תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

ניצן הורוביץ נואם על דוכן הכנסת, 24 באוגוסט 2020 (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
Oren Ben Hakoon/POOL
ניצן הורוביץ נואם על דוכן הכנסת, 24 באוגוסט 2020

מאז ומתמיד נחשבה מרצ מפלגה שקטה ומנומסת, אנטיתזה לליכוד התוססת, על ישיבות המרכז הרועשות ולעתים וולגריות שלה, ולמפלגת העבודה, שידעה גם היא ישיבות מרכז סוערות, מאבקים יצריים ואיבה גלויה בין בכירים. מרצ שונה משתי אלה עד כדי כך, שגם בימים אלה, שבהם היא מצויה במה שנראה כמו המשבר הקשה בתולדותיה, השקט נשמר.

זהו שקט מטעה. גירוד קל של פני השטח מגלה תסיסה שרק מחכה להתפרץ. דווקא ההתנהלות האדישה והמנומנמת של המפלגה מעוררת אצל רבים מפעיליה מנות גדושות של זעם ותסכול, המופנות קודם כל כלפי דמות מרכזית אחת: יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שישלים בחודש הבא שנה וחצי בתפקיד.

המרואיינים לכתבה הזאת, כולם פעילי מרצ בהווה או בעבר הקרוב, חלקם בתפקידים מרכזיים, לא נזקקו לדרבון מיוחד כדי לפרוק את שעל לבם ולאוורר את מה שלדבריהם הוא סוד ידוע במפלגה: הורוביץ אינו מתפקד. הם מתארים מפלגה המצויה בשיתוק עמוק, תחושות הזנחה וניכור של פעילי שטח, ומסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לכמעט חסרת חשיבות בציבוריות הישראלית.

בסביבתו של הורוביץ מצביעים בתגובה על סקרי המנדטים האחרונים, שבהם מתייצבת מרצ על 6 מנדטים. "כשאני מסתכל בסוף, על השורה האחרונה", אומר מקורבו ויועצו יריב אופנהיימר, "אני רואה את העלייה הגדולה בסקרים שיש לנו בתקופה האחרונה, את המאבק האידיאולוגי חסר הפשרות, וגם את היכולת של ניצן לדבר עם קהל רחב, זה בסוף העניין". אופנהיימר לא סבור שהסקרים משקפים בעיקר את ההתרסקות של העבודה וכחול-לבן.

הביקורת על הורוביץ חורגת מתפקודו כיו"ר המפלגה. פעילותו כחבר כנסת מתוארת כעצלה, נרפית ותבוסתנית – וזאת בימים שהוא מגיע למשכן, שכן הוא נחשב לנעדר סדרתי ממנו. לדברי חלק מהמרואיינים, הורוביץ ידוע בקרב הקרובים אליו כאדם ציני, ממורמר ורגזן, כחסר עניין באנשים שהוא מנהיג, כמי שלא בוחל בשקרים, וכפוליטיקאי המעדיף סיקור תקשורתי על פני מהות.

ניצן הורביץ מחזיק בפתקי הצבעה של עמיר פרץ, אורלי לוי אבוקסיס ושלו עצמו. פברואר 2020 (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)
ניצן הורביץ מחזיק בפתקי הצבעה של עמיר פרץ, אורלי לוי אבוקסיס ושלו עצמו. פברואר 2020 (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)

"לניצן יש תכונה של היעדרויות רבות מאוד", אומר חבר בהנהלת מרצ. "הדיונים החשובים במליאה, ההצבעות, הצעות החוק, הם בדרך כלל בימי רביעי. בחודשים האחרונים הוא נעדר בימי רביעי פעמיים או שלוש. זה המון.

"זה די מאפיין אותו. במרץ 2015, ביום הבחירות לכנסת, כשהוא מקבל משכורת ממך וממני, הוא טייל בדרום אמריקה ולא בא להצביע. אני לא יודע אם יש דוגמה לזה שחבר כנסת לא מצביע בבחירות. כל הזמן מדברים על זה שאנשים לא מצביעים, אבל למה שיצביעו אם בן אדם שלא מצביע יכול להיות אחרי זה יו"ר מפלגה?"

"לניצן יש תכונה של היעדרויות רבות מאוד. הדיונים החשובים במליאה, ההצבעות, הצעות החוק, הם בדרך כלל בימי רביעי. בחודשים האחרונים הוא נעדר בימי רביעי פעמיים או שלוש. זה המון. זה די מאפיין אותו"

"האיש לא מגיע להצבעות, לא מגיע כמעט לוועדות", אומר גורם המכיר לעומק את פעילות המפלגה ובכיריה. "מאז שהוא יו"ר מרצ אין בה כמעט פעילות שטח, לא רק במדדים של הנוכחות שלו, אלא באופן כללי. לא מזמן הכנסת הצביעה על חוק נישואים אזרחיים. זה נושא דגל של מרצ שהיה גם נושא דגל של ניצן עצמו. הוא לא הגיע להצבעה".

תפקוד בכנסת 1

תיאורו של הורוביץ כנעדר סדרתי מהכנסת מגובה בנתונים. כלי התקשורת העצמאי "שקוף" פירסם לאחרונה דו"ח על נוכחות חברי הכנסת במושב הקיץ, בין אמצע מרץ ל-20 בספטמבר. הדו"ח העלה כי ממוצע ימי הנוכחות של עשרת חברי הכנסת המובילים עמד על 83, וממוצע השעות בכנסת בכל התקופה היה 687 לח"כ, כלומר ימי עבודה של 8.3 שעות בממוצע.

הורוביץ דורג במקום ה-50 בטבלת הנוכחות. הוא בילה בכנסת 61 ימים במהלך מושב הקיץ, 22 פחות מממוצע הח"כים המובילים ו-18 ימים פחות ממספר ימי העבודה במושב (ימי שני-רביעי). המשמעות היא שלאורך רוב התקופה, הורוביץ הגיע לכנסת יומיים בשבוע במקום שלושה. כאשר כבר הגיע, ימי העבודה שלו היו קצרים יחסית, וארכו 7 שעות בממוצע.

הדירוג במקום ה-50 בטבלת הנוכחות מתעתע, משום שרוב 30 המקומות האחרונים מאוישים על ידי שרים. מדידת הנוכחות ביחס לחברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים מעבירה את הורוביץ מהחציון העליון של דירוג הנוכחות אל החציון התחתון.

ניצן הורוביץ ותמר זנדברג משתתפים בישיבת הוועד המרכזי של מרצ בתל אביב. יולי 2019 (צילום: Gili Yaari / Flash90)
ניצן הורוביץ ותמר זנדברג משתתפים בישיבת הוועד המרכזי של מרצ בתל אביב. יולי 2019 (צילום: Gili Yaari / Flash90)

לטענת מקורבי הורוביץ, הנוכחות בכנסת אינה מדד לתפקודו של יו"ר מפלגה, וכדוגמה מועלית טענה על פגישות רבות שערך מאחורי הקלעים עם שגרירים זרים וגורמים מדיניים אחרים כדי לעצור את הסיפוח. טענות נוספות הן שנכח במושב הקיץ יותר מחבריו לסיעה, תמר זנדברג ויאיר גולן, וכן יותר מכל ראשי המפלגות האחרים. הטענה האחרונה נכונה, אם משמיטים ראשי מפלגות שאינם מובילים רשימות, כמו אחמד טיבי (מקום 16) משה יעלון (38) ומנסור עבאס (49).

טענה נוספת שמעלה אופנהיימר היא שהורוביץ הוא כמעט היחיד באופוזיציה שהצליח להעביר בכנסת בקריאה טרומית חוק על אפה וחמתה של הקואליציה, כשכוונתו היא לחוק האוסר טיפולי המרה (במקביל אושרה בטרומית הצעה דומה של ח"כ מרב מיכאלי). אופנהיימר טוען כי לא מדובר במזל, על רקע החלטת כחול לבן לנקום בליכוד על תמיכתה בוועדת חקירה לניגוד עניינים של שופטים, אלא בפרי של עבודה פוליטית מקצועית ומתוכננת היטב. ואכן, ההצבעות על החוקים נדחו בשבוע מחשש לאי השגת רוב.

בדיקת נוכחות נוספת של "שקוף" התייחסה אל הפגרה שבין אוקטובר שעבר לינואר השנה, בין מערכת הבחירות השנייה והשלישית. בטבלת הנוכחות תפס הורוביץ את המקום ה-80, עם 97 שעות במצטבר (מספר הימים לא צוין). עשרת מובילי הטבלה שהו בכנסת 336 שעות בממוצע כל אחד, יותר מפי-שלושה.

ניצן הורוביץ במליאת הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
ניצן הורוביץ במליאת הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

בדיקה נוספת נערכה על "ימי הקורונה" שלאחר סבב הבחירות האחרון, בין ה-22 במרץ ל-6 באפריל, יום העבודה האחרון בכנסת לפני חופשת פסח. בשבועיים האלה דורג הורוביץ במקום ה-29 בטבלת הנוכחות, עם 56.5 שעות במצטבר, 22 פחות מהממוצע של עשרת הח"כים הנוכחים ביותר. בתקופה זו היה הורוביץ יו"ר זמני של ועדת החינוך.

נתוני ההשתתפות של הורוביץ בוועדות הכנסת שבהן הוא חבר מחמיאים אף פחות מנתוני הנוכחות הכלליים.

על פי הפרוטוקולים שפורסמו מדיוני ועדת החוקה בין תחילת אוגוסט לאמצע נובמבר, הורוביץ נכח רק בשליש מהדיונים – 25 מתוך 75. בוועדת החוץ והביטחון באותה תקופה נוכחותו הייתה דלה עוד יותר, והוא הגיע רק לשבע מתוך 33 ישיבות (21%) שלאחריהן פורסמו פרוטוקולים.

על פי הפרוטוקולים שפורסמו מדיוני ועדת החוקה בין תחילת אוגוסט לאמצע נובמבר, הורוביץ נכח רק בשליש מהדיונים – 25 מ-75. בוועדת החוץ והביטחון נוכחותו הייתה דלה יותר, והוא הגיע רק לשבע מתוך 33 ישיבות

בסביבת הורוביץ טוענים כי הוא מקפיד להגיע לכמעט כל ישיבות ועדת החוץ והביטחון, כולל לישיבות בשבועיים האחרונים, שמהן לא התפרסמו פרוטוקולים.

נושאי הדיונים בוועדת החוקה ומספר המשתתפים בהם, תומכים בטענה שהורוביץ מעדיף את הסיקור התקשורתי על המהות. להוציא נוכחות בישיבה אחת שבה השתתפו חמישה מ-15 חברי הוועדה, הוא הגיע כמעט אך ורק לישיבות שבהן נכחו עשרה חברים ומעלה, ועסקו בנושאים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה. בחודשים האחרונים הדיונים הללו עסקו בעיקר בקורונה.

אל דיונים חברתיים "משעממים" ומעוטי משתתפים – שבהם בלטו לטובה חברי הוועדה החרדים והערבים – הורוביץ לא הגיע, אף שהוא מנהיג מפלגה סוציאל-דמוקרטית. הדיונים הללו עסקו בנושאים חשובים כמו פגיעה בפעוטות, מניעת אלימות במשפחה, כליאת עניים, הקלות לחייבים בהוצאה לפועל על רקע הקורונה, והסדרים בסכסוכי משפחה.

עמיר פרץ וניצן הורוביץ בכינוס מפלגת מרצ-עבודה-גשר בתל אביב. פברואר 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
עמיר פרץ וניצן הורוביץ בכינוס מפלגת מרצ-עבודה-גשר בתל אביב. פברואר 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

בדיון מהיר שהתקיים בוועדת החוקה בתחילת ספטמבר נאלץ הורוביץ לשמוע ביקורת ישירה על התנהלותו. הנושא היה דרישת הליכוד להקים ועדה למינויים בכירים, שנועדה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות שומרי סף חלשים. הורוביץ הציג ביקורת מתבקשת על "קלקול עמוק בסדרי השלטון בישראל", המתבטא בהקפאת מהלכים חשובים כמו העברת תקציב המדינה.

"אפילו פה יושב-ראש ועדת החוקה משתמש בוועדה בשביל לעכב תוכניות קריטיות", תקף את יעקב אשר מיהדות התורה. חברת הכנסת איילת שקד – שנוכחותה בוועדה נדירה אף מזאת של הורוביץ – השיבה לו שזוהי סמכותו, אך אשר לא נזקק לעזרתה, ושיגר עקיצה משלו לעבר הורוביץ: "מאיפה אתה יודע, כמעט לא היית בישיבות".

תפקוד בכנסת 2

"יש עוד דוגמאות לתפקוד של הורוביץ בכנסת", אומר ב'. "הייתה הצבעה טרומית על התיקון לחוק הקורונה, שהגביל את ההפגנות בסגר האחרון. הייתה סביב זה מהומה ציבורית מאוד גדולה, אבל ניצן לא הגיע אליה.

"פנו אליו עיתונאים ושאלו איך יכול להיות שיו"ר מרצ לא נכח, אז הוא אמר להם: 'הייתי בבידוד, אז מזכירות הכנסת אסרה עלי להגיע להצבעה'".

ב' מתייחס לציוץ של העיתונאי ישראל פריי, בו תהה איך יו"ר מרצ נעדר מהצבעה כה קריטית. לשכת הורוביץ מיהרה להעביר אליו את התגובה אודות הבידוד, אלא שאחד המגיבים צירף ציוץ שפירסמה השרה עומר ינקלביץ' מאותו ערב, בו סיפרה שהצביעה מיציע המבודדים וצירפה תמונה משם.

"אין כזה דבר, זה לא חוקי, מנכ"ל הכנסת לא יכול לתת כזאת הוראה", אומר הגורם. "יש במליאה יציע מבודדים שחברי כנסת יכולים להצביע ממנו. הקטע הוא שהיה איזה פעיל מרצ שהאמין לניצן, ורצה לשלוח מכתב זועם למנכ"ל הכנסת. היועץ של ניצן מיהר לפנות אליו ואמר תמחק את המכתב".

הפעיל הוא עו"ד דביר אביעם, מזכיר סניף מרצ בראשון לציון. בפוסט זועם שאליו הצמיד את המכתב שהתכוון לשלוח, כתב אביעם בהתבסס על ההסבר שמסר הורוביץ: "מדובר בהפרה חמורה של עיקרון ההשתתפות, ובעקבות זאת צריך לבטל את כל הליכי החקיקה ולא להעביר את החוק הפוגעני!"

בשרשור התגובות לפוסט מיהר יועצו של הורוביץ, תבור להט, למזער נזקים. הוא כתב כי טעה בניסוח התגובה לעיתונאי ישראל פריי, וכי הוא מבקש לא לשלוח את המכתב: "ניצן ביקש לשמור על בריאותו ובריאות הציבור מסביבו והיה חולה (לא רק בבידוד, אלא חולה פיזית), ולכן הגיע להסכמה שלא להגיע והתקזז".

בסביבת הורוביץ טוענים כי מקור התגובה השגויה הראשונית היא טעות אישית בתום לב של הדובר. אלא שלצד הדובר כתב כאמור גם להט – שאינו משמש כדובר – כי "מדובר בטעות שלי", וכי "דבריי לא נכתבו כראוי".

בשיחה עם זמן ישראל ניסה אופנהיימר להפחית מחשיבות טעות הדובר לכאורה, ואמר כי "באמת הבנאדם היה חולה. הוא היה עכשיו שבועיים עם חום בבית, והוא באמת לא רצה להדביק". אלא שיום לפני ההצבעה ממנה נעדר, נכח הורוביץ בדיון בוועדת החוקה, ודיבר כשהמסכה שמוטה על סנטרו. יומיים קודם להצבעה התארח בתוכנית קלמן וסג"ל בערוץ 11, וארבעה ימים קודם להצבעה בפגוש את העיתונות בערוץ 12. יומיים לאחר ההצבעה צילם סרטון מהפגנה בכרמיאל.

תיקון והבהרה – עודכנתי על ידי לשכת ניצן שהיה קיזוז ולא הייתה הוראה כזו ולכן מושך את המכתב, מתנצל בפני הקוראים והמשתפים…

Posted by Dvir Aviam on Tuesday, September 29, 2020

לצד התהייה על גרסאות הורוביץ בנוגע להצבעה בעניין ההפגנות, הדוגמאות הללו ממחישות את הטענה על הנרפות של הורוביץ, המתבטאת בין השאר בהיעדרות מהצבעות שהן בבחינת הפסד ידוע מראש. כאשר ההצבעות מתקיימות בשעות הערב, כמו ההצבעה על הגבלת ההפגנות, הנטייה לעזוב את הכנסת לפני סיום יום העבודה רק גוברת.

"הסיפורים האלה הם משל לאופי ההתנהלות", אומר אותו גורם. "אין לו כוח לבוא אז הוא ממציא סיבות. גם לדיון ולהצבעה על הנצחת קורבנות הטבח בכפר קאסם (בסוף אוקטובר, נ"י) הוא לא הגיע. נישואים אזרחיים גם לא הגיע. אם האיש חולה כל שבוע, אולי שיילך לבדיקה".

ניצן הורוביץ נואם במחאה של העובדים הסוציאליים בכיכר הבימה. יולי 2020 (צילום: omer Neuberg/Flash90)
ניצן הורוביץ נואם במחאה של העובדים הסוציאליים בכיכר הבימה. יולי 2020 (צילום: omer Neuberg/Flash90)

נקודת מבטו של אופנהיימר שונה. הוא מדגיש את תפקודו של הורוביץ כיו"ר ועדת החינוך הזמנית, בין מרץ למאי: "ועדת החינוך היתה בהחלט הישג משמעותי. הצלחנו להשיג ולדון שם ולקדם דברים, מה שלא קרה כבר הרבה מאוד שנים. קיבלנו ועדה משמעותית, אמנם לזמן מוגבל בגלל הקמת הקואליציה, אבל בזמן הזה באמת הפקנו את המקסימום.

"דיונים בנושא חינוך מיוחד, פריסת מחשבים ולימוד מקוון. כל הנושאים החברתיים הכי בוערים נדונו בוועדה, נדרש דין וחשבון ממשרד החינוך, מהרשויות המקומיות. זאת לא ועדה שיכולה לחייב דברים, אבל היא בהחלט קידמה, בעיקר בנושא החינוך המיוחד וההחרגה שלו מהסגר הראשון.

"גם בנושא חוק ההמרה, גם בנושא הפעילות הפוליטית התקשורתית, כולל בענייני המחאה, אני לא רואה פה שום נרפות. אני רואה שימוש מקסימלי בכוח. צריך לזכור שאנחנו בסוף סיעה של שלושה חברי כנסת, ובינתיים הסיעה היחידה שהצליחה להעביר דברים על אפה וחמתה של הקואליציה".

המפלגה משותקת

להורוביץ יהיה קשה לטעון שהיעדרויותיו מהכנסת נובעות מפעילותו כיו"ר מפלגה, משום שקיימות נגדו שלל עדויות וראיות המצביעות על כך שהביא את מרצ כמעט לקפאון מוחלט. פעיל שטח לשעבר שהיה בולט במפלגה, הקדים לומר בתחילת השיחה הקצרה איתו כי הוא לא הכתובת.

אמיר בן-דוד
ניצן הורוביץ בסיור של מרצ בגדה המערבית. 4 ביוני 2020

"אני כבר לא פעיל", הסביר, והוסיף כי כלל לא בטוח שיצביע למרצ בבחירות הבאות. "צריך לראות אילו מפלגות יהיו. המפלגה, מבחינת פעילות שטח, לא שומעים אותה. ההתנהלות של יו"ר המפלגה, אני פשוט לא מרגיש אותו. יש הרבה משתנים. אני כבר לא פעיל כי אין פעילות".

יש טענה שלא הרגישו את הורוביץ בשטח כבר במערכות הבחירות.
"זה די ככה, אבל אז הוא רק נכנס לתפקיד ונתנו לו מאה ימי חסד".

"אין לו כוח לבוא אז הוא ממציא סיבות. גם לדיון ולהצבעה על הנצחת קורבנות הטבח בכפר קאסם. הוא לא הגיע. נישואים אזרחיים גם לא הגיע. אם האיש חולה כל שבוע, אולי שיילך לבדיקה"

פעילה אחרת מאשרת גם היא את ההיעדרות הכמעט מוחלטת של הורוביץ מסניפי המפלגה.

"ראיתי את ניצן אצלנו רק פעם אחת, זה היה לפני הבחירות האחרונות. הוא נורא שכח אותי. כשהוא התמודד מול תמר זנדברג על ראשות המפלגה פעלתי לשכנע שיבחרו בו".

ואיך את מרגישה עם זה היום?
"בסך הכל אני לא יודעת מה אפשר לעשות יותר טוב. הם שולחים מייל שבועי עם הדעות שלהם, הנכונות… אני פעילה כרגע במחאת הדגלים השחורים, במפלגה בוודאי שלא".

"בסניפים של המפלגה מדברים על זה שהורוביץ כמעט לא בא לבקר מאז שהוא נבחר ליו"ר, וכשהוא מגיע הוא לא באמת מקשיב והולך אחרי שעה", אומר בכיר נוסף במפלגה. "יש אנשים שמרגישים המון התנשאות, ניכור, חוסר חיבור. הוא נחשב מאוד עצלן, מאוד לא רציני, מאוד לא נעים כלפי העובדים שלו, מאוד ציני".

"במבחן התוצאה ברור שיש כאן כשלון גדול. ניצן קיבל מפלגה עם ארבעה מנדטים ומוביל היום שניים", אומר חבר ההנהלה, כשהוא משמיט את יאיר גולן ששוריין מטעם מרצ, אך אינו חבר המפלגה. "השטח של מרצ מת, לא קיים, והוא הורג כל דיון אפשרי. אני לא יכול לומר שיש אופוזיציה לניצן הורוביץ, כי אנשים כל כך מיואשים.

"היה מי שאמר שבמפלגת העבודה הדיחו את היו"ר אחרי כל בחירות, אבל עכשיו כבר לא נשאר מי שידיח. זה בערך אותו דבר. ועידת מרצ לא כונסה חודשים. רן כהן, שעומד בראש הוועידה, אמר בישיבת ההנהלה לפני שבועיים בערך, 'הבטחתם לכנס את הוועידה בנובמבר, נראה לי שבנובמבר זה כבר לא יקרה'. אורי זכי (יו"ר הנהלת מרצ מאז אפריל, נ"י) מתעקש, אז ישיבות הנהלה מתקיימות".

ניצן הורוביץ ויאיר גולן. נובמבר 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
ניצן הורוביץ ויאיר גולן. נובמבר 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

פלטפורמה לשיקום השמאל

בחודש יוני האחרון התפטר מהנהלת המפלגה ד"ר אבי עופר. במכתב ההתפטרות טען כי מצבו הקשה של השמאל, והאפשרות שיתקיימו בחירות מוקדמות נוספות, מחייבים היערכות דחופה במרצ, וכתב:

"עברו כבר כמעט חודשיים מאז נבחר יו"ר הנהלה חדש וראוי על בסיס מצע אקטיביסטי בכיוון הנכון, אבל במשימה העיקרית שלפנינו טרם נגענו: דיון עקרוני, נוקב, ומעשי, בדרך שעל מרצ לנקוט כדי להיות הפלטפורמה לשיקום השמאל כבר בבחירות הקרובות (כחלק מתוכנית ארוכת טווח יותר).

"ההתמהמהות הבלתי מוצדקת בכינוס ישיבת ההנהלה הקרובה, וסדר היום שלה שקיבלנו עתה, חשוב וראוי ככל שיהיה, מורים לדעתי בבירור כי איננו בדרך הנכונה וגם לא בקצב הנכון. במקום להתכנס תכופות, לפחות פעם בשבועיים, בהתאם לתקופת החירום הנוכחית ולחשבון הנפש הנדרש מאיתנו, ההנהלה עומדת להיפגש רק אחרי חמישה שבועות…

"בקצב זה וברוח זו אנו נאחר את הרכבת, אם לא איחרנו אותה כבר. עלינו לגבש דרך רעיונית ומעשית לשיקום מרצ והשמאל… ולהתחיל לעשות כל זאת עכשיו, לא בעוד שבועות וחודשים! אלא שכל זה אינו קורה עכשיו, וכשיקרה (אם יקרה) הוא צפוי להערכתי להיות מאוחר מדי ומעט מדי.

"בנסיבות אלה איני יכול לשאת באחריות של שותפות בגוף שלמיטב הכרתי אינו עושה את המוטל עליו, ואינו פועל בקצב הנדרש ממנו, ולפיכך אני מגיש את התפטרותי מהנהלת מרצ".

בסוף חודש אפריל התפטר מהנהלת מרצ גם יניב שגיא, יו"ר ההנהלה הקודם. מכתב ההתפטרות ששלח להורוביץ, זכי ומזכ"ל המפלגה תומר רזניק, היה גם הוא חריף ונוקב:

"שבועיים לאחר הבחירות האחרונות התפטרתי מתפקידי כיושב ראש הנהלת מרצ. במכתבי אז ציינתי את תחושתי הקשה על היעדר תהליך דמוקרטי אמיתי במפלגה, חוסר רצון להפעיל מהותית את ההנהלה, ומכאן גם חוסר משמעות של הנהלת מרצ.

"כמעט עוד חודש וחצי עברו מאז שהתפטרתי. שותפינו בבחירות האחרונות הפכו להיות שותפיו של ביבי בהבטחת המשך שלטונו, ואצלנו הדממה נמשכת. שום תהליך של הפקת מסקנות, שום חשיבה אסטרטגית, אין ועידה, וההנהלה, מעבר לבחירת יושב ראש חדש, ממשיכה להיות פורום לא משמעותי מול המציאות הדרמטית של ישראל בכלל ושל השמאל בפרט.

"ניצן ותומר – אתם שהובלתם את מרצ לחיקה החם של מפלגת העבודה. לא עשיתם זאת כמהלך טכני חד-פעמי; מבחינתכם הייתה זו אסטרטגיה שתקופה ארוכה נבנתה בשביל המהלך הזה. האם אינכם חושבים לקחת אחריות על המהלך? להודות בטעות? להיות אחראים למהלך אסטרטגי אחר? אתם שראיתם בשותפות היהודית-ערבית מהלך אסטרטגי מוטעה למרצ, האם אתם מסוגלים כיום לשנות כיוון?

"להנהלת המפלגה הצטרפתי מתוך אמונה שמרצ צריכה ויכולה להיות המובילה של בניית שמאל חדש בישראל, המבוסס על שותפות פוליטית שוויונית בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים. אני מתפטר היום בכאב ובצער, בידיעה שמרצ איננה מסוגלת להיות עוגן למהלך היחידי שנדרש כיום לשמאל בישראל… הלוואי שאתבדה".

"יש דיבור במפלגה על זה שהיא כבר לא פעילה", אומר אותו גורם המכיר לעומק את פעילות המפלגה ובכיריה. "אין פעילות שטח, אין צעירי מרצ. עצרת הזיכרון לרבין השנה, למשל, הייתה הפעם הראשונה מאז 1995 שמרצ לא נכחה. בדרך כלל זה אחד האירועים הכי מרכזיים בכל שנה. אנשי מרצ מגיעים לכיכר בצהריים, ראשונים, תולים שלטים, מארגנים, מכינים חומרים לחלק בכניסה. השנה לא היה כלום".

הורוביץ הסביר למה?
"לא, הוא פשוט לא אמר כלום. המפלגה הפסיקה לפעול. עוד דוגמה: הייתה דרישה של פעילי מרצ להגיע להפגנות בבלפור כמפלגה, אז בדיון על זה בהנהלת המפלגה הוא אמר להם, מי שרוצה לבוא כמרצ שילבש חולצת מרצ. אתם צריכים אישור שלי?"

"אין פעילות שטח, אין צעירי מרצ. עצרת הזיכרון לרבין השנה, למשל, הייתה הפעם הראשונה מאז 1995 שמרצ לא נכחה. בדרך כלל זה אחד האירועים הכי מרכזיים בכל שנה. השנה לא היה כלום"

נשמע קצת תמוה.
"קצת?"

איזו סיבה יש לענות כך, זה לא שהוא לוקח על עצמו לארגן את האופרציה. יש מזכ"ל מפלגה, יש מנגנון.
"כן, אבל המזכ"ל והוא נמצאים באותו קו. הם התעייפו, אין להם כוח, כך אני חש".

למרות ההימנעות מתפעול מאורגן של מרצ בהפגנות, הורוביץ מרבה להגיע אליהן ולעודד אותן, בין השאר בסרטונים שהוא מצלם בהן. "בסוף כששואלים מה המטרה של מפלגה ושל יו"ר מפלגה, זה להפוך את המפלגה למגשימת אידיאולוגיה, שניצן עושה", אומר אופנהיימר. "בכל הטענות שעולות אין טענה לפאול או לזגזוג אידיאולוגי".

אופנהיימר מציין כי בשבועות האחרונים מקיים הורוביץ שיחות זום רבות עם פעילי מפלגה, בין השאר בקיבוצים ובערים, ולפני הקורונה הורוביץ "חרש את הארץ", לטענתו. "אבל כן, זה נכון, יכול להיות שהוא לא עובד באופן אינטנסיבי על המפלגה פנימה. הוא כן משקיע את רוב מרצו במחשבה על המפלגה החוצה. ביצירת הישגים, מהלכים פוליטיים, גם מהלכים תקשורתיים זה חלק גדול מהאג'נדה.

"יכול להיות שיש אנשים במפלגה שהיו רוצים שיפנה את המאמצים פנימה, והוא מנסה לאזן את הדבר הזה. הוא מנסה להבין מה תפקידה של מרצ, מה תפקידו של השמאל, ואיך מייצרים מצב שאנחנו לא כל הזמן מתבכיינים שאנשים חושבים את העמדות שלנו ומצביעים למפלגות אחרות".

לדברי אופנהיימר, הורוביץ וצעירי מרצ נכחו בעצרת הזיכרון לרבין, למרות שיאיר לפיד היה הדובר המרכזי בה, היחיד לצד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "מי שאירגן את העצרת השנה, החליט שהיא תהיה של יש עתיד, מפלגה שבסוף מתחרה על אותם קולות. קצת מוזר שמפלגה כמו מרצ תקרא לכל אנשיה לבוא לעצרת שהדירו ממנה את מרצ ואת הערבים. יש בזה טעם לפגם".

למרות זאת, המקור המכיר מקרוב את התנהלות מרצ ובכיריה, מתעקש שתפקודו של הורוביץ היה לקוי כבר במערכות הבחירות. "הוא מסר את המפתחות והלך לישון. הנסיבות עכשיו מאלצות אותו להתעורר, אבל הוא מסרב. זה פשוט שאין לו ולמזכ"ל מסוגלות להוביל את המפלגה. בשתי מערכות הבחירות האחרונות הם לא באמת הובילו; הם הובילו איחודים, שבמסגרתם הם נתנו את המפתחות לאנשים אחרים, פעם לאהוד ברק ופעם לעמיר פרץ".

"הוא מסר את המפתחות והלך לישון. הנסיבות עכשיו מאלצות אותו להתעורר, אבל הוא מסרב. זה פשוט שאין לו ולמזכ"ל מסוגלות להוביל את המפלגה. בשתי מערכות הבחירות האחרונות הם לא באמת הובילו"

נראה שאם תתממש התוכנית להקמת מפלגה יהודית-ערבית, מרצ עשויה להימחק בבחירות הבאות.
"ניצן אמר בהנהלת המפלגה שהוא נגד המפלגה היהודית-ערבית, אבל אם מרצ לא תרענן באופן בהול את ההנהגה שלה, היא תימחק גם בלעדיה. זה מותג, יש לו בייס, הכל נפלא, אבל יש גבול לזלזול בבייס. הבייס לא יבוא ויהי מה. זה לא יהדות התורה שהרבנים אומרים ובאים".

פעיל נוסף, אומר כי בשתי מערכות הבחירות שהתקיימו מאז נבחר הורוביץ ליו"ר מרצ, נוצר הרושם שהוא מתעניין יותר בתקשורת מאשר באנשי המפלגה.

"ניצן נורא ציני בכל מה שקשור לבני אדם, ומה שבעיקר חשוב לו זה התקשורת, אבל גם בלהוציא כותרות הוא בסוף לא טוב, אז מה נשאר? הציבור לא מתעניין בו.

"מרצ הולכים על הבטוח. מה הבטוח? לשים בחור עם כיפה שחורה או כיפה סרוגה גדולה על הראש, ולהגיד משתלטים לנו על משהו. זה מה שעושה היום מרצ. בצד של ההסברה, אם בנושא הפלסטיני או בנושא החברתי, אין שום חזון, אין כיוון. יכול להיות שזה הסיפור. אני לא מבין היום מה האמירה של המפלגה.

"בצד של ההסברה, אם בנושא הפלסטיני או בנושא החברתי, אין שום חזון, אין כיוון. יכול להיות שזה הסיפור. אני לא מבין היום מה האמירה של המפלגה"

"אני אפילו לא יודע אם ניצן רוצה להיבחר שוב. אם אני הייתי הוא, היה איכפת לי מהפוליטיקה הפנימית, אבל קטונתי מלהבין את מניעיו. יכול להיות שהוא אומר 'אני לא רוצה להיבחר שוב, אז לא איכפת לי מכלום', אבל אני מעריך שהוא כן ירצה להתמודד שוב, ולכן ההתנהלות לא הגיונית. יש איזה גל של אנשים שהשקיעו הרבה מזמנם ומרצם במפלגה, ומרגישים היום שזהו".

חברי הכנסת ניצן הורביץ ואוסנת מארק בוועדת חוקה, 29 בספטמבר 2020 (צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת)
חברי הכנסת ניצן הורביץ ואוסנת מארק בוועדת חוקה, 29 בספטמבר 2020 (צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת)

תקשורת ומסרים

כפי שרמז פעיל המפלגה מצבה של מרצ מתבטא בין השאר בנתוני חשיפה דלים בתקשורת המשודרת. על פי חברת יפעת מחקרי מדיה, שלושת חברי הכנסת מטעם מרצ, המהווים 2.5% מחברי הכנסת, איישו בין אמצע מאי לתחילת ספטמבר השנה רק 0.8% מכלל ההופעות והאיזכורים של פוליטיקאים.

המספרים אמנם מלמדים שהקואליציה זוכה לעדיפות בולטת, המתבטאת ב-81% מסך כל ההופעות, אך גם נתון זה היה אמור להספיק לנוכחות גבוהה יותר של חברי הכנסת ממרצ. מפלגת ימינה, גם היא מהאופוזיציה, תופסת 6.5% מכלל ההופעות והאיזכורים בתקשורת המשודרת – פי חמישה יותר לכל ח"כ לעומת מרצ.

מנתונים נוספים שהעבירה חברת יפעת, לבקשת זמן ישראל, עולה כי ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר, הופיע הורוביץ 27 פעמים בחודש בממוצע בתקשורת המשודרת. בחודשים האחרונים ירד הממוצע ל-24. עמיתיו לאופוזיציה יאיר לפיד ונפתלי בנט, הופיעו בין אמצע מאי לתחילת ספטמבר 101 ו-57 פעמים בחודש, בהתאמה.

"השיתוק במפלגה מזין את עצמו", אומר גורם בכיר. "תסתכל על הופעות תקשורתיות. ממה שאני יודע, במדד החשיפה האחרון של יפעת הוא הגיע למקום 40 או 50 מבין הפוליטיקאים. זה יו"ר מפלגה, אתה מבין? יש חוסר עניין כל כך גדול במרצ, שמה יסקרו, את זה שהיא לא פעילה? אם פעילים אז מסקרים".

נפתלי בנט ויאיר לפיד. הופעות תכופות בתקשורת (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
נפתלי בנט ויאיר לפיד. הופעות תכופות בתקשורת (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

יש בעיה גם במסרים? בעניין הישראלי-פלסטיני, למשל, המפלגה מתנהלת כאילו לא למדנו כלום בעשרים השנים האחרונות.
"זה כדור שלג, אני לא יודע מה קדם למה. ברור שהעובדה שהמסרים של המפלגה מאוד לא מעניינים גורמת לחוסר עניין בה. פעם מרצ הייתה בולטת בזכות מסרים מאוד מעניינים וחדים. היום היא מתעסקת בשחיתות, בזכויות חילונים, שכל המפלגות מתעסקות בזה. אין איזה נושא דגל.

"אבל עוד פעם, זה באמת כדור שלג. המפלגה לא מעניינת, אז היא לא מתעסקת בנושאים מעניינים, אז לא מסקרים אותה, אז ליו"ר אין כוח, ואז אין פעילות. זה שאין אף אחד שרוצה לייצר במפלגה עניין, זה אחד המכשולים הכי גדולים כרגע".

"כל דבר שהממשלה עושה, בנט יודע לומר איך אפשר לעשות טוב יותר", מנסה הפעיל לשעבר להסביר את ההבדל בין מנהיג ימינה ובין הורוביץ. "מרצ לא מתעסקת במה צריך לעשות טוב יותר, היא פשוט כועסת שזה לא בסדר. זה ההבדל.

"אנשים רואים בבנט אדם שנותן להם פתרונות למצב, ואני חושב שמרצ רק מייצרת עוד בעיות. בתקופה הקשה הזאת אני חושב שאנשים מחפשים יותר ממלכתיות וגם מה כן, לא רק מה לא.

"הורוביץ לא נותן את הטון אפילו בנושאים החברתיים. גם בפייסבוק הוא בקושי מדבר על זה, רק על דת ומדינה ודמוקרטיה. כל הנושא החברתי לא מקבל ביטוי. נותנים לו המון קרדיט על החוק של טיפולי המרה. זה מבחינתו הישג גדול וזה מה שהציבור רואה".

"אנשים רואים בבנט אדם שנותן להם פתרונות למצב, ומרצ רק מייצרת עוד בעיות. בתקופה הקשה הזאת אני חושב שאנשים מחפשים יותר ממלכתיות וגם מה כן, לא רק מה לא"

עמוד הפייסבוק של הורוביץ פעיל מאוד. מתחילת נובמבר עד ה-17 בחודש פורסמו בו 50 פוסטים, קצב של שלושה ביום. 22 מהם עסקו בנתניהו ובפגיעתו בדמוקרטיה, כולל פוסטים על ההפגנות. 9 פוסטים עסקו בבחירות בארה"ב, 8 במשבר הכלכלי-חברתי עקב הקורונה, 6 בטיפולי המרה, 5 בשטחים הכבושים ובצורך לחתור לשלום, רובם על רקע זכיית ג'ו ביידן בנשיאות ארה"ב, ו-4 בביקורת על החרדים והדתיים (פוסטים ששילבו שניים או שלושה נושאים שוייכו ליותר מקטגוריה אחת).

לשלושה נושאים הוקדש פוסט אחד: גירוש ילדי עובדים זרים, מצב מערכת הבריאות, ושוויון לנשים בצבא.

אבי דבוש, מנכ"ל ארגון רבנים לזכויות אדם ומועמד ברשימת מרצ בבחירות אפריל וספטמבר שנה שעברה, התמודד על ראשות המפלגה ב-2018. עשרה ימים לתום המירוץ פרש דבוש והודיע על תמיכה בתמר זנדברג. הוא מדבר בשמו, משום שאת הביקורת על המסרים של מרצ הוא השמיע לא פעם בפומבי, כולל בפוסט התפטרות מהנהלת המפלגה במאי האחרון.

מתפטר מהנהלת מרצ. לא מתייאשלאחרונה, הודעתי על התפטרותי מהנהלת מרצ. לאחר פעמיים שנבחרתי על ידי ועידת מרצ, וכהונה של…

Posted by ‎אבי דבוש Avi Dabush‎ on Monday, June 1, 2020

"העניין של הדגל החילוני מאוד בולט בעיניי, הוא אילוסטרציה כמובן, אבל מעלה את השאלה מה התפיסה של השמאל", אומר דבוש. "האם הוא מקום פתוח לכולם, כדי לחולל שינוי עומק ורוחב בחברה הישראלית, או שהוא דבר סקטוריאלי מצומצם. בעיניי זה איזה סוג של קנאה ביהדות התורה. אנחנו נעבוד בשביל איזה שבט שיצביע לנו ויבטיח את האלקטורט שלנו.

"התפיסה הזאת היא שזכתה, ניצן הורוביץ נבחר ומרצ חילונית היה אחד המסרים שלו, אבל היא התנפצה בקלפי. זה לא הוכיח את עצמו. בבחירות ספטמבר זה היה הטיקט, עם אהוד ברק וסתיו שפיר ויאיר גולן. עם כל נבחרת הכוכבים הצליחו להגיע ל-7 מנדטים, מתוכם 3 של מרצ.

"בבחירות האחרונות זה היה עוד יותר גרוע. מרצ נבלעה בתוך העבודה, ויתרה על הפתק שלה בעצם, ובקושי הצליחה להכניס שני מנדטים.

חברי הברית הפוליטית של המחנה הדמוקרטי. מימין:ניצן הורוביץ, אהוד ברק ובסתיו שפיר. יולי 2019 (צילום: Flash90)
חברי הברית הפוליטית של המחנה הדמוקרטי. מימין:ניצן הורוביץ, אהוד ברק ובסתיו שפיר. יולי 2019 (צילום: Flash90)

"אני לא חילוני", ממשיך דבוש, "ורוב מי שסביבי בשדרות לצורך העניין, או במשפחה שלי, הם לא חילוניים. ואני חושב עדיין שהם פוטנציאל לשכנוע למטרות או ליעדים של השמאל, בוודאי בנושאים חברתיים-כלכליים אבל גם בנושאים מדיניים ודמוקרטיים, כולל הפרדת דת ומדינה.

"כשאומרים 'אנחנו מפלגה חילונית' זאת טעות בעיניי. עובדה היא שאביגדור ליברמן לקח את הדבר הזה מימין והפך את זה לנושא המרכזי שלו. לא חייבים להיות שמאלנים כדי לפנות לחילונים, אז בשביל מה צריך שמאל?"

זה כל מה שנשאר היום מהמסרים של מרצ?
"זה ו'רק לא ביבי'. לזכותו של ניצן ייאמר שהעניין של טיפולי המרה סופר חשוב ויש לו גם הצלחה מפתיעה. הייתי רוצה לראות גם ברגל המדינית וגם ברגל החברתית-כלכלית הרבה יותר הצלחות כאלה ודחיפה אמיתית קדימה".

אבי דבוש (צילום: Flash90)
אבי דבוש (צילום: Flash90)

יחסי אנוש ואי דיוקים

"כשאני מדבר עם אנשים ברחוב הם לא תופסים אותו כמנהיג השמאל או משהו כזה, אבל הוא כן נתפס כחמוד, כנעים הליכות, כבן אדם חיובי, ואני כל פעם נורא מופתע מזה", אומר הפעיל לשעבר.

"מפתיע אותי שהציבור לא רואה את כמות הזמן שהוא באמת עובד בכנסת, את היחס שלו כלפי אנשים סביבו וכלפי פעילים. רואים רק את הדמות שלו בפייסבוק, וכנראה שיחסית אוהבים אותה.

"במציאות הוא לא פעם אנטיפת, מאוד רגזן, מאוד ממורמר, עצלן בכל מה שקשור לעבודה הסיזיפית, נקרא לזה כך. רק אנשים שמכירים את העבודה מאחורי הקלעים רואים את זה.

"בגדול, הוא לא שם קצוץ על על אף אחד. הוא הרי נבחר ליו"ר המפלגה בתמיכת מחנה האדומים (שהוביל אילן גילאון, נ"י), אז אין לו בעיה לומר דברים סוציאליסטיים, העיקר שהכותרת תהיה טובה. לזכותו אפשר לומר שהפוליטיקה הפנימית לא מניעה אותו. לא מעניין אותו האנשים בתוך המפלגה, מחוץ למפלגה, לא הקבוצה שלו ולא הקבוצה האחרת".

"ניצן הורוביץ נחמד? מוזר", משיב פעיל לשאלה על הדימוי הציבורי שלו. "זה אולי הרושם מהפייסבוק ומהראיונות. כל מי שפעיל קצת יותר מאשר לבוא פעם בכמה זמן לחוג בית ולא מתרשם רק מרחוק מאוד כועס, על המפלגה בכלל ועליו בפרט".

"אני לא חושב שהסיפור הוא שהוא עצלן", אומר חבר הנהלה. "הסיפור הוא שיש לו שתיים-שלוש בעיות. אחת, הוא לא יודע להתייחס לאנשים. הוא לא יודע לעבוד בצוות". חיזוק לכך מספקת תחלופת העובדים מאז הבחירות האחרונות. בלשכתו של הורוביץ בכנסת התחלפו מאז שלושה דוברים וכן יועצת פרלמנטרית.

"דבר שני, הוא לא מצטיין באמירת אמת. הוא משקר. למה? יכול להיות בגלל שהוא מפחד לומר את האמת. הוא שיקר והמציא סיפור כאילו הוא מבודד בגלל קורונה, דבר שלא היה ולא נברא. יכול להיות שבנאדם חולה. לגיטימי, יכול לקרות לכל אחד, הכל בסדר. שב בבית, תבוא ותגיד היתה לי שפעת, היו לי כאבי ראש, היה לי צינון, לא יכולתי להישאר להצבעה החשובה הזאת.

"אבל אל תמציא סיפורים, אל תשקר. במקום זאת אנחנו רואים ציוץ על החובה להגיע להצבעה הזאת, בזמן שהוא בבית. אגב, אני לא יודע איך זה קורה לאדם שאמור להיות בריא, שלושה ימי רביעי לדעתי בחודשיים האחרונים.

יכול להיות שבנאדם חולה. לגיטימי, יכול לקרות לכל אחד, הכל בסדר. שב בבית, תבוא ותגיד היתה לי שפעת, היו לי כאבי ראש, היה לי צינון, לא יכולתי להישאר להצבעה החשובה הזאת. אבל אל תמציא סיפורים, אל תשקר"

"זה חוזר על עצמו כל הזמן השקרים, בכל תחום שהוא. אחרי סיבוב הבחירות השני היה דיון במרצ על צוות המו"מ הקואליציוני. היתה ביקורת על כך שהוא מינה לצוות שלושה גברים יהודים. אנשים טובים, אבל היתה דרישה להוסיף שתי נשים, אחת יהודיה ואחת ערביה. באיזשהו שלב הוא נרתע מהביקורת, אז הוא אמר 'אין בכלל צוות מו"מ', למרות שהופצה הודעה כתובה לעיתונות שבעקבות פגישת צוות המו"מ כך וכך".

דוגמה נוספת שמרגיזה רבים במרצ היא יחסו של הורוביץ אל חבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג', שנבחר בפריימריז למקום השלישי – הרביעי, כשכוללים את היו"ר. על פי הטענה, לפני הבחירות האחרונות הורוביץ הבטיח לפריג' בנוכחות אנשים אחרים כי יתמוך פומבית בשמירה על מקומו, אך בפועל דחף לשריון גולן לפניו. כתוצאה מכך, נדחק פריג' למקום ה-11 הלא ריאלי ברשימת העבודה-גשר-מרצ.

"אני יודע על מקרה של שיחת טלפון עם מישהו בכיר במפלגה", מספר א', "שהוא אומר לו 'אני צריך לנתק כי בא אליי מישהו אחר'. אבל אותו מישהו אחר היה באותו רגע בכלל לא באותו אזור גיאוגרפי בארץ. זה מן שקרים כאלה מטורפים, מטומטמים גם, תגיד 'אני עסוק ואני חייב לסיים את השיחה'. זה לא לעניין". 

עיסאווי פריג'. נדחק למקום 11 ברשימה לכנסת (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
עיסאווי פריג'. נדחק למקום 11 ברשימה לכנסת (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

תגובת ניצן הורוביץ

מטעמו של ניצן הורוביץ נמסר בתגובה לכתבה: "הטענות בכתבה הזו מעידות על כך שמי שניסה לתקוף ולהטיל דופי, לא מצא שום דבר מהותי להיאחז בו. מדובר בנסיון ליצור מצג שווא של עבודה פרלמנטרית פגומה, בעוד שהעובדות מוכיחות את ההיפך הגמור.

"הורוביץ הוא הח"כ היחיד באופוזיציה שהצליח להשיג רוב להצעת חוק שהגיש, אל מול הקואליציה כולה. הורוביץ זכה לשבחים רבים על עבודתו כיו"ר ועדת החינוך בגל הראשון של הקורונה. הוא אחד הלוחמים הבולטים בכנסת למען פתרונות אמיתיים למשבר הכלכלי, והוא ראש המפלגה הראשון שפירסם תכנית כלכלית מגובשת.

"התמיכה הרחבה לה הוא זוכה בקרב חברי המפלגה, והגיבוי הסוחף שהוענק לו בשנה האחרונה, כנראה מפריעים לכמה אנשים שמנסים להטיל דופי בהישגיו של הורוביץ ובהישגיה של מרצ.

"גם מעט הטענות העובדתיות לכאורה בכתבה – שגויות. בדירוג הנוכחות האחרון שפורסם בכנסת, ח"כ הורוביץ דורג מעל הממוצע בזמן השהות במליאה ובוועדות. על אף הצורך להשתתף בפעילויות רבות בשטח כיו"ר מרצ, הוא מוביל בנוכחות בכנסת מקרב יושבי ראש מפלגות האופוזיציה – הן במליאה והן בוועדות.

"במקביל לפעילותו בכנסת, ח"כ הורוביץ משתתף באופן פעיל ורצוף במחאות נגד השחיתות השלטונית. הוא ומפלגת מרצ קוראים מדי שבוע לציבור הרחב ולפעילי המפלגה לצאת להשתתף בהפגנות השונות, באמצעות רשימות הדיוור של המפלגה והרשתות החברתיות.

"ביחס לאירועי רצח רבין – ח"כ הורוביץ השתתף בעצמו בעצרת בכיכר רבין, יחד עם נוער מרצ ורבים מראשי המפלגה. זאת למרות שמארגני העצרת הדירו מהבמה את נציגי השמאל והחברה הערבית. כמו-כן מרצ קיימה פאנל בנושא ההסתה אז והיום, ביום השנה לרצח, שזכה להדים רבים.

"טענה אחת בכתבה נכונה – לפני כמה שבועות הורוביץ אכן חלה ונאלץ להישאר בביתו עד ההחלמה. צר לנו שאפילו על כך יש מי שמנסה שצריך לתקוף. טענות כאלה לא ראויות אפילו להתייחסות.

"לסיכום, מקריאת הדברים לא ברור מה בכלל העילה לכתבה הזו. אין בה שום התייחסות לנושאים מהותיים והיא נראית כנסיון להתנגחות אישית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אני מעריך שחלק מהטענות נכונות, אבל הקטנוניות חוגגת במאמר הזה. היה מאמר דומה על יאיר גולן באתר סרוגים. כנראה יש הרבה סכסוכים בתוך מרצ (האם באמת זנדברג היא התקווה?), אבל לא זו הדרך לפתור ... המשך קריאה

אני מעריך שחלק מהטענות נכונות, אבל הקטנוניות חוגגת במאמר הזה. היה מאמר דומה על יאיר גולן באתר סרוגים. כנראה יש הרבה סכסוכים בתוך מרצ (האם באמת זנדברג היא התקווה?), אבל לא זו הדרך לפתור אותם.

כתבה לא רצינית. אי אפשר לבדוק אם אלו הכפשות או טענות אמיתיות. כשנכנסים ללינקים שמצורפים לכתבה מקבלים הוכחות הפוכות לטענות הכתב. הרבה מקום הוקדש להשתתפותו הלכאורה מועטה בכנסת אבל כשבוןדק... המשך קריאה

כתבה לא רצינית. אי אפשר לבדוק אם אלו הכפשות או טענות
אמיתיות. כשנכנסים ללינקים שמצורפים לכתבה מקבלים הוכחות
הפוכות לטענות הכתב. הרבה מקום הוקדש להשתתפותו הלכאורה
מועטה בכנסת אבל כשבוןדקים בטבלה הוא כראש מפלגה אמור
לנהל נמצא המון.

רק עכשיו קלטו מי הבנאדם? חחח. יאמר לזכותו שהוא יותר יעיל כח"כ וכפוליטיקאי מחברים אחרים של מרצ למרות שהם עובדים יותר קשה(יותר אומר משהו עליהם. ולא, לא מדובר באיזה צדיקים בלשון המעטה). ... המשך קריאה

רק עכשיו קלטו מי הבנאדם? חחח.
יאמר לזכותו שהוא יותר יעיל כח"כ וכפוליטיקאי מחברים אחרים של מרצ למרות שהם עובדים יותר קשה(יותר אומר משהו עליהם. ולא, לא מדובר באיזה צדיקים בלשון המעטה).
באמת שהוא יודע לקרוא טוב את המפה, יודע ליצור קשרים ומניפולטור גדול(אפילו ימנים קונים את כל ההצגה הזאת שלו זה מדהים).

אלה שרוצים מפלגת יהודית-ערבית מתלוננים על כוחה של מרצ, אפילו לא צריך לעשות סקרים ולבחון את נתוני העבר(תמר זנדברג מועד א' + מרצ לא עוברת סף מסוים אצל קהל יהודי במשך זמן רב. מה לעשות ששם המספרים הגדולים והמעבר הבין-גושי) כדי להבין שהרעיון הזה הוא אסון, מספיק לחיות בארץ, עיניים ואוזניים.

עוד 4,780 מילים ו-3 תגובות
סגירה