בית המשפט העליון בירושלים (צילום: דוברות בתי המשפט)
מי יהיה הפוסק האחרון: האם יש לבג"ץ סמכות לפסול חוק יסוד?

"מאיפה יש להם את הסמכות הזו? מהתפקיד שלהם כ'מגיני החוקה'"

טענות העותרים

בעתירה נגד ממשלת החילופים, מסתמן שבית המשפט העליון עשוי לראשונה לפסול חוק יסוד ● ואם זה יקרה, המדובר בארוע מכונן בהיסטוריה של המדינה ● יש מי שאף מכנים זאת הפיכה חוקתית ● השאלה המרכזית, החוזרת שוב ושוב, היא: מניין שואב בית המשפט את הסמכות לפסול חוק יסוד? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים - והפעם: ראיון עם פרופ' יניב רוזנאי, המומחה המוביל למשפט חוקתי

ההחלטה הדרמטית של שופטי בג"ץ לדון בעוד כשבועיים בהרכב של תשעה שופטים בעתירות לביטול התיקונים לחוק יסוד הממשלה, העירה מתנומת הקורונה את הפיל הגדול, שדורך לנו על הרגל מאז שנות התשעים: האם בית המשפט העליון לא מאציל על עצמו סמכויות מופרזות, שמעמידות את השופטים כפוסקים אחרונים גם בסוגיות שהן מטבען פוליטיות ואידיאולוגיות, ולכן צריכות להיות מוכרעות בקלפי?

הדיון הזה – שיעסוק בתיקונים שהביאו לעולם את ייצור הכלאיים המשונה המכונה "ראש הממשלה החליפי", צמצמו את יכולת הכנסת להביע אי-אמון בממשלה וקבעו כי רק 70 חברי כנסת יכולים לבטל אותם – יצטרף לדיון נפיץ בהרבה בעתירות הוותיקות יותר נגד חוק הלאום. והוא יהיה שער למגרש משפטי-פוליטי שעוד לא שיחקנו עליו.

עמית סגל, כתב חדשות 12, תיאר אותו בחדות ובתקיפות. "הימין הישראלי, ומי שדוגל בשמרנות משפטית, צריך לדאוג מאוד הערב", הוא אמר לפני עשרה ימים, כשדיווח על החלטת בג"ץ במהדורת חדשות הערב. "בג"ץ ב-1995 ביצע מהפכה חוקתית. עכשיו זו ממש הפיכה. לדעתי זו אגירת הכוחות לקראת הפיכה חוקתית.

"המהפכה החוקתית, שאפשר להתווכח עליה עד מחר, אמרה שיש חוקי יסוד ובשם חוקי היסוד נפסול חוקים שלא מתאימים. בשם מה שוקלים לפסול עכשיו את חוקי היסוד עצמם? בשם 'עקרונות חוקתיים על חוקתיים'? שמי כתב? איפה הם נמצאים? בישראל בקושי יש חוקה, מתווכחים על זה, אז עכשיו ממציאים את העיקרון העל-חוקתי? בג"ץ צועד פה בשדה מוקשים שהדי הפיצוץ שלו יורגשו היטב".

בית המשפט כמגן החוקה

אז מהם באמת העקרונות החוקתיים העל-חוקתיים? מי כתב אותם? איפה הם נמצאים? האם יש תקדימים עולמיים, או שאנחנו נכנסים לשדה המוקשים הזה מצוידים בשכפ"צים משפטיים שטרם נבדקו ובטיחותם מפוקפקת?

פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי והשוואתי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, הוא כנראה האדם המוסמך ביותר להשיב על השאלות הללו.

בתחילת העשור שעבר הוא השלים את עבודת הדוקטורט שלו ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס", שבה סקר יותר מ-700 חוקות שנחקקו בעולם, מאז ימי המהפכה הצרפתית ועד ימינו, במטרה להבין באילו תנאים מדינות מכפיפות תיקונים בחוקה לביקורת שיפוטית. ב-2017, אחרי שסיים פוסט-דוקטורט, פרסם את הספר "תיקונים חוקתיים שאינם חוקתיים: מגבלות סמכות התיקון" בהוצאת אוקספורד, שמצוטט מאז בפסקי דין רבים, בארץ ובעולם.

פרופ' רוזנאי, בוא נתחיל משאלת הסמכות. מאיפה לבית המשפט העליון סמכות להעמיד את עצמו מעל חוקי יסוד?
"לכאורה זה נראה מוזר, כי תמיד כשעורכים ביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה, עורכים אותה מול הנורמה הגבוהה יותר – חוקי יסוד. במאמר מוסגר: גם הלגיטימיות של הביקורת השיפוטית על חקיקה רגילה מותקפת, כמו שאנחנו יודעים".

יניב רוזנאי
יניב רוזנאי

ופה הולכים שלב אחד קדימה ומדברים על אפשרות להתערבות בחוקי היסוד עצמם.
"נכון. אם אתה מחפש תשובה פורמלית, והרבה מהשמרנים מחפשים תשובות פורמליות, אז סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה מאפשר לבג"ץ לתת סעד למען הצדק. אם מחפשים איזושהי הוראת חוק טובה – זו מין הוראת סל כזו שמאפשרת לבג"ץ לעשות הרבה מאוד דברים. אבל אני לא בטוח שזו צריכה להיות התשובה".

כי קשה להראות איך יש בכלל דילמות של "צדק" בשאלה הפוליטית באילו פרוצדורות ימונה או יוחלף ראש ממשלה חליפי.
"נכון. אבל עוד לפני שאנחנו מגיעים לעילות, בוא נישאר בשאלת הסמכות. האם יש לבית משפט בכלל סמכות לדון בזה? חוץ מסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה שהוא מקור סמכות פורמלי כזה,  התשובה שאני חושב שהיא יותר נכונה היא שהסמכות הזו נובעת מעצם קיומו של הסדר החוקתי שלנו".

פה אתה ממריא לאזורים המופשטים, שמעוררים מיד חשד אצל רבים, כאילו מנסים לכפות עליהם אידיאלים שהם לא שותפים להם וגם לא מעוניינים בהם.
"אני אסביר למה אני מתכוון: כמעט בכל המדינות בעולם אין סמכות לבית המשפט למתוח ביקורת שיפוטית על נורמות חוקתיות, או על תיקונים לחוקה. למעט שלוש או ארבע מדינות שכוללות סמכות מפורשת כזו, ברוב המדינות אין לבית המשפט סמכות כזו. ועדיין – בהרבה מדינות בעולם בתי משפט קבעו שיש להם סמכות כזו, למרות שהחוקה לא מקנה להם אותה בצורה מפורשת. מאיפה יש להם את הסמכות הזו? מהתפקיד שלהם כ'מגיני החוקה'.

"בגרמניה, למשל, יש פיסקת נצחיות בחוקה. סעיף 79 לחוקה הגרמנית אומר שאי אפשר לשנות את החוקה באופן שיפגע בכבוד האדם ובעקרונות היסוד של הסדר הדמוקרטי.

"בהרבה מדינות בעולם בתי משפט קבעו שיש להם סמכות למתוח ביקורת שיפוטית על נורמות חוקתיות, או על תיקונים לחוקה. מאיפה יש להם את הסמכות הזו? מהתפקיד שלהם כ'מגיני החוקה'"

"החוקה הגרמנית לא מעניקה סמכות לבית המשפט למתוח ביקורת שיפוטית על תיקונים לחוקה, ועדיין בית המשפט החוקתי הפדרלי אמר: עצם זה שיש פה הגבלה לפיה אסור לפגוע בעקרונות היסוד של הסדר החוקתי, כי אלה העמודים שמחזיקים את כל הדבר הזה, מטילה עלי חובה להגן על זה.

"אותו דבר נקבע בהרבה מדינות שיש בהן פסקאות נצחיות כאלה. למשל בברזיל. למשל בצ'כיה. בכל המדינות האלה, בתי המשפט מפעילים ביקורת שיפוטית גם על נורמות חוקתיות, בלי שיש להם סמכות".

מה זה בדיוק פסקת נצחיות?
"פיסקה בחוקה שמגינה על ערכים וכללים חוקתיים מפני שינויים חוקתיים. פסקאות כאלו קיימות בערך ב-40% מחוקות העולם".

בניין בית המשפט העליון הפדרלי בלייפציג, גרמניה (צילום: AP Photo/Eckehard Schulz)
בניין בית המשפט העליון הפדרלי בלייפציג, גרמניה (צילום: AP Photo/Eckehard Schulz)

מה עם כל היתר? אם אין פסקת נצחיות כזו שמגינה על החוקה, הפוליטיקאים יכולים לתקן את החוקה כרצונם בעזרת כל רוב מקרי?
"יש איזושהי מגמה, שהולכת וגוברת במדינות שונות – זה התחיל בהודו בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת – כשבית המשפט העליון אמר, 'תראו, הפרלמנט הוא יציר של החוקה. הסמכות של הפרלמנט לתקן את החוקה נובעת מתוך החוקה עצמה. הפרלמנט לא יכול לתקן את החוקה באופן שחותר תחת עקרונות היסוד של החוקה, ככה שהוא משנה את המבנה הבסיסי של החוקה ולמעשה הורס את הזהות החוקתית. אנחנו לא הסמכנו את הפרלמנט לעשות את זה'.

"בהודו, בית המשפט התחיל בכל מיני פסקי דין למנות מה הם עקרונות היסוד – למשל שלטון החוק, הפרדת רשויות, חילוניות. ואם יש תיקון חוקתי שפוגע פגיעה קשה בעקרונות האלה, בית המשפט מוסמך לבטל אותו, כי הוא מגן החוקה. בלי שום הסמכה מפורשת.

"בהודו, בית המשפט התחיל בפסקי דין למנות מה הם עקרונות היסוד – למשל שלטון החוק, הפרדת רשויות, חילוניות. ואם יש תיקון חוקתי שפוגע בעקרונות האלה, בית המשפט מוסמך לבטל אותו, כי הוא מגן החוקה"

"בעניין הזה צריך להבין: חוקה היא לא סתם איזשהו מסמך. היא מבוססת על עקרונות פילוסופיים, אידיאולוגיים מסוימים. הרסת את העקרונות האלה – כאילו החלפת את החוקה בחוקה חדשה. זה הרעיון הבסיסי. מהודו התפיסה הזו נדדה לכל מיני מדינות, בעיקר למדינות שכנות – בנגלדש, פקיסטן, מדינות בדרום-מזרח אסיה ומדינות באפריקה".

רק כדי להבהיר את המצב החוקתי: בהודו ובמדינות שהזכרת יש חוקה כתובה?
"בוודאי. חוץ מניו זילנד ואנגליה, בכל יתר המדינות בעולם יש חוקה כתובה".

בית המשפט העליון של בריטניה, במרכז לונדון (צילום: AP Photo/Matt Dunham)
בית המשפט העליון של בריטניה, במרכז לונדון (צילום: AP Photo/Matt Dunham)

אז לצורך העניין הזה אנחנו, כמדינה בלי חוקה, נמצאים בסירה אחת עם ניו זילנד ואנגליה?
"אני חושב שאנחנו לא ביחד איתן. כי לנו יש חוקי יסוד שהם במעמד של חוקה. זו אמנם לא חוקה מלאה, לא מסמך אחד שקוראים לו 'החוקה'. אבל באנגליה ובניו זילנד אין בכלל חוקים שהם במעמד חוקתי, שהם עליונים על חוקים אחרים. אין כזה דבר. ולכן אין ביקורת שיפוטית.

"אצלנו יש חוקי יסוד שהם במעמד חוקתי, וחלק מהם אפילו נוקשים יותר מחקיקה רגילה. יש סעיפים מסוימים שדורשים רוב מיוחד. אז אנחנו במצב מעט שונה".

מהפכה מתחת לרדאר

תקציר הפרקים הקודמים של סדרת המתח מרובת העונות "חוקה לישראל": החלטת החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 קבעה שהמדינה היהודית תאמץ חוקה. זו גם הייתה ההנחה בהכרזת העצמאות. לאליטה המשפטית והפוליטית של קום המדינה היה ברור שזה מה שהולך לקרות.

אבל אז דוד בן-גוריון התהפך והחל להתנגד לחוקה – ככל הנראה בגלל הקשיים האובייקטיבים בגיבוש המסמך המכונן, חשש ממלחמת תרבות בין חילונים לדתיים והמצב הרעוע של המדינה בשנותיה הראשונות.

 דוד בן גוריון חותם על מגילת העצמאות ב-14 במאי 1948. מימינו, משה שרת (צילום: AP Photo)
דוד בן גוריון חותם על מגילת העצמאות ב-14 במאי 1948. מימינו, משה שרת (צילום: AP Photo)

שנתיים אחרי קום המדינה קיבלה הכנסת את החלטת הררי, לפיה הפרלמנט הישראלי יחוקק מפעם לפעם חוקי יסוד אשר יאוגדו בבוא העת לחוקת המדינה. ב-1992 חוקקה הכנסת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד חופש העיסוק. כמה חודשים אחרי חקיקת חוקי היסוד האלו, פרסם השופט אהרן ברק מאמר בשם "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות", שבו קבע שעם חקיקת שני חוקי היסוד התחוללה בישראל "מהפכה חוקתית", שהעניקה לישראל חוקה.

"שוב אין לומר שלישראל אין חוקה כתובה (פורמלית ונוקשה) בכל הנוגע לזכויות אדם", כתב ברק. "החקיקה החדשה העמידה אותנו במחנה הגדול של המדינות אשר זכויות האדם מעוגנות בהן בחוקה 'כתובה' ו'נוקשה'".

ברק חזר על העמדות האלה בשורה של מאמרים מאוחרים יותר וכן בפסק דין בנק המזרחי – פסק דין שהוא אבן דרך בתולדות המשפט הישראלי, שניתן לפני 25 שנה בדיוק, ב-9 בנובמבר 1995, שלושה ימים אחרי הלוויתו של ראש הממשלה יצחק רבין.

טיעון המהפכה החוקתית וטיעון החוקה של ברק היו דעת יחיד בפס"ד המזרחי, אך הפכו מזוהים עם מפעלו החוקתי של בית המשפט העליון בשנים הבאות. ברק קבע בפסק הדין, שזכויות האזרחים שהכנסת יכלה לפגוע בהן בעבר בחקיקה, הפכו זכויות שמעמדן נמצא מעל החקיקה הרגילה, זכויות שהן בעלות "מעמד חוקתי על-חוקי".

"הטיעון המרכזי של מתנגדי ההתערבות מאז ועד היום הוא שהחוקה הישראלית לא הושלמה", מזכיר רוזנאי, "הם טוענים שעוד אין חוקה. שאנחנו עוד בונים אותה. לכן אין לנו עקרונות יסוד. אולי כשנשלים את החוקה, נוכל לדבר על המודל ההודי".

השופט אהרן ברק בלשכתו בבית המשפט העליון ב-31 באוגוסט 1992 (צילום: זיו קורן/לע״מ)
השופט אהרן ברק בלשכתו בבית המשפט העליון ב-31 באוגוסט 1992 (צילום: זיו קורן/לע״מ)

זה טיעון הגיוני.
"אני לא מקבל אותו. אני חושב שגם חוקה שהיא בבנייה לאורך זמן, היא עדיין בנויה על איזשהם יסודות. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. העקרונות האלה הם עקרונות ששופטי בית המשפט העליון חזרו עליהם לא רק אחרי פס"ד המזרחי אלא גם הרבה לפני.

"הכנסת עצמה, בכל מיני חוקי יסוד שהיא כתבה – לא רק בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, גם בחוק יסוד הכנסת ובכללי האתיקה לחברי הכנסת – מתייחסת ל'יהודית ודמוקרטית' כעקרונות יסוד. אם אלה עקרונות היסוד של החוקה שלנו, אז זה מה שאמור להחזיק את כל הסדר החוקתי הזה. את כל הפרויקט הזה".

"הכנסת עצמה, בכל מיני חוקי יסוד שהיא כתבה, מתייחסת ל'יהודית ודמוקרטית' כעקרונות יסוד. אם אלה עקרונות היסוד של החוקה שלנו, אז זה מה שאמור להחזיק את כל הסדר החוקתי הזה. את כל הפרויקט הזה"

מה שאתה אומר עכשיו רלוונטי לדיון שגם הוא עומד להתקיים בדצמבר, בעניין חוק הלאום. שם עולים על השולחן עניינים עקרוניים על אופייה היהודי או הדמוקרטי של ישראל. קשה להגיד שמבנה הממשלה והקונסטרוקציה שאפשרה קיומו של ראש ממשלה חליפי בכלל ראויים להיחשב דיון על 'אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל'.
"לגבי חוק הלאום, אחד הטיעונים שעולה הוא הסתירה להכרזת העצמאות. כי לפחות התיאוריה שברק פיתח, היא שלמעשה כל הסמכות של הכנסת לכונן חוקי יסוד נובעת מהכרזת העצמאות. זה המסמך הראשון שאמר שיהיו בחירות לאספה מכוננת. הכול נגזר משם.

"לכן גבולות הגזרה של האספה המכוננת הן העקרונות של הכרזת העצמאות. כלומר, חייבים לפעול בגדר הרעיון הזה של מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. יש לא מעט קשיים עם הגישה הזאת, אבל היא הרלוונטית לדיון על חוק הלאום.

"לגבי התיקון לחוק יסוד הממשלה (והסעיפים שהולידו וביססו, בין השאר, את מעמד ראש הממשלה החליפי – א.ב.ד) השאלה יותר מורכבת, כי יש פה כמה דברים.

יריב לוין במועד חתימת ההסכם בין בנימין נתניהו ובני גנץ, ב-20 באפריל 2020
יריב לוין במועד חתימת ההסכם בין בנימין נתניהו ובני גנץ, ב-20 באפריל 2020

"אף אחד לא טוען שישראל היא לא דמוקרטית אחרי הסיפור הזה. אבל ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, שבה יש ממשלה שחבה אמון לכנסת ופועלת על בסיס זה שיש ראש ממשלה. זו השיטה שלנו. מה שעשינו בתיקון הזה זה שינינו לחלוטין את שיטת המשטר שלנו.

"אנחנו כבר לא שיטה פרלמנטרית עם ראש ממשלה; אנחנו שיטה פרלמנטרית עם שני ראשי ממשלה. אחד לא יכול לפטר את השרים של השני. כל שר חב חובות אמון ל'ראש הממשלה שלו'. יש פה כל מיני שאלות קשות. בכסות של תיקון, אתה למעשה מביא חוק יסוד חדש".

ועל זה בית המשפט כבר רמז, שאולי הדרך הנכונה לעשות שינוי יסודי כזה היא שהוא יחול מהכנסת הבאה והלאה ולא מיידית על הכנסת הזו.
"זה מתייחס לטיעון של עו"ד אביגדור פלדמן, שהוא גם טיעון לא רע, לפיו הליך הבחירות מסתיים עם הרכבת ממשלה. עד אז אנחנו עדיין בתוך המשחק של הבחירות ואתם לא יכולים לשנות תוך כדי המשחק את חוקי המשחק. אנחנו, כשהלכנו להצביע, לא ידענו שיש את החיה הזאת שנקראת 'ראש ממשלה חליפי'. ידענו שיש אפשרות לרוטציה, כמו פעם. מה זה היה? הסכם קואליציוני שעומד להצבעת הכנסת. זה לא מה שקורה עכשיו".

"אנחנו, כשהלכנו להצביע, לא ידענו שיש את החיה הזאת שנקראת 'ראש ממשלה חליפי'. ידענו שיש אפשרות לרוטציה, כמו פעם. מה זה היה? הסכם קואליציוני שעומד להצבעת הכנסת. זה לא מה שקורה עכשיו"

אז יגידו לך: בסדר, נקלענו לסיטואציה מאוד מסובכת, מאוד בעייתית מבחינה פוליטית, הלכנו לשלוש מערכות בחירות בלי להגיע להכרעה ברורה, ואז נכנסנו למשבר הקורונה. לא הייתה ברירה אלא להיחלץ מהמשבר הזה בעזרת פתרון יצירתי שהוא אולי לא אידיאלי ורחוק ממושלם, אבל זה מה שהצלחנו בנסיבות האלה לעשות. זו פוליטיקה. אמנות הפשרה. מה נותן לך את הסמכות להתערב בהחלטה כזו? אתה מתנגד? תילחם על עקרונותיך בזירה הציבורית, לא המשפטית.
"אבל זה לא נכון. אתן לך את הדוגמה של צ'כיה, שהזכרתי אותה קודם. צ'כיה נכנסה ב-2009 לאיזשהו משבר פוליטי. לא הצליחו להקים ממשלה ומינו בינתיים מין ממשלת מומחים כזו, שתנהל את המדינה עד שיצליחו לצאת מהיתקעות הפוליטית ולא הצליחו לקבל שום החלטות ולא היה להם את הרוב הדרוש אפילו כדי לפזר את עצמם. מה הם עשו? קיבלו תיקון לחוקה אד-הוק לפזר את עצמם ולערוך בחירות.

בית המשפט לחוקה של צ'כיה, בעיר ברנו (צילום: AP Photo/Petr David Josek)
בית המשפט לחוקה של צ'כיה, בעיר ברנו (צילום: AP Photo/Petr David Josek)

"בית המשפט החוקתי של צ'כיה, שבועיים לפני הבחירות, אמר להם, 'סליחה, חברים, אתם לא יכולים לשנות את כללי המשפט החוקתיים אד-הוק לצורך פוליטי צר. אין לכם את הרוב הדרוש? תפתרו את זה פוליטית. אתם לא יכולים לשנות החוקה בשביל זה. זה פוגע בשלטון החוק. אתם לא יכולים לעשות את זה. זה מה שקבע בית המשפט החוקתי בצ'כיה.

"אני לא אומר שהמצב שלנו הוא אותו דבר, אבל אנחנו כן רואים מקומות שבהם בלמו דברים כאלה. אתם לא יכולים להסתדר? תסתדרו. תמצאו דרך. אל תשנו את כללי המשחק החוקתיים שלנו בהליך מזורז רק כי אתם לא סומכים אחד על השני.

"בכל מדינה אחרת בעולם זה לא היה עובר, כי יש מגבלות מאוד נוקשות על תיקונים לחוקה. באיטליה, אם אתה רוצה לשנות את החוקה, אתה צריך להמתין ארבעה חודשים מרגע ההצעה ועד שתלך להצביע. לא מאפשרים שינויים חוקתיים בשל קפריזה רגעית של הרוב".

"באיטליה, אם אתה רוצה לשנות את החוקה, אתה צריך להמתין ארבעה חודשים מרגע ההצעה ועד שתלך להצביע. לא מאפשרים שינויים בשל קפריזה רגעית של הרוב"

איך זה בארצות הברית?
"בארצות הברית אין ביקורת שיפוטית על תיקונים לחוקה, אבל צריך להבין שארצות הברית היא החריג העולמי. החוקה של ארצות הברית היא החוקה הנוקשה ביותר בעולם. מאז 1787, תיקנו את החוקה עשר פעמים בבת אחת, ב-1791, ומאז ועד היום עוד 15 פעמים בסך הכל."

וזה כי מנגנון שינוי החוקה שם מסובך במיוחד?
"הוא מאוד נוקשה. אתה צריך שני שליש בקונגרס ואחר כך אישור של שלושת רבעי מהמדינות. עד שמשיגים כזה אישור, קשה לדמיין שבית המשפט יתערב".

בית המשפט העליון בארצות הברית (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)
בית המשפט העליון בארצות הברית (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

כי אם הצלחת להשיג אישור כזה, ברור לחלוטין שזה רצון העם?
"זה כבר כמו שתגיד שהעם כתב חוקה חדשה. הכשל שיש בביקורת שיפוטית במקרה כזה מגיע לקיצון. לשיא. קשה להעלות על הדעת התערבות שיפוטית בכזה מקרה. ובאמת, בכמה פסקי דין שנגעו לתיקון ה-18 וה-19 לחוקה (התיקון ה-18 אסר ב-1919 ייצור והפצת משקאות חריפים, ומוכר כ'חוק היובש'. התיקון ה-19 מ-1920 העניק זכות הצבעה לנשים – א.ב.ד), בית המשפט אמר שהליך התיקון החוקתי חוסה תחת מה שכונה בזמנו 'דוקטרינת השאלה הפוליטית'. זו שאלה פוליטית שהיא לא שפיטה. ככה זה בארצות הברית.

"יש עוד מדינות שבהן בתי המשפט אמרו 'אין לנו את הסמכות'. למשל בצרפת. למשל באירלנד. שם הסיבה הייתה דומה אבל שונה – שם מי שאישרר את התיקונים החוקתיים זה העם במשאל עם. כלומר, אחרי ההליך הפרלמנטרי זה הגיע לאישור במשאל עם. ואז כשעתרו נגד התיקונים לבית המשפט – בית המשפט אמר 'אני מצטער, העם דיבר'".

"יש עוד מדינות שבהן בתי המשפט אמרו 'אין לנו את הסמכות'. למשל בצרפת. למשל באירלנד. שם הסיבה הייתה דומה אבל שונה – שם מי שאישרר את התיקונים החוקתיים זה העם במשאל עם"

ההיסטוריה של המהפכה

המצב המשפטי אצלנו מורכב בהרבה ושלושת הצדדים שלו תוארו בהרחבה בפסק דין המזרחי מ-1995. בקוטב האקטיביסטי היה, כאמור, אהרן ברק, שטען שלכנסת יש שני סוגים של סמכויות ("שני כובעים"): הסמכות המכוננת, שהיא הסמכות ליצור חוקה עבור המדינה, וסמכות החקיקה הרגילה. הטענה המהפכנית של ברק הייתה, שכאשר הכנסת חוקקה את חוקי היסוד ב-1992, היא עשתה זאת תחת הכובע של הסמכות המכוננת ו"מכוחה היא העניקה חוקה לישראל".

גישה שניה, מתונה יותר, הייתה של נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, שפס"ד המזרחי היה אחד מפסקי הדין האחרונים שכתב לפני פרישתו. על פי שמגר, ברוח החלטת הררי, חוקי היסוד היו רק "פרקים מבין הפרקים שישתלבו בעתיד… לכדי חוקה שלמה".

מאיר שמגר בבית המשפט העליון, 2008 (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
מאיר שמגר בבית המשפט העליון, 2008 (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

הגישה השלישית בפס"ד המזרחי הייתה של השופט מישאל חשין, שהתנגד לטיעון שלכנסת יש סמכות לכונן חוקה. על פי הניתוח ההיסטורי של חשין, עם קום המדינה נבחרה אספה מכוננת, שהייתה אמורה לחוקק חוקה אבל החליטה שלא לעשות זאת והפכה עצמה לכנסת הראשונה, ו"בהתפזר האספה המכוננת – היא הכנסת הראשונה – וחוקה לישראל לא כתבה, פקעה זכותה של הכנסת לחוקק חוקה" ומכיוון שכך, כאשר הכנסת חוקקה את חוקי היסוד של 1992, חקיקתה לא הייתה מסוגלת להגיע לכדי חוקה.

מאז מתווכחים. בדיוק על העמדות הללו. והוויכוחים האלה חוזרים תמיד אל בעיית היסוד של החברה הישראלית: שימוש לא מידתי בכוח.

היטיב לנסח את זה אמנון רובינשטיין, האיש שאחראי יותר מכל אדם אחר לחקיקת חוקי היסוד של 1992. בנאום הפרישה שלו מהכנסת ב-2002, אחרי יותר מ-25 שנות כהונה, אמר רובינשטיין:

"לציבור הפוליטי יש צרה אחת, גם לנו בכנסת וגם לכל המערכת הפוליטית, ואולי גם לחברה הישראלית, שאנחנו לא יודעים מה זה שימוש מרוסן בכוח. יש כוח – משתמשים בו עד הסוף. זה נכון לממשלה, לכנסת, לפעמים אפילו גם לבתי משפט. צריך לדעת להשתמש בכוח במידה מרוסנת. זה הסוד של חיים בצוותא בדמוקרטיה ליברלית."

בהינתן שכל הדיונים האלה לא מתנהלים בוואקום, אלא באטמוספירה מאוד רעילה ביחס לבית המשפט העליון וההתערבות שלו בנושאים חוקתיים, שופטי העליון מן הסתם ייזהרו מאוד הפעם, לפני שהם יפעילו את כוחם.
רוזנאי: "אני מסכים. בהקשר הזה, עמית סגל מאוד הרגיז אותי. הוא אמר שאם בית המשפט יתערב, זה דווקא ישחק לטובת נתניהו. הרי זו הראיה הטובה ביותר שבית המשפט הוא לא פוליטי-מפלגתי במובן הצר. אם בית המשפט היה שוקל שיקולים פוליטיים והוא באמת שמאל קיצוני, אז הוא לא היה מקבל את ההחלטה הזו, שהוא יודע שתשחק לידיים של נתניהו. זה דווקא מראה שבית המשפט הכי לא פוליטי, במובן המפלגתי הצר".

האמירה הזו של עמית סגל, שבית המשפט נכנס בעיניים פקוחות לשדה מוקשים, משקפת הלך רוח שרווח מאוד בציבור.
"ולכן יכול להיות שבית המשפט יגיד אמירות עקרוניות חשובות על הסמכות שלו לדון בחוקי יסוד אבל לא יתערב במקרה הקונקרטי הזה, אלא ישאיר את זה למקרים הבאים".

"עמית סגל מאוד הרגיז אותי. הוא אמר שאם בית המשפט יתערב, זה דווקא ישחק לטובת נתניהו. הרי זו הראיה הטובה ביותר שבית המשפט הוא לא פוליטי-מפלגתי במובן הצר"

וככה אנחנו חוזרים לנקודת המוצא של הדיון שלנו: בשכל הישר של האזרח הסביר, קשה להבין מאיפה בית המשפט שואב את הסמכות להתערב בחוקי יסוד. ברגע שאתה נדרש לקונסטרוקציות מופשטות כאלה, "עקרונות העל של השיטה", אתה מאבד את האמון והתמיכה הרחבים, שהם הכרחיים להחלטות היסטוריות כאלה.
"אני אנסה להסביר את זה שוב: חברי הכנסת שלנו הם נציגי האספה המכוננת שלנו והם גם חברי הפרלמנט הרגיל. הם הרי חובשים שני כובעים. אבל בכל מדינה נורמלית, הסמכות לתקן חוקה, פועלת ברובד אחר.

מליאת הכנסת, ביום פיזור הכנסת 11 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מליאת הכנסת, ביום פיזור הכנסת 11 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"ברור שחברי הפרלמנט שמתקנים את החוקה אמורים לשקול שיקולים ארוכי טווח, עם הסכמה רחבה וכולי. ולכן יש הבדלות פרוצדורליות – למשל רוב מיוחד, או שיהיו בחירות בין לבין, או אפילו משאל עם – שיבטיחו שההחלטות חוקתיות לא יבטאו קפריזה רגעית של איזשהו רוב פרלמנטרי, אלא רצון עמוק של העם.

"אצלנו, נציגי האספה המכוננת הם אותם פוליטיקאים רגילים, ששוקלים שיקולים פוליטיים של יום-יום, ויכולים לשנות את חוקי היסוד בלי שום הבדלים פרוצדורליים. תוך יום אחד. אז איך אפשר להבטיח שלא יהיה עירוב אינטרסים וניצול לרעה של השיטה?

"אצלנו, נציגי האספה המכוננת הם אותם פוליטיקאים רגילים, ששוקלים שיקולים פוליטיים של יום-יום, ויכולים לשנות את חוקי היסוד תוך יום אחד. אז איך אפשר להבטיח שלא יהיה ניצול לרעה של השיטה?"

"כשהממשלה שולטת בהליך התיקון החוקתי, אין למעשה שום גוף שיהווה בלם או מרסן של האספה המכוננת. בלי התערבות של בית המשפט, כל חוק שהכנסת תרצה לחסן אותו מפני ביקורת שיפוטית, יקבל את הכותרת 'חוק יסוד' ושלום על ישראל. ולא צריך ללכת לדוגמאות שאני לא אוהב, כמו 'מה יקרה אם יחוקקו חוק שצריך לזרוק את כל הג'ינג'ים לים'. מספיקות דוגמאות שמשנות את כללי הבחירה לטובת מפלגת השלטון. משהו קטן, לא משהו דרמטי".

אבל גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, שעליהם נשענה בהמשך המהפכה החוקתית של אהרן ברק, התקבלו ברוב פרלמנטרי מקרי. למה אז זה היה בסדר?
"זה לא מדויק. צריך להבין את הקונטקסט. יש פה גם קונטקסט מקומי, גם קונטקסט בינלאומי וגם קונטקסט היסטורי.

"חוקי היסוד של זכויות האדם בקונטקסט המקומי הם תוצאה של תנועה עממית מאוד רחבה של 'חוקה לישראל' שקמה באמצע שנות השמונים, בעקבות המיאוס מהפוליטיקאים. התנועה החברתית הזו, שהוציאה חצי מיליון איש לרחובות, הביאה להישגים מאוד משמעותיים – כולל שינוי שיטת המשטר, עם חוק הבחירה הישירה, וחוקי היסוד בעניין זכויות האדם.

אוריאל רייכמן, אביגדור ליברמן ואמנון רובינשטיין במסיבת עיתונאים בה הם קוראים לשנות את שיטת הממשל בישראל, ב-10 בפברואר 2013 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
אוריאל רייכמן, אביגדור ליברמן ואמנון רובינשטיין במסיבת עיתונאים בה הם קוראים לשנות את שיטת הממשל בישראל, ב-10 בפברואר 2013 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"זה לא היה איזשהו מחטף של המחוקקים. זה עלה מלמטה, מהאזרחים, למעלה – לפרלמנט. חברי הכנסת שישבו בוועדת החוקה ידעו איזה כוח זה ייתן לבית המשפט. זה נכון שהחבר'ה שהיו במליאה לא כולם היו מודעים לזה. ובניגוד לחוק הלאום, שעבר נטו כקואליציה מול אופוזיציה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עבר בשיתוף של הקואליציה והאופוזיציה. כל סיעות הבית תמכו בו.

"וזה לא קרה בוואקום: זה קרה על רקע ההתפוררות של ברית המועצות, היה לנו גל אדיר של דמוקרטיזציה בעולם, עם המון דמוקרטיות ליברליות חדשות שקמות במרכז ובמזרח אירופה. עם בתי משפט חוקתיים שמקבלים סמכות לביקורת שיפוטית.

"חברי הכנסת היו מודעים לזה. הם נסעו לסיורים במדינות האלה. הם ידעו מה קורה. וב-91' ישראל מאשררת את שתי האמנות הבינלאומיות הכי חשובות לזכויות אדם. היה שם גם הקשר היסטורי ורחב יותר. זה לא היה מחטף רגעי שרובינשטיין ואוריאל לין ניסו לעשות. צריך לזכור את זה".

אתה יכול להבין את מי שטוען שכל זמן שהשמאל השתמש בחוקי היסוד לצרכיו, כדי לכפות את השקפת עולמו, חוקי היסוד היו מעל הכול, וברגע שהימין למד להשתמש בחוקי היסוד לצרכיו, כדי לשריין חקיקה מפני ביקורת שיפוטית, אז ממציאים דוקטרינות חדשות, שיאפשרו לבית המשפט העליון לפסול גם חוקי יסוד?
"הרעיונות של עקרונות יסוד שנמצאים גם מעל מכונן החוקה הם לא רעיונות חדשים. יש הרבה מאוד אמירות של שופטים שחוזרים על הדבר הזה. הם לא פיתחו את זה, כי לא היה צורך.

"השאלה המרכזית היא האם הכנסת, בשבתה כאספה מכוננת, היא כל-יכולה? אני חושב שהיא לא כל-יכולה. חברי הכנסת פועלים מכוח הסמכות שאנחנו, האזרחים, נותנים להם. אנחנו לא הסמכנו את חברי הכנסת להחליט שישראל היא כבר לא מדינה יהודית, או שהיא כבר לא מדינה דמוקרטית".

או מדינה עם שני ראשי ממשלה.
"בזה אני לא בטוח. אבל בעניין הזה אין לנו הרבה מדינות בעולם שאפשר להסתכל עליהן".

"השאלה המרכזית היא האם הכנסת היא כל-יכולה? חברי הכנסת פועלים מכוח הסמכות שאנחנו, האזרחים, נותנים להם. ואנחנו לא הסמכנו את חברי הכנסת להחליט שישראל היא כבר לא יהודית או דמוקרטית"

* * *

בפרק הבא, תגובת המשיבים: ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת, יוצא נגד כל מה שנאמר כאן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
צריך לציין שהאסיפה המכוננת בגדה בתפקידה היחיד לתת חוקה. הכרזת העצמאות לא הייתה בגדר חוקה אבל היה לה ביטוי לרוח התקופה והיא בחלקה האופרטיבי למעשה נסבה על מדינה ישראלית של כלל אזרחיה ותו... המשך קריאה

צריך לציין שהאסיפה המכוננת בגדה בתפקידה היחיד לתת חוקה. הכרזת העצמאות לא הייתה בגדר חוקה אבל היה לה ביטוי לרוח התקופה והיא בחלקה האופרטיבי למעשה נסבה על מדינה ישראלית של כלל אזרחיה ותושביה.
חוקי יסוד שינוי בהתאם לצרכים הפוליטיים. זה לא התחיל עם הבריה המשונה ראש ממשלה חליפי. גם מספר השרים שונה בתקופת ממשלת ברק כשהלא היה מספיק נשים כשרות ואז מינו מעבר למכסה שהייתה 18 שרים.
אם ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית ואת זה אין לשנות, אז לא לגיטימי להפוך אותה למדינה ישראלית רפובליקה של כלל אזרחיה וזה כמובן אבסורד.

מהמאמר על קלפטופיה: ״קלפטופיה היא ברית על-לאומית של כוח מושחת. בעיניי, היא שלטון השחיתות, כשהשחיתות מפסיקה להיות חריגה ומתחילה להיות המנגנון העיקרי להשגת כוח. אז אנשים מחזיקים בכוח לא ... המשך קריאה

מהמאמר על קלפטופיה:
״קלפטופיה היא ברית על-לאומית של כוח מושחת. בעיניי, היא שלטון השחיתות, כשהשחיתות מפסיקה להיות חריגה ומתחילה להיות המנגנון העיקרי להשגת כוח. אז אנשים מחזיקים בכוח לא בזכות הסכמת האנשים שמטעמם הם שולטים, אלא כדי להתעשר. במקרים מסוימים, הם מגיעים לשלטון דרך הקלפי. אך הבחירות האלה הפכו לרמאות במידה כזו או אחרת, משום שכל המועמדים – או המנצח – לא מבקשים להגן על טובת הכלל או לקדם אותה, אלא להעשיר את עצמם ואת הקליקה שלהם, ולהשתמש בעושר המושחת הזה כדי לצבור עוד כוח.״

ברור שהעבריין הקלפטומן נתניהו לא רואה את טובת אזרחיו. זה היה ברור כבר מהרגע כשהפר את כל הנורמות ונשאר דבוק לכסא במקום להיות הגון ולהתפטר.

המצב הפוליטי בישראל הוא שעת חירום ואסון לאומי. ממשלה בזבזנית, מושחתת ולא מתפקדת רשע ושררה, הפקידים בורחים, עשרות תפקידים ללא מינויים. על בית המשפט דבר ראשון אחריות להגן על מוסדות המדינה וזכות אזרחיה למנהל תקין והגון. בהחלט הגיע הזמן להתערב ולרסן את מופע האימים של מחטף מדינה שלמה בידי פושעים.

עוד 3,485 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 17 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו?

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו? לקושש קולות מהמגזר הערבי ישראלי – סעיף מס' 1 ברשימת הזיגזוגים. אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו.

אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו

מסע הזיגזוגים של נתניהו החל בראיון ל"ידיעות אחרונות", ב-3 לספטמבר 1995 שם קבע:

"מי בעולם מאמין לערפאת? רק יצחק רבין ושמעון פרס מאמינים לו ונותנים לו להקים בסיס 15 דקות מירושלים. הוא הרי הארכי שקרן של דורנו".

לאחר מכן הכריז בתכנית המעגל של דן שילון שלא ייפגש עם ערפאת. כידוע, לא רק שנפגש עמו לאחר מכן, אלא אף חתם איתו על הסכמי וואי וחברון.

בהסכם וואי הבטיח כי במסגרת הפעימה הראשונה והשנייה של הסכם אוסלו (שהבטיח שלא יישם), לא ימסור לפלסטינים שטח מעל ל-10%. לבסוף, בשל לחץ אמריקאי העביר 13% משטח C ביהודה ושומרון השטח לפלסטינים, וקבע כי מתוכם 3% יהוו שמורת טבע. כך נתניהו נסוג משטחים לאחר שהאשים ומאשים עד היום את "השמאל" בכך שהוא יודע לעשות שלום רק תמורת שטחים.

  • נתניהו הצהיר – לא מדינה פלסטינית, לאחר מכן הצהיר כן למדינה פלסטינית.
  • כן למע"מ על פירות וירקות, ולאחר מכן לא.
  • כן בנייה בהתנחלויות, לא בנייה.
  • כן מגנומטרים, לא מגנומטרים.
  • כן הסכם עם אריתריאה על מבקשי המקלט ואז לא.
  • אותה התנהלות חוזרת על עצמה גם במשבר הקורונה, בו הוא מתגאה באופן ניהולו ומבקש "תשמרו על ההנחיות", לא שומר עליהן בעצמו, ואז מנחה "תעשו חיים", ומאשים את העם בתוצאות אותה עשיית חיים. שלא נדבר על הסתירות בהגבלות ובאכיפה.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו

הרי במשך כל מערכת הבחירות האחרונה נתניהו האשים את גנץ וכחול לבן שוב ושוב בהאשמה הנוראה, לפיה אחרי הבחירות הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים, בתמיכת הרשימה המשותפת, בטענה שמדובר בתומכי טרור.

ומה עשה נתניהו מאז? שיתף פעולה עם ח"כ מנסור עבאס מהמשותפת, ועוד מהפלג האיסלמי הקיצוני בתוכה. עתה אין גבול לציניות, ליכולת הזיגזוג ובעיקר לבושה.

לאחר שפלרטט עם ח"כ עבאס, נתניהו מחזר אחרי הציבור הערבי כדי לקושש את הקולות שיפצו על אלו שהלכו ליריביו מימין סער ובנט, כשהוא מבין כי השניים עלולים לגזול ממנו מנדטים שיעשו את ההבדל ויאפשרו לו להימנע או לדחות את המשפט.

השרה מירי רגב האשימה את ברקוביץ' שהוא מתהפך בדעותיו כמו סטייק. מדוע השרה רגב לא פונה לנתניהו ומאשימה גם אותו על כך שהוא מתהפך כסטייק, כשהוא מנסה להתחבר למי שעד לא מזמן עשה הכל כדי להסית נגדו ולהדיר מהציבוריות הישראלית.

אם נתניהו מחליט לשנות את יחסו למגזר זה, לאחר שהסית נגדם כה רבות, מדוע שלא ישנה את יחסו לשמאל, לאחר שהסית נגדם פעמים רבות אפילו יותר?

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו? מה, מה פתאום? אילו לא היינו מכירים את רשימת תופעות הלוואי של החיסון, היינו חושבים שמדובר באחת מהן.

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו?

בימים אלה התקיימה הפגנת ענק בנצרת של תושבי האזור מהמגזר הערבי.
נתניהו מוביל לתסיסה בציבור, שעלולה להוביל למקרי אלימות בקרב הציבור שגם כך סובל מאלימות.

הסטייקים של נתניהו עלולים לשרוף את המדינה ופלא שאינם שורפים אותו כמועמד אמין בקרב תומכיו.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 582 מילים

הפרויקטור אש: הסיכויים שנמליץ להאריך את הסגר בשבוע - גבוהים

דיווח: גבי ברבש מנהל מגעים על הצטרפות לימינה; ברבש: "אני רחוק מהחלטה להצטרף לפוליטיקה" ● חולדאי: בעוד 10 ימים אפתח את מוסדות התרבות למחוסנים במנה שנייה, אף שהדבר מנוגד להנחיות משרד הבריאות ● קיש: חולדאי ממשיך עם האנרכיה והפופוליזם ● הנדל: איילת שקד פנתה אליי בניסיון להקים ממשלת 61 בראשות נתניהו ● ועדת הכנסת תדון השבוע בפיצול ימינה

עוד 33 עדכונים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

עוד 1,077 מילים

למקרה שפיספסת

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,440 מילים ו-4 תגובות

סטטיסטים בהצגת יחיד

הכל מול העינים. שקוף כל כך.

העמידה מדושנת העונג לצד אביב גפן, לאחר חודשים של הפקרת אנשי התרבות בצורה מוחלטת (אנשי התיאטרון בשמם פניתי אליך לפני חודשיים, השר חילי טרופר, עדיין מחכים למענה רשמי, מסודר וקונקרטי בדבר פרנסתם וקיומם האנושי, להבדיל מהצגות נבובות ליד זמר שהוזמן כדי לשמש תפאורה בהצגת היחיד של נתניהו).

הכל שקוף כל כך. העמידה מדושנת העונג לצד אביב גפן, לאחר חודשים של הפקרת אנשי התרבות (אנשי התיאטרון בשמם פניתי אליך לפני חודשיים, השר חילי טרופר, עדיין מחכים למענה רשמי ומסודר בדבר פרנסתם וקיומם)

הבטחת פיזור 70 מיליון שקלים (הבטחה שנשלפת משרוול השקרים הקבוע כמו כלום) על עולם התרבות שהושמד בשיטתיות לאורך השנה האחרונה, מפי המנהיג הראשון בתולדות מדינת ישראל שלא העביר תקציב מדינה למען כולנו אך ורק בשל צרכיו האישיים, המשפטיים והפוליטיים הנכלוליים: אי העברת תקציב המדינה הייתה הדרך היחידה למנוע את הרוטציה עליה חתם נתניהו בלי טריקים ובלי שטיקים כדי לפרק את כחול לבן ותו לא.

עמידתם של השר לענייני ישראל כץ מצדו האחד של נתניהו ושל הזמר הבינוני מצדו השני, כשהם משמשים בתפקיד היחיד לו נועדים כל מי שמקיפים את נתניהו: להיות סטטיסטים בהצגת יחיד שקופה ומבישה שחוזרת על עצמה שוב ושוב.

החנופה הזולה, הכוזבת, הצינית, לאוזני הבוחרים הערבים, תוך יצירת הפרד ומשול מוכר ואהוב ברשימה המשותפת (כמה צפוי שתקלוט ששיחקו בך, חבר הכנסת עבאס. התפתית להבטחות השווא של נתניהו חרף אזהרות חבריך שמכירים אותו, כשם שבני גנץ התפתה להבטחות השווא שלו, חרף האזהרות האינסופיות שקיבל גדול משמידי הערך העצמי בפוליטיקה הישראלית. אזהרות שהגיעו מלפיד, יעלון, הורוביץ, עודה ושורה ארוכה של חברות וחברי כנסת בהווה ובעבר).

וביבי כזה: "אני אמרתי 'הערבים נעים בכמויות'? הרי סילפו את דבריי". אבל אי אפשר היה לסלף אותם, מפני שאמרת אותם במו פיך. הקלטת אותם. ביימת את הקליפ. דאגת שיעלה באתר וואלה. שיופץ ברשת. לא אמרת מילה על הצבעה לרשימה המשותפת. המצאת שקר בוטה על נהירה המונית לקלפיות מצד בני המיעוט נגדו אתה תמיד מסית כדי להדליק את הבייס ולהוציאו מהבית להצביע מחל.

"אני אמרתי 'הערבים נעים בכמויות'? סילפו את דבריי". אבל אי אפשר היה לסלפם, כי אמרת אותם במו פיך. הקלטת אותם. ביימת את הקליפ. דאגת שיעלה בוואלה. שיופץ ברשת. לא אמרת מילה על הצבעה למשותפת

בוא נסכם בפשטות: נחרדת בבחירות 2015 ממימוש המוני של זכות ההצבעה של האזרחים סוג ד' נגדם הסתת מאז ומעולם. רעדת מרוב חרדה להפסיד בבחירות. לכן הדלקת את הבייס באמירה גזענית פשוטה. בשקר גזעני פשוט על ערבים נוהרים באוטובוסים של עמותות שמאל שלא היו ולא נבראו. 2 ציפורים מסיתות וכוזבות במכה אחת: להדליק את הבייס נגד ערבים ונגד שמאלנים.

זוכרים את ההודעה בתפוצה ההמונית בקמפיין המפלגה שהיתה פעם הליכוד במרס 2019, לפיה הערבים בישראל רוצים להשמיד את כולנו? נתניהו התנצל מהר ואמר שמדובר באיזו טעות טכנית של איזה בוט או סטודנט. אהה. כמו הסטודנט של בנט שצייץ בטוויטר דברי נבלה על בני משפחות שכולות שבחרו להתאבל ביחד עם בני משפחות שכולות פלסטיניות.

נאום נתניהו בכנס הרצליה על האזרחים הערבים כאיום דמוגרפי? אזכורים אחרים של הסכנה הדמוגרפית שבקעו מפיו לאורך השנים? חוק קמיניץ שכל מהותו היתה להרוס אך ורק בתים של אזרחים ערבים שנבנו ללא היתר, כי רשויות התכנון לא מעניקות לאזרחים ערבים היתרי תכנון ובנייה פעמים רבות? הפקרת נושא אפשרות הרחבת בנייה מסודרת לאזרחים הערבים? הפקרת האזרחים הערבים לכנופיות פשע משתולל ורצחני שגבו 98 נרצחים במהלך 2020? הפקרת הכפרים הבלתי מוכרים אחרי 72 שנות עצמאות? השקעה כספית בלתי שוויונית באופן קיצוני בין תלמיד ערבי לתלמיד יהודי? הזנחת תשתיות ביישובים הערבים? הכל כמובן לא היה ולא נברא אלא משל מטורלל היה.

נאום הבלהות על פודיום ברחוב דיזנגוף בת"א בסוף שנת 2015, לאחר שאזרח ערבי ביצע שם טבח נורא ורצח 2 אזרחים יהודים, תוך שראש הממשלה המפקיר והמופקר פונה לבייס ומדליק אותו בכוונה באמירה ש"לא נרשה כאן מדינה בתוך מדינה" (רמז לכך שהאזרחים הערבים אינם שומרי חוק באופן גורף. הם בעצם קהילה עצומה של פושעים שמחזיקים בנשק לא חוקי) ובמקביל, אי נקיפת אצבע לצורך איסוף הנשק הלא חוקי ביישובים הערבים או מיגור ארגוני הפשע והחסות והאלימות במשפחה שמניבה קורבנות ערביות רבות וגם קורבנות יהודיות לא מעטות. מישהו בכלל זוכר את הזוועות?

דיבור חלול על ירושלים המאוחדת לנצח תוך מניעת אזרחות מהפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, שגם סובלים מהתעמרות קבועה מהרשויות ומחשש תמידי שעצם תושבותם תישלל. זכויות אזרח כמובן אין להם כי אינם אזרחים. אינם יכולים לבחור לפרלמנט ולממשלה ששולטים בחייהם.

דיבור חלול על ירושלים המאוחדת לנצח תוך מניעת אזרחות מהפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, שסובלים מחשש תמידי שעצם תושבותם תישלל. זכויות אזרח כמובן אין להם כי אינם אזרחים

קיום משטר אפרטהייד בעל 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה בגדה, תוך שמירת משטר צבאי נורא בחיי הפלסטינים והתנגדות לכינון מדינה ריבונית משלהם מחד, אך גם התנגדות לסיפוח ולהענקת אזרחות ישראלית לפלסטינים מאידך. זוהי כמובן החרפה הכי גדולה שמונחת לפתחו של מי שהמית כל תהליך מדיני והעמיק כל היבט של אפליה, דיכוי והפרת זכויות אדם בגדה.

הגדרת נבחרי ונבחרות הרוב המכריע של האזרחים והאזרחיות הערבים במדינת ישראל כתומכי טרור, כבוגדים, וכמי שאפילו עצם תמיכתם החיצונית בממשלת שמאל-מרכז-ליברמן היא דבר מוקצה מחמת מיאוס וסכנה בדיונית. העיקר שלא תקום ממשלה ללא נתניהו. ללא הוא עצמו. ללא הנאשם שנמלט ממשפט. וגנץ ואשכנזי נכנעו לגזענות המבעיתה הזו.

הבטחות שווא אינסופיות לתגבור תקצוב היישובים הערבים תוך הימנעות ממימושן. ומעל הכל: חוק הלאום שהראה בדיוק מה חושב נתניהו על מעמד האזרחים הערבים. מעמדה הרשמי של השפה הערבית בוטל שם. עיקרון השוויון לא הוזכר שם בכוונת מכוון. והעדפת ההתיישבות היהודית בחוק הנבזי שימשה לפסיקה מבישה של רשם בבית משפט כדי למנוע תקצוב שוויוני בהסעות לתלמידים ערבים.

נתניהו מומחה בהפרד ומשול. בשיווק עצמי אינסופי ומתיש מרוב התפארות עצמית. בסילופים וכזבים שבהם הוא משכנע את עצמו להאמין. בכיבוש עלק-שרמנטי של פוליטיקאי זה או אחר רק כדי לנצלו וכדי לפרק את המפלגה שמולו. עכשיו עבאס למד זאת בדרך הקשה.

הוא חשב שהתחנפות לנתניהו תסייע בעדו להציג עצמו כמי שהביא לתכנית (שלא תתממש כמובן) למיגור הפשיעה בקרב הציבור הערבי. אבל ביבי הוא ביבי. לכן מיהר לנכס לעצמו את התכנית החלולה והשלופה משרוול הקסמים. מין תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית שתתפוגג דקה אחרי הבחירות. איפה היתה התכנית הזו לאורך 12 שנות שלטון נתניהו? היא לא היתה. כי זה פשוט לא עניין את הראיס.

ומנסור עבאס? נשאר עם המכנסיים למטה. כמו גנץ ועמיר פרץ. כמו גבי אשכנזי ואבי גבאי. כמו יצחק הרצוג וציפי לבני. כמו יעלון ולפיד בעבר. כמו מופז וברק. כמו מי לא?

ומנסור עבאס? נשאר עם המכנסיים למטה. כמו גנץ ועמיר פרץ. כמו גבי אשכנזי ואבי גבאי. כמו יצחק הרצוג וציפי לבני. כמו יעלון ולפיד בעבר. כמו מופז וברק. כמו מי לא?

הנה שלושה כללי יסוד שמומלץ מאד לכל מי ששוקל להתפתות ולגלם כמו אביב גפן ומנסור עבאס ובעיקר כמו בני גנץ וגבי אשכנזי את תפקיד שוטה הכפר המנוצל והסטטיסט בהצגת היחיד הנצחית והחלולה כמו קרטון ללא תקציב מדינה.

אלו 3 כללים פשוטים:

  1. לא להיכנס לשום מגע או שיחה עם נתניהו.
  2. לא להיכנס לשום מגע או שיחה עם נתניהו.
  3. לא להיכנס לשום מגע או שיחה עם נתניהו.

מדובר במי שמכונה בשפת מדע המדינה "מנהיג רעיל".

מדובר במי שמוכר בשפה הפסיכולוגית כנרקיסיסט שלילי או נרקיסיסט רעיל.

מדובר במי שמוכר בשפה המשפטית כנאשם בעבירות חמורות שעצם כהונתו כראש ממשלה היא ניגוד עניינים אחד, עצום וגדול. הפרת אמונים שיטתית ויומיומית.

לא מאמינים? תשאלו את נתניהו עצמו. נתניהו של 2008. זה שהצביע בעד הצעת חוק למנוע מראש ממשלה לכהן ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. זה שטען בלהט שאפילו ראש ממשלה תחת חקירות איבד את המנדט המוסרי והציבורי. בתנאי שלא קוראים לו נתניהו, כמובן.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,155 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות

הנשיא לשעבר אחמדינז'אד קרא לפתוח בדיאלוג עם הסעודים ● משרד הבריאות הפלסטיני אישר את החיסון הרוסי לקורונה, אך לא ברור מתי הוא יגיע לרמאללה ● מנהיג של כת מין בטורקיה נידון ל-1,075 שנות מאסר ● תוניסיה מציינת עשר שנים להפלתו מהשלטון של הנשיא בן עלי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 924 מילים

הוקם על ידי יהודים, הוחרם על ידי הנאצים, הוסתר על ידי הסובייטים

הסיפור הטראגי של הטירה הנטושה: היא נבנתה בהמון סטייל על ידי סוחר יהודי מברלין, נלקחה בידי הנאצים ערב מלחמת העולם השנייה, והוסתרה במשך עשורים על ידי הסובייטים ● הלהיט של נטפליקס הוליד עכשיו גל עלייה לרגל של מבקרים וחושף היסטוריה יהודית מפוארת

עוד 460 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 5 ימים להשבעה

כך נראה לינץ'

שבוע אחרי הפריצה לבית הקונגרס, התמונה מתבהרת ומה שנראה בתחילה כהתפרעות של חובבי סלפי בתחפושות מתברר כארוע אלים עם סממנים של לינץ' ● ככל שיותר סרטונים ועדויות נחשפים, כך גובר הסיכוי שמספיק רפובליקאים בסנאט יחליטו לתמוך בהדחת טראמפ, ולו רק כדי להבטיח את סילוקו מהזירה הציבורית ● ומה שנבחרי הציבור לא יעשו, עושות כבר החברות המסחריות הגדולות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,616 מילים ו-1 תגובות

יוזמת השלום האמריקאית הביאה לכינון קשרים בין ישראל למדינות ערביות, שמצידן הדגישו שהצליחו למנוע את הסיפוח ● אילוצים פוליטיים הביאו את נתניהו לפנות לערביי ישראל ● בין הערבים הרחוקים, של דובאי ואבו דאבי, לערבים הקרובים, של טירה ונצרת, נמצאים הפלסטינים, שממשל ביידן עשוי להיטיב עימם ● דעה

עוד 1,305 מילים

נתניהו: כשהציבור יפנים שהקורונה נגמרה נראה עלייה במנדטים

אוחנה על דרישתו של מנדלבליט להתחיל לחסן אסירים: מדוע עמדתו של יועץ בלתי נבחר מחייבת ועמדתו של הגורם האחראי בממשלה איננה? ● זנדברג על אוחנה: שר שנשלף לפי אורך הלשון מפאתי מקום 29 ברשימה ממונה על ידי נאשם כדי לעשות מה שלא חוקי ● גוברים הסיכויים לאיחוד של גנץ ולפיד ● מנסור עבאס מתכנן לפרוש מהרשימה המשותפת ולהקים מפלגה חדשה

עוד 33 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה