• אנשי הצוות הרפואי ברומניה משחררים בלונים שחורים לזכרם של המתים במגפת הקורונה, 17 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Vadim Ghirda)
    AP Photo/Vadim Ghirda
  • איש צוות רפואי שפועל באוהל בברוקלין, ניו יורק, בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
    AP Photo/John Minchillo
  • נוסע מספינת ה"דיאמונד פרינסס" יורד מהאונייה ב-19 בפברואר 2020 (צילום: AP Photo/Jae C. Hong)
    AP Photo/Jae C. Hong
  • אסירים באיטליה עולים על הגג במחאה על החוקים החדשים שנועדו לעצור את התפשטות הקורונה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Antonio Calanni)
    AP Photo/Antonio Calanni
  • אישה בפארק בבייג'ין באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Andy Wong)
    AP Photo/Andy Wong

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

בין סגר שני לשלישי, בין פייזר למודרנה, בין ישיבה מקרטעת בזום לשיעור מייגע בקפסולה, בין מניפולציה לקונספירציה – אנחנו סוגרים שנה בחברת נגיף ה-19-Covid, המוכר בשמו הפופולרי "קורונה". כן, הזמן טס כשלא נהנים, לא מבלים, לא יוצאים מהבית ומתקשים להתפרנס.

כשהנגיף החדש התגלה לראשונה במחוז ווהאן בסין בדצמבר 2019 הוא נשמע כמו לא יותר מסיפור אקזוטי על עטלפים מהמזרח הרחוק. מעטים העלו בדעתם שתוך חודשים אחדים הוא יטלטל את עולמם, ישנה את מסלול חייהם, יוריד את העולם על הברכיים, ישתק את הכלכלה, יסגור את הגבולות, ימוטט את התיירות והתעופה ויחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בבידור, בתרבות וביחסים שבין אדם לחברו הקשיש. בפעם הראשונה בהיסטוריה, שליש מהאנושות – 2.6 מיליארד בני אדם – נדרשו להישאר בבית בתנאי סגר.

שוטר בהידרבאד, ב-22 באפריל 2020, שם הוטל סגר על התושבים (צילום: AP Photo/Mahesh Kumar A)
שוטר בהידרבאד, ב-22 באפריל 2020, שם הוטל סגר על התושבים (צילום: AP Photo/Mahesh Kumar A)

אחרי כ-60 מיליון חולים מאומתים בעולם (מתוכם כ-335 אלף בישראל) וקרוב ל-1.5 מיליון מתים (מתוכם כ-2,854 ישראלים), אנחנו יכולים לעצור לרגע, להסתכל אחורה בלי זעם ולנסות להבין מה למדנו בשנה האחרונה על עצמנו ועל הצומת העמוס שאליו התנקזו כל חוליי הפוליטיקה, הרפואה, התקשורת והחינוך. לנסות להבין למה הרמזור הפסיק לעבוד ואיך נתקענו בפקק תנועה היסטורי של אינטרסים, מניפולציות, תקוות ופחדים.

ביקשתי מהאימונולוג פרופ' צביקה גרנות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית לעזור לי להתבונן אחורה ולנסות לדלות תובנות חשובות מהשנה המסחררת שעברה עלינו.

המעבדה של פרופ' גרנות באוניברסיטה עסקה עד פרוץ משבר הקורונה בחקר התהליכים שבהם תאים חיסוניים מתמודדים עם סרטן. בשנה האחרונה הוא עבר לחקור את האפשרות להשתמש בכלים האלה כדי לאתר את הפתולוגיה וההידרדרות בקרב חולי Covid-19.

פרק א' – ההתפרצות והשאננות

הדיווחים הראשונים הסתתרו בשולי מהדורות החדשות של דצמבר 2019. בעיר ווהאן במחוז חוביי בסין התגלו מקרים של דלקת ריאות חמורה, שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי. מדענים העריכו שהיא נגרמה מנגיף לא מוכר שכנראה הגיע משוק חוואנאן למאכלי ים בווהאן. לא משהו שעוצרים את הנשימה בגללו, אלא אם כן הווירוס פגע לך בריאות.

אנשי צוות בבית חולים בווהאן שבסין (צילום: Dake Kang, AP)
אנשי צוות בבית חולים בווהאן שבסין (צילום: Dake Kang, AP)

על פי תחקירים שפורסמו אחרי שהקורונה הפכה לסיפור הגדול ביותר בעולם, בימים הראשונים לגילוי המחלה השלטון הסיני נקט באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף ועל המחלה.

פרופ' גרנות, המגיפה התפרצה בסין בתחילת דצמבר 2019. החוקרים זיהו נגיף חדש שלא הכרנו קודם. בדיעבד – הם ואנחנו היינו צריכים לנהוג אחרת?
"מאוד יכול להיות שהייתה איזושהי שאננות. אני לא יודע אם זה כי העולם היה שאנן או כי יש לנו בעיית אמון מול הסינים. או שהסינים לא שיחררו את המידע במלואו, או שזו קומבינציה של כל הדברים האלה.

פרופ' צביקה גרנות
פרופ' צביקה גרנות

"כשהסינים דיווחו על איזשהו נגיף חדש בווהאן, אני לא חושב שהעולם הפנים את מידת הסכנה. אני חושב שאו שלא נחשפנו לפרטים האמיתיים או שפשוט הייתה שאננות. חשבנו שזו בעיה של סינים. וסין זה לא עולם ראשון. אז יש שם אנשים שנדבקו באיזשהו וירוס והם ימותו. העולם, בגדול, זילזל".

איך אתה מסביר את השאננות הזו? הרי זו לא הפעם הראשונה שהעולם מתמודד עם התפרצויות של נגיפים. מומחים רבים הזהירו בדיוק מפני התפרצות נגיפית כזאת. ובכל זאת הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים.
"גם ברגעים אלה אני יכול להגיד לך שיום יבוא ותהיה התפרצות חיידקית. לא התפרצות ויראלית – התפרצות של חיידק. אנחנו שכחנו מה זה לחיות בלי אנטיביוטיקה. עד לפני 100-150 שנה היית יכול להישרט ברחוב, לקבל זיהום ביד ולמות מזה. עכשיו זה לא קורה יותר, כי יש לנו אנטיביוטיקה.

"אבל אנחנו יודעים שאנחנו במצוקה עולמית מול חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. בינתיים הם פוגעים אך ורק באנשים שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת – אנשים בטיפולי סרטן, חולי איידס, וכדומה.

"אבל יבוא יום, והוא לא רחוק, שיגיע חיידק עמיד לאנטיביוטיקה. זה יכול להיות חיידק טורף, זה יכול להיות חיידק שגורם לדלקת ריאות. ואתה תיקח את כל האנטיביוטיקה שיש לנו עכשיו, אבל אף אחת מהן לא תעזור.

מתנדב במתחם שהוסב לחדר מתים בברמינגהאם שבאנגליה, 20 באפריל 2020 (צילום: Jacob King/PA via AP)
מתנדב במתחם שהוסב לחדר מתים בברמינגהאם שבאנגליה, 20 באפריל 2020 (צילום: Jacob King/PA via AP)

"אתה יודע מה יקרה אז? אנשים ימותו כמו זבובים. לא מה שראינו עכשיו, חצי אחוז תמותה עם הקורונה. למה? כי חיידק זה לא וירוס. הוא לא צריך אותנו. וירוס, כשהמאכסן שלו מת, הוא מת יחד איתו. חיידק יסתדר גם בלעדינו.

"ולכן, כשתבוא המגיפה החיידקית, והיא תבוא, ימותו אנשים כמו זבובים, כי לא תהיה אנטיביוטיקה שתציל. ובגלל שכל האנטיביוטיקות יהיו גנריות, אין שום תמריץ לחברות הפארמה הגדולות לייצר אנטיביוטיקה חדשה. זו קטסטרופה שמחכה לקרות".

"יבוא יום, והוא לא רחוק, שיגיע חיידק עמיד לאנטיביוטיקה. זה יכול להיות חיידק טורף, או חיידק שגורם לדלקת ריאות. אתה יודע מה יקרה אז? אנשים ימותו כמו זבובים. לא מה שראינו עכשיו, חצי אחוז תמותה עם הקורונה"

מעודד ומרגיע.
"כן. זה יקרה. ואנחנו נחטוף, אם לא יושקעו בזה מאמצים גדולים כבר עכשיו. ההבנה ששימוש מיותר באנטיביוטיקה מייצר חיידקים עמידים זאת הבנה בסיסית, שכולם אמורים לדעת, אבל אנשים מתעלמים. קצת כואב הגרון, לרופא נוח לתת אנטיביוטיקה בלי לדעת באמת אם זה הטיפול הנכון. אנחנו חייבים לעשות שימוש יותר מושכל באנטיביוטיקה.

"הדבר השני הוא שהממשלות, בעיקר הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי, חייבות להשקיע משאבי עתק בפיתוח דרכים חדשות להתמודד עם חיידקים. והן לא עושות את זה כמו שצריך. אני נמצא עכשיו בבית הספר לרפואה (בירושלים). בשכנות אלי נמצא בית חולים הדסה. יש שם כל הזמן אנשים שמתים מחיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. לא אחד ולא שניים. עשרות ומאות. מתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

"הממשלות, בעיקר הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי, חייבות להשקיע משאבי עתק בפיתוח דרכים חדשות להתמודד עם חיידקים. והן לא עושות את זה כמו שצריך"

"מה שאנחנו רואים בשנה האחרונה זה איך וירוס מוריד את העולם לברכיים. הווירוס הזה גמר אותנו. אין מסחר, אין טיסות, אין כלום. וירוס הוריד את כל העולם המערבי הנהנתן שיושב ומתבשם מההישגים שלו לברכיים. עכשיו תאר לך מה יקרה בהתפרצות חיידקית".

מיצג שהוקם בוושינגטון לזכר המתים במגפת הקורונה, כולל כ-240 אלף דגלים לבנים, 27 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
מיצג שהוקם בוושינגטון לזכר המתים במגפת הקורונה, כולל כ-240 אלף דגלים לבנים, 27 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)

כלומר למרות כל מה שעברנו בשנה האחרונה, אנחנו מתקדמים אל המשבר הבא באותה זחיחות ובאותו עיוורון?
"ממש ככה. זה רק פריוויו מה שיש לנו עכשיו. אני לא רוצה להישמע כמו נביא זעם, אבל מאוד נוח לנו עם זה שאנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לטפל בכל מחלה. אני אתן לך את הדוגמה של הסרטן. כשאנחנו לא מצליחים להתמודד איתו, הוא הופך להיות פחד תהומי. כולנו נורא מפחדים מסרטן. אבל וירוס? אתה אומר, אוקיי, זה יעבור תוך כמה ימים. חיידק? יש לנו אנטיביוטיקה. והזמן שנשאר לנו לטפל בחיידקים הולך ואוזל.

"תראה איך וירוס – שביננו, הוא לא מאוד קטלני – הוריד אותנו לברכיים. הווירוס של הקורונה מאוד מדבק אבל לא מאוד קטלני. בתור אימונולוג אני יכול להגיד לך שיש איזה שיווי משקל: וירוס, או שהוא נורא מדבק או שהוא נורא קטלני. לא נוצר וירוס שהוא גם נורא מדבק וגם נורא קטלני".

"הווירוס של הקורונה מאוד מדבק אבל לא מאוד קטלני. בתור אימונולוג אני יכול להגיד לך שיש איזה שיווי משקל: וירוס, או שהוא נורא מדבק או שהוא נורא קטלני. לא נוצר וירוס שהוא גם נורא מדבק וגם נורא קטלני"

ברור, כי הווירוסים הקטלניים קוטלים את הנשאים שלהם ואז מפסיקים להתפשט.
"נכון. נגיד הסארס היה מאוד קטלני, בגדול, ולכן הוא נגמר מאוד מהר. האבולה, שזה וירוס מחריד, היה מאוד מאוד קטלני, ולכן הוא לא יצא כמעט מגבולות מערב אפריקה".

אנשים לובשים מסכות ברחוב בהונג קונג, בעקבות התפרצות מגיפת הסארס (צילום: AP Photo/Kin Cheung)
אנשים לובשים מסכות ברחוב בהונג קונג, בעקבות התפרצות מגיפת הסארס (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

פרק ב' – ניסוי וטעיה

במהלך ינואר 2020 החל הנגיף להתפשט גם מחוץ לסין. ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו שמחייב להודיע מיידית על כל מקרה של קורונה בישראל.

לקראת סוף פברואר דווח על 89 אלף חולים בעולם – 80 אלף בסין ורק 9,000 במקומות אחרים. המספרים עדיין היו נמוכים ולא מפחידים, אבל היה נתון אחד מדאיג מאוד: חולים התגלו ב-60 מדינות שונות, והתברר שהווירוס מתפשט לכל עבר ושהוא מדבק מאוד.

ב-20 בפברואר חזרו לישראל 11 נוסעים שהיו על אוניית הנופש "דיימונד פרינסס". הם הוכנסו לבידוד במרכז הרפואי שיבא. שניים מהם התגלו כחולים. ב-22 בפברואר התברר שמנהל בסניף "הפיראט האדום" באור יהודה הדביק את אשתו וקונים בחנות.

באותו יום התברר כי צליינים מדרום קוריאה שטיילו בישראל אובחנו כחולי קורונה כשחזרו לארצם. היה ברור שהתפרצות של המגיפה בישראל היא עניין של ימים אחדים. וברקע התקרבה עוד מערכת בחירות. ב-10 במרץ הפעילה הממשלה את תקנות שעת חירום והטילה הגבלות תנועה שונות. ב-14 במרץ הוכרז סגר כללי.

ערב פסח 2020 בנתיבי איילון, בכניסה לתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ערב פסח 2020 בנתיבי איילון, בכניסה לתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"המשבר הזה תפס את ישראל לא מוכנה", אומר פרופ' גרנות, "עם מערכת בריאות שהרעיבו אותה במשך עשורים. אין מספיק רופאים, אין מספיק אחיות, אין מספיק מיטות אשפוז. לא היו מספיק מכונות הנשמה".

ואז התחלנו לקנות בהיסטריה יותר מדי מכונות הנשמה שעכשיו לא ברור מה נעשה איתן.
"נכון. אנחנו יכולים להגיד בדיעבד שקנו יותר מדי מכונות הנשמה. התגובה של קניית מכונות ההנשמה אולי הייתה תגובה של פאניקה, שבאה מתוך המקום שבו בזמן אמת הערכנו שיהיו המון חולים קשים שיזדקקו למכונות הנשמה. היום אנחנו יודעים שעדיף לא להנשים את החולים.

"התברר שכל המומחים שחזו את התחזיות האלה, לא היו כאלה מומחים. התחזיות הראשונות צפו אלפי מונשמים באוגוסט. בסוף היו 750 חולים קשה ומתוכם רק 150 מונשמים. איפה התחזיות ואיפה המציאות?".

"התברר שכל המומחים שחזו את התחזיות האלה, לא היו כאלה מומחים. התחזיות הראשונות צפו אלפי מונשמים באוגוסט. בסוף היו 750 חולים קשה ומתוכם רק 150 מונשמים. איפה התחזיות ואיפה המציאות?"

הפער בין התחזיות המופרזות למציאות יצר משבר אמון מאוד גדול. אנשים הפסיקו להאמין למה שהמנהיגים והמומחים אמרו להם על המגפה. זו בעיה בפני עצמה, כי בניהול משבר כזה – אמון הוא מרכיב קריטי.
"אתה יכול להפחיד בן אדם פעם אחת. כשהייתי חייל, שירתתי בצנחנים. נכנסנו ללבנון, היינו עושים מארבים באמצע הלילה באמצע לבנון. בפעם הראשונה שנכסנו הייתי בחרדה – זו הייתה הפעם הראשונה שלי בתוך מדינת אויב, במארב. אחרי חודש כבר לא היה איכפת לי. התרגלתי.

הכנה להסגר בשדה התעופה בפרנקפורט (צילום: Boris Roessler/dpa via AP, File)
הכנה להסגר בשדה התעופה בפרנקפורט (צילום: Boris Roessler/dpa via AP, File)

"הפחדת את העם עם תחזיות אפוקליפטיות על משאיות קירור מלאות בגופות וקטסטרופה שלא נוכל להתמודד איתה? לא קרה עשירית מזה. אז אתה לא יכול עכשיו לקחת את כולם, למחוק להם את הזיכרון ולהגיד 'עכשיו הקטסטרופה באמת מגיעה'. זה לא הולך לקרות. אנשים לא הבינו את ההנחיות. לא הבינו למה ההנחיות באות. כל האיומים של האפוקליפסה התבררו כאיומי סרק".

אבל כמו שאמרת קודם, זו קצת חוכמה בדיעבד. כשראינו את הצילומים שהגיעו מאיטליה ומניו יורק עוד לא ידענו איך המגיפה תתפתח. היו אז סיבות טובות לחשוש.
"נכון. ולכן אני לא חושב שההתנהלות בהתחלה הייתה התנהלות כל כך נוראית. התמודדנו עם משהו שאנחנו לא מכירים, אז לקחנו את התגובה שלנו לקיצוניות. לצורך העניין – לסגר. סגר הוא הרי הפרה מהותית של כל זכויות האזרח הבסיסיות ביותר. זו הייתה תגובה קיצונית, אבל לפי מה שידענו אז, יכול להיות שזו הייתה התגובה הנכונה.

"אני לא חושב שההתנהלות בהתחלה הייתה התנהלות כל כך נוראית. התמודדנו עם משהו שאנחנו לא מכירים, אז לקחנו את התגובה שלנו לקיצוניות. אבל לפי מה שידענו אז, יכול להיות שזו הייתה התגובה הנכונה"

"לפני הסגר השני כבר היינו יותר חכמים. כבר ידענו שזו לא התגובה הנכונה. ומעבר לעניין האפוקליפסה שלא התגשמה, ראינו את ראש הממשלה ואת שר הבריאות מדברים בפאתוס ובשכנוע עצמי שגבלו בזחיחות ונתנו הנחיות שפגעו באיכות החיים של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה, כי זה מה שחייבים לעשות כדי להתמודד עם האפוקליפסה שמתקרבת, ואז אחד אחרי השני כולם הפרו אותה בצורה בוטה. ראש הממשלה, שר הבריאות, הנשיא. כולם.

בנימין ואבנר נתניהו בליל הסדר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
בנימין ואבנר נתניהו בליל הסדר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

"אז אתה בא ואומר: רגע, האפוקליפסה לא קרתה, אלפי מתים אני לא רואה פה, נבחרי העם שנותנים את ההנחיות, לא ממלאים אותן. אז למה שאני אעשה את זה? תסביר לי למה אמא שלי הייתה לבד בליל הסדר? עכשיו להחזיר את הגלגל אחורה כבר אי אפשר.

"אני מקווה שאנחנו לקראת סוף משבר הקורונה, עם החיסונים שמפתחים עכשיו. אבל ברור שזה לא המשבר האחרון. לדברים כאלה נטייה לחזור. ואז, אתה יודע – העם כבר ראה את ההתנהלות".

"אני מקווה שאנחנו לקראת סוף משבר הקורונה, עם החיסונים שמפתחים עכשיו. אבל ברור שזה לא המשבר האחרון. לדברים כאלה נטייה לחזור. ואז, אתה יודע – העם כבר ראה את ההתנהלות"

לא היינו לבד במשבר הזה. זה היה משבר עולמי. כשאתה מסתכל שנה אחורה על האסטרטגיות השונות שמדינות שונות נקטו – מה אנחנו יכולים ללמוד?
"אפשר להסתכל על ניו זילנד, שכאילו ניצחה את הקורונה. ניו זילנד היא דוגמה טובה לשני דברים: דבר ראשון זו דוגמה טובה למדינה שהייתה לה אסטרטגיה להוריד בצורה דרמטית את ההדבקה. בסך הכול נדבקו שם מעט מאוד אנשים.

"תיאורטית, אם היית יכול לסגור מדינה בצורה הרמטית, לתת הנחיות הגיוניות שהאוכלוסייה תוכל לעמוד בהן – אז ניו זילנד היא הדוגמה. אבל שים לב שגם אצל הניו זילנדים, שעשו הכל נכון, ברגע שפתחו – הקורונה חזרה. הם לא הצליחו להעלים את הקורונה".

ראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן. מאי 2020 (צילום: Mark Mitchell/New Zealand Herald, Pool via AP)
ראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן. מאי 2020 (צילום: Mark Mitchell/New Zealand Herald, Pool via AP)

ולניו זילנד היו מלכתחילה תנאים מאוד טובים. אי. מבודד. בקצה העולם.
"נכון. ואת התנאים האלה אי אפשר לשחזר. תסתכל על מדינת ישראל. אנחנו הרי עקומים. אנחנו עושים הכול עקום. עושים סגר, היו בו פרצות. אנחנו אומרים שאין טיסות ואז מביאים מטוס עם 70 חולי קורונה מאומתים ונותנים להם להתפזר בכל הארץ. לנו לא היה סיכוי.

"אנחנו עושים הכול עקום. עושים סגר, היו בו פרצות. אנחנו אומרים שאין טיסות ואז מביאים מטוס עם 70 חולי קורונה מאומתים ונותנים להם להתפזר בכל הארץ. לנו לא היה סיכוי"

"גם לאמריקאים לא היה סיכוי, כשהנשיא שלהם – שעכשיו הם מחליפים אותו – לא האמין בווירוס. איזה סיכוי היה לאמריקאים? אפס סיכוי. כשהמנהיג העליון של המדינה אומר לך שזה קשקוש, איזה סיכוי יש לך להתמודד? אפס. בגלל זה האמריקאים עכשיו לגמרי איבדו שליטה. המספרים שלהם הם ברמת הקטסטרופה".

אז ניו זילנד יוצאת דופן, בגלל הגיאוגרפיה. וארה"ב יוצאת דופן בגלל המקרה המיוחד של טראמפ. מה אנחנו לומדים ממדינות "רגילות" יותר?
"כל מדינה צריכה להישפט בנתונים שיש לה. עשו הרבה השוואות לשוודיה – שם בעצם היו קלים על ההדק עם הסגר, והקורונה התפשטה. מה שכן, הכלכלה שלהם נפגעה הרבה פחות. דוגמה אחרת זה הולנד ובלגיה שאמרו 'אנחנו נספוג את המתים'. הם נתנו לווירוס להשתולל, הלכו על האסטרטגיה של חסינות עדר ואצלם התמותה הייתה קטסטרופלית.

בית קפה בשוודיה, 14 באפריל 2020, שוודיה ממליצה לתושביה על ריחוק חברתי אבל מאפשרת חופש תנועה אישי, בניגוד לארצות רבות אחרות באירופה (צילום: AP-Photo-Andres-Kudacki)
בית קפה בשוודיה, 14 באפריל 2020, שוודיה ממליצה לתושביה על ריחוק חברתי אבל מאפשרת חופש תנועה אישי, בניגוד לארצות רבות אחרות באירופה (צילום: AP-Photo-Andres-Kudacki)

"האסטרטגיה הנכונה צריכה לבוא מתוך הבנת התנאים של כל מדינה. במדינה שלנו אנחנו לא מאוד צייתנים לחוק. מספיק להסתכל על הנהיגה בכבישים. חוקי התנועה הם רק המלצה. ישראל לא מאוד צייתנית. בסגר הראשון הצייתנות הייתה ברמה שלא נראתה כמוה. אי אפשר לבנות על זה יותר. צייתנות לא תהיה יותר. אנחנו רואים מה קורה בקניונים עכשיו.

"מה שאתה יכול להשיג בגרמניה, אתה לא יכול להשיג בישראל. הגרמנים צייתנים, הישראלים לא. גרמניה זו דוגמה טובה להתמודדות. לגרמניה יש המון גבולות, היא לא יכלה להיסגר בצורה הרמטית. ועדיין הווירוס לא משתולל שם, למרות שהאוכלוסייה שם מבוגרת יחסית. תשווה את גרמניה ואיטליה, שתי מדינות שכנות. האיטלקים דומים יותר לישראלים בעניין של חוסר המשמעת".

"בסגר הראשון הצייתנות הייתה ברמה שלא נראתה כמוה. אי אפשר לבנות על זה יותר. צייתנות לא תהיה יותר. אנחנו רואים מה קורה בקניונים עכשיו. מה שאתה יכול להשיג בגרמניה, אתה לא יכול להשיג בישראל"

אתה מזהה שינוי בהתנהגות העולמית בהתפרצות הזו ביחס להתפרצויות נגיפיות קודמות?
"כשהתפרצה שפעת החזירים, בסופו של דבר התמותה לא הייתה קטסטרופלית ולכן גם ההיסטריה לא הייתה גדולה. זו הייתה שפעת שונה, אבל שפעת אנחנו הרי מכירים. קורונה אנחנו לא מכירים. זה וירוס חדש. ומה שקרה זה שכשהווירוס התפרץ באיטליה ובספרד והן לא הצליחו להתמודד, ראינו שם תמותה ברמה שהיא כמעט בלתי מוסברת.

"צריך לזכור שבאיטליה בהתחלה, אחוזי התמותה היו מעל 10%. בגלל זה התחילה ההיסטריה העולמית. היום אנחנו יודעים להגיד שבישראל אחוזי התמותה הם פחות מחצי אחוז. בתחילת המשבר לא ידענו את זה".

התפרצות הקורונה באיטליה: טיפול בחולים מבוגרים מתבצע באוהלים מבודדים מיוחדים (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)
התפרצות הקורונה באיטליה: טיפול בחולים מבוגרים מתבצע באוהלים מבודדים מיוחדים (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)

שנה אחרי, אנחנו כבר יודעים להסביר טוב יותר את ההבדלים הגדולים בנתוני התמותה בין מדינות שונות?
"יש כמה הסברים. אני לא חושב שיש הסבר אחד נכון. זה שילוב של דברים. דבר ראשון, באיטליה – וגם בספרד – היו התפרצויות גדולות בבתי אבות. נגיד, באיטליה יש יותר מעשנים, אז מערכת הנשימה שלהם יותר פגיעה. יכול להיות שהסתובב בעבר וירוס קורונה במזרח התיכון שנתן לנו איזושהי הגנה, כי כבר נחשפנו אליו. ואולי הוא לא היה באיטליה אז הם יותר חשופים. אנחנו לא באמת יכולים לדעת".

האם נקבע עכשיו רף התנהגות עולמית כך שמעתה והלאה בכל פעם שיהיה רמז לאיזושהי התפרצות נגיפית במקום כלשהו בעולם זה יכניס את העולם כולו לשיתוק מוחלט, כי אוטומטית יופעל "מנגנון הקורונה"?
"זה לא חייב להיות ככה, אם נלמד לקח. קח בתור דוגמה את קוריאה הדרומית, מדינה שחטפה חזק בהתפרצות הסארס. והקוריאנים הם אנשים רציניים ומסודרים. הם בנו מערך התמודדות עם התפרצות וירוסים. זו דוגמה למדינה שהתמודדה ממש טוב עם המשבר. מערך חיקור של הווירוס כמעט מושלם. עובד. אנשים מיומנים. ישר ידעו מה לעשות. הם חטפו בסארס והגיעו לקורונה מוכנים. המערך האפידמיולוגי שלהם היה מוכן לזה.

,קוריאה הדרומית זו מדינה שחטפה חזק בהתפרצות הסארס. והקוריאנים הם אנשים רציניים ומסודרים. הם בנו מערך התמודדות עם התפרצות וירוסים. זו דוגמה למדינה שהתמודדה ממש טוב עם משבר הקורונה"

"זה לא שהווירוס לא הגיע אליהם – הוא הגיע. אבל הם התמודדו. סגרו מה שצריך לסגור, עקבו אחרי מי שהיה צריך לעקוב. לא הפעילו מעקב גלובלי של שירותי הביטחון על כל טלפון סלולרי של כל אחד מאזרחי המדינה. עשו רק מה שצריך.

"בואו נלמד מהם. הם למדו לקח. הם העמידו מערך שברוב מדינות העולם לא היה. ותסתכל על המספרים שלהם – הם יוצאי דופן. זו מדינה מערבית, זה לא סין שאנחנו לא יכולים לסמוך על כל המספרים שהם נותנים. אני מאמין שהמספרים שנותנים בקוריאה הדרומית הם מספרי אמת".

עובדים לובשים בגדי מגן מחטאים מרחבים ציבוריים נגד נגיף הקורונה בדרום קוריאה. במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Lee Jin-man)
עובדים לובשים בגדי מגן מחטאים מרחבים ציבוריים נגד נגיף הקורונה בדרום קוריאה. במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Lee Jin-man)

פרק ג' – בלבול ותיאוריות קונספירציה

ככל שהצטבר יותר מידע על התנהגות הנגיף, התברר שהוא קטלני בעיקר למבוגרים ולחולים במחלות כרוניות, ומסוכן הרבה פחות לצעירים ולבריאים. כבר בסוף פברואר כתב ד"ר טדרוס אדהנום גבריסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם מחלה כרונית לבבית, נשימתית, או סוכרת, אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס".

פרופ' גרנות, יכול להיות שהאסטרטגיה הנכונה להתמודד עם הנגיף היא לבודד את המבוגרים והחולים ולהשאיר את העסקים ואת מערכת החינוך פתוחים?
"לדעתי זה היה אפשרי. אתה תראה שעכשיו, כשיגיעו החיסונים, שזו תהיה בדיוק האוכלוסייה שיחסנו. אז כנראה שמה שמנכ"ל ארגון הבריאות העולמי אמר היה נכון. הבעיה היא שלא ידענו איך לעשות את זה. אם היית עכשיו מוריד מספירת המתים את כל אלה שהם מעל לגיל 60, לא היית נשאר עם הרבה.

"חוכמת הבדיעבד היא חוכמה עם כוכבית. אם באמת הווירוס היה הורג 12% מהנדבקים כמו שראינו באיטליה, אז הרי אין ספק שהיה צריך לשתק את הכול, כי זה אומר שיהיו בעולם עשרות מיליוני מתים. אולי אפילו מאות מיליונים. ואלה היו אז התחזיות.

מתנדבים מחלקים ארוחות חמות לקשישים בירושלים. מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
מתנדבים מחלקים ארוחות חמות לקשישים בירושלים. מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

"בדיעבד אנחנו יודעים שלא זה מה שקרה, אז היום אני יכול להגיד בלב שלם שהסגירה הייתה טעות. כי אנחנו הרי גם יודעים שלסגירה יש מחיר בחיי אדם. וזה מחיר קטסטרופלי, שאת ההיקף האמיתי שלו לעולם לא נדע.

"חוכמת הבדיעבד היא חוכמה עם כוכבית. היום אני יכול להגיד בלב שלם שהסגירה הייתה טעות. כי אנחנו הרי גם יודעים שלסגירה יש מחיר בחיי אדם. וזה מחיר קטסטרופלי, שאת ההיקף האמיתי שלו לעולם לא נדע"

"אדם שלא הלך לעשות קולונסקופיה כי הוא פחד להיכנס לבית חולים, אפשר היה להציל אותו. הוא ימות ואתה לא תדע שזה קשור לקורונה. זה לא דבר שהוא מדיד. אדם שאיבד את העסק שלו ונכנס לסטרס נורא, לא תוכל לשייך את התקף הלב שהוא יקבל לזה שעשו סגר בקורונה".

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי גם כינה את גל המידע הכוזב שהופץ בעולם בנוגע למגפה בשם "אינפודמיה". בשלב מסוים היה קשה למצוא את הידיים והרגליים בשלל התיאוריות וההצעות שנשמעו.
"זה שיש דעות שונות וגישות שונות זה מפרה. הבעיה היסודית היא שהרבה יותר קל לך להפחיד בן אדם מאשר להגיד לו 'הכול יהיה בסדר'. כי עדיף לנו לפחד ולמנוע הדבקה.

"ההתנהלות שלנו הטבעית, היסודית, הפרימיטיבית, היא לא לקחת סיכונים כדי שלא יקרה לנו משהו. ולכן, כשעומדים שני רופאים אחד מול השני, או יושב גבי ברבש באולפן הטלוויזיה ונותן תחזית קודרת ועומד מולו רופא ונותן תחזית פחות קודרת, יקשיבו לברבש. כי התגובה שלנו היא תגובה הישרדותית. עדיף לנו לפחד מאשר לא לפחד. ככה אנחנו שומרים על עצמנו".

פרופ' גבי ברבש (צילום: צילום מסך חדשות 12)
פרופ' גבי ברבש (צילום: צילום מסך חדשות 12)

ראינו לא רק גבי ברבש, אלא גם את יורם לס.
"יורם לס הוא הקיצוניות השנייה. ברבש אמר קטסטרופה, אפוקליפסה, ולס אמר בצורה קיצונית את ההיפך. לס הגזים לכיוון אחד. ברבש הגזים לכיוון השני. ועדיין היה הרבה יותר נוח לכולם לקבל את ברבש".

וההגזמות לכל הכיוונים היו המצע שעליו צמחו תיאוריות קונספירציה שונות שמפריעות לנו להתמודד בצורה רציונלית עם המשבר.
"זה נכון. כל שטות שמישהו כותב מקבלת תפוצה עולמית. והרבה אנשים אומרים שטויות. בעיה. אני לא רואה דרך להתמודד עם זה. זה לא משהו שאפשר יהיה להימנע ממנו גם בעתיד. לקידמה יש הרבה יתרונות ואנחנו שמחים שהיא פה, אבל היא מגיעה גם עם תיאוריות קונספירציה ושטויות שאנשים מפיצים".

אצלנו נשמעו קולות שדרשו להטיל על צה"ל את הטיפול במגיפה. היה נכון לעשות את זה?
"היתרון של הצבא זה שהוא זמין, הוא מקבל פקודות ומבצע. הבעיה שלנו היא לא זה שלא נתנו לצבא לנהל את המשבר; הבעיה הבסיסית שלנו היא שהמערך הרפואי לא היה מוכן. והמערך האפידמיולוגי לא היה מוכן. וזו לא חוכמה בדיעבד.

"כשאמרתי את הדברים האלה כבר בהתחלה אמרו לי 'כן, אבל לוקח שנה שלמה להכשיר אחות של חדר מיון'. אוקיי, עכשיו כבר עברה שנה. איפה 5,000 אחיות של חדר מיון? הכשרתם אותן? בשורה התחתונה – לא. הוספתם מיטות בבתי החולים? לא. אתה יודע כמה מיטות הוסיפו מתחילת הקורונה, בכל הארץ? 17. שבע עשרה מיטות! אז אני לא יודע מה להגיד על זה.

"בהתחלה אמרו לי 'לוקח שנה שלמה להכשיר אחות של חדר מיון'. אוקיי, עכשיו כבר עברה שנה. איפה 5,000 אחיות של חדר מיון? הוספתם מיטות בבתי החולים? אתה יודע כמה מיטות הוסיפו בכל הארץ? שבע עשרה מיטות!"

"הצבא יקבל פקודות ויבצע פקודות. והצבא יותר מאורגן, זה נכון. אבל זה לא יעזור אם הממשלה מודיעה יום אחד שכיתות א'-ד' יתחילו ללמוד בשבוע הבא, ואז משרד החינוך מודיע שבתי הספר לא יהיו מוכנים כי לא היה זמן להתארגן לזה. על מה אתם מדברים? בתחילת שנת הלימודים בספטמבר היינו כבר שמונה חודשים לתוך הקורונה. היו לכם שמונה חודשים להתכונן. מה עשיתם בזמן הזה? לא עשיתם כלום.

חברי ועדת חוץ ובטחון, צבי האוזר, אבי דיכטר, משה יעלון וגדעון סער, בביקור במפקדת אלון, 18 באוקטובר 2020 (צילום: דוברות הכנסת)
חברי ועדת חוץ ובטחון, צבי האוזר, אבי דיכטר, משה יעלון וגדעון סער, בביקור במפקדת אלון, 18 באוקטובר 2020 (צילום: דוברות הכנסת)

"בבתי החולים הדבר שהכי פחדו ממנו בקורונה היה שמספר המאושפזים יהיה כל כך גבוה שלא נוכל להתמודד איתו ואנשים יתחילו למות. מה עשו עם זה? הכשירו עוד צוותים? לא. פתחו מחלקת קורונה, על חשבון מחלקה פנימית – זה לא שהוסיפו עוד מחלקה. הייתה מחלקה פנימית ג' והיא הפכה למחלקת קורונה א'. אבל אין מחלקה פנימית ג'. זה לא שנוספו מיטות. לא נוסף כלום. עשו שאפלינג של מה שיש".

ובכל זאת, המספרים בסוף היו הרבה יותר נמוכים מהתחזיות. זה קרה בזכות האמצעים היעילים שבכל זאת ננקטו, או שהתחזיות פשוט היו מוגזמות?
"התחזיות היו מופרזות והמודלים שהשתמשו בהם, גם הרופאים וגם המדענים, היו פשוט שרלטנות וחוסר הבנה. נתנו מכת מוות כלכלית, חינוכית, חברתית. התחזיות היו מופרזות. המודלים היו שגויים. ותסכים או לא תסכים עם הקונספט של סגר – אם סגרת אנשים בבית, הם יידבקו פחות. אין מה לעשות.

"התחזיות היו מופרזות והמודלים שהשתמשו בהם, גם הרופאים וגם המדענים, היו פשוט שרלטנות וחוסר הבנה. נתנו מכת מוות כלכלית, חינוכית, חברתית. התחזיות היו מופרזות. המודלים היו שגויים"

"אני לא חושב שזו הגישה הנכונה, בגלל המחיר ובגלל שבסופו של דבר האוכלוסייה תצטרך להתמודד עם הווירוס. כאוכלוסייה. הווירוס לא הולך לשום מקום. איך שיצאנו מהסגר, הווירוס חזר. הוא לא נעלם. הוא פה.

"מצד שני – אם עכשיו תוציא את הצבא לרחובות ותודיע לאנשים שאף אחד לא יוצא מהבית שלושה חודשים, כנראה שהווירוס ייעלם. אבל מדינה דמוקרטית לא יכולה לעשות דברים כאלה".

שלט חוצות שנתלה במסגרת מחאת בעלי העסקים. נובמבר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שלט חוצות שנתלה במסגרת מחאת בעלי העסקים. נובמבר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

פרק ד' – לאן ממשיכים מכאן?

מתחילת 2020 החל מירוץ עולמי חסר תקדים לפיתוח תרופה וחיסון לקורונה. נטלו בו חלק מאות חברות תרופות, ביוטכנולוגיה, מכוני מחקר ממשלתיים ומעבדות אוניברסיטאיות. בסוף אפריל כבר דווח על מאות ניסויים קליניים ברחבי העולם. הממשל האמריקאי הכריז על "מבצע מהירות-על" לפיתוח חיסונים והקצה לנושא כ-11 מיליארד דולר. בנובמבר התבשר העולם על הצלחה בניסויים של פייזר, מודרנה, ואסטרזניקה.

אנחנו צריכים לחשוש מכך שהחיסונים נגד קורונה פותחו מהר מדי?
"זה נכון שלפתח חיסון לוקח זמן. ואנחנו צריכים לזכור שהחברות שמייצרות את החיסונים הן חברות עם אינטרס כלכלי, לא חברות עם אינטרס פילנתרופי. חייבים לקחת את זה בחשבון כשמסתכלים על הדיווחים שלהן.

"לפתח חיסון לוקח זמן. ואנחנו צריכים לזכור שהחברות שמייצרות את החיסונים הן חברות עם אינטרס כלכלי, לא חברות עם אינטרס פילנתרופי. חייבים לקחת את זה בחשבון כשמסתכלים על הדיווחים שלהן"

"אלה חברות שדבר ראשון רוצות להעלות את ערך המנייה בבורסה ורק במקום השני רוצות להציל את העולם. בעצם, אולי זה אפילו לא במקום השני. אולי להציל את העולם נמצא במקום העשירי בסדר העדיפויות שלהן. אז אני לא באמת יודע איך להתייחס לזה. אני יכול להגיד שאם הדיווחים של החברות נכונים – מצבנו טוב. החיסון בדרך".

ענר אוטולנגי, אחד משני המתנדבים שיהיו הראשונים להתחסן בחיסון שפיתח המכון הביולוגי בנס ציונה, בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
ענר אוטולנגי, אחד משני המתנדבים שיהיו הראשונים להתחסן בחיסון שפיתח המכון הביולוגי בנס ציונה, בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

מה הסיכוי שבעוד שנתיים-שלוש אראיין אותך על נפגעי חיסון הקורונה?
"יכול להיות. צריך לזכור שלכל דבר יש מחיר. והמחיר של לא לחסן הוא הרבה יותר גבוה. אתן לך דוגמה: חיסון לפוליו. כולם לוקחים את החיסון לפוליו. שלושה אנשים מכל מיליון יקבלו פוליו מהחיסון ויסבלו מאיזשהו שיתוק. זו תוצאת לוואי של החיסון. ועדיין, מאוד משתלם לקחת את החיסון. מה יהיו תוצאות הלוואי של החיסון לקורונה? אני לא יודע עדיין. אנחנו נצטרך לחיות ולראות".

אתה תתחסן ברגע שתוכל?
"כן. ובכל מקרה, החיסון לא יגיע אלינו ראשונים. הרבה אנשים יתחסנו לפנינו בעולם. אז נוכל לראות מה יקרה. אני אתחסן ברגע שאוכל, מתוך אחריות חברתית. אני עושה הרבה ספורט, אני בריא בסך הכול. אני חושב שאם הייתי נדבק בקורונה הייתי מתמודד עם זה טוב. ועדיין אני אתחסן. בשביל אמא שלי. בשביל אבא שלי. בשביל השכנים המבוגרים שלי. זו הדרך הנכונה להסתכל על זה".

"אני אתחסן ברגע שאוכל, מתוך אחריות חברתית. אני בריא בסך הכול. אם הייתי נדבק בקורונה הייתי מתמודד עם זה טוב. ועדיין אני אתחסן. בשביל אמא שלי. בשביל אבא שלי. בשביל השכנים המבוגרים שלי"

פרופ' צביקה גרנות
פרופ' צביקה גרנות
עוד 3,852 מילים ו-2 תגובות
סגירה