תחריט של גמל על סלע בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)
תחריטי סלע עתיקים מסעירים מחדש את הארכאולוגים ומדריכי הטיולים

אמני הסלע של הר כרכום

פרה-היסטוריה

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

מתחת לנוף השומם של מדבר הנגב יש מרבד נרחב של היסטוריה, תרבות ופולחן אנושיים – אם יודעים היכן לחפש.

אחד המקומות הטובים ביותר למצוא פנורמה כזאת הוא הר כרכום (על שם פרחי הכרכום הצומחים במדבר), ששוכן בפינה מרוחקת בדרום-מערב הנגב, קרוב לגבול עם חצי האי סיני. ההר, שגובהו 847 מטרים מעל פני הים, מוקף באפיקי נהר יבשים, ובראשו מישור שומם שפזורות בו אבני צור חומות כהות מאיכות גבוהה במיוחד.

קשה לדמיין מדוע מישהו ירצה לבקר במקום השומם הזה, כל שכן לגור בקרבתו.

אבל ביקרו בו וגרו בו – במשך רוב תקופת הזמן הבלתי נתפסת של 400 אלף השנים האחרונות.

הנוף ממרומי הר כרכום (צילום: סו סורקיס)
הנוף ממרומי הר כרכום (צילום: סו סורקיס)

באותה תקופה, לדברי פליאוקלימטולוגים, הנגב היה ירוק יותר. מי שגר על הר כרכום יכול היה להשקיף למטה על יער פתוח רחב ידיים, בדומה למופאסה בקטע הפותח של הסרט "מלך האריות". כלים מאבן צור מעידים על הציד שהתקיים בעמקים האלה עד לפני 17 אלף שנה.

פרופ' עמנואל ענתי, ארכיאולוג יהודי יליד איטליה, דרך לראשונה על אדמת הר כרכום ב-1954. הוא טיפס אז על גבי חמור אל ההר שהיה ידוע בפי הבדואים המקומיים כג'אבל עידֵיד – הר החגים. ענתי מצא באוויר הפתוח מוזיאון של תחריטי סלע, או פטרוגליפים, כך סיפר לאחרונה לזמן ישראל, ואבנים מסודרות בצורה המעידה על התנהגות פולחנית.

ענתי שב לאיטליה, ואז חזר לישראל ב-1980 כדי להמשיך בעבודתו במשך שבועיים מדי שנה, עם ארכיאולוגים נוספים, עד לפני כעשור.

עמנואל ענתי (משמאל) עם אחיו אנדראה ובובי (צילום: תמר טל ענתי)
עמנואל ענתי (משמאל) עם אחיו אנדראה ובובי (צילום: תמר טל ענתי)

הוא חקר תחריטי סלע מכל העולם ושימש כנשיא המייסד של הוועדה המדעית הבינלאומית לאמנות על סלעים, שמייעצת בנושא למועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים ולאונסק"ו, סוכנות התרבות של האו"ם.

כעת, בגיל 90, הוא שוהה במצפה רמון, שם הוא מחזיק בית, ומנסה לגייס עניין ומימון להקמת מוזיאון גדול שיכלול את ממצאיו הרבים בארץ.

על פי ספרו בשפה האנגלית מ-2001, "חידת הר סיני" (שאזל במהדורה המודפסת אבל זמין במלואו באתר האינטרנט שלו), ענתי מצא על ההר יותר מ-300 אתרים פליאוליתיים (מתקופת האבן המוקדמת) עם כלי אבן – עדות לכמה משבטי הציידים הקדומים ביותר שהתגוררו בבקתות פשוטות ושרדו באמצעות ציד וליקוט.

הוא גם מיפה כאלף סלעים, הכוללים 40 אלף תחריטים מעוררי התפעלות, חלקם בני 7,000 שנה, לצד מזבחות, אבנים ניצבות, מעגלי אבנים, מקדשים ותלי קברים.

תחריט על סלע בהר כרכום. עמנואל ענתי משער כי מדובר במפה (צילום: סו סורקיס)
תחריט על סלע בהר כרכום. עמנואל ענתי משער כי מדובר במפה (צילום: סו סורקיס)

בשנות ה-90 סקרים אוויריים אפשרו לו לתעד ולהוסיף לרשימת הפלאים את שרידיהם של יותר ממאה גאוגליפים, שכעשרים מהם ניתנים לזיהוי. אלה הם סידורי אבנים שנראים כתצורות בעלות משמעות רק מהשמים (בדומה לקווי נסקה בפרו) וכוללים דמויות של בעלי ארבע רגליים, שחלקם, לדברי ענתי, נכחדו מזמן.

תחריטי סלע כאלה, שלרוב חקוקים, לעתים לעומק, באבן סיד גירית לבנה המכוסה בפטינה חומה כהה, מופו באלפיהם באתרים אחרים בנגב.

אבל, כפי שמאשר ראש ענף המחקר ברשות העתיקות, ד"ר גדעון אבני, הר כרכום הוא אחד האתרים הגדולים והיפים ביותר.

תחריטי סלע כאלה, שלרוב חקוקים, לעתים לעומק, באבן סיד גירית לבנה המכוסה בפטינה חומה כהה, מופו באלפיהם באתרים אחרים בנגב. אבל הר כרכום הוא אחד האתרים הגדולים והיפים ביותר

הדימויים שמתארים התחריטים נעים בין בעלי חיים וציידים, טביעות רגליים – סימן לפולחן קדושים מאז תקופת האבן המאוחרת – ואנשים מתפללים כשידיהם מורמות אל השמים. יש גם צורות מופשטות (לפחות עבורנו) ואפילו דמויות שנראות כמו חייזרים.

תחריטים של עקרבים ונחשים בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)
תחריטים של עקרבים ונחשים בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)

ישנן גם כתובות בשפות שונות, מהתקופות ההלניסטית והרומית (ובכלל זאת נבטית) ועד התקופות הביזנטית והאסלאמית.

היעל, סימן לתחיית המתים?

לדברי ד"ר עוזי אבנר ממרכז מו"פ מדבר וים המלח, יותר ממחצית הדמויות הן של זכר בוגר של יעל נובי, מין של עז בר בעל קרניים.

אלה לרוב חרוטות לצד דמויות של צייד וטורף כלבי. בתחריט אחד החיה עומדת על רגליה, באחר היא הפוכה. לפעמים היא מופיעה לצד הירח או הכוכבים.

אבנר הציע שהיעל עשוי לסמל את מעגל החיים והמוות, אולי אל שמת וקם לתחייה וקשור לגשם, לפוריות האדמה, לבעלי חיים ולבני אדם. דמויות אחרות קשורות לחילופי העונות.

היעל עשוי לסמל את מעגל החיים והמוות, אולי אל שמת וקם לתחייה וקשור לגשם, לפוריות האדמה, לבעלי חיים ולבני אדם. דמויות אחרות קשורות לחילופי העונות

הארכיאולוג ליאור שווימר מרשות הטבע והגנים מציין כי תחריט מרשים בצורת עין מוצל לחלוטין על ידי סלע סמוך במשך יום אחד בשנה – 21 בדצמבר, יום נקודת ההיפוך, שבו יש את שעות האור המועטות ביותר ביממה.

תחריט עין על סלע בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)
תחריט עין על סלע בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)

ענתי הוקסם במיוחד מדימויים שמזכירים סיפורים מהתנ"ך; לדוגמה, דימויים של נחש ומטה שנחקקו באבן ניצבת, המהדהדים את המטה שהפך לנחש כאשר משה השליך אותו ארצה בשמות ד', פסוקים ב'-ג'.

דימוי אחר, המחולק לעשרה מקטעים, ענתי מפרש כלוחות הברית שקיבל משה על הר סיני, שעליהם נחקקו עשרת הדיברות.

תחריט נוסף, שנמצא ליד בור מים, הוא מקשר עם דברים ח', פסוקים י"ד-ט"ו, שבהם אלוהים מצווה על בני ישראל שלא לשכוח אותו, "המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים, המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין מים; המוציא לך מים מצור החלמיש".

תחריט של מוט ונחש בהר כרכום (צילום: באדיבות עמנואל ענתי)
תחריט של מוט ונחש בהר כרכום (צילום: באדיבות עמנואל ענתי)

אתר מסקרן נוסף בעיני ענתי, שהתגלה ב-1983, נמצא למרגלות ההר וכולל 12 עמודים.

האתר מזכיר לו את פסוק ד' בספר שמות כ"ד, המספר על משה: "וישכם בבוקר ויבן מזבח תחת ההר; ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל".

12 שנים של מיפוי תחריטי אבן

שווימר, שמנהל את מרכז החינוך וההסברה של רשות הטבע והגנים במצפה רמון, ממפה תחריטי אבן בנגב מזה 12 שנה, ועבודתו טרם הסתיימה.

הוא גם מעורב, יחד עם הארכיאולוגית דוידה אייזנברג-דגן, בפרויקט שמנהלים יפעת שפירא ויובל גורן מאוניברסיטת בן-גוריון לתיארוך מדעי של התחריטים באמצעות חישוב כמות המנגן שהצטבר עליהם. המחקר שלהם יפורסם בשנה הבאה.

ליאור שווימר (צילום: באדיבות המצולם)
ליאור שווימר (צילום: באדיבות המצולם)

מנגן, ברזל וחימר הם שמעניקים לסלעים את שכבת הפטינה החומה הכהה שמכסה אותם. כאשר הדימויים נחרטו לראשונה, הם חשפו את הגיר הלבן שמתחת, אבל במהלך המאות שחלפו הפטינה שבה והצטברה, עד שלבסוף כיסתה את התחריטים לחלוטין.

המערכת שהחוקרים מפתחים תעניק סימוכין מדעיים לשיטות התיארוך שהשתמשו בהן עד כה – השוואות בין שכבות פטינה (הכהות יותר הן עתיקות יותר) עם פיסות ידע ממקורות אחרים. גמלים, למשל, בויתו בנגב רק במאה העשירית לפני הספירה, כך שתחריטי גמלים אינם יכולים להיות מתוארכים לתקופה מוקדמת יותר.

המערכת שהחוקרים מפתחים תעניק סימוכין מדעיים לשיטות התיארוך שהשתמשו בהן עד כה. גמלים, למשל, בויתו בנגב רק במאה העשירית לפני הספירה, כך שתחריטי גמלים אינם יכולים להיות מתקופה מוקדמת יותר

רחוק יותר, אך נגיש יותר

המרחק להר כרכום רק גדל מאז שצה"ל סגר את כביש 10 לאורך גבול ישראל-מצרים לתנועה אזרחית לפני כמה שנים, למעט בכמה חגים, אם המצב הביטחוני מאפשר.

מפל בנחל כרכום במרץ 2017 (צילום: ויקיפדיה)
מפל בנחל כרכום במרץ 2017 (צילום: ויקיפדיה)

הנסיעה שלנו, ממצפה רמון, נמשכה שלוש שעות קופצניות, רובן על מישורי חצץ ואפיקי נהר יבשים, בג'יפ 4X4 חסון.

מאז שנות ה-80, ההר מהווה חלק מהשטח העצום של 1.5 מיליון הדונמים של שמורת טבע הר הנגב. האזור, שמשמש את צה"ל לצורך אימונים במהלך השבוע, פתוח למבקרים בסופי שבוע. בשנות ה-90 רשות הטבע והגנים, יחד עם ענתי, סימנה כמה שבילים במרחק-מה מהעתיקות, ככל הנראה כדי להגן עליהן מפני מבקרים עצמאיים.

ואולם שווימר, שלהערכתו 15-10 אלף אנשים מבקרים כעת באתר מדי שנה, אומר כי הזמנים השתנו. היום כל אחד עם 4X4 – והמספרים הולכים וגדלים – יכול להשתמש ב-Google Earth או במגוון אפליקציות ניווט כדי להגיע לאוצרות של מישור הנגב.

לפני שלוש שנים, שווימר קיבלת תלונות על נזקים. אנשים חרטו שמות על הסלעים, טיפסו עליהם כדי להצטלם או סידרו מחדש אבנים חשובות.

ציור שהשאירו תיירים על סלע בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)
ציור שהשאירו תיירים על סלע בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)

הוא תיעד את הנזק, התייעץ, ואז הגה תוכנית לקרב את השבילים לקבוצות נבחרות של סלעים, שהגישה לחלקן תיחסם בחבלים, כך שאפשר יהיה לראות אותן ממרחק מבלי לגעת. שלטי הסבר – שרובם מיועדים לחניון הלילה שלמרגלות ההר – נמצאים כעת בשלבי עריכה ועיצוב.

מחלוקת הר סיני

המספר ההולך וגדל של מבקרים במקום נובע בחלקו מהכרזתו של ענתי ב-1983 כי הר סיני היה אמיתי, וכי מחבריו של הסיפור המקראי התכוונו להר כרכום. אולם מאז התקופה הביזנטית, צליינים נוצרים קישרו את ג'אבל מוסא במדבר סיני עם מעמד מתן התורה. הועלו גם כמה מועמדים נוספים על ידי מגוון מקורות.

חלק מהנימוק של ענתי היה הקביעה המקראית "אחד עשר יום מחורב [שם אחר להר סיני] דרך הר-שעיר עד קדש ברנע" (דברים א', פסוק ב').

ענתי זיהה את הר שעיר כג'אבל עריף א-נקה במצרים, וחישב שנדרשים 11 יום כדי להגיע ברגל מהר כרכום דרך ג'אבל עריף א-נקה ועד עין קודיראת במצרים, שמקובל לזהותו עם קדש ברנע.

מפת האזור (צילום: צילום מסך, Google Earth)
מפת האזור (צילום: צילום מסך, Google Earth)

התיאוריה שלו נדחתה מכול וכול, בעיקר משום שההר שימש למטרות פולחן משנת 4000 ועד שנת 2000 לפני הספירה, אבל לא במהלך המאה ה-13 לפני הספירה, שנחשבת לתקופת יציאת מצרים.

לא שזה מנע ממספרים הולכים וגדלים של נוצרים לבקר במקום ולערוך בו תפילות, או מאלפי ישראלים לבוא בסופי שבוע סביב יום נקודת ההיפוך כדי לצפות בתופעה המזוהה עם "הסנה הבוער" שראה משה על הר חורב בספר שמות – חור בסלע שמקבל בוהק מוזהב כשהשמש שוקעת.

התופעה התגלתה על ידי מדריך הטיולים יגאל גרנות ב-2003 והרעיון כי היא קשורה לסנה הבוער הועלה על ידי מדריך טיולים נוסף, ד"ר חיים ברגר.

הבור הפעור שנדלק מהשמש, מה שמזכיר לכמה את הסנה הבוער (צילום: צילום מסך, יוטיוב)
הבור הפעור שנדלק מהשמש, מה שמזכיר לכמה את הסנה הבוער (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

ענתי אומר לזמן ישראל שה"מנטליות של הארכיאולוגיה בישראל היא בת 100 שנה" ומוגבלת ל"תיאור ותיארוך, מבלי להסתכל על התוכן".

אבל גדעון אבני מרשות העתיקות, הגם שהוא מכיר במומחיות העולמית של ענתי בתחריטי סלע, אומר כי אף על פי שישנם סימנים ברורים להתנהגות פולחנית על הר כרכום, הרי שהם דומים לאלה שנמצאו במקומות ובתרבויות רבים אחרים, ואין כל הוכחה מדעית לכך שהם ייחודיים.

"במאה ה-19 התנהל דיון סביב מיקומו של הר סיני", אומר אבני. "אבל בהתחשב בקשיים שבתיארוך ובוויכוחים הגדולים על מידת האותנטיות של סיפורי התנ"ך, אף אחד בישראל, מלבד ענתי, כבר לא מנסה למצוא את המקומות הגיאוגרפיים עצמם".

תחריט של גמל על סלע בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)
תחריט של גמל על סלע בהר כרכום (צילום: סו סורקיס)
עוד 1,398 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

המשטרה ממשיכה לפשוט על תלמודי תורה פתוחים, 6 עצורים

הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן ממשיכות והתרחבו גם לאשדוד ● דיווחים על אלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ● מרבית המערכת הפוליטית, כולל פוליטיקאים חרדים, נגד המפגינים ● דווקא סמוטריץ' ובן גביר יצאו נגד התנהלות המשטרה: "ענישה קולקטיבית חסרת אבחנה" ● סקר בחירות מגלה: לפיד מתחזק ומשתווה לסער שנחלש ● מחנה "לא ביבי" חזק מ"מחנה נתניהו" ●3% מההדבקות בקורונה - במוקדי החיסונים

עוד 12 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה