אליזבת (יליזבטה) פיודורובנה, שנולדה באנגליה, הייתה אחת מהנכדות הרבות של המלכה ויקטוריה. כשנישאה, ב-1884, לנסיך הגדול סרגיי, אחיו של הצאר השליט ברוסיה, היא אימצה את הדת הרוסית האורתודוקסית בקנאות רבה. על רקע העובדה שלא היו לה ילדים, הקדישה אליזבת את חייה לכנסייה וליוזמות צדקה.

ב-16 ביולי 1918, בזמן המהפכה, בולשביקים הוציאו להורג את הצאר הרוסי ואת בני משפחתו הקרובים. יום לאחר מכן הם גלגלו את אליזבת ובני מלוכה רוסים אחרים אל תוך מכרה פחם נטוש. רימונים הושלכו פנימה בניסיון נוסף לחסל את האריסטוקרטיה, אך ממש כמו קדושה נוצרית, אליזבת נשארה בחיים מספיק זמן כדי לקרוע מבגדיה ולחבוש את הפצעים של מי שהיה איתה.

אליזבת פיודורובנה ובעלה, הארכי-דוכס סרגיי מרוסיה, שנות ה-80 של המאה ה-19 (צילום: נחלת הכלל)

אולי זה היה הקול שלה, כששרה מזמורים כדי לנחם את האחרים, אשר בסופו של דבר הוביל עובר אורח אל המכרה הנטוש. עם זאת, עד שהוא חזר עם עזרה, כל מי שהיה בתוך המכרה כבר מת.

אחד הפרויקטים של אליזבת בירושלים היה בנייה של כנסייה מרשימה בעין כרם, יישוב התנכ"י, שבו, על פי המסורת הנוצרית, נולד יוחנן המטביל. אך העבודות נעצרו לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה. קרוב למאה שנים לאחר מכן, כל מה שנותר היה מעטפת, שכמעט ולא נראתה מהכביש לבית החולים הדסה בעין כרם.

מספר שנים לאחר מכן החלה שוב הבנייה של כנסייה רוסית-אורתודוקסית גרנדיוזית זו. כיום, מבקרים נלהבים יכולים לשזוף את עיניהם בכיפות המוזהבות בזמן הליכה לאורך טיילת חדשה שנסללה מעל עין כרם. הטיילת, השופעת פרחים וצמחי תבלין ריחניים, כמו לבנדר, טרגון ורוזמרין, מהנה במיוחד בשעות אחר הצהריים כשהכיפות מנצנצות מול קרני השמש.

הטיילת מתחילה ליד צומת אורה בירושלים, ממש מתחת לגשר הצפוי לכלול חלק חדש של הרכבת הקלה. (אזהרת חורף: לאחר גשמים כבדים, סוף הטיילת עשוי להיות בוצי).

הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית בעין כרם, שהוקמה בחסותה של אליזבת פיודורובנה (צילום: שמואל בר-עם)

מתוך הנחה שנגיף הקורונה לא יפגע בנו אם נטייל באוויר הפתוח, בילינו השבוע בטיילות של ירושלים: לא הליכה על חוף הים, בדומה לטיילות רבות, אלא סיורים על שבילים רחבים לצד אתרים מההיסטוריה המודרנית והעתיקה.

הטיילות האורבניות מציגות גם חלק מהנופים הטובים יותר שיש לעיר הזו להציע.
מלבד טיילת הר ציון, כולן מישוריות. עם זאת, טיילת גבריאל שרובר וטיילת גולדמן מסתיימות במדרגות, כך שאם אתם מתניידים בכיסא גלגלים יהיה עליכם לחזור לנקודה ממנה התחלתם. משך ההליכה נע בין חצי שעה ליותר משעה, תלוי במספר העצירות למנוחה ולהנאה מהנוף, או בביקור באטרקציות לאורך הדרך.

טיילת דובנוב

הטיילת החדשה ביותר – והקצרה ביותר – מתמשכת לאורך רחוב דובנוב, בלב שכונת טלביה וביתם של התושבים העשירים ביותר בירושלים. היא נקראת על שם ההיסטוריון הרוסי-יהודי והסופר הפורה שמעון מאיירוביץ דובנוב (דובנאוו), שנולד בבלארוס ב-1860 ונרצח על ידי הנאצים ב-1941.

גן השושנים בשכונת טלביה (צילום: שמואל בר-עם)

הטיילת, הכוללת מדרכת אבנים רחבה ושביל אופניים מאספלט, עוברת ליד בית הנסן, מוסד גרמני גדול שנבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19 בתור בית חולים לטיפול במצורעים, אשר משמש כיום בתור השלוחה לעיצוב אורבני של בצלאל.

גינת הנסן, הממוקמת ממש מתחת לטיילת, מוכרת בקרב המקומיים בתור חורשת הירח, והיא מלאה בעצי אלון ואורן עתיקים, פרחים מלבלבים ובעונה הנכונה, עצי שקדייה פורחים.

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, ניסו קבלנים לשים ידיהם על השטח הנחשק, אך אנשי איכות הסביבה ותושבי המקום יצאו למאבק ציבורי נחוש שהסתיים בהכרזה על חורשת הירח בתור פארק אורבני.

בהמשך הטיילת – גן השושנים של טלביה, שהוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הדשאים המטופחים והגינות היפות שלו הובילו להחלטה לערוך בו אירועים רשמיים רבים בראשית שנותיה של המדינה.

טיילת גן סאקר-הרצוג

שלושה מסלולים משולטים מקיפים את רוב האגמים במדינת מינסוטה, שם נולדה כותבת המאמר, מה שהופך את ההליכה והריצה סביבם לנגישות במיוחד. הטיילות הארוכות יותר שניסינו השבוע כוללות גם הן מסלול ריצה, שביל אופניים ושביל הליכה – אבל כאן בישראל, נראה שאנשים לא מצליחים להבין למה משמש כל אחד מהם.

פסל סביבתי של האמן הצרפתי דניאל ביורן בטיילת הר ציון. שלוש המסגרות הריקות נקראות "שלוש נקודות מבט לדיאלוג" (צילום: שמואל בר-עם)

טיילת אורבנית נוספת זו מתחילה בחלק של גן סאקר ומסתיימת בפסל של גרם מדרגות לשום מקום מחוץ לשכונת גבעת מרדכי. אך על אף שטיילת זו רועשת יותר מהאחרות ואין בה את התחושה השלווה הרצויה, היא מציעה גינות משחקים, הרבה דשא ושירותים. היא מתחילה בגן סאקר, מול הצומת של רחוב בצלאל ושדרות בן צבי ומעל לבית הקפה גן סיפור.

בנקודה מסוימת הטיילת פונה שמאלה וממשיכה מתחת לגשר ואל תוך עמק המצלבה, שם היא חולפת ליד מנזר גדול. המנזר, שנבנה ב-1039 על ידי נזיר גיאורגי (איברי) בשם פטרוס (פטר), עומד על גבי יסודות עתיקים אף יותר שעדיין לא ידוע עד כמה עתיקים הם. בסוף השביל עומד מונומנט לכבוד המשורר והפילוסוף הגיאורגי בן המאה ה-12 שותא רוסתוולי, שהתגורר בשנותיו האחרונות בירושלים.

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, ניסו קבלנים לשים ידיהם על חורשת הירח, אך אנשי איכות הסביבה ותושבי המקום יצאו למאבק ציבורי נחוש שהסתיים בהכרזה על השטח הנחשק בתור פארק אורבני

בשדרות הרצוג, הטיילת ממשיכה לימין, עדיין עוקבת אחרי גן סאקר. ליד סוף הטיילת, האווירה משתנה, ואנשים שיצאו להליכה מטיילים בשביל שמעל לשביל האופניים. בין האטרקציות הקרובות: הגנים הבוטניים של ירושלים ועמק הצבאים.

טיילת הר ציון

ירושלמים יודעים שהקיץ מסתיים כשהאזור סביב הר ציון מתחיל להתמלא בחצבים. החצבים, הידועים בתור מבשרי הגשם, פורחים בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו – כך שהם לא צריכים להילחם עם פרחים יפים מהם על תשומת הלב של החרקים המאביקים אותם. קל לזהות אותם, משום שיש להם גבעולים גבוהים מאוד ופרחים לבנים הפורחים מלמטה כלפי מעלה.

חצבים לאורך טיילת ציון (צילום: שמואל בר-עם)

בעונה זו תמצאו המוני חצבים על מדרונות טיילת הר ציון. מובן שהם לא צפויים להיות שם לזמן רב, אך גם כשהם ייעלמו, עדיין יהיה הרבה מה לראות.

ההליכה מתחילה במדרגות בצומת עם בריכת הסולטן ועלייה על הר ציון. הטיילת, שהיא חלק מהגן הלאומי סובב חומות ירושלים, מקבילה לכביש שנבנה ב-1964 כדי לאפשר לאפיפיור פאולוס השישי לבקר באתרים קדושים, ומכונה בהתאם "כביש האפיפיור".

לאורך הדרך תוכלו ליהנות מנופים מהממים של גיא בן הינום, מקום בו, על פי המיתוס, הקריבו התושבים המקומיים בתקופה התנ"כית את ילדיהם הבכורים כדי לרצות את האל מולך.

בצדו השני של העמק נמצאות מערות קבורה מתקופת בית המקדש השני, בית הקברות הקראי ומדרונות מסולעים ששימשו לגלישת מצוקים בימים טובים יותר. מעל כולם עומדת הכנסייה הסקוטית המרשימה, ובית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון ההיסטורי מהמאה ה-19 – היום מלון הר ציון.

אנדרטת הסובלנות, שנוצרה על ידי הפסל הפולני צ'סלב דז'וויגאי, היא קריאה לדו קיום בעיר הבירה (צילום: שמואל בר-עם)

בהמשך הטיילת נגלית לעין שכונת אבו טור. כך גם החומה המפרידה בין הרשות הפלסטינית לירושלים. ההליכה מסתיימת בפסל סביבתי של האמן הצרפתי דניאל ביורן ששלוש המסגרות הריקות והגדולות שלו נקראות "שלוש נקודות מבט לדיאלוג".

טיילת ארמון הנציב

אלכנסדר גודזובאטי היה איש עסקים פולני לא-יהודי ועשיר במיוחד, שהתעניין מאוד בקידום שלום בין הישראלים לפלסטינים. לשם כך, הוא תמך בבניית אנדרטת הסובלנות המהממת של ירושלים, שהקמתה הושלמה ב-2008. הפסל, שנוצר על ידי הפסל הפולני צ'סלב דז'וויגאי, נמצא בתחילת טיילת גולדמן, אחד משלושה מסלולים מישוריים המרכיבים יחד את טיילת ארמון הנציב בדרום ירושלים.

כל תייר שמגיע לירושלים – וגם המקומיים, כמובן – מכירים את טיילת האס הוותיקה יותר, שהקמתה הושלמה ב-1987. אך השתיים האחרות – אחת מתחת להאס וטיילת נוספת ממש ממזרח לה – מוכרות פחות. שלושתן מציעות נופים מרהיבים של 180 מעלות אל ירושלים העתיקה והחדשה.

טיילת האס (צילום: שמואל בר-עם)

דרך גבריאל שרובר, שהושקה ב-1989, מתחילה ברחוב נעמי בשכונת אבו טור ומסתיימת במדרגות המובילות לחניון האס. מלבד נופים מדהימים, היא כוללת שלוש פרגולות ומספר פסלים סביבתיים שאת שמם תוכלו רק לנחש.

טיילת גולדמן היא החדשה ביותר מהשלוש, והיא כמעט ומקיפה את ארמון הנציב – מבנה מרהיב שנבנה סביב 1933. המבנה אכלס את בעלי התפקידים הבכירים במהלך המנדט הבריטי, וכעת משמש בתור מטה של האו"ם.

לאורך הדרך תוכלו ליהנות מנופים מהממים של גיא בן הינום, מקום שבו – על פי המיתוס – הקריבו התושבים המקומיים בתקופה התנ"כית את ילדיהם הבכורים כדי לרצות את האל מולך

טיילת גולדמן מתחילה באנדרטת הסובלנות. היא נמצאת בקצה של החניון הגדול לאורך רחוב על"ר, העובר מימין לארמון הנציב. בקצה הרחוק של החניון, מדרגות ורמפה מובילות מטה אל הטיילת עם נופים של העיר מזווית שונה במעט.

קרוב לסוף ההליכה יש אזור מגודר המכיל פסלי אבן המתוארכים לתקופה החשמונאית (המאה השנייה והראשונה לפני הספירה), וגוף עמוד של אקוודוקט בן קרוב ל-3,000 שנים. לבסוף, מדרגות מובילות מטה אל בריכה קטנה, ליד חניון האס.

סוף הולם להליכה בטיילת, עם האתרים המודרניים וההיסטוריים שלה, הוא ביקור בגן שרמן, ברחוב על"ר מול מטה האו"ם. כאן, עם הדשא והעצים של הפארק, מפת פסיפס מודרנית מציגה את המסלול של האקוודוקט העתיק מגבעות חברון לירושלים.