אילוסטרציה. מרוץ לקבלת חיסון נגד קורונה (צילום: AP Illustration/Peter Hamlin)
הפוליטיזציה של בריאות הציבור

"אסור שיחלקו חיסונים לפי מי שיש לו לובי"

מגפת הקורונה

חיסוני הקורונה יגיעו לישראל בטפטוף, ועד כה לא התקבלה החלטה על סדר חלוקתם ● הוועדה המקצועית האחראית על כך לא התכנסה מאז פרוץ המגפה ובינתיים הודיע נתניהו שיקים ועדת שרים בראשותו אשר תקבע את סדר קבלת החיסונים ● רופאים, ועדי עובדים חיוניים ופקידים מזהירים: "במשבר הזה מסרסים גופים מקצועיים ומקבלים החלטות פוליטיות אומללות. זה עלול לקרות גם עם החיסונים"

במהלך 2021 אמורים להגיע לישראל חיסונים נגד מגפת הקורונה, שעשויים לסיים את הסיוט שבו אנחנו חיים מאז מרץ. עד כאן החדשות הטובות. החדשות הרעות הן שהחיסון לא יגיע בבת אחת, אלא בהדרגה.

ההסכם בין ממשלת ישראל לחברת פייזר מבוסס על הצהרת כוונות מעורפלת של החברה לספק לישראל 700 אלף מנות חיסון, שיספיקו לחסן כ-350 אלף איש בחודש. ההסכם עם חברת מודרנה אינו ידוע, אך ההערכה היא שגם במסגרתו מנות החיסון יגיעו בטפטוף. ההערכה הריאלית היא שמדי חודש יגיעו לארץ חיסונים שיספיקו לחצי מיליון עד מיליון איש, בקצב שילך ויגדל בהדרגה.

המשמעות היא שאזרחי ישראל יחוסנו נגד המחלה המסוכנת במועדים שונים, ולא כולם בבת אחת, ושמישהו צריך להחליט על תיעדוף שבו ייקבע אלו קבוצות באוכלוסייה יחוסנו קודם. עד כה, עשרה חודשים מאז נודע על קיומה של המגפה, לא התקבלה בישראל כל החלטה על סדר חלוקת החיסונים. כעת, כאשר החיסונים כמעט בדרך, עלולה ההחלטה על החלוקה להתקבל בחפזון ותחת לחצים פוליטיים.

בישראל קיים גוף שאחראי על קביעת מדיניות החיסונים, כולל החלוקה שלהם – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות. ואולם, הוועדה הזאת לא קיימה אף ישיבה רשמית מינואר 2020 – מאז תחילת מגפת הקורונה.

בינתיים, נכנס לוואקום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והקדים את הגופים המקצועיים. בישיבת ועדת הקורונה השבוע הודיע נתניהו כי בכוונתו להקים ועדת שרים שהוא יעמוד בראשה, והיא זו שתחליט ותפקח על "ייבוא החיסונים ואופי חלוקתם". שר הבריאות, יולי אדלשטיין, התנגד ואמר שעדיף שההחלטות על סדר העדיפויות יתקבלו על ידי אנשי מקצוע, אבל נתניהו לא הקשיב ושאר השרים לא התנגדו.

נתניהו קבע כי בוועדה ישתתפו אדלשטיין, שר האוצר ישראל כ"ץ, שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ ושר המדע יזהר שי. ככל הידוע, שי, גנץ וכ"ץ לא הביעו כל התנגדות ולא ציינו בפני נתניהו את דבר קיומה של הוועדה המקצועית, שהיא הגוף שאחראי על קביעת מדיניות החיסונים.

"שלא יקרה מה שקרה עם 'רמזור'"

מדוע, בעצם, הוועדה המקצועית טרם דנה בחלוקת החיסונים? "קיימנו מספר שיחות על הנושא, ואנחנו נמצאים בקשר עם המחלקה האירופית בארגון הבריאות העולמי, ומחכים ששם ייקבעו סדרי העדיפויות בנוגע לחיסון בכל אזור אירופה, כדי לגבש עמדה לגבי ישראל", אומר לזמן ישראל יו"ר הוועדה, פרופ׳ שמואל רשפון.

גם הגופים הבינלאומיים עדיין לא החליטו כלום?

"יש סדר עדיפויות כללי שמקובל עליהם: קודם כל צוותי רפואה ועובדים בבתי האבות, אחר כך האוכלוסייה שבסיכון, שבנוגע לקורונה זה בעיקר מבוגרים, ואחר כך עובדים חיוניים בתחומים כמו תחבורה, תקשורת וחקלאות, למשל. לא גובשה הגדרה מדויקת של אוכלוסייה בסיכון, הגיל המינימלי או מחלות רקע של מי שמתחת לגיל הזה. גם לא הוגדרו מיהם העובדים החיוניים לצורך העניין, ולא גובש סדר עדיפויות בין העובדים החיוניים לבין עצמם".

אתם לא חוששים שהדרג הפוליטי ינצל את האיטיות שלכם ויקבע את התור לפי סדר עדיפויות משלו, שלא בהכרח יהיה ענייני ומבוסס על ידע מקצועי?

"אני מקווה ורוצה להאמין שזה לא יקרה, ושסדר העדיפויות יהיה ענייני ומקצועי, ויתבסס על ההמלצות שלנו".

לפי ההתנהלות של ממשלת ישראל עד עכשיו במשבר הזה, זה מה שאתה מעריך שיקרה?

"אני איש מקצוע ולא הולך לדבר על פוליטיקה".

אנשי צוות רפואי מטפלים בחולה קורונה כשהם לובשים בגדי מגן. 23 בספטמבר 2020. (צילום: Nati Shohat/Flash90)
אנשי צוות רפואי מטפלים בחולה קורונה כשהם לובשים בגדי מגן. 23 בספטמבר 2020. (צילום: Nati Shohat/Flash90)

כל אנשי המקצוע והפקידים ששוחחנו איתם משוכנעים שהממשלה תעניק בסופו של דבר עדיפות ראשונה בקבלת החיסון לצוותים רפואיים, ואחר כך לקשישים, מבוגרים, חולים במחלות כרוניות קשות ומסוכנות וכן לצוותים בבתי האבות.

עם זאת, רבים מהמבוגרים והחולים הכרוניים אינם יכולים להתחסן, והם יישארו בסיכון עד שרוב האוכלוסייה בארץ תהיה מחוסנת. לא ברור מי יבוא אחריהם, מיהם ה"עובדים החיוניים", ובאיזה סדר הם יחוסנו תישאר קריטית גם אחרי החיסון למבוגרים. השאלה הזו עדיין פרוצה לגמרי, והיא פותחת פתח עצום לפוליטיזציה של סדרי העדיפויות בנוגע לקבלת החיסונים והעדפה של עובדים הנהנים מלובי חזק, על פני אלה שצריכים להתחסן בדחיפות.

"חשוב ביותר שההחלטה על סדר העדיפויות בחיסון תגובש בידי צוותים מקצועיים, שכבר קיבלו בעבר החלטות מהסוג הזה על מחלות ומגפות אחרות, ולא בידי הדרג הפוליטי", אומר לזמן ישראל פרופ׳ נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן גוריון, החבר בצוות המומחים של פרויקטור הקורונה, נחמן אש, וכן בארגון רופאי בריאות הציבור.

פרופ׳ נדב דוידוביץ׳ (צילום: ״עם בריא״)
פרופ׳ נדב דוידוביץ׳ (צילום: ״עם בריא״)

לדברי דוידוביץ': "בסוף הפוליטיקאים יחליטו, כי זאת שאלה של סדר עדיפויות, אבל חשוב שהם יקשיבו היטב להמלצות שיגבשו המומחים".

אם זה חשוב, מדוע המומחים לא גיבשו עדיין המלצות?

"כי יש משתנים קריטיים שעדיין לא ידועים על החיסונים עצמם. עדיין לא יודעים איזה מהם יאושרו ומתי, ולא ברור כמה חיסונים יגיעו בכל שלב. גם לא ידועים הגילאים שבהם אפשר להתחסן – האם גם ילדים ומבוגרים יכולים, וקשה להחליט על סדר עדיפויות בלי לדעת את כל הפרטים האלה".

 למה עדיף שאנשי מקצוע יגבשו את הסדר ולא הפוליטיקאים?

"קודם כל, יש בעיה שחלק מהציבור לא רוצה להתחסן, ואם מעט מדי יתחסנו החיסון לא יהיה אפקטיבי. יש בעיה עולמית של אמון בחיסוני הקורונה, שפותחו מהר ומועמדים לאישור מהיר וקיימים לגביהם סימני שאלה. ויש בעיה מקומית של מצב פוליטי מעורער וחוסר אמון של הציבור בשלטון. מעורבות של הממשלה בנושא החיסונים לא תגביר את האמון ולא תעודד התחסנות.

"שנית, דווקא בתרחיש החיובי, שבו החיסונים מתחילים להגיע בחודשים הקרובים ושיש היענות להתחסן, החלטות על התיעדוף שיתקבלו באופן פוליטי עלולות להיות לא הוגנות ושגויות אפידמיולוגית וחברתית. אסור שהחיסונים יחולקו לפי מי שיש לו לובי. יש קבוצות לחץ עם לובי חזק שעלולות לקבל חיסון על חשבון מי שצריך להתחסן מהר, למשל אנשים בסיכון ועובדים שחשופים להרבה אנשים.

"המודל הנכון לגוף שיחלק את החיסונים לפי שיקולים מקצועיים ושקופים שיוצרים אמון, הוא ועדת סל הבריאות. המודל של ועדת שרים פוליטית לא נכון ולא בריא. מה שמלחיץ אותי זה שראינו כבר במשבר הזה יותר מדי פעמים שמסרסרים גורמים מקצועיים ומנטרלים אותם, ומקבלים החלטות פוליטיות אומללות. זה מה שקרה עם תוכנית רמזור, זה מה שקרה בהחלטות על הכניסה והיציאה לסגר ומה פותחים וסוגרים, וזה מה שעלול לקרות גם לגבי החיסונים".

"יש בעיה עולמית של אמון בחיסוני הקורונה, שפותחו מהר ומועמדים לאישור מהיר, ויש בעיה מקומית של מצב פוליטי מעורער וחוסר אמון בשלטון. מעורבות של הממשלה בחיסונים לא תגביר את האמון ולא תעודד התחסנות"

ניתן להעריך כי הראשונים לקבל את החיסון יהיו כ-150 אלף עובדי מערכת הבריאות, ואחריהם כ-1.2 מיליון מבוגרים מעל גיל 65, שידורגו לפי גיל. כ-2 מיליון ישראלים נוספים מתחת לגיל 65 מוגדרים "בעלי מחלות רקע", וניתן יהיה לטעון שגם הם נמצאים בסיכון גבוה, אף שבפועל הסיכון מהמחלה נמוך מאוד עבור הרוב-רובם של הצעירים מתחת לגיל 50, כולל בעלי "מחלות הרקע".

ראש הממשלה בנימין נתניהו פוגש בשיבא אדם שקיבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו פוגש בשיבא אדם שקיבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)

"ייתכן שנצטרך לצאת למאבק כדי להתחסן מוקדם"

מי שאמורים לבוא אחרי הקשישים הם כמיליון וחצי עובדים המוגדרים "חיוניים" וחייבים להמשיך לעבוד מחוץ לבית גם בזמן סגר והשבתת המשק, וכן מיליון וחצי עובדים נוספים שאינם מוגדרים "חיוניים", אך צריכים לחזור לעבודה מחוץ לבית במהירות, כדי להציל את פרנסתם וכדי שהכלכלה תתאושש.

בקרב העובדים יש הבדל בין אלה שבאים במגע יומיומי עם אנשים רבים, ולכן חשוב שיתחסנו מהר, למשל, מורים, מוכרים בחנויות ונהגי אוטובוסים, לבין עובדים חיוניים שבאים במגע רק עם עמיתיהם לעבודה, כמו עובדי הנמלים והתעשייה הביטחונית.

בקרב העובדים החיוניים ובעלי העסקים החיוניים החשש הוא מפני תסריט שבו ועדי עובדים חזקים, עם כוח אלקטורלי גדול, ינצלו את קשריהם הפוליטיים כדי לחסן את עובדיהם לפני עובדים אחרים, שזקוקים לכך בדחיפות רבה יותר.

"אני מאוד מקווה, ורוצה להאמין, שסדר העדיפויות יהיה ענייני, ושעובדים חיוניים שעובדים עם קהל יחוסנו קודם", אומרת לזמן ישראל יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני. "העובדות הסוציאליות צריכות לקבל סדר עדיפות גבוה בהתחסנות. ואני מודאגת מכך, כי המדינה לא מתנהלת בצורה עניינית, מקצועית וקוהרנטית בכלל ובמשבר הזה בפרט, ולא לוקחת כמובן מאליו את העובדה שהשירותים החברתיים הם חיוניים".

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

יש סימני שאלה לגבי נכונות הציבור להתחסן. אם יאפשרו לעובדים הסוציאליים להתחסן מוקדם, וזה לא יהיה חובה, הם יתחסנו?

"הרוב הגדול? בטח שכן. הנושא כבר עלה בשיחות שלנו. יש כאלה שמפחדים להתחסן. אבל הפחד להידבק ולהדביק בקורונה הרבה יותר גדול. יש עובדות סוציאליות עם קשישים, חולים ומשפחות עניות עם שיעורי הדבקה גבוהים. אני לא יודעת אם החיסון יהיה לבחירת העובדות ואם הוא צריך להיות לבחירתן, אבל הרוב רוצות להתחסן.

"יותר מזה – ברור לנו שייתכן שנצטרך לצאת למאבק כדי להתחסן בהקדם. בסגר הראשון גילינו, לתדהמתנו, שאנחנו צריכות להיאבק על עצם ההגדרה שלנו כעובדות חיוניות, ושבממשלה יושבים אנשים שלא מבינים שבזמן מגפה אי אפשר להסתדר בלי העובדת הסוציאלית בשטח. אז אנחנו לא נותנות אמון עיוור בזה שהממשלה תבין שאנחנו צריכות להתחסן, ומוכנות לצאת על זה למאבק".

ניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת, "קו לעובד" (צילום: טוהר לב ג'ייקובסון)
ניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת, "קו לעובד" (צילום: טוהר לב ג'ייקובסון)

ניצן תנעמי, מנכ"לית משותפת של ארגון כוח לעובדים, מעלה חששות דומים לגבי עובדים חיוניים ומוחלשים שהארגון מייצג, כמו למשל נהגי אוטובוס.

"הנהגים חייבים לעבוד אפילו בסגר, והם במגע יומיומי עם כל האוכלוסייה, כולל הרבה קשישים. הם חיים בפחד, וצריכים להיות בין המחוסנים הראשונים. רובם מבינים את זה ורוצים להתחסן בהקדם, גם אם לא כולם.

"מצבם של הנהגים, שיש להם ארגוני עובדים ויכולת להיאבק, עוד טוב ביחס למוכרים בחנויות פרטיות, למשל, שרובם לא מאוגדים ולא מיוצגים בכלל. ראינו שהממשלה במגפה הזאת פועלת כדי לרצות קבוצות לחץ יותר מאשר בראייה ציבורית רחבה. ואם החיסונים יחולקו בתקופת בחירות הדינמיקה הזאת עלולה להחמיר עוד יותר".

מי את חוששת שיידחף בתור לפני הנהגים והמוכרים? ועדי עובדים חזקים שמאוגדים בהסתדרות וכבר הוכיחו את עצמם כ"קבלני קולות" בבחירות, שעשויים לשבת עם השרים לפגישות שקטות ולבקש שהם יחוסנו קודם?

"אני פחות חוששת מהכיוון הזה. זה עלול לקרות בכמה מקומות כמו התעשייה האווירית. אבל ברוב הוועדים, כולל חברת החשמל והנמלים, למשל, הדינמיקה השתנתה, והם כבר פחות יודעים להביא עובדים לקלפי. עובדי חברת חשמל, אגב, חיוניים ביותר וצריכים להיות בין הראשונים להתחסן.

"אני יותר חוששת שיחסנו קודם עובדים שהלקוחות שלהם הם אוכלוסייה חזקה שיכולה להפעיל לחץ. הורים, למשל, הם קבוצת לחץ חזקה, והם עשויים לדחוף לחסן מוקדם את הגננות, למשל, למרות שההדבקה בגני ילדים נמוכה ולילדים עצמם כמעט אין סיכון, כך שהגננות יחוסנו לפני הנהגים, המוכרים בחנויות או העובדים הסוציאליים, שמשרתים קשישים ועלולים להדביק אותם".

אתם, כארגון עובדים, מתכוונים לפעול כדי שעובדים חיוניים שאתם מייצגים יחוסנו מוקדם?

"אם תיווצר בעיה? בהחלט. זאת תהיה עילה למאבקים ולצעדים ארגוניים".

ציבור נוסף, שכבר נפגע קשה מהממשלה במשבר הקורונה וכעת חושש שיישאר שוב מאחור, הם העצמאים. "אני רוצה להאמין שלפחות ביחס לחיסונים השיקולים יהיו ענייניים ושאנשים יקבלו חיסון לפי קריטריונים מקצועיים כמו מידת החיוניות שלהם והיקף המגע עם האוכלוסייה", אומר לזמן ישראל רועי כהן, יו"ר להב – לשכת ארגוני העצמאים, "אני לא רוצה לחשוב בכלל שיהיה תיעדוף פוליטי".

יו"ר לשכת ארגוני העצמאים, רועי כהן (צילום: רמי זרנגר)
יו"ר לשכת ארגוני העצמאים, רועי כהן (צילום: רמי זרנגר)

"טכנאים שמגיעים לבתים של אנשים לתקן דברים, אינטסלטורים או חשמלאים, כל האנשים האלה עובדים בכל מצב. הם חיוניים לגמרי, והם נמצאים בסיכון עצום ומסכנים גם את מי שבא איתם במגע, למשל כשהם עובדים אצל קשישים. חיוני שהם יחוסנו מוקדם, אחרי הצוותים הרפואיים והאוכלוסייה בסיכון, והרבה לפני עובדים שיכולים לעבוד מהבית, ואנשים שאינם עובדים".

כשאתה אומר שאתה "רוצה להאמין" שהשיקול יהיה ענייני ומקצועי זה נשמע כאילו אתה לא בטוח בזה.

"זה לא סוד שהיו שיקולים לא מקצועיים במשבר הזה, למשל בשלבי הכניסה והיציאה מהסגרים, בהחלטות מה נסגר ומה נפתח או במדיניות הפיצוי השערורייתית. אני יכול רק לקוות שדבר כמו החיסון, שהוא ממש עניין של חיים ומוות, לא יתנהל ככה. לעצמאים הקטנים הללו שעובדים בבתים ומסתכנים אין יד על השאלטר, הם לא יכולים לשבות ולהשבית את המשק, והם לא קבלני קולות. אנחנו נדרוש שידאגו להם ושהם יחוסנו בהקדם, ואני מקווה מאוד שהפעם ניענה".

"לנתניהו דווקא לא כדאי להיכנע לקבוצות לחץ"

החשש מקבלת החלטות לקויה בנושא מטריד גם את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, שכבר נכוו מהתנהלות כזאת במשבר הקורונה, שבמהלכו מרבית הבכירים במשרדי האוצר והבריאות התפטרו מתפקידם. המתפטרים הטריים, כמו ראש אגף תקציבים לשעבר, שאול מרידור, והממונה על בריאות הציבור לשעבר, ד"ר סיגל סדצקי, סירבו להתראיין לכתבה הזאת. אבל פקידים שעזבו בתקופות קודמות הביעו את החששות הללו בגלוי.

"בסוף מי שצריך לקבל את ההחלטות הם הפוליטיקאים כי מדובר בהחלטות פוליטיות, ערכיות", אומר לזמן ישראל מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב. "'פוליטי' זאת לא מילה גסה, וההחלטה את מי לחסן קודם מלאה בדילמות פוליטיות מובהקות.

מנכ״ל האוצר לשעבר, ירום אריאב (צילום: Olivier Fitoussi /Flash90)
מנכ״ל האוצר לשעבר, ירום אריאב (צילום: Olivier Fitoussi /Flash90)

"את מי לחסן, קודם, למשל, אדם בן 60 שעובד מהבית או לא עובד, בגלל הסיכון לבריאותו, או עובד חיוני צעיר ובריא בגלל התרומה הגבוהה שלו למשק? האם להעדיף את העובד שפוגש אלפי אנשים ביום, או את זה שפוגש מעט אנשים, אבל הם קשישים? אלה דילמות ערכיות, ומי שצריך להכריע בהן הם לא פקידים, אלא פוליטיקאים. אבל ההחלטות צריכות להתקבל בהתאם להמלצות המומחים, לצורך העניין – רופאים, מומחי בריאות הציבור, כלכלנים, סוציולוגים, אנשי חינוך וכו'.

"הבעיה היא עם הפוליטיקה במובן הרע, במובן של החלטות לא ענייניות ולא ערכיות, שנקבעות בכיפופי ידיים, ולפי מי שיכול להביא יותר קולות ולהשפיע יותר על מקבלי ההחלטות. לאור הניסיון שלנו עם ממשלות ישראליות בכלל והממשלה הזאת של נתניהו בפרט, ולפי איך שהיא התנהלה במשבר הקורונה, הסיכוי שההחלטות על החיסונים יהיו ענייניות, מושכלות וערכיות, הוא קלוש".

אריאב: "לאור הניסיון שלנו עם ממשלות ישראליות בכלל והממשלה הזאת של נתניהו בפרט, ולפי איך שהתנהלה במשבר הקורונה, הסיכוי שההחלטות על החיסונים יהיו ענייניות, מושכלות, ערכיות, הוא קלוש"

פקיד בכיר אחר שעבד בעבר באוצר, אמר שלא לייחוס כי לדעתו דווקא בתקופת בחירות, האינטרסים של נתניהו יביאו לכך שקבלת ההחלטות בנושא החיסונים תהיה עניינית ותביא לתוצאה המיטבית.

"אל תבין אותי לא נכון – זה לא שאני חושד בנתניהו באיזה שהן כוונות טובות", אומר הפקיד לשעבר. "כל מה שמעניין אותו זה לשרוד ולנצח בבחירות, כדי להישאר בתפקיד ולהקטין את סיכויי ההרשעה שלו. אבל נתניהו מתוחכם מאוד, והוא מבין שהסיכוי הכי טוב שלו בבחירות האלה יעלה רק אם חלוקת החיסונים תתנהל למופת ותביא לשביעות רצון ציבורית מלאה.

"החיסון הוא הקלף המנצח של נתניהו בבחירות האלה. בזמן הגל הראשון, כשהיה נראה שהוא מנהל את המשבר היטב, הוא נהנה מפופולריות עצומה. אחר כך, כשהמשבר הכלכלי העמיק וההדבקה עלתה, הפופולריות שלו קרסה. עכשיו היא מתנדנדת. כדי לנצח הוא חייב לפתוח את המשק, חייב לשמור על הדבקה נמוכה, וחייב להציג אופק של תהליך החיסון.

"האינטרס העליון של ביבי זה להביא לארץ את החיסונים בהקדם, ושאלה שיחוסנו ראשונים הם אותם אנשים שהציבור מבין שצריכים להתחסן ראשונים. קודם כל צוותים רפואיים, אחר כך קשישים, ואחר כך עובדים חיוניים באמת, כמו מוכרים בסופרמרקטים, נהגים ומורים.

"הדבר האחרון שהוא צריך זה לשבת עם איזה טייקון או קבלן קולות שידחוף את העובדים שלו קודם, או להעדיף איזו ישיבה חרדית. החלטות כאלה יקלקלו לו את כל המופע של המקצועיות השקיפות והיעילות. בשביל 2,000 קולות הוא יפסיד 100 אלף".

אז למה הוא מיהר לדאוג שבמקום הוועדה הציבורית שאחראית על חלוקת החיסונים תהיה ועדה פוליטית של שרים בראשותו?

"נו, למה? מאותה סיבה. כדי שאלה יהיו החיסונים שלו, ההישג שלו, ההצלחה שלו. כדי שהוא יוכל להגיד, אני הבאתי את החיסון, אני חילקתי, אני ניצחתי את הקורונה, אני ואני ואני".

בעלי עסקים קטנים בתל אביב מפגינים נגד מגבלות הקורונה. 29 באוקטובר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
בעלי עסקים קטנים בתל אביב מפגינים נגד מגבלות הקורונה. 29 באוקטובר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"העובדה שלא נערכנו היא כבר מחדל"

"העובדה שישראל לא ערוכה לקבלת חיסוני הקורונה, לא מבחינה לוגיסטית, לא מבחינת תוכנית לסדר העדיפויות בחלוקת החיסונים ולא מבחינת הסברה, היא כבר מחדל מזעזע בפני עצמו", אומרת מנכ"לית ארגון מדעת לקידום בריאות המשפחה, אדווה לוטן.

מדעת מובילים את ההסברה והמאבק הציבורי בישראל למען התחסנות, ובארגון חוששים מחוסר נכונות של ישראלים להתחסן, יותר מאשר מסדרי העדיפויות בחלוקת החיסונים שהחלו להטריד אותם רק לאחרונה.

מנכ"לית עמותת מדעת, אדווה לוטן (צילום: פליקס לוטן)
מנכ"לית עמותת מדעת, אדווה לוטן (צילום: פליקס לוטן)

"מי שאמור להחליט על סדר העדיפויות בחלוקה הוא הדרג המקצועי, הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים. מה שמדאיג אותי בקבלת החלטות על ידי ועדת שרים זה בדיוק מה שראינו שוב ושוב במשבר הקורונה: חוסר שקיפות, יכולת נמוכה לקבל החלטות מהר, דווקא כשחשוב יותר לקבל החלטות מהירות מאשר לקבל החלטות נכונות, והמון לחץ פוליטי שמופעל לכיוונים לא טובים. הכוונה היא לקבוצות לחץ שעלולות להביא לכך שהן יחוסנו קודם, או, להיפך, לקבוצות שעלולות לדאוג לעצמן שלא להתחסן בכלל, כמו חלק מהאוכלוסייה החרדית".

האם ייתכן שבגלל טבע האדם, הדינמיקה החולה של כיפופי ידיים ותחרות מכוערת בין לוביסטים, וועדים חזקים ובעלי הון שילחצו לחסן אותם קודם, דווקא תדחוף אנשים לעמוד בתור ולהתחסן? 

"זה מאוד עקום וחבל שצריך לחשוב על זה בכלל, אבל זה לא תסריט בלתי אפשרי. יכול להיות שיהיו אנשים שזאת תהיה הפסיכולוגיה שלהם. השאלה, שאין לי עליה תשובה, היא איך זה ישפיע על מי. יכול להיות שהלחצים הפוליטיים והבלאגן ירתיעו חלק מהציבור ויגרמו לו להגיד מה אני צריך את זה.

"אני מעדיפה לקוות שהפעם נופתע לטובה ונגלה התנהלות עניינית ומסודרת, שתביא לכך שכמה שיותר אנשים יתחסנו לפי סדר עדיפויות ענייני ונכון. גם זה עדיין אפשרי".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לכתבה.

אנשי מגן דוד אדום מחוץ ליחידת הקורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, 10 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אנשי מגן דוד אדום מחוץ ליחידת הקורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, 10 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
עוד 2,438 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים

מי מתגונן מפני גונן?

כתב אישום הוגש נגד עו"ד גונן בן יצחק בימים אלה על שהעז לעשות מעשה הרואי ולהגן בגופו על המפגינים מפני כלי הרס של המשטרה. החלטה תמוהה ומקוממת של הפרקליטות שאימצה את חוות הדעת של המשטרה. חשוב לשאול מדוע המשטרה המליצה בכלל על הגשת כתב האישום החריג בקלות דעת כזו.

ראשית, ניכר כי כשעו"ד גונן בן יצחק נשכב מתחת לגלגלי המכתז"ית זה הרגיז את השוטרים. בראיון לאור-לי בר לב, סיפר בן יצחק כי שוטר בשם קובי יעקב התעלם מפנייתו לוותר על כלי המשחית השיטורי, תותח מים שירה במפגינים באופן לא חוקי, לא מידתי, בניגוד להוראות היצרן, בכינון ישיר ומטווח קרוב מדי – והבטיח לו: "חכה חכה אטפל בך באופן אישי". בחקירתו הראשונה, לעדותו, אמר לו מפקד החוקרים: "אני מתבייש שאתה אזרח המדינה".

‏לאחר הגשת כתב האישום המופרך והאנטי דמוקרטי הבוקר Gonen Ben Itzhak בראיון ראשון בשידור חי

Posted by Or-ly Barlev on Tuesday, November 24, 2020

כשיש כל כך הרבה עדויות של מפגינים שנפגעו מירי המכת"זית, פגיעות גופניות כמו קרעים בעור התוף באוזן, פגיעות בעינים, אשה שעפה באויר מזרם המים, וכשבן יצחק הכיר על בשרו את פגיעתה הרעה של המכתזית כשנפצע ונשאר עם שטף דם – קשה להאשים את בן יצחק על שהחליט לפעול למניעת השימוש בכלי על חבריו המפגינים ועל עצמו. הוא טוען שכעו"ד הרגיש חובה מוסרית למנוע את הפגיעה הבלתי חוקית בחפים מפשע.

בראיון לאור-לי בר לב סיפר בן יצחק כי שוטר בשם קובי יעקב התעלם מפנייתו לוותר על כלי המשחית השיטור והבטיח לו: "חכה חכה, אני אטפל בך באופן אישי"

מעבר לכך שבן יצחק הרגיז את המשטרה ו"הפריע לה" במילוי תפקידה, לשיטתה, נראה כאילו מדובר במשהו עמוק אפילו יותר. נראה שבן יצחק הפריע לשר לבטחון פנים, אמיר אוחנה, הממונה על המשטרה, ולראש הממשלה, שבשמו הוא פועל, לדכא את ההפגנות, להרתיע את המפגינים החוששים מפגיעה, ולהפעיל את הסילון הקטלני כאפקט מצנן על המחאה כולה.

מתגונן בפני גונן

מי שמאמין למפגינים ולכנות כוונתם לא לוותר ולהמשיך להציף את הרחובות עד שראש הממשלה ירד מכסאו – כנראה מפחד, ולכן מגיש כתבי אישום. זו הסיבה שקשה להתעלם מהתחושה המקננת כי מדובר במהלך שלא נולד בחדרי החקירות במשטרה או בפרקליטות אלא אולי מקורו בראש הממשלה.

לאזרחים שחוו את נחת זרועם של השוטרים, נעצרו במחסומים בדרך לבלפור, הוגבלו במגבלות הרעש והשעות, נכלאו וצופפו במכלאות אנושיות לפני שהותז עליהן הסילון הקטלני – המהלך הזה נראה שקוף. הוא נראה כנסיון להסיר את האיומים הגדולים ואת הפעילים הבולטים של המחאה, ובכך לחסל אותה. מן הראוי להסב את תשומת לבו של השר אוחנה לכך, שהנסיון מלמד כי הזעם בקרב המפגינים רק יגדיל את ההפגנות.

ההחלטה להגיש כתבי אישום נגד מפגינים משרתת את המחאה נגד ראש הממשלה בכך שהיא מגייסת אנשים שזועמים על העוול. להבדיל, כבר במחאת כיכר גורן בפתח תקווה, אחרי שנשברה ידו של מני נפתלי בשל אלימות שוטרים, ואחרי שנחסמו מפגינים בדרכם למחאה והובלו למעצר לילי ללא כל עילה, זכתה המחאה לסיקור תקשורתי שלא נהנתה ממנו קודם לכן והכיכר התמלאה באלפי מפגינים בשבועות שאחרי. כשסיקרתי את ההפגנה בכיכר גורן, סיפרו לי מפגינים שהגיעו לכיכר בעקבות התנהלות המשטרה והזעם שעוררה התנהלות זו.

מי שמאמין למפגינים ולכוונתם להמשיך להציף את הרחובות עד שרה"מ ירד מכסאו – כנראה מפחד ומגיש כתבי אישום. לכן קשה להתעלם מהתחושה המקננת כי מדובר במהלך שלא נולד במשטרה או בפרקליטות

עוול מהסוג הזה הוא אחד הגורמים המגייסים למחאה, לצד אירועים כמו הנסיון הפוליטי להעביר את חוק החסינות, שהוציא מאות אלפי אנשים לאחת ההפגנות הראשונות שזזו מכיכר גורן ועברו לתל אביב.

מצאו להם את מי להאשים

עו"ד גונן בן יצחק, קצין מודיעין לשעבר בשב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק" וחבריו למחאה הם אנשים ישרים ואמיצים שראויים לעידוד ולא לנאצות, להוקרה ולפרסים  ולא לכתבי אישום.

עו"ד בן יצחק סייע לאנשים רבים שזכויותיהם נרמסו ושחרר מפגינים, שרבים נעצרו ללא עוול בכפם. בן יצחק הקריב מזמנו, מבטחונו האישי ומחירותו הפרטית למען עמידה על זכותם של אנשים להפגין ועתה הפרקליטות בוחרת להקריב אותו כדי לרצות את המשטרה ואולי אף את נתניהו. אין להתפלא אם נראה כי ההפגנות מתעצמות בעקבות אירועים מהסוג הזה.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 593 מילים ו-1 תגובות

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים

עמדת המשותפת: נתניהו המסית ביותר כלפי האזרחים הערבים

טרם הובהרה עמדת רע״ם שעשויים להימנע בהצבעה ● קרעי: מעריך שכחול לבן יתקפלו ● ח״כ יעקב אשר מיהדות התורה: קורא למנהיגים לעזוב הכל ולעסוק רק בקורונה ● השר שי: לא נתנגד לאי אמון קונסטרוקטיבי ● שקד: אין סיכוי לממשלה אחרת בכנסת הזו ● סקר: אייזנקוט משיג 4 מנדטים ● זוהר: ״לומר שלרה"מ לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם - שקר" ● מרב מיכאלי: אם איסמן רוצה להיות ממונה עליו לומר דברים בפומבי ● אמ״ן: אנחנו בפתח גל שלישי

עוד 32 עדכונים

למקרה שפיספסת

נורמליזציה עם מצרים וירדן? מוקדם מדי לחגוג

הנורמליזציה בין ישראל, האמירויות ובחריין מלמדת על דגם חדש של שלום המתפתח לנגד עינינו. אולם ההתמקדות של נתניהו והתקשורת בנורמליזציה משכיחה את העובדה כי רובו של העולם הערבי עדיין מחרים את ישראל ורואה בנורמליזציה מילת גנאי. סיפורו של השחקן והזמר המצרי הידוע מוחמד רמדאן, שהצטלם עם הזמר הישראלי עומר אדם במהלך מסיבת גג שהתקיימה בדובאי, מהווה דוגמה מצוינת לבחינת סיכויי הנורמליזציה עם מצרים וירדן.

הנורמליזציה בין ישראל והמפרציות מלמדת על דגם חדש של שלום. אך התמקדות נתניהו והתקשורת בנורמליזציה משכיחה את זה שרוב העולם הערבי עדיין מחרים את ישראל ורואה בנורמליזציה מילת גנאי

הרשתות החברתיות במצרים סערו לאחר שעמוד רשמי של משרד החוץ הישראלי בשפה ערבית העלה את התמונה ומתחתיה הכתובית: ״האמנות תמיד מאחדת אותנו״. כתוצאה מכך, הזמר זכה למתקפה חסרת תקדים של גולשים ברשתות. הוא הוכרז כציוני, בוגד, ושחקן ״בקרנבל הנורמליזציה״ המשרת את "הפרויקט הציוני באזור״.

חמור מזה, המתקפה נגד רמדאן חרגה מגבולות הרשתות החברתיות. איגוד השחקנים במצרים השעה את חברותו ואילו איגוד העיתונאים הורה שלא לפרסם כל ידיעות עליו משום שהוא הפר את האיסור על כל צורה של נורמליזציה עם ״המדינה הכובשת״. לבית המשפט המצרי אף הוגשה תביעה נגדו בגין ״העלבת העם המצרי".

רמדאן ביקש למזער את הנזק שנגרם לו; הוא פרסם תגובה באינסטגרם ובה טען שלא היה מודע ללאומיותו של הזמר והוסיף כי הוא "מצדיע לעם הפלסטיני״. בהמשך אף שינה את תמונת הפרופיל שלו לתמונה של דגל פלסטין.

פרשה זו חשפה את בפני הציבור הישראלי, פעם נוספת, את עוצמת ההתנגדות במצרים לנורמליזציה עם ישראל. השיח הציבורי במצרים, כפי שעלה ברשתות החברתיות, ביטא עמדה אחידה המתנגדת לכל מגע עם ״הכובש הציוני״ וחידד כי גם לאחר למעלה מ-40 שנים לאחר חתימת הסכם השלום, רבים בחברה האזרחית המצרית עדיין רואים בישראל אויב עיקרי.

איגוד השחקנים במצרים השעה את חברות רמדאן, איגוד העיתונאים הורה לא לפרסם ידיעות עליו משום שהפר את האיסור על ביטויי נורמליזציה עם ״המדינה הכובשת", והוגשה תביעה נגדו בגין ״העלבת העם המצרי"

ביטויי התנגדות חריפים אלו לנורמליזציה אינם תופעה חדשה. לאורך השנים התנגדות זו שיקפה את התובנה, שהעמקת הקשרים עם ישראל מהווה חסם בפני שיקום מעמדה של מצרים במערכת האזורית. עמדות אלו מצאו את ביטוין מעת לעת במתקפות כלפי מי שנחשד בקידום נורמליזציה, כדוגמת הדחתו של חבר הפרלמנט המצרי, תופיק עוכאשה, לאחר שאירח בביתו את שגריר ישראל. במקרים קיצוניים עמדה זו לבשה פנים אלימות, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת שגרירות ישראל במצרים על ידי מפגינים ב-9 בספטמבר 2011.

המשטר המצרי בעבר לא פעל נגד שיח שנאה זה. חוסני מובארכ שימר את יחסי השלום עם ישראל ואף ביצר את מעמדה של מצרים כמתווכת מרכזית בין ישראל לפלסטינים, אך הוא לא עשה "יחסי ציבור" לשלום עם ישראל. מנגד, הוא התיר חופש ביטוי נרחב לשיח עוין כלפי ישראל ועשה מעט מאוד כדי למחוק ביטויים אנטי-ציוניים ואנטישמיים בכלי התקשורת. ניסיונות להגביל שיח אנטי-יהודי היו תוצר של לחצים חיצונים, בעיקר אמריקאים, ולא נבעו מתוך ניסיון לשנות תודעה.

הגישה הדואלית של מובארכ נבעה מכך שהעמדות העוינות כלפי ישראל שירתו אותו ברמה הפנימית. שתיקת המשטר הייתה חלק מדרכי התמודדותו עם התגברות ההשפעה של גורמי האסלאם, בעיקר האחים המוסלמים, במרחב הציבורי, שביטאו עמדות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות. עמדות אלה הצטלבו עם העמדות של כוחות חילונים כמו נאצריסטים, שמאל ואף ליברליים, שהתנגדו למדיניות של ישראל כלפי הפלסטינים.

מגמות אלו ממשיכות להתקיים גם תחת שלטונו של אל-סיסי. נשיא מצרים אמנם הרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני והדיפלומטי עם ישראל, הביע תמיכה בשימור יחסי השלום ואף קידם בברכה את הסכמי הנורמליזציה בין ישראל והאמירויות, אך הוא לא הביע תמיכה בנורמליזציה בתחומים האזרחיים.

הטיעונים ללגיטימציה של אל-סיסי ממוקדים בהיותו המנהיג שיכול להציל את מצרים מאויביה הפנימיים והחיצוניים ולהוביל לביטחון וליציבות. אמנם ההגנה שהוא מבטיח לעם המצרי ממוקדת בארגוני הטרור והאחים המוסלמים, אולם שימור הדימוי של ישראל כאויב פוטנציאלי משרתת טיעונים אלו ללגיטימציה ובעיקר תומכת באוטוריטריות הצבאית.

ביטויי התנגדות חריפים אלו לנורמליזציה אינם תופעה חדשה. לאורך השנים התנגדות זו שיקפה את התובנה, שהעמקת הקשרים עם ישראל מהווה חסם בפני שיקום מעמדה של מצרים במערכת האזורית

הסכסוך המתמשך של ישראל עם הפלסטינים והעדר ההתקדמות בפתרון הסכסוך משמש חומר בערה המניע את שיח ההתנגדות כלפי ישראל. עם-זאת, חשוב להדגיש כי הוא לא גורם בלעדי. שיח העוינות כלפי ישראל הוא תוצר של כמה גורמים נוספים:

  1. ראשית, התפשטותן והעמקתן של עמדות אנטישמיות ואנטי-יהודיות על ידי גורמים שונים ובראשם הכוחות האסלאמיסטים והאיגודים המקצועיים. חלק מהעמדות הללו בא לידי ביטוי בתקשורת ובמערכת החינוך המצריים.
  2. שנית, המדיניות העקבית של השלטון תרמה לכך שהבעת התנגדות לנורמליזציה מהווה כלי בידי כוחות פוליטיים לתקוף את המשטר מבלי שיוגדרו על ידו כבוגדים, או כמי שפוגעים באינטרסים של מצרים ובכבודה.

במלים אחרות, בהיעדר כלים לתקוף את המשטר, הנושא הישראלי מהווה שסתום להבעת מחאה "לגיטימית". כך למשל המתקפה הנוכחית נגד רמדאן שימשה הזדמנות לבטא התנגדות למדיניות של מדינות המפרץ, אשר פועלות "בשירות החלום הציוני להנהיג את העולם הערבי״, אך בד בבד היא כללה גם הזדמנות לבטא לעג וגינוי ליחסיו של אל-סיסי עם ישראל ואף הגדרתם כבגידה.

תגובתו של המשטר המצרי הפעם הייתה שונה; לא זו בלבד שהתקשורת לא תקפה את השחקן, אלא שפובליציסט בכיר תקף בעיתון הממסדי "אל-אהראם" את תגובת האיגודים המקצועיים, ולא ראה פסול בקיום הקשר, במיוחד בקרב בני הדור הצעיר שלא הכירו מלחמות נגד ישראל.

השינוי בעמדת המשטר חשוב והוא מלמד כי המחאה התקשורתית נתפסת גם כמחאה נגד המשטר ועל כן מאיימת עליו. יתכן גם שההסכמים של ישראל עם האמירויות ובחריין, והקשר עם הסעודים, חיזקו את הביטחון של המשטר המצרי.

מוקדם לומר האם תגובה זו מסמלת שינוי בעמדת המשטר כלפי התבטאויות אנטי-ישראליות או אנטי-נורמליזציה. בכל מקרה, תגובה זו מלמדת עד כמה יש למשטר תפקיד חשוב בשינוי השיח כלפי ישראל ובעיצובו. קשה להשוות בין מדינות המפרץ, שם אין איגודים מקצועיים או גורמי אופוזיציה אסלאמיים משמעותיים, ובין מצרים, ירדן ומדינות ערביות נוספות, שם נדרש המשטר להתמודד עם כוחות אלה.

בהיעדר כלים לתקוף את המשטר, הנושא הישראלי מהווה שסתום למחאה "לגיטימית". המתקפה נגד רמדאן איפשרה לבטא התנגדות למדיניות המפרציות, אך כללה גם הזדמנות לבטא לעג וגינוי ליחסי אל-סיסי עם ישראל

ולכן, ישראל תמשיך להתמודד עם שני סוגים של שלום: זה עם מדינות המפרץ, וזה עם שאר מדינות ערב. התקדמות או פתרון הבעיה הפלסטינית עשוי לחמם את השלום הקר, אולם נדרש כאן גם מאמץ מצדן של המדינות הערביות לקדם את השלום בתקשורת ובמערכות החינוך שלהן.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד״ר בשמת יפת היא מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר במרכז לחקר המזרח התיכון ומרכז אסיה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 958 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב. הוא גם לא יכול לעשות עיסקה... המשך קריאה

בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.

עוד 443 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה