"כשהייתי קטנה גרתי עם ההורים שלי בסינגפור ולמדתי בבית ספר אמריקאי. אני זוכרת את האופן שבו כל התלמידים נכנסו מדי בוקר לבית הספר. זה היה מאורגן כמו מבצע צבאי.
"היו מורים אחראים שקיבלו את הילדים שירדו מהאוטובוסים וכלי הרכב של ההורים ומלווים אותם עד הכניסה לבניין, מוודאים שאף ילד לא נשאר מאחור. האוטובוסים חנו במקום אחד, כלי הרכב במקום אחר, ושטח נפרד שמיועד להולכי רגל. זה התנהל כמו טקס או מבצע לכל דבר וחזר על עצמו יום אחרי יום בכניסה וביציאה לבית הספר".
זכרון ילדותה של אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים עולה בשיחה טלפונית עם זמן ישראל בנושא בטיחות בדרכים של תלמידי ישראל בקרבת מוסדות החינוך.
"האזור של בתי הספר הפך בישראל למלכודת של ממש עבור הילדים", אומרת סילבינגר. "חלק מהילדים מגיעים בהסעות, חלק מוסעים על ידי ההורים שלא מוכנים ללכת מטר אחד ברגל ומורידים אותם ממש בשער הכניסה, ואחרים מגיעים ברגל.
"לעתים אין בכלל מדרכות בכניסה לבית הספר ובטח שאין אזור סגור ומסודר להולכי רגל, כך שהילדים מסתובבים בין האוטובוסים וכלי הרכב, וכל אזור בית הספר הופך למפגע קולוסאלי בשעות הבוקר והצהריים.
"בארה"ב ההורים חונים עם הרכב כ-300 מטר מחוץ למתחם, ובמקומות אחרים בעולם יש הגבלת מהירות בקרבת בתי הספר ל-20 קמ"ש והיא נאכפת בקפידה. בארץ זה לא קורה, והילדים, שלרוב אינם נראים לנהגים בגלל גובהם הנמוך, משלמים את המחיר".
תאונות הדרכים הן הגורם השכיח ביותר לתמותת ילדים בישראל.
מתחילת 2020 ועד היום, 12 ילדים מצאו את מותם בכביש. במהלך 2019 נהרגו 34 ילדים ו-220 נפצעו קשה. משנת 2015 ועד היום נהרגו בכבישים 85 ילדים, כ-28% מהם הולכי רגל – כלומר כמעט אחד מכל ארבעה ילדים.
הממוצע הרב-שנתי של מספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים (נהרגו או נפצעו קשה) בשעות הקשורות לפעילות מוסדות החינוך היה 419, מתוכם 42% היו הולכי רגל ו-36% היו נוסעים ברכב.
"בארה"ב ההורים חונים עם הרכב כ-300 מטר מחוץ למתחם, ובמקומות אחרים בעולם יש הגבלת מהירות בקרבת בתי הספר ל-20 קמ"ש והיא נאכפת בקפידה"
הסכנה שנשקפת לילדי ישראל גבוהה גם ביחס למדינות ה-OECD. מספר הילדים שנהרגים בתאונת דרכים במדינות המפותחות בעולם הוא 0.7 לכל 100 אלף תושבים. לעומת זאת, מספר הילדים הישראלים שנהרגים בתאונות דרכים הוא 1.3 על 100 אלף תושבים.
הפרויקט החשוב והמשמעותי ביותר שנועד להבטיח את בטיחות הילדים בסביבת מוסדות החינוך הוא "משמרות זהירות בדרכים" (זה"ב) שבו מוכשרים תלמידי כיתות ה'-ו' בידי משטרת ישראל כדי לסייע לתלמידים הצעירים לחצות את הכבישים. ואולם, בשל משבר הקורונה, חלו שיבושים קשים בפרויקט זה.
בתקופה האחרונה, תלמידי כיתות ה'-ו' אינם נמצאים פיזית בבית הספר והם אינם מאיישים את משמרות הזה"ב. בנוסף, אין אפשרות להכשיר את תלמידי כיתות ה' למלא את מקומם לקראת שנת הלימודים הבאה, ונכון להיום אין למשרד החינוך כל פתרון לבעיה הזו.
כשל זה וכשלים בטיחותיים נוספים הוצגו בוועדה לזכויות הילד בכנסת שהתכנסה ב-9 בנובמבר ודנה בנושא ביוזמת ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם), יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים בוועדת הכלכלה.
בגלל הקורונה, תלמידי כיתות ה'-ו' אינם נמצאים פיזית בבית הספר לכן אינם מאיישים את משמרות הזה"ב. בנוסף, אין אפשרות להכשיר את תלמידים לקראת שנת הלימודים הבאה, ונכון להיום אין למשרד החינוך פתרון
רק שליש מבתי הספר (35%) ברחבי הארץ נמצאים במצב בטיחותי "תקין" שלא מצריך תיקונים, לפי סקר שערכה הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) ב-105 בתי ספר ברחבי הארץ כדי לבחון כשלי תשתיות ליד מוסדות חינוך לשנת 2020. ב-48% מבתי הספר שנבדקו נמצאו ליקויים שדורשים תיקונים וב-17% מבתי הספר נמצאו ליקויי תשתיות, שבגינם נדרש טיפול מקיף במסגרת "פרויקט תשתיות".
הכשל הבטיחותי השכיח ביותר שנמצא בסביבות בתי הספר – לא פחות מ-46% מהליקויים – הוא במעברי חציה שלא סומנו כלל או לא סומנו כנדרש, לצד אלמנטים שמצמצמים את שדה הראייה של הולכי רגל.
כשלים נוספים שהתגלו בשכיחות גבוהה הם אי-הצבת מעקה הולכה כנדרש בכניסה לפתח ביה"ס, כדי למנוע התפרצות של הולכי רגל לכביש (24%), ומדרכות לקויות שאינן מאפשרות הליכה בטוחה בחלק מבתי הספר (19% מהליקויים).
עוד נמצא בבדיקה כי לא הוצבו אמצעים להאטת התנועה סמוך לבתי הספר, כמו פסי האטה או תמרורים, וכי התחנות להורדת הנוסעים לא תואמות את הדרישות להליכה בטוחה סמוך לבתי הספר, כמו מדרכות רחבות שאינן מצריכות מהתלמידים לרדת לכביש כדי ללכת.
ח"כ טופורובסקי אומר כי הליקויים שנמצאו מקוממים במיוחד, לנוכח העובדה שמרביתם אותרו כבר בבדיקה שערכה רלב"ד שנה קודם לכן. לדבריו, גם לאחר שהליקויים האלה הוצגו לגורמים הרלוונטיים, כגון משרד התחבורה והרשויות המקומיות, הם לא טופלו.
בקרב בתי הספר שהוגדרו בשנת 2019 בקטגורית "פרויקט תשתיתי" נמצא כי ב- 75% מהם הליקויים לא טופלו וב-60% מבתי ספר שנדרשו בהם תיקונים קלים מצב הליקויים החמיר.
"זה מה שקורה כשאין אבא ואמא לנושא של בטיחות בדרכים", אמר טופורובסקי לזמן ישראל. "הרלב"ד הוקמה למטרה הזו, אבל מאז שהיא הפכה לגוף סטטוטורי שהוצא ממשרד התחבורה, היא הפכה לגוף מייעץ בלי שיניים. התקציבים צומצמו מ-550 מיליון שקל בשנה נכון ל-2013, ל-76.5 מיליון שקל בשנה נכון להיום.
"אז הרלב"ד אמנם בודקת ומציקה למשטרה, למשרד החינוך ולמשרד התחבורה, ומדי פעם גם באמת מקבלים את העמדה שלה, אבל לרוב זה לא מעניין אף אחד. שרי התחבורה כבר לא נלחמים על תקציבים לבטיחות בדרכים, ומעדיפים להזרים את הכסף לעוד גשר חדש, או לעוד קרון רכבת שמצטלם טוב".
נחמה לאור-דרורי, מנהלת חטיבת חינוך, הסברה והכשרה ברלב"ד, אומרת לזמן ישראל שהבעיה העיקרית היא העדר סמכויות פיקוח.
"כל רשות מקומית אחראית על תיקון הליקויים ואין לרלב"ד סמכות פיקוח או אכיפה", היא אומרת בשיחה עם זמן ישראל. "כל שביכולתנו לעשות הוא לערוך ביקורת ולהציג אותה בפני הגורמים הרלוונטיים, כגון משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות".
מה נדרש על מנת לייעל את עבודתכם?
"נדרש שינוי ותיקון בחוק הרלב"ד שיתן לרשות סמכויות אכיפה. כך שאם אנחנו עולים על כשלים יהיו לנו גם כלים לאכוף אותם".
עד כמה את מתרשמת שנושא הבטיחות בדרכים נמצא בסדר העדיפויות של שרת התחבורה מירי רגב?
"אני רואה שהשרה הנוכחית מעורבת בצורה משמעותית. בכל מפגש שלה עם ראשי הערים השונות, נוכחת גם מנכ"לית הרלב"ד. השרה גם לא עוזבת פגישה עם אף רשות בלי שהיא מקבלת סקירה על הבטיחות בדרכים".
"מירי רגב מעורבת בצורה משמעותית. בכל מפגש שלה עם ראשי הערים השונות, נוכחת גם מנכ"לית הרלב"ד. השרה גם לא עוזבת פגישה עם אף רשות בלי שהיא מקבלת סקירה על הבטיחות בדרכים"
ליקויי תשתיות הם גם החסם העיקרי להפעלת משמרות זה"ב בכל בתי הספר בארץ.
מהבדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ.) לבקשת טופורובסקי, נמצא כי מתוך כל תלמידי כיתות ה'-ו' בישראל שהיו אמורים לקבל הכשרה של משמרות זה"ב, רק כמחצית השתתפו בהכשרה בגלל אי התאמת תשתיות, ובפועל הוכשרו רק 20% מהתלמידים בגלל מגיפת הקורונה.
"ביררתי במשטרה ובמשרד החינוך איך זה יכול להיות שאין משמרות זה"ב במחצית מבתי הספר בארץ, ונאמר לי שאי אפשר להציב בהם תלמידים שיסייעו במעבר חצייה בצורה בטוחה", אומר טופורובסקי.
"אז לא הבנתי, אם אי אפשר להציב משמרות זה"ב בצורה בטוחה, אז איך אפשר לתת לתלמידים להגיע לבית הספר בצורה בטוחה? איך זה יכול להיות שבית ספר ללא תקן של בטיחות בדרכים יכול להיפתח ולתפקד? הרי אם לא היה תקן של כיבוי אש, לא היו נותנים לבית הספר לעבוד בכלל.
"לדעתי גם שיבוץ ורישום של ילד לבית הספר צריך להיות מותנה בכך שיש מסלול בטוח שהילד יכול להגיע אליו מביתו ברגל".
"אם אי אפשר להציב משמרות זה"ב בצורה בטוחה, אז איך אפשר לתת לתלמידים להגיע לבית הספר בצורה בטוחה? איך זה יכול להיות שבית ספר ללא תקן של בטיחות בדרכים יכול להיפתח ולתפקד?"
נוסף על קיצוץ משמעותי בתקציב הרלב"ד, קיצצה משטרת ישראל ב-50% את התקנים המיועדים לשוטרים שהדריכו את תלמידי כיתות ה' בשנת 2019.
לקראת פעילות משמרות הזה"ב, באוגוסט 2019, החליטה המשטרה לגייס כ-200 שוטרים קהילתיים ולהכשירם באופן עיוני ומעשי למטרה זו. עם זאת, התכנית נתקלה בחסמים וקשיים שונים, כגון חילוקי דעות עם גורמים בשיטור הקהילתי בדבר ההשתתפות במיזם. במשרד החינוך מציינים כי אותם קשיים קיימים גם בשנת 2020, וכי ייבחנו חלופות נוספות לחיזוק מערך ההדרכה של תלמידי בתי הספר היסודיים.
המצב החמור ביותר במגזר הערבי והחרדי
רק 5% מבין 117 בתי הספר שנדגמו בחברה החרדית נמצאו במצב בטיחות "תקין" על ידי הרלב"ד לשנת 2020. ב-83% מהם נמצאו ליקויים בגינם נדרש טיפול קל, וב-12% מהם נמצאו ליקויי תשתית בגינם נדרש טיפול מקיף, שהוגדר כ"פרויקט תשתיתי".
בחברה הערבית רק 8% מבתי הספר נמצאו במצב תקין. ב-67% מבתי הספר נמצאו ליקויים קלים או נקודתיים, וב-25% נדרש טיפול במסגרת "פרויקט תשתיתי" על ידי הרלב"ד. בחלק מהמקרים, למשל בישובים לא מוכרים, כלל לא קיימת תשתית סביב בית הספר.
רק 5% מבין 117 בתי הספר שנדגמו בחברה החרדית נמצאו במצב בטיחות "תקין" על ידי הרלב"ד לשנת 2020. ב-83% מהם נמצאו ליקויים בגינם נדרש טיפול קל, וב-12% מהם נמצאו ליקויי תשתית בגינם נדרש טיפול מקיף
משרד מבקר המדינה נדרש לסוגיה כבר בחודשים יוני-נובמבר 2019, ובדק את הפעילות הנעשית להגברת הבטיחות בדרכים בתחומי השיפוט של חמש רשויות מקומיות בחברה הערבית. הדוח התייחס לכשלים בתחום בטיחות הדרכים בסביבת מוסדות החינוך, ומצא כי משרד החינוך כלל לא בדק את מידת האפקטיביות של תוכניות הלימוד לבטיחות בדרכים במוסדות החינוך בארץ.
![ח"כ יוסף ג'בארין, הרשימה המשותפת (צילום: Miriam Alster/FLASH90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/11/F160413MA009-e1605799734391-280x360.jpg "ח"כ יוסף ג'בארין, הרשימה המשותפת (צילום: Miriam Alster/FLASH90)")
"בתחילת שנת הלימודים התלוויתי לתלמידים ערבים בנגב בהסעה לבתי הספר. מדובר בנסיעה של כ-20 ק"מ על כבישי עפר מסוכנים, מהכפר הלא-מוכר סואוין עד לבית הספר באבו טלול, שמסכנת מדי יום אלפי תלמידים", אמר לזמן ישראל ח"כ יוסף ג'בארין, יו"ר הוועדה לזכויות הילד.
"באותו יום ביקרתי גם בביה"ס היסודי 'רחמה' בנגב, שלמרות שנחנך על ידי שר החינוך, הוא מלא במחדלי בטיחות מסכני חיים.
"אלו רק שתי דוגמאות למחדלים העמוקים של הרשויות בכל הקשור לבטיחות ילדים בדרכם למוסדות החינוך. זו אחריות של הרשויות למצוא את הפתרונות המתאימים, להשקיע תקציבים נדרשים ולאפשר לתלמידים ללכת ולחזור בבטחה מבית הספר. הורים שולחים את ילדיהם לבתי הספר, והם לא יכולים להיות רגועים שהם גם יחזרו בשלום".
לאור הממצאים המדאיגים, חשוב לחזור ולשנן את ההמלצה של הגורמים הרלוונטיים כי ילד עד גיל 9 לא אמור לחצות כביש ללא ליווי של מבוגר. ואולם מנכ"לית "בטרם" מציינת כי קטגוריית הילדים בגילאי 10 עד 14 בולטת בין הילדים ההרוגים כהולכי רגל בתאונות הדרכים, ולכן מלאכת החינוך של ההורים ושל בתי הספר אינה מסתיימת בגיל 9.
ילד עד גיל 9 לא אמור לחצות כביש ללא ליווי של מבוגר. ואולם קטגוריית הילדים בגילאי 14-10 בולטת בין ההרוגים כהולכי רגל בתאונות הדרכים, ולכן מלאכת החינוך אינה מסתיימת בגיל תשע
"הדעת של הילדים מוסחת בקלות, במיוחד בתקופה זו, בגלל השימוש בטלפון הסלולרי הן על ידי הילדים והן על ידי הנהגים. הילדים פוגשים מעגלי תנועה, צמתי טי, איי תנועה, ורמזורים שבהם הם צריכים לחצות בזמן שלנהגים יש אור ירוק. לאור ריבוי האתגרים והסחות הדעת, חשוב להמשיך ולהשקיע תקציבים ותשומת לב לחינוך הילדים לחציית כביש בטוחה", היא מסכמת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם