צ בעניין נוסח חוסר יכולתו לכפות בעצמו על נתניהו ציות להסדר ניגוד העניינים שגיבש".

פרקליטו של ראש הממשלה, מיכאל ראבילו, טוען בדיון בבגץ כי השאלה אם לדון בסמכותו של היועמש להגיש הסדר ניגוד עניינים לנתניהו לא צריכה לדון היום וכי השופטים רק צריכים לפסוק בנושא המחלוקות על הסעיפים בהסדר. נציג הפרקליטות מתנגד והשופטים מביעים פליאה על דבריו של ראבילו

— aviad glickman (@aviadglickman) November 12, 2020

עו"ד יונתן ברמן, המייצג את היועמ"ש מטעם פרקליטות המדינה, אמר בדיון בבג"צ על הסדר ניגוד העניינים של נתניהו בתגובה לדברי עו"ד ראבילו: "אנו עומדים על כך שהסדר ניגוד העניינים מחייב, זה לא וולנטרי".

נשיאת העליון חיות העירה: "תם המשא ומתן בין הצדדים, היה די זמן לגיבוש ההסדר".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן. 4 במאי 2020 (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

חבר הכנסת מתן כהנא נדבק בקורונה – והכניס שמונה ח"כים נוספים לפחות לבידוד. רובם, אגב, מהאופוזיציה, ולכן לא שרים בממשלה. אחד מהם הוא יו"ר ימינה, השר לשעבר נפתלי בנט, שנכנס לבידוד זו הפעם השלישית, עד ל-23.11.

בתום החקירה האפידמיולוגית שנעשתה ע"י נציגי משרד הבריאות לח"כ מתן כהנא עולה כי בנוסף לבנט, חברי הכנסת הבאים נדרשים להיכנס לבידוד ביתי:
ח"כ בצלאל סמורטיץ (ימינה) עד לתאריך 23.11;
ח"כ אופיר סופר (ימינה) עד לתאריך 23.11;
יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ רם שפע (כחול לבן) עד לתאריך 24.11;
ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד) בעד לתאריך 24.11;
סגן יו"ר הכנסת, ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) עד לתאריך 23.11;
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) עד לתאריך 23.11;
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) עד לתאריך 23.11.

מתן כהנא בסלפי במליאת הכנסת ביום השבעת הכנסת ה-23, 16 במרץ 2020

ההתכתשות בין שר האוצר ישראל כ"ץ ליועצים המשפטיים של משרדו מביאה אותם לסיטואציות מוזרות:

חם מהפייסבוק של שר האוצר, ישראל כ"ץ. כל מילה מיותרת.
והוא כועס על היועץ המשפטי למשרד שכינה אותו בהתכתבות *פרטית* הורדוס. כן? pic.twitter.com/BdhRIIXkN1

— ניתאי ענבי – Nitay Anavi (@NitayAnavi) November 12, 2020

"ישראל קרובה למערכת בחירות נוספת". "ראש הממשלה נתניהו ינסה לגנוב את הבחירות הקרובות ויתבצר בבלפור". אלה הכותרות שיו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, העניק הבוקר בראיון לאולפן וואלה.

"עד היום מי שניהל את ועדת הבחירות היה שופט שעמד בראש, ומנכ"לית או מנכ"ל וכל מזכירי הקלפי היו עובדי מדינה. השינוי הדרמטי הוא שהליכוד יוכל למנות את אנשיו – לא עובדי מדינה – למזכירי קלפי שיקבעו את מיקום ואופן זרימת המידע מהבחירות. כלומר, מדובר בהשתלטות מוחלטת על הקלפיות", הסביר ליברמן את התחזית הקונספירטיבית-משהו שהעניק לבחירות.

בתשובה לשאלה: "אתה מתאר כאן רפובליקת בננות, דיקטטורה. רוסיה או טורקיה", אמר ליברמן "מההתנהלות של נתניהו להקים שורת 'מפלגות לווין' שכל תפקידן לפגוע במתחרים, כמו גם העובדה שאף אחד מאנשי הליכוד לא באמת שותף ויודע מה קורה אצל ראש הממשלה חוץ מיריב לוין, שהוא יו"ר הכנסת – מתקבלת תמונה חמורה".

"אם נתניהו יפסיד – הוא לא יקבל את הבחירות. זה קרה גם בבחירות האחרונות, היה בליכוד מרד ולכן הוא החליף את דוד ביטן. הרי ניתנה הוראה לדוד ביטן לא לקבל את תוצאות הבחירות, להצביע נגד ולא לאשר אותן. ביטן סירב ונמנע ולכן מיד הוחלף בקדנציה הזאת בשלמה קרעי. במקרה של הפסד בבחירות – הוא יהיה האדם שיסביר למה זה לא יכול להיות".

"הוא בכל מקרה רוצה להתבצר בבלפור, ובכל מקרה הולך לגנוב את הבחירות. וכמו שהוא לא מתכוון לקיים את ההסכם עם גנץ, ברור לכולם שאין לו שום כוונה כזאת. האיש עובד על כולם בעיניים והוא בינתיים היחיד שמצליח לשקר לכולם כל הזמן", אמר ליברמן, "כל הקווים האדומים נחצים בנוסף לניסיון להשתלט על ועדת הבחירות המרכזית ולנטרל את כל הדרג המקצועי".

"זה גם מה שקורה בטיפול בקורונה: נתניהו מנטרל את כל הדרג המקצועי, משתלט על קבינט הקורונה וכל ההחלטות הן פוליטיות וקואליציוניות. דנו שבועיים בנושא קנסות, הקבינט התכנס לדיונים אינסופיים. מתקבלת החלטה, הוא נפגש עם ליצמן וגפני, הם הטילו וטו – ואין העלאת קנסות", אמר ליברמן.

בתשובה לשאלה, אם יסכים לשבת בממשלה של מועמד אחר לראשות הממשלה, השיב ליברמן, שלאחרונה הרבה להצהיר על עצמו כמועמד לתפקיד הרם:
"אני ממליץ לשים את האמביציות הפרטיות בצד. אני חושב שלי יש יותר סיבות ורקע מכל אחד אחר בכנסת הנוכחית להיות ראש הממשלה, אבל אני שם את זה בצד. אין לי שום פסילות אישיות. אנחנו רוצים קואליציה ציונית-ליברלית".

בתשובה לשאלה אם ישב בממשלה בראשות נתניהו, אמר ליברמן: "גם את נתניהו אני לא פוסל על בסיס אישי. הוא כשל וצריך לקחת אחריות. הניהול הכלכלי במשבר הקורונה מחפיר. המטרה המרכזית שלנו בבחירות הקרובות היא החלפת שלטונו של נתניהו. זה לא יכול להימשך, לא מבחינת ניהול משבר הקורונה, אבל גם ברמה הפוליטית-אישית כל מה שאנו רואים אלה דברים בלתי סבירים בעליל. מכל הסיבות האיש חייב לפרוש, היו לו הישגים בעבר, כל יום שהוא מוסיף גורע מכל תרומתו בעבר".

בהתייחסו להצהרות של נתניהו, לפיהן הוא קרוב לחתום עם חברת פייזר על הסכם לייבוא החיסון לקורונה לישראל, אמר נתניהו: "אני חושב שזו הצגה. הכול יחסי ציבור. בין שיחה לחתימה על הסכם הדרך ארוכה. זה הסכם מאוד מאוד מורכב שצריכים לעבור עליו הרבה עורכי דין והרבה עיניים מקצועיות. אין אפילו טיוטה, לא ברור מה המועד, איפה אנחנו בתור ביחס למדינות אחרות, גם לגבי מס הייצור יש עוד דרך ארוכה. בתרחיש הכי אופטימי, מדובר במאי-יוני. קודם כל נראה איך עוברים את ינואר, פברואר ומרץ. נתניהו הכריז על כך לפני שיש הסכם, לפני שחתמנו, כי זה קודם כל יחסי ציבור".

מהליכוד נמסר בתגובה לדבריו של ליברמן: "אף אחד לא מתייחס ברצינות לקשקושים של ליברמן, שמדי שבוע מצביע עם הרשימה המשותפת והשמאל כדי להמליך את יאיר לפיד לראש ממשלה".

אביגדור ליברמן (צילום: פלאש90)

משרד הבריאות פרסם נוהל לקיצור זמן הבידוד של אנשים שנחשפו לחברתם של חולי קורונה ל-12 יום.

לפי הנוהל: "אדם המצוי בבידוד עקב חשיפה לחולה מאומת או חזרה מחו"ל, יוכל לסיים את תקופת הבידוד בתוך 12 יום, בתנאים הבאים:
האדם ירשם כמבודד במאגר משרד הבריאות, בטופס המקוון או באמצעות מוקד קול הבריאות; יבצע בדיקת PCR ראשונה לקורונה מוקדם ככל האפשר לאחר כניסתו לבידוד.; יבצע בדיקת PCR שניה לקורונה מהיום ה-10 לאחר המגע האחרון עם החולה או הכניסה לישראל, ולפחות 24 שעות לאחר ביצוע הבדיקה הראשונה".

לפי הנוהל: "אם שתי הבדיקות יהיו שליליות, יישלח למבודד אישור (במסרון או בשיחה טלפונית), והוא יוכל לצאת מבידוד 12 ימים לאחר המגע האחרון עם החולה או החזרה מחו"ל.

"יש לבצע את הבדיקות בנקודות "היבדק וסע" (drive in) או בנקודות ייעודיות למבודדים. אם למבודד מופיעים תסמינים בכל זמן במהלך הבידוד, אין לקצר בידוד ויש להיבדק שוב. הנוהל יחול גם רטרואקטיבית, על מי שכבר נמצא בבידוד היום".

אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Niko_Cingaryuk)

עמותת הקנאביס הרפואי מאיימת לעתור לבג"ץ בגין כוונת משרד הבריאות למסור לידי המשטרה גישה למאגר הנתונים של עשרות אלפי חולים המחזיקים ברישיונות לקבלת קנאביס רפואי. כך מפרסם היום אתר וואלה! NEWS.

"התרת הגישה למאגר החולים המטופלים בקנאביס רפואי למשטרה או למשרד לביטחון הפנים מהווה פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכויות יסוד", נכתב במכתב ההתראה, ששוגר בידי עורכי דינה של העמותה לראש הממשלה בנימין נתניהו, השרים אמיר אוחנה ויולי אדלשטיין וסגן שר הבריאות יואב קיש.

"אין לאף אחד מהשרים, לרבות ראש הממשלה, את הסמכות לתת היתר לרמיסת זכויות החולים ולחדירה לפרטיותם – אף לא באופן המצומצם ביותר. מתן היתר גישה למאגרי המידע אודותם מבדיל אותם מחולים אחרים, ומדובר במדרון חלקלק ומסוכן ביותר בחברה דמוקרטית. לטענת העמותה, הצעד "פוגע בכבודם באופן מוגזם, המלמד כי מדינת ישראל זולגת לערכי הדיקטטורה הבריונית שרומסת אף את 'עקרון החוקיות' – כאילו הייתה היא מעל חוקי היסוד וחוקי הכנסת".

גידול קנאביס לשימוש רפואי (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

ובינתיים, בטוויטר, הפוליטיקאים ממשיכים לעסוק באותם דברים שבהם עסקו אתמול ושלשום:

אלי אבידר מחמם מנועים לקראת הפגנות סופ"ש נגד ראש הממשלה:

חברים, צעדת הצוללות ביום שבת יוצאת מגשר חמד. אני אהיה שם. תצטרפו אליי pic.twitter.com/j65BQVBqn0

— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) November 12, 2020

אעידא תומא-סלימן זועקת על הכוונה לבנות מעבר לקו הירוק:

המתנחלים בעיריית ירושלים ממהרים כמו גנבים בלילה לאשר עוד התנחלויות כל עוד טראמפ בתפקיד.
בניה בגבעת המטוס היא כרסום מכוון ופושע ביכולת להקים בירה פלסטינית בירושלים המזרחית ולהגיע לפתרון צודק. צריך לעצור את התוכניות עכשיו.https://t.co/qf68JxBCI0

— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) November 12, 2020

שר הכלכלה עמיר פרץ מגונן על התיקון לחוק קמיניץ, וח"כ בצלאל סמוטריץ' מנצל את ההזדמנות כדי לתקוף את נתניהו "השמאלני":

בחרת ביבי קיבלת טיבי. https://t.co/VmWryWrfqg

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 12, 2020

ח"כ מתן כהנא מבוהל מגיור רפורמי:

אם מתווה ניסים לא יתקבל, יפתח הפתח לגיור רפורמי בארץ.

בימים הקרובים יכריע בגץ אם להכיר בגיורים שאינם אורתודוקסיים לצורך חוק השבות וקבלת אזרחות.
הבעיה אינה (רק) בגץ. הזנחת הנושא ע"י הממשלה שלא מעזה לגעת בתפוח אדמה הלוהט הזה עלולה להביא לתוצאות קשות.

ישראל זקוקה לחוק גיור ממלכתי!

— Matan Kahana מתן כהנא (@MatanKahana) November 12, 2020

ויש עתיד מעניקים פרשנות מרחיקת-לכת לביקורת המעודנת של פרוייקטור הקורונה רוני גמזו על דרך קבלת ההחלטות בממשלה:

עזוב אותך גמזו, נתניהו מנותק. pic.twitter.com/ex4lJXjOdi

— יש עתיד – תלם (@YeshAtidParty) November 12, 2020

אחרי 35 שנים במשטרה הודיע תת-ניצב אלי אסייג, מפקד היחידה הכלכלית בלהב 433, על כוונתו לפרוש. הרקע להחלטתו הוא ככל הנראה העובדה שלא קודם לדרגת ניצב.

תת-ניצב אסייג מונה לפני שלוש שנים לתפקיד ועמד בראש היחידה שחקרה את שני תיקי החשדות שהפכו לכתבי האישום נגד ראש הממשלה נתניהו: תיק 3000 (פרשת הצוללות) ו-4000 (בזק-וואלה). הוא אף חקר באופן אישי את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אסייג החל את דרכו ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב ושירת בה שנים ארוכות. לאחר מכן עבר לימ"ר מרכז והיה אחראי על פיצוח כמה מהפרשיות הגדולות שניהלה היחידה – כגון רצח משפחת אושרנקו. הוא היה אמון על הקמת ימ"ר חוף ושימש גם כמפקד ימ"ר ש"י.

אתר ynet מציין כי "אתמול בערב הוא אסף את סגל הפיקוד הבכיר של היחידה הכלכלית והודיע להם על החלטתו המפתיעה, שתיכנס לתוקף כבר בחודשיים הקרובים. לאחר מכן עדכן את ראש אגף החקירות, ניצב יגאל בן שלום. גורם משטרתי בכיר, עלום שם, אמר ל-ynet: "פשוט כואב לראות כיצד קצינים מוכשרים כמו אסייג מחליטים לעזוב את המערכת. המצב שבו נמצאת המשטרה פוגע בקצינים מצוינים ואנחנו מאבדים אותם. אין ספק שהוא לא יהיה האחרון שיחליט ללכת הביתה בשל המצב".

אחרי ש"וועדת שרים מיוחדת" בראשותו של נתניהו לא הצליחה להגיע אתמול להכרעה בנוגע לפתיחת כיתות ה'-ו', הלימודים לבגרויות, הקניונים, השווקים ומכוני הכושר, הטלת העוצר הלילי והרחבת מספר היישובים האדומים בשבוע הבא – נתניהו כינס היום את קבינט הקורונה:

קבינט הקורונה התחיל.
נתניהו הודיע לשרים שבכוונתו להקים ועדת שרים בראשותו, שתפקידה לפקח על יבוא החיסונים וחלוקתם

— מוריה אסרף וולברג (@moriah_asraf) November 12, 2020

יו"ר המלל, מאיר בן שבת, נותן הערכת מצב בפתיחת קבינט הקורונה:

מאיר בן שבת: ממוצע החיוביים עומד על 2%. יש ירידה במצב המאושפזים. מספר החולים הקשים בירידה מתמדת, אך לא באותה תלילות שראינו בשבועות האחרונים. אפשר לראות דרך החולים הבינוניים שהירידה איננה באותו מדרון. אנחנו פחות או יותר סביב ה-420 בשבוע החולף. אנחנו בודקים את השפעות פתיחת הסגר

— מוריה אסרף וולברג (@moriah_asraf) November 12, 2020

אחרי שנתניהו עקף את ראש הממשלה החלופי וניסה להעביר אתמול החלטות בפורום מצומצם של שרים בלא הצלחה – בני גנץ מאיץ בקבינט הקורונה לקבל החלטות:

שר הביטחון ורה"מ החליפי @gantzbe קורא לשרי כחול לבן החברים בקבינט הקורונה להעביר מיד את העלאת הקנסות, להטיל סגרים בערים אדומות ולפעול לפתיחת החינוך והמסחר במרכזים הפתוחים בערים הירוקות@moriah_asraf

— גלצ (@GLZRadio) November 12, 2020

החיסונים טרם הגיעו לישראל, אבל ח"כ קארין אלהרר כבר קובעת שנתניהו נכשל בחלוקה שלהם:

כשנתניהו נכשל הפתרון האולטימטיבי שלו הוא הקמת ועדה.
היום זו ועדת שרים לענייני חיסונים. pic.twitter.com/hZGLYYI2pE

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) November 12, 2020

ישיבת קבינט הקורונה, שהתכנס לפני שעה קלה כדי לקבל החלטות על השלב הבא במתווה החזרה לשגרה ועל צעדי החמרה בטיפול במגפה, מתנהלת בטונים גבוהים ותוך עימותים פנימיים בדיוק כמו הישיבה של "קבינט הקורונה החלופי" שהתנהלה אתמול. כך עולה מתמליל הישיבה, המתפרסם און-ליין בערוץ 12 ובאתר מאקו תוך כדי קיומה, בזכות הדלפה של תוכן השיחות בידי גורם עלום.

ההערכה היא שהקבינט לא יקבל החלטות היום אלא ידחה אותן למחר, מה שיאלץ את הממשלה לקבל החלטות רק ביום שישי או בתחילת השבוע הבא – מאחר וה"יום הקובע" לשינויים במדיניות הקורונה ממילא זז מיום ראשון ליום שלישי.

הישיבה התנהלה בלא שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ, שנמצא בקפריסין. גנץ, שדרש אתמול לכנס את הקבינט ונענה בשלילה, זעם על נתניהו שכינס את הקבינט בהתרעה של שעתיים מראש כשהוא נמצא בקפריסין.

לקראת הישיבה, שוחח שר הביטחון גנץ עם שרי כחול לבן החברים בקבינט הקורונה, וסיכם עמם את מדיניות המפלגה בישיבה. שרי כחול לבן ידרשו: הורדת סף הכניסה של יישובים אדומים לסגר; קידום מיידי של העלאת הקנסות; פתיחה של אזורי המסחר הפתוחים; פתיחת כיתות ה'-ו' ביישובים הירוקים; התנגדות להטלת סגר לילי ארצי.

שר האוצר, ישראל כץ, אמר בישיבה: "אין שום סיבה שלא לאפשר לקניונים לפעול בהתאם למדדי התחלואה הצפויים עד ליום שלישי הבא, ובהתאם לכל כללי התו הסגול המוקפדים ביותר. מיום שלישי יש לאפשר למרכזי הסחר הפתוחים, לשווקים ולקניונים לחזור לפעילות מלאה, בהתאם להחלטות שהתקבלו בעבר בקבינט הקורונה. ניתן להגביל את שעות פתיחת הקניונים עד השעה 21:00 – כל ניסיון לקשור בין פתיחת המסחר לבין פתיחת מערכת החינוך לגילאים נוספים, הוא שגוי ואינו במקומו".

פרוייקטור הקורונה היוצא רוני גמזו אמר בישיבה: "אנחנו רוצים בזהירות לומר שמקדם ההדבקה במגזר החרדי עולה. ה-R שם הוא סביב 0.8 וזה דורש המשך עבודה שלנו בעיקר בהיקף הבדיקות. שיעור הבדיקות במגזר לא מספיק טוב. כששיעור הבדיקות לא מספיק טוב, ה-R יגדל".

ראש הממשלה נתניהו אמר: "אתם מתבטאים הרבה בתקשורת ואומרים מראש איך תצביעו וכך מגבילים את עצמכם. אנחנו מדינה שמצליחה יותר ממדינות אירופה כולן, אבל בגלל ההדלפות האלה שלכם יש דימוי חיצוני אחר לגמרי ממה שאנחנו עושים באמת".

בהתייחסו לחיסונים, אמר נתניהו: "לחיסון הרוסי יש יכולת ביולוגית גדולה מאוד – מהטובות בעולם. הם מפתחים כמה חיסונים ושוחחתי על כך עם הנשיא פוטין. מה שאנחנו עושים כאן הוא ניהול סיכונים. העיקרון פשוט – לקנות כמה שיותר אופציות מכמה שיותר חברות. העלות של קניית חיסונים היא זניחה, לעומת העלות של אי הבאתם. העלות של זריקת כסף לפח, אם החיסונים אינם מוצלחים, היא מזערית לעומת המצב של אי-חימוש בחיסונים".

כ"ץ ענה לנתניהו: "הרוסים מרגישים שאנחנו לא מתייחסים ברצינות לחיסון שלהם. מציע להתייחס אליהם אחרת". נתניהו השיב: "לא יודעים להגיד בוודאות מתי נחסן את מירב האוכלוסייה. אבל נשאף לחסן את האוכלוסיות שבסיכון עד הרבעון השני של 2021".

שר הבריאות אדלשטיין אמר: "אני מקווה מאוד שברגע שחיסונים יהיו, הם יגיעו בפרק זמן קצר לישראל – ההערכות נעות בין תחילת 2021 ועד לרבעון שני ושלישי. אם אני מדבר במספרים רציניים – מדברים על הרבעון השני של 2021, איזור מאי. אפשר לקוות להפתעות טובות אבל ההערכה הריאלית, שלפחות אחת מהחברות האלה מצליחה, אנחנו נהיה אי שם בשלב של חיסונים משמעותיים לאוכלוסייה".

השרה ‏מירב כהן שאלה: "זה לא מפתיע שפתחנו את כיתות א'-ד' ואנחנו לא רואים קפיצה בנתוני ההדבקה?" ראש המל"ל בן שבת: "זה פרק זמן מאוד גבולי כדי לראות את ההשפעות, אם ישנן".

ראש המל"ל מאיר בן שבת: "במהלך הסגר הורדנו את מקדם ההדבקה משמעותית. ה-R הגבוה ביותר הגיע ל-0.96. אין ספק שהפתיחה גרמה לעלייה. קשה עדיין לשים את האצבע על זיקה בין פתיחה של דבר לעלייה. מספר החולים הקשים בירידה מתמדת, אך לא באותה תלילות שראינו בשבועות האחרונים".

נתניהו אמר: "כולם מבינים שמקדם הדבקה קרוב ל-1 זה מצב מאוד מסוכן. אם נעלה מעל 1 אנחנו עלולים להגיע לסגר. ראשית, אני מבקש שמשרד הבריאות יביא לנו את המדדים שלפיהם סוגרים את הערים האדומות. דבר שני – אני מבקש ממשרד הבריאות הגדרה מדויקת – מה זה עוצר לילי? מה זה כולל? מה הם הקריטריונים ומה ההגבלות – ואז ביום ראשון נוכל לקבל החלטה מושכלת".

בנימין נתניהו בעת ביקור בבית ספר יסודי בירושלים. 5 בספטמבר 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

מכינת עצמונה תובעת את ערוץ 13, שפרסם לפני כשנה הקלטות של דברים שאמר רב בישיבה, אסף נאומנברג, שהתבררו לבסוף כהקלטות ערוכות. זאת, למרות שערוץ 13 כבר חזר בו מזמן מתוכן הכתבה, הכתב עמרי מניב פוטר והתנצל והערוץ אף הציע פיצוי כספי לישיבה ולרב ונדחה. ח"כ איילת שקד סבורה שהתביעה מוצדקת:

להעביר ביקורת זה לגיטימי, לבצע לינץ' תקשורתי באמצעות סילוף העובדות זה מעשה שלא יעשה. מאחלת לרב נאמבורג הצלחה. https://t.co/tGBBBwqTVJ

— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) November 12, 2020

צוות הבין-משרדי לגיבוש הרפורמה בקנאביס הגיש היום את מסקנותיו לשר המשפטים אבי ניסנקורן. ההמלצה העיקרית היא גיבוש חוק, שייכנס לתוקפו בתוך תשעה חודשים, ויהפוך את צריכת הקנאביס לחוקית.

בצד הלגליזציה תבוא אי הפללה של המשתמשים בסם, והגידול ייעשה על ידי מגדלים מורשים בלבד. גידול ביתי ייאסר בשלב הראשון.

מסקנות הוועדה מאמצות למעשה את המתווה עליו סיכמו בליכוד ובכחול לבן. במתווה סוכם כי תותר צריכת קנאביס לישראלים מעל גיל 21, כל עוד הם אינם עובדים בתפקידים ביטחוניים.

לפי המלצות הצוות, הסם יימכר בחנויות מורשות, כך שבשלב הראשון השימוש יהיה ביתי בלבד, מגיל 21 ומעלה. משרד המשפטים יפרסם תזכיר חוק כבר בימים הקרובים ויעלה אותו לישיבת הממשלה. הקנאביס יישאר בלתי חוקי וצריכתו תוגדר פלילית בתקופה שעד כניסת החוק לתוקפו.

המשנה ליועמ"ש עמית מררי אמר במסיבת העיתונאים כי "אנחנו חושבים שנכון להעדיף הסדרה מלאה על פני אי הפללה, שנפוצה יותר בעולם. באי הפללה אין כדי לענות על בעיות מסוימות כמו שוק שחור. מרבית חברי הצוות סברו שהיתרונות באסדרה עולים על החסרונות".

כאמור, הליכוד וכחול לבן הודיעו כבר ב-9 ביוני שיקדמו יחד מהלך ללגליזציה של קנאביס ויעשו זאת בהקדם האפשרי. אז, נקבע שיוקם צוות בין משרדי לבחינת הנושא וכי הצעות החוק הפרטיות ימתינו שלושה חודשים. השימוש בקנאביס למטרות פנאי כבר נפוץ במדינת ישראל על אף שהוא לפי שעה נותר בתחום הפלילי. רבע מהישראלים, על פי דוח הרשות למאבק בסמים, צרכו קנאביס בשנת 2017.

גידול קנאביס לשימוש רפואי (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

כשאתה לוקח היכולות שלך ומביא את ההובלה וכושר הביצוע שאתה יודע ואת ההנהגה שאתה מכיר… אפשר למצוא את הדרך לפתרונות להכול". בנימה אופטימית זו סיכם פרוייקטור הקורונה היוצא, הפרופסור רוני גמזו, את כהונתו רצופת הקשיים בנאום שנשא בטקס לרגל העברת התפקיד למחליפו, ד"ר נחמן אש.

לדברי גמזו: "כשקוראים לך לדגל אירוע של פעם במאה שנה אתה פשוט מתייצב בלי לשאול שאלות כתב סמכויות, כתב מינוי – אין וכנראה גם לא יהיה".

"פרויקטור הקורונה חייב להגדיר את אסטרטגיית המאבק, את המשימות, להקים ולתחזק מערכת תפעולית של כלים ואמצעים להשגת המטרות. הוא חייב לשלוט בפרטים ולרתום אליו את אנשי המקצוע הרחבים בכל תחום. אבל הוא חייב לעשות זאת עם משרד הבריאות והדרג הניהולי וגם עם פיקוד העורף. הוא לא מנהל את מנכ"לי המשרדים ובטח לא את האלופים. חייב לעבוד איתם ביחד לצידם ולהנהיג".

"נכון שזה שדה קרב מלא מוקשים בכל פינה עם הרבה מאוד מורכבויות, אתה מקבל תקיפות, עקיצות וציניות, אבל אתה מקבל גם פרגון מהעם, אתה יודע שבסופו של דבר במערכת הזו יש הרבה מאוד הוגנות ובמשרד הזה גם בדרג הפוליטי".

לדברי גמזו: "ברמה האישית, אלו היו מאה ימים מאתגרים וסוחטים מכל בחינה, עברתי הכול, גם בידוד. דרשו ממני את כל תעצומות הנפש שיש לי, לא ידעתי מאיפה עוד להביא אבל כנראה שיש לי כמה מחסנים כאלו

למרות שבתקופת כהונתו ישראל הפכה למדינה המפותחת עם שיעור ההדבקה הגבוה ביותר בקורונה, גמזו אמר: "ביחד בנינו מערכת ניהולית מדויקת ומתפקדת למאבק בקורונה. הבאנו אותם לרמה הכי גבוהה שאני מכיר בעולם. אין דברים כאלו בעולם, הערכות מצב שיורדות לפרטים, שיכולות לנתח ולהבין עשרות משימות בשעה וחצי. יש לנו את התשתית הביצועית הטובה והמדויקת ביותר בעולם המערבי, גם באופרציה כאן, גם בפיקוד העורף וגם במערך קטיעת שרשרת ההדבקה הטוב בעיני בעולם וגם מערך הבדיקות הטוב ביותר בעולם בהיקף הגדול ביותר בעולם, 13 אלף בדיקות למיליון, לא מכיר מדינה שזה היקף הביצוע האפשרי שלה".

רוני גמזו (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

הצוות הבינמשרדי בראשותו של שר המשפטים ניסנקורן מכחול לבן המליץ על לגליזציה של הקנאביס, ובאופן נדיר, האקסים מיש עתיד מפרגנים:

כל הכבוד ובהצלחה. אנו בכנסת מוכנים לקידום מהיר של החקיקה

— Boaz Toporovsky- בועז טופורובסקי (@BToporovsky) November 12, 2020

ח"כ שרן השכל על ההמלצה ללגיליזציה:

הוועדה הבין משרדית אומנם האריכה את הדיונים אבל ההמלצות יצאו סוף-סוף היום והיא אכן ממליצה על אסדרת שוק הקנאביס ויש על מה לברך.
המלצות הוועדה מתקנות עוול ומחטף שנעשה בוועדת ארדן במשרד לביטחון פנים, בה היה רוב למחיקת ההפללה של צרכני קנאביס.

— Sharren Haskel השכל שרן (@SharrenHaskel) November 12, 2020

יש לנו לא מעט מתנגדים וכדי לסיים את ההליך נדרש שיתוף פעולה מלא, למרות המצב הפוליטי ולמרות הפערים האידאולוגיים, @ramshefa ואני נמשיך לשתף פעולה בנושא הקנאביס לטובת מעל למיליון אזרחים נורמטיביים בישראל.

— Sharren Haskel השכל שרן (@SharrenHaskel) November 12, 2020

אני רוצה להודות לראש הממשלה @netanyahu על התמיכה ועל הסיוע בקידום בנושא.

אני רוצה להודות לשר המשפטים @AviNissenkorn ולחברי הוועדה הבינמשרדית על עבודה יסודית ומהירה.

נמשיך בשיתוף פעולה יחד – עד לאסדרה מלאה.

— Sharren Haskel השכל שרן (@SharrenHaskel) November 12, 2020

יש עתיד בתרגום של דברי נתניהו:

"תפסיקו להתבטא, אתם מגלים לכולם שאני משקר".@netanyahu pic.twitter.com/djxB9VSu4T

— יש עתיד – תלם (@YeshAtidParty) November 12, 2020

על פי דיווחים דרעי אמר בישיבת הקבינט: "אני ותיק מאוד בממשלה ובקבינט ואני לא זוכר שפקידים בכירים הטיחו האשמות בחברי הקבינט, כמו למשל שהם יביאו עלינו סגר שלישי. אני יכול לקבל את הביקורת של שר הבריאות, זה תפקידו, אבל שפקידים יטיחו בנו האשמות כאלה – זה לא מקובל".

רה"מ: אני מסכים לכל מילה שאמר השר דרעי בנושא דברי הפקידים נגד השרים. לא היתה ממשלה שנתנה כך לפקידים להתבטא באופן חופשי

ככל הנראה הזעם של דרעי ונתניהו היה על רקע דבריה של שרון אלרעי פרייס שהיא מתנגדת לסגר לילי אתמול בחדשות 12.

רוני גמזו במכתב פרידה לאריה דרעי:

השקיע בנייר מכתבים. רוני גמזו לאריה דרעי pic.twitter.com/11cy4YJvc8

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) November 12, 2020

אבי ניסנקורן הודיע על הקפאת חוק קמיניץ – החוק שהקל באכיפה והטלת קנסות כבדים על עבירות בנייה – לשנתיים.

ההחלטה מתייחסת לבנייה קיימת למגורים ביישובים הערבים והדרוזים, וכן על בנייה בת הסדרה ביישובים החקלאיים. במקביל, במהלך תקופת ההקפאה יואצו משמעותית פעולות התכנון וההסדרה של הבנייה ביישובים.
על פי המדיניות החדשה, לא יינתנו קנסות ולא יבוצעו הריסות ביישובים הערבים והדרוזים, עד ל-31 בדצמבר 2022. זאת, כל עוד מדובר במבנה קיים המיועד למגורים שאינו מצוי על קרקע מוגנת, ולא מתנהלים לגביו הליכי אכיפה אחרים תלויים ועומדים.

בנוגע למגזר החקלאי, תיבחן אפשרות לאשר הקמת מבנים בשטחים חקלאיים לצורך פעילות שאינה חקלאית, ככל שזו מקיימת זיקה לפעילות החקלאית והמרקם הכפרי. זאת, בהתאם לרשימת שימושים.

איימן עודה לוקח ונותן קרדיט:

בשורה לאלפי המשפחות הערביות עם צווי הריסה על בתיהם: אתם יכולים לנשום לרווחה. הצלחנו להקפיא בפועל את חוק קמיניץ.

צריך לומר בכנות שהעבודה המאומצת מול גנץ וניסנקורן הביאו תוצאות והם עמדו בהתחייבות כלפינו. נמשיך עד שנביא לביטול החוק והסדרה של תוכניות מתאר לישובים ערבים.

— Ayman Odeh (@AyOdeh) November 12, 2020

טיבי מודה:

חוק קמיניץ : הקפאת הריסות בתים פרטיים והקפאת קנסות הוא הישג של הרשימה המשותפת . הוא צעד נכון שמחייב צעדים משלימים. מגיעה מילה טובה לאבי ניסנקורן על נחישות והתמדה. הבטיח וקיים. נמשיך לפעול להשלמת המתווה.

— Ahmad Tibi (@Ahmad_tibi) November 12, 2020

ע'דיר מריח אומרת שזה בזכותה, ניסנקורן שולל.

ע'דיר, אני מעריך את הנחישות שלך אבל מדובר במהלך מורכב שמשרד המשפטים עמל עליו כבר חודשים ארוכים. שמח שאת מברכת. https://t.co/VbWywmbZ2P

— אבי ניסנקורן (@AviNissenkorn) November 12, 2020

יש עתיד עוקצים:

אז ככה זה הולך להיות מעכשיו?
כחול לבן יברחו מההצבעה ויום אחרי ייצאו בכותרת?
טוב. סבבה.
העיקר שאזרחי ישראל מרוויחים.

כל הכבוד ל@GadeerMreeh על מאבק נכון וצודק. בעבודה קשה היא הביאה שינוי משמעותי וחשוב. https://t.co/aaa5MWiShX

— יש עתיד – תלם (@YeshAtidParty) November 12, 2020

בצלאל סמוטריץ' עוקץ מהצד השני:

ממשלת נתניהו והליכוד. שמאל. חלש. https://t.co/JF4XpgiPr1

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 12, 2020

רם בן ברק מיש עתיד גם נכנס לקטטה:

אבי, קצת צניעות.
אתה יודע מצוין מי יזם את הפשרה. https://t.co/3KYkxU0iZz

— Ram Ben Barak (@Ram_Ben_Barak) November 12, 2020

בהארץ מדווחים: עורך דינו של נתניהו בעז בן צור הסכים לייצגו רק לאחר שקיבל אישור ממילצ'ן ושעליו לחץ המיליארדר לארי אליסון.

בני גנץ על הקפאת חוק קמיניץ:

בלי כחול לבן בממשלה, זה לא היה קורה.
העבודה המשותפת של השרים @AviNissenkorn ו@alonschuster_mk נשאה פרי–אנו מחליפים את האכיפה והריסות הבתים של "חוק קמיניץ" בהסדרת המצב ובתכנון ארוך טווח. נמשיך לדאוג לקידום תכניות שיספקו את צורכי כל הציבור בישראל תוך שמירה על כללים ברורים ומוסדרים

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) November 12, 2020

גמזו בתדרוך אחרון כפרויקטור: "חייבים להגדיל את כמות הבדיקות".

לדברי גמזו

הקנסות על מפרי ההנחיות לא גדלו בגלל שיקולים פוליטיים. בעניין העוצר הלילי הוא אמר כי המדינות שמנהלות מדיניות כזו פותחות את מוסדות הלימוד וההסעדה בשעות היום, וכי בישראל, לפי שיטת הפעולה המונהגת, זו מדיניות פחות אפקטיבית.

בוואלה מדווחים כי נציגים של משרדי הממשלה זומנו לדיון דחוף בראשות המשנה לראש המל"ל, איתן בן דוד, בנושא "עוצר לילי – בחינת היבטים משפטיים ואפשרויות אכיפה".

על פי ההודעה, הדיון יתקיים בשעה 18:45 והוא "בהמשך לדיון הקבינט שהתקיים הצהריים ובו ביקש ראש הממשלה לגבש הצעה בנושא זה, לקראת דיון קבינט נוסף שיקבע בתחילת שבוע הבא".

כחול לבן וצמרת משרד הבריאות מתנגדים למהלך.

נתניהו בסרטון לאחר קבינט הקורונה:

דברי נתניהו:

דיווחתי היום בקבינט הקורונה ששוחתי אמש בשנית עם מנכ"ל "פייזר'" אלברט בורלה. הסרנו יחד עם היועצים המשפטיים של שני הצדדים את המכשול האחרון בפני חתימת חוזה עם חברת "פייזר" וישראל, לאספקת חיסונים לישראל.

אנחנו נקבל את החיסונים הללו כמו המדינות המובילות בעולם. זה יתחיל בינואר, זה ילך ויגדל מחודש לחודש. ואנחנו פועלים, ואני פועל, להביא חיסונים גם ממקורות אחרים. כמה שיותר – יותר טוב.

אבל צריך להבין שכיוון שזה ייקח זמן בכל העולם – אנחנו צריכים לשמור על הכללים. אני עומד על כך שהיציאה מהמגבלות תעשה בצורה מדורגת ואחראית. אני רוצה לפתוח את הכלכלה, את המסחר ואת כל שאר הדברים – לא פחות מאחרים, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה באחריות, כי אחרת פשוט נחזור בחזרה למקום שהיינו.

אנחנו היום במקום טוב מאוד, הרבה מדינות היו רוצות להתחלף איתנו – גם בחיסונים וגם בשוטף. כי רמת התחלואה שלנו יותר נמוכה מאירופה ואנחנו צריכים לשמור על זה שם. לכן הפתיחה תעשה בצורה כזו – כאשר אנחנו פותחים משהו אנחנו גורעים משהו, כדי לצמצמם את סכנת התחלואה.

אני ביקשתי היום שיציעו לי תכנית מסודרת של הרחבת הערים האדומות בצורה כזאת שזה יאפשר לנו לפתוח את יתר המדינה, ואנחנו בודקים גם אפשרויות אחרות. נעשה את זה בצורה אחראית כדי לשמור על החיים והבריאות, שלכם אזרחי ישראל, וגם לאפשר כלכלה וחינוך. בעזרת ה' נצליח.

אני רוצה להודות לרוני גמזו על השירות המסור שהוא נתן למדינת ישראל, בזמנים לא קלים, ואני רוצה גם לאחל למחליפו נחמן אש הצלחה בתפקיד, תפקיד קשה".

ח"כ אחמד טיבי מקווה שמנסור עבאס לא רוצה לפרק את הרשימה המשותפת.

המגעים של מנסור עבאס יפרקו את המשותפת? ח"כ אחמד טיבי ל-#ערבערב: "אסור לדבר על זה ואסור להוליך לזה. אני בטוח שגם עבאס לא רוצה לפרק את הרשימה. נתניהו הוא רה"מ הכי מסית שהיה נגדנו, אבל נשמיע את דרישותינו בפני כל מי שמחליטים לגבי החברה הערבית"@urildorl @WexlerSharon pic.twitter.com/RpuPG81jSO

— כאן חדשות (@kann_news) November 12, 2020

גנץ יצא לקפריסין ונפגש עם הנשיא ניקוס אנסטסיאדיס, ועם שרי ההגנה של קפריסין ויוון צ'ארלמבוס פטרידס וניקולאוס פנאגיוטפולוס.

טסתי הבוקר לקפריסין לסדרת פגישות ביטחוניות ומדיניות עם נשיא קפריסין ושרי ההגנה של קפריסין ויוון.
הברית בין ישראל-קפריסין-יוון חזקה מתמיד.
אנחנו נקדם שיתוף פעולה ביטחוני רחב שיחזק את יכולות ההגנה שלנו וייצור אלפי משרות לכל אחת מהמדינות. pic.twitter.com/GPiTgi7wq5

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) November 12, 2020

בסיום המפגש הביטחוני נאם גנץ ואמר: "השותפות בינינו מבוססת על מחויבות הדדית לקידום יציבות, שיתוף פעולה ושלום ברחבי המזרח התיכון, וכמו כן על הקשרים החמים בין בני עמנו – שמקורם בתרבויות עתיקות הנושאות מורשת של דמוקרטיה וקידמה.

ישראל מחויבת כמו תמיד לתמוך במדינות הבוחרות בשלום. למרבה הצער, לא כל המדינות בחרו בדרך זו, ועל המדינות השואפות לשלום להישאר מאוחדות ומוכנות להתמודד במשותף מול האיומים הנשקפים ממשטרים רדיקליים, וארגוני טרור".

גנץ הוסיף: "איננו יכולים להתעלם מאיומים המסכנים את אזרחינו. גם כעת כוחותינו נמצאים בכוננות ביטחונית מוגברת מעבר לגבולותינו. אך אויבינו יודעים היטב עד כמה אנו חזקים. הם יודעים שיישאו בהשלכות של כל פגיעה בריבונות ישראל."

גנץ התייחס לשיתוף הפעולה התעשייתי בין המדינות ולפרויקטים הביטחוניים שנידונו: "קידמנו כאן שיתוף פעולה רחב היקף בתעשייה, שיחזק את יכולות ההגנה שלנו וייצור אלפי משרות לכל שלוש הכלכלות. אני מאמין שהטכנולוגיות המתקדמות שלנו, הבדיקות המהירות והיחסים הטובים בינינו, יכולים לעזור לנו להפעיל מחדש, במהירות ובשגשוג את התיירות ואת השיתוף הכלכלי בין מדינותינו."

בית המשפט העליון הורה לכנסת ולממשלה להשיב בתוך 21 יום מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד הממשלה המעגן את ממשלת החילופים. בג"ץ החליט עוד להוציא צו על תנאי ולהרחיב את ההרכב שידון בהחלטה זו לתשעה שופטים.

להורדת הצו בפורמט PDF

ממשמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר: החלטת בג"ץ מהערב להוציא צו על-תנאי בעתירתנו בנושא חוק ממשלת החילופים, משקפת את עמדת השופטים כי החקיקה המשונה, שנתפרה במיוחד לנסיבות הפוליטיות הספציפיות המשרתות את בנימין נתניהו ובני גנץ – היא מוטלת בספק בשל פגיעתה בעקרונות חוקתיים. ביטול סעיפים מחוק יסוד הממשלה יהווה תקדים ראוי, ומסר מהרשות המחוקקת לכנסת – אסור לפגוע ביסודות השיטה הדמוקרטית, לא בחוקים רגילים ולא בחוקי יסוד.

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, הגיב להחלטת בג"ץ להוציא צווים על תנאי ולהרחיב את ההרכב בדיון לתשעה שופטים: "מברכים על החלטת בית המשפט. אסור שיתבצע שינוי בשיטת המשטר במדינת ישראל באופן שישרת נאשם עם שלושה כתבי אישום המנסה להמלט מאימת הדין."על בית המשפט העליון חובה להגן על המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל ולא להתיר פגיעה אנושה בבסיס השיטה הנוהגת במדינת ישראל".

יצחק כהן מש"ס הודיע על התפטרותו מתפקיד שר השיכון. הסיבה הרשמית: רצון להקדיש תשומת לב לתפקידו כשר במשרד האוצר. דיווח בחדשות 12: ברקע להתפטרות עומדת מחלוקת עם ליצמן על סמכויות במשרד.

המערכת הפוליטית סוערת לאחר צו בג"ץ.

ניצן הורוביץ:

ההחלטה של בגצ בעתירה שלנו, של מרצ, מלמדת שההסכם המושחת בין הליכוד לכחול לבן הוא פסול מוסרית וחוקית. זו גניבת בחירות ושינוי חוקי המשחק לאחריהן. זאת התוצאה להסכמה של כחול לבן לאפשר לראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום.
על בגצ לפסול לאלתר את ההסכם הקואליציוני והחוקים שנגזרו ממנו.

— Nitzan Horowitz نيتسان هوروفيتس ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) November 12, 2020

קארין אלהרר: 

כששונה חוק היסוד כדי לעגן את ההמצאה המגוחכת של ראה"מ חליפי חזרתי ואמרתי שאין שום היגיון משפטי בהגמשת חוקי יסוד, שאמורים להיות עמודי התווך שלנו, כדי להצדיק קונסטרוקציה פוליטית מונפצת.
מקווה שהעליון ישים גבולות לבדיחה שה@Likud_Party ו-@Kachollavan19 עושים מהדמוקרטיה שלנו. https://t.co/ibX6TlyINM

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) November 12, 2020

חוקי יסוד אמורים לבטא ערכים חוקתיים עליונים ויסודיים לשיטה הדמוקרטית ולכבוד האדם. הם לא נועדו להיות פלסטלינה פוליטית לפי צרכי השעה של מושחתים

— תמר זנדברג (@tamarzandberg) November 12, 2020

האם נתניהו צפה את הכל?

בידיוק בגלל זה חולל בנימין נתניהו משבר עם בני גנץ בקיץ – להסדיר חקיקה עוקפת בגץ – אם שופטי העליון יחליטו להתערב בהסדר ראש הממשלה החילופי. כחול לבן כבר כמעט והסכימו לתת לו את זה…. ואז נפסקו המגעים ועברנו למשבר התקציב. כך או כך – הבחירות כבר פה, נא לפתוח יומנים pic.twitter.com/jqGvxUPhhE

— Yoav Krakovsky | יואב קרקובסקי (@YoavYoavkrak) November 12, 2020

שר החוץ האמריקאי יבקר בגדה בשבוע הבא:

לראשונה אי פעם: שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו מתכנן לבקר בהתנחלות בגדה המערבית וגם ברמת הגולן. כל הפרטים בכתבה שלי ב-@WallaNewshttps://t.co/R8mYH3PmHW

— Barak Ravid (@BarakRavid) November 12, 2020

החלטת בג"ץ לדון בממשלת החילופים מסעירה את הליכוד:

שופטי בג"צ "שוקלים" לבטל את ההסכם הקואליציוני.
המשמעות- ביטול חוק יסוד!

אפשר לסגור את המדינה.
יש שלטון ויש ריבון, קוראים לו בג"צ, כולנו סטטיסטים במשחק שלו.

— אוסנת מארק Osnat Mark (@OsnathilaMark) November 12, 2020

בבחירות הקרובות לא צריך מפלגות, לא מזכירי קלפי, לא משקיפים ולא מצלמות, בעצם אין ממש צורך במצביעים-
כי בישראל קיימת מפלגת על אחת, שקובעת בשבילכם מה מותר ואת מי לבחור… ???? pic.twitter.com/QyqGM8H3WU

— דודי אמסלם ???????? (@dudiamsalem) November 12, 2020

בג"צ צועד צעד ענק לקראת סגירתו.

בית משפט ששוקל לבטל חוק יסוד, הוא בית משפט שמבצע הפיכה משפטית.

כמה אירוני יהיה אם בג"צ יכרות את הענף שעליו הוא יושב:
יבטל את חוק יסוד (!) ממשלת החילופים, יגרום לפיטורי שרי כחול לבן, ויאפשר הקמת ממשלת ימין שתקים בית משפט לחוקה שיחליף את בג"צ…

— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) November 12, 2020

זה לא התפקיד של בג"צ להתערב בהסכמים קואליציוניים.

— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) November 12, 2020

האפשרות שבג"ץ יפסול חוק יסוד שחוקק בכנסת ישראל על פי רוב מסוכנת ומהווה מדרון חלקלק בדרך לביטול חוק השבות. שופטי בג"ץ דורסים פעם אחר פעם את החלטות נבחרי הציבור, דורסים ברגל גסה את ההחלטות המתקבלות בכנסת ומצפצפים על בחירת העם. רק פסקת ההתגברות יכולה להציל את הדמוקרטיה מהסכנה הזו.

— אופיר סופר | Ofir Sofer (@ofir_sofer) November 12, 2020

בג"ץ ידון בהרכב מורחב של תשעה בעתירה נגד ממשלת החילופים • יו"ר הכנסת, יריב לוין: "בג"ץ בהחלטתו השערורייתית מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות בחוקי יסוד"@HauserTov

— גלצ (@GLZRadio) November 12, 2020

משמעות דיון משפטי בתוקפו של חוק יסוד מהווה למעשה ביטול סמכות הכנסת ומעקרת מתוכן את בחירת הציבור.

בג"ץ חוצה גבולות ומוביל בנחישות לפגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. https://t.co/agwOpgqels

— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) November 12, 2020

מי שהדמוקרטיה יקרה לליבו צריך להיות מוטרד מהפיכת בית-המשפט לערכאת ערעור על ההכרעות הדמוקרטיות של העם באמצעות נציגיו, כאשר עילות ההתערבות הולכות ומתרבות ללא הגבלה. דריסת הכנסת, שתיקנה חוק יסוד ברוב של 72 (!) ח"כים כדי לחלץ את ישראל ממשבר פוליטי שנמשך שנה וחצי-תפגע במשטרנו הדמוקרטי

— גדעון סער (@gidonsaar) November 12, 2020

דרישת בג"ץ לנמק את תיקון ממשלת החליפים היא התערבות פוליטית בוטה. הכרעות פוליטיות מתקבלות בקלפי, בכנסת או בממשלה – לא בבית המשפט.
לכן, במטרה להוציא את הפוליטיקה מבית המשפט, הגשתי הצעת חוק שתצמצם את זכות העמידה בפני בג"ץ.
אם הממשלה לא מוצאת חן בעיני @MovGov – שיעמידו רשימה לכנסת.

— Sharren Haskel השכל שרן (@SharrenHaskel) November 12, 2020

ח"כ שרן השכל הביאה את התינוקת שלה לראיון:

אמא במשרה מלאה. ???????? pic.twitter.com/pdyl4gebKo

— Sharren Haskel השכל שרן (@SharrenHaskel) November 12, 2020

בצלאל סמוטריץ' עונה לעמית סגל:

לצערי הרב, הפעם עמית אתה ממש טועה. כל עוד נתניהו הוא ראש הממשלה בג"ץ יכול לפסול את כל חוקי היסוד הקיימים ושום דבר לא יקרה. מובטחת לו חסינות מוחלטת. לא גפרורים ולא אמוניה. https://t.co/mTCQ0XU5dc

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 12, 2020

עוד מסמוטריץ':

האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על השופטים, אבל במידה רבה גם על @netanyahu שבמשך שנות שלטונו הארוכות האכיל את המפלצת המשפטית, גידל אותה למימדים הנוכחיים שלה ושמר עליה מכל משמר.

ההודעות הנזעמות של חברי הליכוד הערב הן מופע צביעות וחוסר מודעות עצמית מדהים.

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 12, 2020

חבר הרשימה המשותפת מנסור עבאס התראיין לעמית סגל ואמר כי הוא לא שולל אפשרות לתמוך בחוק הצרפתי שיעניק חסינות לנתניהו מפני העמדה לדין.

"יש באסלאם איסורים של חראם. חוק צרפתי זה חראם? לא, אז תודה רבה", הסביר עבאס. "אני מהבלתי מזדהים והערך שלי עולה". עוד אמר יו"ר רע"מ: "התקבע פה נוהג שהח"כים הערבים רוצים להפיל כל ממשלה. ישבנו השבוע, אמרתי להם 'עצור. למה בעצם? מה מחכה לכם? ממשלת נתניהו-בנט? בואו נחשוב'. מה אני בעצם רוצה מנתניהו? תקציבים וחקיקה. אם אני מקבל אותם, מה אכפת לי לתת לו מה שצריך".

ליברמן בתגובה:

כמה יעלה לציבור ניסיון ההתחמקות של נתניהו ממשפט? pic.twitter.com/zg5Q9wR7wm

— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) November 12, 2020

איילת שקד נגד ביטול חוק היסוד והתערבות בהסדר של הכנסת.

לבג"צ אין סמכות לפסול חוקי יסוד ואל לו להתערב בהסדר שהכנסת חוקקה, זו תהיה רעידת אדמה משטרית.
יחד עם זאת, חוק ממשלת החליפים, ששוריין ב-70 ח"כים, מגביל את הרוב בכנסת ולא היה צריך להיות מחוקק. בזמן אמת התרעתי על כך, אבל הם המשיכו בשלהם.
יום יבוא והכנסת עצמה תבטל את החוק הרע הזה.

— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) November 12, 2020

על פי פרסום בחדשות 12 בעוד שלושה חודשים יתחלף ממונה הקורונה.

פרויקטור לשלושה חודשים.
מי אמר שהממשלה לא מנהלת נכון את הקורונה? pic.twitter.com/bhAazvPu3R

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) November 12, 2020

יולי אדלשטיין שולל את דברי נתניהו לגבי חיסונים ואומר: "אין שום תסריט לחיסון המוני בינואר-פברואר 2021". אדלשטיין שהתראיין בחדשות 13 הגיב גם לדברי גלנט שאמר שמשרד הבריאות מתעקש להשאיר את הילדים מאחור ואמר שהכל תלוי בנתוני התחלואה.

סדר יום ישיבת הממשלה:

תיראו מופתעים: גם בראשון לא יעלה תקציב לישיבת הממשלה – לא 20 לא 21, ולא מינויים – חשכ"ל, מנכ"ל משרד המשפטים והרשימה עוד ארוכה.
היועמ"ש כבר התריע: "מצב הדברים שבו לא מקודמים מינויים, מבלי שניתן למיטב ידיעתי טעם ענייני לכך… יקים קושי רב להגן על החלטות הממשלה בהליכים משפטיים" pic.twitter.com/6pUKq3as8X

— ניתאי ענבי – Nitay Anavi (@NitayAnavi) November 12, 2020

נתניהו נפגש עם שרת החוץ של בולגריה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום עם סגנית ראש הממשלה ושרת החוץ של בולגריה אקטרינה זכרייבה (Ekaterina Zaharieva), במלון המלך דוד בירושלים.https://t.co/fGYpNnSYRv pic.twitter.com/m9RjhwRwlP

— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) November 12, 2020

לאחר שנתניהו אמר שישראל תקבל חיסונים בינואר יצאה הבהרה מלשכתו: הוא שואף שהחיסונים הראשונים יגיעו בינואר, בעוד שכמות חיסונים משמעותית תגיע ברבעון הראשון של 2021.

מצד שני, שר הבריאות אמר קודם שאין סיכוי לחיסון המוני בינואר פברואר הוציא הודעה שמחר ייחתם הסכם ל-4 מיליון חיסונים החל מינואר. 

שר הבריאות הודיע: מחר ייחתם ההסכם עם פייזר, 4 מיליון אזרחים יוכלו לקבל חיסון לקורונה החל מינואר

— החדשות – N12 (@N12News) November 12, 2020

הודעת שר הבריאות:

מישהו שכח להזכיר מישהו. רק אומרת pic.twitter.com/7JlpG7G0dm

— Tal Shalev (@talshalev1) November 12, 2020

שרת התיירות החליפה חלונות במשרד, ביש עתיד מתלוננים על הכסף שלא הגיע למלונות:

300 מיליון שקלים הובטחו עוד בתקופת השר הקודם כפיצוי לתקופת הקורונה למלונות בישראל – הובטחו ולא הגיעו.
השרה @FarkashOrit מצאה את הכסף, אבל לקחה אותו לעצמה.
בושה.https://t.co/rXytDvLryd

— יש עתיד – תלם (@YeshAtidParty) November 12, 2020

בחדשות 12 דיווחו על הכוונה לפטר 53 זמרי מקהלה מהאופרה הישראלית. ישראל ביתנו בתגובה:

במקום לפטר 53 זמרי אופרה שחיוניים לעם, אנחנו בעד לשלוח הביתה מעל 40 שרים וסגני שרים שרק עולים לנו ביוקר וגורמים נזק. pic.twitter.com/nC0zqlMLDX

— ישראל ביתנו (@Beytenu) November 12, 2020