גארי אולדמן בסרט "מאנק", בבימויו של דיוויד פינצ'ר (צילום: Gisele Schmidt/Netflix)
"אבי הנחיל לי את האהבה ל'אזרח קיין' ולכל הכישרונות האדירים שמאחוריו"

האזרח פינצ'ר

ראיון

כשנטפליקס הציעו לדיוויד פינצ'ר לעשות עבורם סרט, הבמאי המוערך שלף תסריט שכתב אביו המנוח על הרמן מנקייביץ', התסריטאי המקורי של "האזרח קיין", שנלחם לקבל על כך את הקרדיט מול הבמאי הענק אורסון ולס ● "מאנק", סרט בשחור-לבן שחוזר אל אחד המאבקים הגדולים של הוליווד בשנות ה-30, הוא גם האישי ביותר של פינצ'ר ● "לא עניין אותי מי עשה מה, או מה הוכח או לא. ניסיתי להגיע לליבת הרעיון, לסחף שנוצר ביחסים בין תסריטאים ובמאים"

דיוויד פינצ'ר, אולי הבמאי המבריק ביותר של "הוליווד החדשה" החדשה – חבורה הכוללת גם את סטיבן סודברג, דיוויד או ראסל ואלכסנדר פיין – יצר כמה מהסרטים המשפיעים ביותר של שלושת העשורים האחרונים, כולל סרטו זוכה האוסקר "הרשת החברתית".

אף על פי שסרטיו שונים זה מזה מבחינת הנושאים שלהם, כולם מציגים פרספקטיבה חדה וממוקדת וּוירטואוזיות מסחררת, בין שמדובר בסרט אימה על רוצח סדרתי ("שבעה חטאים", 1995), באדפטציות ספרותיות ("הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", 2008, עם בראד פיט, הסרט המסחרי ביותר שלו) או במותחנים העוסקים בעבר ("זודיאק", 2003) או בהווה ("החדר", 2001, עם ג'ודי פוסטר).

דיוויד פינצ'ר (צילום: Joel Ryan/Invision/AP)
דיוויד פינצ'ר (צילום: Joel Ryan/Invision/AP)

"מאנק" הוא הסרט הראשון שביים פינצ'ר מאז "נעלמת" מ-2014, המותחן המצמרר שהפך ללהיט בכיכובם של בן אפלק ורוזמונד פייק.

הסרט מציג תיעוד מבריק של המרוץ של התסריטאי הרמן מנקייביץ' (גארי אולדמן) לסיים את כתיבת התסריט עבור גאון צעיר בשם אורסון ולס (טום ברק), שיצר את סרט הביכורים שלו, "האזרח קיין", בהשראת סיפור חייו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט – סרט שנחשב ליצירה הקולנועית האמריקאית הטובה ביותר של כל הזמנים.

פינצ'ר צילם את "מאנק" (על שם כינויו של הרמן) בחוות קמפר קאמפבל בוויקטורוויל, קליפורניה, שם התסריטאי בילה חודשים בעבודה על הטיוטה הראשונה של התסריט, שנחשב לאחד הטובים ביותר שנכתבו אי פעם. מנקייביץ', שהיה ידוע בהוליווד כשתיין כבד, התנזר באותה תקופה, בשל המדיניות הנוקשה שהונהגה בחווה נגד שתיית אלכוהול.

הרמן מסר לוולס תסריט של 300 עמודים, תחת הכותרת "אמריקאי", אבל היה עליו לערוך אותו בצורה משמעותית; הוא עמל רבות על שינויו בהתאם לתוספות ולתיקונים של ולס, והצליח לצמצם אותו ל-156 עמודים שניתן היה לעבוד איתם.

אבל השאלה מי באמת כתב את "האזרח קיין" נותרה תלויה ועומדת במשך עשורים, ומעולם לא קיבלה מענה מספק.

מנקייביץ', שניהל מאבק נגד ולס, דרש קרדיט על כתיבת התסריט, וקיבל אותו לבסוף מאולפני RKO, שעמדו מאחורי הסרט. בקרדיט הרשמי נכתב: "תסריט מאת הרמן ג' מנקייביץ' ואורסון וולס".

"האזרח קיין", שיצא ב-1941, היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר, ובאופן אירוני זכה רק באחד, עבור התסריט המקורי הטוב ביותר – פסלון שמנקייביץ' שמח לחלוק בו, אבל פחות ממנו ולס, השאפתן הנצחי, שטען כי הוא זה ש"חיבר" את הסרט.

"האזרח קיין", שיצא ב-1941, היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר, ובאופן אירוני זכה רק באחד, עבור התסריט המקורי הטוב ביותר – פסלון שמנקייביץ' שמח לחלוק בו, אבל פחות ממנו ולס, השאפתן הנצחי, שטען כי הוא זה ש"חיבר" את הסרט

הסרט "מאנק" מלא ביקורת על מערכת האולפנים של הוליווד, מצולם בשחור-לבן, ונוצר כך שייראה, יישמע וירגיש כמו סרט שנעשה בשנות ה-30. במילים אחרות, לא בדיוק החומרים שמהם עשויים החלומות המסחריים של הוליווד. "זו לא תוכנית עסקית חכמה במיוחד ליצור מכתב אהבה ("מאנק") לסרט אחר ("האזרח קיין"), אבל אם היינו עושים רק מה שחכם, היו רק סרטי מארוול, 'מלחמת הכוכבים' ו'פארק היורה'", מסביר פינצ'ר.

"מאנק" יעלה לצפייה בנטפליקס – בדומה לסדרות הטלוויזיה "מיינד האנטר" ו"בית הקלפים", גם הן בבימויו של פינצ'ר. לדברי הבמאי, הוא נהנה לעבוד עם נטפליקס מפני ש"הם מורידים את כל הלחץ מלספק הכנסות גדולות בסוף השבוע הראשון". "מאנק" יעלה לצפייה ב-4 בדצמבר, בעיצומה של עונת האוסקר.

כרזת הסרט "מאנק" (צילום: Netflix)
כרזת הסרט "מאנק" (צילום: Netflix)

"כשחזרתי מהצילומים של 'מיינד האנטר' אמרתי לעצמי, ניהלתי את העסק בצורה איומה כי אין לנו עונה שלישית, מה שאומר שייקח עוד שנתיים עד שיהיו לנו חומרים. וחוץ מזה, אני מותש. אבל נטפליקס, במקום להגיד 'לעזאזל, יש לך חוזה, אתה צריך לצאת עכשיו', הם אמרו, 'ובכן, יש משהו יותר קטן שהיית מעדיף לעשות במקום לצלם עוד עשר שעות של 'מיינד האנטר'?' אז אמרתי, ובכן, תשמעו, יש משהו שתמיד רציתי לעשות, ואני לא יודע אם תהיו מעוניינים.

"אז נתתי להם את התסריט, והם אמרו שהם אוהבים את זה, ורוצים לעשות את זה. אמרתי להם, 'ובכן, זה מונו, זה שחור-לבן', והם ענו, 'נו, ראית את 'רומא'?' וככה זה קרה".

פינצ'ר מקונן על כך שסרטי הוליווד מוגדרים היום על פי ההכנסות בקופות: "הסיבה היחידה שאנחנו מקיימים את השיחה הזאת היא חוסר הדמיון של המנהלים שהשפיעו על ציפיות הקהל באופן התנהגותי.

"יש למעשה רק שתי עונות לסרטים: יש 'קיץ קליל' ויש 'חורף מיוסר'. אתה עושה את הסרט שלך בשביל אחת משתי עונות. ואם אתה מפספס, אתה נופל לתוך אחת משתי העונות האחרות, שהן שממה". כשהוא מבין שאולי היה בוטה מדי, פינצ'ר אומר ברגע של התבוננות עצמית: "אני לא באמת סתם דפוק מותש, אני דפוק מותש שמצוי בעניינים".

"יש למעשה רק שתי עונות לסרטים: יש 'קיץ קליל' ויש 'חורף מיוסר'. אתה עושה את הסרט שלך בשביל אחת משתי עונות. ואם אתה מפספס, אתה נופל לתוך אחת משתי העונות האחרות, שהן שממה"

פינצ'ר חושב שגארי אולדמן היה "השחקן הנכון" לגלם את המחזאי הניו יורקי בעל יצר ההרס העצמי, מבקר התיאטרון שהפך לתסריטאי, שהיה חכם מדי בשביל הוליווד. "כדי להחיות את אותו מבקר חברתי חריף וכותב אלכוהוליסט ידוע, נזקקתי לשחקן מגוון שיוכל להחיות את העולם סביבו באותו הרגע, ובאופן שבו הוא זכור עכשיו, בניגוד לאופן שבו הוא נראה עכשיו".

הרמן מנקייביץ' (צילום: ויקיפדיה)
הרמן מנקייביץ' (צילום: ויקיפדיה)

הסרט האפיזודי הדחוס, העוקב אחר ההצטלבות בין אמנות, מסחר ופוליטיקה בהוליווד של עידן השפל הגדול, כולל צוות גדול של שחקנים. פינצ'ר יצר סרט יפהפה מבחינה אסתטית, יצירה קולנועית מסוגננת – תענוג לעיניים ולאוזניים בשחזור עידן שחלף.

"הרבה מהדברים שמאנק עשה בחייו, ומופיעים בסרט שלנו, נכתבו על ידי אנשים שהעריכו אותם על ערך הזעזוע ועל החריפות שבהם. המשימה שלנו הייתה למצוא את השנינוֹת וההברקות וההערות האגביות שמנקייביץ' היה אחראי להן, ולסדר אותן לאורך העלילה כך שהן יקופלו לתוך סופלה אחד טעים".

בשחזור הולדתו של "האזרח קיין", שזכה להלל על המבנה העלילתי החדשני שלו, המבוסס על נקודות מבט מתחלפות, "מאנק" מסרב לבחור צד או לקבוע את מידת אחריותו של כל אחד מהגאונים לתסריט.

"המטרה שלנו הייתה ליצור סדרת קטעים שמשקפים את המבנה האנכרוני והפלאשבקי הכבד של 'האזרח קיין'", פינצ'ר מסביר ומזכיר סצנה אחת שבה איש תיאטרון מלומד אחר מניו יורק, ג'ון האוסמן (בגילומו של סם טרוטון), אומר, בעודו בוחן את קצב ההתקדמות האיטי של הטיוטה הראשונה: "בליל של אפיזודות פטפטניות, אוסף של מקטעים שקופצים בזמן כמו שעועית מקסיקנית קופצת".

הרמן מנקייביץ' (מימין) ואורסון וולס (צילום: Everett Collection)
הרמן מנקייביץ' (מימין) ואורסון וולס (צילום: Everett Collection)

יש סצנת מפתח שבה התסריטאי, שסובל מהנגאובר, מתנודד אל תוך סט צילום של אולפני MGM. לואי בי מאייר, מנהל האולפנים הרודני הידוע, שואל, "מי זה האיש הזה?", ואירווינג ת'לברג, ראש ההפקה של האולפנים, משיב בביטול: "סתם תסריטאי אחד".

החקירה הפורנזית של פינצ'ר על הרמן מנקייביץ' שואפת לשקם את המוניטין של התסריטאי שזכה להתעלמות, תוך כדי מבט ביקורתי על הוליווד של שנות ה-30, כאשר התאגדות התסריטאים האמריקאית הייתה בחיתוליה.

החקירה הפורנזית של פינצ'ר על הרמן מנקייביץ' שואפת לשקם את המוניטין של התסריטאי שזכה להתעלמות, תוך כדי מבט ביקורתי על הוליווד של שנות ה-30, כאשר התאגדות התסריטאים הייתה בחיתוליה

פינצ'ר החליט לפתוח את הסרט עם "מאנק במדבר, כשרגלו שבורה בעקבות תאונת דרכים, בחברת קצרנית בריטית (לילי קולינס) ואחות גרמנייה (מוניקה גרוסמן). הוא מקבל הגבלות נוקשות על צריכת אלכוהול ונאמר לו שיש לו 90 יום – ועדיף 60 – לסיים את התסריט".

העלילה קופצת אז עשור אחורה, לימיו המוקדמים של מאנק כראש צוות התסריטאים באולפני פאראמאונט, שם הוא גייס כישרונות ניו יורקיים מוערכים כמו בן הכט, צ'רלס מקארתור, סי ג'יי פרלמן וג'ורג' סי קאופמן. הוא שולח מברק לחבריו בחוף המזרחי: "בואו מיד. אפשר לעשות כאן מיליונים, והמתחרים היחידים שלכם הם אידיוטים".

אנחנו רואים כמה חבר'ה חריפים מתפשרים בתעשייה שאין להם הרבה כבוד כלפיה. הקלדנית בישיבות הלא פרודוקטיביות שלהם בחדר התסריטאים יושבת חשופת חזה, עם מדבקות על הפטמות.

גרי אולדמן בתפקיד הרמן מנקייביץ' בסרט "מאנק" (צילום: Netflix)
גרי אולדמן בתפקיד הרמן מנקייביץ' בסרט "מאנק" (צילום: Netflix)

פינצ'ר מסביר: "כידוע, מאנק למעשה חתם על הסכם לשלם לאנשים האלה כדי שיעברו לשם. ואז, כמו שהמחקר העלה, הוא מעולם לא באמת סיפק את התשלום. אבל מאנק היה סוג של חידה. הוא היה אחד שעמד על שלו מול בעלי הסמכות אבל גם חשב שכל מה שהוא וחבריו עושים הוא די שטותי ומטופש, ועדיין הרגיש שתפקיד התסריטאי ראוי ליותר הערכה. זה היה ידוע שיחסיו עם התאגדות התסריטאים היו מעורערים".

האנרגיה של סצנות האולפנים האלה מזכירה את עבודתו של אהרון סורקין, תסריטאי "הרשת החברתית" שביים פינצ'ר, בקצב המהיר של הדיאלוגים. פלאשבקים נרחבים מציגים את הסלידה הגוברת של מאנק כלפי מנהלי הוליווד וכל מה שהם מייצגים. "אם אני אגיע פעם לכיסא החשמלי, הייתי רוצה שהוא ישב בחיקי", אומר מאנק על לואי בי מאייר.

"מאנק היה סוג של חידה. הוא היה אחד שעמד על שלו מול בעלי הסמכות אבל גם חשב שכל מה שהוא וחבריו עושים הוא די שטותי ומטופש, ועדיין הרגיש שתפקיד התסריטאי ראוי ליותר הערכה"

פינצ'ר מרחיב: "לא עניין אותי מי עשה מה, או מה הוכח או לא. ניסיתי להגיע לליבת הרעיון, לסחף שנוצר ביחסים בין תסריטאים ובמאים. אתה נכנס לשותפות עם תסריטאי כדי לעבד את העבודה שלו לתלת-ממד, כך שאפשר יהיה לצלם את זה בדו-ממד ולהראות לאנשים אחרים, ואתה צריך להתמודד עם תחושות חוסר הביטחון שלו.

"אתה לא יכול לצפות ב'מאנק' ולומר, 'זה סרט על תביעה, או על התדיינות משפטית. לא, זה על תסריטאי שנכנס למשהו ומצא את עצמו מעורב במצב שהוא מעולם לא היה בו בעבר. הוא עבד עבור האיש שלקח לעצמו את כל האחריות וגם את כל הקרדיט, ואלה היו באמת רק שניהם שקיבלו את ההחלטות.

גרי אולדמן בתפקיד הרמן מנקייביץ' בסרט "מאנק" (צילום: Netflix)
גרי אולדמן בתפקיד הרמן מנקייביץ' בסרט "מאנק" (צילום: Netflix)

"עניין אותי לדבר על בחור שהיה מקצוען, שרחש בוז מתועד היטב לתעשייה שעבורה הוא עבד. רציתי להראות איך ההיכרות עם הגאון רב העוצמה אורסון ולס סללה עבורו דרך חדשה באמצעות עבודה קשה והשראה. עניין אותי התהליך שבו מאנק, בחור שעד אז ראה את חייו ככותב בדיחות על מהגרים או על בעלי שררה, מצא סוג של גאולה, תחושה של כבוד עצמי".

הסרט מסתיים הרבה לפני התהליך שבו האוסמן, ולס ומנקייביץ' המשיכו לעבוד חמישה שבועות נוספים כדי לקצר את התסריט. פינצ'ר מסביר: "זה לא נועד לומר שוולס לא עיצב את הסרט שלו. לוולס הייתה היד האחרונה בחיבור התסריט, הוא לקח אותו והפך אותו למשהו דינאמי שיהיה אפשר להראות לצופים ושיגרום להם הנאה מרבית".

אבל הוא מתעקש: "לא עניין אותי לעשות בוררות לאחר המוות. 'מאנק' הוא לא הפרכת המעמד של ולס או הגבהת התרומה של מנקייביץ'. אני חושב שהאמת נמצאת ככל הנראה איפשהו באמצע".

"לא עניין אותי לעשות בוררות לאחר המוות. 'מאנק' הוא לא הפרכת המעמד של ולס או הגבהת התרומה של מנקייביץ'. אני חושב שהאמת נמצאת ככל הנראה איפשהו באמצע"

הרעיון הזה של סרטים דו-משמעיים בעלי סוף פתוח מבוסס על הפילוסופיה הרחבה יותר של פינצ'ר: "אני לא חושב שסרטים קיימים כדי לענות על שאלות. אני חושב שסרטים טובים צריכים לשאול את השאלות הנכונות, ואז להשאיר לקהל להרהר בזה ולבחור לעצמו את התשובה. אני ממש מקווה שהסרט שלנו עושה את זה".

אורוסון ולס (במרכז) במהלך צילומי "האזרח קיין" (צילום: Masheter Movie Archive/Alamy)
אורוסון ולס (במרכז) במהלך צילומי "האזרח קיין" (צילום: Masheter Movie Archive/Alamy)

את התסריט ל"מאנק" כתב ג'ק פינצ'ר, אביו של הבמאי, שמסרטן ב-2003. אך פינצ'ר הבן אינו מדבר בסנטימנטליות על מימוש התסריט של אביו המנוח.

"אני חייב להודות שכשאבא שלי העלה את הרעיון הזה לראשונה, חשבתי, 'למי אכפת מזה? זה מיושן מדי'". אבל הוא השתכנע כאשר אביו החל לעצב את זה למבט ממוקד יותר על בחור מסובך ומורכב, אדם שהייתה לו התעוזה לומר, בזמן שעבד על התסריט של "הקוסם מארץ עוץ", שקנזס צריכה להיות בשחור-לבן וארץ עוץ צריכה להיות בצבע, ואז הוא עזב את הפרויקט.

"כל מי שראה אי פעם את 'הקוסם מארץ עוץ' בגיל חמש או שש, אומר, 'ואו, צבע!', זה כל כך יפה. אז אותו בחור, מאנק, הוא זה שאמר לת'לברג, יש לך מצלמות ויש לך את כל כוח העבודה ואת כל המומחיות שאתה צריך, לך תעשה סרט על זה. והוא עשה. אז הנדנדה הזאת, של הנה משהו שאף אחד לא יודע שעשיתי, אבל אני יכול להתגאות בו, והנה משהו שאף אחד לא יודע שעשיתי, שגורם לי להרגיש קצת מלוכלך, זה מה שרצינו להמחיז.

ג'ק פינצ'ר
ג'ק פינצ'ר

"רוב הציטוטים של מאנק בסרט הם דברים ידועים שהוא אמר. המחקר שלנו אישש שכאשר דיוויד או סלזניק (המפיק של "חלף עם הרוח") אמר 'אנחנו צריכים להביא אנשים אל אולמות הקולנוע, איך נעשה את זה?', מאנק השיב בעקיצה: 'תקרין סרטים ברחובות'. כל אלה הם דברים שמאנק אמר ועשה, אבל כמובן סידרנו אותם קצת אחרת למטרות דרמה.

"אני לא במאי שמפתח מעורבות נפשית ורגשית בעבודה שלו. לא הזמנתי את התסריט, רק נתתי לאבא שלי את הרעיון. הוא כתב גרסה של זה, שהוא החזיר לי אותה ולא הרגשתי שהיא עובדת. הוא הלך ואז חזר עם גרסה אחרת, שהרגשתי שהיא כמעט עובדת. זרקנו כל מיני דברים ביחד, ובסופו של דבר ב-1997 הצלחנו להגיע למשהו טוב. היה קשה לנו עם זה שלא הצלחנו לסיים ולהניע את זה.

"כשדיוויד או סלזניק (המפיק של "חלף עם הרוח") אמר 'אנחנו צריכים להביא אנשים אל אולמות הקולנוע, איך נעשה את זה?', מאנק השיב בעקיצה: 'תקרין סרטים ברחובות'"

"אני לא מרגיש שמשימת החיים שלי הייתה להביא להמונים את התסריט היחיד שלו שלא הופק. תמיד אהבתי את הסיפור, והערכתי את ההסתכלות של אבא שלי עליו ואת המילים שהוא נתן לי. הוא גם החדיר בי מגיל מאוד צעיר כבוד והערכה אמיתיים למילה הכתובה ולאלה שעושים את זה בצורה יפה ועוצמתית.

"אני אוהב את אבא שלי, והוא הנחיל לי את האהבה ל'אזרח קיין' ולכל הפנים והמוחות החריפים והכישרונות האדירים שמאחוריו. אז זאת הייתה סיבה מספקת בשבילי לעשות את 'מאנק'. כמובן, היה נחמד להוריד את זה מהלב, כי עבדנו די קשה כדי להגיע לנקודה שבה יכולנו להציג את זה למנהלי אולפנים, והיה ממש משמח לשמוע מישהו אומר, 'אנחנו אוהבים את הפרויקט שלכם'".

"מאנק", שבוחן את השאיפות שעמדו מאחורי סרט הבכורה של ולס ואת האמצעים הסגנוניים האמיצים שהפכו אותו לאבן דרך, הוא חלומם של אוהבי קולנוע. הפסקול בעל הטונליות המשתנה, שיצרו המלחינים טרנט רזנור ואטיקוס רוס (שזכו באוסקר על "הרשת החברתית"), נע בין ברנרד הרמן (המלחין המקורי של "האזרח קיין") לתזמורות הג'ז הגדולות של התקופה.

מבחינה ויזואלית ניכרת ב"מאנק" העבודה המשותפת של פינצ'ר והצלם של "מיינד האנטר", אריק מסרשמידט, במחווה לשותף נוסף של ולס ל"אזרח קיין", צלם הקולנוע גרג טולנד. תאווה לעיניים היא גם תרומתם של המעצב האמנותי דונלד גראהם בורט ושל מעצבת התלבושות טריש סמרוויל, ששחזרו את הזוהר של קליפורניה בשנות ה-30 ובתחילת שנות ה-40 בכישרון מושלם. קטעי הביניים המדהימים של סן סימיון מציגים את ההשראה לארמון זאנאדו ב"אזרח קיין".

במבט לאחור על סרטו המהולל ביותר על ידי המבקרים, פינצ'ר אומר: "כשאמרתי ש'הרשת החברתית' הייתה 'האזרח קיין' של סרטי ג'ון יוז, זה היה יותר על סוג הסרטים שג'ון יוז עשה, ומי שהם נעשו בשבילם, והיחסים השבריריים בין מבוגרים צעירים. זה היה פחות על 'האזרח קיין' ויותר על ג'ון יוז.

"האם רציתי להפוך את 'מאנק' ל'אזרח קיין' של סרטי 'האזרח קיין'? לא, זה לא היה העניין. חשבתי שמאנק היה איש מאוד מצחיק ומאוד עצוב, ומעל הכול מאוד אנושי. חשבתי שמסע בתקופת הזמן הזאת בחייו הוא מאלף ביותר – ומבדר".

האזרח קיין
האזרח קיין
עוד 2,193 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 1 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

משבר האקלים, זכייתו של ביידן, ופוליטיקה ירוקה בארה"ב

כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים. לפי התרחישים מבוססי המדע, המשבר שם את עתידנו כאן בסכנה. הוכחות לקיומו קיימות כבר בשטח, ואם לא ייעשה דבר למניעתו, הסוף הגרוע ידוע מראש. העשור הקרוב הוא קריטי לפעולה.

כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים

טראמפ היה "מכחישן אקלים" ידוע. באחד מציוציו המפורסמים בנושא, הוא כתב שהכל הונאה של הסינים. במפגש בקליפורניה בשיא השריפות בקיץ האחרון, תגובתו בעניין הקשר בין השריפות וההתחממות הגלובלית היתה – אל תדאגו, עוד מעט יתקרר פה.

טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם פריז – ההסכם הבינלאומי למאבק במשבר האקלים – והתייחסותו המזלזלת לכל מה שקשור במדע, ובפרט בתחום האקלים, היתה מזעזעת. לפעולתו של טראמפ היה אפקט מצנן על מדינות רבות אחרות, וכל זאת בתקופה שבה היה צורך בפעולה הרבה יותר משמעותית ונחושה להגברת המאבק במשבר האקלים.

ביידן לעומתו, היה נחרץ ביותר – הרבה יותר מכל מועמד קודם לנשיאות ארה"ב – במחוייבותו למאבק זה. הוא היה חד וברור גם בהבנת חשיבות המשבר וגם בנחישות בה הבטיח לטפל בו. בתכנית המעבר שפורסמה על ידי ביידן והאריס, משבר האקלים הוא אחד מ-4 נושאים בעדיפות עליונה, יחד עם משבר הקורונה, הכלכלה, ושוויון בין גזעי.

המחוייבויות שמופיעות תחת תת הסעיף משבר האקלים הן מרחיקות לכת בהחלט – להביא את ייצור החשמל להיות נקי מפליטות פחמן עד 2035, ולהביא תחבורה ציבורית זמינה ונקייה מפליטות לכל האמריקאים. מינוי של ג'ון קרי לממונה על משבר האקלים בממשל ביידן מצביעה על החשיבות האדירה שמיוחסת לו.

את הצהרותיו מרחיקות הלכת של ביידן בהיבט הסביבתי והאקלימי אפשר לפרש גם מכיוון פוליטי. בהיסטוריה של בחירות לנשיאות ארצות הברית, הפסדיהם של אל גור והילארי קלינטון ב-2000 וב-2016 היתה קשורה להתמודדות של מועמדים אחרים, ובעיקר מועמדי מפלגת הירוקים האמריקאית.

הבחירות של שנת 2000 היו הדרמטיות והצמודות ביותר אי פעם. אל גור (סגן הנשיא של ביל קלינטון) הפסיד לג'ורג' וו. בוש, על חודם של 537 קולות בפלורידה. בהקשר של משבר האקלים, היתה לבחירות אלה השפעה מכרעת. גור הפך בהמשך ל"גורו" בנושא האקלים ואף זכה בפרסי נובל ואוסקר על סרטו "אמת מטרידה", סרט שקידם באופן חסר תקדים את המודעות למשבר האקלים.

הפסדו של גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, אשר זכה בכמעט 3 מיליון קולות (2.7% מהקולות הכלליים), מהם כ-100,000 בפלורידה. אין ספק שפרישתו של ניידר מהמרוץ היתה סוללת את דרכו של גור לבית הלבן. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום.

הפסד גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, שזכה בכמעט 3 מיליון קולות. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום

גם בבחירות 2016, התמודדה ראש מפלגת הירוקים אז, ג'יל סטיין, לנשיאות. היא גרפה למעלה מ-1,600,000 קולות בארה"ב כולה. להזכירכם, ב-2016 הבחירות הוכרעו על חודם של עשרות אלפי קולות בודדים במדינות מפתח כמו פלורידה, וויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. מספר הקולות שגרפה סטיין במדינות אלה היה גדול מהפער בין קלינטון וטראמפ. אולם לא בטוח שאותם קולות היו באמת מגיעים לקלינטון ולכן זה לא ברור באופן מובהק שהיתה זוכה בנשיאות אם סטיין לא היתה מתמודדת.

בסופו של דבר, ההבנה כי המפלגה הדמוקרטית חייבת להתייחס באופן רציני יותר למשבר הסביבתי הגיעה לבחירות 2020 ופגשה זרם פרוגרסיבי חזק בתוך המפלגה. ברני סנדרס, אלכסנדרה אוקסיו קורטז ותומכיהם הרבים הביאו לכך שנושא כמו משבר האקלים תפס מקום מרכזי בסדר היום של המפלגה הדמוקרטית.

עתה נותר לקוות לשינוי אמיתי במאבק במשבר האקלים. עד כמה מהר ייצא ביידן להוביל את יישום הבטחות בחירות אלו – על זאת יצטרך להשיב במעשים.

יעל כהן פארן היתה ח"כ בכנסת ה-20 מטעם "המחנה הציוני" כנציגת "התנועה הירוקה". הובילה בכנסת את נושאי הסביבה והקיימות. כיום מנכ"לית התנועה הירוקה, לשעבר מנכ"לית "מגמה ירוקה" ו"הפורום הישראלי לאנרגיה". השתתפה כמעט בכל וועידות האקלים של האו"ם בעשר השנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

נתניהו: קורא לגנץ ללכת לאחדות ולהימנע מפיזור הכנסת

החרדים לנתניהו: פשרה עם כחול לבן חייבת לכלול את חוקי הגיוס והגיור ● רע״ם שוקלים לא להצביע עם האופוזיציה על הפיזור ● ליברמן: נתמוך בכל מי שיהיו לו 61 ח״כים להחלפת נתניהו ● קרעי הציע לנעול את המליאה כדי לעצור הצעות חוק ● נחמן אש נוכח שיאי התחלואה: ״אנחנו במצב חירום, נתכנס לחשוב על צעדים מיידיים״ ● נתניהו: סגר לא מעיד על הצלחה או כישלון, לעתים זהו כורח המציאות

13:36 עריכה

בתום דיון סוער – צו החלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים אושר כעת בוועדת הכלכלה כמעט פה אחד. בעד הצו הצביעו היו"ר מרגי וחברות וחברי הכנסת קרן ברק, אתי חוה עטייה, הילה שי וזאן, עידן רול, תמר זנדברג, אימאן חטיב יאסין ואנטאנס שחאדה. ח"כ יצחק פינדרוס נמנע. הצו יכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2021.

13:10 עריכה

יו"ר ימינה, נפתלי בנט, הציע ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון להשתלב במקום השני ברשימתו בבחירות הבאות. בוואלה מדווחים כי על פי גורמים המעורים בפרטים "בנט הציע לשאשא ביטון עולם ומלואו, מה שתרצה, בתמורה לחבירה אליו״. מימינה נמסר ״לא היו דברים מעולם״.

13:05 עריכה

גדעון סער חושב שמדשדשים בירושלים:

13:04 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קרא לבני גנץ, לתמוך בהצעתו לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות. "אני קורא מכאן לבני גנץ, בוא נשלים את מה שהתחלנו ונוציא את נתניהו מבלפור. יש לנו אפשרות מחר להיכנס למליאה, להצביע על פיזור הכנסת – ולהתחיל את הדרך שתוציא את נתניהו מבלפור", אמר באולפן ynet.

12:08 עריכה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, קיימה היום ישיבה במצב בני הנוער בסיכון בתקופת הקורונה, אשר מצבו הקשה הוכפל בתקופה זו ומלבד המשבר הכלכלי שפוקד את סביבתו, הנוער בסיכון נמצא בעקבות המגבלות יותר בבית ופחות במסגרות הנדרשות לו. בוועדה אמר מנהל בעמותת על"ם לטיפול בנוער בסיכון כי "המדינה החליטה להישאר מאחור, איתור הנוער ברשת נעשה רק ע"י העמותות".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "קיבלנו תמונה מאוד ברורה – לא הרבה השתנה לטובה מאז שפורסם דו״ח המבקר ב2019 בנושא. בעקבות משבר הקורונה, מטבע הדברים הצרכים רק הולכים וגוברים והתשובות הולכות ומצטמצמות. נושא רוחב כמו נוער בסיכון שנופל בין משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות, חייב להתכנס סביב שולחן אחד שמתכלל את הטיפול. אם לא תהיה הבנה שהרשויות במצב סוציואקונומי נמוך לא יכולות לממן 25% מהתקציב, העלות של המדינה אח"כ תהיה גבוהה יותר. בזמן הזה אין ספק שעם כל הבעיות של אישורי תקציב והתקופה הבעייתית שאנחנו עומדים להיכנס אליה, חייב להיות טיפול מערכתי כולל. על המדינה והממשלה לפתור את הנושא כדי להציל את אותם בני נוער״.

12:00 עריכה

נתניהו ביקר במנהלת אכיפת הקורונה וקרא לגנץ להצביע נגד פיזור הכנסת.

"אנחנו נצביע מחר נגד פיזור הכנסת ובעד אחדות. אני קורא לבני גנץ ללכת לאחדות ולהימנע מפיזור הכנסת. אנחנו לא צריכים בחירות עכשיו. יש לנו הישגים ביד, יש לנו מאמץ אמיתי להוריד את התחלואה, להביא חיסונים לכל אזרחי ישראל, להביא עוד סיוע לעסקים ולאזרחים – צריך לעשות את כל זה ביחד", אמר נתניהו.

על רקע מינוי פרקליט מדינה אמר ראש הממשלה: "כחול לבן שמדברת על הפרת ההסכם – מפרה את ההסכם בענין המינויים. זה מצער ונדון בזה בנפרד".

בנוגע לאפשרות של הטלת סגר נוסף, אמר נתניהו כי "סגר לא מעיד על כישלון או על הצלחה", והוסיף כי סגרים הם "לפעמים כורח המציאות".

11:33 עריכה

ח״כ עודד פורר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי פתח דיון של הוועדה הבוקר (ג') בהתייחסות לדבר מותו הטראגי של יונתן היילו: "זה אחד המקרים שלכולנו, המחוקקים, הרווחה ובתי המשפט יש מה ללמוד ממנו. הוא מחייב אותנו לבחון את עצמנו שוב ושוב. אין סיבה שבמדינת ישראל יקרו מקרים כאלה וצר לי על מותו. זה אירוע נוראי". ח"כ מירב מיכאלי: "לכל אורך הדרך אפשר היה לעשות דברים שימנעו את האירוע הטראגי הזה. ח"כ מיכל קוטלר-וונש סיכמה: "לא נוכל להגיד שידינו לא שפכו את הדם".

11:28 עריכה

עמית סגל מפרסם כי רע״ם שוקלת לא לתמוך מחר בפיזור הכנסת. לאופוזיציה יהיו עדיין 62 קולות בלעדיהם.

אביגדור ליברמן חושב שכבר הובטחו דברים:

11:24 עריכה

בוואלה מפרסמים כי בש"ס וביהדות התורה ידרשו מראש הממשלה לכלול את חוקי הגיור והגיוס בכל פשרה פוליטית שתושג עם כחול לבן להמשך קיום הממשלה.

11:06 עריכה

משפט נתניהו: ההגנה מבקשת מסמך הנוגע לתיק 4000, המדינה מסרבת.

10:38 עריכה

יו״ר נעמת לאבי ניסנקורן: "אין למנות את עו"ד איסמן לתפקיד פרקליט המדינה בטרם תיערך בדיקה מקיפה באשר להתנהגותו לנשים – ישנן טענות שהתלונות נגדו לא נבדקו באופן יסודי".

10:35 עריכה

ב-N12 מדווחים כי פיקוד העורף ומגן דוד אדום נערכו למבצע בדיקות במפעלי תעשייה והייטק, אלא שברגע האחרון החליטו במשרד הבריאות לבטל את התוכנית בשל החשש שתוצאות הבדיקות יורידו את שיעור נתוני התחלואה הארציים.

גורם המעורה בפרטים אמר "מתחילת המגפה המפעלים עובדים בקפסולות ולא נרשמו עדיין אירועי התפרצות. במשרד הבריאות חששו שאם יבדקו במפעלים זה עלול להוריד את הממוצע הארצי – וכך להוביל לשינוי בגישה של מקבלי ההחלטות שילכו לכיוון של עוד הקלות".

מבצע הדיגום אמור היה לכלול כ-1,500 בדיקות יומיות שיוקדשו לעובדי מפעלים כמו חברת החשמל והתעשייה האווירית, וכן לעובדי חברות כמו סודה-סטרים ונביעות.

10:21 עריכה

השר פרץ משאיר פתח קטן:

10:08 עריכה

נתוני הקורונה מראים כי מספר המאומתים היומי היה הגבוה ביותר זה חודש וחצי – והפרויקטור החדש מזהיר כי ישראל "במצב חירום". פרופ' נחמן אש הוסיף "נתכנס לחשוב מה הצעדים המיידיים שצריך לעשות כהמלצה לקבינט. בינתיים נמשיך את הצעדים האינטנסיביים סביב החקירות, הבדיקות והבידודים".

10:00 עריכה

השר צחי הנגבי אמר בגלי צה״ל שהדרישה שלהם מכחול לבן היא להמשיך לקיים את הממשלה והוא מאשים את כחול לבן בפירוק האפשרי. לדבריו ״הירייה הראשונה היה כששר המשפטים קיים ועדה לבחירת פרקליט המדינה והםפ לא כוננו ועדת בכירים. הם החליטו שהם לא מקימים ועדת בכירים. ההסכם אומר שאנחנו מוותרים ב-200 נושאים והם יוותרו באחד״.

הנגבי אמר ״התפלאתי שראש הממשלה הסכים לרוטציה. הסקרים היו אופטימיים מבחינתנו וגם עכשיו יש לימין רוב מוצק – מקסימום נחליף את גנץ בבנט״.

09:31 עריכה

איתן גינצבורג על נסיונות החקיקה של כחול לבן: ״כשנכסנו לממשלה שמנו המון דברים שחשובים לנו בצד, הגיע הזמן לממשם. אין סימטריה בין הצדדים". יו״ר ועדת הכנסת אמר שכנראה יהיה צורך לפזר את הכנסת. ״אין שום סיבה מדוע אנחנו לא ניצבים כעת בדיוני תקציב – חוץ מהשיקולים האישים של נתניהו", אמר.

09:19 עריכה

יו״ר הקואליציה מיקי זוהר ברשת ב׳: נעשה כל שביכולתנו למנוע את פיזור הכנסת. הייתי קורא לראש הממשלה לנסות לעשות משא ומתן עם כחול לבן.

מיקי זוהר אמר גם כי לא מתאפשר כעת להעביר תקציב דו שנתי.

09:09 עריכה

גילה גמליאל בהודעה סביבתית:

08:54 עריכה

פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל מגנה על מועמדותו של עמית אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה.

המנכ״לית אמי פלמור:

08:36 עריכה

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ב-103FM: "עוד מוקדם לדבר על סגר נוסף, אבל אם נלך לעוד סגר, זה יקרה בסוף ינואר, עם קבלת החיסונים הראשונים".

בגלי צה״ל מדווחים כי בכירים בממשלה מבטיחים שגם אם יוטל סגר – מערכת החינוך תישאר פתוחה.

08:30 עריכה

עפר של ב-103fm: אם לא יהיו פריימריז ביש עתיד אשקול צעדי הפוליטיים.

08:23 עריכה

איציק שמולי ברשת ב׳ על האפשרות ששרי העבודה יתפטרו במקום לפזר את הכנסת: ״אין סיכוי שנתפטר – אנחנו קו ההגנה האחרון ונישאר תקועים לנתניהו בגרון עד הרגע האחרון. הוא ינסה לעצור את המשפט שלו ואת הדמוקרטיה. בחירות היו ונותרו חלופה איומה ונוראה, אבל ראש הממשלה מושך לשם. אני במשימת חיי״.

שמולי הזכיר את סגירת בתי המשפט לפני הקמת הממשלה הפריטטית.

על דרכה של מפלגת העבודה אמר: לא יודע אם נרוץ לבד. יש לנו תשתית מצוינת לצאת איתה לדרך. מאמין שאנשים יחזרו הביתה.

על הפריימריז שבוטלו אמר: אתה מסתכל על מפלגות אחרות שנמצאות לצידנו, הן לא דמוקרטיות ויש להן רשימות מצוינות. לצאת עם 3 מקומות במסע פריימריז זה לא קשור למציאות. קולם של המתפקדים חשוב – אבל זו מערכת בחירות רביעית – אף מפלגה לא עושה את זה.

שמולי ציין: אני קיבלתי את התוצאה הכי גבוהה אי פעם בפריימריז.

שמולי סיכם: ההחלטה שלא ללכת לבחירות בזמנו, ההחלטה לנסות לתת מענה הייתה החלטה אחראית ונכונה למרות שלא הוכיחה את עצמה פוליטית.

08:10 עריכה

חבר הכנסת מאיר כהן מיש עתיד אמר בערוץ הכנסת שיתמכו בחוקים שכחול לבן מנסה להעביר ללא אישור הליכוד.

07:42 עריכה

השר אלי כהן: כחול לבן בהתאבדות פוליטית.

07:32 עריכה

השר חילי טרופר אמר בגל״צ כי כפי שנראה כרגע אנחנו בדרך לבחירות.

07:30 עריכה

יואב קיש: שברנו את שיא המאומתים.

07:22 עריכה

אביגדור ליברמן אמר בכאן רשת ב׳: ״אני רוצה להתייחס קודם כל להקלטת סיעת הליכוד – עצם העובדה שאנשים מקליטים אחד את השני ומעבירים לתקשורת – זה אומר על איכות הסיעה. וזה עידן נתניהו – מה שהוא השאיר שם״.

על בני גנץ אמר: ״הוא מתלבט ומתייסר במקום להחליט. אי אפשר להתייסר צריך להחליט״.

ליברמן אמר ״מה שכרגע ברור שהממשלה לא מתפקדת, משגעים את הציבור – אנחנו בדרך לסגר שלישי – סגר זו הודאה בכשלון. אפשר להביא תקציב אבל נתניהו משעבד את ענייני המדינה לאיטרסים שלו, בני גנץ עושה שרירים כי הוא דואג לרוטציה. אנשים שהסבירו שהקימו את הממשלה המוזרה הזו הסבירו שהם עושים את זה בגלל גודל השעה בסופו של דבר הם דואגים רק לאינטרסים אישיים״.

לדברי ליברמן: ״גוש נתניהו אין לו קשר לימין. הוא פרסונלי לא אידיאולוגי. הסקרים טוב לקרוא, ברוב המקרים אין קשר לתוצאה״.

מה עכשיו? ליברמן חושב שעדיף להקים קואליציה אחרת במקום לפזר את הכנסת. ״השם לא משנה״, הוא אומר, ״כל מה שאפשר להסכים. צריך להחליף את שלטון נתניהו. זו המטרה המרכזית. כל שם שמסוגל להביא 61 ח״כים גם אנחנו נצטרף״.

07:12 עריכה

בכאן רשת ב׳ מדווחים שיו״ר הכנסת יריב לוין אמר אתמול בישיבת סיעת הליכוד שהוא יעשה הכל כדי לסכל את החקיקה של כחול לבן כולל להשתמש בתפקידו.

שלמה קרעי הציע לנעול את המליאה.

06:58 עריכה

שרי העבודה עמיר פרץ ואיציק שמולי יתמכו מחר בהצעה לפיזור הכנסת בטרומית.

עוד 29 עדכונים

למקרה שפיספסת

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

עם הסכם הגרעין ברקע, סעודיה וישראל מתכוננות לביידן

מעט פחות מחמישה חודשים – זה פרק הזמן שיפריד בין טקס ההשבעה החגיגי של ג'ו ביידן בוושינגטון בעשרים בינואר 2021 ובין הבחירות לנשיאות איראן שיערכו ביוני באותה שנה. כיאה למדינה רצינית ומסודרת, ולא מבולגנת כמו ארצות-הברית, באיראן תוצאות הבחירות ידועות מראש ונותנות למנהיגי העולם זמן להיערך להנהגה החדשה. הצפי הוא כי ביוני 2021 ישתלט הזרם השמרני הרדיקלי באיראן גם על מוסד הנשיאות, מוסד בו אחז בשנים האחרונות חסן רוחאני המשתייך לזרם פרגמטי יותר, המכונה גם הזרם הרפורמיסטי. אנשי הזרם השמרני מתנגדים להסכם הגרעין עם המעצמות, בניגוד לקו שהוביל רוחאני ושר החוץ שלו ט'ריף.

לפיכך, תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים שמאוד מעוניינים בכך ינסו להשיב את הסכם הגרעין לחיים: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבור אלו גם אלו היה ההסכם להישג הגדול ביותר של כהונתם אי אז ב-2015.

תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים מעוניינים ינסו להחיות את הסכם הגרעין: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבורם היה ההסכם להישג הגדול של כהונתם

לאורה רוזן, עיתונאית העוסקת רבות בתחום הסכם הגרעין, פרסה בפלטפורמה האינטרנטית הליברלית Just Security קריאה לארה"ב להצטרף במהרה להסכם, לפני הבחירות באיראן. לא ברור עד כמה הדברים הללו מוצאים אוזן קשבת אצל הצוות החדש של ביידן, אך קשה להעלות על הדעת פוזיציה גרועה יותר לארה"ב מההמלצות שהובאו במאמר של רוזן. חזרה מהירה להסכם בחודשים הקרובים תוך ביטול הסנקציות, שבעקבותיה השתלטות של השמרנים הרדיקליים באיראן על הנשיאות יכולה להוביל ליציאה מדורגת או מהירה של האיראנים מההסכם. איראן עלולה לחזור למדיניות מתגרה גם בתחום הגרעין, רק שהפעם ללא המחיר שייגבה ממנה בזירה הפנימית ובלחץ הכלכלי החונק, כפי שהיה עם מדיניות הלחץ המקסימלי.

אך על אף הרצון הניכר של הצדדים, הדרך חזרה להסכם לא תהיה פשוטה כלל. איראן דורשת פיצויים והגבלה של הסמכויות האמריקאיות רק בשביל לחזור להסכם מ-2015, בעוד האמריקאים באופן עקרוני מעוניינים בהסכם רחב יותר שיתייחס לסוגיות נוספות שלא טופלו בהסכם המקורי.

שגריר סעודיה באו"ם עבדאללה אלמעלמי אמר השבוע:

"הסכם הגרעין הוכח ככישלון לעולם כולו. אני לא חושב שמישהו יהיה נאיבי כל כך שיחזור לאותו הסכם".

הדברים מהווים רמיזה סעודית מנומסת לממשל הנכנס. ייתכן שהדברים אינם יותר ממשאלת לב, אך נראה דווקא שמדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן גם עושות זאת בתיאום זו עם זו: ביום ראשון האחרון התבטא בנושא גם רה"מ נתניהו ואמר כי יש להימנע מלחזור להסכם הקודם.

שגריר סעודיה באו"ם התבטא נגד חזרה להסכם הגרעין, ונראה כי מדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן מתואמות בענין: גם נתניהו התבטא כך בשבוע שעבר

החותם האזורי של טראמפ במזה"ת

ניתן לומר דברים רבים על מדיניות המזרח התיכון של טראמפ, אך הטענה שאין חשיבה או היגיון מסדר מאחוריה היא תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר, באמצעות פעילות עקבית וברורה: שימוש ב"פרוקסי" של בעלות ברית כחלק מהשאיפה לצמצום הנוכחות האמריקנית בשטח, תוך חיזוק בנות הברית והעצמתן.

במקביל, שימוש בלחץ כלכלי כמנוף מרכזי אל מול גורמים בעיתיים בזירה – המשטר הסורי, גורמים לבנונים וכמובן האיראנים. כתוצאה ממדיניות זו התעצבה הברית בין ישראל למדינות המפרץ, במה שכנראה יהיה החותם המשמעותי ביותר של מורשת טראמפ וממשלו באזור.

בניגוד לאמירות חסרות בסיס שנאמרו בתקשורת הישראלית, ההסכמים האזוריים אינם בדרך להתפורר בתקופת ביידן. נהפוך הוא – הם יועדו לרגע הזה. לא בכדי ייתכן שהבחירה בביידן תגיש לטראמפ את ההישג הגדול ביותר של מדיניות החוץ שלו – הסכם כינון יחסים בין ישראל לסעודיה.

הסעודים מודאגים מהאמירות שנזרקות לכיוונם מביידן ואנשיו. הרגישות המופגנת של הנשיא הנבחר ויועציו לסוגיות זכויות אדם בסעודיה מעוררת חשש כבד בריאד, בוודאי כשמוסיפים לכך את הנכונות המוצהרת של הממשל החדש לפשרות מול משטר האייתולות. מאז השלום עם מצרים יודעים מנהיגי ערב כי הדרך לייצוב וחיזוק הקשרים עם וושינגטון עוברת בירושלים. הדור הצעיר בהנהגה הסעודית – קרי מחמד בן סלמאן – מבין את הצורך ביחסים עם ישראל על מנת לשמר את מעמדם ולמזער נזקים אפשריים מצד ממשל ביידן, לצד ההיבטים הכלכליים והביטחוניים של יחסים אלו.

אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)
אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)

לכל זה יש משמעות רבה גם ביחס להסכם הגרעין. אם ההתנגדות להסכם ב-2015 הייתה קולנית וקשה, מה שצפוי ב-2021 יהיה על אחת כמה וכמה – ברית מדינות המפרץ וישראל הן אופוזיציה חזקה מאוד להסכם שאף ממשל אמריקאי לא יכול להקל בה ראש.

הטענה שאין חשיבה או היגיון מאחורי התנהגות טראמפ במזה"ת תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר בפעילות עקבית: "פרוקסי" של בעלות ברית לצמצום הנוכחות האמריקאית והעצמתן. ולחץ כלכלי כמנוף

פופוליזם מהפכני שרחוק מכל ערך שמרני

בזמן שבכירי ממשלו, כדוגמת מזכיר המדינה פומפאו, מנסים לשמר את הישגיהם בשנים האחרונות ואולי בכך סוללים את דרכם לקמפיין 2024, דונלד טראמפ ממשיך לקרוא תיגר על המוסדות הדמוקרטיים והליך הבחירות.

אירוני שנשיא שעמד לאורך הקיץ וביקש להגן על הסמלים והמוסדות הלאומיים כמו המשטרה, הדגל וההיסטוריה האמריקאית פועל כעת כאחרון האנרכיסטים ומסרב להכיר בתוצאות, ללא שום עילה רצינית נראית לעין. כדי להפוך את התוצאות, טראמפ צריך להוכיח קונספירציה בקנה מידה שלא היה כדוגמתו; ובעוד עתירותיו נדחות אחת אחרי השנייה, הוא ממשיך לשחוק את האמון בהליך הדמוקרטי.

הפופוליזם המהפכני הזה רחוק מכל ערך שמרני ועשוי להוות סכנה ממשית לאמון הציבור במוסדות המדינה. הוא גם מעיד על תהליך עמוק הרבה יותר שעובר על המפלגה הרפובליקאית וציבור תומכיה, תהליך שאינו זר גם לימין הישראלי. שמרנות אינה יכולה להתבטא ביצר מהפכנות אגרסיבי נגד "דיפ סטייט" קיים או מומצא.

המועמד הבא של המפלגה הרפובליקאית יצטרך לייצג את העקרון השמרני בדבר המידה הטובה קצת יותר מהנשיא היוצא. עם זאת, נראה שגם הפעם המערכת האמריקאית יציבה מהאוחזים ברסן השלטון: מנהלת ה-GSA האמונה על תהליך העברת השלטון עדכנה הבוקר (24.11) כי הרשות תחל בתהליך העברת הסמכויות לממשל הנכנס. עד ה-20 בינואר, בסופו של דבר, תתבצע העברה שלווה של השלטון לממשל ביידן.

יחס הציבור הערבי בישראל ויחס נבחריו לשינויים האזוריים

לסיום, קשה להתעלם מיחסם של נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים המתחוללים באזור. סביר להניח שמרבית הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים בהיבטים רבים, אך נבחרי הציבור שלו ממשיכים להישמע כדוברים של משמרות המהפכה.

קשה להתעלם מיחס נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים באזור. סביר שרוב הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים, אך נבחריו ממשיכים להישמע כדוברי משמרות המהפכה

חברת הכנסת עאידה תומא סלמאן הוציאה הודעה בעקבות הפגישה החשאית של נתניהו עם בן-סלמאן ובה האשימה אותם ואת טראמפ בחרחור מלחמה ובדרדור האזור להסלמה, שבא לידי ביטוי בהפצצות האחרונות בסוריה. הנחרצות בה מגינה תומא-סלימאן על שלוחי הטרור האיראנים ומגנה את פריחת השלום האזורית בעודה יושבת בכנסת ישראל, מבהירה פעם נוספת שלא נס ליחו של הסלוגן שתבע ג'ורג' אורוול בספרו 1984:

war is peace, freedom is slavery, ignorance is strength

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב. הוא גם לא יכול לעשות עיסקה... המשך קריאה

בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.

עוד 443 מילים ו-1 תגובות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה