זהירות, תעמולה לפניך

יאיר נתניהו ויערה זרדה בתכניתם בגלי ישראל (צילום: צילום מסך פייסבוק גלי ישראל)
צילום מסך פייסבוק גלי ישראל
יאיר נתניהו ויערה זרדה בתכניתם בגלי ישראל

"האשם את הצד השני במה שאתה אשם בו".
"התקשורת היא כמו מקלדת גדולה בה הממשלה יכולה לשחק".
"שקר שנאמר פעם אחת נשאר שקר, אבל שקר שנאמר אלף פעמים הופך לאמת" (יוזף גבלס).

מר בנימין נתניהו שוב חוזר לשיטתו הקלאסית, וחברים שלי לצערי שוב נופלים בפח. בדיוק כמו במקרה אמיר השכל: קורה משהו לא טוב לבלפור, בלפור רצים לחפש סרטונים שיכולים לשמש להכפשת מפגינים בולטים. בלפור שולחים את הסחריר לאחד השופרים, לכאורה, והופ – בלפור סחררו את השיח למקום הנוח להם.

במקרה של מר השכל, עמית סגל (בבקשה אל תתבע אותי) מקבל סרטון שצולם על ידי התיעוד המבצעי של המשטרה, סרטון בן כמה חודשים, בו נראה ונשמע תת אלוף במיל' מר השכל אומר לשוטרת ממוצא אתיופי "אני העלתי את ההורים שלך", לאחר שזו נוהגת כלפיו בגסות ובאלימות שלא כחוק.

התוצאה? במקום שנדבר על הגזענות הממסדית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה במשך למעלה מ-10 שנות שלטון רצופות של הליכוד בראשות נתניהו, ו-40 שנים כמעט ברצף של הליכוד, עברנו לדבר על סרטון בן כמה חודשים והאם האמירה של מר השכל לגיטימית והאם צריך לגנות אותה והאם והאם והאם. המשימה הושלמה, השיח הוסת, האשמה הוטלה על ה"יריב".

במקום שנדבר על הגזענות הממסדית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה במשך למעלה מ-10 שנות שלטון רצופות של הליכוד בראשות נתניהו, ו-40 שנים כמעט ברצף של הליכוד, עברנו לדבר על סרטון בן כמה חודשים

עוד חוזר הניגון. לפני כמה ימים יצא סרטון של תומכי נתניהו עומדים מחוץ לבית פרטי בקיסריה, ביתה של משפחת פרקש. משפחה שכולה, משפחה פרטית שאין בה אנשי ציבור.

בסרטון נראים תומכי נתניהו, ביניהם הגברת אורלי לב – שהוזמנה בעבר לבלפור לפגישה עם הנאשם ואף השר לבטחון פנים אמיר אוחנה פינה בשבילה מקום בלו"ז  – שמחים על כך שתם פרקש ז"ל נהרג במלחמת לבנון 2. כל זאת רק בגלל שמשפחתו מאפשרת למפגינים בקיסריה לעשות שימוש בביתה. איך אמר מר נתן אשל, ידיד המשפחה?

"הם שונאים הכול. הצלחנו להטריף את ה… השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו".

לאחר פרסום הסרטון של תומכי ראש הממשלה מחוץ לביתה של משפחת פרקש – הגינוי מראש הממשלה (משפחת נתניהו היא משפחה שכולה להזכירכם) מבושש לבוא. הוא לא התנער מזה מיד, אלא רק אחרי ביקורת קשה נגדו, וגם כשהתנער, עשה זאת בעמוד של "ראש ממשלת ישראל" שיש לו הרבה פחות עוקבים מאשר בעמוד "בנימין נתניהו", ובלשון רפה, שמטילה אשמה על שני הצדדים.

ופתאום, משום מקום – יוצא סרטון של מפגין בולט, סדי בן שטרית, בו הוא נשמע קורא טקסט מטלפון נייד המשווה בין ישראל של היום לגרמניה של פעם. מה עושה ה"מחנה" "שלי"? מגנה את אמירתו של מר בן שטרית.

במקרה לחלוטין 2, שוב מר סגל (בבקשה אל תתבע אותי 2) לוקח חלק בתעמולה הזו, כאשר הוא מפיץ למאות אלפי עוקביו בטלגרם (30.7 אלף איש ראו את זה) ציוץ של אדם בשם יניב תורג'מן (לצייצנים מעורים – תואם יגאל מלכה), צייצן שזוכה לשיתופים רבים מצד הפרזיט בן הכמעט 30, שחי על חשבוננו ומציע לסרסר באקסיות שלו כדי לסגור חובות.

בציוץ מנסה מר תורג'מן לייצר סימטריה מזוייפת בין הסתה ממוסדת לאמירה של מפגין אחד מתוך מאות אלפי מפגינים. תורג'מן מציין את ציפייתו שזה יפתח את מהדורות החדשות למחרת ומהמר שזה לא יקרה (אנחנו כבר אמורים לדעת למה). אבל זה כן פותח.

בציוץ מייצר תורג'מן סימטריה מזוייפת בין הסתה ממוסדת לאמירה של מפגין אחד ומציין שזה לא יפתח את מהדורות החדשות למחרת (אנחנו כבר אמורים לדעת למה). זה כן פותח

הסיפור הזה, פעיל מחאה בודד, ללא שום תפקיד ציבורי, ניהולי או שלטוני, וגם לא ממשפחת השליט, שמשווה להיטלר, דוקא כן פתח את רוב המהדורות והמבזקים למחרת, גרר ראיונות רדיו וטלויזיה באינספור תכניות האקטואליה, הניב תגובות חריפות מכל הקשת הפוליטית, והיה שיחת היום ברשתות החברתיות.

אז אם כבר עוסקים בהשוואות, וכשכולם מגנים את ההשוואות של מפגין בודד, שווה להציץ בהשוואות שעושה בנו של ראש הממשלה עצמו, מהאנשים הקרובים אליו ביותר.

השם גבלס מופיע כאן לא מעט. אגב, לא תמיד בהקשרים ההיסטוריים הנכונים. האוסף הזה כידוע לא פתח שום מהדורה או מבזק ולא זכה לשום גינוי רשמי. והיה, כזכור, גם הסרטון בו אותו יאיר נתניהו מלמד אותנו פרק דמיוני נוסף בהיסטוריה של העת האחרונה, ומשווה בין הקיבוצים שהוקמו בארץ לבין הנסיון שלא צלח "להקים חברת מופת" בגרמניה הנאצית. מה כבר קרה? משווים לשואה. משווים לנאצים, משווים לגבלס, משווים לגרמניה הנאצית. ההשוואות האלה בסך הכל יצאו מבית ראש הממשלה, לא מאיזה מפגין בודד.

אם ליאיר נתניהו מותר, אז אפשר גם כאן לחזור לרגע להשוואה שביצע סדי בן שטרית. מן הראוי להזכיר שבין "חוק ההסמכה" לבין "הפתרון הסופי" היו עוד כמה תהליכים בדרך. כמובן שלא ניתן להשוות את מר נתניהו לצורר הנאצי היטלר ימח שמו (גילוי נאות – שניסה ולא הצליח לחסל את סבא שלי באושוויץ) בהקשר של השמדת עם שיטתית במחנות השמדה.

אבל אני בהחלט מאשים אותו בתהליכים כמו: פילוג, שיסוי, הסתה, לקיחת סמכויות מהרשות המחוקקת, חיזוק סמכותה של הרשות המבצעת בטענה של "מצב חירום", שימוש במשטרה למטרות פוליטיות, ועוד שיטות רודניות כאלה ואחרות.

בין "חוק ההסמכה" ל"פתרון הסופי" היו תהליכים בדרך. כמובן שלא ניתן להשוות את נתניהו לצורר הנאצי ימח שמו (גילוי נאות: לא הצליח לחסל את סבא שלי באושוויץ) בהקשר של השמדת עם שיטתית. אבל בתהליכים – כן

מאוד חבל לי ששוב ושוב אנשים טובים וחכמים נופלים בפח הקלאסי הזה שמר נתניהו טומן, ומגיע במקרה יומיים אחרי שידור תוכנית "המקור" (נקודת אור קטנה בתקשורת המסחרית) המצוינת של רביב דרוקר. תכנית שבה שודרו  ההקלטות המזעזעות של ראש הממשלה הנאשם וגברת נתניהו העבריינית המורשעת. מר נתניהו אלוף בעיצוב נרטיב. הוא עושה את זה בלי שרובנו נשים לב, לוקח את השיח למקום שנוח לו ומסובב אותו על הצד השני. למשל ככה:

נניח שאתה מכנה את המפגינים נגדך "אנרכיסטים".
נניח שאתה מייצר אוירה מסיתה ואלימה.
נניח שתומכיך שומעים את הדברים ומחליטים לפעול.
נניח שנזרקת אבן על מכונית של מפגינים נגד המשטר.
נניח שלמחרת ראש הממשלה מתראיין ברדיו/טלוויזיה.
נניח שהמראיין/ת שואל/ת אותו על זריקת האבן על ידי תומכיו.
תשובתו הסחרירית תהיה "אני מגנה כל סוג של אלימות, במיוחד כזו המופנית כלפיי וכלפי בני משפחתי בכל מוצאי שבת בהפגנות השמאל".

גינוי אלימות – צ'ק
התקרבנות – צ'ק
יצירת תחושת הזדהות – צ'ק
האשמת הצד השני במה שאתה אשם בו – צ'ק
סחריר – צ'ק

איך אמר גבלס, בלי שום קשר?

"תחשבו על התקשורת כמקלדת בה הממשלה יכולה לשחק".

לצערי, זה בדיוק המצב בתקשורת המסחרית של מר תשובה ומר בלווטניק בישראל. מגישים ותיקים שראו ושמעו הכל מראש הממשלה, ממשיכים לאפשר לו לשקר בראיונות, ומתרכזים בכתבות על צלילה ופויקה עם זמר. על רקע כתבות בענין טיסות חסך והשתלות שיער. כל זאת בזמן שלאנשים אין מה לאכול. אופיום להמונים, כסף למפרסמים.

זה ממש לא חייב להיות ככה. אחרי סוף שבוע שלם בו חלקנו צפה בסיקור של CNN בבחירות בארה"ב, הבנו איך זה אמור להיראות. שקרים? חותכים אותך. ויש לי חדשות (אהבתם?) בשבילכם – זה בידיים שלנו. אנחנו מחזיקים כפית, ואנחנו צריכים להחליט – להשתמש בכפית כדי לתת לילד החולה שלנו סירופ לשיעול, או להזניח את הילד ולהשתמש בכפית כדי לחמם הרואין ולברוח מהמציאות.

זה ממש לא חייב להיות ככה. אחרי סוף שבוע שלם בו חלקנו צפה בסיקור של CNN בבחירות בארה"ב, הבנו איך זה אמור להיראות. שקרים? חותכים אותך. ויש לי חדשות (אהבתם?) בשבילכם – זה בידיים שלנו

ככה פשוט. אנחנו צריכים לבחור – להתעסק בהשתלות שיער או בשחיתות של הקיסר. בקורס מ"כים, אחד הדברים הראשונים שמלמדים אותך הוא "הגדרת המטרה". אז בואו, חבריי למאבק ולדרך – קודם נשלים את המשימה החשובה ביותר – להעלים את משפחת נתניהו ושופריה מהנוף הפוליטי, אחר כך נתחיל בוויכוחים החשובים על דמותה של האלטרנטיבה.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
סלח לי סולומון, ומה אתה עושה אם לא גבלס? אתה מצביע על הימין, אצבע אחת מופנית כלפים, 3 חוזרות אלך, ואחת לאלוהים שלך... אולי סטלין? אולי גבלס? תפסיקו כבר גם להתבהם וגם להתקרבן. תחזירו א... המשך קריאה

סלח לי סולומון, ומה אתה עושה אם לא גבלס?
אתה מצביע על הימין, אצבע אחת מופנית כלפים, 3 חוזרות אלך, ואחת לאלוהים שלך… אולי סטלין? אולי גבלס?
תפסיקו כבר גם להתבהם וגם להתקרבן.
תחזירו את מורי הדרך ההיסטוריים שלכם לארון, לנין, סטלין, היטלר, גבלס, מאו דצה דונג, הו צ'י מין, פידל קסטרו. נשבר כבר לאנושות מהנצנצים-הסוציאליזמוסים. תחליפו דיסקט. תשימו אותם בארון, תנעלו את הדלת ותזרקו את המפתח. תפסיקו לשחק במקלדת, בה כל זב חוטם משחק, וכל מפליץ דבר שקר ושיטנה זוכה לתשואות ולהוקרה.

עוד 1,148 מילים ו-1 תגובות
סגירה