ינואר. בוקר קר במיוחד כאן בבית המשפט המחוזי בירושלים. לפני שעה ארוכה התכנס הרכב השופטים במשפט נתניהו לדיון ראשון בשלב ההוכחות. באולם דממה מתוחה. הכל ממתינים להופעת הנאשם. טיפות גשם גדולות מופיעות על החלון והדקות נוקפות לאיטן.
השופטים מביטים זה בזה חסרי אונים כשהדלת נפתחת פתאום בסערה ולאולם מתפרץ סנגורו של ראש הממשלה, מתנשף, מזיע, נרגש להודיע לבית המשפט שלקוחו לא יכול להתייצב לדיון כיוון שנאלץ לנסוע בבהילות לשדה התעופה, להביא לאומה את החיסונים ששלח לו חברו הטוב פייזר.
השופטים מביטים זה בזה חסרי אונים כשהדלת נפתחת פתאום בסערה ולאולם מתפרץ סנגורו של ראש הממשלה, מתנשף, מזיע, נרגש להודיע לבית המשפט שלקוחו לא יכול להתייצב לדיון
"מרשי", מודיע הסניגור חגיגית, "החליט לדחות את המשפט עד למועד שבו יסיים לחלק את החיסונים לכלל האוכלוסיה".
קר כאן באולם. קר מאוד. הגשם בחוץ ניגף לפני הכפור האוטם את חלונות המשפט. ראשיהם של שלושת השופטים מתגודדים לרגע ומייד שבים ונפרדים בהסכמה. בית המשפט רושם לפניו את החלטת הנאשם ומתפזר עד להודעת הנאשם על מועד חדש למשפטו.
נתניהו: סיכמתי עם מנכ"ל פייזר שנתחיל לקבל את חיסוני הקורונה כבר בינוארhttps://t.co/pQQjN7oZ6d pic.twitter.com/MGLzyk14qw
— ynet עדכוני (@ynetalerts) November 12, 2020
במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם