מתחת לנוף השומם של מדבר הנגב יש מרבד נרחב של היסטוריה, תרבות ופולחן אנושיים – אם יודעים היכן לחפש.
אחד המקומות הטובים ביותר למצוא פנורמה כזאת הוא הר כרכום (על שם פרחי הכרכום הצומחים במדבר), ששוכן בפינה מרוחקת בדרום-מערב הנגב, קרוב לגבול עם חצי האי סיני. ההר, שגובהו 847 מטרים מעל פני הים, מוקף באפיקי נהר יבשים, ובראשו מישור שומם שפזורות בו אבני צור חומות כהות מאיכות גבוהה במיוחד.
קשה לדמיין מדוע מישהו ירצה לבקר במקום השומם הזה, כל שכן לגור בקרבתו.
אבל ביקרו בו וגרו בו – במשך רוב תקופת הזמן הבלתי נתפסת של 400 אלף השנים האחרונות.
באותה תקופה, לדברי פליאוקלימטולוגים, הנגב היה ירוק יותר. מי שגר על הר כרכום יכול היה להשקיף למטה על יער פתוח רחב ידיים, בדומה למופאסה בקטע הפותח של הסרט "מלך האריות". כלים מאבן צור מעידים על הציד שהתקיים בעמקים האלה עד לפני 17 אלף שנה.
פרופ' עמנואל ענתי, ארכיאולוג יהודי יליד איטליה, דרך לראשונה על אדמת הר כרכום ב-1954. הוא טיפס אז על גבי חמור אל ההר שהיה ידוע בפי הבדואים המקומיים כג'אבל עידֵיד – הר החגים. ענתי מצא באוויר הפתוח מוזיאון של תחריטי סלע, או פטרוגליפים, כך סיפר לאחרונה לזמן ישראל, ואבנים מסודרות בצורה המעידה על התנהגות פולחנית.
ענתי שב לאיטליה, ואז חזר לישראל ב-1980 כדי להמשיך בעבודתו במשך שבועיים מדי שנה, עם ארכיאולוגים נוספים, עד לפני כעשור.
הוא חקר תחריטי סלע מכל העולם ושימש כנשיא המייסד של הוועדה המדעית הבינלאומית לאמנות על סלעים, שמייעצת בנושא למועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים ולאונסק"ו, סוכנות התרבות של האו"ם.
כעת, בגיל 90, הוא שוהה במצפה רמון, שם הוא מחזיק בית, ומנסה לגייס עניין ומימון להקמת מוזיאון גדול שיכלול את ממצאיו הרבים בארץ.
על פי ספרו בשפה האנגלית מ-2001, "חידת הר סיני" (שאזל במהדורה המודפסת אבל זמין במלואו באתר האינטרנט שלו), ענתי מצא על ההר יותר מ-300 אתרים פליאוליתיים (מתקופת האבן המוקדמת) עם כלי אבן – עדות לכמה משבטי הציידים הקדומים ביותר שהתגוררו בבקתות פשוטות ושרדו באמצעות ציד וליקוט.
הוא גם מיפה כאלף סלעים, הכוללים 40 אלף תחריטים מעוררי התפעלות, חלקם בני 7,000 שנה, לצד מזבחות, אבנים ניצבות, מעגלי אבנים, מקדשים ותלי קברים.
בשנות ה-90 סקרים אוויריים אפשרו לו לתעד ולהוסיף לרשימת הפלאים את שרידיהם של יותר ממאה גאוגליפים, שכעשרים מהם ניתנים לזיהוי. אלה הם סידורי אבנים שנראים כתצורות בעלות משמעות רק מהשמים (בדומה לקווי נסקה בפרו) וכוללים דמויות של בעלי ארבע רגליים, שחלקם, לדברי ענתי, נכחדו מזמן.
תחריטי סלע כאלה, שלרוב חקוקים, לעתים לעומק, באבן סיד גירית לבנה המכוסה בפטינה חומה כהה, מופו באלפיהם באתרים אחרים בנגב.
אבל, כפי שמאשר ראש ענף המחקר ברשות העתיקות, ד"ר גדעון אבני, הר כרכום הוא אחד האתרים הגדולים והיפים ביותר.
תחריטי סלע כאלה, שלרוב חקוקים, לעתים לעומק, באבן סיד גירית לבנה המכוסה בפטינה חומה כהה, מופו באלפיהם באתרים אחרים בנגב. אבל הר כרכום הוא אחד האתרים הגדולים והיפים ביותר
הדימויים שמתארים התחריטים נעים בין בעלי חיים וציידים, טביעות רגליים – סימן לפולחן קדושים מאז תקופת האבן המאוחרת – ואנשים מתפללים כשידיהם מורמות אל השמים. יש גם צורות מופשטות (לפחות עבורנו) ואפילו דמויות שנראות כמו חייזרים.
ישנן גם כתובות בשפות שונות, מהתקופות ההלניסטית והרומית (ובכלל זאת נבטית) ועד התקופות הביזנטית והאסלאמית.
היעל, סימן לתחיית המתים?
לדברי ד"ר עוזי אבנר ממרכז מו"פ מדבר וים המלח, יותר ממחצית הדמויות הן של זכר בוגר של יעל נובי, מין של עז בר בעל קרניים.
אלה לרוב חרוטות לצד דמויות של צייד וטורף כלבי. בתחריט אחד החיה עומדת על רגליה, באחר היא הפוכה. לפעמים היא מופיעה לצד הירח או הכוכבים.
אבנר הציע שהיעל עשוי לסמל את מעגל החיים והמוות, אולי אל שמת וקם לתחייה וקשור לגשם, לפוריות האדמה, לבעלי חיים ולבני אדם. דמויות אחרות קשורות לחילופי העונות.
היעל עשוי לסמל את מעגל החיים והמוות, אולי אל שמת וקם לתחייה וקשור לגשם, לפוריות האדמה, לבעלי חיים ולבני אדם. דמויות אחרות קשורות לחילופי העונות
הארכיאולוג ליאור שווימר מרשות הטבע והגנים מציין כי תחריט מרשים בצורת עין מוצל לחלוטין על ידי סלע סמוך במשך יום אחד בשנה – 21 בדצמבר, יום נקודת ההיפוך, שבו יש את שעות האור המועטות ביותר ביממה.
ענתי הוקסם במיוחד מדימויים שמזכירים סיפורים מהתנ"ך; לדוגמה, דימויים של נחש ומטה שנחקקו באבן ניצבת, המהדהדים את המטה שהפך לנחש כאשר משה השליך אותו ארצה בשמות ד', פסוקים ב'-ג'.
דימוי אחר, המחולק לעשרה מקטעים, ענתי מפרש כלוחות הברית שקיבל משה על הר סיני, שעליהם נחקקו עשרת הדיברות.
תחריט נוסף, שנמצא ליד בור מים, הוא מקשר עם דברים ח', פסוקים י"ד-ט"ו, שבהם אלוהים מצווה על בני ישראל שלא לשכוח אותו, "המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים, המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין מים; המוציא לך מים מצור החלמיש".
אתר מסקרן נוסף בעיני ענתי, שהתגלה ב-1983, נמצא למרגלות ההר וכולל 12 עמודים.
האתר מזכיר לו את פסוק ד' בספר שמות כ"ד, המספר על משה: "וישכם בבוקר ויבן מזבח תחת ההר; ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל".
12 שנים של מיפוי תחריטי אבן
שווימר, שמנהל את מרכז החינוך וההסברה של רשות הטבע והגנים במצפה רמון, ממפה תחריטי אבן בנגב מזה 12 שנה, ועבודתו טרם הסתיימה.
הוא גם מעורב, יחד עם הארכיאולוגית דוידה אייזנברג-דגן, בפרויקט שמנהלים יפעת שפירא ויובל גורן מאוניברסיטת בן-גוריון לתיארוך מדעי של התחריטים באמצעות חישוב כמות המנגן שהצטבר עליהם. המחקר שלהם יפורסם בשנה הבאה.
מנגן, ברזל וחימר הם שמעניקים לסלעים את שכבת הפטינה החומה הכהה שמכסה אותם. כאשר הדימויים נחרטו לראשונה, הם חשפו את הגיר הלבן שמתחת, אבל במהלך המאות שחלפו הפטינה שבה והצטברה, עד שלבסוף כיסתה את התחריטים לחלוטין.
המערכת שהחוקרים מפתחים תעניק סימוכין מדעיים לשיטות התיארוך שהשתמשו בהן עד כה – השוואות בין שכבות פטינה (הכהות יותר הן עתיקות יותר) עם פיסות ידע ממקורות אחרים. גמלים, למשל, בויתו בנגב רק במאה העשירית לפני הספירה, כך שתחריטי גמלים אינם יכולים להיות מתוארכים לתקופה מוקדמת יותר.
המערכת שהחוקרים מפתחים תעניק סימוכין מדעיים לשיטות התיארוך שהשתמשו בהן עד כה. גמלים, למשל, בויתו בנגב רק במאה העשירית לפני הספירה, כך שתחריטי גמלים אינם יכולים להיות מתקופה מוקדמת יותר
רחוק יותר, אך נגיש יותר
המרחק להר כרכום רק גדל מאז שצה"ל סגר את כביש 10 לאורך גבול ישראל-מצרים לתנועה אזרחית לפני כמה שנים, למעט בכמה חגים, אם המצב הביטחוני מאפשר.
הנסיעה שלנו, ממצפה רמון, נמשכה שלוש שעות קופצניות, רובן על מישורי חצץ ואפיקי נהר יבשים, בג'יפ 4X4 חסון.
מאז שנות ה-80, ההר מהווה חלק מהשטח העצום של 1.5 מיליון הדונמים של שמורת טבע הר הנגב. האזור, שמשמש את צה"ל לצורך אימונים במהלך השבוע, פתוח למבקרים בסופי שבוע. בשנות ה-90 רשות הטבע והגנים, יחד עם ענתי, סימנה כמה שבילים במרחק-מה מהעתיקות, ככל הנראה כדי להגן עליהן מפני מבקרים עצמאיים.
ואולם שווימר, שלהערכתו 15-10 אלף אנשים מבקרים כעת באתר מדי שנה, אומר כי הזמנים השתנו. היום כל אחד עם 4X4 – והמספרים הולכים וגדלים – יכול להשתמש ב-Google Earth או במגוון אפליקציות ניווט כדי להגיע לאוצרות של מישור הנגב.
לפני שלוש שנים, שווימר קיבלת תלונות על נזקים. אנשים חרטו שמות על הסלעים, טיפסו עליהם כדי להצטלם או סידרו מחדש אבנים חשובות.
הוא תיעד את הנזק, התייעץ, ואז הגה תוכנית לקרב את השבילים לקבוצות נבחרות של סלעים, שהגישה לחלקן תיחסם בחבלים, כך שאפשר יהיה לראות אותן ממרחק מבלי לגעת. שלטי הסבר – שרובם מיועדים לחניון הלילה שלמרגלות ההר – נמצאים כעת בשלבי עריכה ועיצוב.
מחלוקת הר סיני
המספר ההולך וגדל של מבקרים במקום נובע בחלקו מהכרזתו של ענתי ב-1983 כי הר סיני היה אמיתי, וכי מחבריו של הסיפור המקראי התכוונו להר כרכום. אולם מאז התקופה הביזנטית, צליינים נוצרים קישרו את ג'אבל מוסא במדבר סיני עם מעמד מתן התורה. הועלו גם כמה מועמדים נוספים על ידי מגוון מקורות.
חלק מהנימוק של ענתי היה הקביעה המקראית "אחד עשר יום מחורב [שם אחר להר סיני] דרך הר-שעיר עד קדש ברנע" (דברים א', פסוק ב').
ענתי זיהה את הר שעיר כג'אבל עריף א-נקה במצרים, וחישב שנדרשים 11 יום כדי להגיע ברגל מהר כרכום דרך ג'אבל עריף א-נקה ועד עין קודיראת במצרים, שמקובל לזהותו עם קדש ברנע.
התיאוריה שלו נדחתה מכול וכול, בעיקר משום שההר שימש למטרות פולחן משנת 4000 ועד שנת 2000 לפני הספירה, אבל לא במהלך המאה ה-13 לפני הספירה, שנחשבת לתקופת יציאת מצרים.
לא שזה מנע ממספרים הולכים וגדלים של נוצרים לבקר במקום ולערוך בו תפילות, או מאלפי ישראלים לבוא בסופי שבוע סביב יום נקודת ההיפוך כדי לצפות בתופעה המזוהה עם "הסנה הבוער" שראה משה על הר חורב בספר שמות – חור בסלע שמקבל בוהק מוזהב כשהשמש שוקעת.
התופעה התגלתה על ידי מדריך הטיולים יגאל גרנות ב-2003 והרעיון כי היא קשורה לסנה הבוער הועלה על ידי מדריך טיולים נוסף, ד"ר חיים ברגר.
ענתי אומר לזמן ישראל שה"מנטליות של הארכיאולוגיה בישראל היא בת 100 שנה" ומוגבלת ל"תיאור ותיארוך, מבלי להסתכל על התוכן".
אבל גדעון אבני מרשות העתיקות, הגם שהוא מכיר במומחיות העולמית של ענתי בתחריטי סלע, אומר כי אף על פי שישנם סימנים ברורים להתנהגות פולחנית על הר כרכום, הרי שהם דומים לאלה שנמצאו במקומות ובתרבויות רבים אחרים, ואין כל הוכחה מדעית לכך שהם ייחודיים.
"במאה ה-19 התנהל דיון סביב מיקומו של הר סיני", אומר אבני. "אבל בהתחשב בקשיים שבתיארוך ובוויכוחים הגדולים על מידת האותנטיות של סיפורי התנ"ך, אף אחד בישראל, מלבד ענתי, כבר לא מנסה למצוא את המקומות הגיאוגרפיים עצמם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם