ועדת הבדיקה שהקים השבוע שר הביטחון בני גנץ לחקר נושא רכש הצוללות וכלי השיט, נידונה מראש לכישלון. הוועדה לא תצליח לחקור כלום, עדי מפתח לא יתייצבו בפניה, היא לא תגיע לחקר האמת ולא תציף שום פיסת ראיה או תובנה חדשה, שלא עלתה כבר במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000 ובתחקירים העיתונאיים שפורסמו בארבע השנים האחרונות.
לוועדה לא יהיו שום סמכויות שיש לוועדות חקירה, מאחר שהממשלה היא זו שצריכה לאשר הענקת סמכויות כאלה. ומאחר שאין לכך היתכנות פוליטית, שר המשפטים אבי ניסנקורן אינו מתכוון להיחלץ לעזרתו של גנץ, שותפו לכחול-לבן.
ומי שכבר תפס בעלות על עבודת הוועדה והבהיר כי הוא זה שיגדיר את גבולות הגזרה שלה, הוא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. מה שהוא יורה לא לחקור – לא ייחקר.
על הנייר, מדובר בוועדת בדיקה ממשלתית, זהה בדיוק לוועדת הבדיקה שקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה – ועדת וינוגרד. בפועל – הבדל של שמיים וארץ.
סמכויות חקירה של ועדה ממלכתית
זמן קצר לאחר שוך הקרבות במלחמת לבנון השנייה, הורה שר הביטחון דאז עמיר פרץ להקים ועדת בירור לשם בחינת התנהלות צה"ל ומערכת הביטחון, הפקת לקחים והמלצות. בראש הוועדה הציב פרץ את הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') אמנון ליפקין-שחק.
ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט הודיע כי הכוונה היא שהתנהלות הדרג הצבאי תיבדק על ידי ועדת שחק, בדיקת הדרג המדיני תיעשה על ידי ועדה ציבורית אחרת בראשות ראש המוסד לשעבר נחום אדמוני, והתנהלות הנוגעת לעורף תיבחן על ידי מבקר המדינה.
תוכניתו של אולמרט לא יצאה לפועל. התברר שפיצול הבדיקה בין ועדות שונות איננו אפקטיבי, והתעוררה תרעומת אפילו בקרב חברי הוועדות המיועדים. אולמרט שינה כיוון, והחליט על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת אירועי המלחמה, בהתאם לסעיף מיוחד בחוק הממשלה.
בספטמבר 2006 החליטה הממשלה, ברוב של 20 שרים נגד 2 מתנגדים ונמנע אחד, להטיל על אולמרט ופרץ להקים ועדת בדיקה ממשלתית, ולהציב בראשה את השופט בדימוס אליהו וינוגרד. הוועדה אף קיבלה סמכויות חקירה של ועדת חקירה ממלכתית, ופירוש הדבר שהיו בידיה סמכויות לחייב עדים להתייצב בפניה, וכפועל יוצא מכך – להסיק מסקנות והמלצות אישיות כלפי בעלי תפקידים, לרבות הדרג המדיני.
ועדת וינוגרד לא הייתה ועדת חקירה ממלכתית – על כך נמתחה ביקורת רבה, שכן בהיותה ועדת בדיקה ממשלתית, נוצר מצב שבו הממשלה עצמה מינתה את הוועדה שתפקידה היה לחקור את התנהלותה במלחמה. עתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין זה נדחו ברוב דחוק של ארבעה נגד שלושה.
עם זאת, הוועדה צוידה בסמכויות כופות בהתאם לחוק ועדת חקירה. ואכן, המלצותיה האישיות היו בעלות משקל רב בהמשך הדרך, לפחות בזירה הפוליטית והציבורית, והיו בין הסיבות שהובילו לנפילת ממשלת אולמרט.
ועדת וינוגרד לא הייתה ועדת חקירה ממלכתית – על כך נמתחה ביקורת רבה, שכן בהיותה ועדת בדיקה ממשלתית, נוצר מצב שבו הממשלה מינתה את הוועדה שתפקידה היה לחקור את התנהלותה במלחמה
הדיווחים על החלטתו של גנץ להקים ועדת בדיקה החלו לזרום במהלך סוף השבוע האחרון, וסבבו בעיקר סביב ההיבט הפוליטי של ההחלטה – קריאת קרב לוחמנית מצידו של גנץ, המכוון היישר אל בין עיניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך לצד ההשלכות הפוליטיות הנפיצות, להחלטות כאלה יש לפעמים חיים משלהן – הן "חץ שלוח" שאחרי שהוא יוצא מקשתו של היורה, אין לדעת מה יהיה מסלולו.
גנץ כבר שלח את כתב המינוי לשלושת חברי הוועדה – השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שיהיה יו"ר הוועדה; מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במיל' אברהם בן שושן; ויעל גריל, שכיהנה עד לאחרונה כמנהלת מחלקת הרכש במשרד ראש הממשלה.
במכתבו פירט גנץ את היקף הנושאים שהוא מבקש שייבדקו על ידי הוועדה – הפרוצדורה בהליכי הרכש, ממשקי העבודה בין משרד הביטחון לגורמים חיצוניים, תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש, ומעמד המתווכים בעסקאות רכש וייצוא. פרק הזמן שהוקצה לוועדה הוא ארבעה חודשים.
כל המילים הללו הן כיסוי מהוגן לרקב שהתגלה במסגרת תיק 3000, בחלק שנחקר פלילית וגם בחלק שלא נחקר, הנוגע לנתניהו, שלגביו קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מלכתחילה כי לא התעורר חשד סביר לפתיחה בחקירה, עמדה שממנה לא זז.
גנץ כבר צפה מראש פני עתיד
סעיף 8א לחוק הממשלה, שנחקק בשנת 2001, קובע את האופן שבו שר רשאי למנות ועדה לבדיקת נושא שבתחום אחריותו. ועדות ציבוריות שכאלה אינן בהכרח ועדות בדיקה או חקירה, ואין להן בהכרח סמכויות חקירה כלשהן.
אם מבקש בכל זאת שר בממשלה למנות ועדה עם שיניים, יש להציב בראשה שופט בדימוס, ואז רשאי השר, בצוותא עם שר המשפטים ורק לאחר אישור הממשלה, להעניק לוועדה סמכויות חקירה כופות לפי חוק ועדות חקירה. חוק זה מיועד אמנם לוועדות חקירה ממלכתיות, אך ניתן לשאוב ממנו סעיפים גם לוועדה בדרג יותר נמוך.
מהן אותן סמכויות חקירה? למשל, הסמכות לזמן עדים להופיע בפניה – דינם של מוזמנים להעיד בפני ועדה, כדינם של מי שזומנו לחקירה במשטרה. כך גם לגבי הסמכות לדרוש מעדים ואנשים נוספים למסור מסמכים וחומרים רלוונטיים, וכמובן להטיל סנקציות על מי שמסרב.
החוק קובע כי אם התגלה במהלך עבודת הוועדה חשש לביצוע עבירה פלילית, על הוועדה להביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
בעניין כלי השיט, גנץ כבר צפה מראש פני עתיד: מאחר שפרשה זו כבר נחקרה במסגרת חקירה פלילית (תיק 3000) ובעקבותיה כבר זומנו חשודים לשימוע, בטרם העמדה לדין, ברור שמתנהלים כאן הליכים פליליים במקביל. לכן הקדים גנץ ופנה למנדלבליט, כדי שינקוט את המהלכים הנדרשים על מנת שעבודת הוועדה לא תפריע להתנהלותו של ההליך הפלילי.
מנדלבליט מיהר להשיב, עוד באותו יום, כי "נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי".
"נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית, היועמ"ש יעביר את הנחייתו לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים"
במילים אחרות – מנדלבליט הוא זה שיקבע מה מותר ומה אסור לוועדה לחקור. בדיוק כפי שעשה למבקר המדינה הקודם יוסף שפירא, שרצה גם הוא להתחיל בבדיקה כוללת של ההיבטים המערכתיים בפרשת הצוללות.
לכאורה, אפשר היה להניח שנוכח סירובו של מנדלבליט לחקור את נתניהו הן בפרשה זו והן בעניין המניות המשיק לתיק 3000, ועדת בדיקה תהווה מעין מסלול עוקף שבאמצעותו ניתן יהיה לאסוף ראיות בעניינו של נתניהו. אבל כלל לא בטוח שעצם פעולתה של הוועדה תסייע למיצוי הדין בעניין, שכן כל ראיה שהושגה במסגרת עבודת הוועדה וכל עדות שנשמעה בפניה, אינן יכולות לשמש ראיות בהליך פלילי. בדיוק כמו בבדיקת מבקר המדינה.
פירושו של דבר הוא שאם יתברר שהמעשים מעוררים חשש לפלילים, יהיה צורך לקיים חקירה נוספת, באותם עניינים, על-ידי המשטרה, כדי שניתן יהיה להתקדם במסלול הפלילי.
ברקע, תמשיך לרחף השאלה האם ועדת בדיקה היא הכלי המתאים לעניין זה. אפשר, שגם בנושא הזה – כמו בעניין מלחמת לבנון השנייה – בג"ץ יהרהר בשאלה אם לא התגבשה חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית, שיתרונה העיקרי הוא בעצמאותה המוסדית, ובעובדה שחבריה אינם מתמנים על ידי נחקריה.
בעניין וינוגרד העניין נחתך, כאמור, על חודו של קול בבג"ץ. גם כעת תלויה ועומדת בעניין זה עתירה לבג"ץ, של התנועה לאיכות השלטון. עוד מוקד התנגשות נפיץ בין המערכת הפוליטית לבית המשפט.
גילוי נאות: עו"ד יובל יועז ייצג בעבר ומייצג כיום בעתירות שעניינן חקירה נגד ראש הממשלה נתניהו בפרשות הצוללות, כלי השיט והמניות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מנדלבליט המתין עד כה טרם השהה את עבודת הוועדה. הוא עושה ככול יכולתו, כפי שעה החל מתחילת חקירות נתניהו, דרך סעיפי האישום המרוככים ב-2 תיקים (מנע את האישומים בשוחד), ועתה תקיעת עבודת הוועדה. אין ספק, הוא עושה ככול יכולתו לסייע לנתניהו