אילוסטרציה. מרוץ לקבלת חיסון נגד קורונה (צילום: AP Illustration/Peter Hamlin)
AP Illustration/Peter Hamlin

מגפת הקורונה "אסור שיחלקו חיסונים לפי מי שיש לו לובי"

חיסוני הקורונה יגיעו לישראל בטפטוף, ועד כה לא התקבלה החלטה על סדר חלוקתם ● הוועדה המקצועית האחראית על כך לא התכנסה מאז פרוץ המגפה ובינתיים הודיע נתניהו שיקים ועדת שרים בראשותו אשר תקבע את סדר קבלת החיסונים ● רופאים, ועדי עובדים חיוניים ופקידים מזהירים: "במשבר הזה מסרסים גופים מקצועיים ומקבלים החלטות פוליטיות אומללות. זה עלול לקרות גם עם החיסונים"

במהלך 2021 אמורים להגיע לישראל חיסונים נגד מגפת הקורונה, שעשויים לסיים את הסיוט שבו אנחנו חיים מאז מרץ. עד כאן החדשות הטובות. החדשות הרעות הן שהחיסון לא יגיע בבת אחת, אלא בהדרגה.

ההסכם בין ממשלת ישראל לחברת פייזר מבוסס על הצהרת כוונות מעורפלת של החברה לספק לישראל 700 אלף מנות חיסון, שיספיקו לחסן כ-350 אלף איש בחודש. ההסכם עם חברת מודרנה אינו ידוע, אך ההערכה היא שגם במסגרתו מנות החיסון יגיעו בטפטוף. ההערכה הריאלית היא שמדי חודש יגיעו לארץ חיסונים שיספיקו לחצי מיליון עד מיליון איש, בקצב שילך ויגדל בהדרגה.

המשמעות היא שאזרחי ישראל יחוסנו נגד המחלה המסוכנת במועדים שונים, ולא כולם בבת אחת, ושמישהו צריך להחליט על תיעדוף שבו ייקבע אלו קבוצות באוכלוסייה יחוסנו קודם. עד כה, עשרה חודשים מאז נודע על קיומה של המגפה, לא התקבלה בישראל כל החלטה על סדר חלוקת החיסונים. כעת, כאשר החיסונים כמעט בדרך, עלולה ההחלטה על החלוקה להתקבל בחפזון ותחת לחצים פוליטיים.

בישראל קיים גוף שאחראי על קביעת מדיניות החיסונים, כולל החלוקה שלהם – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות. ואולם, הוועדה הזאת לא קיימה אף ישיבה רשמית מינואר 2020 – מאז תחילת מגפת הקורונה.

בינתיים, נכנס לוואקום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והקדים את הגופים המקצועיים. בישיבת ועדת הקורונה השבוע הודיע נתניהו כי בכוונתו להקים ועדת שרים שהוא יעמוד בראשה, והיא זו שתחליט ותפקח על "ייבוא החיסונים ואופי חלוקתם". שר הבריאות, יולי אדלשטיין, התנגד ואמר שעדיף שההחלטות על סדר העדיפויות יתקבלו על ידי אנשי מקצוע, אבל נתניהו לא הקשיב ושאר השרים לא התנגדו.

נתניהו קבע כי בוועדה ישתתפו אדלשטיין, שר האוצר ישראל כ"ץ, שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ ושר המדע יזהר שי. ככל הידוע, שי, גנץ וכ"ץ לא הביעו כל התנגדות ולא ציינו בפני נתניהו את דבר קיומה של הוועדה המקצועית, שהיא הגוף שאחראי על קביעת מדיניות החיסונים.

"שלא יקרה מה שקרה עם 'רמזור'"

מדוע, בעצם, הוועדה המקצועית טרם דנה בחלוקת החיסונים? "קיימנו מספר שיחות על הנושא, ואנחנו נמצאים בקשר עם המחלקה האירופית בארגון הבריאות העולמי, ומחכים ששם ייקבעו סדרי העדיפויות בנוגע לחיסון בכל אזור אירופה, כדי לגבש עמדה לגבי ישראל", אומר לזמן ישראל יו"ר הוועדה, פרופ' שמואל רשפון.

גם הגופים הבינלאומיים עדיין לא החליטו כלום?

"יש סדר עדיפויות כללי שמקובל עליהם: קודם כל צוותי רפואה ועובדים בבתי האבות, אחר כך האוכלוסייה שבסיכון, שבנוגע לקורונה זה בעיקר מבוגרים, ואחר כך עובדים חיוניים בתחומים כמו תחבורה, תקשורת וחקלאות, למשל. לא גובשה הגדרה מדויקת של אוכלוסייה בסיכון, הגיל המינימלי או מחלות רקע של מי שמתחת לגיל הזה. גם לא הוגדרו מיהם העובדים החיוניים לצורך העניין, ולא גובש סדר עדיפויות בין העובדים החיוניים לבין עצמם".

אתם לא חוששים שהדרג הפוליטי ינצל את האיטיות שלכם ויקבע את התור לפי סדר עדיפויות משלו, שלא בהכרח יהיה ענייני ומבוסס על ידע מקצועי?

"אני מקווה ורוצה להאמין שזה לא יקרה, ושסדר העדיפויות יהיה ענייני ומקצועי, ויתבסס על ההמלצות שלנו".

לפי ההתנהלות של ממשלת ישראל עד עכשיו במשבר הזה, זה מה שאתה מעריך שיקרה?

"אני איש מקצוע ולא הולך לדבר על פוליטיקה".

אנשי צוות רפואי מטפלים בחולה קורונה כשהם לובשים בגדי מגן. 23 בספטמבר 2020. (צילום: Nati Shohat/Flash90)
אנשי צוות רפואי מטפלים בחולה קורונה כשהם לובשים בגדי מגן. 23 בספטמבר 2020. (צילום: Nati Shohat/Flash90)

כל אנשי המקצוע והפקידים ששוחחנו איתם משוכנעים שהממשלה תעניק בסופו של דבר עדיפות ראשונה בקבלת החיסון לצוותים רפואיים, ואחר כך לקשישים, מבוגרים, חולים במחלות כרוניות קשות ומסוכנות וכן לצוותים בבתי האבות.

עם זאת, רבים מהמבוגרים והחולים הכרוניים אינם יכולים להתחסן, והם יישארו בסיכון עד שרוב האוכלוסייה בארץ תהיה מחוסנת. לא ברור מי יבוא אחריהם, מיהם ה"עובדים החיוניים", ובאיזה סדר הם יחוסנו תישאר קריטית גם אחרי החיסון למבוגרים. השאלה הזו עדיין פרוצה לגמרי, והיא פותחת פתח עצום לפוליטיזציה של סדרי העדיפויות בנוגע לקבלת החיסונים והעדפה של עובדים הנהנים מלובי חזק, על פני אלה שצריכים להתחסן בדחיפות.

"חשוב ביותר שההחלטה על סדר העדיפויות בחיסון תגובש בידי צוותים מקצועיים, שכבר קיבלו בעבר החלטות מהסוג הזה על מחלות ומגפות אחרות, ולא בידי הדרג הפוליטי", אומר לזמן ישראל פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן גוריון, החבר בצוות המומחים של פרויקטור הקורונה, נחמן אש, וכן בארגון רופאי בריאות הציבור.

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום:
פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

לדברי דוידוביץ': "בסוף הפוליטיקאים יחליטו, כי זאת שאלה של סדר עדיפויות, אבל חשוב שהם יקשיבו היטב להמלצות שיגבשו המומחים".

אם זה חשוב, מדוע המומחים לא גיבשו עדיין המלצות?

"כי יש משתנים קריטיים שעדיין לא ידועים על החיסונים עצמם. עדיין לא יודעים איזה מהם יאושרו ומתי, ולא ברור כמה חיסונים יגיעו בכל שלב. גם לא ידועים הגילאים שבהם אפשר להתחסן – האם גם ילדים ומבוגרים יכולים, וקשה להחליט על סדר עדיפויות בלי לדעת את כל הפרטים האלה".

 למה עדיף שאנשי מקצוע יגבשו את הסדר ולא הפוליטיקאים?

"קודם כל, יש בעיה שחלק מהציבור לא רוצה להתחסן, ואם מעט מדי יתחסנו החיסון לא יהיה אפקטיבי. יש בעיה עולמית של אמון בחיסוני הקורונה, שפותחו מהר ומועמדים לאישור מהיר וקיימים לגביהם סימני שאלה. ויש בעיה מקומית של מצב פוליטי מעורער וחוסר אמון של הציבור בשלטון. מעורבות של הממשלה בנושא החיסונים לא תגביר את האמון ולא תעודד התחסנות.

"שנית, דווקא בתרחיש החיובי, שבו החיסונים מתחילים להגיע בחודשים הקרובים ושיש היענות להתחסן, החלטות על התיעדוף שיתקבלו באופן פוליטי עלולות להיות לא הוגנות ושגויות אפידמיולוגית וחברתית. אסור שהחיסונים יחולקו לפי מי שיש לו לובי. יש קבוצות לחץ עם לובי חזק שעלולות לקבל חיסון על חשבון מי שצריך להתחסן מהר, למשל אנשים בסיכון ועובדים שחשופים להרבה אנשים.

"המודל הנכון לגוף שיחלק את החיסונים לפי שיקולים מקצועיים ושקופים שיוצרים אמון, הוא ועדת סל הבריאות. המודל של ועדת שרים פוליטית לא נכון ולא בריא. מה שמלחיץ אותי זה שראינו כבר במשבר הזה יותר מדי פעמים שמסרסרים גורמים מקצועיים ומנטרלים אותם, ומקבלים החלטות פוליטיות אומללות. זה מה שקרה עם תוכנית רמזור, זה מה שקרה בהחלטות על הכניסה והיציאה לסגר ומה פותחים וסוגרים, וזה מה שעלול לקרות גם לגבי החיסונים".

"יש בעיה עולמית של אמון בחיסוני הקורונה, שפותחו מהר ומועמדים לאישור מהיר, ויש בעיה מקומית של מצב פוליטי מעורער וחוסר אמון בשלטון. מעורבות של הממשלה בחיסונים לא תגביר את האמון ולא תעודד התחסנות"

ניתן להעריך כי הראשונים לקבל את החיסון יהיו כ-150 אלף עובדי מערכת הבריאות, ואחריהם כ-1.2 מיליון מבוגרים מעל גיל 65, שידורגו לפי גיל. כ-2 מיליון ישראלים נוספים מתחת לגיל 65 מוגדרים "בעלי מחלות רקע", וניתן יהיה לטעון שגם הם נמצאים בסיכון גבוה, אף שבפועל הסיכון מהמחלה נמוך מאוד עבור הרוב-רובם של הצעירים מתחת לגיל 50, כולל בעלי "מחלות הרקע".

ראש הממשלה בנימין נתניהו פוגש בשיבא אדם שקיבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו פוגש בשיבא אדם שקיבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ)

"ייתכן שנצטרך לצאת למאבק כדי להתחסן מוקדם"

מי שאמורים לבוא אחרי הקשישים הם כמיליון וחצי עובדים המוגדרים "חיוניים" וחייבים להמשיך לעבוד מחוץ לבית גם בזמן סגר והשבתת המשק, וכן מיליון וחצי עובדים נוספים שאינם מוגדרים "חיוניים", אך צריכים לחזור לעבודה מחוץ לבית במהירות, כדי להציל את פרנסתם וכדי שהכלכלה תתאושש.

בקרב העובדים יש הבדל בין אלה שבאים במגע יומיומי עם אנשים רבים, ולכן חשוב שיתחסנו מהר, למשל, מורים, מוכרים בחנויות ונהגי אוטובוסים, לבין עובדים חיוניים שבאים במגע רק עם עמיתיהם לעבודה, כמו עובדי הנמלים והתעשייה הביטחונית.

בקרב העובדים החיוניים ובעלי העסקים החיוניים החשש הוא מפני תסריט שבו ועדי עובדים חזקים, עם כוח אלקטורלי גדול, ינצלו את קשריהם הפוליטיים כדי לחסן את עובדיהם לפני עובדים אחרים, שזקוקים לכך בדחיפות רבה יותר.

"אני מאוד מקווה, ורוצה להאמין, שסדר העדיפויות יהיה ענייני, ושעובדים חיוניים שעובדים עם קהל יחוסנו קודם", אומרת לזמן ישראל יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני. "העובדות הסוציאליות צריכות לקבל סדר עדיפות גבוה בהתחסנות. ואני מודאגת מכך, כי המדינה לא מתנהלת בצורה עניינית, מקצועית וקוהרנטית בכלל ובמשבר הזה בפרט, ולא לוקחת כמובן מאליו את העובדה שהשירותים החברתיים הם חיוניים".

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

יש סימני שאלה לגבי נכונות הציבור להתחסן. אם יאפשרו לעובדים הסוציאליים להתחסן מוקדם, וזה לא יהיה חובה, הם יתחסנו?

"הרוב הגדול? בטח שכן. הנושא כבר עלה בשיחות שלנו. יש כאלה שמפחדים להתחסן. אבל הפחד להידבק ולהדביק בקורונה הרבה יותר גדול. יש עובדות סוציאליות עם קשישים, חולים ומשפחות עניות עם שיעורי הדבקה גבוהים. אני לא יודעת אם החיסון יהיה לבחירת העובדות ואם הוא צריך להיות לבחירתן, אבל הרוב רוצות להתחסן.

"יותר מזה – ברור לנו שייתכן שנצטרך לצאת למאבק כדי להתחסן בהקדם. בסגר הראשון גילינו, לתדהמתנו, שאנחנו צריכות להיאבק על עצם ההגדרה שלנו כעובדות חיוניות, ושבממשלה יושבים אנשים שלא מבינים שבזמן מגפה אי אפשר להסתדר בלי העובדת הסוציאלית בשטח. אז אנחנו לא נותנות אמון עיוור בזה שהממשלה תבין שאנחנו צריכות להתחסן, ומוכנות לצאת על זה למאבק".

ניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת, "קו לעובד" (צילום: טוהר לב ג'ייקובסון)
ניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת, "קו לעובד" (צילום: טוהר לב ג'ייקובסון)

ניצן תנעמי, מנכ"לית משותפת של ארגון כוח לעובדים, מעלה חששות דומים לגבי עובדים חיוניים ומוחלשים שהארגון מייצג, כמו למשל נהגי אוטובוס.

"הנהגים חייבים לעבוד אפילו בסגר, והם במגע יומיומי עם כל האוכלוסייה, כולל הרבה קשישים. הם חיים בפחד, וצריכים להיות בין המחוסנים הראשונים. רובם מבינים את זה ורוצים להתחסן בהקדם, גם אם לא כולם.

"מצבם של הנהגים, שיש להם ארגוני עובדים ויכולת להיאבק, עוד טוב ביחס למוכרים בחנויות פרטיות, למשל, שרובם לא מאוגדים ולא מיוצגים בכלל. ראינו שהממשלה במגפה הזאת פועלת כדי לרצות קבוצות לחץ יותר מאשר בראייה ציבורית רחבה. ואם החיסונים יחולקו בתקופת בחירות הדינמיקה הזאת עלולה להחמיר עוד יותר".

מי את חוששת שיידחף בתור לפני הנהגים והמוכרים? ועדי עובדים חזקים שמאוגדים בהסתדרות וכבר הוכיחו את עצמם כ"קבלני קולות" בבחירות, שעשויים לשבת עם השרים לפגישות שקטות ולבקש שהם יחוסנו קודם?

"אני פחות חוששת מהכיוון הזה. זה עלול לקרות בכמה מקומות כמו התעשייה האווירית. אבל ברוב הוועדים, כולל חברת החשמל והנמלים, למשל, הדינמיקה השתנתה, והם כבר פחות יודעים להביא עובדים לקלפי. עובדי חברת חשמל, אגב, חיוניים ביותר וצריכים להיות בין הראשונים להתחסן.

"אני יותר חוששת שיחסנו קודם עובדים שהלקוחות שלהם הם אוכלוסייה חזקה שיכולה להפעיל לחץ. הורים, למשל, הם קבוצת לחץ חזקה, והם עשויים לדחוף לחסן מוקדם את הגננות, למשל, למרות שההדבקה בגני ילדים נמוכה ולילדים עצמם כמעט אין סיכון, כך שהגננות יחוסנו לפני הנהגים, המוכרים בחנויות או העובדים הסוציאליים, שמשרתים קשישים ועלולים להדביק אותם".

אתם, כארגון עובדים, מתכוונים לפעול כדי שעובדים חיוניים שאתם מייצגים יחוסנו מוקדם?

"אם תיווצר בעיה? בהחלט. זאת תהיה עילה למאבקים ולצעדים ארגוניים".

ציבור נוסף, שכבר נפגע קשה מהממשלה במשבר הקורונה וכעת חושש שיישאר שוב מאחור, הם העצמאים. "אני רוצה להאמין שלפחות ביחס לחיסונים השיקולים יהיו ענייניים ושאנשים יקבלו חיסון לפי קריטריונים מקצועיים כמו מידת החיוניות שלהם והיקף המגע עם האוכלוסייה", אומר לזמן ישראל רועי כהן, יו"ר להב – לשכת ארגוני העצמאים, "אני לא רוצה לחשוב בכלל שיהיה תיעדוף פוליטי".

יו"ר לשכת ארגוני העצמאים, רועי כהן (צילום: רמי זרנגר)
יו"ר לשכת ארגוני העצמאים, רועי כהן (צילום: רמי זרנגר)

"טכנאים שמגיעים לבתים של אנשים לתקן דברים, אינטסלטורים או חשמלאים, כל האנשים האלה עובדים בכל מצב. הם חיוניים לגמרי, והם נמצאים בסיכון עצום ומסכנים גם את מי שבא איתם במגע, למשל כשהם עובדים אצל קשישים. חיוני שהם יחוסנו מוקדם, אחרי הצוותים הרפואיים והאוכלוסייה בסיכון, והרבה לפני עובדים שיכולים לעבוד מהבית, ואנשים שאינם עובדים".

כשאתה אומר שאתה "רוצה להאמין" שהשיקול יהיה ענייני ומקצועי זה נשמע כאילו אתה לא בטוח בזה.

"זה לא סוד שהיו שיקולים לא מקצועיים במשבר הזה, למשל בשלבי הכניסה והיציאה מהסגרים, בהחלטות מה נסגר ומה נפתח או במדיניות הפיצוי השערורייתית. אני יכול רק לקוות שדבר כמו החיסון, שהוא ממש עניין של חיים ומוות, לא יתנהל ככה. לעצמאים הקטנים הללו שעובדים בבתים ומסתכנים אין יד על השאלטר, הם לא יכולים לשבות ולהשבית את המשק, והם לא קבלני קולות. אנחנו נדרוש שידאגו להם ושהם יחוסנו בהקדם, ואני מקווה מאוד שהפעם ניענה".

"לנתניהו דווקא לא כדאי להיכנע לקבוצות לחץ"

החשש מקבלת החלטות לקויה בנושא מטריד גם את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, שכבר נכוו מהתנהלות כזאת במשבר הקורונה, שבמהלכו מרבית הבכירים במשרדי האוצר והבריאות התפטרו מתפקידם. המתפטרים הטריים, כמו ראש אגף תקציבים לשעבר, שאול מרידור, והממונה על בריאות הציבור לשעבר, ד"ר סיגל סדצקי, סירבו להתראיין לכתבה הזאת. אבל פקידים שעזבו בתקופות קודמות הביעו את החששות הללו בגלוי.

"בסוף מי שצריך לקבל את ההחלטות הם הפוליטיקאים כי מדובר בהחלטות פוליטיות, ערכיות", אומר לזמן ישראל מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב. "'פוליטי' זאת לא מילה גסה, וההחלטה את מי לחסן קודם מלאה בדילמות פוליטיות מובהקות.

מנכ
מנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב (צילום: Olivier Fitoussi /Flash90)

"את מי לחסן, קודם, למשל, אדם בן 60 שעובד מהבית או לא עובד, בגלל הסיכון לבריאותו, או עובד חיוני צעיר ובריא בגלל התרומה הגבוהה שלו למשק? האם להעדיף את העובד שפוגש אלפי אנשים ביום, או את זה שפוגש מעט אנשים, אבל הם קשישים? אלה דילמות ערכיות, ומי שצריך להכריע בהן הם לא פקידים, אלא פוליטיקאים. אבל ההחלטות צריכות להתקבל בהתאם להמלצות המומחים, לצורך העניין – רופאים, מומחי בריאות הציבור, כלכלנים, סוציולוגים, אנשי חינוך וכו'.

"הבעיה היא עם הפוליטיקה במובן הרע, במובן של החלטות לא ענייניות ולא ערכיות, שנקבעות בכיפופי ידיים, ולפי מי שיכול להביא יותר קולות ולהשפיע יותר על מקבלי ההחלטות. לאור הניסיון שלנו עם ממשלות ישראליות בכלל והממשלה הזאת של נתניהו בפרט, ולפי איך שהיא התנהלה במשבר הקורונה, הסיכוי שההחלטות על החיסונים יהיו ענייניות, מושכלות וערכיות, הוא קלוש".

אריאב: "לאור הניסיון שלנו עם ממשלות ישראליות בכלל והממשלה הזאת של נתניהו בפרט, ולפי איך שהתנהלה במשבר הקורונה, הסיכוי שההחלטות על החיסונים יהיו ענייניות, מושכלות, ערכיות, הוא קלוש"

פקיד בכיר אחר שעבד בעבר באוצר, אמר שלא לייחוס כי לדעתו דווקא בתקופת בחירות, האינטרסים של נתניהו יביאו לכך שקבלת ההחלטות בנושא החיסונים תהיה עניינית ותביא לתוצאה המיטבית.

"אל תבין אותי לא נכון – זה לא שאני חושד בנתניהו באיזה שהן כוונות טובות", אומר הפקיד לשעבר. "כל מה שמעניין אותו זה לשרוד ולנצח בבחירות, כדי להישאר בתפקיד ולהקטין את סיכויי ההרשעה שלו. אבל נתניהו מתוחכם מאוד, והוא מבין שהסיכוי הכי טוב שלו בבחירות האלה יעלה רק אם חלוקת החיסונים תתנהל למופת ותביא לשביעות רצון ציבורית מלאה.

"החיסון הוא הקלף המנצח של נתניהו בבחירות האלה. בזמן הגל הראשון, כשהיה נראה שהוא מנהל את המשבר היטב, הוא נהנה מפופולריות עצומה. אחר כך, כשהמשבר הכלכלי העמיק וההדבקה עלתה, הפופולריות שלו קרסה. עכשיו היא מתנדנדת. כדי לנצח הוא חייב לפתוח את המשק, חייב לשמור על הדבקה נמוכה, וחייב להציג אופק של תהליך החיסון.

"האינטרס העליון של ביבי זה להביא לארץ את החיסונים בהקדם, ושאלה שיחוסנו ראשונים הם אותם אנשים שהציבור מבין שצריכים להתחסן ראשונים. קודם כל צוותים רפואיים, אחר כך קשישים, ואחר כך עובדים חיוניים באמת, כמו מוכרים בסופרמרקטים, נהגים ומורים.

"הדבר האחרון שהוא צריך זה לשבת עם איזה טייקון או קבלן קולות שידחוף את העובדים שלו קודם, או להעדיף איזו ישיבה חרדית. החלטות כאלה יקלקלו לו את כל המופע של המקצועיות השקיפות והיעילות. בשביל 2,000 קולות הוא יפסיד 100 אלף".

אז למה הוא מיהר לדאוג שבמקום הוועדה הציבורית שאחראית על חלוקת החיסונים תהיה ועדה פוליטית של שרים בראשותו?

"נו, למה? מאותה סיבה. כדי שאלה יהיו החיסונים שלו, ההישג שלו, ההצלחה שלו. כדי שהוא יוכל להגיד, אני הבאתי את החיסון, אני חילקתי, אני ניצחתי את הקורונה, אני ואני ואני".

בעלי עסקים קטנים בתל אביב מפגינים נגד מגבלות הקורונה. 29 באוקטובר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
בעלי עסקים קטנים בתל אביב מפגינים נגד מגבלות הקורונה. 29 באוקטובר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"העובדה שלא נערכנו היא כבר מחדל"

"העובדה שישראל לא ערוכה לקבלת חיסוני הקורונה, לא מבחינה לוגיסטית, לא מבחינת תוכנית לסדר העדיפויות בחלוקת החיסונים ולא מבחינת הסברה, היא כבר מחדל מזעזע בפני עצמו", אומרת מנכ"לית ארגון מדעת לקידום בריאות המשפחה, אדווה לוטן.

מדעת מובילים את ההסברה והמאבק הציבורי בישראל למען התחסנות, ובארגון חוששים מחוסר נכונות של ישראלים להתחסן, יותר מאשר מסדרי העדיפויות בחלוקת החיסונים שהחלו להטריד אותם רק לאחרונה.

מנכ"לית עמותת מדעת, אדווה לוטן (צילום: פליקס לוטן)
מנכ"לית עמותת מדעת, אדווה לוטן (צילום: פליקס לוטן)

"מי שאמור להחליט על סדר העדיפויות בחלוקה הוא הדרג המקצועי, הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים. מה שמדאיג אותי בקבלת החלטות על ידי ועדת שרים זה בדיוק מה שראינו שוב ושוב במשבר הקורונה: חוסר שקיפות, יכולת נמוכה לקבל החלטות מהר, דווקא כשחשוב יותר לקבל החלטות מהירות מאשר לקבל החלטות נכונות, והמון לחץ פוליטי שמופעל לכיוונים לא טובים. הכוונה היא לקבוצות לחץ שעלולות להביא לכך שהן יחוסנו קודם, או, להיפך, לקבוצות שעלולות לדאוג לעצמן שלא להתחסן בכלל, כמו חלק מהאוכלוסייה החרדית".

האם ייתכן שבגלל טבע האדם, הדינמיקה החולה של כיפופי ידיים ותחרות מכוערת בין לוביסטים, וועדים חזקים ובעלי הון שילחצו לחסן אותם קודם, דווקא תדחוף אנשים לעמוד בתור ולהתחסן? 

"זה מאוד עקום וחבל שצריך לחשוב על זה בכלל, אבל זה לא תסריט בלתי אפשרי. יכול להיות שיהיו אנשים שזאת תהיה הפסיכולוגיה שלהם. השאלה, שאין לי עליה תשובה, היא איך זה ישפיע על מי. יכול להיות שהלחצים הפוליטיים והבלאגן ירתיעו חלק מהציבור ויגרמו לו להגיד מה אני צריך את זה.

"אני מעדיפה לקוות שהפעם נופתע לטובה ונגלה התנהלות עניינית ומסודרת, שתביא לכך שכמה שיותר אנשים יתחסנו לפי סדר עדיפויות ענייני ונכון. גם זה עדיין אפשרי".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לכתבה.

אנשי מגן דוד אדום מחוץ ליחידת הקורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, 10 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אנשי מגן דוד אדום מחוץ ליחידת הקורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, 10 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
רק הערה קטנה. אופן חלוקת החיסונים נקבעת גם ע"י ועדה מקצועית וגם ע"י ועדה פוליטית שנמצאת [מעליה. כמו שצה"ל לא קובע לעצמו מתי לתקוף בסוריה או מתי להשיב מלחמה בעזה, כך צבא המומחים הרפואיי... המשך קריאה

רק הערה קטנה.
אופן חלוקת החיסונים נקבעת גם ע"י ועדה מקצועית וגם ע"י ועדה פוליטית שנמצאת [מעליה.
כמו שצה"ל לא קובע לעצמו מתי לתקוף בסוריה או מתי להשיב מלחמה בעזה, כך צבא המומחים הרפואיים לא יקבעו את אופן חלוקת ופיזור החיסונים. כמובן שדעתם המקצועית של מומחי הצבא והרפואה היא פקטור מרכזי בהחלטות הממשלה. אבל מעבר להחלטות המקצועיות לכאורה, ובודאי שכל 2 קצינים או רופאים יש להם דיעה אחרת, חשוב שמי שייקבל את ההחלטה האחרונה יהיו נציגי הציבור. יש משמעויות נוספות, לא רפואיות דווקא, שגם אןותן צריכים לקחת בחשבון. למשל המתח בין הפריפריה למרכז, בין יהודים למיעוטים וכו'.
לכן נתניהו נוהג נכון, מנסה לשמר את המשילות החשובה, למרות שישנם גורמים חוץ מפלגתיים שמנסים לכרסם בה – ארגוני שמאל חברתיים, בית המשפט העליון, פרקליטות, תקשורת.

עוד 2,438 מילים ו-1 תגובות
סגירה