משכן הכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
מי יהיה הפוסק האחרון: האם יש לבג"ץ סמכות לפסול חוק יסוד?

"לא יכול להיות שבג"ץ יסמיך את עצמו להיות הפוסק האחרון"

תגובת המשיבים

שאלת סמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד כגון חוק הלאום או ממשלת החילופים הפכה לאחת המחלוקות המרכזיות במאבק על שלטון החוק ● בעוד שהמחנה האקטיביסטי טוען כי בג"ץ שואב את סמכותו לפסול חוק יסוד מתפקידו כ"מגן החוקה", ד"ר אביעד בקשי מזהיר מפני הפיכת בית המשפט ל"מלך אבסולוטי" ● ואילו ד"ר הלל סומר צופה שבג"ץ יתחמק מהכרעה, בזמן שהבחירות מעבר לפינה

הדילמות החוקתיות שאיתן יתמודדו שופטי בג"ץ בדיונים הקרובים על העתירות בעניין חוק הלאום וחוק יסוד הממשלה, הן גם דילמות ענייניות (ונוגעות לתיקונים השונים שנמצאים בלב העתירות), גם דילמות עקרוניות (האם בכלל יש לישראל חוקה?) וגם דילמות של סמכות (האם מותר לבג"ץ להתערב בדילמות מהסוג הראשון).

ד"ר אביעד בקשי מנסח את האבחנה בין הדילמות השונות כך: "צריך להפריד בין התוכן של חוק היסוד לבין השאלה האם תפקידו של בית המשפט לרפא את הפגמים שבגופו של חוק היסוד. חוק היסוד עצמו הוא לא הנושא שלנו.

"אני יכול להגיד לך שחוק יסוד הלאום הוא בעיני חוק ראוי וחוק יסוד הרוטציה הוא בעיני חוק נוראי. אבל זו לא השאלה. השאלה היא האם בית המשפט יכול להיות פוסק אחרון גם ביחס לחוקי יסוד. וכאן צריך לחזור למושכלות יסוד.

"ישראל אף פעם לא אימצה חוקה. בא בית המשפט ובסיבוב פרשני, בפסיקתו שלו, קבע ב-1995 (בפס"ד בנק המזרחי – א.ב.ד) שחוקי היסוד הם חוקה. יש על כך ביקורת שאני שותף לה. בעניין הזה – אני חושב שצריכה להיות חוקה לישראל, אבל לא בית המשפט צריך להכריז עליה בדרך של פסיקה".

ד"ר אביעד בקשי בבית המשפט העליון, מייצג את השר לבטחון פנים אמיר אוחנה בעתירה נגד הקמת ועדת בדיקה להתנהלות מח"ש, 24 בפברואר 2020 (צילום: מתוך הטוויטר של כתב "הארץ" ג'וש בריינר)
ד"ר אביעד בקשי בבית המשפט העליון, מייצג את השר לבטחון פנים אמיר אוחנה בעתירה נגד הקמת ועדת בדיקה להתנהלות מח"ש, 24 בפברואר 2020 (צילום: מתוך הטוויטר של כתב "הארץ" ג'וש בריינר)

בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת, מכון מחקר ימני שעל פי הגדרתו "פועל מירושלים להבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". בקשי היה רב מלמד בישיבת הסדר. עבודת הדוקטורט שלו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן הייתה על "משמעותה החוקתית הראויה של ישראל כמדינת לאום יהודית". הוא מעורב ביוזמות שונות לגיבוש חוקה לישראל.

יש ויכוח האם בית המשפט באמת "הכריז", כמו שאתה אומר, על חוקה. הוויכוח הזה התקיים אפילו בתוך פסק דין המזרחי, בין השופטים השונים.
"בית המשפט הכריז חד משמעית שיש חוקה. הוא השתמש בכל מיני ביטויים, אבל בשורה התחתונה זה ברור שלחוקי היסוד יש מעמד חוקתי ושזו בעצם הנורמה העליונה במדינה. ולכן אנחנו מנהלים עכשיו את הדיון בהנחה שאנחנו כבר לא דמוקרטיה פרלמנטרית מהסוג של בריטניה – שבה לבית המשפט אין בכלל סמכות לפסול חוקים. אנחנו דמוקרטיה חוקתית. איך הגענו לשם? האם בצדק הגענו לשם? האם זו הייתה בחירה מושכלת של העם? זה ויכוח חשוב, שנשאיר אותו עכשיו בצד.

"מבחינתנו – אנחנו מדברים על חוקה. והרציונל שעומד ביסוד ביקורת שיפוטית על חוקים הוא שבית המשפט בעצם אוכף את החוקה. בית המשפט כפוף לשלטון החוק ובית המשפט בא ואומר: החוק אינו הנורמה העליונה. מעל החוק עומדת החוקה. תפקידי לבדוק שהחוק עומד בתנאי החוקה. היכולת לפסול את החוקה עצמה, בדמוקרטיות המערביות המתוקנות, לא קיימת. בארצות הברית אף אחד לא מעלה את זה בדעתו".

"בית המשפט בא ואומר: החוק אינו הנורמה העליונה. מעל החוק עומדת החוקה. תפקידי לבדוק שהחוק עומד בתנאי החוקה. היכולת לפסול את החוקה עצמה, בדמוקרטיות המערביות המתוקנות, לא קיימת"

אבל שם הפרוצדורה לתיקון החוקה כל כך נוקשה ומסובכת, שאם הצלחת להשיג שני שליש מהקונגרס ושלושת רבעי מהמדינות, בית המשפט כבר באמת לא יכול להתערב.
"יפה. ובדיוק כאן מגיעה השאלה, ששאלו רבים שקדמו לי: בית המשפט בא וקבע שחוקי יסוד הם חוקה. איך יכול להיות שאת החוקה הזו חוקקו בחוק רגיל? איך אתה יכול לקחת את 'חוק כבוד האדם וחירותו', שנחקק עם 32 חברי כנסת, בפרוצדורה רגילה, בהצעת חוק פרטית, בשלהי כהונתה של כנסת, כאחרון החוקים הכי שגרתיים? ותהיה אשר תהיה העמדה שלך ביחס להסדרים שנקבעים בחוק – שבגדול אני מאוד מזדהה איתם – השאלה היא רק מי זה שמפרש אותם ואיך בוחרים אותו.

מליאת הכנסת ב-10 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מליאת הכנסת ב-10 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"איך אתה יכול לבוא ולומר שזו חוקה? בא אהרן ברק ואמר 'אני מסכים שזה נכה, שזה צולע, אבל זה מה יש. הגעתי למסקנה שזה הפירוש הנכון – ישראל קיבלה על עצמה מין מנגנון משונה כזה שאת החוק והחוקה משנים בדיוק באותה פרוצדורה, תחת שני הכובעים שאפשר להחליף ביניהם בלי בעיה'. אנשים כמוני אומרים – זה לא הגיוני. הרבה יותר הגיוני לומר שאנחנו נמצאים עדיין בתחנה הבריטית. אולי לנצח".

כלומר?
"חוקי הכנסת באשר הם – גוברים. בית המשפט בא ואמר – לא. ומה לעשות, כמה שזה לא הגיוני, זה המצב. והוא הסמיך את עצמו לפסול חוקים. אבל עכשיו לבוא ולהגיד – רגע רגע, אם אפשר לחוקק חוקי יסוד באותה פרוצדורה כמו חוקים רגילים, אז אפשר גם לפסול אותם כמו חוקים רגילים? ממה נפשך? אם לחוקי היסוד יש מעמד של חוקים רגילים אז בית המשפט לא יכול לפסול לא חוקים רגילים ולא חוקי יסוד ואנחנו כמו בריטניה, שהיא דמוקרטיה מתוקנת.

"ואם אתה בא ואומר שחוקי היסוד הם כמו חוקה, אז בסדר. כל עוד הכנסת חובשת את כובעה כמחוקק רגיל אפשר לפסול את חוקיה וברגע שהיא חובשת את כובעה כאספה מכוננת, אי אפשר יותר לפסול את חוקיה.

"ואגב, הכנסת לא חובשת כל כך בקלות את כובעה כאספה מכוננת. מאז המהפכה החוקתית הכנסת בסך הכול די זהירה עם חוקי יסוד. כבר שלושים שנה מדברים על פסקת התגברות ועד היום עוד לא חוקקו את זה. מדברים על שינוי שיטת בחירת שופטים ולא עשו את זה. כנראה שהכנסת הפנימה את כללי המשחק שהיא שולפת את כובע חוקי היסוד רק באירוע דרמטי".

"אם אתה בא ואומר שחוקי היסוד הם כמו חוקה, אז בסדר. כל עוד הכנסת חובשת את כובעה כמחוקק רגיל אפשר לפסול את חוקיה וברגע שהיא חובשת את כובעה כאספה מכוננת, אי אפשר יותר לפסול את חוקיה"

של מי המילה האחרונה?

הבעיות מסתבכות אפילו יותר, כי אפשר להוסיף להן את השאלה האם הכנסת פעלה כראוי כשתיקנה את חוקי היסוד, ואם היא לא פעלה כראוי (מבחינה משפטית, לא מבחינה מוסרית): מי יוכל לבקר את זה אם לא בג"ץ?

לדוגמה: האם שימוש בכותרת "חוק יסוד" לחוק שכל תפקידו לפתור בעיה פוליטית נקודתית (חוסר היכולת להקים ממשלה) הוא לא שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, שאמורה להישמר לשאלות עקרוניות על אופייה של המדינה, כמו בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו וכמו בחוק הלאום?

"אני מסכים שהכנסת עשתה שימוש בכלי הזה באופן שראוי לביקורת ציבורית", אומר בקשי, "ולכן אמרתי כבר בהתחלה שבעיני חוק יסוד הלאום והתיקון לחוק יסוד הממשלה שונים בתכלית. חוק הלאום, שאני גם מזדהה עם תכניו, כל המהות שלו היא חוקה. יש מי שלא רוצה שזו תהיה החוקה שלנו – אבל זו חוקה".

אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)
אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)

להבדיל מהמצאת "ראש הממשלה החליפי".
"כן. אבל פה אני רוצה לחזור לבסיס. לא יכול להיות שבית המשפט יהיה פתור מכללי משחק וממחויבות לעיקרון של שלטון החוק. מחויבות לאיזשהם כללים שמחייבים אותו. אם הוא בא ואומר – בכל פעם שאני חושב שמשהו לא צודק, אני פשוט משנה אותו, המשמעות היא שבית המשפט הוא מלך אבסולוטי. המשמעות היא שהשלטון לא נמצא בידי הריבון, העם, שבוחר את נבחריו, אלא בידי בית המשפט. ואת זה אין לקבל".

"אם ביהמ"ש בא ואומר – בכל פעם שאני חושב שמשהו לא צודק, אני פשוט משנה אותו, המשמעות היא שביהמ"ש הוא מלך אבסולוטי. המשמעות היא שהשלטון לא נמצא בידי הריבון אלא בידי ביהמ"ש. ואת זה אין לקבל"

על זה יש כמה טיעוני נגד. טיעון אחד הוא הטיעון הפרוצדורלי שאומר שבית המשפט כן מוסך לבדוק האם הכנסת, כשהיא חוקקה חוק יסוד, עשתה את זה ברצינות הראויה. וכאן – בלי להיכנס לשאלה מה חושבים על חוק כבוד האדם וחירותו – אפשר להראות שהתקיים דיון רציני, שהנושא היה במקום גבוה על סדר היום הציבורי.
"זה פשוט לא נכון. זה שיכתוב היסטורי. אני ספרתי את העמודים. בעמודי הפרוטוקול, בהכנה לקריאה שניה ושלישית של חוק כבוד האדם וחירותו, היו פחות ממאה עמודי פרוטוקול. זה פחות מהדיונים שהתנהלו על חוק יסוד הרוטציה בשבוע של הדיונים שקדמו לו. יש כאלה שבאים ואומרים: ישבו פרופסורים ועשו דיונים מעמיקים. סליחה, זה לא ההליך.

"אני אגיד לך יותר מזה – כשאתה עוקב אחרי חקיקת חוק כבוד האדם וחירותו אתה רואה שבזמן הדיון במליאה עצמה בקריאה שניה ושלישית, חברי הכנסת לא מבינים במה מדובר. כשח"כ מיכאל איתן אומר לראש ועדת חוקה אוריאל לין, 'תשמע, יהיה פה בית משפט לחוקה. תהיה פה אפשרות לפסול חוקים של הכנסת', לין עונה לו 'מה פתאום? אף אחד לא מתכוון לתת את זה'. זאת אומרת, חברי הכנסת שדנו בחוק עצמו, דיון לא ארוך כל כך, לא בדיוק הבינו.

"אבל זה פחות עקרוני בעיני. אני שוב מבקש לחזור לדיון הבסיסי – גם אם יש פגמים, ובחוק יסוד הרוטציה יש בעיני הרבה מאוד פגמים ציבוריים, בהתנהלות ובתוכן, זה עדיין לא מצדיק שבית משפט יסמיך את עצמו יש מאין להיות פוסק אחרון בכל מה שנראה בעיניו כפגם. בין אם הוא צודק ובין אם לא. המשמעות היא שאנחנו מקבלים על עצמנו שלטון של מלך-פילוסוף. של מישהו שהוא לא נבחר ושהוא פוסק אחרון".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בכנס ״מקור ראשון״, 8 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בכנס ״מקור ראשון״, 8 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל בעולם יש דוגמאות רבות להתערבות משפטית בתיקוני חוקה, בלי שנדחקים לסמטה ללא מוצא הזו.
"בעולם זה פשוט לא מקובל. זה יפה מאוד שפרופ' יניב רוזנאי, שהוא חבר וחוקר מאוד מוערך, הביא מקצווי עולם את 'תיאוריית המבנה הבסיסי'. הודו, בנגלדש, קולומביה. תודה רבה. וגם שם, מדברים על מדינות שבהן יש חוקה קלאסית. ובצדק כתבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שגם אם אנחנו מדברים על חוקי יסוד כעל חוקה, זו עדיין חוקה בבנייה. אין לה מבנה בסיסי של חוקה.

"אבל עזוב… אני, מבחינתי, לא מוכן לקבל את הודו כדוגמה. יפה מאוד שיש מדינה אחת שהיא יותר אקטיביסטית מאיתנו. שיטת השפיטה שלה היא ששופטים ממנים שופטים, וזה לא בכדי קורה שם. אני לא מוכן ללכת בדרכה. והמשמעות היא שאם בית המשפט בא ואומר 'אני יכול לקבל כל החלטה שהיא' אז הוא לא כפוף יותר לשלטון החוק, והוא כורת את הענף שעליו הוא יושב".

"אני, מבחינתי, לא מוכן לקבל את הודו כדוגמה. יפה מאוד שיש מדינה אחת שהיא יותר אקטיביסטית מאיתנו. שיטת השפיטה שלה היא ששופטים ממנים שופטים, וזה לא בכדי קורה שם. אני לא מוכן ללכת בדרכה"

תסביר.
"הסמכות של בית המשפט נובעת מחוק יסוד השפיטה. אם חוק יסוד זה דבר שאפשר לערער עליו, אז באותה מידה תבוא – חלילה – הממשלה ותגיד שבמקרים קיצוניים מאוד, מקרים קיצוניים שבקיצוניים, אנחנו נוכל לשקול האם לא ללכת לפי סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה שנתן סמכות לבג"ץ לפסוק. זה מוביל לאנרכיה. כל רשות צריכה לפעול בגדרי הסמכות שלה, מתחת למסגרת אחת, שאותה קובעת החוקה. ואם אתם, השופטים, הגעתם למסקנה שחוקי היסוד הם החוקה – כבדו את זה".

בית המשפט העליון בהודו, בניו דלהי (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
בית המשפט העליון בהודו, בניו דלהי (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

טיעון בולט נוסף בצד השני הוא טיעון "אבל מה יקרה אם הכנסת תחוקק את חוק 'כל בן הילוד היאורה תשליכוהו'. האם גם אז לא יהיה מקום לביקורת שיפוטית?
"ומה תעשה אם דווקא בית המשפט יפסוק שכל בן הילוד היאורה תשליכוהו? הרי בסופו של דבר אני חייב לבחור בפוסק אחרון. הרעיון בדמוקרטיה הוא שאין פוסק יחיד. יש הפרדת רשויות ויש כללי משחק.

"אבל בסופו של דבר, בקצה של הקצה של הקצה, אני כן צריך לקבוע מי מחליט. אם אתה בא ואומר 'המחליט האחרון הוא בית המשפט', זה אומר שאתה משום מה סומך עליו שהוא פחות מסוכן משליט שנבחר וצריך לחזור אל העם מדי ארבע שנים. ההנחה שלי בדיוק הפוכה. בעיני, זו גישה שאיננה דמוקרטית.

"אם אתה בא ואומר 'המחליט האחרון הוא בית המשפט', זה אומר שאתה משום מה סומך עליו שהוא פחות מסוכן משליט שנבחר וצריך לחזור אל העם מדי ארבע שנים. ההנחה שלי בדיוק הפוכה. בעיני, זו גישה שאיננה דמוקרטית"

"אני אגיד לך יותר מזה: גם מבחינת ההסדר החברתי, נגיד שמגיעים חבורה של פרופסורים ומשכנעים את עצמם בכנסים שהם עושים שהמלך הפילוסוף הוא דרך יותר טובה ומוסרית לנהל את החיים. למה הם מצפים שהציבור יסכים לקבל את זה? למה שהציבור יסכים לקבל, שקבוצה מצומצמת תכפה את הערכים שלה עליו?

"ולכן, אני בעד פיקוח שיפוטי, בוודאי פיקוח שיפוטי מנהלי. אני גם בעד חוקה, רק לא חושב שקיבלו אצלנו חוקה באופן נכון. ואני אפילו בעד ביקורת שיפוטית על חוקים. אבל – בסופו של הדבר, בקצה, צריכה להיות החוקה שאותה קובע הציבור, בפרוצדורה הרבה יותר נוקשה ממה שקרה אצלנו.

"בהינתן העובדה שזה מה שקורה אצלנו – לא יכול להיות שבית המשפט יסמיך את עצמו להיות פוסק אחרון, כי כך הוא בעצם פורק את עולו של הריבון. את עולו של הציבור. והציבור לא יקבל את זה".

ד"ר אביעד בקשי
ד"ר אביעד בקשי

איך חומקים מהדילמה?

ואם העניינים המשפטיים והעקרוניים לא מספיק מסובכים, הדיון כולו מתנהל באווירה ציבורית ופוליטית רעילה, שאי אפשר להתעלם ממנה.

או שאולי אפשר?

ד"ר הלל סומר, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי הרצליה, חושב שכן, אבל עוד לפני שהוא מסביר איך אפשר לעשות את זה, הוא מסביר למה הוא מצדיק התערבות של בג"ץ, למרות כל מה שנאמר למעלה:

"חוקי יסוד מחולקים לשתי קטגוריות. אחת עוסקת בהסדרים משטריים ואחר עוסקת בזכויות אדם. הדיון בבג"ץ בעניין חוק הלאום עוסק בזכויות אדם. הדיון על חוק יסוד הממשלה עוסק בהסדר משטרי. אני חושב שאנחנו צריכים פחות לחשוש מהתערבות בית המשפט בחוקי יסוד שעוסקים במשטר עצמו. ניקח לדוגמה את הסעיף בחוק יסוד הממשלה שמשריין את התיקונים בהסכמה של 70 חברי כנסת. בג"ץ יכול פשוט להכריז שהוא לא תקף".

"הדיון בבג"ץ בעניין חוק הלאום עוסק בזכויות אדם. הדיון על חוק יסוד הממשלה עוסק בהסדר משטרי. אני חושב שאנחנו צריכים פחות לחשוש מהתערבות בית המשפט בחוקי יסוד שעוסקים במשטר עצמו"

כי זה שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק?
"כי זה שינוי של כללי המשחק. נקודה. בלי קשר לשאלה אם זה תוך כדי משחק או לא. יש כלל מאוד מאוד בסיסי שאומר שכל כנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה. הרי תומכי חוק היסוד הזה, מאיפה הם באים? הם אומרים 'אנחנו הכנסת, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים'. סבבה. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אבל אתם חייבים לשמר את כוחה של הכנסת להמשיך ולעשות מה שהיא רוצה. הדבר היחיד שאתם לא יכולים לעשות, זה להגביל את כוחה של כנסת עתידית מלעשות מה שהיא רוצה.

"זו הייתה עמדתו של השופט מישאל חשין בפס"ד המזרחי. הרי יש חוקים שכתובים עליהם כל מיני הגבלות של כמה חברי כנסת צריך כדי לשנות את חוק היסוד. חשין אמר: כל מקום שכתוב בחוק מספר שהוא מעל 61 צריך לקרוא אותו כאילו הוא 61. אם בית המשפט יחליט ללכת לפוזיציה הזאת, אני לא אזדעזע".

השופטים אהרן ברק (מימין) ומישאל חשין (צילום: פלאש90)
השופטים אהרן ברק (מימין) ומישאל חשין (צילום: פלאש90)

השאלה היא אם בית המשפט יוכל להיכנס אפילו לפוזיציה הפורמליסטית הזו, בלי שתקום פה צעקה על הדיקטטורה של בג"ץ.
"אני משפטן, לא פוליטיקאי".

בית המשפט גם הזהיר מראש שהוא יתערב במקרה של שימוש בחוק יסוד לצרכי שעה. שזה המקרה פה.
"ברור לכולם שזה המצב, למרות שהם ניסחו את החוק כאילו הוא לא לצרכי שעה. בחוק כתוב 'ממשלה, יכול שתהיה ממשלת חילופין'".

כלומר הם יצרו בעצם שתי אפשרויות משטריות. עד היום היינו במשטר מסוג אחד, ומעכשיו אנחנו יכולים לבחור בין שתי צורות משטר. עם ראש ממשלה אחד ועם שני ראשי ממשלה.
"נכון. ויש לזה הצדקה, כי תזכור שזו לא ממשלת הרוטציה הראשונה. אז אתה יכול להגיד: אוקיי, אנחנו רואים שרוטציה מתחילה להיות פה אלמנט קבוע, בואו נסדיר אחת ולתמיד איך נראית רוטציה. יש בזה לוגיקה".

"בחוק כתוב 'ממשלה, יכול שתהיה ממשלת חילופין'. ויש לזה הצדקה, כי זו לא ממשלת הרוטציה הראשונה. אז אתה יכול להגיד: אוקיי, אנחנו רואים שרוטציה מתחילה להיות פה אלמנט קבוע, בואו נסדיר אחת ולתמיד"

כדי שמעכשיו והלאה, בכל פעם שניקלע למצב של חוסר הכרעה פוליטית, החוק יסדיר איך פותרים את הבעיה הזאת.
"נכון. אבל על זה צריך לומר שמה שעשו בחוק יסוד הממשלה הוא מה שהייתי קורא לו רוטציה חזקה. הרוטציה שהייתה אצל יצחק שמיר ושמעון פרס (ב-1984 וב-1988) לא הייתה כזו. אז, כל אחד שהיה ראש ממשלה היה ראש ממשלה מלא. הוא כן היה יכול לפטר את השרים של הצד השני, למשל".

ד"ר הלל סומר (צילום: פייסבוק)
ד"ר הלל סומר (צילום: פייסבוק)

הסעיף הזה נכנס לחוק כדי להגן על נתניהו מפני הלכת דרעי-פנחסי, להשאיר אותו במעמד שהוא יותר גבוה משר בממשלה, כך שהוא יהיה חסין מפיטורין.
"תיאורטית בית המשפט היה יכול לקבוע, לו רצה – והוא לא רצה – שהלכת דרעי-פנחסי חלה גם על ראש ממשלה או על ראש ממשלה חלופי. הרי הייתה עתירה שביקשה להחיל את זה גם על ראש הממשלה, לא רק על ראש ממשלה חלופי".

ברור שבאווירה הציבורית הנוכחית, בית המשפט צריך להתנהל בזהירות מופלגת.
"אתן לך דוגמה להחלטה אפשרית של בג"ץ. תאר לך שבג"ץ אומר: אני דוחה את העתירה, בגלל שהפירוש הנכון של החוק הוא מה שאמר חשין בפס"ד המזרחי ולפיו כל אימת שכתוב בחוק יסוד מספר שהוא גבוה מ-61 צריך לקרוא אותו כ-61. מכיוון שזה המצב, אין לנו צורך לקבל את העתירה. שים לב לתרגיל. בג"ץ במקרה כזה דחה את העתירה אבל גם מחק את הסעיף שהגביל ל-70. יש מלא תרגילי ביניים בסיפור".

השאלות שעולות בהקשר של חוק הלאום הרבה יותר מורכבות.
"אני לא יכול להעריך מה יקרה, אבל גם שם יכול לקרות אותו תהליך. כי הרי מה הטענה העיקרית נגד חוק הלאום? הטענה העיקרית היא שהחוק פוגע בשוויון כפי שבית המשפט קבע שהוא מעוגן בחוק כבוד האדם וחירותו.

"תאר לעצמך שבית המשפט נותן פסק דין כזה: אחד, חוק הלאום לא משנה שום דבר במעמד השוויון, שנשאר זכות חוקתית על-חוקית מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ושתיים, חוק היסוד אינו משנה דבר מבחינת מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והיא תמשיך להיות כזו בהתאם להגדרתה בחוקי היסוד הקודמים. לאור האמור אנחנו דוחים את העתירות, כי אין בחוק הלאום דבר שמשנה את המצב הקודם".

ואז ידחו את העתירות ובאותו זמן יקבלו אותן.
"יפה. גם האופציה הזו קיימת".

בית המשפט העליון בירושלים ב-4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)
בית המשפט העליון בירושלים ב-4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)

ועדיין נשאלת השאלה העקרונית, המקדימה: מאיפה לבית המשפט סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד?
"בית המשפט עשוי לחמוק משאלת הסמכות. הוא עשוי לא להכריע בה. אני לא בטוח שבעתירות האלה בית המשפט יכריע בשאלת הסמכות. כי יש פה עוד שאלה, שהיא שאלה מאוד מאוד חשובה: שאלת העיתוי.

"התשובה לעתירות האלה צריכה להינתן תוך 21 יום. ואז אף אחד לא אמר שהדיון יהיה מייד ואף אחד לא אמר שפסק הדין יהיה מיידי. אני מזכיר לך שעל פי כל ההערכות, בדצמבר הכנסת מתפזרת. ואז ייתכן מאוד שחלק מהדברים יהפכו להיות תיאורטיים. או ללא דחופים. כי גם אם חוק היסוד נשאר והממשלה מוחלפת, אז אין דחיפות לטפל בזה.

"על פי כל ההערכות, בדצמבר הכנסת מתפזרת. ואז ייתכן מאוד שחלק מהדברים יהפכו להיות תיאורטיים. או ללא דחופים. כי גם אם חוק היסוד נשאר והממשלה מוחלפת, אז אין דחיפות לטפל בזה"

"הרי זה לא פסק דין שכותבים אותו מהיום להיום. זה צריך יהיה להיות פסק דין ארוך ומפורט. ובג"ץ, אם הוא מבין שהבחירות הולכות להיות גם על שאלת סמכויות בג"ץ, לא ירצה לספק תחמושת כל כך חזקה למתנגדי בג"ץ לקראת הבחירות. כי אין מתנה גדולה מזו לנפתלי בנט ואיילת שקד, ואני לא בטוח שבג"ץ מעוניין להעניק להם אותה. בטח אם הממשלה הזו מתפזרת לדרכה. צריך לזכור גם את האופציה הזו".

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כנסת של כלבים בשירותו של נתניהו שמשתלחת ברשויות החוק צריך לעצור את נתניהו יחד עם כל הכלבים שלו עד להחלתה בבית המשפט בקשר לעבירות שלו אחרת הוא והכלבים שלו ישמידו את המדינה ובלבד שנתניהו ... המשך קריאה

כנסת של כלבים בשירותו של נתניהו שמשתלחת ברשויות החוק צריך לעצור את נתניהו יחד עם כל הכלבים שלו עד להחלתה בבית המשפט בקשר לעבירות שלו אחרת הוא והכלבים שלו ישמידו את המדינה ובלבד שנתניהו לא יכנס למעשיהו נתניהו למעשיהו עכשיו כבר הספיקו לנו כל הסיפורים שלו

עוד 2,763 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

מי אמר שאין תקציב?

מי אמר שלא אושר תקציב לישראל? לא ברור מדוע אנחנו הולכים לבחירות. למה גנץ התפתה לענייני פיזור הכנסת. לישראל יש תקציב ברור.

הוא אמנם לא מיועד לענייני חינוך, רווחה, בריאות, ומטרות אזוטריות נוספות מסוג זה, אבל אל תהיו קטנוניים. לישראל יש תקציב. תקציב השוחד הממשלתי.

פשוט. לא מסובך ומממן כל מה שמחייבות המשילות הארוכה של הממשלה.

תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם ראש הממשלה ושר האוצר רוצים קודם כל לשמן ולפטם את שותפיהם הקואליציוניים החרדים.
ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים. מאות מיליוני שקלים מאושרים למגזר החרדי גם כשאין תקציב לשום בית חולים או ניצול שואה.

תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם רה"מ ושר האוצר רוצים לשמן ולפטם את שותפיהם הקואליציוניים החרדים.
ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים

תקציב השוחד לכאורה של ממשלת ישראל הוא לא המצאה ייחודית למקרה של בחירות מוקדמות או מגפת קורונה.

הוא מתוכנן היטב במרתפי משרד ראש הממשלה, בחדרים הסגורים של בלפור ומרכז הליכוד. מיטב המוחות עובדים עליו במהלך השנה. מוחות פוליטיים מתוחכמים ומוחות משפחתיים נאמנים. שום בעיה לא נעלמת מעיניו של ראש ממשלת תקציב השוחד השלטוני לכאורה.

עובדה. 6 מיליארד שקלים פוזרו על ראשם של האזרחים למרות שבכירי האוצר טענו שאין תקציב. רה"מ הוכיח שיש תקציב. בימים אלה שוב מפזר ראש הממשלה תקציב דומה של עוד 6 מיליארד ש"ח. הכל מתקציב השוחד של מדינת ישראל.

ישראל מתרסקת ממחדלי הקורונה? אין בעיה. רה"מ וממשלתו מאשרים 90 מיליארד ש"ח בקפסולות או ארגזי קרטון או אריזות שי חגיגיות.

מהיכן נלקחו המיליארדים לרכש הצוללות? עובדה שהשנה צה"ל קיבל עוד 3 מיליארד שקלים וגם ספינות המגן כבר החלו לעגון בנמל חיפה.

הכל מתקציב השוחד לכאורה של ישראל. אל דאגה.

תקציב השוחד לכאורה אמנם לא מעוגן עדיין בחוקי המדינה, אבל הוא מבוצע בכל בקר וערב. ביעילות. בנחישות. בהתמדה.

צריך לרכוש חיסונים במאות מיליוני דולרים? רה"מ מאשר. מיד. אתם רוצים לטוס לאמירויות? רק תגידו וכבר נפתח סעיף בתקציב השוחד לכאורה ומטוסינו ימריאו.

הנה ההתיישבות הצעירה מבקשת לאשר כמה עשרות יישובים ערב סיום תפקידו של טראמפ, ויש לזה כמובן מיליונים משוריינים.

צריכים מטוס חדש לראש הממשלה ורעייתו? שעלותו מתנפחת פלאים לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס.

צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן בתכנון מראש תקציב מיוחד בתקציב השוחד לכאורה של מדינת ישראל.

צריכים מטוס חדש לרה"מ ורעייתו? שעלותו מתנפחת לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס. צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן תקציב מיוחד

כל הבכי והנהי סביב תקציב המדינה, התפטרות הפקידים בכירים ויללות הפרשנים הכלכליים אינם רציניים.

למדינה שראש ממשלתה נאשם בשוחד משום מה, יש פשוט תקציב שוחד לכאורה. ואם חלילה הוא צריך ללכת שוב לבחירות בגלל שלא אישר תקציב רגיל למדינה,יש לו תקציב שוחד לכאורה.

זה עומד לרשותו 365 ימים בשנה. מפקד עליו שר האוצר שלו וכל שומרי הסף, ממבקר המדינה ועד נגיד בנק ישראל מתיישרים מיד. והכל לפי תקציב השוחד לכאורה. למה צריך תקציב מסובך, שיעבור ביורוקרטיה מקצועית ושרשרת אישורים בכנסת? לא מובן.

בכל מדינת עולם שלישי מקובל להתנהל לפי תקציב השוחד לכאורה. כדאי שגם בג"ץ יכיר בעניין הזה. אם עוד לא גילו שם ניגוד עניינים, הם יגלו שגם תקציב בתי המשפט אמור לבוא השנה מתקציב השוחד המיוחד לכאורה שמאשר ראש הממשלה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 505 מילים

נתניהו: יש למנות פרויקטור לנושא האלימות בחברה הערבית

בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לעכב פתיחת שלב ההוכחות במשפטו ● בית המשפט העליון התיר לערוך חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה ● כחול לבן בסרטון נגד מיקי זוהר: ״להקיא ממנו״ ● המגעים במשותפת: ברע״ם מסכימים להבטיח לא להמליץ על נתניהו אך דורשים לדעת עם איזה מפלגה כן אפשר יהיה לשתף פעולה ● מרידור על איומי התביעה של כ״ץ: ״אמת דיברתי״

עוד 36 עדכונים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

מסמוס, טרפוד וטינוף - יום הכיפורים של אגף התקציבים

לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,006 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה