עבודה מהבית מסביב לעולם. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
ראש רשות החדשנות היוצא מזהיר:

המעבר לעבודה מהבית עלול לגרום לחברות להעדיף עובדים מחו"ל

אהרן אהרן מסיים את תפקידו בתקופה מאתגרת לתעשיית ההייטק ● המעבר לעבודה מבית עלול לפגוע באקו-סיסטם, מספר הסטרטאפים הולך ויורד והגיוסים הראשוניים הופכים לקשים יותר ● אבל הוא אופטימי באשר להזדמנויות שנוצרו באמירויות ותולה תקוות בתחומי הביולוגיה: "הענף הזה עשוי להיות מנוע צמיחה עבור ההייטק הישראלי"

המעבר הנוכחי לעבודה מהבית עלול לסכן את עצם קיום האקו-סיסטם של תעשיית ההייטק בישראל, מזהיר ראש הסוכנות שאחראית על טיפוח ופיתוח המערכת הזאת בדיוק.

"זה עלול לגרום ליזמים להעסיק עובדים בחו"ל", אומר אהרן אהרן, מנכ"ל רשות החדשנות של ישראל, בריאיון לזמן ישראל לקראת סיום תפקידו.

ברגע שמעסיקים יתרגלו לעבוד עם עובדים מרחוק – אין מגבלות למיקום שבו הם יכולים להיות, לדבריו. מצד אחד, המעסיקים עלולים לחפש עובדים ממדינות אחרות – ומצד שני, העובדים הישראלים עלולים להעדיף לעבוד בישראל עבור חברות בינלאומיות עם משכורות גבוהות יותר ותנאים טובים יותר מאלו שמציעים הסטארט-אפים המקומיים שעושים את צעדיהם הראשונים בתעשייה.

זה עלול להעצים אף יותר את המחסור בעובדים מיומנים, דבר שעלול לסכן את צמיחת כלכלת ההייטק בישראל, לדבריו.

אהרן אהרן
אהרן אהרן

מגפת הקורונה, שהפכה את מיקום העובדים לפחות רלוונטי בזמן שהריחוק החברתי מעודד אנשים לעבוד מהבית, הובילה טרנד בישראל ובו הסטארט-אפים נשענים יותר על מיקור-חוץ (אאוטסורסינג), מה שמאפשר להם לגשת למאגר גמיש ובינלאומי של מועמדים מצוינים, כך מעיד סקר שפורסם בשבוע שעבר.

אהרן, 66, שמוביל את הגוף הממשלתי שאחראי על קביעת מדיניות ההייטק של ישראל מאז 2017, מתכנן לעזוב את תפקידו עד סוף השנה.

בריאיון לזמן ישראל שהתקיים בתחילת החודש, הוא דיבר על מספר סוגיות, מהפוטנציאל הגלום בקשרים החדשים עם איחוד האמירויות (הוא מאמין שיש שם פוטנציאל אדיר) ועד לכוונות להשיק תוכנית להגברת המימון של שלבים מוקדמים בסטארט-אפים, שסובלים ממחסור בהשקעות – על אחת כמה וכמה עכשיו, בזמן המגפה.

הוא דן גם באופן שבו האקו-סיסטם של ההייטק בישראל מבשיל, ואילו ענפי טכנולוגיה ממשיכים לפרוח ולהתקדם – בינה מלאכותית והחיבור בין ביולוגיה למדעים אחרים לצרכים רפואיים, ענף שגם בו מובילה ישראל את מתחריה הבינלאומיים.

כך או כך, הוא מזהיר, חברות ההייטק הישראליות לא יכולות לנוח על זרי הדפנה. הן צריכות תמיד להיות ב"מצב חירום", בגלל השינויים המהירים במפתח הטכנולוגיה הגלובלית.

אהרן מסרב לחשוף את השלב הבא בקריירה שלו, למרות שהתוכניות כבר ידועות לו והוא מתכנן לעשות משהו שלא עשה בעבר, לדבריו.

לאהרן יש שני תארים מהטכניון, במחשבים ובהנדסת חשמל. הוא התחיל את הקריירה שלו ב-IBM ואז המשיך לעבוד במספר תפקידים במגזר הפרטי, ביניהם כמנכ"ל תאגיד צורן ישראל וכמנכ"ל חברת סיברידג'. אהרן היה מעורב בהקמת שני סטארט-אפים שנמכרו באקזיט. הוא היה גורם חיוני בהקמת הפעילות של אפל בישראל והיה המנכ"ל הראשון של אפל ישראל, הקים את מרכז הפיתוח של החברה בארץ וגם היה סגן נשיא באפל העולמית.

מרכז אפל בהרצליה ב-2015 (צילום: דוד שי/ויקיפדיה)
מרכז אפל בהרצליה ב-2015 (צילום: דוד שי/ויקיפדיה)

איחוד האמירויות: השער לעולם הערבי ולמזרח

מערכת היחסים החדשה עם איחוד האמירויות ואולי מדינות נוספות במפרץ תפתח את השער לשווקים הערביים, לדברי אהרן. בעבר הייתה טורקיה השער למזרח, אך היחסים עם המדינה המערב אסייתית הזאת נקלעו לקשיים בשנים האחרונות, עם העוינות הגלויה של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כלפי ישראל והמדיניות שלה.

"עכשיו, באמצעות האיחוד, הדברים יהיו פשוטים ונוחים יותר. בטיסה קצרה של שלוש שעות בלבד, אנחנו מקבלים גישה למזרח", אהרן אומר.

איחוד האמירויות היא "מעצמה כלכלית אדירה" וכבר מתקדמת מאוד בתחומים מסוימים, כמו בטכנולוגיות פיננסיות. עכשיו מחפשים באיחוד דרך להשיג יתרון במגוון תחומים נוספים, כמו אבטחת סייבר וטכנולוגיות מזון וחקלאות. "אנחנו יכולים ליהנות מיוזמות משותפות איתם", אומר אהרן.

בתשובה לשאלה לגבי האפשרות שמדיניות המיסוי התאגידי באמירויות תסכן את האקו-סיסטם הפורח של הסטארט-אפים בישראל, מכיוון שהיא עלולה לעודד סטארט-אפים להעביר אליה את המחקר והפיתוח והתפעול שלה – אהרן אומר שהוא לא חושב שזאת סכנה מוחשית. "תל אביב היא אחת הערים הליברליות בעולם, עם אקו-סיסטם טכנולוגי פורח", הוא אומר.

אהרן לא מודאג לגבי האפשרות שמדיניות המיסוי התאגידי באמירויות תסכן את האקו-סיסטם הפורח של הסטארט-אפים בישראל. "תל אביב היא אחת הערים הליברליות בעולם, עם אקו-סיסטם טכנולוגי פורח"

המיסוי לסטארט-אפים בישראל הוא גם ככה "מאוד ידידותי", מכיוון שהם משלמים מיסים רק כשהם מתחילים להרוויח, וזה "לוקח הרבה זמן", לדבריו. "הסטארט-אפים שלנו מקבלים כאן את כל התמיכה שלה הם זקוקים".

את ההון שיגיע מאיחוד האמירויות כדאי לנתב להקמת פרויקטים חיוניים של תשתיות בישראל, הוא אומר. "נדרשות כמויות אדירות של כסף. ואם נצליח להגיע לאיזון הנכון, לא תהיה מתיחות עם השיקולים הביטחוניים".

האוטוסטרדות בדובאי (צילום: Britus/iStock)
האוטוסטרדות בדובאי (צילום: Britus/iStock)

התבגרות ההייטק הישראלי

תעשיית ההייטק בישראל, אומר אהרן, היא עוברת תהליך חיובי של התבגרות. החברות גדלות לממדים גדולים יותר ומעסיקות יותר אנשים – במכירות ובשיווק, למשל, לפעמים בייצור, ואחרות רק במחקר ופיתוח. "יש לנו למעלה מ-30 חברות חד-קרן בישראל", הוא אומר, ומתייחס לחברות הייטק בבעלות פרטית שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר.

בסוף 2019, רגע לפני הקורונה, בישראל היו 4,500 חברות הייטק צומחות עם הכנסות ממכירות, בהשוואה ל-2,400 בלבד בשנת 2011, לפי מידע של רשות החדשנות הישראלית. "התעשייה מתבגרת", הוא אומר, "וזה טוב לכלכלה".

בסוף 2019 היו בישראל 4,500 חברות הייטק צומחות עם הכנסות ממכירות, בהשוואה ל-2,400 בלבד בשנת 2011, לפי מידע של רשות החדשנות הישראלית. "התעשייה מתבגרת וזה טוב לכלכלה"

רוב חברות ההייטק הסתדרו גם במגפה, אומר אהרן, שהסיטה חלקים נרחבים יותר מהעולם שלנו אל הזירה הדיגיטלית – בזמן שכלכלות שלמות הושמו בסגרים ותחת כללי הריחוק החברתי, מהלכים שחייבו מעבר אינטנסיבי יותר לקיום מקוון.

בסוף 2019, ייצוא ההייטק מישראל הגיע לשיא של כל הזמנים, 45.8 מיליארד דולר, שמהווה 46% מכלל הייצוא הישראלי. רוב הצמיחה בייצוא ההייטק מקורו בייצוא תוכנה ומחקר ופיתוח, לפי הנתונים השנתיים של רשות החדשנות לשנת 2019.

כך או כך, הוא אומר, הדברים בהייטק משתנים מהר מאוד, כל הזמן. "אנחנו תמיד צריכים להיות במצב חירום", הוא אומר. "העולם גלובלי, והדרך היחידה להישאר מקדימה, היא לרוץ מהר יותר".

ישראל חייבת גם לסגור את הפער בין כלכלת ההייטק – שאחראית רק לכ-9% מכוח העבודה הלאומי אבל נחשבת למנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה, לבין כלכלה מסורתית יותר, שמורכבת מתעשיות מסורתיות יותר (לואו-טק) ומעסיקות עובדים עם מעט הכשרה ורמות תפוקה נמוכות.

אלו נאבקים להישאר במשחק בעולם שהופך לגלובלי ולדיגיטלי יותר. "אנחנו פוגשים את הכלכלה השנייה הזאת בכל יום בחיי היום-יום שלנו", הוא אומר ומסביר שהחדשנות הטכנולוגית שמפותחת בישראל לא תמיד מיושמת פה, ולכן ההשפעה שלה לא חודרת מטה, אל השגרה היומיומית שלנו.

לדוגמה, בישראל פועלות מאות חברות בתחום התחבורה החכמה, וכל יצרניות הרכב המובילות בעולם נוהרות לכאן כדי לחזות בחידושים שהן מייצרות. במקביל, התשתית התחבורתית של ישראל, כמו גם מערכת התחבורה הציבורית שלה, מיושנות, לדבריו, בלי סנכרון מספק בין הרכבות לאוטובוסים.

בישראל פועלות מאות חברות בתחום התחבורה החכמה, וכל יצרניות הרכב המובילות בעולם נוהרות לכאן כדי לחזות בחידושים שהן מייצרות. אבל התשתית התחבורתית והתחבורה הציבורית מיושנות

התפוקה במגזרים האלה, בתעשייה המסורתית ובשירותים ממשלתיים, נמוכה בכ-30% מאשר במדינות אחרות שחברות ב-OECD. "אנחנו חייבים לחבר בין שתי הכלכלות האלה ולהגביר את היצרנות שלנו", הוא אומר.

רשות החדשנות ייסדה תוכניות לחיבור בין שתי הכלכלות, מספר אהרן, "אבל זאת עדיין טיפה בים".

ישראל תמשיך להצטיין בתחום הבינה המלאכותית (AI), לדברי אהרן. לפי מידע שאספו ברשות לחדשנות, יש יותר חברות הייטק שעוסקות ב-AI מאשר בכל תחום אחר, והיכולת של יזמים לזהות את הפוטנציאל של התחום הזה עוד בשלביו המוקדמים ולהיכנס אליו במהירות, הפכה את ישראל למעצמה עולמית.

אינטליגנציה מלאכותית. אילוסטרציה (צילום: iStock)
אינטליגנציה מלאכותית. אילוסטרציה (צילום: iStock)

BioConvergence – תעשייה הנמצאת על קו התפר בין ביולוגיה למדעים אחרים לצרכים רפואיים – הוא ענף שבו לישראל יש הזדמנות ופוטנציאל להצטיין בו, לדבריו. בחודש יולי ייסדה הרשות תוכנית בגובה 13.5 מיליון שקל כדי לקדם את היתרון של ישראל בתחום הזה.

"הענף הזה עשוי להיות מנוע צמיחה עבור ההייטק הישראלי", אומר אהרן. וירוס הקורונה נתן לענף "דחיפה רצינית".

רובוטיקה, רחפנים, מדעי החיים ותעשיית האוכל הם כולם ענפים שבהם לישראל יש הזדמנות להצטיין בהמשך.

עוד כסף לסטארט-אפים בראשית דרכם?

רשות החדשנות מתכננת להשיק בקרוב תוכנית למימון סטארט-אפים בראשית דרכם, שעוד לפני המגפה התקשו לגייס השקעות, מכיוון שקרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים ברמה הגלובלית מעדיפים להשקיע בחברות בשלבים מאוחרים יותר, שכבר הוכיחו אפשרות של מכירות, ועל כן מהוות סיכון נמוך יותר. "אין כמעט סיכון בחברות בשלבים מתקדמים יותר, עם הבטחה של תשואה משמעותית", אומר אהרן.

מספר ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים בשווי של עד 5 מיליון דולר ירד הן במספרים מוחלטים (ל-509 מיליון דולר ב-2019 מ-853 מיליון דולר ב-2018) וגם באחוזים מסך ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים (מ-11% ל-6%, בהתאמה).

בנוסף, חברות רב לאומיות הפועלות בישראל התחילו להקים מרכזים (hubs) משל עצמן, המיועדים לסטארט-אפים שבפועל לא יהפכו לחלק מהתעשייה בישראל.

מספר ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים בשווי של עד 5 מיליון דולר ירד הן במספרים מוחלטים (ל-509 מיליון דולר ב-2019 מ-853 מיליון דולר ב-2018) וגם באחוזים מסך ההשקעות בסטארט-אפים (מ-11% ל-6%)

המספר הנמוך של גיוסי seed הוא גם היבט מובנה של התגברות התעשייה – יזמים סדרתיים נמנעים מחברות באיכות נמוכה ומובילים להפחתת המספר הכולל של סטארט-אפים.

על פי רשות החדשנות, בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הסטארט-אפים שהתווספו לתעשייה.

מ-2012 ועד 2017, כאלף סטארט-אפים חדשים הוקמו מדי שנה, וכ-500 חברות נטו התווספו לתעשיית ההייטק מדי שנה (סך הסטארט-אפים החדשים בניכוי אלו שנסגרו). אך מאז 2015 חלה ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים, ובשנת 2019 נרשמו בישראל רק 800 סטארט-אפים חדשים, תוספת נטו של 360 חברות – המספר הנמוך ביותר מזה עשור.

הירידה במספרי החברות החדשות פירושה גם ירידה במגוון טכנולוגיות ובענפים חדשים של חדשנות שמפותחים בהייטק הישראלי. הירידה הזאת עלולה לסכן את הדינמיות והגמישות של ההייטק הישראלי, כמו גם את היכולת שלו לשמר את עמדתו כמנהיג עולמי וכמוביל טרנדים טכנולוגיים, לפי הדוח השנתי של הרשות לחדשנות.

השקעת ה-seed הכוללת בחברות נותרה קבועה בשנים האחרונות, עם ירידה ב-2019.

הרשות לחדשנות כבר מפעילה פרויקטים שמטרתם לתמוך בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים, כמו תוכנית תנופה שעוזרת ליזמים לזקק את הרעיונות שלהם ולהביא אותם לשלב הוכחת ההיתכנות (Proof of Concept), כמו גם תוכניות חממות טכנולוגיות לסטארט-אפים שמטרתם לקדם את החברות בשלבים המוקדמים. לסטארט-אפים שטופחו בחממות של הרשות יש סיכויי הצלחה גבוהים פי שלושה מאשר לאחרים, אומר אהרן.

כרגע עדיין מפתחים את הקונספט והתקציב של תוכנית המימון החדשה, אומר אהרן.

עוד 1,436 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ הציג מתווה גיוס חדש; שלח: העתק דהוי של התכנית שלי

שלח הוסיף: ״ובחייאת בני, 9 חודשים אתה שר ביטחון ועכשיו אתה בא?״ ● בני 35 מתחילים להתחסן ממחר ● ב-48 השעות הקרובות תחליט רע״ם אם תצא מהרשימה המשותפת ● הכנסת האריכה את הסגר עד יום ראשון ● גפני: תוקפים את החרדים כי אנחנו בעד נתניהו ● הליכוד: נצביע בעד חוק הקנסות בנוסחו המקורי ● גפני הורה לח״כים מדגל התורה ועוזריהם שלא להתייחס למערכון על הרב קנייבסקי בארץ נהדרת

עוד 44 עדכונים

מתגבשת לה תקווה זהירה

אם העבודה, חולדאי-ניסנקורן (הישראלים), עופר שלח (תנופה), ירון זליכה (הכלכלית) ורסיסי תל"ם והגמלאים יצליחו לגבש רשימה אחת, ייתכנו 10 עד 14 מנדטים לרשימה מאוחדת זו.

יש עתיד הפתיעה בסקר חדשות 13 השבוע. 18 מנדטים. בשיתוף ציפי לבני, חוזה הסקר נסיקה עד ל-22 מנדטים.

מרצ עם 4 מנדטים בסקר. חייבת להיזהר מאחוז החסימה. המשותפת עם 10 מנדטים בכל הסקרים. אין ספק שנתניהו ומנסור עבאס קלעו אותה למשבר. אבל אני מאמין שהמפלגה הזו יכולה להפיק 12 מנדטים בסופו של יום.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע

במילים פשוטות: עד היום גרפו מכלול המפלגות דלעיל (שיש ביניהן לעתים מרחק עצום ובכל זאת נתאמץ ונכנה אותן מעין גוש מרכז-שמאל) בכל הסקרים 39-40 מנדטים.

עכשיו ניתן לדבר על 47 מנדטים בסקר האחרון של חדשות 13 (עד כמה שהוא מדויק) ובמצב של איחודים נכונים וסתימת הפירצות שעלולות להביא לריסוק אחת המפלגות מתחת לאחוז החסימה, אפשר לדבר על 50-52 מנדטים לכל היותר לגוש המרכז-שמאל.

זה לא המון. אבל זו לא הקטסטרופה שהצטיירה בעקבות צעדי גנץ-אשכנזי ופרץ-שמולי שריסקו את המרכז והשמאל הציוני, ובעקבות צעדו של מנסור עבאס שפגע מאד במשותפת (הן גנץ-אשכנזי, הן פרץ-שמולי והן עבאס עברו על הכלל היחיד שאסור לעבור עליו: משא ומתן עם נתניהו. מגע עם המנהיג הרעיל והשקרן, למדו נבחרי הציבור הללו, פירושו ריסוק מפלגתך וקריסת הגוש הפוליטי שלך תמורת הבטחות כוזבות על הקרח שהנוכל לא יקיים לעולם).

עדיין מדובר ברוב ימני מובהק (במיוחד בציבור היהודי). אבל לפחות הגורמים שמתנגדים לשלטון נתניהו זוכים בנתח משמעותי יותר:

לצד אותם 50-52 מנדטים (נניח) של המרכז-שמאל (אם יחדל מפיצולי ההתאבדות ויתאחד כאמור לעיל), ישנם 6 מנדטים של ישראל ביתנו. כך נגיע ל-56 עד 58 מנדטים בולמי נתניהו. וכן ישנם 12-14 מנדטים פוטנציאליים של סער (אגב, נתניהו עדיף מסער מבחינה מדינית. אף שאני רחוק משניהם מרחק שנות אור).

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם במתחם שבין 48 ל-52 מנדטים בלבד. אני כולל את ימינה בגוש זה, מפני שחרף כל הרעש והצלצולים, ימינה של בנט-שקד תצטרף לממשלת נתניהו-חרדים ולכן ניתן למקמה בגוש נפסד זה.

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם בין 48 ל-52 מנדטים בלבד. כולל ימינה

הכל מעט בעייתי לניתוח וחיזוי. במידה רבה, מדובר בניתוח שמושתת על סקר אחד בערוץ 13 ועל הנחה שניתן בכלל לאחד בין המפלגות השונות, לא לשמוט שום טיפה מתחת לאחוז החסימה, ולהצליח לגבש 50 מנדטים בערך לגוש המרכז-שמאל שעמד עד היום על 40 מנדטים במקרה הטוב בכל הסקרים.

אז נסכם:

מצד אחד, זכיית מירב מיכאלי בבחירות לראשות העבודה היא חדשה מעודדת שמפיחה מעט רוח חיים במפלגה החבוטה. במותג החבוט. וגם בגוש כולו.

מצד שני, סקר חדשות 13 נראה בעייתי, מפני שהוא מעניק לש"ס ויהדות התורה 13 מנדטים בלבד, בעוד שבפועל קשה לראותן זוכות ביחד בפחות מ-16 מנדטים תומכי נתניהו.

חייבים להודות:

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת.

עם זאת, מתגבשת לה תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו.

ולפתע גם מעט אור בקצה המנהרה. מעט אור בוקע: המרכז-שמאל נוסק מ-39 מנדטים עלובים בסקרים ל-47 מנדטים בסקר האחרון. וזאת עם פוטנציאל חיבורים נכון שיכול להניב 50-52 מנדטים לגוש החבוט והמפוצל כאמור לעיל.

בכל מקרה, חשוב להשאיר את בני גנץ על הגלגל חרף מעשהו ההיסטורי העגום של כניסה לממשלת הנכלוליות. למה? כי בהעדר הכרעה בבחירות הקרובות, נגיע למערכת בחירות חמישית. כך או אחרת, נתניהו יכול למשוך בראש ממשלת מעבר עד נובמבר 2021. לא יותר.

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת. עם זאת, מתגבשת תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו

אם לא יקים ממשלה בראשותו בנובמבר 2021, תפקידו עובר אוטומטית לגנץ. בתנאי שגנץ נותר חבר כנסת. כך שלמרות הרצון של רבים להענישו פוליטית, יש לשמור על גנץ בכנסת. משתי סיבות:

האפשרות שפתאום יחליף במקרה את נתניהו אי שם בנובמבר 2021 וכן הצורך להימנע בבחירות הקרובות משמיטת עשרות אלפי קולות מרכז אל מתחת לאחוז החסימה. שמיטה שכזו עלולה להניב 61 מנדטים לגוש נתניהו-ימינה-חרדים.

וזו עלולה להיות קטסטרופה גדולה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 678 מילים

איך התגלגל "אין לי ארץ אחרת" לידי יו"ר בית הנבחרים בארה"ב

הוא ניסה להתאושש מההפסד בבחירות ● היא ניסתה להשתקם אחרי התבוסה לטראמפ ● חצי שנה היא נדנדה לו כדי לקבל את מילות השיר שכתב אהוד מנור ● מאז לא הפסיקה לחזור על המילים בפגישות ובכנסים ● כך הפך "אין לי ארץ אחרת" לנאום חייה של ננסי פלוסי

עוד 455 מילים

הקורונה הכלכלית הולידה יותר ויותר נזקקים, אבל שירותי הרווחה מתקשים לסייע ● זה מה שהביא מאות אנשים מרחבי הארץ להתנדבות אקסטרים ● החייל מבאר שבע שפתח גמ"ח עם חבריו הסדירניקים ● הזוג מראש העין שהקים מחסן מזון ● והשחקן שמחלק מרק ועוגות בדרום תל אביב ● "בעולם סביר הרשויות צריכות לדאוג לזה, אבל זה לא קורה אז אין ברירה" ● דוח מהשטח הרעב

עוד 2,401 מילים

למקרה שפיספסת

אחרי שחזר בו מעמדתו הקודמת והכריע בקיץ כי אין להתיר לנתניהו לקבל 10 מיליון שקל מספנסר פרטריץ', כעת מנדלבליט משלים את החתירה לאחור ומודיע לבג"ץ כי גם המענק בסך 300 אלף דולר שראש הממשלה קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי הינו עבירה על חוק המתנות ● אך במקום לפתוח בחקירה פלילית כנדרש, מנדלבליט מעדיף לחכות שבג"ץ יאשר את עמדתו וייתן לו רוח גבית ● פרשנות

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

מבט בגובה העינים

מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.

ספרו של אוהד חמו "פני השטח"
ספרו של אוהד חמו "פני השטח"

אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –

"דרך זו מובילה לשטח A  בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה  עבירה פלילית".

חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:

"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".

חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"

העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,

"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).

מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.

חמו המסביר שמטרת הספר היא:

"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט  אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).

חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:

"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).

לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:

"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).

אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:

"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות  יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).

צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"

ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:

"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).

בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,

"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).

אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס  הגורסת כי:

"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988  ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.

בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,

"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).

אולם  בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –

"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,

וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:

"זה לא יקרה לעולם".

הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו  למדינה זמנית.

"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח

ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:

"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).

אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:

"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).

אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:

"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).

ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?

"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).

לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214),  כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).

אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:

"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).

כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"

ברם גם דברים  אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:

"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,149 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרסום ראשון מיכאלי לא רוצה את ניסנקורן אם תחבור לחולדאי

בשיחות שניהלה עם כמה מתומכיה אחרי שזכתה בפריימריז על ראשות המפלגה, מיכאלי מתחה ביקורת נוקבת על שר המשפטים לשעבר שהיה אדריכל הכניסה של כחול-לבן לממשלת נתניהו ● עם חולדאי, לעומת זאת, יש ליו"ר העבודה יחסים מצוינים ● אולם קשה להניח שחולדאי יסכים לחיבור ללא ניסנקורן ● מיכאלי מכחישה, ואומרת בתגובה: "מעולם לא פסלתי את אבי ניסנקורן ואני מעריכה את פועלו"

עוד 401 מילים ו-2 תגובות

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

הליכוד: האם מנדלבליט שוב מתערב בבחירות?

קרעי: השקרן מכה שוב ● פרץ מתפטר מהכנסת, עוזב את העבודה ונשאר בממשלה ● סקר: לפיד עוקף את סער, העבודה מעל אחוז החסימה ● העליון התיר חיפוש בטלפונים של יועצי רה״מ ● ליצמן למנהל מחלקת קורונה באיכילוב: התנצל על טור שכתבת ● אלרעי פרייס: ״בשבועיים שלום עם דובאי מתו יותר מאשר ב-70 שנות מלחמה״ ● אין הסכמות: הדיון בחוק הקנסות ימשיך מחר

עוד 46 עדכונים

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים ו-1 תגובות

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה