7 באוקטובר, 1973, היום ה-2 למלחמה
ביומה השני של מלחמת יום כיפור, ה-7 באוקטובר 1973, דיין שב מסיור בחזית הצפון בבוקר ובחזית הדרום בצהריים, ודיווח על רשמיו הקשים בישיבת הקבינט המדיני בטחוני של גולדה מאיר, קבינט המלחמה [אלי מזרחי, סטנוגרמה של ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ה7 באוקטובר, 14:50 , 1973]
דיין שהיה על סף שבירה, אמר:
"זה לא הזמן לחשבון הנפש. לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב, הם פוגעים בטנקים שלנו בנשק אישי. הטילים-מטריה קשה שחיל האויר שלנו לא יכול לנפץ אותה. יש לנו בעייה של יחסי כוחות מאוד קשים, הערבים לוחמים טוב ויש להם מטריה של טילים, מה יהיה?".
דיווחו של דיין והערכותיו שיקפו את המצב הקשה בשתי החזיתות, מצב שעד אז לא היה מובן לחברי קבינט המלחמה.
6 לאוקטובר, 1973, יום קודם, היום הראשון למלחמה
רק יום קודם פנו גולדה מאיר ומשה דיין לעם והשמיעו דברים אחרים. ביומה הראשון של המלחמה גולדה מאיר הודיעה לאומה בערוץ הראשון:
"לא הופתענו. מזה ימים אחדים נודע לשרותי המודיעין של ישראל כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת.[…] פנינו לגורמים מדיניים בעלי השפעה במטרה שיפעלו למניעת המלחמה […] הצבא ערוך למלחמה והודף את האויב".
גם משה דיין ביום הראשון למלחמה נשמע עדיין בטוח בעצמו ואמר לערוץ הראשון:
"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מדיניות זאת כי בסופו של דבר, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך".
או ביתר פירוט:
"רבותיי, באתי לאולפן לומר כמה דברים על המערכה. הקרבות שמתנהלים מאז הצהריים, עשרה לפני שתיים היום, כאשר הסורים והמצרים פתחו בו בזמן בהתקפה בשתי החזיתות ברמת הגולן ובסיני. ובכן, מתנהלים עכשיו קרבות קשים בשתי החזיתות האלה, כאשר מולנו גם מבחינה מספרית וגם מבחינת סוג הנשק צבא גדול וחזק. […] לא רצינו לפתוח במלחמת מנע. לא רצינו להיות במצב שייאמר שאנחנו פתחנו במלחמה, ולא פתחנו במלחמה. […] והפעם נזהרנו מזה, לא רצינו במשהו להקדים, גם כאשר חשדנו שהם עומדים לתקוף, ואכן הם תקפו כאמור בעשרה לשתיים. אנחנו מרשים לעצמנו לנהוג במדיניות הזאת משום שאנחנו מניחים, אני חושב שבצדק, כי בסופו של דבר אנחנו, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך. […] וגם בתעלה היו לנו אבידות, גם בנפש וגם בעמדות, אבל באופן יחסי, זה פחות או יותר, כפי ששיערנו שיהיה היום הראשון של הקרב שייגמר בנצחוננו תוך הימים הקרובים".
* * *
ב-7 באוקטובר 1973 דיין לקח אחריות אישית על הטעות המרכזית של מלחמת יום הכיפורים: הטעות בהערכת הכוחות, שממנה נגזרו טעויות אחרות של דיין ערב המלחמה. המוכנות לוותר על מכה מונעת, אי גיוס המילואים ביום שישי בבוקר, ההוראה לא להזיז כוחות בשטח עד שתתחיל האש.
הוידוי של דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי בהקשר של אי גיוס המילואים [עדות משה דיין בועדת אגרנט, 4, 5 ו-11 בפברואר 1974. בעיקר ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-141] חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מצד אחד, ולתיאורית הקונספירציה מצד שני לגבי הנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום כיפור.
וידוי דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי לגבי אי גיוס המילואים, חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מחד, ומאידך לתיאורית הקונספירציה לגבי נסיבות פרוץ המלחמה
היו חילוקי דיעות עם האמריקאים ונוצר פער בין ההערכות המודיעיניות של ישראל ושל האמריקאים ב-24 השעות האחרונות לפני המלחמה, ששיתק את מנהיגי ישראל לפני המלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].
"הנרי קרא חומר מודיעיני טרי והגיע למסקנה שסאדאת מתכוון לפתוח במלחמה לפני שאר קהילת המודיעין אבל עדיין מאוחר מדי".
"העירנות הגבוהה של קיסינג'ר נבעה מאזהרה מוקדמת יותר של ברז'נייב שהערבים רציניים בכוונותיהם לפתוח במלחמה. הבעיה היתה שקיסינג'ר לא שיתף מידע מהערוצים החשאיים עם ראש הסוכנות וויליאם קולבי ושאר קהילת המודיעין האמריקאית".
וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה. לא כי היה חסר מידע מודיעיני, אלא כי לא גויסו כוחות המילואים בזמן וגם לא נערכו על הקווים בשל תסביך דה-גול של דיין והרצון להיות מיושר ומהודק עם האמריקאים, כדי שיסייעו לישראל בהמשך המלחמה [עדות משה דיין בועדת אגרנט, ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-140].
וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה
דיין טעה בהערכת הכוחות, הצבא הסדיר לא הצליח לבלום את האוייב ב-24 השעות הראשונות וחיל האויר לא הצליח להתמודד עם מטרית טילי הנ"מ. דיין לקח אחריות על טעותו בוידויו בקבינט המלחמה של ה-7 באוקטובר.
רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.
התנ"ך של הנסיך לא מתחיל בפסוק:
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".
אין בו עשר דיברות, מוסר, רוח אלוהים והוא גם לא כתוב בעברית. התנ"ך של הנסיך הוא ספרו של ניקולו מקיאוולי שנכתב באיטליה, בשנת 1513, בביתו הכפרי לא רחוק מפירנצה והוא מוקדש לנסיך לורנצו המפואר.
הנסיך
הספר הנסיך נחשב לספר המחשבה המדינית הראשון בעידן המודרני. קיסינג'ר מהלל ומצדיק את הריאל פוליטיק המקיאווליסטי ומסביר שבמצבים קיצוניים צריך לפעול כפי שמקיאוולי המליץ כדי לשרוד.
הספר חוקר את טבע הכוח והשלטון במדינות, או בשפתו של מקיאוולי, שאולי מתאימה גם לישראל של 2020 ו-2021 – בנסיכויות. ההגות של מקיאוולי נתפסה כריאליזם פוליטי שעושה הפרדה חדה בין מוסר ופוליטיקה.
על פי הריאל פוליטיק של מקיאוולי, שאותו אימץ קיסינג'ר בשנות השישים והשבעים, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים. אין זה משנה אם המהלכים מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו, הוא הצודק בתוצאה הסופית. מקיאוולי ממליץ לנסיך להשתמש בכל האמצעים, חנופה, הסתה וכוח על פי הצורך, כדי לשמר את שלטונו.
בריאל פוליטיק של מקיאוולי, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים – מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו הוא הצודק בתוצאה הסופית גם אם זו הושגה באמצעי חנופה, הסתה וכוח
לספר היתה השפעה עצומה על החשיבה המדינית האירופאית ובעיקר על דיקטטורים מיליטריסטים.
הריאל פוליטיק של מקיאוולי
תרגום הפתיח של הסרט:
"אני מרגיש כבוד גדול להשיא לך עיצה לקראת כניסתך לתפקידך החדש. אני יכול להציע לך מספר כללי אצבע שאני מאמין שהזמן והניסיון הוכיחו כנכונים: פעל באומץ לב בתחילה. לציבור יש זכרון קצר שיגרום להם לשכוח את ההצלחות של קודמיך והם יתרשמו מנחישותך. העמד את ההגנה על מעמדך וכוחך בראש סולם העדיפויות שלך, ללא זה תהיה חסר ערך. היה נחוש אבל הישאר גמיש. זכור, כמה מהמתנות הגדולות של האל הן הבטחות שהופרו".
הספר "הנסיך" תמציתי ומחולק ל-26 פרקים קצרים, המוקדשים לנושאים שעליהם הנסיך צריך לתת את הדעת כדי לתפוס ולשמור על שלטונו. והנה מספר קטן של דוגמאות לריאל פוליטיק של מקיאוולי:
1
אין זו חובתו של הנסיך לשמור את הבטחתו כשזו עשויה לגרום לו נזק. כיוון שבני האדם רעים ומושחתים ואינם מקיימים מה שהבטיחו לנסיך אין הנסיך חייב לקיים את הבטחותיו.
2
יחד עם זאת, אסור לנסיך להיות חסר הגנה של החוק והמשפט, כדי ליפות בהם את הפרת הבטחותיו. העמדת הפנים והפגנת כבוד לדת חשובה לשמירת מעמדו של הנסיך.
3
נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום השלטון בידיו וכל האמצעים ראויים לשם כך. הכל ישבחו אותם כי את לבו של ההמון תופסים תמיד מראה העיניים וההצלחה.
4
נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות. מקיאוולי ממליץ לנסיך להחליש את בעלי העוצמה ולתת הגנה לאלו שאין להם עוצמה.
נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות
הוא נותן דוגמה מההיסטוריה של רומא העתיקה: הרומאים הקפידו לכבוש ארץ, להקים בה מושבות, לרצות את בעלי העוצמה הפחותה ולדכא את בעלי העוצמה.
5
על פי מקיאוולי המורא של האזרחים מהנסיך חשוב, אהבתם פחות, אבל חשוב מאוד שלא ישנאו אותו.
6
לנסיך יכולות להיות בעיות פנים ובעיות חוץ. את בעיות החוץ צריך לפתור ע"י צבא חזק. שקט מבחוץ מביא ליציבות פנים. קנוניות פנים ניתן למנוע אם העם מרוצה. אם הנסיך יהיה אהוב על הציבור הם לא יהיו שותפים לקנוניות נגדו. מקיאוולי ממליץ לנסיך להיות נדיב כלפי העם ולבזבז נכסיהם של זרים כי זה אינו ממעט את כבודו, אלא אדרבה, הולך ומגדל אותו. בזבוז נכסיו שלו עשוי להזיק לו.
הנסיך האמריקאי – קיסינג'ר
יתכן שקיסינג'ר, שהעריץ את מקיאוולי העניק לנתניהו כשי עותק של ספר הנסיך באחת מפגישותיהם במשך השנים והעביר לנתניהו את הלפיד של הריאל פוליטיק המקיאווליסטי.
לפני מספר חודשים נתלה שלט חוצות עם תמונת ענק של נתניהו ועליו הכיתוב – האהוב. הכי טוב לנסיך שיהיה אהוב. אם לא אהוב, שיהיה ממנו מורא, אבל אסור לנסיך שיהיה בוז או שנאה כלפיו. כך כתב מקיאוולי. אולי זו הסיבה שנתניהו נלחץ כל כך מההפגנות נגדו ועושה הכל כדי להפסיקן.
סער ובנט יעשו היסטוריה או שיהיו כגנץ ואשכנזי?
אריה דרעי כבר הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בבחירות האחרונות דרעי ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו, לתדהמת ציבור הבוחרים של כחול לבן.
דרעי הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים מעשים מעוררי כעס בעם. דרעי כבר ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו
הלחץ של נתניהו ודרעי על סער ובנט רק התחיל, ולא בטוח שהם לא יתהפכו כגנץ ואשכנזי, שהעבירו מאות אלפי קולות של בוחרי כחול לבן לבלוק של נתניהו. אולי זה תרגיל. נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום שלטונו וכל האמצעים ראויים.
מצד שני, על פי תוצאות סקר בחירות מהשבוע שעבר, יהיו לסער, לפיד, בנט, ליברמן, הורוביץ, חולדאי וגנץ ביחד 63 מנדטים. אם אלו יהיו תוצאות הבחירות, וחברי כנסת נבחרים לא יעברו לבלוק של נתניהו ברגע האמת, הם יוכלו להרכיב ממשלה ולהביא מהפך היסטורי כמו זה של מנחם בגין, ויצמן ושרון ב-1977.
עוד חודשיים וקצת נדע את התשובה. האם זו תהיה חזרתה של מדינת ישראל הדמוקרטית עם ממשלה מתפקדת, כנסת פעילה, תקציב מדינה 2021 ויציאה מהמשבר השלטוני המתמשך, או המשך הריאל פוליטיק של הנסיכות המושחתת, המרושעת, המקיאווליסטית ומלחמתה המתמשכת במוסדות השלטון הדמוקרטי, במשרד המשפטים, ביועץ המשפטי לממשלה, בבתי המשפט ובחוקי המדינה.
רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf
לצד המילים הטובות שנכתבו, ובצדק, על פרויקט החיסונים של ישראל, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות רבות.
לצד המילים הטובות על פרויקט החיסונים הישראלי, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות
זה התחיל בפרסום מטריד אודות נתוני החיסונים לקורונה במנה הראשונה: ככל שאתה משתייך לקבוצה בעלות מדד סוציו-אקונומי גבוה יותר, כך גדל דרמטית הסיכוי שלך להתחסן, וזאת ביחס הפוך לאזרחיות ואזרחים המשתייכים לאשכול נמוך יותר. וכל זה על רקע נתוני התחלואה המעלים תמונת מצב הפוכה לגמרי ולפיה שיעורי התחלואה גבוהים מצויים בעיקר ביישובים המשתייכים לאשכול תחתון., במילים אחרות ופחות מכובסות: עניים מחוסנים פי כמה פחות מעשירים.
זה המשיך בהחלטתו של השר לביטחון הפנים – ובניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – שלא לאפשר לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך שהוא מעמיד בסכנה את חייהם של אסירים בקבוצות סיכון. השר אוחנה מעדיף להתעלם, כנראה, מהרעיון שעונשי מאסר אמנם שוללים חירות אך בשום אופן אינם פוגעים בזכות לבריאות. מעניין מה חושב על ההחלטה הזאת שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר אריה דרעי, להזכירכם, שותפו הקבוע והאוהד של הבוס של אוחנה.
ואז התבשרנו על החלטה אומללה נוספת של משרד הבריאות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן החיסונים לעובדי בתי החולים. ע"פ ההחלטה, הרופאים והרופאות, האחים והאחיות ועובדי המנהלה ואף דוברי בתי החולים יחוסנו מיד, יחד איתם יחוסנו שאר העובדים במחלוקות הקורונה, וזה מצוין. אך יתר עובדי הקבלן של בתי החולים לא זכאים כרגע להתחסן. וכך, בהחלטה שערורייתית ובלתי מתקבלת אחת, הופך שם המבצע "נותנים כתף"- לבדיחה עלובה ולא מצחיקה.
מעבר לציפייה מצוות הרופאים והרפואה לסרב להחלטה נוראית ולא הוגנת שכזאת, זועקת לשמיים ההבנה, כי בעיניהם של מקבלי ההחלטות, מדינת ישראל מחולקת לשווים יותר ושווים פחות, הרבה פחות.
עצם ראיית עובדי הקבלן כעובדים שקופים ותו לא, עבדים מודרניים, שגם בימי שיגרה לא זוכים ליותר ממינימום יחס ושכר, מעוררת חלחלה ותחושת גועל עצומה. אך לא פחות היא מעוררת שאלות לגבי רמת ההבנה של מקבלי ההחלטות במלחמה בנגיף – על, ובכן, היכולות של הנגיף עצמו.
זה המשיך בהחלטת השר לביטחון הפנים – בניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – לא לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך סיכון חייהם. מעניין מה חושב על זה שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר דרעי
כי מבחינת ההיגיון הפשוט, הקורונה כבר לימדה אותנו שיעור חשוב: היא איננה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגותו של הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת, להותיר עובדי בית חולים ללא חיסון, מה שמסכן בוודאות את חיי החולים, ובייחוד את אלה שעדיין לא חוסנו ואת שאר הצוותים הרפואיים?
הרי גם אם נניח את נושא המוסריות בצד, מדובר בלוגיקה בסיסית: מדובר בעובדים השוהים שעות ארוכות בבתי החולים, באים במגע עם חולים, גם אם אינם עובדים במחלקות קורונה. כשהם ייפגשו עם יתר העובדים הקבועים שהתמזל מעמדם וחוסנו, או עם הציוד הרפואי, או עם החולים שלא התחסנו או שאינם יכולים להתחסן מסיבות שונות, מה הועילו "חכמים" בתקנתם?
מקרים כאלו הינם מיקרוקוסמוס למה שבעיני ליברטאנים נתפס כעניין של בחירה ומקדש את חירות האדם. בסופו של דבר, בעיניהם, זה הכול עניין של יחסי עובד ומעביד ותו לא. אבל האמת היא שמדובר בהיררכיה מעמדית ברורה.
בסוף, מדובר בפוליטיקת זהויות ידועה, הרואה הבדל בין אדם לאדם גם בשיאה של מגיפה עולמית. הניאו-ליברלים מאמינים בחשיבות ההון לפני האדם, מרגישים בנוח לתעדף מתן חיסונים לישובים מבוססים עם אחוזי תחלואה אפסיים על חשבון כאלה שנולדו ביישוב הלא נכון, עם תחלואה גבוהה, למגזר הלא נכון, והמועסק, בד"כ, בתנאי עבדות של קבלן.
זה יכול להיות עובד ניקיון שלוקח חלק פעיל במלחמה הזו ושתפקידו למנוע זיהומים במקומות הכי רגישים לכך, וזה יכול להיות מאבטחים שעובדים שעות רבות מאוד תמורת מעט מאוד כסף בשמירה על כולנו. זה יכול להיות גם ההורים, הסבים והסבתות שלנו, תושבי ותושבות הפריפריה הגאוגרפית והמעמדית. זה הקופאיות, נהגי אוטובוס, עובדי רווחה (שלא נספרים כבר שנים). וזה גם הסרת האחריות על חיסונם של תושבי עזה והגדה, על כל ההשלכות שבדבר.
הקורונה לימדה אותנו שאינה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגות הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה להותיר חלק מעובדי בתי החולים ללא חיסון?
מה שמשותף לכל אלה, לכל המקרים האלה – היא ההבנה הפשוטה שההגנה עליהם, היא בסופו של דבר הגנה על כולנו.
והנה לכם, על רגל אחת, על מה שבאמת צריכות להיות הבחירות האלה.
מאיר מישאל-שמואלי, פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61
מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סריקות מברקים שנשלחו מלשכת ראש הממשלה אל שגרירות י... המשך קריאה
סריקות מברקים שנשלחו מלשכת ראש הממשלה אל שגרירות ישראל בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים, 5-31.10.1973
סריקות מברקים שנשלחו מלשכת ראש הממשלה אל שגרירות י... המשך קריאה
סריקות מברקים שנשלחו מלשכת ראש הממשלה אל שגרירות ישראל בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים, 5-31.10.1973
הדיווח של מנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון לוושינגטון על פגישת ראש הממשלה גולדה מאיר עם השגריר האמריקאי קיטינג ב6 באוקטובר ב10 בבוקר לפני פתיחת המלחמה בו גולדה מאיר אומרת שהיא מצטערת שקיים פער בהערכותינו, עמוד 6 –
א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון.
ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה…
ג. מכל מיני סיבות, המכתב שנשלח ביום שישי לקיסינג'ר הגיע אליו כבר אחרי פרוץ המלחמה.
ד. קרוב לוודאי שבמהלך התקופה שחלפה מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת עבודתה של ועדת אגרנט, גולדה ודיין עשו הערכת מצב – והפעם שקולה ונכונה, כי זה נגע לעכוזים האישיים שלהם – והגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה לצאת מהבור שהם נפלו (או הפילו את עצמם) לתוכו היא לטעון שהיתה הפתעה, ולקוות שיאשימו בזה את הדרג הצבאי, ובעיקר את המודיעין (שאכן טעה בהערכת הסבירות למלחמה, אבל לא זה מה שקבע את המהלכים). התעלול הזה עבד מצוין והביא לזיכויים בוועדת אגרנט, אבל הם לא הביאו בחשבון את הזעם הציבורי ואת מוטי אשכנזי.