ג'יי סטריט מחכה לביידן כדי לחזור אל מעגל המשפיעים

ראיון אחרי ארבע שנים שבהן נרתמה ג'יי סטריט למאבקים בבית הלבן, נשיא השדולה הליברלית ג'רמי בן-עמי מצפה לשיתוף פעולה פורה עם הממשל החדש של ביידן ● בראיון לזמן ישראל, בן-עמי מצהיר כי יקדם חזרה לגישה "מאוזנת" כלפי ישראל, העלאת הסוגיה הפלסטינית לשולחן המדיני, וחזרה להסכם הגרעין עם איראן ● אבל גם הוא מבין שהמזה"ת וישראל בפרט לא יהיו בראש סדר העדיפויות של ביידן

ג'ו ביידן מופיע בוועידה של ג'יי סטריט בעת שהיה סגן נשיא ארה"ב, ב-30 בספטמבר 2013 (צילום: Ron Sachs/J Street)
Ron Sachs/J Street
ג'ו ביידן מופיע בוועידה של ג'יי סטריט בעת שהיה סגן נשיא ארה"ב, ב-30 בספטמבר 2013

לפני ארבע שנים, ג'יי סטריט הייתה האאוטסיידרית בזמן שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ החל לנסח את מדיניות החוץ של הממשל החדש.

זה כלל מינוי שגריר לישראל אשר יכנה ב-2016 את השדולה הליברלית, הפרו-ישראלית "יותר גרועים מקאפו". דייוויד פרידמן התנצל בהמשך ואפילו נפגש עם נציגי השדולה, אבל בגדול, הגישה של ג'יי סטריט וההשפעה שלה על ממשל טראמפ הסתיימו כאן.

ג'יי סטריט נוסדה לפני 13 שנה כדי לדרבן את הקונגרס ואת הקהילה היהודית בארה"ב לקדם יוזמות דיפלומטיות לעבר פתרון שתי המדינות לסכסוך היהודי-פלסטיני. מהר מאוד נחסמה השדולה על ידי הממשל הרפובליקאי, שבהתחלה נמנע באופן גורף מגיבוי הפרדיגמה המקובלת לשלום.

במהלך ארבע שנותיו בתפקיד, טראמפ הכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל, העביר אליה את שגרירות ארה"ב, הכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן, קיצץ את התמיכה הכספית ברשות הפלסטינית, הפסיק את המימון לסוכנות האו"ם למען פליטים פלסטינים, התנער מעמדת מחלקת המדינה שקבעה שהתנחלויות אינן חוקיות וחשף תוכנית לשלום שכוללת סיפוח ישראלי של היישובים האלה בגדה המערבית – כולן עמדות שאליהן מתנגדת ג'יי סטריט.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בבית הלבן. ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בבית הלבן. ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

על אף שייתכנו הבדלים קטנים בין עמדות השדולה הליברלי לבין אלו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, שניהם מדברים פחות או יותר באותה שפה כשזה נוגע לישראל ולסוגיות רחבות יותר במזרח התיכון.

ג'יי סטריט תמכה בביידן והמועמד נפגש עם השדולה במהלך מערכת הבחירות, כפי שעשה מספר פעמים גם כשהיה סגן הנשיא. אולם במקביל, ביידן חסם את הניסיון שהובילה ג'יי סטריט להשתמש במילה "כיבוש" כדי לתאר את המצב בגדה המערבית במצע של המפלגה הדמוקרטית.

"נחמד לדבר עם קבוצה של אנשים שנמצאים בדרכם לעמדה של כוח", אמר נשיא ג'יי סטריט ג'רמי בן-עמי לזמן ישראל בריאיון שהתקיים בשבוע שעבר. "במקום סתם שמוּזינג, אלה שיחות אמיתיות בנוגע לאופן שבו אנחנו יכולים להשפיע באמת על מדיניות".

"נחמד לדבר עם קבוצה של אנשים שנמצאים בדרכם לעמדה של כוח. במקום סתם שמוּזינג, אלה שיחות אמיתיות בנוגע לאופן שבו אנחנו יכולים להשפיע באמת על מדיניות"

עכשיו, כשהדמוקרטים חוזרים לבית הלבן, בן-עמי אומר שהוא מצפה לשובה של גישה אמריקאית "מאוזנת" יותר בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקביל לכניסה מחודשת להסכם הגרעין עם איראן שממנו נסוג טראמפ ב-2018.

מקום בשולחן

נשיא ג'יי סטריט מודה שקצת "קל יותר לנשום" אחרי ניצחונו של ביידן, אבל אומר שאין לו שום אשליות שהאג'נדה של השדולה תתקרב לראש רשימת סדרי העדיפויות של הנשיא הנבחר.

מנכ"ל ג'יי סטריט ג'רמי בן-עמי בוועידת הקבוצה בוושינגטון, ב-21 במרץ 2015 (צילום: JTA/J Street)
נשיא ג'יי סטריט ג'רמי בן-עמי בוועידת הקבוצה בוושינגטון, ב-21 במרץ 2015 (צילום: JTA/J Street)

בן-עמי מציין את ההבדלים בין התקופה הנוכחית לבין הפעם הקודמת שבה נכנסו דמוקרטים לשלטון, ב-2009.

חודשים לפני השבעתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ניהלו משא ומתן. השיחות האלו נתפסו כנקודה הקרובה ביותר שאליה הגיעו שני הצדדים בחיפוש אחרי הסכם שלום שמטרתו לסיים את הסכסוך, לפני שכשלו בעקבות סירובו של עבאס להגיב להצעתו של אולמרט. הכישלון גובה גם בחשדות שעלו אז נגד ראש הממשלה הישראלי בדבר שחיתות, שבסופו של דבר הובילו אותו לכלא.

"הייתה תחושה שאנחנו ממש קרובים, שאנחנו רק צריכים להתאמץ קצת ולסיים את זה", נזכר בן-עמי.

ביומו הראשון בתפקיד מינה אובמה את מנהיג הרוב לשעבר בסנאט, ג'ורג' מיטשל, כשליח מיוחד למזרח התיכון. השיחות הראשונות שלו עם מנהיגים זרים היו עם אולמרט ועבאס. "אנחנו נמצאים היום בעולם אחר לגמרי, ולא תראה רמה כזאת של עניין בנושא הזה", אומר בן-עמי. "זה לא ב-20 הדברים הראשונים שהממשל של ביידן צריך להתמודד איתו".

אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם נשיא צרפת דאז ניקולס סרקוזי, ב-13 ביולי 2008 (צילום: AP Photo/Jacques Brinon)
אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם נשיא צרפת דאז ניקולס סרקוזי, ב-13 ביולי 2008 (צילום: AP Photo/Jacques Brinon)

אבל, בניגוד לתחילת הכהונה של אובמה, כשג'יי סטריט היה ארגון לא מוכר שנתפס על ידי רבים כחיצוני לקונצנזוס האמריקאי ביחס לישראל, בן-עמי אומר שהיום הקבוצה שלו היא "קול בולט" בסוגיות האלה בתוך המפלגה הדמוקרטית, ותומך ברוב חברי הקונגרס שלה.

"אנחנו כבר לא צריכים להציג את עצמנו ולבקש מקום בשולחן. אנחנו יכולים לעזור בעיצוב מדיניות ובהשגת התמיכה הדרושה מהקונגרס או מהקהילה היהודית", הוא אומר.

משחקי איזון

על אף שבן-עמי לא מצפה שהסוגייה הישראלית-פלסטינית תזכה להרבה תשומת לב נשיאותית במהלך כהונתו של ביידן, "בשבוע הראשון או אפילו בשנה הראשונה שלו בתפקיד", הוא כן מקווה שהממשל "יחזיר את ארה"ב לגישה מאוזנת יותר, מסורתית ועל-מפלגתית בעניין הזה".

בין היתר, הציפייה הזאת כוללת התנעה מחדש של היחסים עם הרשות הפלסטינית ושחרור כספים שמיועדים לרמאללה אשר נעצרו על ידי ממשל טראמפ, על רקע הבחירה של עבאס להחרים את וושינגטון בעקבות ההחלטה האמריקאית להכיר בירושלים כבירת ישראל ב-2017.

ג'ו ביידן ומחמוד עבאס בעת ביקורו של סגן הנשיא אז ברמאללה, 9 במרץ 2016 (צילום: פלאש90)
ג'ו ביידן ומחמוד עבאס בעת ביקורו של סגן הנשיא אז ברמאללה, 9 במרץ 2016 (צילום: פלאש90)

ביידן, במהלך הקמפיין שלו, התחייב לפתוח מחדש את משרדי אש"ף בוושינגטון ואת הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים. אבל בסוגיות האלה הממשל החדש צריך אישור מהקונגרס וממשלת ישראל, בהתאמה.

בן-עמי אומר שהשדולה שלו תקדם "כוונה אמריקאית מחודשת להתנגד לצעדים הישראליים שהופכים את פתרון שתי המדינה לפחות ריאלי", כולל התנגדות להרחבת ההתנחלויות בגדה – מהלך שטראמפ נמנע מלבקר ואפילו ניסה לנרמל.

בן-עמי אומר שהשדולה שלו תקדם "כוונה אמריקאית מחודשת להתנגד לצעדים הישראליים שהופכים את פתרון שתי המדינה לפחות ריאלי", כולל התנגדות להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית

ג'יי סטריט דוחפת גם לדחייה מנהלית של תוכנית השלום של טראמפ, שהתקבלה בשמחה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונדחתה על ידי הפלסטינים. בן-עמי מוסיף שהבית הלבן תחת ביידן צריך לקדם חזרה לעקרונות שניסחו ממשלי קלינטון, בוש ואובמה.

הוא מכיר בכך שחלק מהצעדים ידרשו זמן רב יותר לביצוע, אבל מדבר בשבח מינוף המחוות לפלסטינים בתמורה למחויבות מצד רמאללה להפסיק את תשלום הגמלאות החודשיות לאסירים ביטחוניים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

בכל הנוגע למחוות של ממשל ביידן ביחס לישראל, בן-עמי מציין שישראל כבר מקבלת סיוע צבאי בגובה 3.8 מיליארד דולר, וש"תיקון חלק מהעוולות של ממשל טראמפ לא דורש מתנות נוספות לישראל". אבל הוא כן מדבר בשבח הסכמי הנורמליזציה החדשים שחתמה ישראל עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ואומר שהסכמים נוספים יכולים לסייע גם בסוגיה הפלסטינית.

שיתוף פעולה תמורת שיתוף פעולה

סוגייה שסביר כי תמשוך חלק משמעותי יותר מתשומת הלב של הממשל הבא הוא המאמץ למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. ג'יי סטריט היתה בין הקבוצות הקולניות ביותר שתמכו בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ובן-עמי אומר שהקבוצה מקווה לעבוד בסמיכות עם נשיא הנבחר כדי לוודא כניסה מחודשת ומהירה להסכם הבינלאומי שזוכה להתנגדות בישראל.

"המטרה היא איראן נטולת גרעין שאיננה כוח מערער באזור, אבל כדי להתחיל את התהליך של חיזוק ההסכם, ארה"ב, שהפרה את המחויבות שלה, חייבת להיות הראשונה לחזור אליו", טוען בן-עמי. "עמידה בתנאים תמורת עמידה בתנאים", הוא אומר, חוזר על הביטוי שבו השתמש הקמפיין של ביידן, כשהתחייב לחזור להסכם המעצמות ("Compliance for compliance").

יחד עם זאת, נשיא ג'יי סטריט הבהיר כי ארה"ב היא הצד שחייב לעשות את הצעד הראשון, וטוען שאל לה להתנות אותו בכך שאיראן תפסיק את תוכנית העשרת הגרעין הנוכחית שלה.

תמונה של מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, שפרסם הארגון לאנרגיה אטומית של איראן ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)
תמונה של מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, שפרסם הארגון לאנרגיה אטומית של איראן ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)

בן-עמי גורס שלארה"ב יש לגיטימציה להתייחס להפרות רק מרגע שתחזור להיות חלק מההסכם.

הוא מצר על כך שרצונו של ביידן "להאריך ולחזק" את הסכם המעצמות יהיה קשה יותר עכשיו, בעקבות הקשחת העמדות באיראן, שתקיים בחירות לנשיאות ביוני 2021.

"זאת תוצאה עצובה של המדיניות המחרידה של ממשל טראמפ, שהעצים את הכוחות הפחות המתונים וחיזק את הטיעון שאי אפשר לסמוך על ארה"ב", הוא אומר. "לכן חשוב כל כך שהממשל החדש ינסה לעשות כל שביכולתו כדי לשכנע שניתן לסמוך על ארה"ב, ושהיא פועלת בהתאם להסכמים שעליהם היא חתומה".

עוד 1,035 מילים
סגירה