דיונים יבשים וטכניים בוועדת הפנים של הכנסת על הליכי ההצבעה למועצות המקומיות בדרך כלל לא מספקים הרבה דרמה פוליטית. אבל בפגישה של הוועדה לפני שבוע ראינו הכל: צעקות, האשמות על הונאה ומחטפים, וחברת כנסת אחת שהורחקה מהישיבה.

הנושא שבמרכז הדיון הסוער היה הבחירות המיוחדות שיתקיימו מחר (שלישי) במועצה המקומית המנומנמת תל מונד, שמונה 13,000 תושבים.

כעשרה תושבי תל מונד מאומתים כרגע כנדבקים בקורונה ועוד כמה עשרות נמצאים בבידוד. העובדה הזאת הובילה כמה חברי כנסת מודאגים לחפש דרכים לוודא שהמבודדים יוכלו להצביע בלי לבקר בקלפי המקומית שלהם.

בתחילת השבוע שעבר אמורה הייתה מליאת הכנסת לדון בהצעת חוק לפיה יקבל שר הפנים אריה דרעי את הסמכות להציג תהליכי הצבעה חדשים שיאפשרו לכל המבודדים להצביע ולהשפיע.

ועדת הפנים של הכנסת (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)

הסמכויות החדשות של שר הפנים יכללו, לדוגמה, הקמת קלפיות ניידות שיסעו לבתי המבודדים – כשם שנעשה בבחירות הכלליות בהצבעה במוצבים מרוחקים בצה"ל, או בבתי חולים – ואפילו פתקי הצבעה מיוחדים שיישלחו בדואר.

הכוונה הרשמית של החוק הייתה לאפשר לעשרות המבודדים בתל מונד להצביע, אבל הסמכות, תיאורטית, תהיה תקפה גם לבחירות לכנסת – אפשרות שהולכת והופכת לממשית בעתיד הקרוב.

וכאן נכנסות לתמונה הבחירות לנשיאות בארצות הברית.

פחד מזיופים

מנהיגי הליכוד ופעילי המפלגה בילו את השבועיים האחרונים במעקב צמוד אחרי הדרמה האלקטורלית של דונלד טראמפ, אהוב השמרנים ובעל בריתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לעיתים ברמה של דיווח בכל דקה.

תומכת טראמפ מאוכזבת מפגינה בפנסילבניה. 5 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Rebecca Blackwell)

לפעילי הליכוד אין אולי ידע משמעותי בנוגע לבחירות באמריקה, לפוליטיקה המקומית שם או להיסטוריה הרחבה, אבל הם מכירים היטב את השיח של האמריקאים השמרנים ברשתות החברתיות, והם עקבו בחשש אחר טענותיו הלא-מבוססות של טראמפ בנוגע להונאת מצביעים – וכאן, בשקט בשקט, היו גם כאלה שהתחילו לבצע חישובים.

זמן קצר אחרי שגופי תקשורת אמריקאים גדולים כמו הכריזו כי ג'ו ביידן ניצח, ח"כ אריאל קלנר מהליכוד יצא אל הרשתות החברתיות כדי לזעוק את אי הצדק שנעשה לנשיא ארה"ב.

"הלקח מארה"ב: מלחמת חורמה בזיופים. מה שקורה בארה"ב צריך להדאיג אותנו מאוד. זה מסוג הדברים שממוטטים מדינות", כתב קלנר בעמוד הפייסבוק שלו – בהתייחסות לטענות על הונאה, ולא בהכרח לניצחונו של ביידן. "מזכיר שגם אצלנו היו אי-סדרים רבים במערכת הבחירות האחרונה. עד עכשיו מסרב בג"ץ למסור לידי הליכוד את הפרוטוקולים של ספירת הקולות", הוסיף.

"ככה אי אפשר להמשיך. זיופים בבחירות ואפילו אפשרות לזיופים יכולים למוטט את האמון הציבורי בדמוקרטיה. מכאן קצרה הדרך לאנרכיה".

ח"כ אריאל קלנר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קלנר ועמיתתו לכנסת ח"כ קטי שטרית ניסחו בתגובה הצעת חוק שתדרוש הצבת מצלמות בכל הקלפיות (למעט מאחורי הפרגוד) כדי לתעד את ספירת הקולות, ודורשים שהפרוטוקולים של כל קלפי יהיו פתוחים לציבור.

נדמה שהצעת החוק של קלנר כנה, במובן שהיא עשויה לספק אכיפה באמצעים חדשים מניעת זיופים בכל הקלפיות ולא רק, למשל, בקלפיות במגזר הערבי. כזכור,  בבחירות באפריל 2019, שלח הליכוד למעלה מאלף מצלמות גוף סמויות על חולצות המשגיחים בקלפיות בערים הערביות, בטענה שהם מבקשים למנוע זיופים בהצבעות.

צרות בתל מונד

כך יצא שהליכוד, שהושפע עד העצם מהרטוריקה של טראמפ ומהקמפיין האנטי-ערבי הכושל של שנה שעברה, שמע על הצעת החוק לטובת המצביעים המבודדים בתל מונד כשזו הגיעה לדיון בוועדת הפנים של הכנסת בשבוע שעבר.

ח"כ שלמה קרעי נכנס מייד לפעולה ודרש תיקון תחת סעיף 115 של תקנון הכנסת, לפיו כל החלטה של ועדה בכנסת יכולה להישלח בחזרה לדיון בוועדה, לבקשתם של חברי כנסת שמעוניינים בדיון חדש ובהצבעה חדשה. ניתן לדרוש תיקון רק פעם אחת לכל החלטה.

שלמה קרעי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הצעת החוק עלתהשוב לדיון בוועדת הפנים, והליכוד החליט להילחם בה בכל הכוח, מה שהוביל לקרב של ממש בין יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ' מכחול-לבן, לבין ח"כ אוסנת מארק מהליכוד. בשלב מסוים חיימוביץ' דרשה ממארק לעזוב את החדר מייד תוך שהיא צועקת לעברה, "אני אנהל את הוועדה הזאת. קדימה, צאי מפה".

בזמן שהסדרנים ליוו את מארק החוצה, זו צעקה בחזרה: "ברור, כדי שתעשי פה מחטפים ותעשי פה מה שאת רוצה".

זאת הייתה הצגה, כמובן. קרעי מהליכוד הוא חבר בעל זכות הצבעה בוועדה, ונשאר בחדר אחריה. כך גם המצלמות. "המחטפים" שחיימוביץ' אולי תיכננה, יצטרכו לחכות ליום אחר.

הדבר החשוב באמת היה ההאשמה עצמה: "מחטף" כלשהו בדרך.

האם החששות של הליכוד אמיתיים?

יש בליכוד אנשים שבאמת מודאגים מזיופי קולות ובחירות. אך הקמפיין של המפלגה ניצל את איום הזיופים בצורה מניפולטיבית וחסרת בושה: "קודם מנצחים, אחר כך עושים בקרת נזקים", הסביר פעם מנהל הקמפיין של הליכוד, עופר גולן, את עמדת המפלגה. זה לא אומר שזיוף בחירות איננו אפשרי, או שאין רבים בשורות המפלגה, כולל בקרב חברי הכנסת, שמאמינים שהאיום אמיתי.

לאורך השנים היו רמזים לכך שקיים זיוף הצבעות עקבי ונחוש, גם אם בקנה מידה קטן, בקרב כפרים ערביים וישובים חרדים מסוימים, במקומות קטנים והומוגניים מספיק מבחינה פוליטית, כך שמפלגה יחידה יכולה לשלוט במנגנון הפוליטי המקומי, ומאידך – לא מספיק אטרקטיביים כדי למשוך תשומת לב, השקעה, משקיפים ומשאבים מהמפלגות אחרות.

נדמה שהצעת החוק של קלנר ושטרית, שנוסחה אחרי ההפסד של טראמפ בבחירות, היא תוצאה של חשש אמיתי. קלנר אמר שדרושות מצלמות בכל מקום, הן באזורים שתומכים בנתניהו והן באזורים שלא.

אבל זה לא מסביר את ההתנגדות של קרעי, מארק ואחרים להצעת החוק שתאפשר גם לאנשים בבידוד להצביע בבחירות.

אוסנת מארק (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בישראל רשומים כרגע 8,232 חולי קורונה פעילים, לפי נתוני משרד הבריאות אתמול (ראשון). עוד כמה עשרות אלפי אזרחים נמצאים בבידוד. למה לצאת למלחמה נגד ניסיונות הגיוניים למדי להבטיח שהישראלים האלו, שסביר להניח שחלקם תומכי ליכוד ונתניהו, יוכלו להצביע?

יתרה מזאת, השותף הנאמן של הליכוד, אריה דרעי, שר הפנים ויו"ר מפלגת ש"ס, מחזיק בידיו את הכוח לקבוע את הכללים של החוק החדש.

יש חוט מקשר שמאחד בין חברי הכנסת שנלחמים בהצעת החוק. קרעי, שטרית, קלנר ומארק הגיעו למקומות ה-25, 30, 34 ו-35 ברשימת הליכוד לכנסת בפריימריז האחרונים (המקומות שלהם השתנו אחרי כמה שינויים מאז).

קרעי, שנמצא במקום הגבוה ביותר, יושב על מקום שהובטח למתמודד מהנגב, מיקום פריבילגי שבו יכול לזכות מועמד רק פעם אחת. קרעי יידרש להתמודד בקרב מאתגר בדיוק כמו השלושה האחרים כדי להגיע לרשימה הארצית אם ירצה לחזור לכנסת בבחירות הבאות.

חברות הכנסת אוסנת מארק וקטי שטרית (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

כל הארבעה תלויים על הקצה, נאחזים בכיסאותיהם בזמן שהסקרים של החודשים האחרונים דוחקים אותם בעקביות אל מחוץ לכנסת. וכולם תומכים נלהבים של נתניהו בגלל זה. נתניהו, הם יודעים, הוא התקווה היחידה שלהם לתוצאות טובות יותר בפריימריז הבאים.

הפרטים הספציפיים של הצעת חוק כזאת או אחרת לא משנים. בין אם לחוק של קלנר ושטרית יש איזשהו סיכוי לעבור אל מעבר לדיון הנוכחי או לא, מה שמשנה זה הרעש עצמו שצובע את הסצנה כולה בצלילים של הונאה ורטוריקה של בחירות שנגנבו. אלו יכולים להניע את בסיס הבוחרים לפני ואחרי הבחירות הבאות, באמצעות הטלת ספק בלגיטימיות של תוצאה שאינה לרצונם.

באופן אירוני, הדבר שיכול להחליש את נתניהו בקלפי יכול לשרת אותו גם כקרקע פורייה לטענות האלה.

בשיא הגל השני של הקורונה בספטמבר, היו בישראל מעל 60,000 חולי קורונה פעילים, ועוד כמה מאות אלפים היו בבידוד. כשכל מנדט בבחירות לכנסת שהתקיימו בחודש מרץ מייצג כ-37,000 בוחרים, מספר החולים והמבודדים מצטבר לדי הרבה מנדטים.

קלפי ייעודית לבוחרים הנתונים בבידוד ביתי, ב-2 במרץ 2020 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

אם הגל השלישי של הקורונה יפגע בישראל קרוב ליום הבחירות, סביר להניח שהמספרים של נתניהו בסקרים יצללו בדיוק בשעה שמאות אלפי ישראלים יידרשו לפתרונות יצירתיים כדי להצביע – מה שייתן לליכוד המון חומר ואינטרס מובהק לפקפק באמינות פתקי ההצבעה שלהם.

ביום שלישי הבינה מפלגת כחול-לבן את האסטרטגיה של הליכוד. חיימוביץ' הגיעה במהרה לפשרה עם קרעי – או, ליתר דיוק, נכנעה לגמרי לדרישות הליכוד.

הקלפיות הניידות וההצבעות בדואר הוצאו מהחוק. במקומם נוסף שירות הסעות מיוחד שיאסוף ויסיע את המצביעים המבודדים לקלפי מיוחדת שהוקמה בדיוק לצורך זה – ויחזיר אותם הביתה. הכנסת העבירה את הגרסה החדשה של החוק בהצבעה של 26 מול אפס מתנגדים ביום רביעי האחרון.

לא ברור מדוע שירות הסעות הוא יעיל או אמין יותר מקלפי ניידת שעליה משגיחים נציגים מכל המפלגות. אבל העניין היה פשוט גם לחיימוביץ' ולכחול-לבן: לוותר בקרב הזה, ליצור את הניירת שתיתן לליכוד בעלות גלויה על הפתרון שאליהם הגיעו, ולהקשות עליהם להשתמש בנרטיב ההונאה וחוסר הצדק בפעם הבאה שיידרשו לו.