לפני שנים רבות, כאשר הנשיא ברק אובמה רק נבחר לתפקידו, נועדנו, עמיתי דן דייקר במרכז הירושלמי ואני בתל אביב, עם אישיות מצרית בכירה, ונדמה לי כי בשיחה הזאת הונחו היסודות למדיניות הערבית במזרח התיכון שאנו חוזים בה בימים אלה.
לפני שנים רבות, כשהנשיא אובמה נבחר לתפקידו, נועדנו, עמיתי דן דייקר במרכז הירושלמי ואני בת"א, עם אישיות מצרית בכירה, ונדמה לי כי בשיחה זו הונחו היסודות למדיניות הערבית שנצפית כעת במזה"ת
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
שמנו לב כי המצרים היו מוטרדים לא רק מן ההצהרות של אובמה על "הושטת היד לאיסלאם", כלומר: התקרבות לאחים המוסלמים, אלא לא פחות מן החיזורים של אובמה אחר המעצמות הלא ערביות הבוחשות באזורנו – תורכיה ואיראן.
אמרנו אז משפט שאולי היה הנבט שממנו צמחה המדיניות החדשה. אמרנו:
אנשי מכה מכירים טוב מאחרים את נקיקי הריה – "אהל מכה אדרא בשיעאביהא".
זה פתגם הלקוח מן הספרות הערבית של ימי הבינים, ואיננו מוכר היום. פירושו: שתושבי אזור מסויים מכירים אותו טוב מאחרים, ומוטב לא לייעץ להם בעניינים הקשורים בהם. כעבור זמן מה התראיין המדינאי המצרי עמרו מוסא ואמר את אותו פתגם. הבנתי כי הדברים שדן דייקר ואני אמרנו באותה פגישה נקלטו על קרקע פורייה.
היה חשוב למצרים מאוד להתקדם בבעיה הפלסטינית, על מנת להקים את הברית הישראלית-סונית נגד תורכיה ואיראן, ואמרנו להם כי הסדר צריך להיות הפוך – קודם הברית הישראלית-סונית ואח"כ הבעיה הפלסטינית. כי כל עוד הבעיה הפלסטינית נמצאת במוקד הבעיות במזרח התיכון, זה נותן בידיהם קלף מנצח והם לא מוכנים להתפשר. רק אם ישראל והערבים ירוצו קדימה, לא תהיה לפלסטינים ברירה, אלא להצטרף לתהליך שלום אמיתי.
התהליכים המואצים בימים אלה בין ישראל למפרץ הם בעצם לקח מן השאננות שבה קיבל העולם הערבי את אובמה, ואת האיחור בהיערכות מולו. מה שקורה בימים אלה הוא קביעת עובדות בפני הנשיא ביידן, אם אכן יושלמו כל הליכי בחירתו, כי המזרח התיכון לא יקבל שוב השלטת מעצמות לא ערביות עליו, כמו תורכיה ואיראן, וכי המערכת האזורית מעמידה בפני ארצות הברית בסיס מוצק של מדינות ידידות המוכנות לשתף אתה פעולה ולבסס את מעמדה העולמי, והיא לא צריכה לפזול לגורמים מפוקפקים כמו איראן ותורכיה.
מה שחדש פה הוא, שבעיני העולם הערבי ישראל היא חלק אינטגרלי מן האזור. היא חלק "מברית אברהם", מה שאנו כינינו "אנשי מכה מכירים טוב מאחרים את נקיקי הריה", ואילו הזרים הם תורכיה ואיראן ולא ישראל.
מה שחדש פה הוא, שבעיני העולם הערבי ישראל היא חלק אינטגרלי מן האזור. היא חלק "מברית אברהם", מה שאנו כינינו "אנשי מכה מכירים טוב מאחרים את נקיקי הריה", ואילו הזרים הם תורכיה ואיראן ולא ישראל
המדיניות של אובמה כשלה. לא רק בצד הישראלי-פלסטיני, אלא בכלל. אובמה, עם כל מתק שפתיו והערכים הנעלים שבשמם דיבר הרס את המזרח התיכון, וגרם סבל למיליונים.
דווקא טראמפ צדק, והוא הביא שלום אמיתי בין ישראל לערבים, ומוטב לנשיא ביידן, אם יכנס לבית הלבן, לא רק להיות צודק, אלא גם להיות חכם. להמשיך מן הנקודה שטראמפ משאיר לו, ולא לחזור לשגיאות של אובמה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם