בראס א-תין בגדה המערבית, שהמנהל האזרחי מאיים להרוס (צילום: CCOO)
CCOO
כחמישים בתי ספר פלסטינים בגדה ניצבים בפני צווי הריסה

חודשיים אחרי פתיחתו, בית הספר בראס א-תין בסכנת הריסה

בזמן שהמנהל האזרחי של ישראל טוען שבית הספר הפלסטיני שהוקם בראס א-תין במימון האיחוד האירופי הוא בלתי חוקי - התושבים אומרים שאין להם ברירה, מכיוון שרק 1.6% מהבנייה הפלסטינית זוכה לאישור ● בחסות מגפת הקורונה, האיצה ישראל את הרס המבנים שנבנו בצורה לא חוקית על ידי פלסטינים ● בצלם: בעקבות ההריסות, מספר שיא של כ-798 פלסטינים הפכו לחסרי בית מתחילת השנה

מוחמד אל-כעאבנה עדיין זוכר איך זה מרגיש ללכת לבית ספר שנמצא קילומטרים מהבית, לחצות שטחים בוציים, כבישים מהירים ומסוכנים, לחלוף על פני מכוניות מאיצות וחיילים ישראלים. בגלל שהוא גדל במחנה ראס א-תין, בגדה המערבית, בית הספר הקרוב ביותר היה בכפר אל מור'ייר, מרחק של כשישה קילומטרים.

"היינו הולכים לאורך הכביש הקטן הזה בהרים, לפעמים שעות. לפעמים היו פה סיורים צבאיים ומתנחלים, לפעמים גשם ובוץ או מכוניות מהירות. היה לנו ממש קשה, כילדים קטנים. כשהיינו מגיעים לבית הספר, אם היינו מגיעים, היינו מותשים. כשהגענו הביתה, במקום ללמוד, היינו הולכים ישר לישון", אומר אל-כעאבנה, שסיים לאחרונה את לימודיו במכללה להוראה ברמאללה.

אחרי שנים שבהן ראו את ילדיהם צועדים אל הכפר הסמוך כדי להגיע לבית ספר, חברי הקהילה בראס א-תין, כפר קטן של רועים בדואים במרכז הגדה המערבית, בסמוך להתנחלות כוכב השחר, החליטו להקים אחד משלהם.

הם גייסו 30,000 אירו מכמה ממשלות באירופה, והקימו בית ספר ל-50 תלמידי הכפר על הגבעה שמשקיפה על מרכז המחנה.

אבל כמעט עם תחילת פעולתו בספטמבר 2020, קיבל בית הספר צו הריסה מהמנהל האזרחי במשרד הביטחון, על בנייה ללא רישיון. תושבי ראס א-תין לא מכחישים שאין להם רישיון. למעשה, הם אפילו לא טרחו להגיש בקשה כזאת – לטענתם, ישראל מאשרת בנייה פלסטינית לעיתים נדירות בלבד.

10.9.20 – המנהל האזרחי החרים כסאות ושולחנות בבית ספר יסודי בקהילת ראס א-תיןארבעה ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים, בשעות…

Posted by ‎בצלם‎ on Thursday, September 10, 2020

בית הספר הקטן מעסיק חמישה מורים, שמוסעים מדי יום על ידי משרד החינוך של הרשות הפלסטינית מכפרים סביב רמאללה. אבל המנהיג המקומי, סאלאמי אל-כעאבנה, אומר שבלי בית הספר, הדבר המרכזי שייפגע הוא השכלת הילדים.

"היינו שולחים את הילדים שלנו לבית ספר, והם חזרו בלי השכלה. מצב החינוך פה היה גרוע במשך תקופה ארוכה, אז בנינו את בית הספר כדי שנוכל לשפר את הקהילה שלנו", אומר אל-כעאבנה.

"היינו שולחים את הילדים שלנו לבית ספר, והם חזרו בלי השכלה. מצב החינוך פה היה גרוע במשך תקופה ארוכה, אז בנינו את בית הספר כדי שנוכל לשפר את הקהילה שלנו"

לדברי נורה אל-אזהרי, מנהלת בית הספר, בנות הקהילה סבלו במיוחד מכך שלא היה להן בית ספר קרוב. "ילדות רבות, ברגע שהגיעו לכיתה ז' או ח', לא יכולות עוד ללכת לבית הספר. מחשש לביטחונן, המשפחות לא הסכימו להמשיך לשלוח את בנותיהן לבית הספר. אז הבנים היו ממשיכים ללמוד, והבנות ישבו בבית", היא אומרת.

"אם הצעירים שלנו יזכו להשכלה ראויה, הנסיבות שלנו ישתפרו משמעותית ביחס לעכשיו", אומר אל-כעאבנה. "בית הספר הזה הוא חיוני לגמרי".

נורה אל-אזהרי, מנהלת בית הספר הקטן בכפר ראס א-תין בגדה המערבית (צילום: אהרון בוקסרמן)
נורה אל-אזהרי, מנהלת בית הספר הקטן בכפר ראס א-תין בגדה המערבית (צילום: אהרון בוקסרמן)

קובעים עובדות בקרקע

באמצע מגפת הקורונה, האיצה ישראל את הרס המבנים והתשתיות שנבנו בצורה לא חוקית על ידי פלסטינים. מאז ינואר, כ-798 פלסטינים מצאו עצמם מחוסרי בית בעקבות הריסות המבנים מצד ישראל, מספר שיא לדברי ארגון "בצלם".

בצו ההריסה של בית הספר טוען המנהל האזרחי שהוא רק "אוכף את הנהלים נגד פגיעות בתכנון ובבינוי, במסגרת חובתנו להגן על הסדר הציבורי ושלטון החוק".
המנהל האזרחי מעולם לא קיבל בקשה לרישיון, אומר הגוף הממשלתי, ובית הספר נבנה למרות אינספור הוראות להפסקת בנייה. לדברי המנהל האזרחי, הקהילה בראס א-תין מנסה לקנות זמן בצורה צינית בבתי המשפט, כדי לבסס את בית הספר ולהקשות על הריסתו.

"זה מבנה בלתי חוקי שנבנה בכוונה, תוך כדי הפרה של מספר צווי הפסקת בנייה. אחרי שחלקים מהמבנה הוחרמו על ידי המנהל האזרחי, הוא נבנה מחדש בזמן שהעותרים ניצלו לרעה הליכים משפטיים… בניסיון לקבוע עובדות בקרקע", טען המנהל האזרחי בעתירותיו לבית המשפט.

באמצע מגפת הקורונה, האיצה ישראל את הרס המבנים והתשתיות שנבנו בצורה לא חוקית על ידי פלסטינים. מאז ינואר, כ-798 פלסטינים מצאו עצמם מחוסרי בית בעקבות הריסות המבנים מצד ישראל

כ-52 בתי ספר פלסטינים בגדה המערבית ניצבים בפני צווי הריסה, לפי האיחוד האירופי.

הקהילה הקטנה בראס א-תין, שנמצאת באזור כבר עשרות שנים, אינה רשומה אצל המנהל האזרחי, שממעט להכיר בהתישבויות פלסטיניות בשטחים תחת שלטונו. אך להבדיל מכמה אתרים ידועים בגדה המערבית כמו אל-ח'אן אל-אחמר – שלטענת המדינה נבנתה על קרקעות מדינה; או חרבת חומסה – השוכנת באזורים שהמדינה הכריזה כשטח אש צבאי – אין עוררין על כך כי אדמות עליהן מתגוררים תושבי ראס אל-תין הן פרטיות ורשומות כראוי. התושבים גרים שם בהסכמת בעלי הקרקע והכפר עצמו אינו מיועד להריסה.

מפה אווירית של התנחלות כוכב השחר משנת 2019 ובה נתוני המנהל האזרחי המזהים את תפיסת האדמה של 1980 על ידי ישראל באדום, חלקות אדמה שונות בצהוב, ואזור מטע עצי הזית בצבע כחול (צילום: דרור אטקס/כרם נבות)
מפה אווירית של התנחלות כוכב השחר משנת 2019 ובה נתוני המנהל האזרחי המזהים את תפיסת האדמה של 1980 על ידי ישראל באדום, חלקות אדמה שונות בצהוב, ואזור מטע עצי הזית בצבע כחול (צילום: דרור אטקס/כרם נבות)

תושבי ראס א-תין מכירים בכך שלא ביקשו אישור לפני שהתחילו בבנייה. על אף שהגישו את תוכנית האב לאישור המנהל האזרחי, הם עשו זאת רק אחרי בניית בית הספר.

יחד עם זאת, גם אם היו מגישים בקשה לאישור, הרשויות בישראל מאשרות רק לעיתים נדירות בנייה פלסטינית באזורי C, בהם ממוקם הכפר. נדמה שהמנהל האזרחי מנסה להתייחס בסלחנות רבה יותר למובלעות הישראליות בגדה המערבית, שנחשבות גם הן לבלתי חוקיות לפי החוק הישראלי.

לפי הסכמי אוסלו מ-1995, שחילקו את הגדה המערבית לשלושה אזורים, ישראל אחראית לניהול ההיבטים האזרחיים באזורי C, והרשות הפלסטינית אחראית לניהולם בשטחי A ו-B.

לפי ארגון זכויות האדם "במקום", שפועל למען שוויון בתכנון עירוני, המנהל האזרחי דחה 98.6% מהבקשות הפלסטיניות לבנייה בשטחי C, בין השנים 2016 ל-2018. מחיר הגשת הבקשה משתנה, אבל יכול להגיע לאלפי שקלים.

בסרטון של ארגון זכויות האדם בצלם נראים ילדים מול בית הספר בראס א-תין. 25 באוקטובר, 2020 (צילום: (צילום מסך))
בסרטון של ארגון זכויות האדם בצלם נראים ילדים מול בית הספר בראס א-תין. 25 באוקטובר, 2020 (צילום: (צילום מסך))

"מאז הסכמי אוסלו, ישראל הכריחה את הקהילות הפלסטיניות להתקיים בלי אישורים. הסיכוי להשיג אישור בפועל שואף לאפס", אומר אלון כהן-ליפשיץ, חוקר של "במקום".

בנייר עמדה שהוגש לבתי המשפט, טוען כהן-ליפשיץ שהאדמה שעליה חיה הקהילה היא קרקע בבעלות פרטית וכך היא רשומה. יתרה מכך, ההקצאה של האזור כ"קרקע חקלאית" לא פוסלת הקמת בתי ספר, לטענתו.

"התוכנית הקיימת מאפשרת הקמה של בית ספר. אבל המנהל האזרחי מנסה למנוע כל פיתוח על ידי פלסטינים בשטחי C", אומר כהן-ליפשיץ.

"התוכנית הקיימת מאפשרת הקמה של בית ספר. אבל המנהל האזרחי מנסה למנוע כל פיתוח על ידי פלסטינים בשטחי C"

המימון האירופאי של האתר הוא מקור נוסף למחלוקת. פוליטיקאים וארגונים שמאשימים את האיחוד בסיוע לפלסטינים בבניית מבנים לא חוקיים, בניסיון להעמיק את הנוכחות הפלסטינית בשטחי C, שאותם שואפים הפוליטיקאים בימין לספח יום אחד.

תנועת רגבים, הפועלת לקבוע מדיניות מקרקעין ציונית במדינת ישראל, יצאה בהתנגדות חריפה כלפי בית הספר בראס א-תין, וקבעה בפוסט ברשתות החברתיות שבית הספר נבנה כדי "לקבוע עובדות בשטח ולמנוע ריבונות יהודית בארץ אבותינו".

ביד אחת מבקשים מבית המשפט העליון עיכוב ביצוע של צו ההריסה וביד השניה ממשיכים בבניה: עולים לחטיבת הבינייםאם חשבתם…

Posted by ‎תנועת רגבים‎ on Tuesday, October 27, 2020

ברגבים טוענים שמבנים במימון אירופי בגדרה המערבית – שנבנים בניגוד לחוק הישראלי – חותרים תחת הריבונות הישראלית.

"הפרה בפועל של חוקי ייעוד קרקעות ובנייה על ידי האיחוד האירופי מהוווה… הפרה חמורה של החוק הבינלאומי", כתבה תנועת רגבים בדוח מ-2012.

האיחוד האירופי, מצדו, גינה את הבחירה של ישראל להרוס מבנים פלסטינים שנבנו בצורה לא חוקית, וכינה אותה "עיכוב פתרון שתי המדינות". האיחוד התחייב להמשיך לממן את חלקם.

"נשמעים קולות מישראל שאומרים, 'האנשים האלה לא חוקיים. הם לא צריכים להיות שם', 'אתם תומכים בפלסטינים הלא חוקיים האלה'. החבר'ה האלה חיים פה במשך מאות בשנים!", אומר סוון קוהן פון בורגסדורף, ראש המשלחת של האיחוד האירופי לגדה המערבית ולרצועת עזה.

בהינתן הכיבוש הישראלי בגדה המערבית, אין לה ריבונות באזור הזה, אומר קוהן פון בורגסדורף, ומצטט את אמנת ז'נבה הרביעית. לפי קוהן פון בורגסדורף, הוועידה מחייבת צדדים שלישיים, כמו האיחוד האירופי, להתערב ולספק סיוע הומניטרי לפלסטינים שחיים תחת הכיבוש – כושלת לעשות זאת. "אנחנו לא מפרים את הריבונות, אנחנו מקפידים שייושמו סטנדרטים הומניטריים בסיסיים", הוא אומר.

ישראל חולקת על הרלוונטיות של אמנת ז'נבה הרביעית לשליטתה בגדה המערבית, למרות שאמרה בעבר שהיא מבקשת לשתף פעולה מרצונה עם המחויבויות ההומניטריות של האמנה. המנהל האזרחי אף המשיך וטען שבית הספר אינו ראוי לאיכלוס, ועלול לסכן את ביטחונם של תלמידי הכפר.

נציג האיחוד האירופי סוון קוהן פון-בורגסדורף (משמאל), בביקור בדרום הר חברון, ב-19 באוקטובר 2020 (צילום: אמיר בן-דוד)
נציג האיחוד האירופי סוון קוהן פון-בורגסדורף (משמאל), בביקור בדרום הר חברון, ב-19 באוקטובר 2020 (צילום: אמיר בן-דוד)

"הבניין הלא-גמור נמצא בעיצומה של הבנייה. בלתי אפשרי לקיים לימודים בתוכו, והוא מהווה סכנה בטיחותית עבור כל מי שנמצא בתוכו", נמסר מהמנהל האזרחי, אשר ציין עוד כי מהנדס עצמאי הכריז על בית הספר כ"מבנה מסוכן".

גם המורה המקומית, סומוד בא'ארט, שתומכת מאוד בבית הספר, מודה שכשהגיעה לראשונה ללמד בתחילת ספטמבר, בית הספר "היה רק בטון עם גג פח. זה היה סוג של הלם. חזרתי למשרד החינוך של הרשות הפלסטינית וביקשתי מהם להעביר אותי למקום אחר".

אך התושבים טוענים בפניותיהם לבית המשפט שהמנהל האזרחי, באופן פעיל ויזום, פגע במוכנות של הבניין להוראה: הם החרימו שולחנות וציוד בית ספרי, ובנקודה מסוימת אף הסירו והחרימו את הגג של בית הספר.

כהן-ליפשיץ, חוקר התכנון, צוחק למשמע הטעה שהמנהל האזרחי מתנגד לפרויקט מתוך דאגה לביטחון הילדים, ומתאר את זה כניסיון לזרות חול בעיני בית המשפט. "על אף שזאת הדרך היחידה עבור רבים מהילדים להשיג השכלה, המנהל האזרחי לא פועל למלא את הצורך הזה", הוא אומר.

המנהיג הקהילתי סאלאמי אל-כעאבנה, אחד הגורמים המרכזיים בהקמת בית ספר בכפר ראס א-תין בגדה המערבית, 15 באוקטובר, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)
המנהיג הקהילתי סאלאמי אל-כעאבנה, אחד הגורמים המרכזיים בהקמת בית ספר בכפר ראס א-תין בגדה המערבית, 15 באוקטובר, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)

לדברי כהן-ליפשיץ, אותה החברה שחתמה על הביקורת לפיה הבניין מסוכן, היא גם החברה שמבצעת את ההריסות עבור המנהל האזרחי. לדבריו, מדובר ב"מקרה ברור של ניגוד אינטרסים".

המנהל האזרחי סירב להגיב על הנושא, ומסר שיגיב לטענותיו של כהן-ליפשיץ בבית המשפט.

מבחינתם, תושבי ראס א-תין אומרים שהמסע היומי לכפר הסמוך מסוכן יותר לילדיהם מאשר מבנה הבטון החשוף שמשמש להם עכשיו כבית ספר. בא'ארט, המורה, אומרת שהתלמידים פורצים לפעמים בבכי כשהמבוגרים מזכירים שבית הספר עשוי להיהרס.

"זה יהיה אסון עבוד הילדים, לחזור למצב העניינים הקודם, כשהיו צריכים ללכת הלוך ושוב בכל יום. זה לא בסדר שהם יצטרכו לשלם מחיר גבוה כל כך כדי לקבל את הזכות הבסיסית לחינוך", אומרת אל-אזהרי. "זה לא מותרות. הם לא מבקשים מטוס או שדה תעופה. זה בית ספר".

ילדים משחקים מחוץ לבית הספר בראס א-תין בגדה המערבית, שהמנהל האזרחי מאיים להרוס. 15 באוקטובר, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)
ילדים משחקים מחוץ לבית הספר בראס א-תין בגדה המערבית, שהמנהל האזרחי מאיים להרוס. 15 באוקטובר, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)
עוד 1,342 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים

"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי. מטרתה של סדרת הדוקו-אקשן הזו, על פי יוצריה, לחשוף את סודותיהם של מנהיגי ערב דרך עיני שירותי המודיעין הישראליים.

הנחת העבודה של היוצרים היא ש"במדינות המזה"ת המנהיג הוא בדרך כלל המחליט הבלעדי", ולכן "הכרת דמותו, מעשיו ומחשבותיו הכרחית לסיכול כוונותיו ההתקפיות". מפתיע ככל שזה נשמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב רבה יותר, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, הן במצב מלחמה והן במצב של שלום. על כן, יש לברך באופן עקרוני על כל ניסיון תקשורתי להרחיב את הידע של החברה הישראלית לגבי ההיסטוריה של השכנים.

מפתיע ככל שיישמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזה"ת בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, במצב מלחמה או שלום

אולם, למרבה הצער, הסדרה סובלת מכמה כשלים מהותיים שפוגמים בתוצאה הסופית. כשלים אלה סובבים סביב ארבע סוגיות:

  1. האחת, אי-בהירות לגבי מוקד הסרטים.
  2. השנייה, בחירת עדשה חד-ממדית דרכה מועבר המידע.
  3. השלישית, בחירה סלקטיבית של מידע שמשרתת את העדשה שנבחרה, אולם אינה משקפת באופן מהימן את הידע ההיסטורי הקיים כיום.
  4. ולבסוף, סתם טעויות היסטוריות. מתוך מטרה להתמקד בעיקר, לא אטפל בסוגיה האחרונה.

1

אי-המיקוד של הסדרה נובע מהעובדה שיוצריה לא החליטו שמא היא נועדה להציג ביוגרפיה של השליטים או לספר את סיפורי הגבורה של המודיעין הישראלי ביחס למנהיגים אלו.

התוצאה היא ערבוב בין פרטים ביוגרפיים של המנהיגים – אשר מסופרים בדרך כלל על ידי אנשי אקדמיה – ובין סיפורי המודיעין המסופרים על ידי אנשי מערכת הביטחון, קרי מוסד, שב"כ והמודיעין הצבאי. וכך, הנרטיב קופץ בין סיפור תולדות חייו והחלטותיו של המנהיג, ובין פרשיות מודיעין – לעתים שוליות – שמקבלות נפח שידורי מעל ומעבר לחשיבותן ההיסטורית.

כך, למשל, פרשת המדענים הגרמנים בתקופתו של עבד אל-נאצר (מבצע "דמוקלס") – שנלעסה כבר לא מעט לאורך השנים – תופסת כמעט כשליש מהפרק על מנהיג חשוב זה. ניתן היה להבין החלטת הפקה ועריכה אם פרשת פיתוח הטילים נגד ישראל אכן הייתה איום של ממש על קיומה של ישראל, אולם המחקר ההיסטורי מלמד כי לא כך היה. למעשה, כבר בזמן אמת – כפי שראש המוסד מאיר עמית כתב – היה ידוע כי הטילים שהוצגו לראווה במפגן הצבאי של העשור למשטר, אינו שמיש ונועד בעיקר לצרכי תעמולה פנימית. למעשה, גם חלק מהמרואיינים הודו בכך, אולם למה לקלקל סיפור טוב המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל.

למה לקלקל סיפור טוב, המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל

2

עניין זה מביא לסוגיה השנייה, וזו הפריזמה או העדשה דרכה מוצגת הסדרה. כינויה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. במלים אחרות, היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת באופן שאינו משקף את המציאות המורכבת. דמוניזציה מתרחשת כמעט בכל סכסוך, וישראל אינה יוצאת דופן מבחינה זו. היא נועדה לחזק את הסולידריות והנחישות של החברה במאבקה נגד האויב המשותף. אמנם אף לא אחד מהמנהיגים היה ידיד של ישראל (גם לא סאדאת), אולם חלקם לא שאפו לחסל את ישראל, ואף קיימו עמה לעתים קשרים חשאיים.  מידע זה, שאינו עולה בקנה אחד עם התואר "אויב", לא נכלל בתכניות, אם מחמת צנזורה עצמית או בורות.

3

דבר זה מוביל לביקורת השלישית והיא בחירה סלקטיבית של מידע. התיאור של עבד אל-נאצר כמי שחתר להשמיד את ישראל תואם לתיאור המסורתי שלו בתקשורת הישראלית כהיטלר וכמוסוליני, כאשר עיקרי האידיאולוגיה שלו שפורסמו ב"פילוסופיה של המהפכה" הושוו ל"מיין קאמפף" של היטלר.

למותר לציין, כי אין שום דמיון בין שני הכתבים הללו. ואולם, יש גם עדויות שעבד אל-נאצר ניסה לקיים מגעים עקיפים וישירים עם ישראל. מאיר עמית חשף כי ב-1966 התקיים קשר עם קצין בכיר בצבא המצרי שהיה אמור להוביל לפגישה ישראלית-מצרית רמת דרג בקהיר, אולם איסר הראל  טרפד את היוזמה, בעיקר בשל "מלחמות יהודים". המוסד הוביל את המגעים הללו ולכן מן הראוי היה להכלילם בהתייחסות של המודיעין למנהיג המצרי, אולם תיאור זה היה "מקלקל" את דימויו השטני החד-ממדי.

גם ערפאת קיים קשרים עם ישראל באמצעות בכירים בארגונו בשנות ה-70 ו-80, ואף הכיר בישראל ובהחלטה 242 כבר ב-1988, חמש שנים טרם הסכמי אוסלו, אולם ישראל בחרה להתעלם, וכך גם התכנית על ערפאת. העיתונאי דני רובינשטיין אמר בסוף הפרק כי הוא מאמין שערפאת רצה הסדר שלום, אולם אין ניסיון להבהיר מה מביא את אחד הפרשנים המוערכים בארץ לערפאת (רובינשטיין כתב עליו ביוגרפיה) לומר משפט שעומד בסתירה לכל מה שהוצג בפרק. שהרי אם המטרה היא להראות את האויב והטרוריסט ערפאת, הרי כל מידע שעלול לפגוע בדימוי זה אינו רצוי.

כינוי הסדרה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת

הפרק על אסד עוסק בהרחבה בפעולות הטרור של המשטר, אך ממעיט לעסוק במגעי שלום עם ישראל לאורך שנות ה-90. גם כאשר הוזכר תהליך השלום, המסקנה מפי דניס רוס הייתה כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להתגמש ולכן המשא ומתן נכשל.

אולם, הידע שקיים כיום מאושש את הקביעה כי אסד בימיו האחרונים רצה לחתום על שלום עם ישראל כדי להותיר לבנו ירושה שקטה בחזית הזו, אולם התעקשותו של ברק שלא לאפשר לאסד להגיע לכנרת, כדרישתו, שמה קץ לשיחות. קלינטון האשים את ברק בטרפוד ההסכם. במלים אחרות, לא תמיד "האויבים" אשמים בהחמצת הזדמנויות אלא גם ישראל החמיצה הזדמנויות (וכמובן אפשר להתווכח אם זה היה רצוי וכו' אבל זה כבר וויכוח אחר).

באשר לסאדאת, אמנם הפרק דן בצדק בפספוס המודיעיני של השלום, אך משום מה התעלם מהתפקיד החשוב שמילא המוסד במפגש שהתקיים בין דיין ונציג מצרי בכיר במרוקו והכשיר את הקרקע לביקור סאדאת בירושלים.

*  *  *

כתיבת ההיסטוריה, כמו גם סיפורה התיעודי בקולנוע ובתקשורת, היא תהליך דיאלקטי שמושפע מחשיפת מסמכים חדשים וקיומה של פרספקטיבה היסטורית עמוקה יותר שמאפשרת – ולעיתים דורשת – רוויזיה בנרטיב ההיסטורי. מצופה מסדרה דוקומנטרית חדשה שלא תשחזר את הנרטיב הישן אלא תשאל שאלות שלא נשאלו או תקרא תיגר על תפיסות קיימות. למרבה הצער, הסדרה מאששת את הסטריאוטיפ הישן של הערבי או הפרסי "האויב" ומפספסת את חלקם של קברניטי ישראל והמודיעין בניפוח הדימוי השלילי של האויב, וכן את תרומתם להחמצת הזדמנויות לשלום.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-1 תגובות

למרות העוצר הלילי - מקדם ההדבקה ממשיך לעלות ומתייצב הבוקר על 0.97

לפי סקר, שפורסם הבוקר ב"מעריב", הליכוד עודנה הרשימה הגדולה ביותר - עם 29 מנדטים; שנייה לה, יש עתיד - עם 17 מושבים בכנסת הבאה; חמישה מנדטים לכחול לבן ● דיווח: העימות בין נתניהו ומירי רגב, שעליו דווח השבוע בתקשורת - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

עוד 6 עדכונים

למקרה שפיספסת

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים
עודכן לפני 58 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה