אילוסטרציה: ילדים מתרגלים בטיחות בדרכים בגן בגוש עציון ב-2015 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
"זה מה שקורה כשאין אבא ואמא לנושא של בטיחות בדרכים"

פחד מוות בדרך לבית הספר

בדיקת זמן ישראל

ב-65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות בדרכים במשך שנתיים רצוף ● בכניסה למוסדות חינוך רבים אין מדרכות, והתלמידים נאלצים לרדת לכביש או להסתובב בין רכבים ● משמרות זה"ב לא מתקיימות יותר בגלל הקורונה ● תקציב הרלב"ד קוצץ דרמטית, ואין לה סמכויות פיקוח ואכיפה ● בדיקת זמן ישראל מעלה: הדרך לבית הספר הפכה לסכנת חיים עבור הילדים, ואיש לא מטפל בזה

"כשהייתי קטנה גרתי עם ההורים שלי בסינגפור ולמדתי בבית ספר אמריקאי. אני זוכרת את האופן שבו כל התלמידים נכנסו מדי בוקר לבית הספר. זה היה מאורגן כמו מבצע צבאי.

"היו מורים אחראים שקיבלו את הילדים שירדו מהאוטובוסים וכלי הרכב של ההורים ומלווים אותם עד הכניסה לבניין, מוודאים שאף ילד לא נשאר מאחור. האוטובוסים חנו במקום אחד, כלי הרכב במקום אחר, ושטח נפרד שמיועד להולכי רגל. זה התנהל כמו טקס או מבצע לכל דבר וחזר על עצמו יום אחרי יום בכניסה וביציאה לבית הספר".

זכרון ילדותה של אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים עולה בשיחה טלפונית עם זמן ישראל בנושא בטיחות בדרכים של תלמידי ישראל בקרבת מוסדות החינוך.

"האזור של בתי הספר הפך בישראל למלכודת של ממש עבור הילדים", אומרת סילבינגר. "חלק מהילדים מגיעים בהסעות, חלק מוסעים על ידי ההורים שלא מוכנים ללכת מטר אחד ברגל ומורידים אותם ממש בשער הכניסה, ואחרים מגיעים ברגל.

"לעתים אין בכלל מדרכות בכניסה לבית הספר ובטח שאין אזור סגור ומסודר להולכי רגל, כך שהילדים מסתובבים בין האוטובוסים וכלי הרכב, וכל אזור בית הספר הופך למפגע קולוסאלי בשעות הבוקר והצהריים.

"בארה"ב ההורים חונים עם הרכב כ-300 מטר מחוץ למתחם, ובמקומות אחרים בעולם יש הגבלת מהירות בקרבת בתי הספר ל-20 קמ"ש והיא נאכפת בקפידה. בארץ זה לא קורה, והילדים, שלרוב אינם נראים לנהגים בגלל גובהם הנמוך, משלמים את המחיר".

תלמידים עולים להסעה לבית הספר. מאי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
תלמידים עולים להסעה לבית הספר. מאי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

תאונות הדרכים הן הגורם השכיח ביותר לתמותת ילדים בישראל.

מתחילת 2020 ועד היום, 12 ילדים מצאו את מותם בכביש. במהלך 2019 נהרגו 34 ילדים ו-220 נפצעו קשה. משנת 2015 ועד היום נהרגו בכבישים 85 ילדים, כ-28% מהם הולכי רגל – כלומר כמעט אחד מכל ארבעה ילדים.

הממוצע הרב-שנתי של מספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים (נהרגו או נפצעו קשה) בשעות הקשורות לפעילות מוסדות החינוך היה 419, מתוכם 42% היו הולכי רגל ו-36% היו נוסעים ברכב.

"בארה"ב ההורים חונים עם הרכב כ-300 מטר מחוץ למתחם, ובמקומות אחרים בעולם יש הגבלת מהירות בקרבת בתי הספר ל-20 קמ"ש והיא נאכפת בקפידה"

הסכנה שנשקפת לילדי ישראל גבוהה גם ביחס למדינות ה-OECD. מספר הילדים שנהרגים בתאונת דרכים במדינות המפותחות בעולם הוא 0.7 לכל  100 אלף תושבים. לעומת זאת, מספר הילדים הישראלים שנהרגים בתאונות דרכים הוא 1.3 על 100 אלף תושבים.

אורלי סילבנגר (צילום: חן גלילי)
אורלי סילבנגר (צילום: חן גלילי)

הפרויקט החשוב והמשמעותי ביותר שנועד להבטיח את בטיחות הילדים בסביבת מוסדות החינוך הוא "משמרות זהירות בדרכים" (זה"ב) שבו מוכשרים תלמידי כיתות ה'-ו' בידי משטרת ישראל כדי לסייע לתלמידים הצעירים לחצות את הכבישים. ואולם, בשל משבר הקורונה, חלו שיבושים קשים בפרויקט זה.

בתקופה האחרונה, תלמידי כיתות ה'-ו' אינם נמצאים פיזית בבית הספר והם אינם מאיישים את משמרות הזה"ב. בנוסף, אין אפשרות להכשיר את תלמידי כיתות ה' למלא את מקומם לקראת שנת הלימודים הבאה, ונכון להיום אין למשרד החינוך כל פתרון לבעיה הזו.

כשל זה וכשלים בטיחותיים נוספים הוצגו בוועדה לזכויות הילד בכנסת שהתכנסה ב-9 בנובמבר ודנה בנושא ביוזמת ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם), יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים בוועדת הכלכלה.

בגלל הקורונה, תלמידי כיתות ה'-ו' אינם נמצאים פיזית בבית הספר לכן אינם מאיישים את משמרות הזה"ב. בנוסף, אין אפשרות להכשיר את תלמידים לקראת שנת הלימודים הבאה, ונכון להיום אין למשרד החינוך פתרון

רק שליש מבתי הספר (35%) ברחבי הארץ נמצאים במצב בטיחותי "תקין" שלא מצריך תיקונים, לפי סקר שערכה הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) ב-105 בתי ספר ברחבי הארץ כדי לבחון כשלי תשתיות ליד מוסדות חינוך לשנת 2020. ב-48% מבתי הספר שנבדקו נמצאו ליקויים שדורשים תיקונים וב-17% מבתי הספר נמצאו ליקויי תשתיות, שבגינם נדרש טיפול מקיף במסגרת "פרויקט תשתיות".

הכשל הבטיחותי השכיח ביותר שנמצא בסביבות בתי הספר – לא פחות מ-46% מהליקויים – הוא במעברי חציה שלא סומנו כלל או לא סומנו כנדרש, לצד אלמנטים שמצמצמים את שדה הראייה של הולכי רגל.

כשלים נוספים שהתגלו בשכיחות גבוהה הם אי-הצבת מעקה הולכה כנדרש בכניסה לפתח ביה"ס, כדי למנוע התפרצות של הולכי רגל לכביש (24%), ומדרכות לקויות שאינן מאפשרות הליכה בטוחה בחלק מבתי הספר (19% מהליקויים).

עוד נמצא בבדיקה כי לא הוצבו אמצעים להאטת התנועה סמוך לבתי הספר, כמו פסי האטה או תמרורים, וכי התחנות להורדת הנוסעים לא תואמות את הדרישות להליכה בטוחה סמוך לבתי הספר, כמו מדרכות רחבות שאינן מצריכות מהתלמידים לרדת לכביש כדי ללכת.

תלמידי בית ספר חוצים כביש בעזרת משמרות הזה״ב (צילום: Gili Yaari /Flash90)
תלמידי בית ספר חוצים כביש בעזרת משמרות הזה״ב (צילום: Gili Yaari /Flash90)

ח"כ טופורובסקי אומר כי הליקויים שנמצאו מקוממים במיוחד, לנוכח העובדה שמרביתם אותרו כבר בבדיקה שערכה רלב"ד שנה קודם לכן. לדבריו, גם לאחר שהליקויים האלה הוצגו לגורמים הרלוונטיים, כגון משרד התחבורה והרשויות המקומיות, הם לא טופלו.

בקרב בתי הספר שהוגדרו בשנת 2019 בקטגורית "פרויקט תשתיתי" נמצא כי ב- 75% מהם הליקויים לא טופלו וב-60% מבתי ספר שנדרשו בהם תיקונים קלים מצב הליקויים החמיר.

"זה מה שקורה כשאין אבא ואמא לנושא של בטיחות בדרכים", אמר טופורובסקי לזמן ישראל. "הרלב"ד הוקמה למטרה הזו, אבל מאז שהיא הפכה לגוף סטטוטורי שהוצא ממשרד התחבורה, היא הפכה לגוף מייעץ בלי שיניים. התקציבים צומצמו מ-550 מיליון שקל בשנה נכון ל-2013, ל-76.5 מיליון שקל בשנה נכון להיום.

בועז טופורובסקי (צילום: דרור סיתהכל)
בועז טופורובסקי (צילום: דרור סיתהכל)

"אז הרלב"ד אמנם בודקת ומציקה למשטרה, למשרד החינוך ולמשרד התחבורה, ומדי פעם גם באמת מקבלים את העמדה שלה, אבל לרוב זה לא מעניין אף אחד. שרי התחבורה כבר לא נלחמים על תקציבים לבטיחות בדרכים, ומעדיפים להזרים את הכסף לעוד גשר חדש, או לעוד קרון רכבת שמצטלם טוב".

נחמה לאור-דרורי, מנהלת חטיבת חינוך, הסברה והכשרה ברלב"ד, אומרת לזמן ישראל שהבעיה העיקרית היא העדר סמכויות פיקוח.

"כל רשות מקומית אחראית על תיקון הליקויים ואין לרלב"ד סמכות פיקוח או אכיפה", היא אומרת בשיחה עם זמן ישראל. "כל שביכולתנו לעשות הוא לערוך ביקורת ולהציג אותה בפני הגורמים הרלוונטיים, כגון משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות".

מה נדרש על מנת לייעל את עבודתכם?
"נדרש שינוי ותיקון בחוק הרלב"ד שיתן לרשות סמכויות אכיפה. כך שאם אנחנו עולים על כשלים יהיו לנו גם כלים לאכוף אותם".

עד כמה את מתרשמת שנושא הבטיחות בדרכים נמצא בסדר העדיפויות של שרת התחבורה מירי רגב?
"אני רואה שהשרה הנוכחית מעורבת בצורה משמעותית. בכל מפגש שלה עם ראשי הערים השונות, נוכחת גם מנכ"לית הרלב"ד. השרה גם לא עוזבת פגישה עם אף רשות בלי שהיא מקבלת סקירה על הבטיחות בדרכים".

מירי רגב, שרת התחבורה, מסיירת בתחנת הרכבת החדשה בירושלים, יוני 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מירי רגב, שרת התחבורה, מסיירת בתחנת הרכבת החדשה בירושלים, יוני 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"מירי רגב מעורבת בצורה משמעותית. בכל מפגש שלה עם ראשי הערים השונות, נוכחת גם מנכ"לית הרלב"ד. השרה גם לא עוזבת פגישה עם אף רשות בלי שהיא מקבלת סקירה על הבטיחות בדרכים"

ליקויי תשתיות הם גם החסם העיקרי להפעלת משמרות זה"ב בכל בתי הספר בארץ.

מהבדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ.) לבקשת טופורובסקי, נמצא כי מתוך כל תלמידי כיתות ה'-ו' בישראל שהיו אמורים לקבל הכשרה של משמרות זה"ב, רק כמחצית השתתפו בהכשרה בגלל אי התאמת תשתיות, ובפועל הוכשרו רק 20% מהתלמידים בגלל מגיפת הקורונה.

"ביררתי במשטרה ובמשרד החינוך איך זה יכול להיות שאין משמרות זה"ב במחצית מבתי הספר בארץ, ונאמר לי שאי אפשר להציב בהם תלמידים שיסייעו במעבר חצייה בצורה בטוחה", אומר טופורובסקי.

"אז לא הבנתי, אם אי אפשר להציב משמרות זה"ב בצורה בטוחה, אז איך אפשר לתת לתלמידים להגיע לבית הספר בצורה בטוחה? איך זה יכול להיות שבית ספר ללא תקן של בטיחות בדרכים יכול להיפתח ולתפקד? הרי אם לא היה תקן של כיבוי אש, לא היו נותנים לבית הספר לעבוד בכלל.

"לדעתי גם שיבוץ ורישום של ילד לבית הספר צריך להיות מותנה בכך שיש מסלול בטוח שהילד יכול להגיע אליו מביתו ברגל".

"אם אי אפשר להציב משמרות זה"ב בצורה בטוחה, אז איך אפשר לתת לתלמידים להגיע לבית הספר בצורה בטוחה? איך זה יכול להיות שבית ספר ללא תקן של בטיחות בדרכים יכול להיפתח ולתפקד?"

נוסף על קיצוץ משמעותי בתקציב הרלב"ד, קיצצה משטרת ישראל ב-50% את התקנים המיועדים לשוטרים שהדריכו את תלמידי כיתות ה' בשנת 2019.

לקראת פעילות משמרות הזה"ב, באוגוסט 2019, החליטה המשטרה לגייס כ-200 שוטרים קהילתיים ולהכשירם באופן עיוני ומעשי למטרה זו. עם זאת, התכנית נתקלה בחסמים וקשיים שונים, כגון חילוקי דעות עם גורמים בשיטור הקהילתי בדבר ההשתתפות במיזם. במשרד החינוך מציינים כי אותם קשיים קיימים גם בשנת 2020, וכי ייבחנו חלופות נוספות לחיזוק מערך ההדרכה של תלמידי בתי הספר היסודיים.

המצב החמור ביותר במגזר הערבי והחרדי

רק 5% מבין 117 בתי הספר שנדגמו בחברה החרדית נמצאו במצב בטיחות "תקין" על ידי הרלב"ד לשנת 2020. ב-83% מהם נמצאו ליקויים בגינם נדרש טיפול קל, וב-12% מהם נמצאו ליקויי תשתית בגינם נדרש טיפול מקיף, שהוגדר כ"פרויקט תשתיתי".

בחברה הערבית רק 8% מבתי הספר נמצאו במצב תקין. ב-67% מבתי הספר נמצאו ליקויים קלים או נקודתיים, וב-25% נדרש טיפול במסגרת "פרויקט תשתיתי" על ידי הרלב"ד. בחלק מהמקרים, למשל בישובים לא מוכרים, כלל לא קיימת תשתית סביב בית הספר.

רק 5% מבין 117 בתי הספר שנדגמו בחברה החרדית נמצאו במצב בטיחות "תקין" על ידי הרלב"ד לשנת 2020. ב-83% מהם נמצאו ליקויים בגינם נדרש טיפול קל, וב-12% מהם נמצאו ליקויי תשתית בגינם נדרש טיפול מקיף

משרד מבקר המדינה נדרש לסוגיה כבר בחודשים יוני-נובמבר 2019, ובדק את הפעילות הנעשית להגברת הבטיחות בדרכים בתחומי השיפוט של חמש רשויות מקומיות בחברה הערבית. הדוח התייחס לכשלים בתחום בטיחות הדרכים בסביבת מוסדות החינוך, ומצא כי משרד החינוך כלל לא בדק את מידת האפקטיביות של תוכניות הלימוד לבטיחות בדרכים במוסדות החינוך בארץ.

ח"כ יוסף ג'בארין, הרשימה המשותפת (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
ח"כ יוסף ג'בארין, הרשימה המשותפת (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

"בתחילת שנת הלימודים התלוויתי לתלמידים ערבים בנגב בהסעה לבתי הספר. מדובר בנסיעה של כ-20 ק"מ על כבישי עפר מסוכנים, מהכפר הלא-מוכר סואוין עד לבית הספר באבו טלול, שמסכנת מדי יום אלפי תלמידים", אמר לזמן ישראל ח"כ יוסף ג'בארין, יו"ר הוועדה לזכויות הילד.

"באותו יום ביקרתי גם בביה"ס היסודי 'רחמה' בנגב, שלמרות שנחנך על ידי שר החינוך, הוא מלא במחדלי בטיחות מסכני חיים.

"אלו רק שתי דוגמאות למחדלים העמוקים של הרשויות בכל הקשור לבטיחות ילדים בדרכם למוסדות החינוך. זו אחריות של הרשויות למצוא את הפתרונות המתאימים, להשקיע תקציבים נדרשים ולאפשר לתלמידים ללכת ולחזור בבטחה מבית הספר. הורים שולחים את ילדיהם לבתי הספר, והם לא יכולים להיות רגועים שהם גם יחזרו בשלום".

לאור הממצאים המדאיגים, חשוב לחזור ולשנן את ההמלצה של הגורמים הרלוונטיים כי ילד עד גיל 9 לא אמור לחצות כביש ללא ליווי של מבוגר. ואולם מנכ"לית "בטרם" מציינת כי קטגוריית הילדים בגילאי 10 עד 14 בולטת בין הילדים ההרוגים כהולכי רגל בתאונות הדרכים, ולכן מלאכת החינוך של ההורים ושל בתי הספר אינה מסתיימת בגיל 9.

ילד עד גיל 9 לא אמור לחצות כביש ללא ליווי של מבוגר. ואולם קטגוריית הילדים בגילאי 14-10 בולטת בין ההרוגים כהולכי רגל בתאונות הדרכים, ולכן מלאכת החינוך אינה מסתיימת בגיל תשע

"הדעת של הילדים מוסחת בקלות, במיוחד בתקופה זו, בגלל השימוש בטלפון הסלולרי הן על ידי הילדים והן על ידי הנהגים. הילדים פוגשים מעגלי תנועה, צמתי טי, איי תנועה, ורמזורים שבהם הם צריכים לחצות בזמן שלנהגים יש אור ירוק. לאור ריבוי האתגרים והסחות הדעת, חשוב להמשיך ולהשקיע תקציבים ותשומת לב לחינוך הילדים לחציית כביש בטוחה", היא מסכמת.

תלמידים חוצים כביש סמוך לבית ספר בסיוע של משמרות הזה״ב (צילום: Hadas Parush/Flash90)
תלמידים חוצים כביש סמוך לבית ספר בסיוע של משמרות הזה״ב (צילום: Hadas Parush/Flash90)
עוד 1,604 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ הציג מתווה גיוס חדש; שלח: העתק דהוי של התכנית שלי

שלח הוסיף: ״ובחייאת בני, 9 חודשים אתה שר ביטחון ועכשיו אתה בא?״ ● בני 35 מתחילים להתחסן ממחר ● ב-48 השעות הקרובות תחליט רע״ם אם תצא מהרשימה המשותפת ● הכנסת האריכה את הסגר עד יום ראשון ● גפני: תוקפים את החרדים כי אנחנו בעד נתניהו ● הליכוד: נצביע בעד חוק הקנסות בנוסחו המקורי ● גפני הורה לח״כים מדגל התורה ועוזריהם שלא להתייחס למערכון על הרב קנייבסקי בארץ נהדרת

עוד 41 עדכונים

מתגבשת לה תקווה זהירה

אם העבודה, חולדאי-ניסנקורן (הישראלים), עופר שלח (תנופה), ירון זליכה (הכלכלית) ורסיסי תל"ם והגמלאים יצליחו לגבש רשימה אחת, ייתכנו 10 עד 14 מנדטים לרשימה מאוחדת זו.

יש עתיד הפתיעה בסקר חדשות 13 השבוע. 18 מנדטים. בשיתוף ציפי לבני, חוזה הסקר נסיקה עד ל-22 מנדטים.

מרצ עם 4 מנדטים בסקר. חייבת להיזהר מאחוז החסימה. המשותפת עם 10 מנדטים בכל הסקרים. אין ספק שנתניהו ומנסור עבאס קלעו אותה למשבר. אבל אני מאמין שהמפלגה הזו יכולה להפיק 12 מנדטים בסופו של יום.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע

במילים פשוטות: עד היום גרפו מכלול המפלגות דלעיל (שיש ביניהן לעתים מרחק עצום ובכל זאת נתאמץ ונכנה אותן מעין גוש מרכז-שמאל) בכל הסקרים 39-40 מנדטים.

עכשיו ניתן לדבר על 47 מנדטים בסקר האחרון של חדשות 13 (עד כמה שהוא מדויק) ובמצב של איחודים נכונים וסתימת הפירצות שעלולות להביא לריסוק אחת המפלגות מתחת לאחוז החסימה, אפשר לדבר על 50-52 מנדטים לכל היותר לגוש המרכז-שמאל.

זה לא המון. אבל זו לא הקטסטרופה שהצטיירה בעקבות צעדי גנץ-אשכנזי ופרץ-שמולי שריסקו את המרכז והשמאל הציוני, ובעקבות צעדו של מנסור עבאס שפגע מאד במשותפת (הן גנץ-אשכנזי, הן פרץ-שמולי והן עבאס עברו על הכלל היחיד שאסור לעבור עליו: משא ומתן עם נתניהו. מגע עם המנהיג הרעיל והשקרן, למדו נבחרי הציבור הללו, פירושו ריסוק מפלגתך וקריסת הגוש הפוליטי שלך תמורת הבטחות כוזבות על הקרח שהנוכל לא יקיים לעולם).

עדיין מדובר ברוב ימני מובהק (במיוחד בציבור היהודי). אבל לפחות הגורמים שמתנגדים לשלטון נתניהו זוכים בנתח משמעותי יותר:

לצד אותם 50-52 מנדטים (נניח) של המרכז-שמאל (אם יחדל מפיצולי ההתאבדות ויתאחד כאמור לעיל), ישנם 6 מנדטים של ישראל ביתנו. כך נגיע ל-56 עד 58 מנדטים בולמי נתניהו. וכן ישנם 12-14 מנדטים פוטנציאליים של סער (אגב, נתניהו עדיף מסער מבחינה מדינית. אף שאני רחוק משניהם מרחק שנות אור).

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם במתחם שבין 48 ל-52 מנדטים בלבד. אני כולל את ימינה בגוש זה, מפני שחרף כל הרעש והצלצולים, ימינה של בנט-שקד תצטרף לממשלת נתניהו-חרדים ולכן ניתן למקמה בגוש נפסד זה.

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם בין 48 ל-52 מנדטים בלבד. כולל ימינה

הכל מעט בעייתי לניתוח וחיזוי. במידה רבה, מדובר בניתוח שמושתת על סקר אחד בערוץ 13 ועל הנחה שניתן בכלל לאחד בין המפלגות השונות, לא לשמוט שום טיפה מתחת לאחוז החסימה, ולהצליח לגבש 50 מנדטים בערך לגוש המרכז-שמאל שעמד עד היום על 40 מנדטים במקרה הטוב בכל הסקרים.

אז נסכם:

מצד אחד, זכיית מירב מיכאלי בבחירות לראשות העבודה היא חדשה מעודדת שמפיחה מעט רוח חיים במפלגה החבוטה. במותג החבוט. וגם בגוש כולו.

מצד שני, סקר חדשות 13 נראה בעייתי, מפני שהוא מעניק לש"ס ויהדות התורה 13 מנדטים בלבד, בעוד שבפועל קשה לראותן זוכות ביחד בפחות מ-16 מנדטים תומכי נתניהו.

חייבים להודות:

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת.

עם זאת, מתגבשת לה תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו.

ולפתע גם מעט אור בקצה המנהרה. מעט אור בוקע: המרכז-שמאל נוסק מ-39 מנדטים עלובים בסקרים ל-47 מנדטים בסקר האחרון. וזאת עם פוטנציאל חיבורים נכון שיכול להניב 50-52 מנדטים לגוש החבוט והמפוצל כאמור לעיל.

בכל מקרה, חשוב להשאיר את בני גנץ על הגלגל חרף מעשהו ההיסטורי העגום של כניסה לממשלת הנכלוליות. למה? כי בהעדר הכרעה בבחירות הקרובות, נגיע למערכת בחירות חמישית. כך או אחרת, נתניהו יכול למשוך בראש ממשלת מעבר עד נובמבר 2021. לא יותר.

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת. עם זאת, מתגבשת תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו

אם לא יקים ממשלה בראשותו בנובמבר 2021, תפקידו עובר אוטומטית לגנץ. בתנאי שגנץ נותר חבר כנסת. כך שלמרות הרצון של רבים להענישו פוליטית, יש לשמור על גנץ בכנסת. משתי סיבות:

האפשרות שפתאום יחליף במקרה את נתניהו אי שם בנובמבר 2021 וכן הצורך להימנע בבחירות הקרובות משמיטת עשרות אלפי קולות מרכז אל מתחת לאחוז החסימה. שמיטה שכזו עלולה להניב 61 מנדטים לגוש נתניהו-ימינה-חרדים.

וזו עלולה להיות קטסטרופה גדולה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 678 מילים

איך התגלגל "אין לי ארץ אחרת" לידי יו"ר בית הנבחרים בארה"ב

הוא ניסה להתאושש מההפסד בבחירות ● היא ניסתה להשתקם אחרי התבוסה לטראמפ ● חצי שנה היא נדנדה לו כדי לקבל את מילות השיר שכתב אהוד מנור ● מאז לא הפסיקה לחזור על המילים בפגישות ובכנסים ● כך הפך "אין לי ארץ אחרת" לנאום חייה של ננסי פלוסי

עוד 455 מילים

הקורונה הכלכלית הולידה יותר ויותר נזקקים, אבל שירותי הרווחה מתקשים לסייע ● זה מה שהביא מאות אנשים מרחבי הארץ להתנדבות אקסטרים ● החייל מבאר שבע שפתח גמ"ח עם חבריו הסדירניקים ● הזוג מראש העין שהקים מחסן מזון ● והשחקן שמחלק מרק ועוגות בדרום תל אביב ● "בעולם סביר הרשויות צריכות לדאוג לזה, אבל זה לא קורה אז אין ברירה" ● דוח מהשטח הרעב

עוד 2,401 מילים

למקרה שפיספסת

אחרי שחזר בו מעמדתו הקודמת והכריע בקיץ כי אין להתיר לנתניהו לקבל 10 מיליון שקל מספנסר פרטריץ', כעת מנדלבליט משלים את החתירה לאחור ומודיע לבג"ץ כי גם המענק בסך 300 אלף דולר שראש הממשלה קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי הינו עבירה על חוק המתנות ● אך במקום לפתוח בחקירה פלילית כנדרש, מנדלבליט מעדיף לחכות שבג"ץ יאשר את עמדתו וייתן לו רוח גבית ● פרשנות

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

מבט בגובה העינים

מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.

ספרו של אוהד חמו "פני השטח"
ספרו של אוהד חמו "פני השטח"

אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –

"דרך זו מובילה לשטח A  בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה  עבירה פלילית".

חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:

"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".

חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"

העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,

"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).

מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.

חמו המסביר שמטרת הספר היא:

"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט  אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).

חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:

"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).

לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:

"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).

אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:

"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות  יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).

צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"

ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:

"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).

בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,

"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).

אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס  הגורסת כי:

"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988  ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.

בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,

"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).

אולם  בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –

"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,

וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:

"זה לא יקרה לעולם".

הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו  למדינה זמנית.

"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח

ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:

"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).

אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:

"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).

אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:

"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).

ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?

"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).

לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214),  כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).

אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:

"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).

כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"

ברם גם דברים  אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:

"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,149 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרסום ראשון מיכאלי לא רוצה את ניסנקורן אם תחבור לחולדאי

בשיחות שניהלה עם כמה מתומכיה אחרי שזכתה בפריימריז על ראשות המפלגה, מיכאלי מתחה ביקורת נוקבת על שר המשפטים לשעבר שהיה אדריכל הכניסה של כחול-לבן לממשלת נתניהו ● עם חולדאי, לעומת זאת, יש ליו"ר העבודה יחסים מצוינים ● אולם קשה להניח שחולדאי יסכים לחיבור ללא ניסנקורן ● מיכאלי מכחישה, ואומרת בתגובה: "מעולם לא פסלתי את אבי ניסנקורן ואני מעריכה את פועלו"

עוד 401 מילים ו-2 תגובות

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

הליכוד: האם מנדלבליט שוב מתערב בבחירות?

קרעי: השקרן מכה שוב ● פרץ מתפטר מהכנסת, עוזב את העבודה ונשאר בממשלה ● סקר: לפיד עוקף את סער, העבודה מעל אחוז החסימה ● העליון התיר חיפוש בטלפונים של יועצי רה״מ ● ליצמן למנהל מחלקת קורונה באיכילוב: התנצל על טור שכתבת ● אלרעי פרייס: ״בשבועיים שלום עם דובאי מתו יותר מאשר ב-70 שנות מלחמה״ ● אין הסכמות: הדיון בחוק הקנסות ימשיך מחר

עוד 46 עדכונים

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים ו-1 תגובות

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה