אילוסטרציה. תאונות עבודה בבניין (צילום: iStock)
שישים עובדים נהרגו בתאונות עבודה השנה

"תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

בדיקת זמן ישראל

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

קרוב ל-60 עובדים נהרגו השנה בתאונות עבודה בישראל, קצת פחות מהשיא של שנה שעברה. נכון לכתיבת שורות אלה, האחרון שבהם הוא עמרן חליל עומר מצלח, בן 31 מהכפר סרטה, שנהרג בעת שקיר קרס עליו במהלך עבודה על הריסת מבנה בהרצליה. בשבוע שלפני כן נהרגו פועל פלסטיני וטורקי במפעל באשדוד.

יום לפני כן נהרג רב נגד שחר זדה מחולון, בתאונת עבודה בבסיס צבאי. כשבוע לפני כן היה יום קשה במיוחד, כאשר ארבעה פועלים נפלו מגובה בזה אחר זה בתוך כמה שעות, אחד מהם מת במקום.

רוב ההרוגים נקטלו באתרי בנייה ואם נראה שרובם גברים, הרי שאפשר לצרף לרשימה גם צעירה בת 21 שנהרגה באוגוסט במהלך עבודתה במאפייה בג'וליס.
אין לזה סוף. יש גם מאות ניצולים שנותרו בחיים ומתמודדים עם הנכות ואובדן כושר העבודה.

הקטל היומיומי הזה מדווח בתקשורת, אבל לא תופס כותרות ראשיות ופוליטיקאים לא מפרסמים הודעות השתתפות בצער בטוויטר. הידיעות האלה הן לא עץ נופל ביער, אבל גם לא מציתות ימי אבל לאומי. ברדיו לא מחליפים את הפלייליסט לשירים שקטים.

צוותי חילוץ ורפואה מגיעים לאתר בנייה בקרית גת שבו נהרג עובד בתאונת עבודה. דצמבר 2019 (צילום: Flash90)
צוותי חילוץ ורפואה מגיעים לאתר בנייה בקרית גת שבו נהרג עובד בתאונת עבודה. דצמבר 2019 (צילום: Flash90)

גם דיון שנערך בנושא הזה ביום שלישי בכנסת נדחק לשולי ההתרחשות הפוליטית. מדובר בוועדת משנה לתאונות עבודה בענף הבניין בראשות ח"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת. הדיון העלה שלל נושאים הקשורים לנפגעי התאונות, ובראשם הקיצבה הזעומה שהם זכאים לה, שאינה צמודה לשכר הממוצע או אפילו לא לשכר המינימום. סעדי הבטיח להגיש הצעת חוק בעניין.

רוית בן ברוך, נפגעת עבודה, בשיחת זום עם ועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין. נובמבר 2020 (צילום: (צילום מסך מתוך שידורי ועדת בוועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין))
רוית בן ברוך, נפגעת עבודה, בשיחת זום עם ועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין. נובמבר 2020 (צילום מסך מתוך שידורי ועדת בוועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין)

אחת הנפגעות שדיברה בדיון היתה רוית בן ברוך בת ה-43, שהוכרה באובדן מלא של כושר עבודה לצמיתות, וחיה מחלופת שכר זעומה של 3,677 שקל לחודש. לדבריה, התאונה הותירה אותה עם פוסט טראומה ופירקה את התא המשפחתי שלה.

עוד היא ציינה, כי הנכים מתאונות לא זכאים להנחות בארנונה או בשירותים אחרים, וכי היא אינה זכאית לקצבת הורה יחידני, לנוכח האיסור בקבלת כפל קצבאות. על הוצאות רפואיות אין מה לדבר.

"מהסכום הזה מצופה ממני לחסוך לפנסיה, אבל גם החשב הכי בכיר באוצר לא יסתדר עם זה", אמרה והוסיפה שהיא מייצגת את עצמה.

באופן מוזר, מי שלא נכחו בדיון הם דווקא הארגון היציג של נכי תאונות עבודה – גוף עתיר תקציבים הפועל תחת הביטוח הלאומי ומקבל הפרשה של 10 שקלים בחודש מכל נכה תאונה. וכאלה יש מאות אלפים.

סעדי אמר שהוא רואה בחומרה את היעדרות הארגון ודובריו של הח"כ התעקשו על כך שנציגי הארגון הוזמנו לדיון. אלא שבשיחה שקיימנו יום לאחר מכן עם יו"ר ארגון נכי העבודה יוסי דדוש, הוא טען שלא קיבל הזמנה וציין שהוא בדיוק כותב מכתב תלונה בעניין הזה ליו"ר וקצין הכנסת.

אוסמה סעדי (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אוסמה סעדי (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

מי שכן כיכבו בדיון הזה הם דווקא חברי הרשימה המשותפת (סעדי כאמור, היבא יזבק, ג'אבר עסקאלה וסעיד אלחרומי). סעדי דיבר על כך שהממשלה לא קיימה את החלטה שהתקבלה לפני ארבע שנים להקים מכון להכשרה למקצועות הבנייה (מזכיר הממשלה לא הגיב לפנייתנו בנושא).

בסיכום הדיון, ציין סעדי את ההליכים המשפטיים המורכבים וממושכים מדי, כך שעד שהעובדים מצליחים לממש את הזכאות להכרה בנכות ולתבוע את המעסיק, יכולות לחלוף כמה שנים טובות, שכן הם לא מצליחים לתבוע ישירות את המעסיק הישיר.

"נביא לדיון את הרחבת האחריות של הקבלנים. יש תופעה של סחר בהיתרי עבודה, חלק גדול מהפלסטינים לא יודעים מי המעסיק שלהם בישראל", אמר.

"כשהעובד נפגע הוא מטורטר עד שהוא מצליח לראות אצל מי הוא עובד וצריך לשים לזה סוף. הוא מגיע לבית המשפט, תובע את הקבלן הראשי וזה תובע את קבלן המשנה ונוצר תיק עב כרס שיידון כמה שנים טובות, ובינתיים העובד בלי כושר השתכרות ופרנסה. ההתחשבנויות הפנימיות האלה של קבלנים ראשיים ומשניים לא צריכות לעניין את העובד".

אנשי זק"א מפנים עובד בניין כבן 50 שנהרג במהלך העבודה בבסיס הקריה בתל אביב. 26 במרץ 2017 (צילום: Moti Karelitz/Flash90)
אנשי זק"א מפנים עובד בניין כבן 50 שנהרג במהלך העבודה בבסיס הקריה בתל אביב. 26 במרץ 2017 (צילום: Moti Karelitz/Flash90)

גופי הטיפול בתאונות חלוקים

התאונות באתרי בנייה ובבתי מלאכה או מפעלים אולי לא מרכזות עניין רב בציבור, אבל ככל שזה נשמע מוזר, דווקא בקרב הארגונים שמנסים לקדם את הנושא, הפוליטיקה תוססת למדי – ובתחום פועלים כמה גופים שלא בהכרח אוהדים זה את זה ומקיימים דרגות שונות של שיתוף עם הגוף הממשלתי שאמור לתת את הפתרון.

בין היתר הכוונה לקו לעובד, ובמקביל אליהם גם הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה והקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, שבראשה עומדת ד"ר הדס תגרי.

זו האחרונה דיברה בכנסת על כך שבאתרי בנייה יש בעיה של תת-דיווח על קבלני משנה, והדבר מקשה על העובדים לקבל טיפול רפואי ולאחר מכן לתבוע פיצוי על הנזק. היא קראה לביטוח הלאומי וכן למנהל האכיפה במשרד העבודה לבדוק תלושי משכורת באתרי העבודה, כי "זה חשוב גם לאוצר שגובה דמי ביטוח וחשוב גם לעובדים במקרה שייפגעו".

בנוסף, תגרי קבלה על כך שאין מידע מספק מהביטוח הלאומי על התביעות שהוגשו והתקבלו. מהמידע שכן פורסם, היא ציינה שהפלסטינים היוו רק כ-8% מאלה שזכאים לפיצוי, למרות שהם מהווים שליש מההרוגים בתאונות עבודה, וזו אינדיקציה לכך שהם מתקשים לתבוע.

תגרי נגעה גם בעצב הרגיש של תאונות העבודה: הפיקוח, שמנהל האגף שאמון עליו, חזי שוורצמן ממשרד העבודה, ישב בוועדה לצידה.

"אין כמעט פיקוח של מנהל הבטיחות ביישובים ערביים וכל עוד שאין פיקוח קשה לבוא בטענות לאנשים שלא מצייתים לכללי הבטיחות ושיש אווירה של הפקרות ולא מדווחים על אתרי בניה. מה רבותא לדווח אם אין פיקוח?

"חשוב שהמדינה תפגין נוכחות. שמנהל הבטיחות יבוא לפיקוח שגרתי, לא מבצעים ולא משטרה … אני מבקשת שלא יפריע לי באמצע הדברים. הנתונים הם של מנהל הבטיחות, אני מצרה על ההתנהלות שהיא לא אתית ולא מכבדת".

לבסוף, היא הפנתה את הביקורת אל המשטרה. "אין נוהל שיטתי של הודעות למשפחות על הרוגים ופצועים קשה. יש הרבה מקרים בעיקר של נפגעים ערבים, משפחות קראו על זה ברשתות או שמעו בתקשורת או הגיעה אליהם הודעה באיחור. למשפחות גם אין מושג מה קורה עם החקירה, האם היא מתקדמת, האם התיק נסגר או עבר לפרקליטות".

תגרי: "אין נוהל שיטתי של הודעות למשפחות על הרוגים ופצועים … משפחות קראו על זה ברשתות או שמעו בתקשורת … אין להם מושג מה קורה עם החקירה, האם היא מתקדמת, האם התיק נסגר או עבר לפרקליטות"

האמירות האלה על היעדר פיקוח, הקפיצו את שוורצמן, שתוארו הארוך הוא ראש מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית והמפקח הראשי במשרד העבודה. כך הוא הגיב בדיון:

"זה לא נכון. יש מאה מפקחים שנמצאים שם בגשם ובחום. היא חוזרת על זה, אתה רוצה שאני אתקשר למפקחים עכשיו בטלפון? יש מפקחים גם במגזר. זה לא נכון להגיד כל הזמן מנהל הבטיחות. מה הקבוצה שלכם עושה?"

חזי שוורצמן ראש מנהל בטיחות במשרד העבודה
חזי שוורצמן ראש מנהל בטיחות במשרד העבודה

ואכן, הקלישאה שהשתרשה בציבור היא שיש מאות משגיחי כשרות ורק כתריסר וחצי מפקחי בטיחות בעבודה. זה היה בדיוק כך עד לפני כשנה, וכיום המספר גדל לכ-100 מפקחים, שאמורים לפקח על 85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, ועוד מי יודע כמה אתרי בנייה לא מוכרים.

שוורצמן הוא כתובת ראשית בדרך לצמצם את ההרג והנפגעים המיותרים והרבים מדי. הוא נכנס לתפקידו לפני שנה בדיוק, ובשיחה שקיימנו איתו, הודה שיש בעיה באכיפה ובטיפול המשפטי שכרוך בה, והציב יעד של שינוי כיוון להמשך הדרך.

"יש לנו כמאה מפקחים שמתעסקים יום ולילה בעבירות בנייה וליקויים ומצילים עשרות עובדים מדי יום, גם ביישובי המגזר וגם ביישובים היהודים", אמר שוורצמן לזמן ישראל.

"נכון שביישובי המגזר הערבי קרוב ל-80% מהאתרים לא מדווחים לנו, אנחנו לא יודעים על קיומם. הייתי אמור להיפגש בעניין הזה עם יו"ר הוועדה אוסאמה סעדי וראשי עיריית אום אל פאחם ויפיע ועוד כמה, ובגלל הקורונה המפגשים נדחו אז עשינו אותם בזום. אמרנו ליישובים הערבים ולמועצות המקומיות, אנחנו מבקשים סיורים משותפים איתכם. הם לא כל כך שיתפו פעולה ואולי לא הבינו את הרעיון", הוא הוסיף.

שוורצמן: "יש לנו כמאה מפקחים שמתעסקים יום ולילה בעבירות בנייה וליקויים ומצילים עשרות עובדים מדי יום, גם ביישובי המגזר וגם ביישובים היהודים"

לדבריו, הוא יזם פיילוט של שיתוף מפקחי בנייה בסיורים של שיטור קהילתי, כך שיוכלו להתייחס גם לאתרי בנייה ותלונות על מנופים שפועלים באופן מסוכן קרוב מדי למוסדות ציבור או חינוך.

על הפער בין מעט המפקחים למספר העצום של אתרי הבנייה והעבודה בכלל הוא מגשר באופן הבא:

"יש 70 אלף מפעלים ו-15 אלף אתרי בנייה ואני מחלק את המפקחים לאתרים לפי עקרון פארטו (עקרון היעילות בהקצאת משאבים – ע.ש), אני שולח אותם ל-20% מהאתרים שמייצרים 80% מהבעיות, מבחינת הרקורד הבטיחותי של הקבלנים ולפי מודיעין שאומר שיש שם הפרות בוטות".

אתר בנייה ביבנה שבו מנוף קרס, הרג ארבעה בני אדם ופצע אחד. מאי 2019 (צילום: Flash90)
אתר בנייה ביבנה שבו מנוף קרס, הרג ארבעה בני אדם ופצע אחד. מאי 2019 (צילום: Flash90)

לטענת עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, הצווים שאתם נותנים לא מתורגמים לכתבי אישום.
"הוא צודק לגמרי. עד היום לא עשינו את זה. נכנסתי לתפקידי בנובמבר 2019, ויחידת החקירות במשרד העבודה קמה ביוני 2020. הצבנו יעד של 60 תיקי חקירה ב-2021. המשטרה חוקרת תאונות קטלניות ובחלקם היא לא מגיעה למימוש המלצות".

משטרת ישראל אמנם הקימה יחידה מיוחדת בשם פלס, שאמורה לחקור תאונות באתרי עבודה, אבל לפי כלל הגורמים שאיתם שוחחנו, לשוטרים חסר רקע מקצועי להתמודד עם סוג החקירות האלה ועד היום נפתחו שם בקושי חמישה תיקים. ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה, כך שלא ידוע המספר המדויק.

שוורצמן אומר שהוא יכול לנהל את החקירות תחת חסותו. "אנחנו לא מחכים לאף אחד. נקדם כתבי אישום נגד קבלנים שמועלים באמון העובדים. הוצאנו נוהל ניתוב, מתי מפקח נותן צו בטיחות, מתי הוא נותן עיצום כספי ומתי הוא הופך את זה לכתב אישום.

"כאשר הקבלן סדרתי ושם עלינו קצוץ ואומר 'לא מעניין אותי השטויות שלכם', כל פעם עולים בהיררכיה: יהיה עיצום כספי. לא יזיז לו, יהיה כתב אישום. בסוף יזיז לו. היעד הוא 60 חקירות בשנה הבאה בהפרות של ליקויי בטיחות באתרי בנייה בישראל. בשנתיים האחרונות היו כתבי אישום מעטים, לכן אנחנו בקשר עם הפרקליטות והמשטרה, ונגדיל בצורה דרמטית את העיסוק בנושא הזה".

"היעד הוא 60 חקירות בשנה הבאה בהפרות של ליקויי בטיחות באתרי בנייה בישראל. בשנתיים האחרונות היו כתבי אישום מעטים, לכן אנחנו בקשר עם הפרקליטות והמשטרה, ונגדיל בצורה דרמטית את העיסוק בנושא הזה"

שוורצמן סרב לומר שהבעיה היא בבנייה בלתי חוקית במגזר הערבי, אך מדבריו אפשר להבין שחלק גדול מדי מהתאונות הן שם, שכן רוב הבנייה הלא חוקית היא במגזר הזה. מעבר לכך, החלק של הערבים בתאונות העבודה בכלל, כפול מהחלק היחסי שלהם בכוח העבודה בישראל.

"אנחנו עולים מדרגה בכל הטיפול גם בנושא האתרים שלא מדווחים מול הרשויות המקומיות. אנחנו דורשים – ולא מנחים או מבקשים אלא דורשים – דיווח על כל האתרים שנמצאים בתחומי המועצות או העיריות, כדי שנוכל לפקח או לדעת עליהם. שם נמצאים רוב הנפגעים בתאונות בנייה בישראל, בפלח הזה".

קריסת מנוף באתר בנייה בתל אביב. אוקטובר 2019 (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)
קריסת מנוף באתר בנייה בתל אביב. אוקטובר 2019 (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)

טיוח של תאונות עבודה

עו"ד ישראל אסל (48), הוא כאמור היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. הוא גדל במושב זוהר שבדרום וכיום מתגורר במרכז הארץ.

"אני אדם מאוד טכני, כשאתה גדל במושב אתה נחשף לציוד ומיכון חקלאי, ואחרי הצבא עסקתי הרבה שנים בציוד הנדסי כבד, בעיקר בחממות, לולים ודברים מהסוג הזה, וקיבלתי מטען של היכרות עם הבנייה מהשטח", הוא אמר בשיחה שקיימנו איתו בדרכו לדיון שנערך בכנסת.

אחרי לימודי משפטים הוא החל לעבוד בתחום תאונות עבודה ו"התחלתי לראות תאונות עם מנופים ואתרי בנייה, וזה הפריע לי. שאלתי את עצמי למה אף אחד לא עושה שום דבר?"

עו"ד ישראל אסל, יועץ משפטי פורום למניעת תאונות עבודה
עו"ד ישראל אסל, יועץ משפטי פורום למניעת תאונות עבודה

התיק הגדול הראשון שטיפל בו היה בתחילת העשור: המנופאי אלכסנדר מויסייצ'יקוב שנפל ונהרג באתר בנייה ברמת השרון. "התחלתי לטפל בתיקי העגורנים וכל הידע הטכני והמטען שהבאתי מהניסיון בשטח, הפך לידע ייחודי שעוזר לי בעבודה מול המשפחות. ככה התחלתי לעסוק בתאונות בנייה, עגורני צריח וכל סוגי הציוד שאפשר לחשוב עליו".

המהלך הציבורי הראשון שהוביל היה לפני כשבע שנים, כשהלך ישר על הראש של הגוף שאמור לטפל בסכנת המנופים: בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבעצמו היה אז אתר בנייה בתהליך, וכיום עומד על מכונו.

"אני מגיע לבית המשפט ורואה שלושה עגורנים שהמשקולות שלהם מסתובבות מעל ראשי השופטים. דרשתי לדעת האם הכל מאושר ובדוק. העגורנים היו של סולל בונה והם נלחצו ונכנסו לאטרף ואיימו עלי בתביעות לשון הרע". הוא דרש מהם להראות להנהלת בתי המשפט אישורים שיניחו את דעתם שהכל תקין.

מי שהיה באותו הזמן ממונה הבטיחות בסולל בונה, הוא ראובן בן שמעון. "הוא היה עד לטיוחים של תאונות עבודה בשיכון ובינוי, ולא הסכים לקחת בזה חלק. אז התפתח מאבק משפטי, ולאחר מכן הוא הקים את הפורום למניעת תאונות וקרא לי להצטרף אליו לפני ארבע שנים. הוא זכר ששלחתי את המכתבים בעניין המנופים בבית המשפט. לאט לאט התחלנו לשתף פעולה בפורום, ואנחנו פועלים יחד כבר כמה שנים".

צוות חילוץ מגיע לאתר בנייה ברמת גן שבו קרס מנוף לתוך בניין. מפעיל העגורן נפצע באורח בינוני. מרץ 2017 (צילום: Flash90)
צוות חילוץ מגיע לאתר בנייה ברמת גן שבו קרס מנוף לתוך בניין. מפעיל העגורן נפצע באורח בינוני. מרץ 2017 (צילום: Flash90)

לדברי אסל, לפני כמה שנים נספרו ההרוגים בתאונות בנייה בלבד, והוא היה שותף לדעה שצריך לכלול בספירה גם תאונות בתחומי החקלאות, השירותים, מסחר ותעשייה, שזוכים לפחות תשומת לב בהקשר הזה. בלי קשר למספר המדויק, ברור שכרגע אין שינוי לטובה.

"אנחנו עדיין במספרים שהם בפיזור הסטטיסטי של מה שקורה כל שנה. לא ירדנו לעשרה הרוגים. ההרוג מיום שני שעבר בהרצליה הוא תוצאה של ניהול אתר בלי מנהל עבודה. באים לעובד ומבקשים ממנו להרוס מבנה עם פטיש במקום עם טרקטור. הוא מתחיל לשבור קירות, ולא שמים לב שאם מורידים קיר, התקרה קורסת. זו תוצאה של ניהול עבודה שלא לפי הסדר ואתה מבין שאין פה מורה דרך".

"באים לעובד ומבקשים ממנו להרוס מבנה עם פטיש במקום עם טרקטור. הוא מתחיל לשבור קירות, ולא שמים לב שאם מורידים קיר התקרה קורסת. זו תוצאה של ניהול שלא לפי הסדר ואתה מבין שאין פה מורה דרך"

הוא טוען שכרגע צוואר הבקבוק בדרך לפתרון הוא לא בהכרח המספר המועט יחסית של המפקחים. "גם ה-18 מפקחים שהיו לפני שנה יכלו לרדת לשטח ולחלק כל יום 40 צווי בטיחות. זה אמור להיות שקול להזמנה למשפט. אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום. בזה אשמה התובעת הראשית במשרד העבודה שלא מגישה כתבי אישום. היא מגישה אולי חמישה כתבי אישום בשנה. זה לא משנה שיש לך 18 מפקחים או 200, הבעיה היא שלא לוקחים את התוצרים שלהם ומתרגמים לאכיפה".

ואכן, מתצהיר שחתום על ידי גלי לוי, התובעת הראשית במשרד העבודה, עולה שמתחילת העשור עד 2017 הוגשו כתבי אישום בודדים על ליקויי בטיחות בעבודה, בחלק מהשנים 4-5 בלבד. מאז לא נרשם שינוי. אלה מספרים מצחיקים בהתחשב בעשרות ההרוגים ומאות הנפגעים בתאונות העבודה בכל שנה.
לדברי עו"ד אסל, העבודה המשפטית אמורה להיות קלה יחסית, ואם היא לא מבשילה לכתבי אישום, המחיר הוא בחיי אדם.

"עבירות הבטיחות בעבודה מוגדרות ככאלה של אחריות קפידה. רק צריך למצוא את הרכיב העובדתי של העבירה ויש כתב אישום. הם מוציאים צווי בטיחות והיא לא מגישה כתבי אישום. מוציאים את הצו, מבקשים מהקבלן אישור שתיקן את הליקויים, הוא מחזיר להם מייל 'תיקנתי', ומורידים לו את הצו.

"במקרים שטיפלתי התברר שמשרד העבודה הוציא דו"חות למראית עין בטענה שהפיגומים לא תקניים, לא עשה עם זה כלום ואחרי שבועיים נהרג הפועל. המשרד לא אוכף את הדו"ח של עצמו".

"התובעת הראשית במשרד העבודה שלא מגישה כתבי אישום. היא מגישה אולי 5 כתבי אישום בשנה. זה לא משנה שיש לך 18 מפקחים או 200, הבעיה היא שלא לוקחים את התוצרים שלהם ומתרגמים לאכיפה"

לפני שנתיים היתה הפגנה גדולה מול ביתו של מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר בעקבות מקרים של תאונות בנייה באתרים שבאחריות החברה. הזעם הציבורי התנקז לחברה הזו, למרות שהאסונות קורים באותה מידה באתרים של ענקיות הבנייה והתשתיות האחרות, כמו שיכון ובינוי או דניה סיבוס.

לדברי אסל, אין סיבה שהדבר הזה יעיק במיוחד על המשקיעים בחברות האלה, שכן החשיפה הכספית שלהם למקרים של תאונה לא גבוהה, וחברות הביטוח מאפשרות להם לספוג את הנזק הכספי הקטן במקום להשקיע סכומים גדולים בהרבה בבטיחות.

"לבורסה החברות צריכות לדווח על אירועים מהותיים. פה מדובר על מוות של עובדים באתר בנייה. אם יש לי ביטוח אני חשוף בכעשרת אלפים שקל השתתפות עצמית, ואת הנזק תשלם חברת הביטוח. חצי מיליון או שני מיליון שקל, זה בטל בשישים.

"אחת הסיבות שחברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים, כתנאי לתחולת הפוליסה, שיעמדו בכך וכך תנאי בטיחות, היא שזה לא מעניין אותם. הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים. אם לא ימכרו את הפוליסות, כל ההכנסות האלה ילכו לחברות ביטוח אחרות".

לדעתו, גופי האכיפה צריכים לבדוק מה כמות המשאבים שחברות הבנייה הגדולות השקיעו למניעת תאונות עבודה.

"עלות ההשתתפות העצמית נמוכה יותר מאמצעי המיגון. אם יש לך אתר עם 40 מרפסות ואתה צריך להתקין מעקה זמני לכל מרפסת, העלות יכולה להגיע ל-200 אלף שקל. הרבה יותר זול לשלם את ההשתתפות העצמית כשנהרג פועל.

"התאונות קורות בגלל חסכון בכסף. תמיד זה ככה. בהיבט הפלילי, באה משטרה וחוקרת ולא מצליחה להוציא תוצרים. אין כתבי אישום. יוצא שנהרגים עובדים, הקבלן לא הולך לבית הסוהר ולא מוציא כסף מהכיס".

"אם יש לך אתר עם 40 מרפסות ואתה צריך להתקין מעקה זמני לכל מרפסת, העלות יכולה להגיע ל-200 אלף שקל. הרבה יותר זול לשלם את ההשתתפות העצמית כשנהרג פועל. התאונות קורות בגלל חסכון בכסף"

"החקירות המשטרתיות לא מקצועיות וחלשות. הפרקליטות מקבלת את תיק החקירה ואין להם מספיק חומרי גלם כדי לעשות בצק.זה תחום טכני עם הרבה סיפורים, הקבלן ומנהל העבודה יכולים לומר שלא היו ביום זה וזה באתר. לא חסר. לכן חשבתי שצריך להקים יחידה מיוחדת שתתמחה בזה, שיבוא צוות שמתאים לאופי התאונה.

"לא יכול להיות שבתאונת התחשמלות לא יהיה חשמלאי, ובתאונת מנוף לא יהיה חוקר שמבין בזה. יחידת פלס אכן הוקמה לפני כשנה אבל התחילו להחריג את עצמם מכל מני מקרים שהם לא בודקים. נוצרו מקומות עבודה, אבל הם לא עושים את העבודה".

ממשטרת ישראל נמסר: "המפלג לחקירת תאונות עבודה פלס בלהב 433 המשותף למשטרת ישראל ומשרד העבודה והרווחה וממוקם ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), פועל משך כל ימות השנה בהובלת אכיפה משולבת, באכיפת תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים שהטיפול החקירתי בהן מצוי בידי המשטרה.

"מאז הקמתו, נעצרו, עוכבו ונחקרו באזהרה עשרות חשודים בחשד למעורבות בשורה ארוכה של עבירות הנושקות לתחום ואף הוגשו כתבי אישום בנושא.

"מפלג פלס ימשיך במאבק בתופעות תאונות עבודה בענף הבנייה, בחקירת אירועי תאונות עבודה ייחודיות ובפיתוח פרשיות רחבות היקף על מנת לייצר הרתעה, להגביר את הציות לחוק ולהבטיח את שלומם של העובדים".

תגובת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה: "מצער ומטריד מאד שמפקח עבודה ראשי חזי שורצמן מתכחש בדבריו כאן ובדיון שהתקיים בשבוע שבעבר בוועדת המשנה לנתונים שנמסרו על ידי מנהל הבטיחות עצמו, המצביעים על כך שהיקף ביקורי הפיקוח של מפקחי המנהל באתרי הבנייה ביישובים הערבים לכל אתר בנייה מדווח הוא פחות משביעית מזה שבאתרי בנייה ביישובים יהודיים.

"נתונים אלה -שנמסרו ממנהל הבטיחות בתשובה לשאילתה של חברת הכנסת היבא יזבק – נדונו בהרחבה ובפירוט בדיון וועדת המשנה בחודש שעבר (27.10.20). בדיון זה לא הכחיש ראש המנהל את אמיתות הנתונים, על אף שניסה שוב ושוב להציג כאילו מוקד הבעיה הוא אתרי בנייה שלא מדווחים ביישובים אלה, תוך התעלמות מכך שהניתוח האמור מתייחס אך ורק לנתונים אודות אתרי בנייה מדווחים ומצביע על פיקוח דל עליהם. כך למשל, בעיר נס ציונה, בה מדווחים 38 אתרי בנייה פעילים – בוצעו 40 ביקורי פיקוח השנה (ינואר – אוגוסט). לעומת זאת, באום אל פחם, בה מדווחים מספר אתרים דומה (45) – בוצעו בפרק זמן זה 4 ביקורי פיקוח בלבד ביקורי פיקוח.

"בעקבות נתונים אלה, חברי הוועדה דרשו מראש מנהל הבטיחות להגביר את היקף הפיקוח הדל על אתרי הבנייה ביישובים. 'הקבוצה' מצרה מאד על כך שראש מנהל הבטיחות בוחר להכחיש את חומרת הנתונים במקום ליישם את אחריותו על פי חוק לבצע פיקוח על אתר בנייה בכל יישוב ואתר בישראל, אחריות שאינה תלויה בשיתוף פעולה או היענות כזאת או אחרת מצד גורמים אחרים".

אילוסטרציה. פועל באתר בנייה (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
אילוסטרציה. פועל באתר בנייה (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
עוד 2,852 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

ילד בן 10 לריבלין: שהמועמדים יציגו ממשלה לפני הבחירות

הילד אדם לב כתב לנשיא: "כך תהיה שקיפות והעם ידע מה הוא בוחר" ● ריבלין: "רעיון מעניין, נדון בו" ● הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן ממשיכות, מלווים באלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ובמעצרים ● ליצמן: "מסע נקמה פראי של שוטרים מוסתים" ● משה יעלון הפגין עם תושבים נגד הקמת תחנת הכוח "קסם": "קרובה לבתים" ● מבצע "צור ישראל": מטוס שישי עם 162 עולים מאתיופיה נחת בנתב"ג

עוד 17 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה