תאונות בניין. הדרישה לאפס סובלנות עדיין לא הגיעה (צילום: iStock)
iStock

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

קרוב ל-60 עובדים נהרגו השנה בתאונות עבודה בישראל, קצת פחות מהשיא של שנה שעברה. נכון לכתיבת שורות אלה, האחרון שבהם הוא עמרן חליל עומר מצלח, בן 31 מהכפר סרטה, שנהרג בעת שקיר קרס עליו במהלך עבודה על הריסת מבנה בהרצליה. בשבוע שלפני כן נהרגו פועל פלסטיני וטורקי במפעל באשדוד.

יום לפני כן נהרג רב נגד שחר זדה מחולון, בתאונת עבודה בבסיס צבאי. כשבוע לפני כן היה יום קשה במיוחד, כאשר ארבעה פועלים נפלו מגובה בזה אחר זה בתוך כמה שעות, אחד מהם מת במקום.

רוב ההרוגים נקטלו באתרי בנייה ואם נראה שרובם גברים, הרי שאפשר לצרף לרשימה גם צעירה בת 21 שנהרגה באוגוסט במהלך עבודתה במאפייה בג'וליס.
אין לזה סוף. יש גם מאות ניצולים שנותרו בחיים ומתמודדים עם הנכות ואובדן כושר העבודה.

הקטל היומיומי הזה מדווח בתקשורת, אבל לא תופס כותרות ראשיות ופוליטיקאים לא מפרסמים הודעות השתתפות בצער בטוויטר. הידיעות האלה הן לא עץ נופל ביער, אבל גם לא מציתות ימי אבל לאומי. ברדיו לא מחליפים את הפלייליסט לשירים שקטים.

צוותי חילוץ ורפואה מגיעים לאתר בנייה בקרית גת שבו נהרג עובד בתאונת עבודה. דצמבר 2019 (צילום: Flash90)
צוותי חילוץ ורפואה מגיעים לאתר בנייה בקרית גת שבו נהרג עובד בתאונת עבודה. דצמבר 2019 (צילום: Flash90)

גם דיון שנערך בנושא הזה ביום שלישי בכנסת נדחק לשולי ההתרחשות הפוליטית. מדובר בוועדת משנה לתאונות עבודה בענף הבניין בראשות ח"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת. הדיון העלה שלל נושאים הקשורים לנפגעי התאונות, ובראשם הקיצבה הזעומה שהם זכאים לה, שאינה צמודה לשכר הממוצע או אפילו לא לשכר המינימום. סעדי הבטיח להגיש הצעת חוק בעניין.

רוית בן ברוך, נפגעת עבודה, בשיחת זום עם ועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין. נובמבר 2020 (צילום: (צילום מסך מתוך שידורי ועדת בוועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין))
רוית בן ברוך, נפגעת עבודה, בשיחת זום עם ועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין. נובמבר 2020 (צילום מסך מתוך שידורי ועדת בוועדת המשנה לתאונות עבודה בענף הבניין)

אחת הנפגעות שדיברה בדיון היתה רוית בן ברוך בת ה-43, שהוכרה באובדן מלא של כושר עבודה לצמיתות, וחיה מחלופת שכר זעומה של 3,677 שקל לחודש. לדבריה, התאונה הותירה אותה עם פוסט טראומה ופירקה את התא המשפחתי שלה.

עוד היא ציינה, כי הנכים מתאונות לא זכאים להנחות בארנונה או בשירותים אחרים, וכי היא אינה זכאית לקצבת הורה יחידני, לנוכח האיסור בקבלת כפל קצבאות. על הוצאות רפואיות אין מה לדבר.

"מהסכום הזה מצופה ממני לחסוך לפנסיה, אבל גם החשב הכי בכיר באוצר לא יסתדר עם זה", אמרה והוסיפה שהיא מייצגת את עצמה.

באופן מוזר, מי שלא נכחו בדיון הם דווקא הארגון היציג של נכי תאונות עבודה – גוף עתיר תקציבים הפועל תחת הביטוח הלאומי ומקבל הפרשה של 10 שקלים בחודש מכל נכה תאונה. וכאלה יש מאות אלפים.

סעדי אמר שהוא רואה בחומרה את היעדרות הארגון ודובריו של הח"כ התעקשו על כך שנציגי הארגון הוזמנו לדיון. אלא שבשיחה שקיימנו יום לאחר מכן עם יו"ר ארגון נכי העבודה יוסי דדוש, הוא טען שלא קיבל הזמנה וציין שהוא בדיוק כותב מכתב תלונה בעניין הזה ליו"ר וקצין הכנסת.

אוסמה סעדי (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אוסמה סעדי (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

מי שכן כיכבו בדיון הזה הם דווקא חברי הרשימה המשותפת (סעדי כאמור, היבא יזבק, ג'אבר עסקאלה וסעיד אלחרומי). סעדי דיבר על כך שהממשלה לא קיימה את החלטה שהתקבלה לפני ארבע שנים להקים מכון להכשרה למקצועות הבנייה (מזכיר הממשלה לא הגיב לפנייתנו בנושא).

בסיכום הדיון, ציין סעדי את ההליכים המשפטיים המורכבים וממושכים מדי, כך שעד שהעובדים מצליחים לממש את הזכאות להכרה בנכות ולתבוע את המעסיק, יכולות לחלוף כמה שנים טובות, שכן הם לא מצליחים לתבוע ישירות את המעסיק הישיר.

"נביא לדיון את הרחבת האחריות של הקבלנים. יש תופעה של סחר בהיתרי עבודה, חלק גדול מהפלסטינים לא יודעים מי המעסיק שלהם בישראל", אמר.

"כשהעובד נפגע הוא מטורטר עד שהוא מצליח לראות אצל מי הוא עובד וצריך לשים לזה סוף. הוא מגיע לבית המשפט, תובע את הקבלן הראשי וזה תובע את קבלן המשנה ונוצר תיק עב כרס שיידון כמה שנים טובות, ובינתיים העובד בלי כושר השתכרות ופרנסה. ההתחשבנויות הפנימיות האלה של קבלנים ראשיים ומשניים לא צריכות לעניין את העובד".

אנשי זק"א מפנים עובד בניין כבן 50 שנהרג במהלך העבודה בבסיס הקריה בתל אביב. 26 במרץ 2017 (צילום: Moti Karelitz/Flash90)
אנשי זק"א מפנים עובד בניין כבן 50 שנהרג במהלך העבודה בבסיס הקריה בתל אביב. 26 במרץ 2017 (צילום: Moti Karelitz/Flash90)

גופי הטיפול בתאונות חלוקים

התאונות באתרי בנייה ובבתי מלאכה או מפעלים אולי לא מרכזות עניין רב בציבור, אבל ככל שזה נשמע מוזר, דווקא בקרב הארגונים שמנסים לקדם את הנושא, הפוליטיקה תוססת למדי – ובתחום פועלים כמה גופים שלא בהכרח אוהדים זה את זה ומקיימים דרגות שונות של שיתוף עם הגוף הממשלתי שאמור לתת את הפתרון.

בין היתר הכוונה לקו לעובד, ובמקביל אליהם גם הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה והקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, שבראשה עומדת ד"ר הדס תגרי.

זו האחרונה דיברה בכנסת על כך שבאתרי בנייה יש בעיה של תת-דיווח על קבלני משנה, והדבר מקשה על העובדים לקבל טיפול רפואי ולאחר מכן לתבוע פיצוי על הנזק. היא קראה לביטוח הלאומי וכן למנהל האכיפה במשרד העבודה לבדוק תלושי משכורת באתרי העבודה, כי "זה חשוב גם לאוצר שגובה דמי ביטוח וחשוב גם לעובדים במקרה שייפגעו".

בנוסף, תגרי קבלה על כך שאין מידע מספק מהביטוח הלאומי על התביעות שהוגשו והתקבלו. מהמידע שכן פורסם, היא ציינה שהפלסטינים היוו רק כ-8% מאלה שזכאים לפיצוי, למרות שהם מהווים שליש מההרוגים בתאונות עבודה, וזו אינדיקציה לכך שהם מתקשים לתבוע.

תגרי נגעה גם בעצב הרגיש של תאונות העבודה: הפיקוח, שמנהל האגף שאמון עליו, חזי שוורצמן ממשרד העבודה, ישב בוועדה לצידה.

"אין כמעט פיקוח של מנהל הבטיחות ביישובים ערביים וכל עוד שאין פיקוח קשה לבוא בטענות לאנשים שלא מצייתים לכללי הבטיחות ושיש אווירה של הפקרות ולא מדווחים על אתרי בניה. מה רבותא לדווח אם אין פיקוח?

"חשוב שהמדינה תפגין נוכחות. שמנהל הבטיחות יבוא לפיקוח שגרתי, לא מבצעים ולא משטרה … אני מבקשת שלא יפריע לי באמצע הדברים. הנתונים הם של מנהל הבטיחות, אני מצרה על ההתנהלות שהיא לא אתית ולא מכבדת".

לבסוף, היא הפנתה את הביקורת אל המשטרה. "אין נוהל שיטתי של הודעות למשפחות על הרוגים ופצועים קשה. יש הרבה מקרים בעיקר של נפגעים ערבים, משפחות קראו על זה ברשתות או שמעו בתקשורת או הגיעה אליהם הודעה באיחור. למשפחות גם אין מושג מה קורה עם החקירה, האם היא מתקדמת, האם התיק נסגר או עבר לפרקליטות".

תגרי: "אין נוהל שיטתי של הודעות למשפחות על הרוגים ופצועים … משפחות קראו על זה ברשתות או שמעו בתקשורת … אין להם מושג מה קורה עם החקירה, האם היא מתקדמת, האם התיק נסגר או עבר לפרקליטות"

האמירות האלה על היעדר פיקוח, הקפיצו את שוורצמן, שתוארו הארוך הוא ראש מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית והמפקח הראשי במשרד העבודה. כך הוא הגיב בדיון:

"זה לא נכון. יש מאה מפקחים שנמצאים שם בגשם ובחום. היא חוזרת על זה, אתה רוצה שאני אתקשר למפקחים עכשיו בטלפון? יש מפקחים גם במגזר. זה לא נכון להגיד כל הזמן מנהל הבטיחות. מה הקבוצה שלכם עושה?"

חזי שוורצמן ראש מנהל בטיחות במשרד העבודה
חזי שוורצמן ראש מנהל בטיחות במשרד העבודה

ואכן, הקלישאה שהשתרשה בציבור היא שיש מאות משגיחי כשרות ורק כתריסר וחצי מפקחי בטיחות בעבודה. זה היה בדיוק כך עד לפני כשנה, וכיום המספר גדל לכ-100 מפקחים, שאמורים לפקח על 85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, ועוד מי יודע כמה אתרי בנייה לא מוכרים.

שוורצמן הוא כתובת ראשית בדרך לצמצם את ההרג והנפגעים המיותרים והרבים מדי. הוא נכנס לתפקידו לפני שנה בדיוק, ובשיחה שקיימנו איתו, הודה שיש בעיה באכיפה ובטיפול המשפטי שכרוך בה, והציב יעד של שינוי כיוון להמשך הדרך.

"יש לנו כמאה מפקחים שמתעסקים יום ולילה בעבירות בנייה וליקויים ומצילים עשרות עובדים מדי יום, גם ביישובי המגזר וגם ביישובים היהודים", אמר שוורצמן לזמן ישראל.

"נכון שביישובי המגזר הערבי קרוב ל-80% מהאתרים לא מדווחים לנו, אנחנו לא יודעים על קיומם. הייתי אמור להיפגש בעניין הזה עם יו"ר הוועדה אוסאמה סעדי וראשי עיריית אום אל פאחם ויפיע ועוד כמה, ובגלל הקורונה המפגשים נדחו אז עשינו אותם בזום. אמרנו ליישובים הערבים ולמועצות המקומיות, אנחנו מבקשים סיורים משותפים איתכם. הם לא כל כך שיתפו פעולה ואולי לא הבינו את הרעיון", הוא הוסיף.

שוורצמן: "יש לנו כמאה מפקחים שמתעסקים יום ולילה בעבירות בנייה וליקויים ומצילים עשרות עובדים מדי יום, גם ביישובי המגזר וגם ביישובים היהודים"

לדבריו, הוא יזם פיילוט של שיתוף מפקחי בנייה בסיורים של שיטור קהילתי, כך שיוכלו להתייחס גם לאתרי בנייה ותלונות על מנופים שפועלים באופן מסוכן קרוב מדי למוסדות ציבור או חינוך.

על הפער בין מעט המפקחים למספר העצום של אתרי הבנייה והעבודה בכלל הוא מגשר באופן הבא:

"יש 70 אלף מפעלים ו-15 אלף אתרי בנייה ואני מחלק את המפקחים לאתרים לפי עקרון פארטו (עקרון היעילות בהקצאת משאבים – ע.ש), אני שולח אותם ל-20% מהאתרים שמייצרים 80% מהבעיות, מבחינת הרקורד הבטיחותי של הקבלנים ולפי מודיעין שאומר שיש שם הפרות בוטות".

אתר בנייה ביבנה שבו מנוף קרס, הרג ארבעה בני אדם ופצע אחד. מאי 2019 (צילום: Flash90)
אתר בנייה ביבנה שבו מנוף קרס, הרג ארבעה בני אדם ופצע אחד. מאי 2019 (צילום: Flash90)

לטענת עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, הצווים שאתם נותנים לא מתורגמים לכתבי אישום.
"הוא צודק לגמרי. עד היום לא עשינו את זה. נכנסתי לתפקידי בנובמבר 2019, ויחידת החקירות במשרד העבודה קמה ביוני 2020. הצבנו יעד של 60 תיקי חקירה ב-2021. המשטרה חוקרת תאונות קטלניות ובחלקם היא לא מגיעה למימוש המלצות".

משטרת ישראל אמנם הקימה יחידה מיוחדת בשם פלס, שאמורה לחקור תאונות באתרי עבודה, אבל לפי כלל הגורמים שאיתם שוחחנו, לשוטרים חסר רקע מקצועי להתמודד עם סוג החקירות האלה ועד היום נפתחו שם בקושי חמישה תיקים. ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה, כך שלא ידוע המספר המדויק.

שוורצמן אומר שהוא יכול לנהל את החקירות תחת חסותו. "אנחנו לא מחכים לאף אחד. נקדם כתבי אישום נגד קבלנים שמועלים באמון העובדים. הוצאנו נוהל ניתוב, מתי מפקח נותן צו בטיחות, מתי הוא נותן עיצום כספי ומתי הוא הופך את זה לכתב אישום.

"כאשר הקבלן סדרתי ושם עלינו קצוץ ואומר 'לא מעניין אותי השטויות שלכם', כל פעם עולים בהיררכיה: יהיה עיצום כספי. לא יזיז לו, יהיה כתב אישום. בסוף יזיז לו. היעד הוא 60 חקירות בשנה הבאה בהפרות של ליקויי בטיחות באתרי בנייה בישראל. בשנתיים האחרונות היו כתבי אישום מעטים, לכן אנחנו בקשר עם הפרקליטות והמשטרה, ונגדיל בצורה דרמטית את העיסוק בנושא הזה".

"היעד הוא 60 חקירות בשנה הבאה בהפרות של ליקויי בטיחות באתרי בנייה בישראל. בשנתיים האחרונות היו כתבי אישום מעטים, לכן אנחנו בקשר עם הפרקליטות והמשטרה, ונגדיל בצורה דרמטית את העיסוק בנושא הזה"

שוורצמן סרב לומר שהבעיה היא בבנייה בלתי חוקית במגזר הערבי, אך מדבריו אפשר להבין שחלק גדול מדי מהתאונות הן שם, שכן רוב הבנייה הלא חוקית היא במגזר הזה. מעבר לכך, החלק של הערבים בתאונות העבודה בכלל, כפול מהחלק היחסי שלהם בכוח העבודה בישראל.

"אנחנו עולים מדרגה בכל הטיפול גם בנושא האתרים שלא מדווחים מול הרשויות המקומיות. אנחנו דורשים – ולא מנחים או מבקשים אלא דורשים – דיווח על כל האתרים שנמצאים בתחומי המועצות או העיריות, כדי שנוכל לפקח או לדעת עליהם. שם נמצאים רוב הנפגעים בתאונות בנייה בישראל, בפלח הזה".

קריסת מנוף באתר בנייה בתל אביב. אוקטובר 2019 (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)
קריסת מנוף באתר בנייה בתל אביב. אוקטובר 2019 (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)

טיוח של תאונות עבודה

עו"ד ישראל אסל (48), הוא כאמור היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. הוא גדל במושב זוהר שבדרום וכיום מתגורר במרכז הארץ.

"אני אדם מאוד טכני, כשאתה גדל במושב אתה נחשף לציוד ומיכון חקלאי, ואחרי הצבא עסקתי הרבה שנים בציוד הנדסי כבד, בעיקר בחממות, לולים ודברים מהסוג הזה, וקיבלתי מטען של היכרות עם הבנייה מהשטח", הוא אמר בשיחה שקיימנו איתו בדרכו לדיון שנערך בכנסת.

אחרי לימודי משפטים הוא החל לעבוד בתחום תאונות עבודה ו"התחלתי לראות תאונות עם מנופים ואתרי בנייה, וזה הפריע לי. שאלתי את עצמי למה אף אחד לא עושה שום דבר?"

עו"ד ישראל אסל, יועץ משפטי פורום למניעת תאונות עבודה
עו"ד ישראל אסל, יועץ משפטי פורום למניעת תאונות עבודה

התיק הגדול הראשון שטיפל בו היה בתחילת העשור: המנופאי אלכסנדר מויסייצ'יקוב שנפל ונהרג באתר בנייה ברמת השרון. "התחלתי לטפל בתיקי העגורנים וכל הידע הטכני והמטען שהבאתי מהניסיון בשטח, הפך לידע ייחודי שעוזר לי בעבודה מול המשפחות. ככה התחלתי לעסוק בתאונות בנייה, עגורני צריח וכל סוגי הציוד שאפשר לחשוב עליו".

המהלך הציבורי הראשון שהוביל היה לפני כשבע שנים, כשהלך ישר על הראש של הגוף שאמור לטפל בסכנת המנופים: בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבעצמו היה אז אתר בנייה בתהליך, וכיום עומד על מכונו.

"אני מגיע לבית המשפט ורואה שלושה עגורנים שהמשקולות שלהם מסתובבות מעל ראשי השופטים. דרשתי לדעת האם הכל מאושר ובדוק. העגורנים היו של סולל בונה והם נלחצו ונכנסו לאטרף ואיימו עלי בתביעות לשון הרע". הוא דרש מהם להראות להנהלת בתי המשפט אישורים שיניחו את דעתם שהכל תקין.

מי שהיה באותו הזמן ממונה הבטיחות בסולל בונה, הוא ראובן בן שמעון. "הוא היה עד לטיוחים של תאונות עבודה בשיכון ובינוי, ולא הסכים לקחת בזה חלק. אז התפתח מאבק משפטי, ולאחר מכן הוא הקים את הפורום למניעת תאונות וקרא לי להצטרף אליו לפני ארבע שנים. הוא זכר ששלחתי את המכתבים בעניין המנופים בבית המשפט. לאט לאט התחלנו לשתף פעולה בפורום, ואנחנו פועלים יחד כבר כמה שנים".

צוות חילוץ מגיע לאתר בנייה ברמת גן שבו קרס מנוף לתוך בניין. מפעיל העגורן נפצע באורח בינוני. מרץ 2017 (צילום: Flash90)
צוות חילוץ מגיע לאתר בנייה ברמת גן שבו קרס מנוף לתוך בניין. מפעיל העגורן נפצע באורח בינוני. מרץ 2017 (צילום: Flash90)

לדברי אסל, לפני כמה שנים נספרו ההרוגים בתאונות בנייה בלבד, והוא היה שותף לדעה שצריך לכלול בספירה גם תאונות בתחומי החקלאות, השירותים, מסחר ותעשייה, שזוכים לפחות תשומת לב בהקשר הזה. בלי קשר למספר המדויק, ברור שכרגע אין שינוי לטובה.

"אנחנו עדיין במספרים שהם בפיזור הסטטיסטי של מה שקורה כל שנה. לא ירדנו לעשרה הרוגים. ההרוג מיום שני שעבר בהרצליה הוא תוצאה של ניהול אתר בלי מנהל עבודה. באים לעובד ומבקשים ממנו להרוס מבנה עם פטיש במקום עם טרקטור. הוא מתחיל לשבור קירות, ולא שמים לב שאם מורידים קיר, התקרה קורסת. זו תוצאה של ניהול עבודה שלא לפי הסדר ואתה מבין שאין פה מורה דרך".

"באים לעובד ומבקשים ממנו להרוס מבנה עם פטיש במקום עם טרקטור. הוא מתחיל לשבור קירות, ולא שמים לב שאם מורידים קיר התקרה קורסת. זו תוצאה של ניהול שלא לפי הסדר ואתה מבין שאין פה מורה דרך"

הוא טוען שכרגע צוואר הבקבוק בדרך לפתרון הוא לא בהכרח המספר המועט יחסית של המפקחים. "גם ה-18 מפקחים שהיו לפני שנה יכלו לרדת לשטח ולחלק כל יום 40 צווי בטיחות. זה אמור להיות שקול להזמנה למשפט. אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום. בזה אשמה התובעת הראשית במשרד העבודה שלא מגישה כתבי אישום. היא מגישה אולי חמישה כתבי אישום בשנה. זה לא משנה שיש לך 18 מפקחים או 200, הבעיה היא שלא לוקחים את התוצרים שלהם ומתרגמים לאכיפה".

ואכן, מתצהיר שחתום על ידי גלי לוי, התובעת הראשית במשרד העבודה, עולה שמתחילת העשור עד 2017 הוגשו כתבי אישום בודדים על ליקויי בטיחות בעבודה, בחלק מהשנים 4-5 בלבד. מאז לא נרשם שינוי. אלה מספרים מצחיקים בהתחשב בעשרות ההרוגים ומאות הנפגעים בתאונות העבודה בכל שנה.
לדברי עו"ד אסל, העבודה המשפטית אמורה להיות קלה יחסית, ואם היא לא מבשילה לכתבי אישום, המחיר הוא בחיי אדם.

"עבירות הבטיחות בעבודה מוגדרות ככאלה של אחריות קפידה. רק צריך למצוא את הרכיב העובדתי של העבירה ויש כתב אישום. הם מוציאים צווי בטיחות והיא לא מגישה כתבי אישום. מוציאים את הצו, מבקשים מהקבלן אישור שתיקן את הליקויים, הוא מחזיר להם מייל 'תיקנתי', ומורידים לו את הצו.

"במקרים שטיפלתי התברר שמשרד העבודה הוציא דו"חות למראית עין בטענה שהפיגומים לא תקניים, לא עשה עם זה כלום ואחרי שבועיים נהרג הפועל. המשרד לא אוכף את הדו"ח של עצמו".

"התובעת הראשית במשרד העבודה שלא מגישה כתבי אישום. היא מגישה אולי 5 כתבי אישום בשנה. זה לא משנה שיש לך 18 מפקחים או 200, הבעיה היא שלא לוקחים את התוצרים שלהם ומתרגמים לאכיפה"

לפני שנתיים היתה הפגנה גדולה מול ביתו של מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר בעקבות מקרים של תאונות בנייה באתרים שבאחריות החברה. הזעם הציבורי התנקז לחברה הזו, למרות שהאסונות קורים באותה מידה באתרים של ענקיות הבנייה והתשתיות האחרות, כמו שיכון ובינוי או דניה סיבוס.

לדברי אסל, אין סיבה שהדבר הזה יעיק במיוחד על המשקיעים בחברות האלה, שכן החשיפה הכספית שלהם למקרים של תאונה לא גבוהה, וחברות הביטוח מאפשרות להם לספוג את הנזק הכספי הקטן במקום להשקיע סכומים גדולים בהרבה בבטיחות.

"לבורסה החברות צריכות לדווח על אירועים מהותיים. פה מדובר על מוות של עובדים באתר בנייה. אם יש לי ביטוח אני חשוף בכעשרת אלפים שקל השתתפות עצמית, ואת הנזק תשלם חברת הביטוח. חצי מיליון או שני מיליון שקל, זה בטל בשישים.

"אחת הסיבות שחברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים, כתנאי לתחולת הפוליסה, שיעמדו בכך וכך תנאי בטיחות, היא שזה לא מעניין אותם. הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים. אם לא ימכרו את הפוליסות, כל ההכנסות האלה ילכו לחברות ביטוח אחרות".

לדעתו, גופי האכיפה צריכים לבדוק מה כמות המשאבים שחברות הבנייה הגדולות השקיעו למניעת תאונות עבודה.

"עלות ההשתתפות העצמית נמוכה יותר מאמצעי המיגון. אם יש לך אתר עם 40 מרפסות ואתה צריך להתקין מעקה זמני לכל מרפסת, העלות יכולה להגיע ל-200 אלף שקל. הרבה יותר זול לשלם את ההשתתפות העצמית כשנהרג פועל.

"התאונות קורות בגלל חסכון בכסף. תמיד זה ככה. בהיבט הפלילי, באה משטרה וחוקרת ולא מצליחה להוציא תוצרים. אין כתבי אישום. יוצא שנהרגים עובדים, הקבלן לא הולך לבית הסוהר ולא מוציא כסף מהכיס".

"אם יש לך אתר עם 40 מרפסות ואתה צריך להתקין מעקה זמני לכל מרפסת, העלות יכולה להגיע ל-200 אלף שקל. הרבה יותר זול לשלם את ההשתתפות העצמית כשנהרג פועל. התאונות קורות בגלל חסכון בכסף"

"החקירות המשטרתיות לא מקצועיות וחלשות. הפרקליטות מקבלת את תיק החקירה ואין להם מספיק חומרי גלם כדי לעשות בצק.זה תחום טכני עם הרבה סיפורים, הקבלן ומנהל העבודה יכולים לומר שלא היו ביום זה וזה באתר. לא חסר. לכן חשבתי שצריך להקים יחידה מיוחדת שתתמחה בזה, שיבוא צוות שמתאים לאופי התאונה.

"לא יכול להיות שבתאונת התחשמלות לא יהיה חשמלאי, ובתאונת מנוף לא יהיה חוקר שמבין בזה. יחידת פלס אכן הוקמה לפני כשנה אבל התחילו להחריג את עצמם מכל מני מקרים שהם לא בודקים. נוצרו מקומות עבודה, אבל הם לא עושים את העבודה".

ממשטרת ישראל נמסר: "המפלג לחקירת תאונות עבודה פלס בלהב 433 המשותף למשטרת ישראל ומשרד העבודה והרווחה וממוקם ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), פועל משך כל ימות השנה בהובלת אכיפה משולבת, באכיפת תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים שהטיפול החקירתי בהן מצוי בידי המשטרה.

"מאז הקמתו, נעצרו, עוכבו ונחקרו באזהרה עשרות חשודים בחשד למעורבות בשורה ארוכה של עבירות הנושקות לתחום ואף הוגשו כתבי אישום בנושא.

"מפלג פלס ימשיך במאבק בתופעות תאונות עבודה בענף הבנייה, בחקירת אירועי תאונות עבודה ייחודיות ובפיתוח פרשיות רחבות היקף על מנת לייצר הרתעה, להגביר את הציות לחוק ולהבטיח את שלומם של העובדים".

תגובת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה: "מצער ומטריד מאד שמפקח עבודה ראשי חזי שורצמן מתכחש בדבריו כאן ובדיון שהתקיים בשבוע שבעבר בוועדת המשנה לנתונים שנמסרו על ידי מנהל הבטיחות עצמו, המצביעים על כך שהיקף ביקורי הפיקוח של מפקחי המנהל באתרי הבנייה ביישובים הערבים לכל אתר בנייה מדווח הוא פחות משביעית מזה שבאתרי בנייה ביישובים יהודיים.

"נתונים אלה -שנמסרו ממנהל הבטיחות בתשובה לשאילתה של חברת הכנסת היבא יזבק – נדונו בהרחבה ובפירוט בדיון וועדת המשנה בחודש שעבר (27.10.20). בדיון זה לא הכחיש ראש המנהל את אמיתות הנתונים, על אף שניסה שוב ושוב להציג כאילו מוקד הבעיה הוא אתרי בנייה שלא מדווחים ביישובים אלה, תוך התעלמות מכך שהניתוח האמור מתייחס אך ורק לנתונים אודות אתרי בנייה מדווחים ומצביע על פיקוח דל עליהם. כך למשל, בעיר נס ציונה, בה מדווחים 38 אתרי בנייה פעילים – בוצעו 40 ביקורי פיקוח השנה (ינואר – אוגוסט). לעומת זאת, באום אל פחם, בה מדווחים מספר אתרים דומה (45) – בוצעו בפרק זמן זה 4 ביקורי פיקוח בלבד ביקורי פיקוח.

"בעקבות נתונים אלה, חברי הוועדה דרשו מראש מנהל הבטיחות להגביר את היקף הפיקוח הדל על אתרי הבנייה ביישובים. 'הקבוצה' מצרה מאד על כך שראש מנהל הבטיחות בוחר להכחיש את חומרת הנתונים במקום ליישם את אחריותו על פי חוק לבצע פיקוח על אתר בנייה בכל יישוב ואתר בישראל, אחריות שאינה תלויה בשיתוף פעולה או היענות כזאת או אחרת מצד גורמים אחרים".

אילוסטרציה. פועל באתר בנייה (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
אילוסטרציה. פועל באתר בנייה (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
עוד 2,852 מילים
סגירה