אחמד, רתך המתגורר בח'רטום, בירת סודן, חש מבולבל. "אני לא מבין מה הפלסטינים רוצים מאתנו", הוא אומר. "יש להם כל מיני קשרים עם ישראל: קשרי מסחר, תיאום ביטחוני ושיתוף פעולה רפואי. אם לפלסטינים מותר להרוויח מהקשרים האלה עם ישראל, למה לנו אסור?"
הביקור שלי בסודן החודש התקיים בעיצומן של התפתחויות שהן לא פחות מהיסטוריות. הוא נערך שבועות ספורים בלבד לאחר שממשלות סודן וישראל הכריזו על הסכמתן לנרמל את הקשרים בין שתי המדינות ב-23 באוקטובר, שנה וחצי לאחר שהרודן עומר אל-בשיר, ששלט בסודן בשלושים השנים האחרונות, הודח מהשלטון באפריל 2019.
מבחינה היסטורית, סודן לא הייתה ידידה של ישראל, והיא השתתפה בחרם הערבי על ישראל שנמשך כמה עשורים בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, לאחר שמנהיגי מדינות ערב התכנסו בח'רטום והכריזו על מה שנודע כ"שלושת הלאווים": לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל ולא למשא ומתן עם ישראל.
כמה עשורים לאחר מכן, אחדים ממנהיגי סודן עדיין אינם משוכנעים שיש לזנוח את ה"לאווים" תמורת הסכמים בענייני חקלאות, מסחר, תעופה והגירה.
"נורמליזציה נוגדת את החוק הלאומי הסודני ואת ההתחייבות הלאומית הערבית", אמר ראש הממשלה לשעבר סאדק אל-מהדי בהתייחס לחרם על ישראל, שנותר בתוקף על פי החוק הסודני עד להקמתה של ממשלת מעבר. במדינה אין פרלמנט מכהן מאז 2019, וההסכם בין ישראל לסודן עדיין צריך להיחתם באופן רשמי.
ואולם הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, נשיא מועצת הריבונות של סודן, רואה את הסכם הנורמליזציה עם ישראל כחבל הצלה חזרה אל קהילת הסחר הבינלאומית. "כולנו רוצים מדינה פלסטינית בגבולות 67'… אבל אנחנו לא רוצים שסודן תישא במלוא האחריות לכך", אמר אל-בורהאן ב-26 באוקטובר.
כשהלכתי ברחובות ח'רטום ודיברתי עם האזרחים, היה ברור שיש תחושה של שינוי באוויר. ואף על פי שמקומיים רבים אינם בטוחים מה הם רוצים בדיוק, הם יודעים היטב מה הם לא רוצים – עוד מאותו הדבר.
"הממשלה האחרונה הייתה עסוקה מאוד בהפצת רעיונות ואידיאולוגיות של שנאה וקיצוניות", אומר אחמד. "אבל היא לא דאגה לחיי היומיום של האזרחים שלה. שבענו מנאומים על מטרות נעלות. תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי".
"הממשלה האחרונה הייתה עסוקה מאוד בהפצת רעיונות ואידיאולוגיות של שנאה וקיצוניות. אבל היא לא דאגה לחיי היומיום של האזרחים שלה. שבענו מנאומים על מטרות נעלות. תנו לי להאכיל קודם את המשפחה"
לא כולם ברחוב הסודני אוהבים את הרעיון של נורמליזציה עם ישראל. לאחר ההכרזה על ההסכם התקיימו כמה הפגנות נגד המהלך, ואמצעי התקשורת שידרו תמונות של שריפת דגל ישראל. אחמד לא מתרגש מהמראות הללו.
"נו, אז כמה מטומטמים שרפו את דגל ישראל", הוא אומר. "תסתכל על התמונות מההפגנות – לא תראה שם יותר ממאתיים משתתפים; ברוב המקרים אפילו פחות. רוב הציבור בסודן היום אדיש לענייני מדיניות חוץ".
לדברי אחמד, נרמול היחסים עם ישראל הוא הזדמנות מצוינת עבור סודן לעלות על דרך חדשה. "ישראל היא מדינה מתקדמת", הוא אומר. "הם יכולים לעזור לנו בהרבה תחומים, לעזור לנו לפתח את החקלאות שלנו, את התשתיות שלנו. הם יכולים להביא ידע וטכנולוגיה".
נאסר, סוכן רכב מאומדורמאן – עיר בת כמעט 3 מיליון תושבים הסמוכה לח'רטום – גם הוא חושב שנרמול היחסים עם ישראל הוא הצעד הנכון.
"הסכסוך שייך לדור הקודם", אומר נאסר. "לדור הנוכחי לא הייתה שום התנגשות ישירה עם ישראל. חוץ מזה, להרבה מדינות ערביות יש יחסים עם ישראל, אז מה הבעיה כאן?".
"הסכסוך שייך לדור הקודם. לדור הנוכחי לא הייתה שום התנגשות ישירה עם ישראל. חוץ מזה, להרבה מדינות ערביות יש יחסים עם ישראל, אז מה הבעיה כאן?"
עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב
סאעד עומר, אחד ממנהלי החברה לידידות סודן-ישראל, יושב איתי בפינה שקטה בלובי של בית המלון שבו אני שוהה. גם הוא מסרב לעשות עניין מתמונות של אזרחים סודנים ששורפים את דגל ישראל.
"יש אנשים בעם שלנו שמתנגדים לנורמליזציה עם ישראל, ויש אנשים שתומכים בה", אומר עומר. "זה בסדר; אין שום מדינה בעולם שכולם בה חושבים אותו הדבר על מאה אחוז מהנושאים".
ואולם, הוא בטוח שהרוב המכריע בסודן מבין את היתרונות הטמונים במהלך הזה.
"הממשלה הקודמת הייתה ממשלת טרור, שתמכה בארגונים כמו המשטר האיראני וחמאס", הוא אומר. "זו הייתה ממשלה בעלת אינטרסים מתועבים. קשרים עם ישראל יכולים להועיל לסודן בכל כך הרבה תחומים – הם יוכלו לתרום לנו באמצעות הידע שלהם ולעזור לנו להתפתח בשדה הרפואה, בחקלאות ובתעשייה, ובהרבה תחומים אחרים".
"קשרים עם ישראל יכולים להועיל לסודן בכל כך הרבה תחומים – הם יוכלו לתרום לנו באמצעות הידע שלהם ולעזור לנו להתפתח בשדה הרפואה, בחקלאות ובתעשייה, ובהרבה תחומים אחרים"
אחת הקבוצות שתרמה להדחתו של הנשיא לשעבר אל-בשיר הייתה התנועה לשחרור סודן. דובר התנועה, מוחמד חסן, אומר: "אנחנו כמדינה צריכים לחזק את הקשרים שלנו עם כל המדינות באזור. עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, ונמשיך לעמוד לצדם, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו".
אנטישמיות מתמשכת
אף על פי שבימים אלה ניתן למצוא יותר ויותר אנשים התומכים בנרמול היחסים עם מדינת ישראל, עד לפני זמן לא רב "ישראל" נחשבה למילה גסה בסודן. מנסור יצחק אסראיל, רוקח מאומדורמאן ששם משפחתו פירושו ישראל, יודע זאת טוב יותר מכולם.
אסראיל נולד וגדל כמוסלמי, אבל סבו, אסראיל דאוד, היה יהודי שנמלט לסודן מעיראק. אף על פי שאולץ להתאסלם, דאוד היה גאה בשורשים היהודיים שלו: הוא שמר על השם אסראיל (ישראל), ואפילו נתן לילדיו שמות עבריים.
"כל פעם שאנשים שמעו את המילה אסראיל, הם היו אומרים 'אלוהים ישמור'", אומר מנסור כשהוא יושב בבית המרקחת הצנוע שלו, שרוב מדפיו ריקים מתרופות. "האחים המוסלמים גנבו את המדינה שלנו, והם התעללו בי והטרידו אותי באופן אישי, רק כי קוראים לי אסראיל".
"כל פעם שאנשים שמעו את המילה אסראיל, הם היו אומרים 'אלוהים ישמור'. האחים המוסלמים גנבו את המדינה שלנו, והם התעללו בי והטרידו אותי באופן אישי, רק כי קוראים לי אסראיל"
אסראיל אומר שיש לו הרבה סיבות טובות לכעוס. לדבריו, הוא חווה הטרדות ואיומים אנטישמיים במשך כל ילדותו ועד לאחרונה. הוא גם טוען שממשלתו של אל-בשיר והממשלים שקדמו לה גזלו באופן שיטתי את נכסיה והונה של משפחתו.
"כשהגענו לסודן היינו האנשים הכי עשירים באזור. עכשיו אנחנו הכי עניים", אומר אסראיל.
אחייניו של אסראיל, מוחמד יצחק אסראיל ואבו בכר יצחק אסראיל, גם הם חוו תקריות לא נעימות.
"אם אנשים מגלים ששם המשפחה שלך הוא אסראיל, הרבה פעמים הם מנתקים את הקשר איתך, חושבים שאולי אתה מרגל", הם אומרים לי.
לדבריהם, הבית שבו הם גרים היה שייך למשפחה שלהם במשך שלושה דורות. עכשיו, הם אומרים, הרכוש הולאם, ולמעשה שייך לממשלה. זאת, לדבריהם, רק בגלל השורשים היהודיים שלהם.
השריד האחרון
למרות כל הקשיים שסבלו, מנסור אסראיל ואחייניו מקווים שהנורמליזציה עם ישראל מבשרת את תחילתו של עידן חדש בסודן.
"הייתי שמח לראות תיירים יהודים באים מישראל לבקר בח'רטום. למה לא?", אומר מוחמד אסראיל.
דודו, מנסור אסראיל, גם הוא נשמע אופטימי. "תגיד לישראלים שהם יתקבלו בברכה עם הידע והטכנולוגיה שלהם", הוא אומר. "והכסף שלהם, כמובן", הוא מוסיף בחיוך.
בדרך חזרה מבית המרקחת של אסראיל, הלכתי לראות את מה שעשוי להיות השריד האחרון של הקהילה היהודית הקטנה ששגשגה כאן פעם: בית הקברות היהודי של ח'רטום.
עד לאחרונה האתר הזה היה מזבלה. אולם בשבועות האחרונים ממשלת סודן השיקה פרויקט שיקום שכולל ניקיון וניסיון לשמר את מה שנשאר מהמצבות. בבירור, הזמנים משתנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם