תמרורים עתידיים בקרבת מוסדות חינוך (צילום: משרד התחבורה)
משרד התחבורה

הפתרון של משרד התחבורה לסכנה בבתי הספר: תמרורים חמודים

משרד התחבורה חשף השבוע שלושה תמרורים חדשים הנמצאים בתהליך אישור אשר יוצבו בקרבת בתי הספר ● המדובר בתמרורים כחולים, לא אפקטיביים וחסרי כל סיכוי להשפיע על מצב הבטיחות בדרכים הרעוע בסביבת מוסדות החינוך ● "אור ירוק" לזמן ישראל: "תמרור לבדו לא יכול לאלץ את הנהג להוריד את המהירות ליד בתי ספר, והפחתת המהירות זה הדבר העיקרי שיציל את הילד הבא"

משרד התחבורה חשף השבוע שלושה תמרורים חדשים הנמצאים בתהליך אישור אשר יוצבו בקרבת בתי הספר –  מקום להעלאה והורדה של נוסעים, אזור מוסדות חינוך וקצה אזור מוסדות חינוך.

התמרורים הוצגו בתחילת השבוע בוועדת המשנה לוועדת הכלכלה בנושא זהירות בדרכים ברשות ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם), אשר מוביל את הנושא בכנסת.

תמרורים עתידיים בקרבת מוסדות חינוך
תמרורים עתידיים בקרבת מוסדות חינוך

בניגוד לתמרורים דומים בשימוש בעולם, שם התמרורים הנפוצים הם בצבע צהוב זוהר או באדום-לבן, התמרורים שהציגו במשרד התחבורה אינם תמרורי אזהרה אלא תמרורים כחולים מלבניים.

במשרד התחבורה אמרו לזמן ישראל כי "בחירת צורת וצבע התמרור נעשית בהתבסס על מגוון שיקולים בהם הניסיון המצטבר בהצבת תמרורים על פי שיטת 'עשה', דהיינו מתן ההוראה לנהג בדבר הפעולות שעליו 'לעשות', ולא באמצעות "אזהרות" בצבע אדום.

"בנוסף, יש לזכור כי הליך הקליטה של אזהרה, ואחריה קבלת ההחלטה לגבי 'מה צריך לעשות?' נעשים תוך כדי נהיגה, והסיכויים לטעות גדולים יותר מאשר בביצוע הוראה מפורשת. על כן, התמרורים עוצבו בצבע הכחול".

כך או אחרת, מדובר בצעד אחד קטן ולא מספק למניעת סכנת הבטיחות של ילדי ישראל בסביבת מוסדות החינוך.

תמרורים קצת יותר אפקטיביים ברחוב המוביל לבית ספר בארה"ב (צילום: iStock)
תמרורים קצת יותר אפקטיביים ברחוב המוביל לבית ספר בארה"ב (צילום: iStock)

"זו אומנם בשורה טובה וזה אומר שקובעי המדיניות מבינים את חשיבות הבטיחות של הילדים בסביבת בתי הספר, זה אמור לעלות את מודעות הנהגים שנכנסים לשטח מוסדות החינוך, אבל בפועל זה לא מה שיעשה את השינוי", אומר עוז דרור, סמנכ"ל אסטרטגיה ותקשורת בעמותת אור ירוק, לזמן ישראל.

"המחקרים שיש בידינו לא מצביעים על אפקטיביות של תמרורים ככלי למניעת תאונות דרכים, בעוד שיש כלים אחרים שנחשבים מאוד אפקטיביים".

על פי מסמך של משרד התחבורה, "הנחיות לבדיקת כדאיות פרויקטים תחבורתיים", אשר בוחן אפקטיביות של כלים שונים למניעת תאונות דרכים, הכלי היעיל ביותר בצומת עירונית הוא מעגל תנועה שמפחית את מספר התאונות ב-57%. פסי האטה מפחיתים את מספר התאונות ב-40%, הוספת אי הפרדה במרכז הכביש ב-37%. הצבת רמזור בצומת עירונית מפחית את הסיכוי לתאונה ב-21% ושיפור תאורה מפחית ב-18% את מספר תאונות הלילה.

הכלי היעיל ביותר הוא מעגל תנועה שמפחית את מספר התאונות ב-57%. פסי האטה מפחיתים את מספר התאונות ב-40%, הוספת אי הפרדה במרכז הכביש ב-37%. רמזור מפחית את הסיכוי לתאונה ב-21%

"אפקטיביות של תמרורים כלל לא נבחנה במסמך הזה", מציין דרור. "יש כל כך הרבה תמרורים היום וזה נחמד שיהיו עוד, אבל תמרור לבדו לא יכול לאלץ את הנהג להוריד את המהירות בקרבת בתי ספר, והפחתת מהירות הנהיגה זה הדבר העיקרי שיציל את הילד הבא".

מתחילת 2020, כ-20 ילדים מצאו את מותם בתאונות דרכים ברחבי הארץ, כמחצית מהם כהולכי רגל. ישראל נמצאת היום במקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD מבחינת שיעור הילדים שנהרגים בתאונות הדרכים, בפער גדול מהמקום השני. 8% מההרוגים בתאונות הדרכים בישראל הם ילדים. קנדה במקום השני עם 4% בלבד.

עוז דרור, סמנכ"ל אור ירוק (צילום: עומרי לוי)
עוז דרור, סמנכ"ל אור ירוק (צילום: עומרי לוי)

"מכל הנתונים שיש בידינו, ברור שבתי ספר זו זירה מאוד ברורה להיפגעות ילדים", ממשיך דרור. "הם מסתובבים באזור הזה בכל שעות היום, והם תמיד מתנהגים כמו ילדים. מתפרצים לכביש אם הכדור מתגלגל לשם או החבר קורא להם בצד השני. הרשויות חייבות להפסיק לשים את האחריות בידי הילדים ופשוט להפוך את הכבישים לתשתית שמגנה על חיי הילדים.

"הרבה פעמים רשויות מקומיות נמנעות מהצבת פסי האטה בכבישים כי הן לא רוצות להפריע לזרימת התנועה, אבל כשמדובר בכבישים בקרבת מוסדות החינוך, ערך חיי הילדים קודם לערך הזרמת התנועה.

"הרבה פעמים רשויות מקומיות נמנעות מהצבת פסי האטה בכבישים כי הן לא רוצות להפריע לזרימת התנועה, אבל כשמדובר בכבישים בקרבת מוסדות החינוך, ערך חיי הילדים קודם לערך הזרמת התנועה"

"אם הנהג נוסע במהירות של מקסימום 30 קמ"ש וילד מתפרץ לכביש, הנהג יכול להספיק לראות אותו ולבלום. ואם הוא חלילה פוגע בו, במהירות הזו הסיכוי של הילד לשרוד את התאונה גדל ב 80%".

הצבת פסי האטה ושינויי תשתיות אחרים אשר נדרשים בקרבת מוסדות החינוך נמצאים באחריות של הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה שמעביר תקציבים לנושא. אלא שבשנים האחרונות קוצצו בהדרגה תקציבי מטות הבטיחות העירוניים בכ-80% על ידי משרדי התחבורה והאוצר.

בועז טופורובסקי (צילום: דרור סיתהכל)
בועז טופורובסקי (צילום: דרור סיתהכל)

נוסף לכך, מהבדיקה שערך ח"כ טופורובסקי עולה כי חלק מהרשויות המקומיות לא מנצלות עד תום את התקציב המוקצה עבורן לשיפור הבטיחות בדרכים של התלמידים בשטחן. בישיבת הועדה הכריז טופורובסקי כי יעביר את רשימת הרשויות האלה למשרד התחבורה ובמקביל יפעל לביטול הקיצוץ בתקציב.

מצב עניינים זה אולי מסביר את הנתון שפורסם בזמן ישראל ועל פיו ב-65% מבתי הספר שנדגמו על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) יש ליקויי בטיחות, המקשים על הגעה בטוחה של ילדים לבתי הספר.

בתצפית שערכה עמותת "אור ירוק" בחודש יוני האחרון ב-64 מוסדות חינוך ב-40 רשויות מקומיות נמצא כי ב-35% מבתי הספר לא היה קיים סידור בטיחותי להורדת בטוחה של התלמידים או חציית הכביש (משמרות זה"ב או הורים שמורידים באופן בטוח).

נצפו ילדים שחוצים כביש ללא מעבר חציה בצורה מסכנת חיים, וכן נצפו ילדים שלא הורדו מהרכב באופן בטוח בצד ימין לכיוון המדרכה, אלא מצד שמאל של הרכב אל מרכז הכביש.

בית ספר בשדרות: בהעדר מעבר חצייה מסודר, הילדים חוצים כביש עם תנועה ערה (צילום: עמותת אור ירוק)
בית ספר בשדרות: בהעדר מעבר חצייה מסודר, הילדים חוצים כביש עם תנועה ערה (צילום: עמותת אור ירוק)

בדיון הועדה לבטיחות בדרכים עלה גם נושא משמרות הזה"ב, פרויקט של משרד החינוך בשיתוף משטרת ישראל שבו מוכשרים תלמידי כיתות ה'-ו' כדי לסייע לתלמידים הצעירים לחצות את הכביש. הפרויקט נפסק בתקופת הקורונה.

קצין מבצעים באגף התנועה במשטרה, נצ"מ יוסי שרביט, אמר בוועדה כי "בגלל הקורונה, המדריכים שלנו לא יכולים ללמד בטיחות בדרכים בבתי הספר. ביקשנו להחריג אותם, אך לא נענינו. עברנו לקיים הדרכות בזום, אבל ללא הדרכה בשטח עצמו, ליד הכבישים, לא ניתן לקדם את הכשרת משמרות הזה"ב".

קצין מבצעים באגף התנועה במשטרה: "בגלל הקורונה, המדריכים שלנו לא יכולים ללמד בטיחות בדרכים בבתי הספר. ביקשנו להחריג אותם, אך לא נענינו. עברנו לקיים הדרכות בזום, אבל לא ניתן להכשיר משמרות הזה"ב"

בתגובה לזמן ישראל סיכם ח"כ טופורובסקי את שורת הצעדים שהוא נוקט בהם על מנת לקדם נושא הבטיחות בדרכים:

"ביטחון פיזי של ילדינו בקרבת בית ספר חייב להיות בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות הן בשלטון המרכזי והן בשלטון המקומי. התמרור הוא צעד נוסף בקידום הנושא אך יש עוד המון מה לעשות.

"הוועדה ברשותי קוראת למשרד החינוך לפעול בדחיפות להחזרת כניסת המדריכים של משמרות הזה"ב לבתי הספר בכדי להכשירם כמו שצריך לפעילות זה"ב ולמנות רכז זה"ב בכל בתי הספר בארץ.

"הוועדה קוראת למשרד החינוך, התחבורה, האוצר, הפנים, הרלב"ד ולרשויות המקומיות לשבת סביב שולחן עגול ולדון בבעיות בבתי הספר להם יש בעיות תשתית שלא מאפשרות הפעלת משמרות זה"ב.

תלמיד במשמרות הזה
תלמיד במשמרות הזה"ב מכוון את התנועה סמוך לבית ספר. ספטמבר 2019 (צילום: Flash90)

"הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את החינוך התעבורתי גם לילדים הלומדים במוסדות הפטור החרדיים שבהם לומדים רוב ילדי החינוך החרדי – חשוב שגם הם יקבלו את החינוך התעבורתי כמו כל יתר ילדי ישראל.

"הוועדה מבקשת ממרכז השלטון המקומי ומכל ראש רשות בארץ לבדוק היטב את הדו"ח של הליקויים שמועבר אליהם מהרלב"ד ולפעול בדחיפות לטיפול הליקויים שבתוך תחומן".

עוד 983 מילים
סגירה