זמן לפזר את מסך העשן שיצרה ועדת אגרנט

ועדת אגרנט (צילום: ארכיון דן הדני, הספריה הלאומית)
ארכיון דן הדני, הספריה הלאומית
ועדת אגרנט

ועדת אגרנט הסתירה את הטעות של המודיעין האמריקאי, את חילוקי הדעות, ואת הפער המודיעיני שנוצר בין ההערכות של המודיעין הישראלי והאמריקאי ערב מלחמת יום כיפור.

מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. הקונספציה השגויה של אמ"ן הסיחה את דעת הציבור ואיפשרה להסתיר את הטעות של המודיעין האמריקאי, שהרעיף על ישראל הערכות מרגיעות ושגויות ב-24 השעות לפני פרוץ המלחמה, כפי שמסר דיין בעדותו לוועדה.

מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה, אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. העיסוק בקונספציה השגויה של אמ"ן איפשר להסתיר את טעות המודיעין האמריקאי

דו"ח הפוסטמורטם הראשוני של סוכנות הביון האמריקאית מדצמבר 1973 קובע שהיה כישלון של המודיעין האמריקאי שלא התריע על מלחמה. בדומה למסקנות של ועדת אגרנט שפורסמו מספר חודשים לאחר הדו"ח האמריקאי באפריל 1974, הדו"ח קובע שהיה לאמריקאים מודיעין בשפע, מספק ומדוייק, ושהבעיה היתה באנליזה המודיעינית שנכשלה בשל הפרה-קונספציה, שהערבים בחרו בפתרון מדיני ולא צבאי. דו"ח הפוסטמורטם האמריקאי מציין גם שהמודיעין האמריקאי הושפע יתר על המידה מההערכות השגויות של המודיעין הישראלי.

דיין העריך כבר ביום שישי ה-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות של המודיעין האמריקאי שיתקה את מנהיגי ישראל שחששו שהאמריקאים יאמרו שישראל שוב פתחה במלחמה.

ועדת אגרנט קיבלה את הטענה של דיין שישראל היתה חייבת להיות מתואמת, מיושרת ומהודקת עם האמריקאים עד הסוף, כדי שנקבל סיוע אמריקאי במהלך המלחמה. קיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה שאם ישראל תפתח במלחמה האמריקאים לא יסייעו לה ותהיה שואה גמורה.

דיין, בעזרת היועץ המשפטי של משרד הבטחון, עו"ד אליקים רובינשטיין, שיכנע את הועדה שהיה מחוייב להיות מיושר עד הסוף עם האמריקאים. ועדת אגרנט קיבלה את דעתו והתעלמה מהטעות בהערכת הכוחות של דיין, שאמר שעשה רק את המינימום כי חשש שישראל תשאר לבדה במלחמה.

דיין העריך כבר ב-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות שיתקה את מנהיגי ישראל

מסך העשן שיצרה הועדה מסתיר כבר 47 שנים את הטעות הקשה של המודיעין האמריקאי ערב המלחמה. היו שם חילוקי דעות ופער בין ההערכות של המודיעין האמריקאי והישראלי שנוצר ערב המלחמה. היה זיכוי של הדרג המדיני בשל הצורך להיות מיושר ומהודק עד הסוף עם האמריקאים, כדי שיהיו מחוייבים לסייע לנו במלחמה. לטענת דיין ויועצו המשפטי אליקים רובינשטיין, אחרי שהאמריקאים אמרו לנו כי לא תהיה מלחמה, לדרג המדיני לא היתה ברירה לכאורה, והוא פעל מתוך אילוץ מדיני שהיה בחזקת כורח עליון.

האם חילוקי הדיעות והפער בהערכות המודיעיניות היו אמיתיים?

הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית שכתב את הביוגרפיה של ראש הסוכנות בזמן המלחמה, וויליאם קולבי, כתב שקיסינג'ר הסתיר מידע קריטי שהיה בידיו על המלחמה – מראש הסוכנות קולבי ומשאר קהילת המודיעין האמריקאית.

פורד כותב כי גורם נוסף אשר פגע בהערכה של קהילת המודיעין האמריקאית – היה מצבו של הנשיא ניקסון. דעתו של ניקסון היתה מוסחת עקב פרשת ווטרגייט שהייתה בשיאה בזמן המלחמה, ולכן לא התקיימו פגישות עבודה סדירות בבית הלבן עם הנשיא. לדוגמה, קיסינג'ר קיבל מידע בהול על המלחמה ב-5 באוקטובר בערב מריי קליין, ראש מחלקת המודיעין והמחקר במחלקת המדינה האמריקאית, אבל לא שיתף את ישראל ואת הסי. איי. אי. במידע שקיבל.

חילוקי הדיעות והפער המודיעיני בין ישראל וארה"ב היו למעשה מלאכותיים. קיסינג'ר היה צריך להעביר מיידית ובאופן בהול את המידע הקריטי שקיבל על המלחמה מריי קליין ביום שישי בערב. איתו היה צריך לקבל גם את המידע הקודם שקיבל מברנז'נייב על הכוונות הרציניות של הערבים לפתוח במלחמה, ולהגיד לדיין ולגולדה: 'אתם צודקים, הערבים מתכוננים לתקוף את ישראל מחר, תגייסו מילואים, אתם רשאים להתחיל עם מכה מונעת, אנחנו אתכם, מתואמים ומהודקים עד הסוף'.

קיסינג'ר לא עשה זאת והטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לכל אורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא היתה המדיניות האמריקאית הפורמלית ולא אושרה על ידי הממשל האמריקאי.

קיסינג'ר הטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לאורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא אושרה על ידי הממשל האמריקאי

המדיניות של קיסינג'ר במלחמה היתה הפוכה ממדיניותו של הנשיא ניקסון, ונגדה את האינטרס האמריקאי הגלובלי להביס את הרוסים במלחמה, ולבסס את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ובעולם כמעצמת העל המובילה. יתכן שקיסינג'ר פעל בחשאי עבור האינטרסים של חברות הנפט האמריקאיות.

ניקסון ושלזינגר התערבו ברגע האחרון ומנעו את נפילת ישראל לתהום, בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, והפעילו את הרכבת האוירית המסיבית לישראל שאיפשרה לישראל להפוך את הקערה על פיה במבצע אבירי הלב. גולדה מאיר הודתה לנשיא ניקסון מקרב לב על כך ובצדק בסיום המלחמה. הנשיא ניקסון היה ידיד ישראל ולא רצה להפסיד מלחמה שנייה לסובייטים בשנת 73, בניגוד למזכירו המקיאווליסטי, קיסינג'ר, שפעל בחשאי מאחורי גבו וגב המודיעין האמריקאי.

קיסינג'ר, מזכירו של "הנסיך" הנשיא ניקסון, נקרא "המקיאוולי האמריקאי" על ידי מעריצים ומבקרים. קיסינג'ר:

"מקיאוולי היה התיאורטיקן הפוליטי הראשון בעידן הנצרות שבאופן שיטתי ניתח את הדרישות של כוח והישרדות".

בריאליזם המיליטריסטי של מקיאוולי, התוצאה מצדיקה את האמצעים ומדינאות מופרדת ממוסר:

"יש מצבים מסויימים שבהם ככל שהשרידות יותר מאויימת, אפשרות הבחירה נעשית מוגבלת יותר, אלא אם כן אתה מעדיף להיהרס מאשר להשתמש באמצאים קיצוניים".

דיין לוקח אחריות אך ועדת אגרנט מתעלמת

דיין טעה בהערכת הכוחות, וחשב שישראל יכולה להרשות לעצמה מדיניות של לעשות רק את המינימום, ושגם כך ישראל תכה את האוייב שוק על ירך. השופט לנדוי כינה את החשש של דיין תסביך דה-גול, אך כפי שהתברר במלחמה, החשש של דיין היה לגמרי מוצדק. קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל.

אם הדבר היה תלוי בקיסינג'ר, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח לה רק בסיום המלחמה כשהיא על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד צבאי חליפי שהוא עיכב.

קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל. אם הדבר היה תלוי בו, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח רק בסיום המלחמה, על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד שעיכב

למזלה של ישראל, בסוף השבוע הראשון למלחמה סאדאת דחה את הצעת הפסקת האש במקום של רוסיה, ארה"ב ובריטניה. ישראל הצליחה לשכנע את מזכיר ההגנה שלזינגר ואת הנשיא ניקסון שרק רכבת אוירית מסיבית של מטוסי הצבא האמריקאי תאפשר לישראל לנצח במלחמה, והם התניעו את הרכבת האוירית האמריקאית בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, שהמשיך להתנגד ולנסות למזער את הנזק, שגרמה לדעתו החלטת נשיא ארה"ב לסייע לישראל.

דיין לקח אחריות על הטעות המרכזית של מלחמת יום כיפור, הטעות בהערכת הכוחות, ביום השני של המלחמה, ב-7 באוקטובר 1973. שהובילה לטעויותיו האחרות.

הוידוי של דיין מה-7 באוקטובר 1973 נאמר בישיבה פורמלית ומתועדת של קבינט המלחמה של גולדה מאיר, בו השתתפו מלבד ראש הממשלה ושר הבטחון גם השרים הבכירים ישראל גלילי ויגאל אלון ומנכ"לי משרד החוץ, משרד ראש הממלה ומזכיריהם הצבאיים. לכן יש להודעה\וידוי של דיין תוקף היסטורי.

לא ברור איך יכלה ועדת אגרנט להתעלם מההודעה של דיין מה-7 באוקטובר 1973 שנאמרה בשלושת הימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, אותם חקרה ועדת אגרנט בפירוט רב. לא יתכן שהפרוטוקול הדרמטי של קבינט המלחמה מה-7 באוקטובר שבו דיין אמר:

"לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד",

לא היה על שולחן הועדה. אחרי המלחמה, דיין אימץ את סיפור ההפתעה שלא היתה, את הקונספציה השגויה של אמ"ן שאותה דחה לפני המלחמה, האשים את הדרג הצבאי בטעות בהערכת הכוחות ויישר קו עם מסקנות דוח הפוסטמורטם האמריקאי של קולבי ושל ועדת אגרנט.

אין עוד צורך לחפות על מעשי קיסינג'ר והטעויות של דיין

קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב1973. משה דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת המדיניות של קיסינג'ר וחשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון, ושכל חברי הקבינט האמריקאי של הנשיא ניקסון "ללא יוצא מהכלל" הם מימינו, בחזית אחידה נגד ישראל. כך אמר קיסינג'ר לדיפלומטים הישראלים שהאמינו בו אמון עיוור. לעומת זאת, לחברי הקבינט האמריקאי, קיסינג'ר הורה להתנהג מול ראש הממשלה גולדה מאיר בברוטליות ואגרסיביות גדולה אף יותר ממנו, כדי שיוכל לשחק את האיש הטוב.

קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב-1973. דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת מדיניותו. חשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון ושכל חברי הקבינט האמריקאי של ניקסון "ללא יוצא מהכלל" בחזית אחידה נגד ישראל

גולדה מאיר אמרה למנכ"ל משרדה מרדכי גזית שקיסינג'ר עשה "מעל ומעבר" למען ישראל ואל להם להטיל בו דופי באפריל 1973. היא לא שינתה את דעתה עד סוף המלחמה כשהתעמתה איתו בוושינגטון ב1 בנובמבר. דיין אמר לועדת אגרנט גם לאחר המלחמה, ב-11 בפברואר 1974, שהתרשם כי קיסינג'ר אמר אמת. אך יצירת חילוקי הדעות והפער המלאכותי בהערכות המודיעיניות של ישראל וארה"ב ערב המלחמה על ידי אי שיתוף מידע קריטי על המלחמה עם קהילת המודיעין האמריקאית ועם ישראל, מצטרפים לשורת מעשים של קיסינג'ר שפגעו קשה בישראל במלחמה.

ועדת אגרנט סיפקה לקיסינג'ר ולדיין מסך עשן שאיפשר להם להתחמק מאחריותם והגיע זמן לפזרו. יחסי ישראל ארה"ב טובים וחזקים ואינם תלויים יותר ביועץ לבטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי המקיאווליסטי, הנרי קיסינג'ר, שאיים אין ספור פעמים על ישראל בעצירת אספקת מטוסי הפנטום, בהתנתקות מישראל ובהערכה מחדש של יחסי ישראל ארה"ב – ביודעו שזו נקודת החולשה של משה דיין וגולדה מאיר.

אין צורך יותר לחפות על מעשיו ועל מדיניותו הדו פרצופית והעוינת של קיסינג'ר לישראל בשנת 1973. קיסינג'ר היה היוצא מהכלל שפעל בחשאי מאחורי הקלעים בוושינגטון ופגע בישראל וביחסי ישראל-ארה"ב יותר מכל חבר קבינט או יועץ לבטחון לאומי אחר בממשל האמריקאי אי פעם.

אין צורך יותר לחפות גם על הטעויות של דיין, מחשש שיתחיל "פרשה" חדשה כפי שאמרה אחרי המלחמה גולדה מאיר. דיין היה האיש שנתן את ההוראה להפעיל את רשת הסוכנים  במצרים בשנות החמישים, ודיין נתן את ההוראה לא להזיז כוחות ולהתחיל "צנוע" במלחמת יום כיפור כי טעה בהערכת הכוחות וחשב שגם כך נכה את המצרים שוק על ירך. ועדת אגרנט טעתה כשזיכתה את הדרג המדיני ויצרה את מסך העשן עבורם.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
תמלול פגישת הפורום המיוחד של וושינגטון לניהול משברים WSAG בראשות קיסינג'ר ב2 בנובמבר 1973 לגבי העימות של ... המשך קריאה

תמלול פגישת הפורום המיוחד של וושינגטון לניהול משברים WSAG בראשות קיסינג'ר ב2 בנובמבר 1973 לגבי העימות של קיסינג'ר עם גולדה מאיר יום קודם

עוד 1,506 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

מסמוס, טרפוד וטינוף - יום הכיפורים של אגף התקציבים

לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,006 מילים

נתניהו: יש למנות פרויקטור לנושא האלימות בחברה הערבית

בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לעכב פתיחת שלב ההוכחות במשפטו ● בית המשפט העליון התיר לערוך חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה ● חוסר הסכמה בין כחול לבן לליכוד על חוק הקנסות ● המגעים במשותפת: ברע״ם מסכימים להבטיח לא להמליץ על נתניהו אך דורשים לדעת עם איזה מפלגה כן אפשר יהיה לשתף פעולה ● מרידור על איומי התביעה של כ״ץ: ״אמת דיברתי״

עוד 31 עדכונים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

משבר הקורונה הכלכלי, כשלון הטיפול בישראל לעומת האיחוד האירופי

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מבית המשפט גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, הן בצד הבריאות והן בפגיעה אנושה בעסקים הקטנים ובכלכלה.

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מביהמ"ש גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, בצד הבריאותי והכלכלי

מעל 4400 מתים, מעל 1100 חולים במצב קשה או קריטי, נכון לתחילת השבוע.
אסור שמסע יחסי הציבור של נתניהו יאפיל על תוצאות איומות אלו.

מבחינת ההשפעות הכלכליות של הקורונה, חלק ניכר מאזרחי ישראל הידרדרו למצב קשה. יותר מחצי מיליון מובטלים, עסקים קורסים, דור של ילדים ונוער שלא למד במשך שנה, דור של נשים צעירות שמעמדן המקצועי, הכלכלי והחברתי נסוג שנים לאחור, ודור שלם של צעירים שהמדינה דוחפת לתרבות של אבטלה. כל זאת בעוד רבים מנסים להתקיים ללא הכנסה וללא עבודה, בין סגר, בידודים חוזרים, טיפול בילדים ושמירה על שפיות ובריאות.

ב-17 לינואר פורסמה "סקירה כלכלית לסיכום שנת 2020 ותחזית ל-2021" שנכתבה על ידי צוות מאקרו באגף הכלכלנית הראשית באוצר. לפי הסקירה, התוצר בישראל בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3%, שיעור האבטלה הרחב (הכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה) יעמוד ב-2020 על 15.4% לעומת 3.8% ב-2019. ב-2021 שיעור האבטלה יעמוד על 8.6%, ובמקרה של החמרה בריאותית שיעור האבטלה יעמוד ב-2021 על 11.6%.

ב-18 לינואר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "נתונים מסקר כוח אדם למחצית השנייה של חודש דצמבר ולחודש דצמבר 2020". לפי הסקר, הכניסה של ישראל לסגר השלישי בסוף דצמבר העלתה את שיעור האבטלה הרחב בישראל ל-13.7% עם כ-566 אלף מובטלים.

אפשר להניח כי נתוני האבטלה הראשונים לינואר, שיפורסמו בסוף ינואר, יורו על ההשלכות השליליות של הסגר השלישי בשוק העבודה עם עלייה בשיעור האבטלה.

גסיסת העסקים הקטנים

מעניין לציין שבסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס:

"בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה".

בסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס: "בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה ב"סקר מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה | דצמבר 2020" משלים את החסר: משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים.

נכון לשבוע השני של דצמבר כ-74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם, כ-45%, דיווחו על עבודה חלקית. רק מיעוט, כ-24%, המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה.

כרבע מהעצמאים, כ-26%, דיווחו בתחילת דצמבר כי נאלצו להפסיק לעבוד או לסגור את העסק. שיעור זה משקף סדר גודל של כ-130 אלף עצמאים שלא עובדים באופן זמני או קבוע.

גם הסקר הנוכחי, בדומה לקודמיו, מעלה תמונה של פגיעה קשה בהכנסות העצמאיים: כ-75% מהעצמאים מדווחים על פגיעה בהכנסתם בחודש נובמבר 2020 , מהם 57% שרשמו ירידה בהכנסתם וכ- 18% שכלל לא משכו הכנסה מהעסק.

גם שיעור הירידה בהכנסות העמיק מאז הסקר הקודם: ירידה ממוצעת של 47% בהכנסתם של העצמאים שדיווחו על ירידה בהכנסה בחודש נובמבר 2020, לעומת ירידה של 44% בחודש יוני.

הפגיעה ברמות ההכנסה בולטת בקרב העצמאים בהשוואה לשכירים: 75% מהעצמאים נפגעו בהכנסתם בחודש נובמבר 2020, לעומת 26.5% בקרב השכירים שעבדו בנובמבר. יתרה מכך, שיעור המדווחים שלא משכו כלל הכנסה אישית מהעסק בקרב העצמאים עומד על 18%, לעומת כ-1.5% שלא קיבלו כלל שכר בקרב השכירים.

התגובה באיחוד האירופי להשלכות הכלכליות של הקורונה

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות, לכאורה יקרה, שיש לה השלכות רחבות אבל כדאיות בטווח הבינוני והארוך. הרעיון הוא להקטין את המכה הכלכלית כך שכלכלת האיחוד האירופי תהיה מוכנה להתנעה מחדש כאשר התנאים יהיו תקינים. כדי להשיג זאת, צריך להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים.

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות שהשלכותיה רחבות אך כדאיות בטווח הבינוני והארוך: להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים, כך שכלכלת האיחוד תהיה מוכנה להתנעה מחדש כשהתנאים ישתפרו

תגובת האיחוד האירופי למשבר הקורונה הייתה מדיניות התומכת בהעסקת עובדים, בעסקים, ובכלכלה בכלל. התמיכה בהעסקת עובדים מבוססת על הגמשת מודל ההעסקה והעמקת הסבסוד הממשלתי לעובדים.

למימוש מדיניות זו, הקים האיחוד האירופי מכשיר חדש, SURE, כדי לעזור לאנשים לשמור על עבודתם במהלך המשבר. התוכנית מעניקה הלוואות בתנאים נוחים למדינות החברות הזקוקות לסייע לעובדים לקבל הכנסה ולעסקים לשמור על צוות העובדים שלהם.

Sure תומך בתוכניות עבודה לזמן קצר ובצעדים דומים אחרים, שיסייעו למדינות החברות באיחוד האירופי להגן על מקומות עבודה, ומגן על שכירים ועצמאיים מפני סיכון של פיטורים ואובדן הכנסה.

חברות יוכלו לצמצם באופן זמני את שעות העובדים או להשעות כליל את העבודה, כאשר המדינה מספקת הבטחת הכנסה בגין השעות שלא עבדו.

העצמאים יקבלו החלפת הכנסה למצב החירום הנוכחי. זה מאפשר לאנשים להמשיך לשלם את שכר הדירה, את החשבונות ואת קניות המזון שלהם ומסייע לספק יציבות נחוצה לכלכלה.

מדובר בסבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש השביעי למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים, שהיו באחריות המעסיקים. כך כולם מוגנים כלכלית: העובדים אינם מפוטרים ואינם יוצאים לחל"ת (כינוי מכובס לפיטורים), המעסיקים אינם מאבדים את כוח העבודה החיוני ואינם מפסידים כסף, נפילת הביקושים נמנעת והעמקת המיתון נבלמת. רוב הממשלות נקטו עוד אמצעים, כמו סבסוד שכר דירה פרטי ומסחרי, מטפלות לפעוטות, ועוד.

התוצאה המיידית היא תחושת יציבות ואמון בממשלות החברות באיחוד, ושיעורי אבטלה נמוכים יחסית.

באיחוד האירופי ניתן סבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש ה-7 למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים. כך כולם מוגנים

בישראל שיעור האבטלה בסוף דצמבר עלה לכ-13.7%, כ-566 אלף מובטלים, ועל תחושת היציבות והאמון בממשלה אין מה לדבר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 842 מילים
עודכן לפני 40 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה