המעבר הנוכחי לעבודה מהבית עלול לסכן את עצם קיום האקו-סיסטם של תעשיית ההייטק בישראל, מזהיר ראש הסוכנות שאחראית על טיפוח ופיתוח המערכת הזאת בדיוק.

"זה עלול לגרום ליזמים להעסיק עובדים בחו"ל", אומר אהרן אהרן, מנכ"ל רשות החדשנות של ישראל, בריאיון לזמן ישראל לקראת סיום תפקידו.

ברגע שמעסיקים יתרגלו לעבוד עם עובדים מרחוק – אין מגבלות למיקום שבו הם יכולים להיות, לדבריו. מצד אחד, המעסיקים עלולים לחפש עובדים ממדינות אחרות – ומצד שני, העובדים הישראלים עלולים להעדיף לעבוד בישראל עבור חברות בינלאומיות עם משכורות גבוהות יותר ותנאים טובים יותר מאלו שמציעים הסטארט-אפים המקומיים שעושים את צעדיהם הראשונים בתעשייה.

זה עלול להעצים אף יותר את המחסור בעובדים מיומנים, דבר שעלול לסכן את צמיחת כלכלת ההייטק בישראל, לדבריו.

מגפת הקורונה, שהפכה את מיקום העובדים לפחות רלוונטי בזמן שהריחוק החברתי מעודד אנשים לעבוד מהבית, הובילה טרנד בישראל ובו הסטארט-אפים נשענים יותר על מיקור-חוץ (אאוטסורסינג), מה שמאפשר להם לגשת למאגר גמיש ובינלאומי של מועמדים מצוינים, כך מעיד סקר שפורסם בשבוע שעבר.

אהרן, 66, שמוביל את הגוף הממשלתי שאחראי על קביעת מדיניות ההייטק של ישראל מאז 2017, מתכנן לעזוב את תפקידו עד סוף השנה.

בריאיון לזמן ישראל שהתקיים בתחילת החודש, הוא דיבר על מספר סוגיות, מהפוטנציאל הגלום בקשרים החדשים עם איחוד האמירויות (הוא מאמין שיש שם פוטנציאל אדיר) ועד לכוונות להשיק תוכנית להגברת המימון של שלבים מוקדמים בסטארט-אפים, שסובלים ממחסור בהשקעות – על אחת כמה וכמה עכשיו, בזמן המגפה.

הוא דן גם באופן שבו האקו-סיסטם של ההייטק בישראל מבשיל, ואילו ענפי טכנולוגיה ממשיכים לפרוח ולהתקדם – בינה מלאכותית והחיבור בין ביולוגיה למדעים אחרים לצרכים רפואיים, ענף שגם בו מובילה ישראל את מתחריה הבינלאומיים.

כך או כך, הוא מזהיר, חברות ההייטק הישראליות לא יכולות לנוח על זרי הדפנה. הן צריכות תמיד להיות ב"מצב חירום", בגלל השינויים המהירים במפתח הטכנולוגיה הגלובלית.

אהרן מסרב לחשוף את השלב הבא בקריירה שלו, למרות שהתוכניות כבר ידועות לו והוא מתכנן לעשות משהו שלא עשה בעבר, לדבריו.

לאהרן יש שני תארים מהטכניון, במחשבים ובהנדסת חשמל. הוא התחיל את הקריירה שלו ב-IBM ואז המשיך לעבוד במספר תפקידים במגזר הפרטי, ביניהם כמנכ"ל תאגיד צורן ישראל וכמנכ"ל חברת סיברידג'. אהרן היה מעורב בהקמת שני סטארט-אפים שנמכרו באקזיט. הוא היה גורם חיוני בהקמת הפעילות של אפל בישראל והיה המנכ"ל הראשון של אפל ישראל, הקים את מרכז הפיתוח של החברה בארץ וגם היה סגן נשיא באפל העולמית.

איחוד האמירויות: השער לעולם הערבי ולמזרח

מערכת היחסים החדשה עם איחוד האמירויות ואולי מדינות נוספות במפרץ תפתח את השער לשווקים הערביים, לדברי אהרן. בעבר הייתה טורקיה השער למזרח, אך היחסים עם המדינה המערב אסייתית הזאת נקלעו לקשיים בשנים האחרונות, עם העוינות הגלויה של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כלפי ישראל והמדיניות שלה.

"עכשיו, באמצעות האיחוד, הדברים יהיו פשוטים ונוחים יותר. בטיסה קצרה של שלוש שעות בלבד, אנחנו מקבלים גישה למזרח", אהרן אומר.

איחוד האמירויות היא "מעצמה כלכלית אדירה" וכבר מתקדמת מאוד בתחומים מסוימים, כמו בטכנולוגיות פיננסיות. עכשיו מחפשים באיחוד דרך להשיג יתרון במגוון תחומים נוספים, כמו אבטחת סייבר וטכנולוגיות מזון וחקלאות. "אנחנו יכולים ליהנות מיוזמות משותפות איתם", אומר אהרן.

בתשובה לשאלה לגבי האפשרות שמדיניות המיסוי התאגידי באמירויות תסכן את האקו-סיסטם הפורח של הסטארט-אפים בישראל, מכיוון שהיא עלולה לעודד סטארט-אפים להעביר אליה את המחקר והפיתוח והתפעול שלה – אהרן אומר שהוא לא חושב שזאת סכנה מוחשית. "תל אביב היא אחת הערים הליברליות בעולם, עם אקו-סיסטם טכנולוגי פורח", הוא אומר.

אהרן לא מודאג לגבי האפשרות שמדיניות המיסוי התאגידי באמירויות תסכן את האקו-סיסטם הפורח של הסטארט-אפים בישראל. "תל אביב היא אחת הערים הליברליות בעולם, עם אקו-סיסטם טכנולוגי פורח"

המיסוי לסטארט-אפים בישראל הוא גם ככה "מאוד ידידותי", מכיוון שהם משלמים מיסים רק כשהם מתחילים להרוויח, וזה "לוקח הרבה זמן", לדבריו. "הסטארט-אפים שלנו מקבלים כאן את כל התמיכה שלה הם זקוקים".

את ההון שיגיע מאיחוד האמירויות כדאי לנתב להקמת פרויקטים חיוניים של תשתיות בישראל, הוא אומר. "נדרשות כמויות אדירות של כסף. ואם נצליח להגיע לאיזון הנכון, לא תהיה מתיחות עם השיקולים הביטחוניים".

התבגרות ההייטק הישראלי

תעשיית ההייטק בישראל, אומר אהרן, היא עוברת תהליך חיובי של התבגרות. החברות גדלות לממדים גדולים יותר ומעסיקות יותר אנשים – במכירות ובשיווק, למשל, לפעמים בייצור, ואחרות רק במחקר ופיתוח. "יש לנו למעלה מ-30 חברות חד-קרן בישראל", הוא אומר, ומתייחס לחברות הייטק בבעלות פרטית שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר.

בסוף 2019, רגע לפני הקורונה, בישראל היו 4,500 חברות הייטק צומחות עם הכנסות ממכירות, בהשוואה ל-2,400 בלבד בשנת 2011, לפי מידע של רשות החדשנות הישראלית. "התעשייה מתבגרת", הוא אומר, "וזה טוב לכלכלה".

בסוף 2019 היו בישראל 4,500 חברות הייטק צומחות עם הכנסות ממכירות, בהשוואה ל-2,400 בלבד בשנת 2011, לפי מידע של רשות החדשנות הישראלית. "התעשייה מתבגרת וזה טוב לכלכלה"

רוב חברות ההייטק הסתדרו גם במגפה, אומר אהרן, שהסיטה חלקים נרחבים יותר מהעולם שלנו אל הזירה הדיגיטלית – בזמן שכלכלות שלמות הושמו בסגרים ותחת כללי הריחוק החברתי, מהלכים שחייבו מעבר אינטנסיבי יותר לקיום מקוון.

בסוף 2019, ייצוא ההייטק מישראל הגיע לשיא של כל הזמנים, 45.8 מיליארד דולר, שמהווה 46% מכלל הייצוא הישראלי. רוב הצמיחה בייצוא ההייטק מקורו בייצוא תוכנה ומחקר ופיתוח, לפי הנתונים השנתיים של רשות החדשנות לשנת 2019.

כך או כך, הוא אומר, הדברים בהייטק משתנים מהר מאוד, כל הזמן. "אנחנו תמיד צריכים להיות במצב חירום", הוא אומר. "העולם גלובלי, והדרך היחידה להישאר מקדימה, היא לרוץ מהר יותר".

ישראל חייבת גם לסגור את הפער בין כלכלת ההייטק – שאחראית רק לכ-9% מכוח העבודה הלאומי אבל נחשבת למנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה, לבין כלכלה מסורתית יותר, שמורכבת מתעשיות מסורתיות יותר (לואו-טק) ומעסיקות עובדים עם מעט הכשרה ורמות תפוקה נמוכות.

אלו נאבקים להישאר במשחק בעולם שהופך לגלובלי ולדיגיטלי יותר. "אנחנו פוגשים את הכלכלה השנייה הזאת בכל יום בחיי היום-יום שלנו", הוא אומר ומסביר שהחדשנות הטכנולוגית שמפותחת בישראל לא תמיד מיושמת פה, ולכן ההשפעה שלה לא חודרת מטה, אל השגרה היומיומית שלנו.

לדוגמה, בישראל פועלות מאות חברות בתחום התחבורה החכמה, וכל יצרניות הרכב המובילות בעולם נוהרות לכאן כדי לחזות בחידושים שהן מייצרות. במקביל, התשתית התחבורתית של ישראל, כמו גם מערכת התחבורה הציבורית שלה, מיושנות, לדבריו, בלי סנכרון מספק בין הרכבות לאוטובוסים.

בישראל פועלות מאות חברות בתחום התחבורה החכמה, וכל יצרניות הרכב המובילות בעולם נוהרות לכאן כדי לחזות בחידושים שהן מייצרות. אבל התשתית התחבורתית והתחבורה הציבורית מיושנות

התפוקה במגזרים האלה, בתעשייה המסורתית ובשירותים ממשלתיים, נמוכה בכ-30% מאשר במדינות אחרות שחברות ב-OECD. "אנחנו חייבים לחבר בין שתי הכלכלות האלה ולהגביר את היצרנות שלנו", הוא אומר.

רשות החדשנות ייסדה תוכניות לחיבור בין שתי הכלכלות, מספר אהרן, "אבל זאת עדיין טיפה בים".

ישראל תמשיך להצטיין בתחום הבינה המלאכותית (AI), לדברי אהרן. לפי מידע שאספו ברשות לחדשנות, יש יותר חברות הייטק שעוסקות ב-AI מאשר בכל תחום אחר, והיכולת של יזמים לזהות את הפוטנציאל של התחום הזה עוד בשלביו המוקדמים ולהיכנס אליו במהירות, הפכה את ישראל למעצמה עולמית.

BioConvergence – תעשייה הנמצאת על קו התפר בין ביולוגיה למדעים אחרים לצרכים רפואיים – הוא ענף שבו לישראל יש הזדמנות ופוטנציאל להצטיין בו, לדבריו. בחודש יולי ייסדה הרשות תוכנית בגובה 13.5 מיליון שקל כדי לקדם את היתרון של ישראל בתחום הזה.

"הענף הזה עשוי להיות מנוע צמיחה עבור ההייטק הישראלי", אומר אהרן. וירוס הקורונה נתן לענף "דחיפה רצינית".

רובוטיקה, רחפנים, מדעי החיים ותעשיית האוכל הם כולם ענפים שבהם לישראל יש הזדמנות להצטיין בהמשך.

עוד כסף לסטארט-אפים בראשית דרכם?

רשות החדשנות מתכננת להשיק בקרוב תוכנית למימון סטארט-אפים בראשית דרכם, שעוד לפני המגפה התקשו לגייס השקעות, מכיוון שקרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים ברמה הגלובלית מעדיפים להשקיע בחברות בשלבים מאוחרים יותר, שכבר הוכיחו אפשרות של מכירות, ועל כן מהוות סיכון נמוך יותר. "אין כמעט סיכון בחברות בשלבים מתקדמים יותר, עם הבטחה של תשואה משמעותית", אומר אהרן.

מספר ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים בשווי של עד 5 מיליון דולר ירד הן במספרים מוחלטים (ל-509 מיליון דולר ב-2019 מ-853 מיליון דולר ב-2018) וגם באחוזים מסך ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים (מ-11% ל-6%, בהתאמה).

בנוסף, חברות רב לאומיות הפועלות בישראל התחילו להקים מרכזים (hubs) משל עצמן, המיועדים לסטארט-אפים שבפועל לא יהפכו לחלק מהתעשייה בישראל.

מספר ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים בשווי של עד 5 מיליון דולר ירד הן במספרים מוחלטים (ל-509 מיליון דולר ב-2019 מ-853 מיליון דולר ב-2018) וגם באחוזים מסך ההשקעות בסטארט-אפים (מ-11% ל-6%)

המספר הנמוך של גיוסי seed הוא גם היבט מובנה של התגברות התעשייה – יזמים סדרתיים נמנעים מחברות באיכות נמוכה ומובילים להפחתת המספר הכולל של סטארט-אפים.

על פי רשות החדשנות, בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הסטארט-אפים שהתווספו לתעשייה.

מ-2012 ועד 2017, כאלף סטארט-אפים חדשים הוקמו מדי שנה, וכ-500 חברות נטו התווספו לתעשיית ההייטק מדי שנה (סך הסטארט-אפים החדשים בניכוי אלו שנסגרו). אך מאז 2015 חלה ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים, ובשנת 2019 נרשמו בישראל רק 800 סטארט-אפים חדשים, תוספת נטו של 360 חברות – המספר הנמוך ביותר מזה עשור.

הירידה במספרי החברות החדשות פירושה גם ירידה במגוון טכנולוגיות ובענפים חדשים של חדשנות שמפותחים בהייטק הישראלי. הירידה הזאת עלולה לסכן את הדינמיות והגמישות של ההייטק הישראלי, כמו גם את היכולת שלו לשמר את עמדתו כמנהיג עולמי וכמוביל טרנדים טכנולוגיים, לפי הדוח השנתי של הרשות לחדשנות.

השקעת ה-seed הכוללת בחברות נותרה קבועה בשנים האחרונות, עם ירידה ב-2019.

הרשות לחדשנות כבר מפעילה פרויקטים שמטרתם לתמוך בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים, כמו תוכנית תנופה שעוזרת ליזמים לזקק את הרעיונות שלהם ולהביא אותם לשלב הוכחת ההיתכנות (Proof of Concept), כמו גם תוכניות חממות טכנולוגיות לסטארט-אפים שמטרתם לקדם את החברות בשלבים המוקדמים. לסטארט-אפים שטופחו בחממות של הרשות יש סיכויי הצלחה גבוהים פי שלושה מאשר לאחרים, אומר אהרן.

כרגע עדיין מפתחים את הקונספט והתקציב של תוכנית המימון החדשה, אומר אהרן.