היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

מנדלבליט שוב מטעה את בג"ץ במסעו הממושך לנקות עצמו בפרשת הרפז

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ממשיך במסעו הממושך והסיזיפי למרק מעצמו את עקבותיה של פרשת הרפז, והחקירה הפלילית שנוהלה נגדו.

במסגרת המסע הזה, רתם מנדלבליט את פרקליטות המדינה למסור בשמו ובשם המדינה מידע שגוי לבג"ץ, במטרה להטעות – פעם נוספת – את השופטים, על מנת שאלה יקבעו, בשוגג, כי תיק החקירה נגדו נסגר בעילת חוסר אשמה ולא חוסר ראיות.

במסגרת המסע הזה, רתם מנדלבליט את הפרקליטות למסור בשמו ובשם המדינה מידע שגוי לבג"ץ, במטרה להטעות – פעם נוספת – את השופטים, על מנת שאלה יקבעו, בשוגג, כי תיק החקירה נגדו נסגר בעילת חוסר אשמה

הפרק האחרון במהלכו הרב-שלבי של מנדלבליט אירע השבוע, בפסק דין קצר, שדחה טענות לניגוד עניינים של מנדלבליט, בתפקידו כיו"ר ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה הבא.

תקציר הפרקים הקודמים: במאי 2015 הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין על סגירת תיק החקירה של מנדלבליט בפרשת הרפז. וינשטיין כתב החלטה אניגמטית, שבה נמנע מלכתוב במפורש את עילת הסגירה. הוא הסתפק בהצהרה שלפיה החליט לאמץ את החלטת פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, "מן הטעמים שפורטו בחוות דעתו".

היועמ"ש יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, ב-2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועמ"ש יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, ב-2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפני כחצי שנה חשפה איילה חסון כי בחוות הדעת של ניצן נכתב שאין מקום לסגור את תיק מנדלבליט בשל חוסר אשמה, אלא בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. אך הנתון הזה נשמר בסוד ומנדלבליט שיכנע את הרכב השופטים שדן בעתירות נגד מינויו ליועמ"ש כי יש בידיהם מספיק מידע לקבוע שעילת הסגירה הנכונה היא חוסר אשמה.

את הקביעה הזו, ששופטי בג"ץ כתבו בשולי פסק דינם לדחות את העתירות נגד מינויו ליועץ, מינף מנדלבליט לאחר שהתמנה ליועץ, והפעיל באמצעות עורך דינו לחצים על ניצן להזין לרישום הפלילי החלטה בדבר סגירת התיק מחוסר אשמה.

את הקביעה הזו, ששופטי בג"ץ כתבו בשולי פסק דינם לדחות את העתירות נגד מינויו ליועץ, מינף מנדלבליט לאחר שהתמנה ליועץ, והפעיל לחצים על ניצן להזין לרישום הפלילי החלטה בדבר סגירת התיק מחוסר אשמה

ניצן התלבט ולבסוף החליט כי הוא איננו יכול להיענות לדרישה, שכן מתעורר חשש להיותו מצוי בניגוד עניינים. ההחלטה הפורמלית על עילת סגירת התיק – או על הזנתה של העילה למחשב המשטרתי – נותרה אם כך ליום שאחרי תום כהונתו של מנדלבליט כיועץ. והיום הזה הולך ומתקרב, פברואר 2022.

ביולי השנה כתב נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, כי עד היום טרם בא לכלל סיום הדיון בסוגיית העילה שבגינה יש לסגור את תיק מנדלבליט. פירוש הדבר הוא שהחלטה סופית בעניין לא התקבלה. רוזן מתח ביקורת על החלטתו של ניצן שלא להחליט, וגרס כי על אף חשש ניגוד העניינים, היה מקום לקבל הכרעה סופית בשאלת עילת הגניזה.

כפי שמנדלבליט ניצל, אז כמועמד פרטי וכמי שיוצג ע"י עורך דין פרטי, את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו מכל חשד בפרשת הרפז, כך הוא ניצל בשבועות האחרונים עתירה שהוגשה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש. וגם הפעם – תוך הטעיית השופטים, ותוך רתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ומטעה.

עורך דין אביעד ויסולי (צילום: ציון הלוי/ויקיפדיה)
עורך דין אביעד ויסולי (צילום: ציון הלוי/ויקיפדיה)

את העתירה הגישו "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" ועו"ד אביעד ויסולי. לטענתם, נוכח העובדה שפרקליט המדינה הבא יצטרך להיות, קרוב לוודאי, זה שיכריע בבוא היום – לאחר תום כהונת מנדלבליט – בשאלת עילת סגירת התיק שלו, הרי שעצם ישיבתו של מנדלבליט בראש ועדת האיתור מציבה אותו בניגוד עניינים, ולכן יש לפסול אותו.

הטעות האסטרטגית שעשו העותרים הייתה כשכינו את תיק החקירה נגד מנדלבליט כ"תיק פתוח", אמירה שהקפיצה את השופט יצחק עמית, שכתב את פסק הדין שבו נדחתה העתירה על הסף. תיק מנדלבליט הרי נסגר ב-2015, רק שעילת הסגירה לא נקבעה סופית.

בשבוע שעבר הגישה פרקליטות המדינה תגובה לעתירה – בשם "המדינה" ובשם היועץ עצמו. על התגובה חתם מנהל מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, בעצמו – מה שמעיד שמדובר מבחינת הפרקליטות בנושא רגיש.

הלמן כתב לבג"ץ כי העתירה נטפלת ל"ספיח טכני, העובדה שבשל טעמים כאלה ואחרים, לא הוזנה במערכת המשטרתית עילת הגניזה של תיק החקירה בעניינו של מנדלבליט". זה לא נכון, וגם סותר חזיתית את מה שהנציב רוזן קבע רק לפני חצי שנה, שעילת הגניזה טרם נקבעה סופית.

"במהות הדברים מדובר בעניין סגור מזה שנים", כתבה הפרקליטות לבג"ץ. באמת? אז למה מנדלבליט כל כך התעצבן על ניצן, שסירב להזין עילה של חוסר אשמה (המנוגדת להמלצתו-שלו לווינשטיין), עד שהיה צריך לפרוק את כעסו בשיחה עם חברו אפי נוה, שגם הקליט אותו?

"במהות הדברים מדובר בעניין סגור מזה שנים", כתבה הפרקליטות לבג"ץ. באמת? אז למה מנדלבליט כל כך התעצבן על ניצן, עד שהיה צריך לפרוק את כעסו בשיחה עם חברו אפי נוה, שגם הקליט אותו?

מה שמעניין עוד, הוא שבהודעתה לבג"ץ, הפרקליטות והיועמ"ש עצמו מעלים על נס את אמירותיו של בג"ץ משנת 2016 – בעתירות נגד מינוי מנדלבליט ליועץ – אז הצהירו השופטים, באמרת אגב, כי "נראה שתיק החקירה נסגר בין היתר משיקולי חוסר אשמה".

שי ניצן ואביחי מנדלבליט במסיבת הפרידה לניצן, ב-18 בדצמבר 2019 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
שי ניצן ואביחי מנדלבליט במסיבת הפרידה לניצן, ב-18 בדצמבר 2019 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

מעבר לעובדה ששופטי בג"ץ הוטעו כבר אז, וכעת הפרקליטות ומנדלבליט עצמו מתבססים על אמירות אלה; עצם הנכונות של הפרקליטות והיועץ לראות באמירות אלה של השופטים כקביעות שיפוטיות מהותיות – מעוררת תדהמה.

היועץ הוא הרי הראשון שטוען שלשופטים – שאינם בוחנים את חומר הראיות הגולמי בתיקי חקירה במסגרת הליכי בג"ץ – אין בכלל כלים לקיים ביקורת שיפוטית על ההחלטות המתקבלות ברשויות התביעה בענייני סגירת תיקים, עילות סגירה והסדרי טיעון. "בית המשפט אינו יועץ משפטי-על", חוזרת וטוענת הפרקליטות כל השנים באין-ספור מקרים. מלבד עניין מנדלבליט.

מה שעוד מדהים הוא שמנדלבליט מצהיר כעת כי ניצן, בעת שהחליט במרץ 2017 שלא להחליט, הביע עמדה שנוכח פסק דינו של בג"ץ מ-2016, הרי ש"ראוי לגנוז את תיק החקירה בעילת חוסר אשמה". ומשכך, נמסר בשמו של מנדלבליט כעת כי אין בדעתו לפנות כלל לפרקליט המדינה הבא ולבקש את התערבותו בנושא.

כלומר, לדעתו של מנדלבליט, ההחלטה לגנוז בחוסר אשמה כביכול כבר התקבלה, רק שהיא טרם הוזנה למחשב. ושוב – גם העמדה הזו מנוגדת למה שקבע הנציב רוזן בחודש יולי האחרון.

לדעתו של מנדלבליט, ההחלטה לגנוז בחוסר אשמה כביכול כבר התקבלה, רק שהיא טרם הוזנה למחשב. ושוב – גם העמדה הזו מנוגדת למה שקבע הנציב רוזן בחודש יולי האחרון

כמה מצער, שבית המשפט הוטעה – או שהשופטים בחרו ביודעין לעצום עיניהם – ולכלול שוב בפסק דינם קביעות שגויות, הממרקות בדיעבד את תוצאות התיק הפלילי של מנדלבליט.

השופט עמית כתב בפסק הדין, שעליו חתמו גם השופטים מני מזוז וענת ברון, כי "הסיבה היחידה שבגינה טרם הוזנה עילת הסגירה של חוסר אשמה, היא מידת הזהירות (שמא זהירות יתר) בה נקט פרקליט המדינה דאז, שחשש שמא מתן הוראה כזו תהא נגועה בחשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין".

מנדלבליט קיבל מה שרצה: עוד פסק דין, עוד קביעה, שתסייע לו לבסס בבוא היום טענה כי תיקו נסגר בחוסר אשמה. ולא כך הדבר.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז ייצג את תנועת אומ"ץ בשנת 2016 בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש.

עוד 1,024 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 17 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

מה הלקח לישראל מההתקוממות האלימה בגבעת הקפיטול?

המראות המחרידים מבית הנבחרים האמריקאי ממשיכים להדהד ברחבי העולם, ואת אדוות הגלים עוד ימשיכו להרגיש לאורך שנים בפוליטיקה האמריקאית והגלובלית. אבל בישראל כמו בישראל, הכול מועבר דרך הפריזמה המקומית הצרה, וכל מחנה מנסה להראות את דמיוננו לאמריקה לפי פרשנות המתאימה לו ולפי הפוזיציה הרלוונטית.

בבלפור מיהרו לפברק ספין נלעג, כאילו דיירי המעון היו אלה הנתונים למתקפת המון אלים, ואילו מצד מחנה 'רק לא ביבי' התפרסמו עשרות פרשנויות על איך זה יכול לקרות גם כאן, או שכבר בעצם כבר קרה כאן, וכיוצא באלה השוואות.

אלא שביבי איננו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי שהפוליטיקאים שלנו ילמדו מהמאורעות בוושינגטון, אבל כל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים אותם בהשוואותיהם הבעייתיות.

אלא שביבי אינו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי ללמוד מהמאורעות בוושינגטון, אבל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים

הקרבה היתרה בין ביבי לטראמפ מבחינה פוליטית-מדינית ואישית, והעובדה שמדובר בשני מנהיגים פופוליסטיים, גרמו לפרשנים רבים להתריע על קווי הדמיון שעלולים להוביל – לדעת אותם פרשנים, באופן כמעט וודאי – למראות דומים ברחובות ירושלים. גם פסיכולוגים ושאר מומחים לנפש התגייסו לנתח את תכונות האישיות הדומות בין המנהיגים. אלו ניתוחים שגויים.

למרות מאפייני המנהיגות הפופוליסטית המשותפים לשניהם – הכריזמה, הדמגוגיה והשימוש בחלוקת העולם ל"אנחנו" מול "הם" ובעיקר בהסתה – השוני בין טראמפ לביבי רב על הדמיון. טראמפ הוא בור, מגלומן, אנטי-פוליטיקאי הן בתדמיתו הציבורית והן בפועל, ואין לו כל עניין בעשייה פוליטית ממשית. נתניהו הוא ההיפך המוחלט בכל התכונות הללו, למעט – אולי – שגעון הגדלות (וגם זה נובע אצלו ממקורות אחרים). יתרה מכך, נתניהו מתוחכם עשרות מונים מטראמפ, שממשיך גם ממושב נשיאותו לנהוג ככוכב ריאליטי, ולחלופין כבריון שכונתי, כפי שהוכיחו שיחות הטלפון המוקלטות שלו (עם מזכיר מדינת ג'ורג'יה, למשל. אך גם זו עם נתניהו, לאחר חתימת ההסכם עם סודן, שבה ניסה טראמפ בגסות מביכה לגרום לנתניהו להטיל דופי בביידן. נתניהו לא נפל בפח). כך נהג הנשיא גם בנאומו מול קהל תומכיו בעצרת בשבוע שעבר.

תומכי הנשיא טראמפ אף הם שונים עד מאוד מקהל הביביסטים, וגם כאן ההשוואה הנפוצה ביניהם חוטאת למציאות. בגרעין הקשה של המכונים טראמפיסטים ישנה תנועה עממית בעלת שורשים עמוקים ויכולות ארגון מוכחות. תנועה זו, המאכלסת את הימין הקיצוני האמריקאי, הקדימה את טראמפ, ובמידה רבה היא זו שבראה אותו. אף שבתקשורת מצטייר תדיר כאילו טראמפ הוא הגורם שסחף את ההמון, נכון יותר לומר שהוא רכב על הגל הפופוליסטי אל הבית הלבן.

אותם גורמי ימין קיצוני וסהרורי הם בעלי מסורת של ארגון ושימוש באלימות פוליטית. מהשנים האחרונות אפשר להזכיר את המצעד בשארלוטסוויל ואת תוכניות החטיפה של מושלת מדינת מישיגן. מבחינה זו, הגורם המקביל בישראל הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים.

גורמי הימין הסהרורי בארה"ב בעלי מסורת ארגון ושימוש באלימות פוליטית. כמו במצעד בשארלוטסוויל ותוכניות חטיפת מושלת מישיגן. הגורם המקביל כאן הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים

אלה האחרונים מושפעים ואולי אף סרים למרותו ופקודתו של המנהיג הפופוליסטי, אבל הגרעין הקשה שלהם מונה ככל הנראה מאות ספורות של אנשים אם לא פחות, לא עשרות אלפים. ואפילו אם אלה בגרעין הקשה לא יבחלו בנקיטת אלימות בתגובה לשיסוי – למשל, נגד ערבים או (עיתונאים) שמאלנים – זו כנראה לא תופנה כלפי סמלי שלטון או כוחות הביטחון.

מעורבותם של כוחות הביטחון בהתקוממות היא הנקודה האחרונה להבחנה בין ישראל לארצות הברית. המחדל האבטחתי בגבעת הקפיטול עדיין נחקר, וימים יגידו אם הייתה זו רשלנות נפשעת בלבד שגרמה לכך שקהל המתקוממים פרץ בקלות יחסית למתחמים המאובטחים של בית הנבחרים, או שהיה שיתוף-פעולה של ממש מבפנים. כך או כך, אין ספק שברקע להצלחת ההתקוממות עומדת ההטייה הימנית המוכחת של המשטרה האמריקאית. גם כאן, הקשר בין כוחות השיטור לבין תנועת העליונות הלבנה הוא קשר היסטורי, ובשנים האחרונות גורמי ימין קיצוני אמריקאי עושים מאמצים מכוונים להשתלב בכוחות הביטחון.

בישראל, גם אם ישנה הטייה ימנית ואפילו ביביסטית בקרב שוטרים – ואולי גם בקרב מפקדיהם, בעקבות הפוליטיזציה שהכנס נתניהו למשרד לביטחון פנים – עדיין אין מדובר במגמה רווחת ומסוכנת כמו בארצות הברית. נוסף על כך, ישנו שוני בין ישראל לארה"ב גם בשרשרות ההיררכיה בקרב כוחות הביטחון השונים.  בארצות-הברית, כוחות המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה כפופים ישירות לנשיא – וגם משום כך, פחותים הסיכויים לחזות בירושלים בתמונות כגון אלה שנראו בוושינגטון.

לפיכך, כל הפרשנויות השונות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה הרווחת והבעייתית בישראל לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. עם זאת, ישנו לקח אחד חשוב שהאירועים בארצות הברית מלמדים, והוא הדבר המרכזי עליו יש לחזור באוזני הפוליטיקאים שלנו, ובפרט פוליטיקאי מסויים: כאשר משלהבים את ההמונים בהסתה ובליבוי יצרים, קשה לשלוט בגובה הלהבות.

הפרשנויות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. אבל יש לקח חשוב: כשמשלהבים את ההמונים קשה לשלוט בגובה הלהבות

גם אם תמונות דומות של פריצה למוסד שלטון ישראלי אינן תרחיש סביר, אי-אפשר לדעת מה תהיה התוצאה של התפרעות של המון משולהב או של בודדים בעלי כוונות הרס. זהו לקח שמלווה את ישראל ואת נתניהו ספציפית כבר 25 שנים. עם זאת, דומה שהוא עדיין לא נלמד.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים

המשנה ליועמ״ש קובע: רשות מקומית אינה רשאית לעשות דין לעצמה ולגבש כללים להחזרת הענף

קיש: חולדאי ממשיך עם האנרכיה והפופוליזם ● הפרויקטור אש: הסיכויים שנמליץ להאריך את הסגר בשבוע - גבוהים ● דיווח: גבי ברבש מנהל מגעים על הצטרפות לימינה; ברבש: "אני רחוק מהחלטה להצטרף לפוליטיקה" ● הנדל: איילת שקד פנתה אליי בניסיון להקים ממשלת 61 בראשות נתניהו ● ועדת הכנסת תדון השבוע בפיצול ימינה

עוד 34 עדכונים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

עוד 1,077 מילים

למקרה שפיספסת

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,440 מילים ו-4 תגובות

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו?

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו? לקושש קולות מהמגזר הערבי ישראלי – סעיף מס' 1 ברשימת הזיגזוגים. אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו.

אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו

מסע הזיגזוגים של נתניהו החל בראיון ל"ידיעות אחרונות", ב-3 לספטמבר 1995 שם קבע:

"מי בעולם מאמין לערפאת? רק יצחק רבין ושמעון פרס מאמינים לו ונותנים לו להקים בסיס 15 דקות מירושלים. הוא הרי הארכי שקרן של דורנו".

לאחר מכן הכריז בתכנית המעגל של דן שילון שלא ייפגש עם ערפאת. כידוע, לא רק שנפגש עמו לאחר מכן, אלא אף חתם איתו על הסכמי וואי וחברון.

בהסכם וואי הבטיח כי במסגרת הפעימה הראשונה והשנייה של הסכם אוסלו (שהבטיח שלא יישם), לא ימסור לפלסטינים שטח מעל ל-10%. לבסוף, בשל לחץ אמריקאי העביר 13% משטח C ביהודה ושומרון השטח לפלסטינים, וקבע כי מתוכם 3% יהוו שמורת טבע. כך נתניהו נסוג משטחים לאחר שהאשים ומאשים עד היום את "השמאל" בכך שהוא יודע לעשות שלום רק תמורת שטחים.

  • נתניהו הצהיר – לא מדינה פלסטינית, לאחר מכן הצהיר כן למדינה פלסטינית.
  • כן למע"מ על פירות וירקות, ולאחר מכן לא.
  • כן בנייה בהתנחלויות, לא בנייה.
  • כן מגנומטרים, לא מגנומטרים.
  • כן הסכם עם אריתריאה על מבקשי המקלט ואז לא.
  • אותה התנהלות חוזרת על עצמה גם במשבר הקורונה, בו הוא מתגאה באופן ניהולו ומבקש "תשמרו על ההנחיות", לא שומר עליהן בעצמו, ואז מנחה "תעשו חיים", ומאשים את העם בתוצאות אותה עשיית חיים. שלא נדבר על הסתירות בהגבלות ובאכיפה.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו

הרי במשך כל מערכת הבחירות האחרונה נתניהו האשים את גנץ וכחול לבן שוב ושוב בהאשמה הנוראה, לפיה אחרי הבחירות הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים, בתמיכת הרשימה המשותפת, בטענה שמדובר בתומכי טרור.

ומה עשה נתניהו מאז? שיתף פעולה עם ח"כ מנסור עבאס מהמשותפת, ועוד מהפלג האיסלמי הקיצוני בתוכה. עתה אין גבול לציניות, ליכולת הזיגזוג ובעיקר לבושה.

לאחר שפלרטט עם ח"כ עבאס, נתניהו מחזר אחרי הציבור הערבי כדי לקושש את הקולות שיפצו על אלו שהלכו ליריביו מימין סער ובנט, כשהוא מבין כי השניים עלולים לגזול ממנו מנדטים שיעשו את ההבדל ויאפשרו לו להימנע או לדחות את המשפט.

השרה מירי רגב האשימה את ברקוביץ' שהוא מתהפך בדעותיו כמו סטייק. מדוע השרה רגב לא פונה לנתניהו ומאשימה גם אותו על כך שהוא מתהפך כסטייק, כשהוא מנסה להתחבר למי שעד לא מזמן עשה הכל כדי להסית נגדו ולהדיר מהציבוריות הישראלית.

אם נתניהו מחליט לשנות את יחסו למגזר זה, לאחר שהסית נגדם כה רבות, מדוע שלא ישנה את יחסו לשמאל, לאחר שהסית נגדם פעמים רבות אפילו יותר?

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו? מה, מה פתאום? אילו לא היינו מכירים את רשימת תופעות הלוואי של החיסון, היינו חושבים שמדובר באחת מהן.

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו?

בימים אלה התקיימה הפגנת ענק בנצרת של תושבי האזור מהמגזר הערבי.
נתניהו מוביל לתסיסה בציבור, שעלולה להוביל למקרי אלימות בקרב הציבור שגם כך סובל מאלימות.

הסטייקים של נתניהו עלולים לשרוף את המדינה ופלא שאינם שורפים אותו כמועמד אמין בקרב תומכיו.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 582 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות

הנשיא לשעבר אחמדינז'אד קרא לפתוח בדיאלוג עם הסעודים ● משרד הבריאות הפלסטיני אישר את החיסון הרוסי לקורונה, אך לא ברור מתי הוא יגיע לרמאללה ● מנהיג של כת מין בטורקיה נידון ל-1,075 שנות מאסר ● תוניסיה מציינת עשר שנים להפלתו מהשלטון של הנשיא בן עלי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 924 מילים

הוקם על ידי יהודים, הוחרם על ידי הנאצים, הוסתר על ידי הסובייטים

הסיפור הטראגי של הטירה הנטושה: היא נבנתה בהמון סטייל על ידי סוחר יהודי מברלין, נלקחה בידי הנאצים ערב מלחמת העולם השנייה, והוסתרה במשך עשורים על ידי הסובייטים ● הלהיט של נטפליקס הוליד עכשיו גל עלייה לרגל של מבקרים וחושף היסטוריה יהודית מפוארת

עוד 460 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 5 ימים להשבעה

כך נראה לינץ'

שבוע אחרי הפריצה לבית הקונגרס, התמונה מתבהרת ומה שנראה בתחילה כהתפרעות של חובבי סלפי בתחפושות מתברר כארוע אלים עם סממנים של לינץ' ● ככל שיותר סרטונים ועדויות נחשפים, כך גובר הסיכוי שמספיק רפובליקאים בסנאט יחליטו לתמוך בהדחת טראמפ, ולו רק כדי להבטיח את סילוקו מהזירה הציבורית ● ומה שנבחרי הציבור לא יעשו, עושות כבר החברות המסחריות הגדולות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,616 מילים ו-1 תגובות

יוזמת השלום האמריקאית הביאה לכינון קשרים בין ישראל למדינות ערביות, שמצידן הדגישו שהצליחו למנוע את הסיפוח ● אילוצים פוליטיים הביאו את נתניהו לפנות לערביי ישראל ● בין הערבים הרחוקים, של דובאי ואבו דאבי, לערבים הקרובים, של טירה ונצרת, נמצאים הפלסטינים, שממשל ביידן עשוי להיטיב עימם ● דעה

עוד 1,305 מילים

נתניהו: כשהציבור יפנים שהקורונה נגמרה נראה עלייה במנדטים

אוחנה על דרישתו של מנדלבליט להתחיל לחסן אסירים: מדוע עמדתו של יועץ בלתי נבחר מחייבת ועמדתו של הגורם האחראי בממשלה איננה? ● זנדברג על אוחנה: שר שנשלף לפי אורך הלשון מפאתי מקום 29 ברשימה ממונה על ידי נאשם כדי לעשות מה שלא חוקי ● גוברים הסיכויים לאיחוד של גנץ ולפיד ● מנסור עבאס מתכנן לפרוש מהרשימה המשותפת ולהקים מפלגה חדשה

עוד 33 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה