אחרי תקופה של שקט בין ישראל למשטר חמאס בעזה, החלו לאחרונה שוב חילופי אש, ואחד החמורים ביניהם התרחש הלילה. רקטה ששוגרה אמש מרצועת עזה התפוצצה במחסן של מפעל באזור התעשייה הדרומי באשקלון. איש לא נפגע, נזק נגרם למקום. מערכת כיפת ברזל לא הופעלה. אזעקה הופעלה בעיר ותושבים נכנסו למרחבים המוגנים ודיווחו על פיצוץ עז שנשמע באזור.
בתגובה לשיגור, צה"ל תקף מטרות של חמאס ברצועה. בהודעת דובר צה"ל נמסר כי מטוסי קרב ומסוקי קרב תקפו שני אתרים לייצור אמצעי לחימה רקטיים, תשתיות תת-קרקעיות ומתחם אימונים צבאי של הכוח הימי. עוד נמסר כי "ארגון הטרור חמאס נושא באחריות לנעשה ברצועת עזה וממנה, והוא יישא בהשלכות לפעולות הטרור נגד אזרחי ישראל".
בנוסף, צה"ל מתחקר ירי ללא אישור שביצעו לוחמי שריון מול גבול רצועת עזה לעבר עמדת חמאס, שאירע זמן קצר לאחר שיגור הרקטה מעזה. הלוחמים ירו פגז לעבר עמדת ארגון הטרור, בהתאם לנוהל הרגיל, לאחר שפעיליה כבר התפנו ממנה. בצה"ל אמרו כי עמדת חמאס לא הותקפה – בניגוד לדיווחים פלסטיניים שטענו כך. בצה"ל מסבירים כי הסיבה לפעולת הכוח היא "ככל הנראה חתירה יתרה למגע".
זו הפעם השנייה לאחרונה ששתי רקטות נורו מעזה, והפעם השנייה ששני השיגורים לא יורטו בידי כיפת ברזל. גם לפני שבוע במוצ"ש נורו שתי רקטות מעזה, לעבר שטחים פתוחים באזור אשקלון וראשון לציון, ובתגובה, מטוסי קרב וטנקים של צה"ל תקפו מטרות של חמאס ברצועה.
לאחר ירי הרקטות לפני כשבוע העלו גורמים שונים בעזה טענות שלפיהן מכת ברק היא שגרמה לשיגורים. שיגור הרקטה אתמול בערב מגיע גם על רקע התנגדות חמאס להפשרה ביחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית – והודעתה על חידוש התיאום הביטחוני, חצי שנה לאחר שהופסק, בשל בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב והסתלקותו הקרבה של שנוא נפשם דונלד טראמפ. ייתכן שהשיגור קשור גם להתפרצות חזקה של מגפת הקורונה ברצועה וחשש מהטלת סגר פנימי על ידי חמאס, אחרי תקופה ארוכה שהמגפה נמצאה בשליטה ברצועה המבודדת.
ישיבת קבינט הקורונה שתוכננה להיום נדחתה, כנראה בשל אירועי הירי. הקבינט היה אמור להתכנס היום כדי לאשר מחדש את ההחלטה לפתוח באופן חלקי את כיתות ה'-ו' של בתי הספר מחרתיים ופתיחת ההכנה לבגרויות של כיתות י"א-י"ב בשבוע הבא, ולדון בדרישות להקלות נוספות שכבר היו אמורות לצאת לפועל ונדחו, בינינן פתיחת הקניונים שיועדה לשבוע שעבר ופתיחת המסעדות בשבוע הבא, וכן בדרישת משרד החינוך לפתוח גם את כיתות ז'-י'. אתמול דווח לראשונה שמשרד הבריאות תומך בדרישה לפתוח את כל מערכת החינוך בערים הירוקות.
בישיבת קבינט הקורונה שהייתה אמורה להתבצע היום השרים זאב אלקין מהליכוד ויזהר שי מכחול לבן תכננו להמליץ להחליף את איכוני שב"כ אחרי אנשים שבאו במגע עם חולי קורונה מאומתים, בשדרוג של אפליקציית "המגן 2" ובצעדי חקיקה שיהפכו את הורדת האפליקציה לאטרקטיבית לאזרחים, לבעלי עסקים, למוקדי מסחר ותעסוקה.
אתר ynet מדווח כי ישיבת הקבינט נדחתה כדי לאפשר לשרים אלקין ושי להשלים את עבודתם בנושא האמצעים הדיגיטליים, כולל ההיבטים המשפטיים הקשורים לנושא.
אם הממשלה תקבל את ההחלטה, זאת תהיה נקודת מפנה, מאחר והממשלה נאבקה על התקנת איכוני שב"כ בכנסת ובבתי המשפט, חרף התנגדות חריפה של האופוזיציה ויש אף טענות שהממשלה הזניחה את המעקב האפידמיולוגי מתוך מחשבה שאיכוני שב"כ יעבדו טוב יותר או יסייעו לה במטרות פוליטיות שאינן קשורות למגפה. בסופו של דבר הסתבר שאיכוני שב"כ מבצעים עבודה גרועה ואינם מאתרים את מרבית ההידבקויות, וגם מאתרים הידבקויות שלא התרחשו.
נתניהו הורה לאחרונה שרים אלקין ושי לבחון כיצד ניתן לחייב אזרחים להשתמש ב"מגן 2", או בכלים דיגיטליים אחרים כתנאי לכניסה לקניונים, מרכזי קניות ומקומות עבודה. בדיקה משפטית מתנהלת סביב השאלה אם ניתן לאפשר למקומות עבודה, שנותנים טלפון נייד לעובדים שלהם, לחייב את הצוותים להוריד את אפליקציית "המגן 2" ולהפעילה משום שזה "מגן על מקום העבודה".
לגבי קניונים ומרכזי מסחר – הצוות ממליץ לאפשר לקניונים להתנות כניסת לקוחות בסריקת קוד QR עם הטלפון הנייד, כדי שניתן יהיה לדעת באילו חנויות ביקרו בעוד שהמידע לא יישאר אצל הקניון אלא אצל האדם שהוריד את הקוד. מבדיקה שעשו השרים עולה כי יש מדינות בעולם שאפשרו לקניונים לחייב לקוחות לסרוק את הקוד.
אם קבינט הקורונה לא יחליט מחר אחרת, אחרי יותר מחודשיים של "למידה" מהבית יחזרו תלמידי ה'-ו' מחרתיים ללימודים שלושה ימים בשבוע. אם לא יהיה שינוי בהחלטות, יחזרו בשבוע הבא גם תלמידי י"א-י"ב ליומיים בשבוע להשלמת בגרויות.
שר החינוך יואב גלנט דורש לפתוח מיד את כל מערכת החינוך. "ההשלכות של נזקי הסגר הממושך ילוו את הילדים זמן ארוך", אמר אתמול השר, "אסור לנו לשכוח את דור העתיד של מדינת ישראל".
במשרד הבריאות, לעומת זאת, רוצים להמתין ולראות את השפעת החזרה של כיתות ה'-ו' על התחלואה הכללית – ולא ממהרים לקבל החלטות לגבי יתר שכבות הגיל. עם זאת, אתמול פורסם כי במשרד הבריאות נוטים לקבל את הדרישה לפתוח את כל שכבות הלימוד ללמידה במשך חלק מימי השבוע בערים ירוקות בלבד.
החזרה ללימודים תתבצע בהתאם מתווה הקפסולות שהפעיל משרד החינוך בתחילת השנה, שלפיו יותר מ-80% מהתלמידים ילמדו לפחות שלושה ימים בשבוע בבית הספר.
הוד בצר, מקורבו של ראש הממשלה החלופי בני גנץ, ייכנס היום לתפקידו כמנכ"ל המשרד. המינוי זוכה למקלחת של צוננים גם באופוזיציה וגם בתוך הממשלה – ושר המשפטים אבי ניסנקורן מאיים להחרים את ישיבת הממשלה המיועדת להיום במחאה עליו:
שר המשפטים אבי ניסנקורן צפוי להחרים את ישיבת הממשלה, על רקע מינויו של מנכ"ל משרד רהמ החליפי.
כל הפרטים תכף בגל"צ
— מיכאל האוזר טוב (@HauserTov) November 22, 2020
לא הולכים בעיניים עצומות אחרי אדם שנטרפה עליו דעתו.
שרי כחול לבן, לפני שאתם מתבקשים להצביע בעד דחיית העברת התקציב ל-30.12, למרות כל ההבטחות והאיומים, אני קורא לכם לשים סוף לתהום שגנץ מוביל אתכם אליה ולהצביע היום בישיבת הממשלה נגד דיל המינויים הבזוי.
— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) November 22, 2020
אין ממונה על התקציבים,אין מנכ"ל למשרד האוצר,אין מנכ"ל למשרד המשפטים,אין פרקליט מדינה ואין מפכ"ל משטרה
אבל כל זה לא מעניין,העיקר שהיום ימונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי
סדרי העדיפויות של כחול-לבן עקומים לגמרי.ישראל מתמודדת עם המשבר הכלכלי הגדול בתולדותיה וגנץ עסוק במינוי מקורבים— oded forer עודד פורר (@oded_forer) November 22, 2020
אתמול דווח כי משרד הבריאות תומך בפתיחה חלקית של כיתות הלימוד בכל שכבות הגיל ביישובים ירוקים. הבוקר, שר הבריאות אדלשטיין ממהר להנמיך את הציפיות ומזהיר מפתיחה של "גם וגם וגם" מבלי לפרט מה הם ה"גם" שהוא מתנגד לפתיחתם:
שר הבריאות @YuliEdelstein אצל @efitriger: "אי אפשר לפתוח גם וגם וגם. אנחנו לא רוצים להגיע לסגר שלישי, אבל אם נמשיך בדרך הזו נלך לשם"
(צילום: פלאש90) pic.twitter.com/ArUa9PIY0k— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
אדלשטיין מצטרף לבכירי משרדו ומוריד את רף הציפיות גם מהחיסון, שלפי דבריו, שסותרים את הבטחותיו של נתניהו לא יסיים את המגפה בישראל כבר בתחילת 2021 אלא רק בהמשך השנה:
שר הבריאות @YuliEdelstein מעריך אצל @efitriger: "לפי התסריט האופטימי – בתחילת השנה הבאה יתחילו להגיע חיסונים במשלוחים קטנים. אם הכל ילך כשורה, נוכל לראות חיסונים המוניים לקראת אמצע 2021"
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
שר המשפטים אבי ניסנקורן ממפלגת כחול לבן מחרים את ישיבת הממשלה במחאה על מינוי מנכ"ל למשרדו של ראש הממשלה החלופי, בני גנץ, מנהיג כחול לבן. איתן גיזנבורג, המשמש כיו"ר הסיעה של כחול לבן, "מבין" את אבי ניסנקורן ותוקף גם הוא את המינוי:
ח"כ @EitanGinzburg, יו"ר סיעת כחול לבן, ל-@efitriger: "מבין את התסכול של ניסנקורן, נתניהו תוקע את כל המינויים. נעמוד על מינוי מנכ"ל למשרד המשפטים. אם זה לא יבוא בטוב, נגיע לביהמ"ש"https://t.co/MaTlCZSJVp
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
"משרד הבריאות מנהל משא ומתן עם עוד כמה חברות לרכישת חיסונים לישראל". כך אמר הבוקר שר הבריאות, יולי אדלשטיין, בראיון ל"כאן ב'". ה"עוד כמה חברות" שאדלשטיין מדבר עליהן אמורות להיות בנוסף להסכמים שכבר נחתמו עם חברות פייזר ומודרנה האמריקאיות ולהסכם המתגבש עם חברת אסטרהזניקה הבריטית.
"אנחנו מנסים להבטיח שמכולן או רובן יהיה חוזה עם ישראל", אמר השר בריאיון , "המשימה שלי היא להיות ערוך לכך שכל אזרח ואזרחית שירצו לקבל חיסון יוכלו לקבל אותו".
שר הבריאות נשאל לגבי קידום חוק חיסון חובה, והשיב: "בחיים לא רציתי לעשות חוק חיסון חובה. זאת הייתה השמצה פרועה של מישהו בתקשורת. בחיים לא חשבתי על זה, ואף חד במשרד הבריאות לא חשב על זה. למיטב ידיעתי אין אף מדינה דמוקרטית שבה יש חוק חיסון חובה. זה לא פותר אותי מהצורך להביא כמות מספקת של חיסונים – מה תהיה ההיענות אני לא יודע להגיד".
בכירים ישראלים לכתבתנו @moriah_asraf: בימים הקרובים ייחתמו שני הסכמים נוספים לאספקת חיסונים. המסה הגדולה של מנות החיסון תגיד רק בחודש מאי | הדיווח אצל @efitriger. האזינו >> https://t.co/VlhvpbU2O4
(צילום: דוד כהן, פלאש90) pic.twitter.com/ypTkakkC0p— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
שר החינוך יואב גלנט מגן על ההחלטה להחזיר את תלמידי כיתות ה'-ו' בערים הירוקות והצהובות לבתי הספר מחרתיים ודוחף את קריאתו לפתוח מחדש גם את החטיבות הגבוהות:
שר החינוך @yoavgallant קורא אצל @IshayShnerb: "כדאי לא להאשים את הילדים כמפיצי המחלות, הם המראה של סביבתם ולא ההפך. חייבים לגבש סדר עדיפויות לאומי ולהחזיר את מערכת החינוך לפעולה"
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
העיתון "הארץ" חזר הבוקר על הדיווח לפיו המרגל המשוחרר ג'ונתן פולארד צפוי לעלות לישראל בעקבות הסרת המגבלות על תנאי שחרורו. אבל אויה, הדיווח ב"הארץ" השתמש במילה "להגר" לישראל במקום בביטוי "לעלות". יו"ר ועדת החוץ והביטחון צבי האוזר הגיב בדאגה:
הבוקר, כותרת בלעדית ב'הארץ':
"נאסרה העליה לישראל" pic.twitter.com/XCjMmqBa6l— צבי האוזר (@ZviHauser) November 22, 2020
כצפוי, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תומך באבי ניסנקורן, חברו לשעבר למפלגה, שמחרים את ישיבת הממשלה במחאה על מינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החליפי של חברם לשעבר למפלגה בני גנץ.
שר המשפטים צודק ומפגין גישה ערכית. זה מינוי מחפיר. במקום לדאוג לחינוך, בריאות וכלכלה גנץ מסדר לחברים שלו ג'ובים מפוברקים במשרדים לא קיימים. https://t.co/4DiO9R14Wj
— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 22, 2020
ובזמן שבליכוד, יש עתיד, כחול לבן וישראל ביתנו עסוקים עד מעל לראש במאבקים המשפטיים-פוליטיים, בימינה מתעקשים לעסוק בזוטות שמעניינות רק את הציבור הרחב: מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי.
ל מ ה לא מחייבים כל מי שחזר מחו"ל לעשות בדיקת קורונה בנתבג? מדינה אדומה ירוקה בכלל לא משנה.
המעבדה נפתחה חצי שנה אחרי העולם, גם כשהיא פתוחה לא עושים מה שצריך. בדיקה 72 שעות לפני הטיסה במדינת המוצא ועוד בדיקה בנחיתה ואפשר לפתוח את השמיים . https://t.co/aZUOP1o7kG— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) November 22, 2020
גם ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד לוקחת צד ברור בעימות הפנימי בין חברי כחול לבן על מינוי המנכ"ל למשרד ראש הממשלה החלופי:
בוקר טוב ישראל, היום בישיבת ממשלה במסגרת דיל מושחת ימנו אדם לתפקיד מומצא, בשעה שבה אין מפכ"ל קבוע, אין פרקליט מדינה ואין מנכ"ל למשרד המשפטים.
צודק שר המשפטים שמחרים את הישיבה.
הפרחים ל@gantzbe.— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) November 22, 2020
שר הבריאות, יולי אדלשטיין, כבר הכחיש שבכוונתו להגיש הצעת חוק לחיסון חובה. זה לא מפריע לשר החינוך יואב גלנט להמשיך לתקוף אותו על כך:
שר החינוך @yoavgallant אצל @IshayShnerb : "לא מעלה על דעתי שבמדינה דמוקרטית ידרשו חיסון חובה"
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
נציבות תלונות הציבור במשרד המשפטים קובעת כי תלונתה של עורכת דין, שכנה של היועץ המשפטים לממשלה אביחי מנדלבליט, שעוכבה לחקירה (במהלך שבת, למרות היותה דתיה), לאחר שקראה קריאת גנאי מנומסת נגד היועמ"ש, נמצאה מוצדקת. זאת, בשל העיכוב הרב במימוש ההחלטה לסגור את התיק נגדה.
עורכת הדין התלוננה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, כי היא עוכבה לחקירה על ידי שוטרים, בשבת, אוימה על ידם לעיני ילדיה, הוסעה בשבת לתחנת המשטרה ברכב משטרתי, נחקרה ואף נפתח נגדה תיק פלילי, זאת אך ורק כי במהלך אותה שבת קראה לעבר היועמ"ש לממשלה את המילים 'פרשת משפטים, בושה'.
במסגרת התלונה נטען כי תיק החקירה הועבר מהמשטרה לפרקליטות והטיפול בו התעכב במשך חודשים רבים, וכתוצאה מכל נגרם לעורכת הדין עינוי דין.
בהתייחסות הפרקליטות לטענות ציינה פרקליטת המחוז כי הטיפול בתיק נגרם עקב תקלה טכנית בממשק הדיגיטלי אשר הופעל על ידי תחנת המשטרה כפיילוק להעברת תיקים, ולאור ריבוי התקלות הוחלט על הפסקת השימוש בו. כמו כן, פרקליטת המחוז ציינה כי עם חשיפת המקרה היא ביקשה לקבל את התיק מהמשטרה לפרקליטות ומשהובא לפתחה, הורתה על גניזתו בעילה של 'היעדר עבירה פלילית'.
הנציב קבע בהחלטתו, כי התלונה באשר לעיכוב ההליכים ומשך הזמן שעבר מאז התרחשות המקרה, מוצדקת, הגם שמדובר בעיכוב לאורך חודשים רבים הנובע מתקלה טכנית, הרי הפרקליטות נתייצגה כאן כמי שדוממת על מקומה, ונסתם הגולל על טיפולה.
בהתאם לכך, הנציב מצא להמליץ בפני המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לבחון את הנושא ולקבוע נהלים מחייבים שיהיה בהם למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.
עוד מציין הנציב בהחלטתו כי באשר לטענות נגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הרי שהיועץ המשפטי לממשלה הבהיר בהתייחסותו כי הוא לא הגיש תלונה נגד עורכת הדין, לא התבקש למסור עדות ולא היה מעורב כלל בטיפול באירוע, אשר בוצע כאמור על ידי המשטרה והפרקליטות.
באשר להתנהלות המשטרה באירוע, הנציב ציין כי "הובלת אזרחית נורמטיבית בשבת לתחנת משטרה ברכב משטרתי, כשלא עשתה דבר וחצי דבר בניגוד לחוק הינה התנהלות המחייבת תיקון והפקת לקחים". אי לכך, העביר הנציב את הנושא לטיפול מ"מ המפקח הכללי.
האירוע נחשף לפני כחודש בחדשות ערוץ 13. אישה דתיה, שכנה של מנדלבליט, שלפי הדיווח ילדיה לומדים ילדי היועמש ואבי בעלה מתפלל עמו, נעצרה בשבת לסיננה לעברו בכעס "פרשת משפטים, בושה".
בשיחה עם 'חדשות 13' האישה סיפרה כי מדי שבת היא הולכת עם בעלה וילדיהם לבית הכנסת. "לצערי", היא אמרה, "מסלול ההליכה הקבוע של היועץ המשפטי לממשלה עובר במדרכה ליד הבית שלי". לפני מספר חודשים הוא ראה אותם שם ואמר להם שבת שלום. בעלי השיב לו, ואני אמרתי לבעלי מה אתה אומר לו שבת שלום? מנדלבליט טוען שהוא שמע את זה ונפגע".
מספר שבועות לאחר מכן בבוקר שבת פרשת משפטים היא ראתה אותו שוב וסיננה לעברו "פרשת משפטים, בושה". היא מדגישה כי היא לא התלהמה או צעקה, אלא רק סיננה בשקט תוך כדי הליכה. לאחר כמה מטרים עצרה לידה ניידת משטרה וממנה יצאו שני שוטרים סמויים שביקשו ממנה להתלוות אליהם לתחנה לשם ביצוע חקירה בגין הטרדת איש ציבור. "אני לא אחלל שבת", ענתה להם "אם אתם רוצים תבואו איתי לבית שלי שנמצא בסמוך וניישב את זה שם".
לאחר מכן איים עליה השוטר כי אם היא לא תתלווה לחקירה הם יאזקו אותה בכוח מול עיני ילדיה. לאחר האיום לא הייתה לה ברירה והיא נסעה לתחנה בעיצומה של השבת. "בתחנת המשטרה חקר אותה חוקר בשם אבינועם שאמר לה שכל פנייה למנדלבליט היא חדירה לפרטיות ועל כן הוא חוקר אותה על חדירה לפרטיות ולא על העלבת עובד ציבור". דווח.
לאחר מכן סיפר לה החוקר כי גרסתו של שומר הראש של מנדלבליט דומה לגרסתה, אולם מנדלבליט הוסיף שהיא עשתה מספר דברים שהיא לא עשתה בפועל. לבסוף קיבל החוקר את חוות דעתו של שומר הראש שהיא לא נראית מסוכנת, נלקחו ממנה טביעות אצבע והיא הוכרחה להצטלם כעבריינית.
האישה אמרה בראיון כי היא "מפחדת ממש ממנדלבליט, מפחדת שהוא יהפוך את עולמה". "אני לא רוצה תיק פלילי בגלל שטות כזו", אמרה.
היועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט מסר בתגובה ל'חדשות 13': יש לפנות למשטרת ישראל לבירור הפרטים הנטענים. מכל מקום, האירוע טופל ללא שום מעורבות מצד היועץ, שהוא כידוע אישיות מאובטחת. היועץ לא התלונן ולא התבקש להתלונן בעניין". לשון התגובה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "מדובר באירוע ובחקירה מלפני שמונה חודשים. החשודה נחקרה באזהרה ובסיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות".
עלותם של ששת המשרדים החדשים בממשלת האחדות עומדת על 31 מיליון שקל בשנה, לא כולל תקציבי המשרדים המועברים לפעילותם השוטפת. כך עולה מדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת ופורסם על רקע מינוי מנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי, אף כי הדו"ח אינו מתייחס אליו.
הדו"ח בדק את שכר השרים, המנכ"לים וכוח האדם המרבי לאיוש לשכותיהם של השרים במשרד להשכלה גבוהה, המשרד למשאבי מים, משרד לענייני התיישבות, משרד לדיגיטל וסייבר, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ושר במשרד הביטחון.
הדו"ח, שהזמין ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, מפרט את הסכומים שמוקצים מקופת המדינה לצורך המימון, כולל הקמת המשרד החדש. על פי נתוני הדו"ח עלות ההעסקה של עובדי לשכת שר הממונה על משרד ממשלתי אחד היא כ-2.4 מיליון שקל בשנה.
בבוקר שבו משרד המשפטים נוזף במשטרה על מעצרה הברוטלי של שכנתו של מנדלבליט, מתפרסמת עדות נוספת, אחת מני רבות, על התנהלות בריונית של המשטרה מול מפגינים:
רות צוקרמן, בת ה-65 שהותקפה אמש בבלפור, משחזרת אצל @razibarcay: ראיתי המוני שוטרים תוקפים בגסות בחור צעיר וניגשתי לסייע לו. קצין משטרה תקף אותי באלימות, איבדתי את ההכרה מספר פעמים
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
הבוקר שוגרו טילים מעזה לאשקלון. הפתרון, לפי שר החינוך יואב גלנט, לסיוט שנמשך כבר 20 שנה:
שנים רבות שירתתי בדרום – כמפקד אוגדה וכמפקד הפיקוד. לחמתי, פעלתי להגנת התושבים והתוודעתי לקשייהם.
היום תובא הצעת החלטה לממשלה להקל במיסוי על תושבי עוטף עזה. חיוני לכלול בהחלטה גם את תושבי אשקלון – הם זכאים לאותן הקלות המוענקות לכל תושבי העוטף. זאת השעה לעשות עמם צדק. pic.twitter.com/qQl4G40fFN
— יואב גלנט (@yoavgallant) November 22, 2020
אגב, אם אנחנו כבר ביום כזה של מינויים אקוטים, אז בטח תשמחו לדעת שנפתחה משרה:
דובר/ת למשרד לחיזוק וקידום קהילתי.להלן דרישות התפקיד,
מהרו להגיש מועמדות. pic.twitter.com/r6RgnCv0iW— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) November 22, 2020
הממשלה אישרה לפני שעה קלה את מינוי הוד בצר למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי ואת מינוי יהלי רוטנברג לחשב הכללי.
ארגוני הטרור בעזה חידשו את ירי הטילים על השפלה והנגב המערבי, צה"ל תקף ברצועה, והממשלה, בתגובה, חידשה את הרחבת הסיוע הכלכלי לעוטף עזה:
נמשיך לתמוך ולמנף את העוטף, ובשבוע הבא נביא החלטה לסיוע גם לאשקלון. אף על פי שאנחנו רואים גם בעוטף וגם באשקלון ביקוש הולך וגובר לדירות. אנשים רוצים לבוא, כולל היישוב החדש. אני חושב שזה אומר הכל.
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) November 22, 2020
שוחחתי היום עם ראשי היישובים בעוטף עזה ועדכנתי אותם על תכנית סיוע רחבת היקף של למעלה ממיליארד ש"ח שאנחנו נשקיע ביישובי העוטף.
התכנית כוללת, בין השאר, הטבות מס והנחות בארנונה, יצירת מנועי צמיחה כמו פיתוח תחום האגריטק, תגבור פעולות רווחה, חיזוק הביטחון האישי,
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) November 22, 2020
בהפגנות מוצ"ש אתמול נגד רה"מ נעצרו תשעה מפגינים, ח"כ אלי אבידר דואג להם:
מעצרי ההטרדה של מנהיגי המחאה נגד נתניהו יפסקו. אנחנו לא מתכוונים לוותר pic.twitter.com/4yk8L97U0s
— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) November 22, 2020
אחרי פעמים רבות שבהן הממשלה הודיע על הקלות בסגר וחזרה לשגרה וחזרה בה, ועל רקע העלייה בתחלואה בקורונה שהמשיכה גם בימים האחרונים והצהרות של אדלשטיים, קיש ובכירים במשרד הבריאות כי "אם נפתח גם וגם נגיע לסגר שלישי", ראש הממשלה נתניהו הבהיר בישיבת הממשלה כי חזרתם החלקית לכיתות של תלמידי כיתות ה'-ו' מחרתיים ותלמידי י"א-י"ב בשבוע הבא תתקיים כמתוכנן.
ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה: כיתות ה'-ו' וכיתות י"א-י"ב ייפתחו כמתוכנן. זה לא עומד להשתנות.
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) November 22, 2020
סגן שר הבריאות, יואב קיש, מצטרף לאיומים של השר יולי אדלשטיין ושל בכירי משרדו, לפיהן "אם נבטל הגבלות נוספות, נגיע לסגר שלישי".
השר, שהתראיין היום באולפן ynet, אמר: "הובלנו מדיניות שאומרת בצורה ברורה: לא פותחים בלי שרואים ירידת תחלואה. כרגע ואנחנו אפילו במגמת עלייה. אולי אפשר לשייך את זה ליותר בדיקות, אבל אנחנו רואים שהתחלואה בוודאי לא יורדת, היא לכל היותר נעצרה. כל הקלה נוספת תגרום לכך שנהיה בהדבקה גדולה יותר. אם נפתח בגלל לחצים עוד ועוד מקומות, כי באופן טבעי כל מי שמחוץ למעגל רוצה להיכנס פנימה, אז מאוד יכול להיות שנידרדר לסגר".
בהתייחסו לקניונים, שחלקם נפתחו ביום שישי בניגוד להוראות ואחרים הודיעו שייפתחו היום, אמר קיש: "זו תוספת מאוד גדולה, עם חשש מאוד גדול להדבקות. אנחנו רוצים ללכת לפיילוט כלשהו, אבל ברור שגם במהלכו הלחץ שלהם לפתוח ימשיך כל הזמן. זו שאלה מאוד גדולה. הם מקבלים קנסות ונסגרים. מנכ"ל עזריאלי הודיע שהוא לא פותח. אם קניוני עופר פותחים בניגוד לחוק, הם יסבלו מאכיפה מאוד משמעותית. אני מבין את הקושי הכלכלי ולכן צריך לשמור על התחומים שלא יעבדו ולפצות אותם".
בהתייחסו לפתיחת בתי הספר, שנתניהו הבהיר בישיבת הממשלה שהיא תתקיים כמתוכנן, ולדרישת משרד החינוך לפתוח את כל הכיתות, אמר קיש: "הכיוון הוא כן לאפשר למערכת החינוף לעבוד, אבל בכפוף לבדיקות. כל בית ספר שייבדק פעם בשבוע, מורים ותלמידים, יוכל להישאר פתוח גם אם הוא לא יהיה באזור ירוק או צהוב. הרעיון הוא שככה נעלה על התחלואה. פיתחנו כלים חדשניים כמו איגום מטושים. למדינת ישראל יש יכולת בדיקת PCR שאין כמעט למדינות אחרות בעולם, ואם נלך למתווה כזה אז מדובר בחדשנות ישראלית שתאפשר את פתיחת מערכת החינוך תחת הקפדה ובדיקות".
קיש הסביר כיצד יעבדו הבדיקות: "התלמידים יגיעו לכיתה, וייקחו אותם אחד אחרי השני. ברגע שמצאו חולה אחד או שניים, כל הכיתה כמובן נסגרת ונכנסת לבידוד. הרעיון הוא שאתה תבדוק ובמקומות שיהיו שכבות וכיתות נקיות, גם אם האזור עצמו אדום, אז הן ימשיכו ללמוד. אם באותה כיתה יש חולים, אז כמובן שהיא תיכנס לבידוד. הדרך שלנו למצוא את התחלואה באזור אדום היא באמצעות הדבר הזה".
בהתייחסו לחיסוני הקורונה אמר קיש: "בהנחה שבחודש דצמבר נתחיל לראות את אישורי ה-FDA לחיסונים, אני מאמין שבאזור ינואר-פברואר נקבל חיסונים והתהליך יתחיל. בונים עכשיו גם את תוכנית ההפצה הלוגיסטית וגם את התכנון למי שיקבל. ברור לכולם שאוכלוסיות הסיכון, הצוותים הרפואיים והיחידות המיוחדות יהיו בסבב הראשון לחלוקה. הדבר הזה נבנה בימים אלה, ועד שיגיעו החיסונים נדע לאן זה הולך וכיצד נטפל".
האם פתיחת בתי הספר הייתה הגורם העיקרי להתפרצות הגל השני של הקורונה ועלולה להביא לגל שלישי? שר המדע יזהר שי מזכיר כי הנתונים מראים שלא.
השר @Izhars7, חבר קבינט הקורונה, מגבה אצל @amirivgi את עמדת השר@yoavgallant: יש נתונים מכל העולם שפתיחת בתי הספר לא מעלה משמעותית את התחלואה ואפילו להפך. היכולת לאיתור מוקדם יכולה לתרום למלחמה במגיפה https://t.co/sJgfi6YLMY
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
בבוקר שבו משרד המשפטים תוקף את המשטרה על מעצר שווא, מתפרסמים עוד ועוד תיעודים של מעצרים אלימים של מפגינים:
#תהליכים https://t.co/s9CGSgh176
— Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק (@GONENB1) November 21, 2020
ראש הממשלה נתניהו:
"אני מביא היום לאישור הממשלה החלטה להסרת חסמים העומדים בפני העסקת עולים במקצועות הרפואה. אנחנו חייבים להשתדל לסייע לעולים להשתלב בשוק העבודה בישראל, וההצעה הזו היא מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של העולים החדשים בתחום הרפואה.לדברים המלאים >>https://t.co/JbBgz0PIDq
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) November 22, 2020
השר ניסנקורן מסיעת כחול לבן החרים היום את ישיבת הממשלה במחאה על מינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החליפי, ראש כחול לבן בני גנץ. וזה מה שגנץ אמר בישיבה:
שר הביטחון @gantzbe מאיים בישיבת הממשלה: "בעקבות הירי לכיוון אשקלון, צה"ל ביצע הלילה תקיפה רבה ועוצמתית. ישנו מגוון תכניות מבצעיות להגן על תושבי הדרום ואם הפרות הריבונות האלו והפגיעות הביטחוניות תימשכנה – חמאס ותושבי עזה יפגשו את התכניות האלו בקרוב ומקרוב"@moriah_asraf
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
ראש הממשלה נתניהו החליט לדחות את ישיבת קבינט הקורונה שתוכננה היום למחר. ראש הממשלה החלופי וחבר הקבינט, בני גנץ, שמע על כך, לטענתו, רק בכלי התקשורת, והגיב בישיבת הממשלה באסרטיביות: "צר לי ששמעתי מהתקשורת, שישיבת קבינט הקורונה נדחית ליום שני, כי אני חושב שביום שלישי כבר מחכים להחלטות וטוב היה אם היינו מקדימים את העניין".
אחרי שדיל המינויים אושר, גנץ מברך – אבל רק על התמורה שהעניק:
גנץ בירך בפתח ישיבת הממשלה על מינוי חשב כללי לאוצר, אבל "שכח" לברך על מינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החליפי.
וגם, רמז למינוי הבא? מפכ"ל. pic.twitter.com/Dln7cG5rIa
— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) November 22, 2020
היהודים עדיין לא עולים מאתיופיה, אבל לישראל יש שגריר חדש במדינה:
1/2
אני מברך את אללי אדמסו על אישור מינויו בממשלה לשגריר ישראל באתיופיה, בורונדי וצ'אד.
אדמסו הוא אדם ראוי לתפקיד זה.
היכרותו את השפה והתרבות המקומית, הניסיון שצבר בתפקידיו השונים לאורך השנים, לצד המסירות והמחוייבות שמביא עימו— גבי אשכנזי – Gabi Ashkenazi (@Gabi_Ashkenazi) November 22, 2020
פעיל המחאה רועי פלג שוחרר מחקירתו במשטרה ומעדכן:
עדכון מסיום חקירתו של רועי פלג. זה לא יגמר עד שנתניהו יתפטר pic.twitter.com/OEOY8888Ye
— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) November 22, 2020
שר הכלכלה, עמיר פרץ, לא הצליח, בינתיים, להשיג את דרישתו למתווה פיצויים לעובדים ולעסקים בעלות של עשרות מיליארדי שקלים, אבל העביר היום בישיבת הממשלה החלטה על סיוע של 50 מיליון שקל לעסקים:
50 מיליון ש"ח לעסקים ישראלים.
בשגרה ובחירום על המדינה לתמוך בהתפתחותן של חברות ישראליות, לכן משרד הכלכלה בהובלתי יסייע ל141 חברות ישראליות בהגברת הייצוא שלהן. 20 מתוך החברות הללו בבעלות יזמים מאוכלוסיות המיעוטים – על המדינה לא רק לתמוך ביזמיה אלא גם בשיוויון הזדמנויות בין אזרחיה.— עמיר פרץ (@amirperetz) November 22, 2020
ימינה מתחזקת בסקרים, והשר יועז הנדל דואג למתיישבים ביהודה ושומרון:
1/3 ריבונות במעשה ולא בהצהרות.
אחרי שבזק קיבלה רישיון באיו"ש עכשיו עוד בשורה לתושבים.
עשרות שנים חברות התקשורת פועלות באיו"ש ללא רישיון וחובות זהות לאלה שבשאר חלקי ישראל.
מי שנפגע אלה התושבים. פנו אליי והבטחתי לטפל.
אחרי שנים ארוכות של ממשלות שהצהירו בימנית עכשיו מעשים. pic.twitter.com/50RNgZW5dZ— Yoaz Hendel יועז (@YoazHendel1) November 22, 2020
העיתונאי עמית סגל תקף את ח"כ יאיר גולן ממרצ בחדשות ערוץ 12, גולן ענה לו בטוויטר וזכה תשובה חריפה מח"כ מתן כהנא מימינה:
די, יאיר. פשוט די.
היית סגן רמטכ"ל והפכת עצמך לגימיק מהלך של פרובוקציות וקללות.
כמו ילד שמושך בצמות של ילדות כדי למשוך תשומת לב.הרי אתה לא באמת מאמין ש*רק* אנשי שמאל נלחמו ובנו את הארץ הזו.
כמה עוד לקרוע את העם שלנו בשביל לקושש רבע קול? https://t.co/TMRafmNODo— Matan Kahana מתן כהנא (@MatanKahana) November 22, 2020
בהמשך לתוכנית השיקום של דרום תל אביב ולתוכניות השונות לגירוש מבקשי המקלט מישראל, ראש הממשלה נתניהו הביא היום ליציאת הממשלה הצעה להכריז על המקומות שבהם מתגוררים מבקשי המקלט כ"אזור עדיפות לאומית". נתניהו ציין בישיבה כי "אזורי המסתננים" יזכו לסיוע של כ-20 מיליון שקל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא לראשונה לאישור הממשלה: הכרזה על אזורים שבהם מתגוררים מספר רב של מסתננים, כאזורי עדיפות לאומית.https://t.co/7fyTahRndt
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) November 22, 2020
ראש הממשלה החלופי בני גנץ עונה למבקרים על מינוי הוד בצר למנכ"ל למשרד שלו:
יו"ר כחול לבן @gantzbe בפתח ישיבת הממשלה: מקווה שגורמים חיצוניים לא יתערבו במינוי הבכירים@moriah_asraf
— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
הממשלה אישרה תוכנית הטבות של כ-1.1 מיליארד שקל לשדרות וליישובי עוטף עזה. על התוכנית, הגדולה ביותר מאז מבצע צוק איתן, חתומים 29 משרדים ממשלתיים. היא כוללת השקעה נרחבת בצמיחה הדמוגרפית, פיתוח החדשנות וההיי טק, חקלאות חכמה, תשתיות ותעסוקה.
יום חשוב לשדרות ועוטף עזה.
אני מברך את ראש הממשלה על אישור חבילת הטבות משמעותית ביותר ליישובי העוטף ושדרות.כך מחזקים את הפריפריה, כך מחזקים את כיפת הברזל של מדינת ישראל. pic.twitter.com/aQqduTG7Jp
— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) November 22, 2020
היום קבלנו החלטת ממשלה רבת היקף ומשמעות לקידום שדרות ועוטף עזה.
בהסכמה רחבה ובתחושת סולידריות עמוקה אנחנו מחזקים את החוסן הכלכלי, הנפשי והקהילתי של חברי, תושבי קו הגבול המתוח בדרום.
נמשיך לצמוח ולשמוח – בקבוצים, במושבים ובעיר שדרות – גם בשנים המאתגרות הבאות.— אלון שוסטר (@alonschuster_mk) November 22, 2020
יו"ר ימינה, נפתלי בנט, ממשיך לתקוף את הממשלה על מחדליה בטיפול במשבר הקורונה:
לא החלה כבר בחודש מאי-יוני בדיקות סקר המוניות קבועות באמצעות שיטת האיגום?
למה לא פותחים את הלימודים לכלל ילדי ישראל באמצעות לימוד בחוץ, צמצום מקצועות, יצירת "תו סגול" לבתי ספר?
למה לא משתמשים ב2.4 מיליון ערכות סירולוגיות שנרכשו בכסף יקר ונותנים לתוקפם לפוג?
>>— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) November 22, 2020
למה לא מכינים מאות אלפי מובטלי קורונה לחזרה לעבודה באמצעות הסבות מקצועיות?
למה אין בידול בין חנות בעיר ירוקה לחנות בעיר אדומה?
את הדברים הללו אפשר היה ליישם לפני חצי שנה. אמרנו זאת בזמן אמת.
הם יקטינו תחלואה ויאפשרו פרנסה.אפשר ליישם מיד. מחר.
אסור להשחית את החורף הקרוב.
— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) November 22, 2020
ח"כ אלעזר שטרן בביקורת חריפה על הכוונה למנות את אפי איתם ליו"ר "יד ושם":
נראה שנתניהו שכח מה מוסד "יד ושם" מייצג והחליט להפוך אותו לעוד מוסד ציבורי שצריך לפרק ולהקים במקומו סניף של הליכוד.
אין נושא שבקונצנזוס במדינת ישראל ובעם יהודי כמו זכרון השואה וחבל שגם אותו הופך נתניהו למחצבה של ג'ובים לאנשיו. https://t.co/zmVuouPfRg— אלעזר שטרן (@Elazar_stern) November 22, 2020
היום הוא יום השנה ה-47 למותו של מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון, דוד בן גוריון, וראש הממשלה נתניהו מתכוון לשאת דברים בעצרת לזכרו. פעילי הדגלים השחורים לא מתלהבים מכך:
תנועת "הדגלים השחורים" מפגינה סמוך למדרשת בן גוריון, לקראת העצרת לציון 47 שנים למותו בה ינאמו רה"מ @netanyahu והנשיא @ruvirivlin
(צילום: מארגני ההפגנה)@ShaniRami pic.twitter.com/zpU6t1TV8n— גלצ (@GLZRadio) November 22, 2020
נכדו של דוד בן-גוריון, יריב בן-אליעזר, מחה בשולי האזכרה השנתית לסבו, ראש הממשלה הראשון, וקרא: "פאק נתניהו ותחי מדינת ישראל".
אנו מכריזים בזאת על פאק נתניהו תחי מדינת ישראל.
נכדו של בן גוריון. pic.twitter.com/4M6VTpmGjD
— אביחי חדד avihai haddad (@avihaihaddad) November 22, 2020
הממשלה אישרה בישיבתה השבועית את הקמתה של מנהלת ההכשרות המקצועיות, שתפעל כדי להשיב את עשרות אלפי מובטלים למעגל התעסוקה. את הצעת ההחלטה להקמת המנהלת הביאו לממשלה שר האוצר ישראל כ"ץ ושר העבודה והרווחה איציק שמולי.
כ"ץ –
בזכות המנהלת להכשרות מקצועיות, שתייצר מסלולים יצירתיים ומגוונים, נצליח להחזיר כ-100 אלף מובטלים למעגל העבודה במקצועות השונים בשוק העבודה. זהו צעד משלים וחשוב לתוכנית 'רשת ביטחון', שנועדה לתת מענה נרחב לבעלי העסקים העצמאיים והשכירים בתקופת הקורונה. אני מודה לשר הרווחה וכל השותפים להצלחת המהלך החשוב הזה. בזכות שילוב זרועות ועבודה משותפת – ניטיב עם המשק ועם תושבי ישראל.
שמולי –
אני מברך על אישור ההחלטה בממשלה, מה שיאפשר יצירת אופק תעסוקתי למובטלי הקורונה באמצעות הנעת מערך ההכשרות המקצועיות. מתוך גישה עניינית, ממלכתית ופרגמטית לסייע למובטלים ולמשק הושגו הסכמות נדרשות, חרף המחלוקות המקצועיות שהיו, ונשתף פעולה במטרה להגיע בשנת 21' ל-100 אלף עובדים מוכשרים שיוכלו לחזור בתנאים טובים יותר למקצועות אטרקטיביים בשוק העבודה. זרוע העבודה תמשיך להוות נדבך מרכזי ומוביל בתחום ההכשרות ותפעל בצורה מתואמת עם המנהלת, שבסופו של דבר תשולב בתוכה. אני מודה לשר האוצר ולאנשי משרדו על שיתוף הפעולה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הזהיר מפני חזרתה של ארצות הברית להסכם הגרעין עם איראן, שממנו פרשה. "אסור לחזור להסכם הגרעין הקודם עם איראן", הזהיר נתניהו בטקס האזכרה השנתי לדוד בן-גוריון. "בזכות עמידתנו הנחרצת נגד ההתגרענות של איראן מדינות ערביות רבות שינו את גישתן לישראל".
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) November 22, 2020
בעוד כחודשיים יתמנה ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית, ובימים אלה הוא בוחר את האישים שישרתו בממשלו. דבריו של נתניהו מהווים מסר מצידו לנשיא הנבחר.
דברי נתניהו באזכרה –
באזכרה זו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, אני מבקש לדבר על שלושה מהנושאים המרכזיים שעמדו לנגד עיניו. נושאים רבים עמדו לנגד עיניו, אני מציין היום שלושה – הבריאות, הביטחון-והשלום והנגב.
ובכן, ראשית, הבריאות. האזכרה לדוד בן-גוריון נערכת השנה בימי הקורונה, אבל אתגרי הבריאות והרפואה בישראל לא החלו במגפה האחרונה. הם התקיימו במקביל לצמיחת היישוב הציוני בארץ, שנאבק בטיפוס, ממנו נפטר סבי ז"ל, הוא נאבק בקדחת ובמלריה. האתגרים הללו המשיכו ברצף אל עידן העצמאות, שבן-גוריון היה מאדריכליה הראשיים.
על כתפיו של בן-גוריון הוטלו משימות גדולות, ביניהן – התמודדות עם חולי ומגפה. מאות אלפי עולים באו ארצה בתחילת ימי המדינה, ממזרח וממערב. זאת הייתה, כפי שנאמר כאן, עלייה חשובה ומבורכת, שיותר מאשר הכפילה את אוכלוסיית ישראל בכמה שנים. עם זאת, שיעורי התחלואה בקרב העולים היו גבוהים. לאורך העשור הראשון של המדינה התנהל מאבק בלתי-פוסק למיגור הדיזינטריה, השחפת, הגזזת, הגרענת. חייבים להודות שהצעדים למניעת מחלות אלו, וגם אחרות, השאירו לא מעט צלקות נפשיות בקרב העולים. הייתה גם מגפת הפוליו – שיתוק הילדים – הייתה נפוצה אז, והיא עוררה בהלה בציבור. אני זוכר ילד בכיתה שלי בבית ספר היסודי שסבל משיתוק ילדים. הוא היה מגיע לבית-הספר בכיסא גלגלים. אנו, חבריו הילדים, דאבנו את כאבו. באותם הימים, ממש כמו היום, הממשלה עסקה בשאלות של היגיינה, בידוד, הטלת הגבלות. והיו כאן דילמות קורעות-לב: המנכ"לים של משרד הבריאות, ובהם ד"ר יוסף מאיר וד"ר חיים שיבא, הציגו לבן-גוריון חדשות לבקרים, דיווחים על חולים במחלות מידבקות, שחלקם זקוקים לאשפוז ממושך. צריך לקרוא ולראות את זה, זה פשוט מדהים. השאלה הייתה, האם יש למנוע את הגעתם לכאן של עולים חולים, כדי שלא יהיו נטל על מערך הקליטה, או שאולי בכל זאת להעלות אותם לארץ. לפעמים משפחות שלמות נמנעו מלעלות, כיוון שלא רצו להשאיר מאחור בני משפחה מסורבי עלייה. אפשר להבין מדוע זה היה נחוץ אז, אבל היום אני שמח לומר לכם שקבענו כלל – לא עוצרים עלייה בקורונה. כמובן שעושים גם בדיקות, אבל כל עולה שרוצה בכך יכול לעלות ארצה.
היה עוד נושא שהעסיק מאוד את מקבלי ההחלטות ואת הקהילה הרפואית: החיסונים. כשיונה סאלק, הרופא היהודי-אמריקני, פיתח את החיסון הראשון נגד נגיף הפוליו, ההתרגשות בעולם וגם בישראל הייתה אדירה. אני זוכר זאת כילד, אני בטוח שאדוני הנשיא גם אתה זוכר את הרגע המופלא הזה. בן-גוריון פגש את סאלק בירושלים, ב-1959. הוא נתן לו אות הוקרה, וכינה אותו – 'אחד מגדולי מושיעי האנושות'. הגדרה מדויקת לחלוטין.
החיסונים נגד הקורונה, שאנו דואגים להביא היום בכמויות עצומות – מיליוני חיסונים – צפויים להשיג אותה מטרה: להושיע את מדינתנו מן המגפה העולמית. הכלל שקבעתי הוא שנביא כמה שיותר חיסונים, מכמה שיותר מקורות, לכמה שיותר אזרחים וכמה שיותר מהר. כל מי שיחפוץ בכך – יחוסן. אנו מרבים בחיסונים כי ראשית, ייתכן שנידרש לחסן את האוכלוסייה פעם נוספת תוך זמן קצר. שנית, איננו יודעים אם לא יהיה כשל בחיסון זה או אחר. ושלישית, מחיר האופציה לרכישת החיסונים הוא יחסית זניח – לכלכלת ישראל שהיא חזקה מאוד. מסיבות אלו ואחרות עדיפה היערכות-יתר – על היערכות-חסר. ובכן, מצב הבריאות העסיק את בן-גוריון בראשית ימיה של המדינה, והוא מעסיק אותנו גם היום.
אבל בצד כל זאת כמובן בן-גוריון עסק בביטחון ובשלום. בראש ובראשונה בביטחון, ובביסוס קיומנו במרחב עוין – זוהי חובת היסוד של כל ראש ממשלה בישראל. מאחורי שולחן העבודה של בן-גוריון, הייתה תלויה מפה ענקית של המזרח התיכון. מדינות-ערב היו צבועות בצבע אחד, ומדינת ישראל הקטנה בצבע אחר. כתם זעיר, ירקרק. מספרים שבן-גוריון היה ניגש לעתים קרובות אל המפה ומסתכל בה. פעם ביקר אותו אורח מארה"ב, ואמר לו 'הוצא את המפה הזאת. זה מבהיל.' ובן-גוריון השיב לו: 'נכון, לפעמים אני לא ישן בלילה בגלל המפה הזאת, ואני שואל את עצמי איך נוכל להתקיים באזורנו מול כוחות עוינים, מול מדינות ערביות שלצערנו הן אויבות לנו'.
אבל בן-גוריון לא נבהל, גם אנחנו לא נבהלים. גם בלשכתי תלויה מפה כזאת. היא משתרעת מרחב אסיה עד מערב אפריקה. גם אני מסתכל במפה יום-יום. אני רואה היכן מתרכזים האיומים, אבל אני רואה היכן מתרכזות ההזדמנויות.
כנגד האיומים אנו פועלים בנחישות ובתקיפות. אותה מדיניות שבן-גוריון קבע מיומה הראשון של המדינה ועוד לפניה – מי שמנסה לסכן אותנו, מי שמאיים להשמיד אותנו, או מי שתוקף אותנו בכל צורה שהיא, כפי שהיה אתמול מרצועת עזה – נתקל בתגובה נחרצת. המדיניות שלנו עקבית: לא נאפשר לאיראן להתבסס צבאית בסוריה, לא נאפשר לגרורותיה לפעול נגדנו משטחי סוריה, לבנון, או כל מקום אחר, ולא נאפשר לאיראן להחזיק נשק גרעיני. אסור לחזור להסכם הגרעין הקודם. צריך להתמיד במדיניות בלתי מתפשרת, כדי להבטיח שאיראן לא תפתח נשק גרעיני, ושהיא תחדל מהתנהגותה התוקפנית, כולל תמיכתה בטרור.
באשר להזדמנויות – שבן גוריון כל הזמן חיפש אותם, לא רק במרחב הקרוב, מעבר למרחב הקרוב – ראו את השינוי העצום שאנו מחוללים במרחב סביבנו. בזכות טיפוח שיטתי של עוצמתנו הצבאית והמודיעינית, ושל עוצמתנו הכלכלית והטכנולוגית – ומעל לכל, בזכות עמידתנו הנחרצת נגד ההתגרענות של איראן – ובזכות ההתנגדות שלנו להסכם הגרעין עם איראן. מדינות ערביות רבות שינו מן היסוד את גישתן לישראל.
בימיו של בן-גוריון לא בשלו התנאים להסכמי שלום בין ישראל והעולם הערבי. אזכיר שניים מן התנאים הללו שהוא מנה בהקשר זה, יצחק נבון מתאר את זה בפירוט. התנאי הראשון – שכנותינו חייבות להיות חדורות הכרה, כי אין בידן האפשרות להשמיד את ישראל. והתנאי השני – צריך לחול שינוי רדיקלי באופי המשטרים בעולם הערבי, או שיקומו מנהיגים ערבים שהדאגה לצורכי עמם האמיתיים קודמת אצלם לכל מעשה-ראווה צבאי.
ובכן היום, שני התנאים הללו שהציב בן-גוריון מתקיימים. בד בבד עם ההכרה המתחזקת בעולם הערבי כשישראל נטועה לתמיד במולדתה – קמים מנהיגים ערבים נועזים ופורצי-דרך, שמבינים את יתרונות השלום. בהמשך להסכמי השלום עם מצרים וירדן, לאחרונה, תוך שישה שבועות, הבאנו שלושה הסכמי שלום ונורמליזציה חדשים: עם איחוד האמירויות, עם בחריין, ועם סודן. אם נמשיך בדרך זו של חיזוק עוצמתה של ישראל, וחיזוק הקשר עם המחנה הערבי המתון ששואף ליציבות וקידמה – נראה עוד מדינות שמרחיבות את מעגל השלום.
מכובדיי, כאן, בשדה בוקר, כולנו תמיד זוכרים את הנושא השלישי שבער בבן-גוריון: חזון פיתוח הנגב. בן-גוריון ינק השראה ממעשי אבותינו בתנ"ך שנאחזו בנגב, ואף הוא היכה שורש במדבר הצחיח. בעשור האחרון אנחנו מממשים את התקוות להפרחת הנגב בצורה חסרת-תקדים – גם בתקופת הקורונה. אבל אנחנו עושים זאת בדרך חדשה, שונה מבעבר – אנו משלבים השקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות לאומיות לצד טיפוח שיטתי של יזמות השוק הפרטי. השניים שלובים זה בזה.
הגדר שהקמנו נגד המסתננים בגבול מצרים מספקת מעטפת של ביטחון ליישובי הדרום, שרבים מהם רושמים צמיחה דמוגרפית שלא הייתה כמוה. בבאר שבע, מטרופולין הנגב, התחלנו בהליכי הקמה של בית-חולים חדש. הוא ישרת את תושבי הנגב, ויתרום למערכת הבריאות כולה. אנחנו ממשיכים להוריד את צה"ל דרומה. עיר הבה"דים כבר מזמן בנויה לתלפיות. קריית התקשוב הסמוכה לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע הולכת ונבנית. השלב הבא הוא הקמת קריית המודיעין החדשה, כאן בנגב, והתהליך הזה כבר יצא לדרך. הוא ילווה בהקמת תשתיות תחבורה מתאימות, ויביא שגשוג כלכלי ליישובים מסביב – עם הרבה מאוד חברות, חברות פרטיות, שנערכות לממש את הפוטנציאל הכלכלי שאנו מייצרים.
לפני שבועיים החלטנו בממשלה להקים יישוב חדש בעוטף עזה. זה יקרה במועצת שדות נגב, לראשונה מזה שנים. זה פשוט דבר גדול שכולנו צריכים להיות גאים בו ברוח של בן-גוריון – לטובת הנגב ומדינת ישראל. ואיננו מרפים, היום בישיבת הממשלה החלטנו על חבילת סיוע נוספת ליישובי העוטף בסך מיליארד ש"ח. ואגב, יישובים הללו בעוטף עזה צמחו מאז "צוק איתן" בעשרות אחוזים, והביקוש היום ממשיך להרקיע שחקים. אנו דואגים גם לאילת, שהיא יקרה ללבי. בשבוע שעבר אישרנו את פתיחת אילת וים המלח כ'איי תיירות ירוקים'. ואנחנו נזניק מחדש את תעשיית המלונאות והתיירות בחלק הדרומי של מדינת ישראל. ויחד עם הצימרים, ברחבי הארץ, זהו צעד מדוד אבל חשוב לאושש את ענף התיירות בכלל. אני בטוח אדוני הנשיא שאנחנו יוצאים מזה, רואים כבר את הסוף.
אני רוצה להגיד לך, יריב, משהו שהוא אולי איננו מובן מאליו בתפיסה החזונית שדיבר עליה נשיא המדינה – מדינת ישראל היא מדינה קטנה והיא צפופה מאוד בחלקה הצפוני. אבל 65% משטחנו זה המרחבים הללו שאנחנו רואים כאן מסביבנו, והם עדיין ריקים למדי. אבל המדינה גדלה, ויחד עם הטכנולוגיה, לא רק הטיפול במדבור, ולא רק מיזוג אוויר. עם טכנולוגיות שונות, היום החיים במדבר הם חיים נפלאים.
אנחנו רואים את זה במקומות אחרים בעולם. אנחנו רואים את זה בלאס וגאס, ורואים את זה בפיניקס, ורואים את זה במקומות אחרים. ולכן, בהרבה מובנים מה שקבע בן-גוריון שעתיד מדינת ישראל יהיה בנגב – הוא צודק. ואנחנו הופכים את הנגב למרכז, ואתם תראו שהמרחבים האלה יתמלאו בהדרגה. אני מקווה שישאירו מרחבים פתוחים עדיין, ביופיים, במרווח שהם נותנים לחיים האנושיים, אבל אין ספק שיש לנו עתיד גדול, ועתיד גדול בנגב.
בן-גוריון תמיד הכיר בכוחות שגנוזים בעמנו ובמדינתנו. הקמנו מדינה דמוקרטית, חופשית ותוססת. היא מתנהלת על פי הכרעת העם. יש בישראל שלוש רשויות איתנות, ובמשטר דמוקרטי הן מאזנות זו את זו. ויש בישראל חופש ביטוי, אבל גם לביטוי החופשי צריך שיהיו גבולות מוסכמים. יש לו סייגים ברורים, ואחד מהם צריך להיות מובן מאליו – לא פוגעים בתחושת האובדן של משפחות שכולות, לא מימין ולא משמאל, לא משום מקום.
השיח הציבורי יכול וכנראה צריך להיות נוקב, אבל הוא חייב לכבד סייגים כאלה.
בעקבות בן-גוריון, נמשיך לבסס את עוצמתה של ישראל בכל התחומים – בביטחון ובשלום, בכלכלה, בהתיישבות, בנגב, בבריאות בתחומים רבים אחרים. ברוח הימים הללו ניתן לומר: מחוסן – ועד חיסונים.
יהי זכרם של דוד בן-גוריון, ושל רעייתו פולה, ברוך לעד.
שר הביטחון בני גנץ הודיע על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות וכלי השיט. בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב ויהיו חברים בה יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה, והאלוף במילואים אברהם בן שושן, לשעבר מפקד חיל הים. לוועדה הוקצבו ארבעה חודשים להגשת דוח סופי.
ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ מסביר את החלטתו להקים ועדת בדיקת ממשלתית לרכש הצוללות וכלי השיט.
ועדת הבדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות. מסקנות הוועדה יפורסמו באופן שקוף לציבור, לאחר ביצוע עבודת ביטחון המידע הנדרשת.
— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) November 22, 2020
במערכת הפוליטית מגיבים להודעת בני גנץ על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לרכש הצוללות וכלי השיט.
החלטת גנץ להקים ועדת בדיקה בעניין הצוללות היא התרסה כנגד הליכוד.
גנץ יודע שאין לנתניהו יד ורגל בסיפור, ועדיין הוא פועל כדי להכפיש את שמו תוך כדי סיכון הקואליציה.
זו עוד הוכחה לכך שגנץ גורר את ישראל בכוח לבחירות בעיצומו של משבר במקום לסייע לרה"מ במאמצים להביא חיסונים לאזרחי ישראל.— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) November 22, 2020
החלטה חשובה @gantzbe. https://t.co/qXt9zNxfsD
— אבי ניסנקורן (@AviNissenkorn) November 22, 2020
מברך את שהב"ט בני גנץ על ההחלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת רכש הצוללות וכלי השייט. אם הועדה לא תוכל לחייב את נתניהו ואחרים להעיד בפניה, לא יהיה מנוס ממיצוי החקירה הפלילית ו/או הקמת ועדת חקירה ממלכתית. רק חקירה מקיפה ויסודית, בלי הנחות וללא תנאים מוקדמים תחשוף את האמת לאור.
— משה 'בּוֹגִי' יעלון (@bogie_yaalon) November 22, 2020
בני גנץ הוא כמו פלסטלינה. מעוצב כל יום על ידי מישהו אחר. פעם ניסנקורן פעם יועמ"שים ופעם תקשורת. שום עמדות. שום עמוד שדרה. עבד של האליטה הנעלמת.
אני קורא לשר לבטחון פנים להקים לאלתר ועדת חקירה על פרשת השחיתות במשטרה, פרשת המימד החמישי
— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) November 22, 2020
מהלך נכון, ראוי והכרחי. https://t.co/9gDFmHvvG1
— רם שפע Ram shefa (@ramshefa) November 22, 2020
גנץ וניסנקורן, עליכם בדיוק נאמר-
אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא… pic.twitter.com/ZuEGOV2qIv— דודי אמסלם ???????? (@dudiamsalem) November 22, 2020
אחרי ששר הביטחון בני גנץ הודיע על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת רכש הצוללות וכלי השיט שיתף השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה דיווח, שבו נטען שהוא שוקל להקים ועדת חקירה בנושא המימד החמישי.
אני דווקא בעד בדיקה. pic.twitter.com/pM8o5Ys1R7
— אמיר אוחנה (@AmirOhana) November 22, 2020
הליכוד תוקף את החלטת שר הביטחון בני גנץ להקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות וכלי השיט.
הציבור הישראלי חכם ורואה את התרגילים שלהם. מוטב שכחול לבן תצטרף לראש הממשלה במאמצים למען הצלת חייהם של אזרחי ישראל והבאת חיסונים למדינה במקום להתעסק בתרגילי סרק פוליטיים.
— הליכוד (@Likud_Party) November 22, 2020
התנועה לאיכות השלטון קוראת להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות ולא להסתפק בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית בנושא.
פותחים את תיבת הפנדורה – הגיע הזמן לחשוף את כל האמת מאחורי פרשת הצוללות.
טוב עשה גנץ בהחלטתו להקים ועדת בדיקה במשרד הביטחון לפרשת הצוללות. אך ועדה זו, חשובה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף ועדת חקירה ממלכתית ובעלת סמכויות חקירה רחבות. לוועדת בדיקה אין סמכות לזמן עדים או לחקור היבטים פליליים הנוגעים לאינטרסים הכלכליים של נתניהו מאחורי רכש הצוללות.
פרשת הצוללות היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל. אסור שוועדת הבדיקה במשרד הביטחון תשמש כחותמת גומי בלבד, שבסופה פרשת הצוללות תיקבר במצולות. לכן, פנינו היום לשר הביטחון גנץ ולשר המשפטים ניסנקורן, וביקשנו מהם לפעול לפי סמכותם בחוק, ולקדם את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית אשר תובא לאישור הממשלה.
רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לרדת לשורש האמת. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לבחון את קשרי ההון-שלטון שעמדו לכאורה מאחורי עסקאות הענק לרכש צוללות. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לחשוף האם ביטחון המדינה נלקח בחשבון כשאישרו את מכירת הצוללות למצרים.
במערכת הפוליטית מוסיפים להגיב על החלטת שר הביטחון בני גנץ להקים ועדת בדיקה ממשלתית לרכש הצוללות וכלי השיט.
וועדת החקירה של בני גנץ לצוללות היא לא יותר מגלגל הצלה למי שצולל בסקרים. לכן הוא ממחזר טענות סרק מהעבר שנועדו להכפיש את הליכוד. כשאנחנו עוסקים בחיסונים – הוא עוסק במיחזורים.
— מירי רגב (@regev_miri) November 22, 2020
במעשהו הנואש עבור עוד ליטוף תקשורתי, גנץ הכריז מלחמה על האמת, על הליכוד, על הימין ועל המדינה.
הוא החליט לגרור אותנו לבחירות.עלינו להשיב במתקפה פרלמנטרית לגנץ ולבוס שלו ניסנקורן.
לניסנקורן, חומת המגן של כנופיית שלטון החוק, זה כנראה יכאב יותר. pic.twitter.com/uy1lVnLv6A— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) November 22, 2020
סליחה אבל רק אני חושבת שפרשת הצוללות מזעזעת וראויה להיחקר ברצינות ולא כקלף פוליטי? רק אני מודאגת ממייל של יועמש מש הביטחון ובו שמרון עוצר מכרז, מהמאכרים בעסקה בטחונית עצומה, מההסתרה מראשי מע הביטחון? מה נסגר פה? מול פוטנציאל השחיתות המבהילה זו פרשה שראויה לועדת חקירה ממלכתית
— תמר זנדברג (@tamarzandberg) November 22, 2020
ההתקפלות הסדרתית של כחול לבן
השאירה את גנץ רק עם ועדת בדיקה לצוללות.
מעט מדי, מאוחר מדי וללא סמכויות.
החטא ועונשו.— Orna Barbivay – אורנה ברביבאי (@OrnaBarb) November 22, 2020
ההסבר ההגיוני היחיד שיש לי למהלך המוזר של גנץ:
– מיחזור ספין ריק שהוא עצמו התנגד לו –התנעת קמפיין בחירות על גב אזרחי ישראל הנלחמים בקורונה.
גנץ, עדיין לא מאוחר. חזור בך ואל תגרור את מדינת ישראל לבחירות.
— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) November 22, 2020
החלטה חשובה. בטחון ישראל חייב להיות נקי מכל רבב וכשיש חשש להליכים לא תקינים, חשוב שהנושא יבדק https://t.co/5u5DB0YdkO
— איתן גינזבורג – Eitan Ginzburg (@EitanGinzburg) November 22, 2020
מה שלא עשו שרי הבטחון הקודמים- עושה גנץ. וועדת בדיקה למה שהתרחש בעסקאת הצוללות היא לא המלצה אלא חובה. משרד הבטחון חייב לעשות תחקיר נוקב ובדק רציני להוצאת האמת לאור, כך ראוי כך צריך. https://t.co/jJmTzqtNWa
— פנינה תמנו שטה (@pnina_tamano_sh) November 22, 2020
אז אחרי שהליכוד ונתניהו הפילו פעם אחר פעם את הצעתי להקמת וועדת חקירה לבחינת ניגודי העניינים במערכת המשפט רק כדי למנוע מגנץ להקים וועדה לעניין הצוללות הם גם אכלו את הדגים המסריחים, גם לקו וגם גורשו מן העיר. ככה זה כשהכל פוליטיקה ואין ערכים ונאמנות לבוחרים ולהבטחות.
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 22, 2020
לא נאפשר פגיעה בקודש הקודשים. https://t.co/zQTI7GuXNK
— גבי אשכנזי – Gabi Ashkenazi (@Gabi_Ashkenazi) November 22, 2020
פרשת הצוללות היא מהפרשות הביטחוניות המטרידות ביותר. חשוב שתיבדק בכל הרמות. @gantzbe עושה את מה שנכון למדינת ישראל. https://t.co/SV42yCobuO
— אלון שוסטר (@alonschuster_mk) November 22, 2020
מביך.
כחול לבן אמרו שנכנסו לממשלה כדי לטפל בקורונה? אז אמרו.
בפועל הם לא רצו את תיק האוצר וברחו כמו מאש מתיק הבריאות.
במה הם כן מתעסקים? מינויים, כיבודים, כיפופי ידיים ופוליטיקה קטנה. בשארית כוחותיהם מנסים להשאיר את הראש מעל המים ולא לטבוע מתחת לאחוז החסימה.— אלי כהן, שר המודיעין (@elicoh1) November 22, 2020
כך ראוי https://t.co/7epyk9xU7f
— Michael Biton מיכאל ביטון (@MichaelBiton4) November 22, 2020
שר הביטחון בני גנץ, שהודיע על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לרכש הצוללות וכלי השיט, פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה לוודא שהקמת הוועדה לא מפריעה להליך המשפטי בפרשה. "נוכח ההליך הפלילי המתנהל בנושאים משיקים, אבקש את בדיקתך על מנת לוודא כי תחומי הבדיקה אינם מפריעים להתנהלותו התקינה של ההליך הפלילי", כתב גנץ למנדלבליט.
בקואליציה בוחנים אפשרות, שבדצמבר יועבר תקציב מדינה לשלושה חודשים, רבעון, כדי להאריך את משך קיומה של הממשלה – כך דיווח הערב עמית סגל בחדשות 12. חלופה אחרת שנבחנת היא שהתקציב שיאושר יכלול רק את ההוצאות, כשבהמשך יגובש תקציב נוסף שיעסוק בהכנסות.
פרויקטור הקורונה פרופסור נחמן אש מתנגד לפתיחה גורפת של מערכת החינוך בטרם יתבררו נתונים נוספים – כך דיווח מאיר מרציאנו בחדשות 13.
יושב ראש הקואליציה מיקי זוהר: " להעביר עכשיו תקציב ל-2021 זה חוסר אחריות". בראיון ליונית לוי בחדשות 12 אמר זוהר: "איך אנחנו יכולים לדעת מה יהיו ההוצאות של המדינה? אנחנו לא יודעים מה צפי ההכנסות וההוצאות שלנו בגלל הסיטואציה של הקורונה. זה חוסר אחריות ללכת ולהעביר תקציב, שגם ככה ישתנה עשרות פעמים בדרך".
עוד אמר יושב ראש סיעת הליכוד: "אנחנו פועלים באחריות. להעביר את תקציב 2020 אנחנו חייבים, משום שאנחנו רוצים שהתקציב יהיה סגור. לגבי 2021 – אנחנו צריכים לבדוק מה הולך לקרות מבחינת ההתפתחויות וההתרחשויות הכלכליות, שמן הסתם הולכות להיות דרמטיות בגלל משבר הקורונה".
השר לשעבר משה כחלון, שפרש מהחיים הפוליטיים, מקים קרן השקעות יחד עם בכיר בבית המלוכה של אבו דאבי – כך דיווחה הערב קרן מרציאנו בחדשות 12. כחלון צפוי לעמוד בראש הקרן.
ישראל מנהלת מגעים לרכישת חיסונים לקורונה מחברת נובהווקס – כך דיווחה יולן כהן ב-N12.
לאחר שיושב ראש הקואליציה מיקי זוהר אמר הערב שלהעביר כעת את תקציב המדינה לשנת 2021 יהיה חסר אחריות, שר האוצר ישראל כ"ץ מתנער מדבריו –
כפי שהודעתי, בכוונתנו להביא לאישור הממשלה את תקציב המדינה לשנת 21' ואת חוקי ההסדרים והרפורמות הנרחבות במהלך חודש דצמבר על מנת לסיים את האישור בכנסת במהלך חודש פברואר, וזאת לצד המשך תוכניות הסיוע והפעלת רשת הביטחון.
בעימות המשטרתי בין עד המדינה ניר חפץ לבין איש העסקים שאול אלוביץ' הכחיש האחרון את טענת יועצו לשעבר של נתניהו, שלפיה, הוא קיבל את פניו בשער בית ראש הממשלה. "לא היו ולא נבראו דברים מעולם", אמר אלוביץ' בחקירה. כך דיווח הערב ברוך קרא בחדשות 13.
חפץ סיפר שאלוביץ' הציע שייפטר מהטלפון הנייד הנוכחי שלו ויחליף אותו בחדש. "שקרן", ענה על כך אלוביץ' בחקירה והוסיף: "אני לא יכול לשמוע את זה". אלוביץ' הודה שהייתה פגישה, הפרט השנוי במחלוקת – מי יזם את החלפת הטלפונים. "הוא אומר שאני אמרתי להחליף טלפונים. שאני אמרתי ככה. זה לא היה ולא נברא", טען איש העסקים.
אלוביץ' מסר בתגובה: "אין בכוונתנו לתת יד לזיהום ההליך השיפוטי ולא נתייחס לגופם של דברים. הדלפות של חומרי חקירה באופן חלקי, מגמתי ומסולף הן פשע שרומס את זכותו של כל אדם להליך הוגן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם