קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

פתיחת קניון איילון 28.11 (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)
אבשלום שושני, פלאש 90
תורים צפופים בפתיחת קניון איילון במסגרת פיילוט פתיחת הקניונים, 28.11
06:58 עריכה

יולי אדלשטיין בראיון לידיעות אחרונות: "לא נתפתה בשום צורה לפתיחות חדשות ונוספות. עם זאת, אני לא חושב שצריך לעשות רוורס מבחינת מערכת החינוך והיא תיפתח בהתאם לתכנון. חדרי כושר ומסעדות, שהם בוודאי קרובים ללבי, לא צריך להתפתות ולפתוח אותם. אני לא רוצה שנפתח ושבוע לאחר מכן נלך לסגר".

אדלשטיין שמסכם חצי שנה בתפקיד אמר "אנחנו מקווים להתחיל לקבל מנות ראשונות של חיסונים בתחילת 2021. צריכים להיות ערוכים עם כל ההקפאה והשינוע. בנושא הזה נעשית עבודה יפה, אבל אני גם חושב שבתסריט הכי אופטימי את המסה של המתחסנים נראה רק באפריל או במאי".

על התמונות של הדוחק בקניונים אמר אדלשטיין "הרגשתי זעזוע. ממוצאי שבת ועד עכשיו אני בהערכות מצב בעניין הזה".

07:16 עריכה

בגלי צה״ל טענו כי נוצר נתק בכחול-לבן בין ניסנקורן לגנץ לאחר עסקת מנכ״ל – חשכ״ל. על פי הטענות הדבר הוביל לכך שניסנקורן שהיה זה שמעדכן את היועמ״ש בוועדת הצוללות, לא עדכן אותו, והיועמ״ש היה צריך לעצור את הוועדה לאחר הקמתה.

ניסנקורן עלה לשידור והכחיש את הדברים ואמר שידע על הקמת ועדת הבדיקה ושהיחסים בינו לבין גנץ טובים.

על מנכ״ל לראש הממשלה החליפי אמר שזה מינוי חשוב אבל צריך מנכ״ל למשרד המשפטים והסיבה שאין היא שיקולים לא ענייניים. ״יהיה מנכ״ל ויהיה פרקליט מדינה ואנחנו מחויבים לזה״, הבטיח.

ניסנקורן הוסיף: ״החרמתי את ישיבת הממשלה והכתובת היא ראש הממשלה״.

על התקציב אמר: ״היועמ״ש ובג״ץ אמרו לממשלה – את מפרה את הדין. היה צריך להעביר את התקציב לכנסת. כולם יודעים שכרגע התקציב לא עובר מסיבות אישיות. לא יכול להיות שזה מה שקורה״.

ניסנקורן טען שאינו מכיר הצעה לפתרון משבר התקציב.

מה יהיה ביום רביעי בהצבעה לפיזור הכנסת? ברשת ב׳ ניסנקורן רמז שהמצב לא יכול להימשך ככה אולם השאיר את כל האופציות פתוחות:

07:29 עריכה

יאיר לפיד ברשת ב׳: ״אני שומע את אבי ניסנקורן – היו לכם כוונות טובות זה לא הצליח. כבר לא ייצא משהו טוב פה. אני לא שמח שהם יושבים שם הם מחזיקים את נתניהו בשלטון״.

על הסקרים אמר לפיד כי גם לפני המערכות הקודמות הסקרים לא היו אופטימיים אבל ״ניצחנו פעמיים את נתניהו  – זה שלא נעשה מהלך פוליטי זו טרגדיה״.

לפיד אמר ״נתניהו מביא נתונים לא נכונים ומוכר לעם ישראל שהכל בסדר – והכל לא בסדר. אתמול התלמידים חזרו ללימודים הוא התעסק רק בעורכי דין ובמשפט״.

07:51 עריכה

עמיר פרץ ברשת ב׳: "אנחנו מתואמים עם כחול לבן, ואני מניח שהסיכויים שנצביע לפיזור הכנסת הם מאוד גבוהים. אני חושב שזו העמדה המתגבשת".

08:02 עריכה

חבר הכנסת משה גפני מזהיר כי אם לא יעבור תקציב של 2020 עד סוף השנה לא יהיה ניתן להוציא כסף מקופת המדינה לצורך ההוצאות ב-2021. משמעות הדבר: שיתוק מלא של משרדי הממשלה.

08:11 עריכה

השר אלי כהן אמר בתכנית הבוקר כי "ייתכן שנידרש לשני סבבים קצרים של סגר בני 10 ימים כל אחד".

מצד שני אמר כהן כי "אני תומך בפתיחת כלל הקניונים שתקטין את העומס. ברגע שפתחנו רק 15 קניונים ראינו עומס על קניונים ספציפיים. אנחנו נמצאים בפתיחה מדורגת ומחושבת, מזכיר שאת הסגר סיימנו שבוע אחרי חול המועד סוכות, כלומר עבר חודש וחצי. עובדה שלא כל המשק נפתח, לא כל הלימודים נפתחו ולא כל פעילות המסחר והתיירות חודשה. פותחים בצורה מדודה".

08:16 עריכה

בכירים בכחול לבן מותחים ביקורת על שרת התפוצות עומר ינקלביץ' וטוענים שהיא פועלת לבנות בייס פוליטי בקרב חוגי הימין, כך מדווח בידיעות אחרונות. הדברים על רקע ההתבטאות של השרה אתמול:

08:24 עריכה

בוואלה מפרסמים עדות של השגריר לשעבר בגרמניה יורם בן זאב לגבי הליכים בעסקת הצוללות.

לדבריו את כל הפרטים בנוגע להתקדמות בנושא צוללת שישית העביר בהוראת נתניהו לאבריאל בן יוסף ולא לגורמים הממונים עליו במשרד החוץ. ״הנחייה זו נמסרה לי מפי מר נתניהו בביקור שערך בגרמניה בתאריך 27 באוגוסט 2009", נכתב בעדות.

לדברי בן זאב, נתניהו נימק את דרישתו למידור גורמי משרד החוץ ב"שורת הדלפות המסכנות את ביצוע העסקה".

אבריאל בן יוסף היה סגן ראש המל״ל והוא מואשם בכפוף לשימוע בשוחד, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת הצוללות.

תגובת הליכוד: "לא מפתיע שאיש השמאל יורם בן זאב ששימש יועצו של אהוד ברק בועידת קמפ דיוויד וחתם על עצומה נגד חוק הלאום לוקח חלק בפסטיבל הוועדה הפוליטית של גנץ שהיו"ר שלה קרא לרה"מ להתפטר לפני שנה, שחבר הועדה בן שושן ביקש עבודה אצל נציג מספנות טינסנקרופ מיקי גנור, וכך גם עשו אנשי שמאל נוספים שהגישו את התצהירים כדי להקים את הועדה. כולם כבר מבינים שמדובר בתרגיל פוליטי ציני וצבוע".

08:40 עריכה

אפשרות: סגר לילי בחנוכה.

08:40 עריכה

ניצן הורוביץ על החל״ת:

09:05 עריכה

מרב מיכאלי תוקפת את עמיר פרץ: ״עושה למפלגה מה שנתניהו עושה למדינה״.

מיכאלי שהתראיינה לגלי צה״ל אמרה שהיא מאמינה שביטול הפריימריז מסכן את מפלגת העבודה.

לדברי מיכאלי, היא תמיד גיבתה את יושב הראש והמצב כעת הוא שונה מאז ההחלטה של שמולי ופרץ להכנס להממשלה שלשיטתה הייתה הרסנית.

09:20 עריכה

איתן גינצבורג מכחול-לבן אמר בגלי צה״ל שיש יחסים טובים בצמרת המפלגה ופטר את הפרסום על מידור ניסנקורן מההחלטה על הקמת ועדת הבדיקה לצוללות ב״רכילות״.

גינצבורג כמו חבריו מציין שיש אפשרות שיצביעו בעד פיזור הכנסת.

09:42 עריכה

סגן ראש מח״ש משה סעדה עתר לבג״ץ נגד כינוס ועדת האיתור לפרקליט המדינה בטענה שהיועמ״ש מצוי בניגוד עניינים כלפיו.

למשה סעדה אין סיכוי ממשי להתמנות לתפקיד והוא ככל הנראה מנסה למנוע את פיטוריו או לשפר את תנאי פרישתו.

בסופו של דבר השופט מני מזוז לא נענה לבקשת סעדה.

09:47 עריכה

חוק הלאום בפעולה:

אחמד טיבי:

איימן עודה:

בדיווח של הארץ מובאת החלטת בית המשפט לפיה "כרמיאל, עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל…הקמת בית ספר בשפה הערבית… (וכן) מימון הסעות לתלמידים ערביים, לכל דיכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר (כיום מתגוררים בעיר כ-6% ערבים)".

עוד נכתב בהחלטה: "סעיף 7 לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע: 'המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה'. פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הינו ערך לאומי המעוגן בחוק יסוד ויש בו כדי להוות שיקול ראוי ודומיננטי במערכת השיקולים העירונית כולל לעניין הקמת בית ספר וקביעת מדיניות במימון הסעות אל מחוץ לעיר".

09:54 עריכה

צה"ל נערך לעוצר יציאות עקב התחלואה: חיילים ביחידות סגורות התבקשו להביא ציוד לחודש.

10:29 עריכה

הצעת פשרה בנושא התקציב:

11:04 עריכה

ועדת החוקה דנה בפיילוט פתיחת הקניונים.

פרופ' איתמר גרוטו המשנה למנכ"ל משרד הבריאות אמר: "לא הגענו למקדם ההדבקה המתוכנן אך עדיין יש למצוא פתרונות שיאפשרו ללכת קדימה עם החמרה של התו הסגול. התו הסגול היה בסדר וקבע כללים אפידמיולוגיים נכונים אך הבעיה הייתה בציות הציבור ומהצד השני באכיפה, ולכן החלטנו לערוך פיילוט לראות איך זה עובד בתנאים ביחס לעלייה בתחלואה. ככל שתכננו את הפיילוט הגענו למסקנה שיש מדדים שניתנים לבדיקה ויש תיקונים שניתן לעשות תוך כדי ולצאת באופן יותר בטוח להפעלת הקניונים בהמשך. אנחנו מודדים את העמידה בהנחיות בעיקר עטית מסכות וריחוק. אני מאמין באכיפה עצמית ע"י בעלי עסקים כך שיש חלק של אכיפה כזה, וחלק מהאכיפה ע"י הרשות והמשטרה. החלטנו על פיילוט קצר כשהמטרה היא להגיע למסקנות שמהן ניתן להתקדם. זה לא שביום ראשון נסיר את הפיילוט או נפתח את כל החנויות אלא בעקבות הלקחים נבוא עם הצעה לתיקון התקנות שבו יהיה פיזור אחיד של האנשים, כך שנאפשר בחנויות כניסה של יותר מ-10 אנשים. אם הפיילוט יצליח נערוך דיון בקבינט ואנחנו חושבים שאפשר להרחיב אותו לכל הקניונים".

עוד אמר: "אנחנו לא מתעקשים על אפס סיכונים וזה קשור גם להדבקה הכללית. לדעתי איון מקום לשלב ביניים ויש קשר למצב התחלואה כי פתיחת 200 קניונים זה שונה מ-15, זה להוסיף עוד אגורה שבסוף הופכת לשקל וזה עלול לחייב אותנו לחזור אחורה למצב שאף אחד לא רוצה."

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הגיב לדבריו: "הפיילוט בוחן האם הכללים עובדים בתוך מתחם הקניון. אם נראה בסופ"ש שהאכיפה העצמית טובה ושהפיילוט הצליח בכך שהחליף את האכיפה הסטנדרטית של המשטרה וגופי הפיקוח שכנראה לא כ"כ מצליחה, וההתנהגות הייתה לפי הכללים, מה קשור כרגע מקדם ה-R? לפחות היית מציג תכנית שאחרי שלב הצלחה ראשוני מעלים ל-40 חנויות ולאחריו ל-60, תן לנו אופק. לצמצם את הכמות הסבירה של קניות במדינה מ-200 ל-15 קניונים, זו פרצה שקוראת ללחץ שאכן הגיע. צריך ללכת על משהו סביר עם פריסה נכונה, לרווח".

11:12 עריכה

רם שפע רוצה שיהיה פה כמו באמריקה:

11:14 עריכה

השרה הילה כהן מציגה מאגר לקידום מעמד האישה:

11:16 עריכה

טיבי זועם בוועדת הכספים – גפני מהנהן בהסכמה.

11:19 עריכה

עודד פורר זועם על נציגת משרד הבריאות:

11:23 עריכה

בבית משפט השלום בתל אביב נערך הבוקר דיון בתביעת הדיבה בין עמותת מולד ליאיר נתניהו. עורך הדין יוסי כהן הגיע לבדו ומסר כי בנו של ראש הממשלה חולה.

11:28 עריכה

ח״כ תומא-סלימאן תומכת באישה שהותקפה על ידי בעלה במאבקה נגד הפרקליטות.

11:34 עריכה

בצלאל סמוטריץ׳ מציין שהרשם שקבע שכרמיאל עיר יהודית הוא מינוי של איילת שקד:

11:41 עריכה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, דנה היום בהיבט הרפואי והחינוכי של פתיחת המוסדות. בדיון אמר נציג מהמגזר החרדי כי מוסדות הפטור בחינוך החרדי פתוחות מא' עד ח', אמנם שלא עפ"י ההנחיות של משרד הבריאות אך בקפסולות, שמירה על היגיינה ועטיית מסכות. לדבריו, רק מחג הסוכות נבדקו במוסדות שהוא מנהל כ700 תלמידים ולא נמצא חיובי אחד. לדבריו, בשאר תלמודי התורה, מדובר על אחוז מזערי ביותר השואף לאפס. עוד ציין כי ברשימות מסודרות שאיגוד המוסדות הציג לגורמי הבריאות, אחוז ההדבקה מפסח עד סוכות בכל תלמידי המוסדות שפתחו, היה גם כן פחות מאחוז ההדבקה הכללי, אך למרות הכל משרד הבריאות לא אישר את החזרה הרשמית למוסדות מטעמים משפטיים בלבד.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "הפרת ההנחיות ההמונית במערכת החינוך של המגזר החרדי מקוממת. בצד זאת, עולות ממנה מסקנות המעמידות בספק את מדיניות משרד הבריאות ביחס לפתיחת מערכת החינוך בכלל. שיעורי ההדבקה הנמוכים, והיכולת לנהל מערכת חינוך פתוחה באמצעות משמעת והקפדה על כללים, הבאות לידי ביטוי במגזר החרדי, חייבות להוביל למסקנה שאפשר וצריך להחזיק את מערכת החינוך, בוודאי עד כיתה ו׳, פתוחה כמעט בכל תנאי, ואסור למהר ולסגור אותה. זה חיוני כדי למנוע דור אבוד של תלמידים ולפתיחה מקסימלית של המשק".

11:59 עריכה

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה בחיסוני הקורונה והפצתם בישראל. מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, העריך כי החיסון מתוצרת ישראל יתחיל להינתן מתחילת קיץ 2021: "יש לנו חיסון יעיל ובטוח, והכוונה שלנו היא לייצר 15 מיליון חיסונים. סיימנו את השלב הראשון לפני חמישה ימים – ואנחנו אמורים להתחיל את השלב השני תוך עשרה ימים".

עוד אמר פרופ' שפירא "אם לא היינו נתקלים ברגולציית יתר, היינו מתקדמים יותר. היינו אמורים להיות כבר בשלב השלישי, וכעת נגיע אליו רק באפריל״.

שפירא ציין את היתרון של החיסון הישראלי: הוא יצריך זריקה אחת ולא שתיים.

12:00 עריכה

הטיסות ביום רביעי, עוד לא ברור אם אפשר יהיה לעבור מעל סעודיה:

12:43 עריכה

גבי אשכנזי בשיחת זום עם 9 מדינות.

 

12:53 עריכה

כחול לבן מתכוננת לכמה הצעות חוק ללא הסכמת הליכוד.

1. חוק יסוד השוויון: לעגן במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון ואת האיסור על אפליה.
2. חוק הפונדקאות – הצעה שנועדה להרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות, להרחיב את מעגל הנשים שיכולות לשמש כפונדקאיות ולהסדיר אפשרות לפונדקאות מחוץ לישראל.
3. חוק יסוד מגילת העצמאות – מטרת ההצעה היא לעגן בחוק יסוד את החובה לפרש את מכלול החקיקה הישראלית, לרבות חוקי יסוד אחרים, לאור הכרזת העצמאות כחובה פרשנית חוקתית.

13:08 עריכה

התחלנו:

עידן רול מיש עתיד:

 

סמוטריץ׳:

 

13:21 עריכה

יונתן היילו שהורשע בהריגת גבר שפגע בו מינית, נמצא הבוקר ללא רוח חיים בחוף הים. כמעט חצי שנה עברה מאז ששוחרר מהכלא בפעם השנייה – לאחר שריצה 8 שנות מאסר בפעם הראשונה, הפר את תנאי שחרורו ושב למאסר. נסיבות מותו והרקע לאירוע עדיין בבדיקה.

ב-N12 מדווחים כי אתמול אחר הצהריים הודיעה משפחתו של היילו למשטרת נתניה שהוא לא עונה לטלפון והם לא מצליחים לאתר אותו במשך כמה שעות. המשטרה פתחה מיד בחיפושים והיום בבוקר גילו את גופתו.

אלון אייזנברג, אשר ייצג את יונתן היילו בהליכי הערעור, אמר לאירה טולצ'ין אימרגליק, כתבת זמן ישראל: ״זהו יום עצוב ונורא מכל למשפחתו של יונתן, לי ולכל מי שהאמין וליווה אותנו במאמץ המשפטי לשחרורו. מאז השחרור שלו, לא הייתה פעם אחת שהתראיינתי ולא אמרתי שהרשות לשיקום האסיר התפרקה מהאחריות המוסרית והחוקית שלה לשקם אותו, והוא מצא את עצמו בסופו של יום בתהליך השיקום בדד. ולאדם כזה ששמגיע עם רקע כל כך קשה לא היה שום סיכוי להשתקם כוחות עצמו. הכתובת הייתה על הקיר״.

14:11 עריכה

יו"ר יהדות התורה, השר יעקב ליצמן אמר לוואלה שבני גנץ, מוביל את המדינה לבחירות. לדבריו "אם מטרתו להתריס, אנחנו גם נרצה לקדם חוקים שחשובים לנו כמו בלימת גיורים שאינם גיורים ממלכתיים או חוק גיוס שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות אחת ולתמיד".

14:15 עריכה

אביגדור ליברמן בשיא חדש של דיסוננס בין מסר לאינטונציה:

14:24 עריכה

ועדת הכספים: המשנה ליועמ"ש אמר כי "הפתרון התקציבי לשנת 2020 היה נכון למשבר אך האופציה לשכתב אותו בלתי אפשרית, או לפחות מצריכה בחינה מאוד משמעותית, השיטה היא תקציב".

במהלך דיון באופן יישום התקציב לשנת 2020, עלה כי כל הצדדים מסכימים כי ההתנהלות לגביו נוכח הנסיבות הפוליטיות ומשבר הקורונה היו נכונות. עוד עלה, כי בכל תרחיש תחל שנת 21 בתקציב המשכי, בין אם על בסיס תקציב 2019 ובין אם על בסיס תקציב 2020, וכי הדבר ידרוש שינויי חוק משמעותיים, על מנת לשמר את התוספות התקציביות הגדולות שאושרו במהלך שנת 2020, על רקע משבר הקורונה.

ישיבת ועדת הכספים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
״נעשה כל אחד בדרכו את השינוי הפוליטי כדי שיהיה תקציב". ישיבת ועדת הכספים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

מ"מ הממונה על אגף תקציבים ציין כי יש להעביר במהירות תיקון קבוע ונרחב להסדרת מנגנון התקציב ההמשכי ותיקון שמוסיף את קופסאות הקורונה לתקציב 21, לצד אישור תקציב 2020 והוסיף כי "תקציב 21 צריך להיות מוגש לממשלה באמצע דצמבר ולכנסת עד אמצע ינואר".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אישרנו את מנגנון התקציב בסך 411 מיליארד ₪ לשנת 2020 כדי שהמדינה תמשיך לתפקד, אחרת המצב היה גרוע יותר, נעשה כל אחד בדרכו את השינוי הפוליטי כדי שיהיה תקציב".

במהלך הדיון הוצג כי עד סוף חודש אוקטובר בוצעו 331 מיליארד ₪ מתקציב 2020, כאשר ההערכה היא שכל המסגרת לשנת 2020 שתעמוד על 412 מיליארד ₪ תנוצל. 

14:36 עריכה

בוטלה הצהרת גנץ בפתח ישיבת הסיעה של כחול לבן.

14:55 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון בנושא הקורונה –

אני מבקש לתת לכם נתונים של חמש מדינות באירופה בגודל שלנו, מדינות מן המתקדמות בעולם, והן ספגו מחירים קשים בהרבה, עוד יותר קשים מאיתנו.

בלגיה עם 16,000 מתים, צ'כיה עם 7,300, שוויץ – 4,500, הולנד – 9,200, שבדיה – 6,000.

אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שלא נוסיף מחיר טרגי זה למחיר שכבר שילמנו במגיפה.

אני חייב להגיד לכם שמצב התחלואה שלנו, יחסית למדינות ה-OECD – מדינות שאנחנו תמיד משתווים אליהם ומשווים את עצמנו אליהם – הוא טוב.

יש לנו 9,500 חולים פעילים, זה הרבה פחות לנפש כמעט מכל המדינות הללו, אבל אנחנו חייבים לשמר את זה.

15:14 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד –

ביום רביעי האופוזיציה תנסה לגרור את מדינת ישראל לבחירות מיותרות. הליכוד יצביע נגד בחירות, ובעד אחדות. אחדות – כדי שנביא חיסונים לכל אזרחי ישראל; אחדות – כדי שנמשיך עד מתן החיסונים להיאבק בנחישות בקורונה; אחדות – כדי שנגיש עוד סיוע כלכלי לעסקים, לעצמאים, לאזרחים; אחדות – כדי שנמשיך לשמור על הביטחון, ואחדות – כדי שנחתום על עוד הסכמי שלום.

אלו המשימות שלנו, ואנחנו צריכים לעשות אותן יחד. אזרחי ישראל זקוקים לממשלה שפועלת לא למען בחירות, לא למען פוליטיקה אלא למענם; למען כל אזרחי ישראל בלי יוצא מן הכלל. למען אחדות.

15:40 עריכה

יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר סיים את הדיון בפיילוט פתיחת הקניונים ללא הצבעה תוך דרישה לתיקון המתווה: "לא נקבל העתק של הפיילוט – או שמגדילים את הפיילוט ומצדי שיגדילו עד הסוף, עם היגיון גיאוגרפי ופריפריאלי במיוחד, ואם לא – שלא יהיה בכלל".

משרד המשפטים: "הפיילוט מוגדר בזמן קצוב ומעבר לחריגה של יום-יומיים לא תתאפשר הארכתו".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו: "נבוא עם הצעה לתיקון התקנות עם פיזור אחיד של אנשים שיאפשר כניסה של יותר מ-10 אנשים לחנויות; אם הפיילוט יצליח נערוך דיון בקבינט, אך אנחנו חושבים שניתן יהיה להרחיבו לכל הקניונים".

15:41 עריכה

לקראת הדיון מחר בוועדת הכלכלה בנושא חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים פרסם ארגון אדם, טבע ודין את עמדתו, לפיה, "ניתן היה להחיל את החוק תוך פרק זמן של חודשים ספורים ולכל היותר חצי שנה". הארגון מציין כי עמדתו עולה בקנה אחד גם עם חוות הדעת הכלכלית שהוגשה למשרד להגנת הסביבה ושבה נכתב כי אין יתרון כלכלי בדחיית התחולה.

15:51 עריכה

לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לאחדות, כחול לבן מגיבים –

17:00 עריכה

בימים שבהם פורסם תחקיר הצוללות, בנובמבר 2016, הרבו ראש הממשלה בנימין נתניהו ועורך "ישראל היום" דאז עמוס רגב לשוחח ביניהם – כך פרסם רביב דרוקר בעקבות בקשת חופש מידע, שהגיש יחד עם חדשות 13 ועורך הדין שחר בן מאיר.

17:10 עריכה

עימות חריף התגלע בישיבת הסיעה של כחול לבן בין עומר ינקלביץ' לבין אסף זמיר וחברי נוספים במפלגה. השר לשעבר תקף את עמיתתו לסיעה, שאמרה אתמול שבני גנץ תומך בהסדרת ההתיישבות. זמיר טען שינקבליץ' מסבה נזק פוליטי למפלגה. ינקלביץ' דחתה את הדברים וטענה שבניגוד לדבריו של זמיר היא לא חרגה מהקו של המפלגה. אל עמדתו הביקורתית של זמיר הצטרפה גם מיקי חיימוביץ'.

יושב ראש כחול לבן גנץ התנער מדבריה של ינקלביץ' ואמר שכחול לבן לא תומכת במאחזים לא חוקיים. הוא אמר כי הוא תומך בהישארות בבקעת הירדן ובגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון.

17:14 עריכה

פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד, טען בראיון לגלי ישראל, שיעקב וינרוט מעולם לא המליץ לנתניהו ללכת לעסקת טיעון: "זהו שקר היסטורי".

17:31 עריכה

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "תקציב המדינה לא יעבור אם לא יכלול סעיפי תמרוץ וטיפוח לתלמידי מוסדות המוכר שאינו רשמי". בדיון מהיר בנושא תקצוב חסר של חינוך המוכש"ר, דרשה הוועדה להשלים את תקצוב שעות הטיפוח לתלמידי המוסדות המוכרים הלא רשמיים לשנת 2020, שלא תוקצבו השנה נוכח התקציב ההמשכי, ובנוסף להסדיר את תקצובם בבסיס התקציב לשנים הבאות.

18:01 עריכה

שר הכלכלה והתעשייה ייפגש מחר עם מקבילו מבחריין, שר התעשייה המסחר והתיירות זייד בן רשיד אלזייני, שיגיע ארצה בראש משלחת של 40 אנשי עסקים וגורמים עסקיים מבחריין. פרץ יקבל את פניו של אלזייני בטקס רשמי בנמל התעופה בן-גוריון.

18:07 עריכה

על רקע הדיווחים על עימותים בישיבת הסיעה של כחול לבן, השרה עומר ינקלביץ' מבהירה –

18:10 עריכה

יושב ראש הקואליציה מיקי זוהר: "עלינו לפעול בעת הזאת כמקשה אחת".

18:14 עריכה

השר יועז הנדל: "אני רואה רק מסלול אחד – הליכה לבחירות". בראיון לשלי יחימוביץ' וליגאל גואטה בתאגיד השידור כאן אמר הנדל: "הממשלה לא מתפקדת מספיק טוב. אם יצביעו על הקדמת הבחירות – אנחנו במפלגת דרך ארץ נצביע בעד".

18:40 עריכה

בג"ץ דחה על הסף עתירה של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, שבה נטען שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נתון בניגוד עניינים כי יש כנגדו תיק פתוח.

19:02 עריכה

ועדת הקורונה דנה בפתיחת חדרי הכושר, ענפי הספורט שטרם שבו לפעילות וחוגי הילדים. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הדגישה את חשיבות קידום בריאות הציבור. "אורח חיים בריא הוא הכרחי לבריאות הציבור. בשנים האחרונות קידמו נושא זה ועודדו כושר, שחייה וספורט עממי ופתאום קטעו זאת באבחה אחת. ההנחיות חסרות הגיון, כך שמותר אימון אחד על אחד – אך לא בתוך בית עסק המיועד לכך, גם אם הוא פתוח. פניות רבות הגיעו אלי מאנשים מבוגרים, שציינו כי השחייה היומיומית היא בריאותם הפיזית והנפשית". היא הזהירה כי "הנתונים היום נמוכים מאלה שהיו כאשר הכריז פרופ׳ גמזו שמדינת ישראל ירוקה אז לא ברורה ההפחדה והדהירה לסגר שלישי ולא ברור מדוע ענף הספורט שחיוני לבריאות הציבור נותר סגור גם בעת הזו".

לדברי יוזם הדיון, יואל רזבוזוב, הספורט מביא גאווה לאומית וחוסן מנטלי ואישי, וכך חוגי הילדים צריכים לחזור לפעילות – כפי שחזרו בתי הספר. לדבריו, הוכח כי אין הדבקה בבריכות שחייה, ולכן יש לפותחם, וגם פרופ' רוני גמזו הודה בטעות בסגירתם של חדרי הכושר.

עידן רול: "התועלת הבריאותית של ענף הכושר עולה על הסיכונים. יש לקבל החלטות תחת הגיון ולא תחת שרירותיות". לדעת הילה שי-וזאן, הענף איננו מותרות – ורוב המתאמנים אינם חוזרים לפעילות גופנית, וההשפעות על הבריאות היא ברורה. לדברי יוליה מלינובסקי, ההנחיות בעניין מבלבלות את הציבור, ומאז פתיחת מכוני הכושר – נרשמה דווקא הפחתה במספרי הנדבקים, ואילו מרב מיכאלי הדגישה כי "ההחלטות בממשלה – אינן בגלל נתוני ההדבקה".

אביחי שגב, אחראי מדיניות בלשכת מנכ"ל משרד הבריאות השיב כי "אנו ערים למצוקה, ומשרד הבריאות מכיר בחשיבות הגדולה של ענף הספורט. בשבועות האחרונים אנו צופים בעליית התחלואה. בחדרי-הכושר ישנה סכנת תחלואה גבוהה, ועל-פי החלטות הממשלה כרגע אין צפי לפתיחה של ענף-הכושר. מאחורי כל החלטה יש הגיון – ישנה תחלופה גבוהה של אנשים במקומות האלו, וישנה פעילות גופנית ללא מסיכה".

ד"ר אריק הס, מנהל המחלקה לחיסוני שגרה במשרד, הוסיף כי "רוב האנשים שנדבקו בקורונה אינם יודעים היכן נדבקו – ולכן לא-נכון לומר שאין הדבקה בחדרי-הכושר". לדבריו, על-פי הנתונים שבידיו, 466 איש נדבקו בפעולות ספורט – מהם 148 בחדרי-הכושר, ו-152 בפעילויות בחוץ. "עלינו להסתכל על המכלול: חדרי הכושר הם מקום ללא ריחוק-חברתי, תוך אימון גופני ללא מסיכות, נתונים שעלולים להגביר את התחלואה. אנחנו במגיפה עולמית – זהו מצב חדש ועלינו לשקול את הפעולות שלנו, ואני לא מכיר מדינות שפתחו את חדרי הכושר".
יואב רם, מנהל תחום בקרה במשרד התרבות והספורט ציין כי על-פי הנחיות הממשלה ישנו אישור להעביר פעילות ספורט אך לא בבית העסק, "ואת ההיגיון קשה לי להסביר".

שיר סנדה, מנכ"לית שר פיטנס – רשת מכוני כושר, הדגישה את התועלת של גוף בריא להתמודדות עם המחלה, "במקום להעביר את היום מול מסכים". לדבריה, מכוני הכושר הם ענף-תומך-בריאות, ויש להם בקרה מדויק מי נכנס לאן והיכן שהה, עם חיטוי, ותוך מרחקים נדרשים. אירה דולפין, מנהלת מכון כושר, ביטאה פסימיות מול סגר שלישי ורביעי צפויים, את קריסתם של כ-600 מכונים עד כה והתאבדותם של שלושה מאמנים. לפי עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת העצמאיים, על הממשלה לפצות את בעלי המכונים על אובדן ההכנסות, ועל ההוצאות הנמשכות.

את הדיון סיכמה יושבת הראש יפעת שאשא-ביטון: "כושר הוא לא מותרות. בסוף אוגוסט ישראל הייתה ירוקה, למרות שענפים אלו נפתחו- כלומר לא הם גרמו לתחלואה והיום- עדיין הענפים האלו סגורים. יש להפסיק עם המסרים הכפולים ולקבל החלטות תחת מסגרת ההיגיון".

19:22 עריכה

שר החוץ גבי אשכנזי מתנאה בנסיעת משלחת ישראלית לסייע לנפגעי הוריקן בהונדורס.

19:25 עריכה

משרד הבריאות ימליץ לקבינט הקורונה להגביל כניסה למקומות סגורים רק למי שיורידו יישומון – כך נמסר היום לוועדת החוץ והביטחון. דברים נאמרו בדיון של ועדת החוץ והביטחון, שדנה בנושא קידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית כחלופה לשימוש ביכולות שב"כ, במסגרת דיוני הוועדה על הסמכת שב"כ לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הקורונה.

סגן ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר אודי קלינר –

לגבי 'המגן 2', המשרד עשה מאמצים רבים בפיתוח והשיווק. בשורה התחתונה, היישומון לא נתן את שרצינו, לא מבחינת מספר המשתמשים, ולא מבחינת מספר האנשים שנכנסו לבידוד. עמדת המשרד היא לא להמשיך להשקיע ביישומון, אך הוא לא ייסגר. הכוונה היא לעבור ליישומון הרמזור. בשלב הראשון, האזרח יוכל לקבל מידע בנושא תחלואת הקורונה הרלוונטי לו ולמיקומו, הוא יוכל לדווח על עצמו כנמצא בקבוצת סיכון, ולדעת מאילו מקומות עליו להימנע. השלב השני תלוי בבעלי עסקים, כל עסק יקבל קוד דרכו ניתן יהיה לדווח כמות אנשים בעסק, כמה מהם בקבוצת סיכון וכולי. בשלב השלישי, יתאפשר תיעוד כניסה למקומות סגורים, בעזרת QR codes, למען קטיעת שרשרות הדבקה. שני השלבים הראשונים יושלמו תוך שבועיים, השלב השלישי ייקח חודש, מבחינת התפעול, אבל דורש החלטת קבינט מקדימה ואז אישור המחוקק, שכן, היישומון וולונטרי, אך כדי שיהיה יעיל, יש צורך באלמנט של חובה, נגיד מניעת כניסה לחנות ללא הורדת יישומון. השרים יזהר שי וזאב אלקין קיבלו את המשימה בנושא, והתקיים אתמול דיון עימם ועם שר הבריאות. התקבלה החלטה עקרונית להעלות זאת לקבינט, ולמיטב ידיעתי, הדבר יעלה בדיון הבא. אם הכלי יהיה יעיל, נוכל אולי לפתוח מקומות נוספים, כמו מסעדות, מקומות בילויי, כנסים.

19:49 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה למנות סגן ליושב ראש הקואליציה, אך חזר בו מכך לאחר ששוחח על הנושא עם מיקי זוהר – כך דיווח הערב יקי אדמקר ב"וואלה! ניוז". ייתכן שבכך ביקש נתניהו להעביר מסר לזוהר – על חוסר שביעות רצונו מתפקודו.

19:54 עריכה

קבינט הקורונה יקיים הערב הצבעה על מתווה הקניונים החדש, שיגביל את מספר המבקרים בקניונים.

20:06 עריכה

ועדת האיתור המליצה פה אחד לבחור בעמית איסמן לפרקליט המדינה הבא. איסמן משמש כפרקליט מחוז חיפה (פלילי).

עמית איסמן (צילום: דוברות משרד המשפטים)
עמית איסמן (צילום: דוברות משרד המשפטים)

מתוך החלטת הוועדה –

עו"ד איסמן הוא בעל ניסיון רב שנים בפרקליטות המדינה, ובשנים האחרונות מילא תפקידים בכירים ביותר בארגון – כפרקליט מחוז חיפה (פלילי), כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (בפועל) וכמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (בפועל). עו"ד איסמן זכה להמלצות מצוינות מצד בכירי מערכת המשפט, בהם שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, היועץ המשפטי לממשלה הקודם, פרקליט המדינה הקודם, משנים ליועץ המשפטי לממשלה, בכירי משטרת ישראל והייעוץ המשפטי הציבורי, עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ומלשכת עורכי הדין, ואחרים. כל הממליצים עמדו על מעלותיו המקצועיות והאישיות של עו"ד איסמן, והדגישו כי מדובר לשיטתם במועמד ראוי ביותר לתפקיד פרקליט המדינה.

בהופעתו המרשימה בפני הוועדה, ניכרה היכרותו המעמיקה של עו"ד איסמן עם מערכת אכיפת החוק ועם המערכת הממשלתית בכללותה. עו"ד איסמן הציג משנה סדורה ומפורטת להתמודדות עם האתגרים הניצבים היום בפני מערכת אכיפת החוק, הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי. בנוסף, הוועדה התרשמה כי ביכולתו להוביל מהלכים ארגוניים משמעותיים שתכליתם חיזוק אמון הציבור בפרקליטות המדינה ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. עו"ד איסמן הציג חזון של שקיפות ציבורית ופתיחות לביקורת. לאורך שנותיו, הוכיח עו"ד איסמן יכולת משפטית גבוהה ביותר וכישורים משפטיים יוצאי דופן, יכולת ניהול מעולה, יושרה ואמינות, יכולת עמידה בלחצים, והפגין עמוד שדרה מקצועי וערכי אל מול אתגרים כבדי משקל.

הוועדה בחנה בכובד ראש את ההליך המנהלי שהתנהל בעניינו של עו"ד איסמן ואת החלטת מנכ"לית משרד המשפטים דאז מיום 27.5.2018, לגבי שתי אמירות מלפני 6 ו-12 שנים, ושמעה את התייחסותו לדברים. הוועדה השתכנעה כי אמירות אלו, אשר נאמרו לפני שנים רבות, אינן מאפיינות את עבודתו ואת התנהלותו של עו"ד איסמן. הוועדה רשמה בפניה כי עו"ד איסמן הביע צער עמוק על הדברים ולקח אחריות על מעשיו, לרבות בפני הוועדה עצמה, וכן התרשמה באופן בלתי אמצעי, מכך שהפיק את הלקחים הנדרשים. עו"ד איסמן הבהיר באופן מפורש כי הוא פועל מתוקף תפקידו לשמור על שיח מקצועי מכבד בפרקליטות המדינה ומחוצה לה, וכי בכוונתו להמשיך ולפעול כך. הוועדה סבורה כי במכלול נסיבות העניין, שתי אמירות אלו, שנאמרו כאמור לפני שנים רבות, אינן עולות כדי פגם ערכי-נורמטיבי המונע ממנו מלכהן בתפקיד פרקליט המדינה.

החלטת הוועדה לאיתור מועמדים למשרת פרקליט המדינה

20:10 עריכה

מעיין ישראלי צלצלה אתמול מטעמו של בני גנץ אל ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר חיון, והודיעה לו שיושב ראש כחול לבן יתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת – כך דיווח ספי עובדיה בחדשות 13.

20:22 עריכה

שר המשפטים אבי ניסנקורן מגיב להחלטת ועדת האיתור להמליץ על מינוי עמית איסמן לפרקליט המדינה –

20:31 עריכה

הכנסת אישרה את מינוי מיכאל ביטון לשר לנושאים אסטרטגיים. עד כה החזיקה בתפקיד אורית פרקש הכהן, שהתמנתה בחודש שעבר לשרת התיירות.

20:54 עריכה

יעקב קדוש, לשעבר מנהל העבודה הראשי מטעם חברת הניקיון מוריה במשרד ראש הממשלה, מבקש ממבקר המדינה להכיר בו כחושף שחיתויות ומבקש שיוצא צו מניעה שיעצור את פיטוריו – כך דיווח הערב גיא פלג בחדשות 12.

בפנייתו אומר קדוש: "נחשפתי ליחס מתעמר כלפי עובדות המעון הרשמי והפרטי על ידי אשת ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו, במספר הזדמנויות, לאורך זמן, וכן בעצימות גבוהה ביותר ובאופן אשר הוביל לפגיעה נפשית של ממש בעובדות המעון… נחשפתי ליחס גזעני כלפי עובדות בנות העדה האתיופית, לרבות מניעת העסקתן בקומה השנייה (קומת המגורים) בהוראת הגברת שרה נתניהו".

עוד כותב קדוש: "אולצתי על ידי אב הבית לפעול מול עובדות שונות במעון הרשמי בבלפור, לאלץ אותן לחתום על תצהיר תמיכה בגברת שרה נתניהו בנוסח אשר נוסח לכאורה על ידי עורך הדין יוסי כהן (פרקליטה של משפחת נתניהו) וזאת במספר הזדמנויות וכתנאי להשבת עובדות המעון לעבודתן. כמו כן אולצתי להקליט את שיחותיי עם עובדות המעון ולהעביר את ההקלטות לאב הבית".

פרקליטה של שרה נתניהו, עורך הדין יוסי כהן מסר בתגובה: "יעקב קדוש אינו חושף שחיתות – הוא מושחת בעצמו. הוא נשמע בהקלטה בערוץ 12 כשהוא משדל את עובדת המעון לשעבר סילבי גנסיה להגיש תביעה כוזבת במטרה להוציא כספים במרמה ממדינת ישראל".

21:30 עריכה

קבינט הקורונה אישר במשאל טלפוני לצמצם את מספר המבקרים בקניונים – אדם אחד על כל 15 מטרים רבועים, ולא על כל שבעה מטרים רבועים כפי שהיה עד כה.

22:14 עריכה

שר החוץ גבי אשכנזי מברך את אודלי-ה פיטוסי, שנבחרה לחברה בוועדת האו"ם לאנשים עם מוגבלויות.

22:54 עריכה

על רקע כוונתה של כחול לבן לקדם הצעות חוק, שבליכוד מתנגדים אליהן, אמר יושב ראש הכנסת יריב לוין בישיבת סיעה, שיפעל לסכל את ניסיונות המפלגה.

צריך לנסות מאמץ גדול, לנסות להפיל את זה, למרות שבהחלט מבחינה מספרית אנחנו מתחילים את העניין הזה בפחיתות. כלומר, לא בטוח שיש לנו האמת רוב בכנסת כדי לנסות (להפיל את ההצעה).

די ברור לחלוטין שאם זה יעבור ויגיע לידי דיונים בוועדות, אנחנו נצטרך לנהל קרב שלם בוועדה, ודרך אגב, כשזה יגיע אליי – אני אעשה כמיטב יכולתי כדי שזה לא יהיה.

עוד 62 עדכונים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

אולמרט "מספיד" את אדלסון: "קנה מועמדים, ליבה שנאה"

ראש הממשלה לשעבר פרסם טור שבו השתלח בחריפות במיליארדר המנוח: "מתאבלים עליו בדמעות תנין צבועות" ● ילד בן 10 לריבלין: "שהמועמדים יציגו ממשלה לפני הבחירות" ● ריבלין: "רעיון מעניין" ● ליצמן נגד פשיטות המשטרה בבני ברק: "מסע נקמה פראי של שוטרים מוסתים" ● המשטרה: "זה היה שדה קרב, התקיפו שוטרים" ● יעלון הפגין נגד הקמת תחנת הכוח "קסם" ● מבצע "צור ישראל": מטוס שישי עם 162 עולים מאתיופיה נחת בנתב"ג

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה