ב-15 ביולי, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים בה הודיע על חלוקת מענק לכל אזרח, בסכום שינוע בין 750 שקל לרווק ל-3,000 שקל למשפחה עם 3 ילדים ויותר.
"כשאנחנו נותנים להם את הכסף הזה, זה מעודד את הצריכה ואת התעסוקה. הוא יניע יותר מהר את גלגלי הכלכלה. כך עובדת הכלכלה", הכריז נתניהו באותו מעמד תוך שימוש בתנועת ידיים תיאטרלית של גלגל.
רבים מאנשי המקצוע ופרשני הכלכלה, וביניהם גם כאן בזמן ישראל, הזהירו אז כי מדובר במהלך נמהר שהוא בזבוז משווע של כספים, בהיקף עצום של כ-6 מיליארד שקל. חלק מהפקידים המעורבים בשגרה בהחלטות הכלכליות במדינה, ובראשם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שמעו על ההחלטה בהפתעה רק אחרי שהתקבלה.
וזה לא שלישראל היה ביולי כסף מיותר שלא היה מה לעשות איתו. סכום הכסף הזה היה חסר, למשל, לצורך פתיחת מערכת החינוך בקפסולות בשלב מוקדם יותר, אחרי הסגר השני.
מחקר שערכו פרופ' נעמי פלדמן ופרופ' אורי חפץ מהאוניברסיטה העברית ופורסם בחודש האחרון מאשש את חשש המומחים. המחקר מגלה כי 42% מכספי המענק הוזרמו על ידי הציבור לצורך כיסוי חובות. רק כרבע מהמענק יועד לצורך "הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה.
למעלה ממחצית המענק שזרם להחזר חובות הועבר להקטנת האוברדרפט בבנק, כ-35% ממנו זרם לתשלום חובות עבור תשתיות כמו חשמל ומים, ואילו לכיסוי חובות המשכנתא המענק היווה דווקא את החלק הקטן ביותר. ייתכן שהסיבה לכך היא האפשרות שניתנה למי שמתקשה להחזיר את המשכנתא לדחות את תקופת התשלומים עד לינואר 2021.
ברור שהמענק החד פעמי שניתן לאוכלוסייה, ביחס של חצי אחוז מהתוצר, מניע בעיקר את גלגלי הפופוליזם מאשר את גלגלי הכלכלה. ובכל זאת הזרמת חלק כל כך גדול מהמענק לצורך החזר חובות, כפי שחושפים פלדמן וחפץ במחקרם, הוא יותר מרמז להידרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו בשנת 2009, ולבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים.
הריבית הנמוכה עודדה לקיחת הלוואות
במסעות הבחירות האחרונים הרבה נתניהו להציג לציבור את ישראל כפלא כלכלי, כך שבזמן שבכל העולם נכנסו למשבר הסאב פריים אנחנו דווקא פרחנו. אלא שחלק משמעותי מהפריחה הזו נבעה ממדיניות הריבית הנמוכה שהנהיג בנק ישראל לאחר פרוץ המשבר ב-2008.
אותה ריבית נמוכה עודדה את האזרחים לקחת הלוואות ולהרים הר חובות כפי שלא היה כאן מעולם. ההר הזה חצה כבר את הרף של חצי טריליון שקל, בואכה 600 מיליארד שקל. מדובר בסכום חובות הגבוה ביותר מפי-2 בהשוואה לסכום החובות שהיה לאזרחים עם כניסתו של נתניהו לבלפור בפעם השנייה.
היקף החובות לדיור שעם ישראל לקח על עצמו שילש את עצמו בתקופת נתניהו. כך נוצר בציבור הישראלי גם "אפקט העושר". כאשר מחיר הנכסים עלה, בעלי הדירות הרגישו שהם עשירים יותר, ופתחו את הכיס לחגיגת בזבוזים והלוואות צרכניות. התוצאה היא שבמאזני הבנקים רשומים כיום לא פחות מ-89.3 מיליארד שקל כהלוואות לכל מטרה.
היקף החובות לדיור שעם ישראל לקח על עצמו שילש את עצמו בתקופת נתניהו. כך נוצר בציבור הישראלי גם "אפקט העושר". כאשר מחיר הנכסים עלה, בעלי הדירות הרגישו שהם עשירים יותר, ופתחו את הכיס לחגיגת בזבוזים
גם שוק כלי הרכב הצטרף לחגיגת החובות שהציבור הישראלי לקח על עצמו. לפי נתוני משרד הרישוי שפורסמו ב-2017 בדה-מרקר נמצא כי על 726 אלף כלי רכב רשום שעבוד בנקאי. בסך הכל הלוואות בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל ניתנו לסקטור זה, רק על ידי הבנקים.
בכל שנות שלטונו לא טרח נתניהו ליישם חינוך פיננסי בישראל, אך הרבה להתגאות במספר הגבוה של כלי הרכב שמחזיקים התושבים, וגם בנמלי התעופה העמוסים בנופשים, שחלקם, איך לא, נעזרו בהלוואות כדי לממן את הנופש.
אלא שכמו בכל בועה כלכלית שמונעת מאוויר חם של חובות המבוססים על צריכה ולא על ייצור, גם לזו יש תאריך תפוגה. התאריך הזה מגיע בדרך כלל כשהוא מלווה במשבר כללי שבו האוויר החם מתפוגג בבת אחת או לאט.
בכל שנות שלטונו לא טרח נתניהו ליישם חינוך פיננסי בישראל, אך הרבה להתגאות במספר הגבוה של כלי הרכב שמחזיקים התושבים, וגם בנמלי התעופה העמוסים בנופשים, שחלקם, איך לא, נעזרו בהלוואות כדי לממן את הנופש
אין ספק שאת האותות הראשונים ליציאת האוויר החם ולבעיה הגדולה שמדינת ישראל נכנסה אליה קיבלנו עכשיו עם תוצאות מתן המענק. השאלה היותר מטרידה שעולה היא מה יקרה בימים שבהם המובטלים בעלי החובות יישארו ללא דמי אבטלה, ללא תמריצים, וללא מענקים חד פעמיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם