נתניהו: "כחול לבן נגררים אחרי לפיד ובנט. זה לא הזמן לבחירות"

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

  • יושב ראש ועדת הבדיקה לרכש הצוללות וכלי השיט אמנון סטרשנוב וחברי הוועדה אברהם בן שושן וישראלה פרידמן, 1 בדצמבר 2020 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
    אריאל חרמוני, משרד הביטחון
  • שר התרבות והספורט חילי טרופר, יושב ראש מועצת המנהלים של מוזיאון ישראל יצחק מולכו, המנכ"ל עידו ברונו במוזיאון, 1 בדצמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
    אוליבייה פיטוסי, פלאש 90
  • דיון של ועדת הכלכלה בנושא פיקדון על בקבוקי משקה, 1 בדצמבר 2020 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
    דני שם טוב, דוברות הכנסת
  • ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה וסגנו גדי יברקן וממלא מקום מפכ"ל המשטרה מוטי כהן בתל אביב, 1 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
    מרים אלסטר, פלאש 90
  • סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמית חדד ובועז בן צור, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 1 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
    יונתן זינדל, פלאש 90
06:58 עריכה

שרי העבודה עמיר פרץ ואיציק שמולי יתמכו מחר בהצעה לפיזור הכנסת בטרומית.

07:12 עריכה

בכאן רשת ב׳ מדווחים שיו״ר הכנסת יריב לוין אמר אתמול בישיבת סיעת הליכוד שהוא יעשה הכל כדי לסכל את החקיקה של כחול לבן כולל להשתמש בתפקידו.

שלמה קרעי הציע לנעול את המליאה.

07:22 עריכה

אביגדור ליברמן אמר בכאן רשת ב׳: ״אני רוצה להתייחס קודם כל להקלטת סיעת הליכוד – עצם העובדה שאנשים מקליטים אחד את השני ומעבירים לתקשורת – זה אומר על איכות הסיעה. וזה עידן נתניהו – מה שהוא השאיר שם״.

על בני גנץ אמר: ״הוא מתלבט ומתייסר במקום להחליט. אי אפשר להתייסר צריך להחליט״.

ליברמן אמר ״מה שכרגע ברור שהממשלה לא מתפקדת, משגעים את הציבור – אנחנו בדרך לסגר שלישי – סגר זו הודאה בכשלון. אפשר להביא תקציב אבל נתניהו משעבד את ענייני המדינה לאיטרסים שלו, בני גנץ עושה שרירים כי הוא דואג לרוטציה. אנשים שהסבירו שהקימו את הממשלה המוזרה הזו הסבירו שהם עושים את זה בגלל גודל השעה בסופו של דבר הם דואגים רק לאינטרסים אישיים״.

לדברי ליברמן: ״גוש נתניהו אין לו קשר לימין. הוא פרסונלי לא אידיאולוגי. הסקרים טוב לקרוא, ברוב המקרים אין קשר לתוצאה״.

מה עכשיו? ליברמן חושב שעדיף להקים קואליציה אחרת במקום לפזר את הכנסת. ״השם לא משנה״, הוא אומר, ״כל מה שאפשר להסכים. צריך להחליף את שלטון נתניהו. זו המטרה המרכזית. כל שם שמסוגל להביא 61 ח״כים גם אנחנו נצטרף״.

07:30 עריכה

יואב קיש: שברנו את שיא המאומתים.

07:32 עריכה

השר חילי טרופר אמר בגל״צ כי כפי שנראה כרגע אנחנו בדרך לבחירות.

07:42 עריכה

השר אלי כהן: כחול לבן בהתאבדות פוליטית.

08:10 עריכה

חבר הכנסת מאיר כהן מיש עתיד אמר בערוץ הכנסת שיתמכו בחוקים שכחול לבן מנסה להעביר ללא אישור הליכוד.

08:23 עריכה

איציק שמולי ברשת ב׳ על האפשרות ששרי העבודה יתפטרו במקום לפזר את הכנסת: ״אין סיכוי שנתפטר – אנחנו קו ההגנה האחרון ונישאר תקועים לנתניהו בגרון עד הרגע האחרון. הוא ינסה לעצור את המשפט שלו ואת הדמוקרטיה. בחירות היו ונותרו חלופה איומה ונוראה, אבל ראש הממשלה מושך לשם. אני במשימת חיי״.

שמולי הזכיר את סגירת בתי המשפט לפני הקמת הממשלה הפריטטית.

על דרכה של מפלגת העבודה אמר: לא יודע אם נרוץ לבד. יש לנו תשתית מצוינת לצאת איתה לדרך. מאמין שאנשים יחזרו הביתה.

על הפריימריז שבוטלו אמר: אתה מסתכל על מפלגות אחרות שנמצאות לצידנו, הן לא דמוקרטיות ויש להן רשימות מצוינות. לצאת עם 3 מקומות במסע פריימריז זה לא קשור למציאות. קולם של המתפקדים חשוב – אבל זו מערכת בחירות רביעית – אף מפלגה לא עושה את זה.

שמולי ציין: אני קיבלתי את התוצאה הכי גבוהה אי פעם בפריימריז.

שמולי סיכם: ההחלטה שלא ללכת לבחירות בזמנו, ההחלטה לנסות לתת מענה הייתה החלטה אחראית ונכונה למרות שלא הוכיחה את עצמה פוליטית.

08:30 עריכה

עפר של ב-103fm: אם לא יהיו פריימריז ביש עתיד אשקול צעדי הפוליטיים.

08:36 עריכה

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ב-103FM: "עוד מוקדם לדבר על סגר נוסף, אבל אם נלך לעוד סגר, זה יקרה בסוף ינואר, עם קבלת החיסונים הראשונים".

בגלי צה״ל מדווחים כי בכירים בממשלה מבטיחים שגם אם יוטל סגר – מערכת החינוך תישאר פתוחה.

08:54 עריכה

פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל מגנה על מועמדותו של עמית אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה.

המנכ״לית אמי פלמור:

09:09 עריכה

גילה גמליאל בהודעה סביבתית:

09:19 עריכה

יו״ר הקואליציה מיקי זוהר ברשת ב׳: נעשה כל שביכולתנו למנוע את פיזור הכנסת. הייתי קורא לראש הממשלה לנסות לעשות משא ומתן עם כחול לבן.

מיקי זוהר אמר גם כי לא מתאפשר כעת להעביר תקציב דו שנתי.

09:31 עריכה

איתן גינצבורג על נסיונות החקיקה של כחול לבן: ״כשנכסנו לממשלה שמנו המון דברים שחשובים לנו בצד, הגיע הזמן לממשם. אין סימטריה בין הצדדים". יו״ר ועדת הכנסת אמר שכנראה יהיה צורך לפזר את הכנסת. ״אין שום סיבה מדוע אנחנו לא ניצבים כעת בדיוני תקציב – חוץ מהשיקולים האישים של נתניהו", אמר.

10:00 עריכה

השר צחי הנגבי אמר בגלי צה״ל שהדרישה שלהם מכחול לבן היא להמשיך לקיים את הממשלה והוא מאשים את כחול לבן בפירוק האפשרי. לדבריו ״הירייה הראשונה היה כששר המשפטים קיים ועדה לבחירת פרקליט המדינה והםפ לא כוננו ועדת בכירים. הם החליטו שהם לא מקימים ועדת בכירים. ההסכם אומר שאנחנו מוותרים ב-200 נושאים והם יוותרו באחד״.

הנגבי אמר ״התפלאתי שראש הממשלה הסכים לרוטציה. הסקרים היו אופטימיים מבחינתנו וגם עכשיו יש לימין רוב מוצק – מקסימום נחליף את גנץ בבנט״.

10:08 עריכה

נתוני הקורונה מראים כי מספר המאומתים היומי היה הגבוה ביותר זה חודש וחצי – והפרויקטור החדש מזהיר כי ישראל "במצב חירום". פרופ' נחמן אש הוסיף "נתכנס לחשוב מה הצעדים המיידיים שצריך לעשות כהמלצה לקבינט. בינתיים נמשיך את הצעדים האינטנסיביים סביב החקירות, הבדיקות והבידודים".

10:21 עריכה

השר פרץ משאיר פתח קטן:

10:35 עריכה

ב-N12 מדווחים כי פיקוד העורף ומגן דוד אדום נערכו למבצע בדיקות במפעלי תעשייה והייטק, אלא שברגע האחרון החליטו במשרד הבריאות לבטל את התוכנית בשל החשש שתוצאות הבדיקות יורידו את שיעור נתוני התחלואה הארציים.

גורם המעורה בפרטים אמר "מתחילת המגפה המפעלים עובדים בקפסולות ולא נרשמו עדיין אירועי התפרצות. במשרד הבריאות חששו שאם יבדקו במפעלים זה עלול להוריד את הממוצע הארצי – וכך להוביל לשינוי בגישה של מקבלי ההחלטות שילכו לכיוון של עוד הקלות".

מבצע הדיגום אמור היה לכלול כ-1,500 בדיקות יומיות שיוקדשו לעובדי מפעלים כמו חברת החשמל והתעשייה האווירית, וכן לעובדי חברות כמו סודה-סטרים ונביעות.

יוליה מלינובסקי:

10:38 עריכה

יו״ר נעמת לאבי ניסנקורן: "אין למנות את עו"ד איסמן לתפקיד פרקליט המדינה בטרם תיערך בדיקה מקיפה באשר להתנהגותו לנשים – ישנן טענות שהתלונות נגדו לא נבדקו באופן יסודי".

11:06 עריכה

משפט נתניהו: ההגנה מבקשת מסמך הנוגע לתיק 4000, המדינה מסרבת.

11:24 עריכה

בוואלה מפרסמים כי בש"ס וביהדות התורה ידרשו מראש הממשלה לכלול את חוקי הגיור והגיוס בכל פשרה פוליטית שתושג עם כחול לבן להמשך קיום הממשלה.

11:28 עריכה

עמית סגל מפרסם כי רע״ם שוקלת לא לתמוך מחר בפיזור הכנסת. לאופוזיציה יהיו עדיין 62 קולות בלעדיהם.

אביגדור ליברמן חושב שכבר הובטחו דברים:

11:33 עריכה

ח״כ עודד פורר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי פתח דיון של הוועדה הבוקר (ג') בהתייחסות לדבר מותו הטראגי של יונתן היילו: "זה אחד המקרים שלכולנו, המחוקקים, הרווחה ובתי המשפט יש מה ללמוד ממנו. הוא מחייב אותנו לבחון את עצמנו שוב ושוב. אין סיבה שבמדינת ישראל יקרו מקרים כאלה וצר לי על מותו. זה אירוע נוראי". ח"כ מירב מיכאלי: "לכל אורך הדרך אפשר היה לעשות דברים שימנעו את האירוע הטראגי הזה. ח"כ מיכל קוטלר-וונש סיכמה: "לא נוכל להגיד שידינו לא שפכו את הדם".

12:00 עריכה

נתניהו ביקר במנהלת אכיפת הקורונה בת״א וקרא לגנץ להצביע נגד פיזור הכנסת.

על רקע מינוי פרקליט מדינה אמר ראש הממשלה: "כחול לבן שמדברת על הפרת ההסכם – מפרה את ההסכם בענין המינויים. זה מצער ונדון בזה בנפרד".

נתניהו במנהלת אכיפת הקורונה הקורונה (צילום: קובי גדעון לע״מ)
סגרים הם כורח המציאות. נתניהו במנהלת אכיפת הקורונה הקורונה (צילום: קובי גדעון לע״מ)

בנוגע לאפשרות של הטלת סגר נוסף, אמר נתניהו כי "סגר לא מעיד על כישלון או על הצלחה", וסגרים הם "לפעמים כורח המציאות".

נתניהו לצד השר אוחנה ואופנוע כבד (צילום: קובי גדעון לע״מ)
נתניהו, אוחנה, ומ״מ מקום המפכ״ל (צילום: קובי גדעון לע״מ)
12:08 עריכה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, קיימה היום ישיבה במצב בני הנוער בסיכון בתקופת הקורונה, אשר מצבו הקשה הוכפל בתקופה זו ומלבד המשבר הכלכלי שפוקד את סביבתו, הנוער בסיכון נמצא בעקבות המגבלות יותר בבית ופחות במסגרות הנדרשות לו. בוועדה אמר מנהל בעמותת על"ם לטיפול בנוער בסיכון כי "המדינה החליטה להישאר מאחור, איתור הנוער ברשת נעשה רק ע"י העמותות".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "קיבלנו תמונה מאוד ברורה – לא הרבה השתנה לטובה מאז שפורסם דו״ח המבקר ב2019 בנושא. בעקבות משבר הקורונה, מטבע הדברים הצרכים רק הולכים וגוברים והתשובות הולכות ומצטמצמות. נושא רוחב כמו נוער בסיכון שנופל בין משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות, חייב להתכנס סביב שולחן אחד שמתכלל את הטיפול. אם לא תהיה הבנה שהרשויות במצב סוציואקונומי נמוך לא יכולות לממן 25% מהתקציב, העלות של המדינה אח"כ תהיה גבוהה יותר. בזמן הזה אין ספק שעם כל הבעיות של אישורי תקציב והתקופה הבעייתית שאנחנו עומדים להיכנס אליה, חייב להיות טיפול מערכתי כולל. על המדינה והממשלה לפתור את הנושא כדי להציל את אותם בני נוער״.

13:04 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קרא לבני גנץ, לתמוך בהצעתו לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות. "אני קורא מכאן לבני גנץ, בוא נשלים את מה שהתחלנו ונוציא את נתניהו מבלפור. יש לנו אפשרות מחר להיכנס למליאה, להצביע על פיזור הכנסת – ולהתחיל את הדרך שתוציא את נתניהו מבלפור", אמר באולפן ynet.

13:05 עריכה

גדעון סער חושב שמדשדשים בירושלים:

13:10 עריכה

יו"ר ימינה, נפתלי בנט, הציע ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון להשתלב במקום השני ברשימתו בבחירות הבאות. בוואלה מדווחים כי על פי גורמים המעורים בפרטים "בנט הציע לשאשא ביטון עולם ומלואו, מה שתרצה, בתמורה לחבירה אליו״. מימינה נמסר ״לא היו דברים מעולם״.

13:36 עריכה

בתום דיון סוער – צו החלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים אושר כעת בוועדת הכלכלה כמעט פה אחד. בעד הצו הצביעו היו"ר מרגי וחברות וחברי הכנסת קרן ברק, אתי חוה עטייה, הילה שי וזאן, עידן רול, תמר זנדברג, אימאן חטיב יאסין ואנטאנס שחאדה. ח"כ יצחק פינדרוס נמנע. הצו יכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2021.

13:44 עריכה

שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר שאין מניעה למנות את פרקליט המדינה הנבחר עמית איסמן, למרות התבטאויות לא הולמות שאמר בעבר לנשים שעבדו עמו בפרקליטות. ניסנקורן הודיע כי יגיש את מינויו של איסמן לאישור הממשלה בישיבה המתוכננת ליום ראשון הקרוב.

13:46 עריכה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לדיון בנושא היערכות והצטיידות רשויות המדינה בחיסון לנגיף הקורונה. בדיון אמר אחראי החיסונים במשרד הבריאות כי התהליך ליצירת חיסון בד"כ אורך שנים רבות, אך הפעם הוא באופן מואץ תוך ניהול סיכונים כאשר שלבים מסוימים מתחילים לפני ששלבים קודמים הסתיימו.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: ״קיבלנו בדיון הוועדה תמונה די מקיפה לסוגיית החיסונים שתעסיק אותנו מאוד בתקופה הקרובה. ברור שכיום קיימת אי ודאות גדולה בכל העולם. התפיסה ההתחלתית שבה הלכנו על זה בכוח מלא ובכל הכיוונים הייתה נכונה, אבל בשלב מסוים יצטרך להיות תכנון ותיעדוף. תכנון צריך להיות במספר מישורים: הסברה נכונה וקמפיין רציני – החל מהסברים על תיעדוף של אוכלוסייה מסוימת, ועד מאבק ב'פייק ניוז' שילווה אותנו.
דבר נוסף חשוב הוא סוגיית כוח האדם: צריך להניח שבנקודת זמן מסוימת נזדקק לכוח אדם ומבצעי חירום ויש להתכונן לכך מראש. כמו כן, יש לטפל בדחיפות בנושא של בדיקות סורלוגיות שמטריד אותי ואת חברי הוועדה. אם נדע כמה אנשים אפשר שלא לחסן, תהיה לזה משמעות גדולה בהמשך וזו עוד סיבה להשתמש בבדיקות הסרולוגיות שנמצאות בידי משרד הבריאות״.

מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בדיון, "החיסון הרוסי הוא ברמת ביצוע של החברות האחרות. ניתן כבר ל-40 אלף איש ואין כל תופעת לוואי מידיות. עדיין אין אישור ע"כ ממשרד הבריאות . לא קיבלתי כל תשובה. ייתכן שהסיבה פוליטית ומקום הייצור מעכב את האישורים. משעשע שבסוף זה יועבר לרשות הפלשתינית ומי שבתוך הקו לא יקבל חיסון".

14:06 עריכה

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ רם שפע אמר בפתח ישיבת הוועדה שהתכנסה לדיון בתקנות הקורונה: "המטרה העיקרית שלנו להגדיר את מערכת החינוך כמפעל חיוני כדי שתישאר פתוחה גם אם יוחלט על סגר נוסף. ישנם מספר נושאים הדורשים התייחסות בתקנות הנוכחיות, כגון חזרה מהירה של כיתות ז', ח' ו-ט' ללימודים בבתי הספר והוצאתם מהזום; פתיחת המסגרות הבלתי פורמליות; שינוי המגבלה על לימודים רק בשתי קפסולות בתיכון שמקשות מאוד על מנהלי בתי הספר לגבש מערכת שעות מיטבית, ובנוסף הכנסת מפעילים חיצוניים לבתי ספר תחת מגבלות והנחיות".

עוד אמר כי יש לסייע ככל האפשר לרשויות האדומות כדי שיוכלו ללמד מרחוק כמו שצריך.

אורית גור אריה, מארגון מנהלי בתי הספר, התייחסה לחזרה ההדרגתית לבתי הספר. לדבריה, התקנות הנוכחיות נותנות מענה מעולה מבחינה חברתית, אך הן לא יסגרו את הפערים הפדגוגים שנוצרו. היא התריעה כי "אם למישהו נדמה שאנחנו מצליחים לייצר סגירת פערים זה לא יקרה. חייבים לחשוב מחדש על בחינות הבגרות כי הילדים לא יהיו מוכנים".

ד"ר אפרת אפללו מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות במשרד הבריאות התייחסה לנאמר בישיבה: "אנחנו עובדים כדי להחזיר את התלמידים לבית ספר בדרך שונה מהאחד בספטמבר. אנחנו לא מסכימים למעבר של יותר משתי קבוצות בתיכונים ואנחנו שומעים ממורים ומנהלים שיש דרכים ופתרונות יצירתיים. לגבי מפעילים חיצוניים, הנושא בבדיקה ואנחנו גם בדיונים בנושא תנועות וארגוני הנוער לגבי חזרה לפעילות". היא קראה למורים ולתלמידים להיבדק על מנת לצמצם את ההדבקות והתחלואה״.

אינה זלצמן, המנהל הפדגוגי במשרד החינוך התייחסה לבחינות הבגרות ואמרה כי החומר לבגרויות צומצם. "עשינו מיקוד לחומר וצמצמנו אותו. המיקוד נמצא אצל המנהלים והמורים, וגם נמצא פתוח באתר של משרד החינוך -"לומדים בביטחון".

צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית בירכה על החזרת הילדים למוסדות החינוך ועל ההבנה שהחינוך הוא בראש סדר העדיפויות. היא קראה להחריג את המורים לאנגלית מהקפסולות כפי שנעשה עם המורים לחינוך גופני זאת משום שיש מחסור במורים לאנגלית. עוד קראה למשרד החינוך לדרוש מבתי הספר ללמד בשטחים הפתוחים בנוסף לכיתות, וכן לצמצם את החומר לבגרויות בתיכון.

בדיון השתתפו חניכים בצופים שמחו מחוץ לכנסת. הם קראו לפתיחת תנועות וארגוני הנוער. "המסר המרכזי שלנו", אמרו החניכים, "הוא כשהחינוך הבלתי פורמלי נשאר סגור בני הנוער נמצאים ברחובות עם אלכוהול וסיגריות וסמים. אנחנו לא הבעיה אלא הפתרון. ננהג באחריות עם החניכים שלנו ונשמור על כל כללי הבריאות". הם ביקשו למסור לחניכים שלהם שהם לא שכחו אותם.

14:30 עריכה

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה דיון בנושא טיפול בחוסן וטראומה לנפגעי פעולות איבה, במסגרת ציון יום ההוקרה לפצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בכנסת.

ח"כ אופיר סופר, שיזם את היום המיוחד בכנסת אמר בפתח הדיון: "יום ההוקרה הרשמי יחול ביום חמישי הקרוב. אתמול התפרסמה כתבה על שילה, ילד תושב שדרות שנפצע מקסאם בהיותו בן שנה וחצי ויתגייס השבוע לנח"ל. אין סיפור משמעותי יותר כדי להמחיש את הסיפור שלנו כעם וכמדינה, את תפקידנו כאן כמדינת ישראל".

עידן קליימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל בירך על השינויים שעבר הביטוח הלאומי בכל הנוגע לטיפול במקרים של טראומה וחרדה וביקש ליישם שינויים דומים גם באגף השיקום במשרד הביטחון. בנוסף, התייחס קליימן לכוונה להקפיא את תגמולי נכי צה"ל ואמר: "קיבלנו החלטה לצאת למאבק שטרם נראה במדינת ישראל, אני מקווה שמישהו יתעשת ויעצור את זה. הפגיעה בחוסן הלאומי נראית פעם אחר פעם. האזרחים במדינת ישראל לא פראיירים ואם יראו שלא מטפלים בילדים שלהם התוצאות יהיו הרות אסון ורואים כבר היום מה קורה למורל של הגיוס לצה"ל".

סגן השר במשרד הביטחון פוטין מולא אמר: "מדובר בנושא שכולנו צריכים להקדיש לו את הזמן והמשאבים הראויים לו וציפיתי לראות כאן היום גם את יו"ר אגף השיקום. ביום המיוחד הזה כולנו צריכים להגיד תודה לנכי צה"ל, 54 אלף איש שהקריבו את גופם ונפשם למען המדינה. אני מקבל אלפי הודעות ובקשות לעזרה ואני מחויב לכך. נעשה הכל כדי שיהיה לכם טוב, אנחנו עובדים קשה כדי שלא יקוזז שקל אחד מתגמולי נכי צה"ל".

ח"כ עוזי דיין, יו"ר השדולה למען נכי צה"ל: "חללי ופצועי פעולות האיבה זו המערכה שעומדת היום לפנינו וחד הם עם נפגעי מערכות ישראל. לצערי כיום אגף השיקום הוא בעיני חלק מהבעיה ולא מהפתרון. משרד האוצר והביטחון אמרו לי הבוקר שהם סוגרים היום את הסיפור של הקפאת התגמולים לנכי צה"ל. הכוח שלכם הוא חלק מהעוצמה שלנו והמאבק הזה הוא רק בראשיתו. לא נשאיר אתכם לבד".

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר התייחס לשינוי שעבר הביטוח הלאומי בשנים האחרונות ביחס לנפגעי חרדה וטראומה: "אנחנו עומדים היום בקשר שוטף עם נציגי נפגעי פעולות האיבה ונציגי נכי צה"ל. אנחנו מאושרים שנפלה בזכותנו להיות אלה שמסייעים ומטפלים באוכלוסיות האלה ומאמינים שבאמצעות שילוב ידיים אפשר לקדם הרבה מאוד. המדיניות, הגישה וראיית העולם שלנו היא להקל ולהנגיש את השירות, לפשט תהליכים ולמזער ביורוקרטיה. קודם תן מענה ואחר כך תבדוק מה נדרש. אנחנו פורסים את מערך הענקת הסיוע למספר מוקדים בארץ ומקדמים פרויקטים ברמה לאומית, כמו היכל ההנצחה של הרוגי פעולות האיבה. נמשיך לפעול במרץ".

עו"ד אפרת שפרוט, מנכל"ית נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) אמרה: "היום כבר ברור שהפציעה הנפשית היא לא פחותה מזו הפיסית, היא יכולה להרוס חיים ומשפחות. מהירות התגובה והיכולת לקבל טיפול בזמן היא קריטית ומסייעת לא לפתח תסמינים כרוניים ולכן אנחנו מברכים מאוד על נוהל החרדה של הביטוח הלאומי. זו התפיסה וההתנהלות שהאזרח צריך לקבל והיינו רוצים לראות זאת גם עבור חיילי צה"ל".

אייבי מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה: "הייתי רוצה שימשיכו ללוות את הנפגעים לאורך זמן כי הסיפור הוא איך אתה מחזיק את הראש מעל המים. לחזור לעבוד, ילדים שחוזרים לבתי הספר. לאחר המקרה הקשה שעברנו, נותרתי עם שני ילדים עם כוויות קשות ופוסט טראומה. ילדיי נלחמו כדי להתגייס לצה"ל. יש להם בעיות וקשיים עד היום. בתי בת 42 עדיין בוכה למה אמה לא איתה כדי לעזור לה עם הילדים ואני כסבא מספר לנכדים על מה שקרה. הפצועים של צה"ל והפצועים מפעולות האיבה- אחד הם, מדובר בחיילים ללא מדים ולכן אני מבקש שוויון".

עדן דדון, שנפצעה בשנת 2016 בפיגוע באוטובוס בהיותה בת 16: "אני סובלת מפוסט טראומה מהרגע שפתחתי את עיני בבית החולים. לא סמכתי על אף אחד, לא נתתי לאף אחד להתקרב- לא לצוות הרפואי ולא למשפחה שלי, חשבתי שכולם מנסים להרוג אותי. עד היום אני שומעת רעש של אוטובוס ומפחדת. יש לי סיוטים בלילות. אני חושדת בכל אדם ברחוב. אנחנו מנסים לשדר שהכל בסדר אבל זה איתנו בכל זמן ובכל מקום ואף אחד לא יודע מה עובר עליך בפנים״. אמה של עדן, רחל דדון, שיתפה גם היא: "הרבה זמן לא הצלחתי להגיע לטיפול בעצמי כי הייתי כל הזמן סביב הילדה ובביטוח הלאומי עוזרים לי, מעודדים אותי ללכת להיבדק ולקבל עזרה".

14:33 עריכה

7205 תיקים נפתחו במשטרת ישראל בין השנים 2018 – 2020 לתלונות על איומים ברצח, סחיטה והסתה ברשתות החברתיות.

דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלמד עוד כי בין השנים 2018 ל-2019 נרשמה עליה של כ-19% במספר התיקים.

ממצאי המחקר הוצגו בדיון הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית של הכנסת בראשות חה"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) שהתקיים הבוקר (ג) בנושא פשיעה מקוונת בחברה הערבית – הסתה, איומי רצח וסחיטה ברשתות החברתיות.

בדיון נשמעה תגובתו של גלעד בנט, מהמשטרה שהתייחס ל- 58 תיקי ההסתה שעלו מדוח מרכז המחקר של הכנסת והסביר את המורכבות בפתיחת תיק נגד הסתה וכי יש לעבור אישור מקדים מפרקליטות המדינה.

יו"ר הוועדה חה"כ עבאס סיכם את הדיון ואמר: "יש לקיים שולחן עגול לפרקליטות למשטרה לייעוץ המשפטי ומשרד החינוך ונציגים מהחברה הערבית כדי להביא לגיבוש מתווה לטיפול שורש באלמנטים פוגעניים המביאים להתנהגות אלימה פיזית ולא רק מילולית לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל".

15:20 עריכה

יושב ראש חד"ש איימן עודה, יושב ראש תע"ל אחמד טיבי ויושב ראש בל"ד מטאנס שחאדה יאמרו לעמיתם, יושב ראש רע"ם מנסור עבאס, בישיבת הסיעה שתיערך היום, שאם לא יתמוך מחר בהצעה לפיזור הכנסת, המשמעות היא שאינו עוד חלק מהרשימה המשותפת – כך דיווחה דפנה ליאל מחדשות 12 על סמך גורמים בסיעה.

15:26 עריכה

יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן: "המשבר הכלכלי שהולך ומחריף הוא תוצאה ישירה של חוסר ניהול".

בזמן שרה"מ ורה"מ הרזרבי נלחמים על הכיסא, ציבור שלם נופל בין הכיסאות.המשבר הכלכלי שהולך ומחריף הוא תוצאה ישירה של חוסר…

Posted by ‎Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‎ on Tuesday, December 1, 2020

15:35 עריכה

בדיון הראשון של הוועדה לקידום מעמד האישה לאישור חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – הוצגו עדויות מטלטלות של נשים שניצלו מרצח. חברי הכנסת בדיון לא יכלו לעצור את הדמעות כאשר אחת הנשים סיפרה כשהיא ממררת בבכי: "הוא גרר אותי למטבח במשיכות שער ובמשך 30 דקות על הרצפה הוא העביר לי סכין קצבים מהאף, לאוזן ולמצח תוך כדי איומים שירצח אותי אם יהיה לי אומץ להתגרש. 'הוא אמר לי 'אם אראה אורות אדומים וכחולים את תמותי'. ברחתי לחלון והתקשרתי למשטרה ואמרתי להם תצילו את הילדה. אני כל כך אוהבת אותה. יש לה עוד חיים שלמים לפניה".

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשיווין מגדרי החלה הבוקר בהכנות להעביר בקריאה ראשונה את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות של חה"כ עודד פורר וחברי כנסת נוספים ושל ח"כ גדעון סער באותו עניין. בתחילת הדיון אישרה הוועדה פה אחד את מיזוג ההצעות של חברי הכנסת לנוסח אחיד המבוסס על הצעת משרד המשפטים, הרווחה והבריאות לפיו הורה שהורשע או הואשם בביצוע עבירת רצח או בביצוע עבירת ניסיון לרצח כלפי ההורה השני תישלל אפוטרופסותו והלה לא יהיה רשאי לקבל מידע על ענייניו של הקטין. שלילת האפוטרופסות לא תפתור את ההורה הפוגע מחובותיו כגון מזונות.

בטרם החל הדיון ביקש היו"ר פורר לשמוע מספר עדויות של נשים שחוו אלימות קשה כאימהות וילדות – ליאת אנשל חשפה בפני הוועדה את סיפורה הקשה: "בן הזוג שלי ניסה לרצוח אותי לנגד עייני בני בן השלוש. הגשתי נגדו בקשת פרידה ובהליך בקשת מזונות הוא התרגז ודקר אותי 18 פעמים. כל הדם שלי השפריץ על בני שצרח. הוא הוציא את בני ולקח אותו תוך שהוא דורס אותי". אנשל סיפרה כי המשטרה ניהלה נגדו מרדף שבסופו נלכד ליד בית הוריו. "הוא עומד להשתחרר ללא הגבלות וללא איזוק אלקטרוני. אני מופקרת לחלוטין. אחת שכמעט נרצחה. אין לי מושג איך להמשיך. יש לו זכויות והן לא נשללו למרות מאבק משפטי ארוך. חוץ ממה שעברנו זה להמשיך את התופת".

עודד פורר בדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, 1 בדצמבר 2020 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
פורר בדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

תהילה מזרחי נציגת פורום מיכל סלע סיפרה כיצד היא עצמה סבלה ממצב של אב אלים שהמשיך להיות אפוטרופוס עליה: "ניצלתי בזכות אימי שניצלה מדקירת סכין והצילה את עצמה ואותנו. אבי עשה שימוש באפוטרופסות במשך שנים וניצל אותה להתעלל באימי, בי ובאחי. כילדה ונערה ביקשתי ממערכת הרווחה לא להיפגש איתו וכולם כולל בתי המשפט חייבו אותנו לפגוש אותו – אתם חייבים לעזור לי תהילה הילדה לתקן את העוולה ולהפסיק את התופעה הזאת".

מתלוננת נוספת שביקשה בעילום שם: "דיברתי כי לא יכולתי יותר לקבל חולצות מוצלפות עלי ועל בני כי כיביתי את הדוד לפני הזמן. לא יכולתי לשמוע אותו אומר אם הבת שלנו תיכנס להריון בגיל 17 אני פשוט ארצח אותה וחבל. אני אחתוך לך ולה את האצבעות ואזרוק אתכם באילת ולא ימצאו אתכם".

המתלוננת סיפרה כיצד האחד הימים בעלה לקח סכין קצבים ותקף אותה במיטה. "המיטה הפכה להיות זירה שביתי נמצאת איתי במיטה ומנסה להינצל. הוא גרר אותי למטבח במשיכות שער ובמשך 30 דקות על הרצפה הסכין הזו מועברת מהאף, לאוזן ולמצח תוך כדי איומים שירצח אותי אם יהיה לי אומץ להתגרש. אחרי שברחתי צרחתי אף אחד לא יצא החוצה. הוא תפס אותי מהשרשראות שהיו לי הצוואר תוך כדי שהוא קורע לי את הצוואר. הוא אמר לי 'אם אראה אורות אדומים וכחולים את תמותי'. ברחתי לחלון והתקשרתי למשטרה ואמרתי להם תצילו את הילדה. אני כל כך אוהבת אותה. יש לה עוד חיים שלמים. הם הגיעו מהר ועשו עבודה נהדרת. זה השופטים המקלים והעורכי דין הפליליים. הוא לא קיבל ניסיון לרצח אבל גם להם צריך לשלול את האופטרופסות. הבת שלי אובחנה בגיל 3 כפוסט טראומטית. שופט אמר לי כמה אפשר לשמוע את הבכי הזה. עודד אתה התיקון שלי. איך האבא יכול לבחור מי הרופאה הנפשית שתטפל בבת שלי? אני רוצה להמשיך את העתיד שחיכה לי. אני רוצה שהבת שלי תזכה לעתיד טוב".

במהלך הדיון חברי הכנסת לא יכלו לעצור את הדמעות. התיאורים הקשים ששמעו טלטלו אותם. יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר אמר בסוף העדות: "קשה לדבר אחרי הדברים ששמענו. היה לי חשוב שנשמע את העדויות לפני הדיון כי הסיפור פה הוא פשוט טובת הילד. זה הסיפור של הצעת החוק. החקיקה לא באה להעניש את הפוגע – היא באה לשמור על טובת הילד. מדובר בהצעות חוק דרמטיות בחקיקה הישראלית. אלה לא הצעות חוק פשוטות. יש הסכמות עם הממשלה. המטרה היא באמת לייצר מסלול שימנע מהילדים את עוגמת הנפש וגם מהקורבנות את הוויה דלורוזה שהם עוברים בבית המשפט בשביל לקבלת חתימה של בן הזוג לבית ספר, לחיסון או הסדרי ראייה ולצורך כל צריך להיות ממוקדים בדיון שנסיים את החקיקה במהירות האפשרית בקריאה ראשונה".

ח"כ גדעון סער יוזם הצעת החוק ובעבר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "הדברים ששמענו מזעזעים ודוקרים את הלב. הם חייבים לחזק אותנו בעשייה הזאת ובמאבק באלימות במשפחה. לצערנו אין כמעט פתרונות שיקומיים לגברים שביצעו עבירות אלימות קשות ביותר וההיסטוריה מלמדת שלא פעם הם חוזרים לאלימות. העניין שמטריד אותי הוא צמצום החוק בשתי נקודות עיקריות בנוסח שהוגש לנו: הוצא מהחוק הנושא של רצח קטין – אני כתבתי מי שרצח את בן זוגו או גם אחד מילדיו. איך יכול להיות שאדם שרצח את אחד מילדיו יהיה אפוטרפוס של האח או האחות. זה לעשות דבר מטורף לחלוטין".

ח"כ סונדוס סאלח: קשה לדבר אחרי עדות מצמררת כזו וכל מילה על חשיבות החוק היא מיותרת אחרי ששמענו בפירוט קורע לב. החוק הזה צריך לתקן עוול של שנים ארוכות כך שהרוצח לא ימשיך לפגוע בעוד קורבנות".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "כאשר חתמתי על הצעת החוק הייתי בסוג של דילמה כי מבלי להגדיר את מדרג העבירות האלימות שחייבים להוביל לשלילת האפוטרופסות על קטינים אנו עלולים לפגוע בעצמנו כאשר לא נשים לב לעניין הזה: כשליוויתי אתמול בבית משפט אישה שהייתה קורבן לפעמיים ניסיון רצח והפרקליטות הגישה את זה רק כחבלה חמורה – אנחנו צריכים לחשוב האם זה רק רצח או ניסיון רצח. הניסיונות להקל בכתבי אישום צריך לשקול מדרג".

ח"כ אוסמה סעדי: "מדובר בחוק שאין חולקים עליו וצריך לקדם אותו מהר ככל האפשר. יש פה שינוי סדרי עולם. מאחר ומדובר בחיי קטינים כל החלטה שנקבל צריך לעשות בזהירות הרצויה תחת שקילת כל ההיבטים".

ח"כ מירב מיכאלי: "אני רוצה להגיד שמבחינה רגשית מתבקש 'להגיד מה פתאום 'כשרואים את הדוגמאות ועם זאת מדובר בשינוי מאוד דרמטי בחוק ובסדרי עולם וצריך לעשות זאת מאוג בזהירות עם הסדר שלא יוצר פגיעה. צריך להקפיד לשמוע את כל ההיבטים שאפשר לדמיין. בדיוני הוצאת ילד מהבית – שלפעמים ככל שההורה פוגע עדיף לילדה בסיטואציה שמנסה לתקן את הפגיעה של ההורה מאשר להוציא אותו מהבית כי בכל הכבוד למערכת היא לא יודעת להציע הצעות יותר טובות. צריך להביא הסדר שימנע נזקים ושלא ייווצרו נזקים חדשים".

במהלך הדיון העלו נציגי עמותות וארגוני מגזר שלישי הצעות לשיפור החוק במקביל להשגות עליו. היו"ר פורר ביקש מעו"ד ענת מיימון היועצת המשפטית של הוועדה לסיים עד מחר בבוקר את הנוסח לקריאה ראשונה מול עו"ד ליאת יעקובוביץ' ממשרד המשפטים כך שניתן כבר מחר בבוקר להעביר את החוק בקריאה ראשונה בוועדה.

15:59 עריכה

סגן שר הבריאות יואב קיש אמר שיוטל "עוצר לילי בחגי דצמבר כדי להפחית את ההתקהלויות ולשלוט בתחלואה". קיש אמר את הדברים בראיון לירון אברהם בחדשות 12.

16:11 עריכה

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ: מאות חיילים יפרסו ברמת הגולן כדי לסייע ליישובים שבהם שיעורי תחלואה גבוהים.

16:28 עריכה

חברי ועדת הבדיקה הממשלתית לרכש הצוללות וכלי השיט התכנסו הבוקר לצורך היערכות לתחילת עבודת הוועדה. בפגישה דנו יושב ראש הוועדה השופט בדימוס אמנון סטרשנוב והחברים אלוף במיל' אברהם בן שושן וישראלה פרידמן באופן ניהול הדיונים, בנהלי ביטחון המידע ובלוחות הזמנים הצפויים. בהמשך היום, צפויים חברי הוועדה לסיים את כלל ההכנות הלוגיסטיות, כדי להיות מוכנים לפתיחת הדיונים הצפויה עם קבלת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

16:30 עריכה

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התייחס לאפשרות שישוב לפוליטיקה: "חשוב מאוד שהזקנים יתנו עצות להנהגת המדינה אבל אני חושב שלהתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז". ריבלין אמר את הדברים בראיון לאתר "שווים".

16:55 עריכה

יושב ראש כחול לבן יישא הערב, בשעה 20:00, דברים בכפר המכבייה. מטעם ראש הממשלה החליפי נמסר שמדובר ב"הצהרה מיוחדת".

17:01 עריכה

חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים ייכנס לתוקף בעוד שנה מהיום.

17:19 עריכה

יושב ראש רע"ם, מנסור עבאס –

אנחנו פועלים לפי הציפיות של הציבור שלנו, לא לפי ציפיות השמאל או הימין, ולא לפי הנחיות לפיד, גנץ, נתניהו או בנט. חבל שלא למדו מהעבר ועדיין שואפים להפיל דמות זו או אחרת. לכל מי שמעוניין לדעת מה העמדה של רע"ם, אני מציע להתאזר בסבלנות.

17:38 עריכה

גורמים בכחול לבן אומרים שיושב ראש המפלגה בני גנץ יודיע הערב שסיעתו תתמוך בפיזור הכנסת – כך דיווח עמית סגל ב-N12. דיווח דומה פרסם גם מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

17:48 עריכה

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל באופן חלקי את דרישותיהם של הנאשמים בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' ונוני מוזס והורה למדינה למסור להם חומרי חקירה שטרם קיבלו.

• החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים

18:05 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו על מגפת הקורונה: "הסוף נראה בעין, אבל אי אפשר להיכנס לשאננות".

18:33 עריכה

הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק מקורות האנרגיה.

18:42 עריכה

ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס: "90 יישובים במדינת ישראל נמצאים במגמת החמרה". עוד אמרה אלרעי-פרייס שלפי הנתונים "אנחנו כבר יודעים לזהות שזה תחילתו של הגל השלישי".

19:42 עריכה

השר גבי אשכנזי בפייסבוק: "הציבור סיים לקנות את השטיקים והטריקים של נתניהו. אם לא היה משפט היה תקציב".

19:49 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו –

אני אומר כבר הרבה זמן, זה לא הזמן לבחירות – זה הזמן לאחדות. זה הזמן להמשיך להביא חיסונים, זה הזמן להמשיך את המלחמה הנחושה שלנו במחלת הקורונה. זה הזמן להמשיך לסייע לעסקים, לעצמאים, לאזרחים. זה הזמן להמשיך להרחיב את מעגל השלום, וזה הזמן להציב חזית אחידה מול אתגרים מדיניים וביטחוניים לא פשוטים שעוד נכונו לנו.

לצערי, כחול לבן נגררים אחרי לפיד ובנט. לפיד ובנט לא אכפת להם שאנחנו הולכים לבחירות באמצע מגפת הקורונה. זה אינטרס פרטי שלהם. ואף על פי שכחול לבן בממשלה הזו הקימה ממשלה בתוך ממשלה, כל הזמן התריסו נגדנו, והפרו הסכמים קואליציוניים – אני אומר להם לשים את הכל בצד.

בני, מה צריך לעשות עכשיו זה לעשות סיבוב פרסה מהפוליטיקה למען אזרחי מדינת ישראל. זה מה שצריך לעשות עכשיו ואני מבקש ממך, עשה את זה.

20:07 עריכה

ראש הממשלה החליפי בני גנץ: "נכנסתי לממשלה הזו בלב כבד, אך בלב שלם. עשיתי זאת לאחר שלוש מערכות בחירות, שלא איפשרו לי להקים ממשלה בהתאם לערכיי ולתפיסת עולמי".

"נתניהו לא מקיים – והציבור משלם. לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל כולם".

גנץ הודיע שכחול לבן תצביע מחר בעד פיזור הכנסת.

20:23 עריכה

במערכת הפוליטית מגיבים לנאומו הערב של יושב ראש כחול לבן, בני גנץ.

20:55 עריכה

על רקע נאומו של בני גנץ שב שר האוצר ישראל כ"ץ ומציג את לוח הזמנים לאישור תקציב המדינה.

21:05 עריכה

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד מברך את בני גנץ על החלטתו להצביע מחר בעד פיזור הכנסת.

אנחנו התקווה—בימים האחרונים קראתי לבני גנץ לשים את העבר מאחורינו ולהצביע אתנו על פיזור הכנסת. הערב הוא הודיע שיתמוך…

Posted by ‎Yair Lapid – יאיר לפיד‎ on Tuesday, December 1, 2020

21:57 עריכה

בחדשות 13 פורסמו הערב שורה של אמירות, שמתלוננת טענה שעמית איסמן – שנבחר אתמול על ידי ועדת איתור למועמדה לתפקיד פרקליט המדינה – אמר לה ולעובדות נוספות –

  • את לא גבר, אין לך ביצים, נכון?
  • אני מדליק את המזגן, אני מתחיל להזיע. אני לא אתאר לכם איפה.
  • אני צריך להבין – כשאני או פרקליט אחר תופס לך את החזה…
  • אם אני אונס אותך על השולחן…
  • נו, האריה כבר קפץ על הארנבת? (כשביקש לברר אם פרקליטה בהיריון)
  • האם יש לך בארון חוטיני מנומר?
  • תסגרי את הרגליים ואל תלדי עד שאת לא מסיימת את תיק ההכנה (נאמר לעובדת הרה)

מנכ"לית משרד המשפטים נזפה באיסמן על שתיים מהאמירות. לחלק מטענות המתלוננת לא נמצאו בחקירה שנערכה סימוכין נוספים.

22:02 עריכה

הודעתו של בני גנץ על כך שכחול לבן תתמוך מחר בפיזור הכנסת מוסיפה – כצפוי – לגרור תגובות במערכת הפוליטית.

22:21 עריכה

ב-30 וב-31 בדצמבר 2016 וב-1 בינואר 2017, שלושת הימים שקדמו לחקירתו הראשונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים, קיים האחרון שיחות עם הבעלים של "ישראל היום" שלדון אדלסון – כך דיווח הערב רביב דרוקר בחדשות 13. בעבר פורסם שבימים שקדמו לחקירתו ניסה נתניהו, יחד עם פרקליטיו, לגלות מה עומד בבסיס החקירה נגדו.

22:35 עריכה

בכחול לבן מגיבים בחריפות להודעת שר האוצר ישראל כ"ץ על לוח הזמנים להעברת תקציב המדינה –

22:48 עריכה

משרד החינוך פרסם מתווה לקראת חזרתם של תלמידי חטיבות הביניים לבתי הספר, שלפיו, התלמידים ילמדו בקבוצות שיכללו עד 20 משתתפים. הלימודים ייערכו לפחות פעמיים בשבוע בבתי הספר, וביתר הימים יתקיימו במתכונת של למידה מרחוק.

עוד 60 עדכונים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

ילד בן 10 לריבלין: שהמועמדים יציגו ממשלה לפני הבחירות

הילד אדם לב כתב לנשיא: "כך תהיה שקיפות והעם ידע מה הוא בוחר" ● ריבלין: "רעיון מעניין, נדון בו" ● הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן ממשיכות, מלווים באלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ובמעצרים ● ליצמן: "מסע נקמה פראי של שוטרים מוסתים" ● משה יעלון הפגין עם תושבים נגד הקמת תחנת הכוח "קסם": "קרובה לבתים" ● מבצע "צור ישראל": מטוס שישי עם 162 עולים מאתיופיה נחת בנתב"ג

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה