תלמידים במסיכה בכיתה. אוגוסט 2020 (צילום: Chen Leopold/FLASH90)
הלמידה בזום היא אסון עבור ילדים עם הפרעת קשב

נופלים מחוץ למתווה

בדיקת זמן ישראל

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

"פתאום הילד מתחיל למשוך את הבוקר בשינה ולא רוצה להתחבר לזום. הוא מפתח חוסר שקט, עצבנות, העדר מוטיבציה וגישה שלילית ללימודים. אם יש עבודות בזוגות או בקבוצות הוא מתחיל להתרחק מהחברים בכיתה, מסתגר בחדר ונכנס לעולם משלו".

אם לכלל ילדי ישראל הלמידה בזום היא אתגר לא פשוט, אז לילדים עם הפרעת קשב צורת הלמידה הזו הפכה לאסון של ממש. כך עולה מעדויות ההורים, בהם אודליה כהן-שינדורף, אם לתלמיד בכיתה י"א עם הפרעת קשב ששוחחה עם זמן ישראל.

בתור יו"ר הנהגת ההורים ברעננה, וסגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, היא פוגשת בתקופה זו מאות הורים ומייצגת אותם בוועדות הכנסת, בניסיון להביא למודעות את הבעיות של "ילדי הקשב" אשר נותרו מחוץ לתוכניות המתווה של משרד החינוך.

"הלמידה מרחוק, שרק משכפלת את הלמידה הרגילה למחשב הביתי, היא כמעט בלתי אפשרית לילדים שלא מסוגלים לשבת ולהתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף. אלה ילדים שצריכים אווירה שקטה על מנת ללמוד ואסור שמשהו יסיח את דעתם או ירצד להם מול העיניים. כשלצד המורה יש עוד 30 ריבועים ובכל ריבוע כזה יש ילד שזז, אומר משהו, או כותב בצ'ט, זה פשוט לא עובד", מסבירה כהן-שינדורף.

"רוב הילדים חיים בבתים רגילים, ויש להם אחים רגילים, ולא לכולם יש פינה שקטה ללמוד בה. במצב הזה הילדים לא ילמדו, וזה לא משנה כמה המורה תהיה מדהימה ותשתדל עבורם. כי בניגוד לכיתה, אין למורה שום דרך לראות מתי היא מאבדת את הילד".

כ-10% מהילדים בישראל סובלים מהפרעת קשב, לא כולם מאובחנים, לחלקם יש לקויות למידה, וחלקם גם היפר אקטיביים. אבל רובם נמצאים בזרם החינוך הכללי ובימי שגרה הם מקבלים תמיכה מותאמת אישית במהלך שנת הלימודים. בעוד ילדי החינוך המיוחד וילדים בסיכון זכו לתשומת לב מיוחדת, הכרה בחשיבות הלמידה במרחב הפיזי ומתווה שעוזר להם בימי הקורונה, "ילדי הקשב" לא זוכים למענה או טיפול מערכתי מיוחד מצד משרד החינוך.

"אלה ילדים שצריכים אווירה שקטה על מנת ללמוד ואסור שמשהו יסיח את דעתם או ירצד להם מול העיניים. כשלצד המורה יש עוד 30 ריבועים ובכל ריבוע כזה יש ילד שזז, אומר משהו, או כותב בצ'ט, זה פשוט לא עובד"

הטענה של ההורים היא שמדובר בקבוצה נפרדת ומאובחנת של ילדים שלא קיבלה מענה, וצריכה לזכות בתשומת לב דומה לזו של ילדי החינוך המיוחד והילדים בסיכון.

אודליה כהן-שינדורף (צילום: אלמוג גבאי)
אודליה כהן-שינדורף (צילום: אלמוג גבאי)

"הבן שלי מלא במוטיבציה ומתעקש לעשות 5 יחידות בגרות בכל המקצועות האפשריים, אבל מאוד מאוד קשה לו ללמוד בזום. הוא ממש מבקש שהקניית החומר תיעשה בקבוצות קטנות, או בצורה פרונטלית בכיתה. זה לא קרה עד עכשיו, ולכן כדי שהוא יוכל ללמוד אנו נאלצים להשלים את החומר בשיעורים פרטיים. אבל מה קורה עם ילדים שמשפחתם לא יכולה להרשות לעצמה שיעורים פרטיים? ילדים שמתמודדים עם בעיות קשב הם הראשונים שמוותרים לעצמם בביצוע משימות והישגיות. כך נוצרים פערים ונשירה סמויה, ולבסוף גם אי השתתפות במסגרת הלימודים".

אודליה מספרת כי רבים מהילדים המאובחנים והמטופלים תרופתית מפסיקים את הטיפול מכיוון שאינם נמצאים פיזית במסגרת החינוכית. "את רואה ילדים שחוסר הריכוז שלהם עולה עוד יותר ללא הטיפול, וכך המוטיבציה ללמידה יורדת. וכאשר ההורים הופכים להיות מורים שמתעקשים והילד לא משתף פעולה, זה גורם לקונפליקטים קשים בבית".

תלמידות כיתה א׳. ספטמבר 2017 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
תלמידות כיתה א׳. ספטמבר 2017 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

קושי בניהול הזמן

רונה יהב, מפתח תקווה, אם לילד בן 10 ותלמיד בכיתה ה' שמתמודד עם הפרעת קשב מספרת על אתגרים קשים שתקופת הקורונה מביאה על כל המשפחה. גם כאשת חינוך במקצועה, מדריכת הורים ויועצת משפחתית מוסמכת המתמחה בהפרעת קשב, היא רואה מקרוב את הנזקים שנגרמים לילדים בתקופה זו.

"אם לנו קשה, כשאני אשת מקצוע ויש לילד שלי בבית את כל התמיכה, הטיפולים התומכים והמודעות, אני יכולה לדמיין מה עוברות משפחות אחרות, שאולי אין להן את ארגז הכלים שיש לנו", אומרת יהב.

"נתחיל עם ההנחה השגויה של משרד החינוך, שילד בכיתה ה' עם הפרעת קשב יכול להישאר לבד בבית ימים שלמים וללמוד. הרי מדובר בילדים שמתקשים בניהול זמן, בהתארגנות, במעברים. אני מדברת על יכולת לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר, לבצע משימות, לעבור מלמידה להפסקה וחזרה ועוד.

"בהיעדר מסגרת ברורה או מבוגר שמסייע בניהול הזמנים והצרכים שלו, הילד מתקשה להסתדר לבד. אלה ילדים שההתפתחות הרגשית שלהם מואטת משמעותית, הן ביחס לזו הקוגניטיבית והן ביחס לבני גילם, לפעמים בפער של שנתיים-שלוש. באף מתווה של למידה מרחוק אין לזה מענה. אז איך אמורים הורים לצאת לעבוד ולהשאיר אותם לבד בבית ימים שלמים, לאורך זמן?

"תוסיפי לזה את העובדה שלפעמים ההורה עצמו צריך לקחת ׳קורס׳ כדי להבין כיצד לתפעל את כל המערכת הממוחשבת, נוסף על הכשלים הטכניים ושינויי המערכת. אני לא מצליחה להבין מדוע מערכת השעות הרגילה (כפי שנערכה בקפסולות) לא יכולה להתקיים בזום כסדרה, או לפחות להתאפיין ביותר יציבות – שיעורים מתבטלים, ההפסקות ארוכות מהשיעורים עצמם, התוכן המועבר באופן מקוון חסר עד לא קיים, ורוב היום אין אפילו משימות שיכולות להעסיק אותו.

"הצורך בקביעות, סדר-יום, שגרה, מבנה מאורגן שלפחות בסיסו ידוע מראש ומאפשר לדעת מה צפוי, משמעותי מאוד באופן כללי, אך קריטי ממש לילדים עם הפרעת קשב".

רונה יהב (צילום: צילום אינגה אבשלום שיליאן)
רונה יהב (צילום אינגה אבשלום שיליאן)

תלמידי שכבת ה' חזרו ללמידה הפרונטלית בשבוע שעבר, אבל החודשים הארוכים של השהייה בבית בסגר השני, בחופשת הקיץ וגם בסגר הראשון נותנים את אותותיהם בילדים אלה.

"זה יוצר את כל הפערים האפשריים, לא רק ברמה הלימודית אלא גם ברמה הרגשית. הבן שלי, למשל, לומד מחוץ לאזור מגורינו. בזמני הסגר הוא היה ממש ב'ואקום' חברתי ממושך. מעיסוקי אני יודעת שאצל ילדים רבים עם הפרעת קשב הקורונה עוררה גם חרדה, טיקים וקשיי הירדמות, שלא היו שם קודם. אלה תופעות פיזיולוגיות שיכולות להיות מגורות על ידי מצוקות רגשיות. כמו כן, פעמים רבות משמעות הקורונה היא גם הפסקת טיפולים שהילדים קיבלו לפניה.

"אני יודעת שאצל ילדים רבים עם הפרעת קשב הקורונה עוררה גם חרדה, טיקים וקשיי הירדמות, שלא היו שם קודם. אלה תופעות פיזיולוגיות שיכולות להיות מגורות על ידי מצוקות רגשיות"

"ילדים עם הפרעת קשב אינם זכאים לכלום, בהשוואה לילדי החינוך המיוחד, לא שעות פרטניות, לא לשילוב, לא לליווי ולא לסיוע. הקורונה רק הציפה והעצימה קשיים ובעיות שהיו קיימות גם בשגרה, כמו היעדר הכשרה של מורים להתנהלות עם הפרעת קשב של תלמידיהם, לצד שיטת הלימוד הפרונטלי המיושנת.

"אלה ילדים שמתקשים להתמודד עם שעמום, ובכל זאת חלק גדול מהמורים ממשיכים להרצות דרך הזום כפי שעשו בכיתה, בלי כל יכולת לעורר עניין אמיתי בתלמידים". מסכמת יהב בכאב.

iStock
אילוסטרציה. למידה מרחוק

התנגדות להקלטת השיעורים

כבר בחודש מאי השנה הוציא משרד החינוך מסמך מקיף בשם "כשלקות למידה והפרעת קשב פוגשות את הלמידה המקוונת". המסמך נכתב ע"י אגף לקויות למידה והפרעת קשב במשרד, בשיתוף מומחים, והציג את הקשיים וההזדמנויות, בלמידה מרחוק באוכלוסיות אלו. המסמך מתווה מדיניות בנושא, ומציג לצוותים החינוכיים אסטרטגיות ללמידה מיטבית, כמו גם המלצות פדגוגיות.

בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שנערכה בנושא זה במאי, עלו הקשיים של התלמידים ומשפחותיהם בלמידה אפקטיבית באמצעות הזום. מי שייצגה את איגוד רופאי בריאות הציבור בוועדות הכנסת שנערכו בנושא, ד"ר אסנת קידר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה, אומרת כי אין למשרד החינוך שום מידע על מידת הטמעת הנושא בשטח על ידי צוותי ההוראה.

"אחת ההמלצות שעולה מהמסמך, וחשובה כל כך לתלמידים, למשל, היא הקלטת השיעורים המקוונים ופרסומם, כדי שתלמידים המתקשים להתרכז ולהתמיד בלמידה בזום יוכלו לצפות בשיעור פעמים נוספות. ואולם המלצה זו לא מיושמת בפועל, בין השאר בגלל התנגדות של הסתדרות המורים להקלטת שיעורים", היא אומרת אומרת.

ח"כ עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, 14 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן / דוברות הכנסת)
ח"כ עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, 14 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן / דוברות הכנסת)

הנושא נדון פעם נוספת בוועדה לביקורת המדינה בראשותו של ח"כ עופר שלח (יש עתיד – תל"ם), ב-10 בנובמבר, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שהוקדש ללמידה מרחוק בהיבטים הטכניים. עם זאת בדיון התברר כי ההמלצה להקליט את השיעורים עדיין לא מיושמת.

"כאיגוד אנו מבקשים להדגיש כי מסמכים, טובים ככל שיהיו, יתקשו להגיע לשטח ולהיות מוטמעים בצורה מיטבית, ללא רשת מובנית של הדרכה ותיווך", אומרת ד"ר קידר. "לשאלה אם יש במשרד היערכות לבדיקת היעילות והיישום של המסמך בשטח, השיבה נציגת משרד החינוך כי המסמך הופץ למנהלים. עם זאת היא ציינה כי בשלב זה מוקדם מדי לקבל מידע על רמת יישום ההמלצות בשטח, וציינה כי יש לחכות לסוף השנה כדי לקיים הערכה בנושא.

"בפועל, נכון היה ללוות את תהליך ההפצה והיישום בשטח בהערכה מעצבת, כזאת שבוחנת תפוקות, כגון מספר המנהלים שקיבלו את המסמך, מספר המנהלים שקראו אותו והעבירו הנחיות למורים לפעול בהתאם, מספר המורים שיישמו לפחות המלצה אחת וכדומה. אלו מדדים שחשוב לאסוף תוך כדי התהליך, כדי לוודא שהתהליך קורה. אחרת נגיע לסוף השנה, ונגלה שבפועל לא קרה הרבה".

"אחת ההמלצות במסמך, למשל, היא הקלטת השיעורים המקוונים ופרסומם, כדי שתלמידים המתקשים להתרכז ולהתמיד בלמידה בזום יוכלו לצפות בשיעור פעמים נוספות. ואולם המלצה זו לא מיושמת"

דני ז'ורנו, מנהלת אגף לקויות למידה והפרעת קשב במשרד החינוך התייחסה לנושא בשיחה עם זמן ישראל.

מדוע לא זכו "ילדי קשב" למתווה מיוחד שיתאים לצרכים המיוחדים שלהם ויבדל אותם מהאוכלוסייה הכללית?

"אנחנו לא רוצים לבודד, לתייג ולהגדיר את הילדים האלה כמקשה אחת. יש מנעד רחב של תסמינים, וחומרת התופעה משתנה מילד לילד, ולכן אנו מתנגדים לתיוג של הילדים האלה כאוכלוסייה נפרדת. אנו רואים שבזמן הקורונה יש ילדים שקל להם יותר ללמוד בבית בשקט ולא בכיתה, ולכן לא נוכל להכליל. המסמכים שלנו מנחים את צוותי החינוך, אך לבתי הספר יש אוטונומיה איך לחלק או לנתב את המשאבים שלהם על פי הנחיות אלו".

מדוע לא מעניקים לילדים האלו תוספות כמו שעות לימוד פרטניות או למידה בקבוצות קטנות בצורה פרונטלית, בתקופות של למידה מרחוק.

"אני לא חושבת שכל ילד שאובחן עם הפרעת קשב צריך לקבל שיעורים פרטיים. צריך להסתכל על כל ילד בהתאם לצרכיו. רובם יכולים להסתדר עם מה שהמורה מעניק לכלל הכיתה".

כשאין מתווה אחיד והילדים לא נחשבים בעיני משרד החינוך כקבוצה מאובחנת, הדברים יכולים להתפספס בשטח. מה ההורה שהילד שלו הולך לאיבוד בתוך הלמידה המקוונת צריך לעשות?

"הוא צריך לפנות למורה, ואם הוא לא מקבל מענה, אז לפנות למנהל בית הספר, ואם הוא עדיין לא מקבל מענה עליו לפנות למפקח על בית הספר".

באשר להקלטת השיעורים אמרה ז'ורנו כי בקרוב אמור לצאת חוזר מנכ"ל שיבהיר את עניין ההקלטות משיעורי הזום השונים, ואמרה: "הלמידה מרחוק היא לא רק מאתגרת, היא גם הזדמנות עבור תלמידים עם בעיות קשב, מפני שהסביבה היא עם הרבה פחות מסיחים".

אילוסטרציה. תלמידים במסכות בדרכם לבית הספר. אוגוסט 2020 (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)
אילוסטרציה. תלמידים במסכות בדרכם לבית הספר. אוגוסט 2020 (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נראה שדני ז׳ורנו לא מבינה את האתגרים של ילדי קשב בכלל. איך אפשר להגיד שבזום אין הסחות דעת???? להסתדר עם מה שהמורה מעניקה? התכוונת שההורים ימשיכו לממן שיעורים פרטיים. עצוב עצוב מאוד הני... המשך קריאה

נראה שדני ז׳ורנו לא מבינה את האתגרים של ילדי קשב בכלל. איך אפשר להגיד שבזום אין הסחות דעת????
להסתדר עם מה שהמורה מעניקה? התכוונת שההורים ימשיכו לממן שיעורים פרטיים. עצוב עצוב מאוד הניתוק שלה מהשטח.

עוד 1,503 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

מבצע "צור ישראל": מטוס עם 162 עולים מאתיופיה נחת בנתב"ג

הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן ממשיכות והתרחבו גם לאשדוד, מלווים באלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ובמעצרים ● דווקא סמוטריץ' ובן גביר יצאו נגד התנהלות המשטרה: "ענישה קולקטיבית חסרת אבחנה" ● סקר בחירות מגלה: לפיד מתחזק ומשתווה לסער שנחלש ● משה יעלון הפגין עם תושבים נגד הקמת תחנת הכוח "קסם": "קרובה מדי לבתים" ● 3% מההדבקות בקורונה - במוקדי החיסונים

עוד 14 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה