הממשלה לא תדון ביום א' בתקציב ובמינוי מפכ"ל

בג"צ הודיע למדינה כי עליה "לפעול במהירות למינוי מפכ"ל", אבל הנושא לא מופיע בלו"ז ישיבת הממשלה הקרובה ● כ"ץ הבטיח לגנץ לזרז את תקציב המדינה - אבל גם התקציב לא נמצא בלו"ז ● מנדלבליט לבג"צ: מתנגד להתערבות שיפוטית בחוק הלאום ● משרד הבריאות הפתיע את קופות החולים: תוך חודשיים יגיעו חיסונים לשני מיליון ישראלים ● ירדן מודיעה בעקבות בחירתו של ביידן: נחדש את השיחות ושיתוף הפעולה עם ישראל

בנימין נתניהו ואריה דרעי בישיבת ממשלה, ארכיון, 2017 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
Israeli prime minister Benjamin Netanyahu and Interior Affairs Minister Aryeh Deri attend the weekly government meeting at the PM's office in Jerusalem, on December 3, 2017. Photo by Marc Israel Sellem/POOL *** Local Caption *** ישיבת ממשלה בנימין נתניהו ביבי אריה דרעי
07:02 עריכה

מיקי זוהר אמר הלילה בכאן 11 כי הגיע לסיכום עם דני דנון, דוד ביטן וחיים כץ, ובימים הקרובים יתמנה ליו"ר הליכוד העולמי.

07:05 עריכה

על פי הערכות במשרד הבריאות ימליצו לא להמשיך את פיילוט הקניונים שמסתיים ביום ראשון, עקב ההתקהלויות והתורים והעלייה הכללית במספר החולים בכל הארץ.

פתיחת קניון איילון 27.11 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
דוחק צפיפות ותורים בפתיחת קניון איילון (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

לפי הדיווח בחדשות כאן, במשרד מעוניינים להשאיר את מערכת החינוך פתוחה, ואומרים כי לא ניתן לפתוח אותם במקביל.

07:12 עריכה

ברשת ב׳ מדווחים כי נתניהו מתכנן הצעת פשרה – הוא יהיה מוכן לאשר את התקציב ל-2021 עד לסוף ינואר. בכחול לבן אומרים שהם לא מאמינים לנתניהו, ואם הדבר לא יעוגן בחקיקה אין שום סיכוי למהלך.

07:19 עריכה

יואב גלנט ברשת ב׳: ״ההצעה החדשה בנוגע לתקציב היא רצינית ואני מקווה שנעביר תקציב. כחול לבן מתייחסים לתקציב כמו כלי פוליטי. צריך להגיע להסכמות. ״אני אף פעם לא ראיתי דבר כזה״, אמר גלנט. ״היינו שותפים שוווים ולמרות זאת נכנסו לממשלה שיווויונית עם רוטציה וכל הדרך יש דקירות מהצד״.

גלנט סיכם ״במקום להשפיל מבט – לכל אורך הדרך כחול לבן דוקרים את הממשלה״.

גלנט הוסיף: ״לא מסכים שהתקציב זה ההחלטה הכי חשובה. מה הם עשו? אנחנו נכנסו לפתור בעיה. תעבירו את תקציב 2020״.

גלנט לא חושש מעלייה בתחלואה עקב פתיחת חטיבות הביניים ביום ראשון, לטענתו מערכת החינוך היא שיקוף של הסביבה ולא מוקד הדבקה.

07:21 עריכה

השרה מירב כהן לא אופטימית בנוגע לסיכויי הממשלה. בראיון בגלי צה״ל היא אמרה "אני מכבדת את מוסד ראש הממשלה, אבל קשה לי למצוא בנאום מילה אחת של אמת. הכל היה שם פייק אחד גדול – הוא מישיר מבט למצלמה ומדבר על אחדות, אבל פועל במו ידיו לפירוק הממשלה".  כהן הוסיפה "זה די גמור. אני לא רואה את רה"מ אפילו בכיוון של להביא תקציב. נלך עם זה עד הסוף", הוסיפה.

07:26 עריכה

מנסור עבאס: מקווה שהמשותפת לא תתפרק. יו״ר סיעת רע״ם אמר ברשת ב׳ שההצבעה אתמול הייתה עקרונית, ושאין היתכנות לשינוי משמעותי – ראש הממשלה יישאר נתניהו אולי עם בנט. ״ב-7 המערכות האחרונות קיווינו להחליף אותו וזה לא קרה", הוא אומר.

חברי הכנסת של הרשימה המשותפת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
ימים שלא ישובו? חברי הכנסת של הרשימה המשותפת חוגגים שיא של 15 מנדטים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

עבאס אמר שלא היה דיון עם נתניהו או הבטחה למשהו לגבי ההצבעה אתמול, מעבר למה שהבטיח נתניהו בוועדה למיגור האלימות בחברה הערבית אליה הגיע.

מאוחר יותר הוסיף עבאס ב-103fm:

"אני רוצה להשיג למגזר הערבי דברים שעד היום לא השגנו – מנכ"לים וסמנכ"לים בשירות הציבורי. הפרגמטיזם שלי הוא מציאותי. לא הימין ולא המרכז-שמאל לא בשלים להכניס אותנו לממשלה. פעמיים המלצנו על גנץ וקיבלנו ממשלת נתניהו".

07:36 עריכה

מיקי זוהר בגלי צה״ל: "אנחנו מעוניינים להעביר מיד את תקציב 2020 בכנסת ואת תקציב 2021 בממשלה. תקציב 2021 יגיע לכנסת, ננסה להעביר אותו בהקדם האפשרי. כחול לבן צריכים להפסיק לעסוק בגחמות של גנץ להיות ראש ממשלה ולהתמקד באיך עושים את הדבר הנכון עבור אזרחי ישראל. אנחנו רוצים להעביר את תקציב 2021, אבל באופן הנכון ובצורה מקצועית – לא בצורה שמתאימה לגחמות הפוליטיות של כחול לבן״.

זוהר אמר: ״נעשה הכל כדי למנוע את הבחירות הללו, אבל צריך לשאול בעניין הזה את כחול לבן שמובילים לפיזור הכנסת. הדברים תלויים בעיקר בהם".

זוהר ציין שהם משתפים פעולה עם המשותפת רק בנושאים הקשורים לחברה הערבית. שזה מותר כנראה.

08:14 עריכה

נתניהו בעיקרי המסר שלו מאתמול: הכל זה גנץ.

08:31 עריכה

בצלאל סמוטריץ׳ מקשר בין מינוי פרקליט המדינה למקרים של פגיעות מיניות של צעירים.

08:34 עריכה

ח״כ אוסנת מארק התראיינה לגלי צה״ל ואמרה על הקביעה של גנץ שנתניהו משקר שהוא גם שיקר מכיוון שהוא הבטיח למצביעיו שלא יישב עם נתניהו ובכל זאת ישב איתו.

מארק הוסיפה:

08:46 עריכה

עידן רול מיש עתיד על כחול לבן:

09:09 עריכה

שר החקלאות: נתניהו מאבד את הזכות המוסרית.

09:11 עריכה

הרשימה המשותפת בגינוי רשמי להיעדרות של חברי רע"מ מההצבעה אתמול על פיזור הכנסת: "רואים בכך נסיגה מהמחויבות של הרשימה כלפי בוחריה, פגיעה באחדות והחלשת הפעילות המשותפת והאחידה".

09:21 עריכה

בשעות הקרובות ינחתו כמה מאות עולים באתיופיה בתב״ג. ח״כ יברקן יהיה שם ובינתיים הוא מסביר את מהלכיו הפוליטיים. לדבריו באתר סרוגים "לפני שמונה חודשים, כשדרשתי שהעלייה מאתיופיה לישראל תימשך, אנשים צחקו עליי, וזאת אחת הסיבות שעזבתי את כחול לבן ועברתי לליכוד".

יברקן הוסיף: "ההסכם ביני לבין ראש הממשלה לפני הבחירות היה נראה מופרך בעיני אחרים, והנה כשמאמינים בשליחות ציבורית זה מתממש, ובשנה הבאה ייכנסו עוד 4,000 איש".

09:27 עריכה

גל״צ: יאיר לפיד מבטיח כי בשנת 2021 יהיו פריימריז פתוחים ביש עתיד והוא מאמין שהוא ינצח. ״לא נתחיל עכשיו לעסוק בשינוי המפלגה ובבחירות״, אמר.

לפיד אמר "לא אנחנו הפלנו את הממשלה, מי שהפיל אותה זה אנשי המחאה. אי אפשר יותר להגיד שמחאות לא משנות כלום".

על ימינה אמר לפיד "עד היום הפעמים היחידות שימינה לא הלכו עם נתניהו היה כשהוא לא קרא להם. לא יודע איך יעמוד בלחץ הפנימי ללכת לנתניהו".

ימינה אמרו בתגובה: "מוטב היה אם יאיר לפיד היה מצליח לשים את האגו בצד, לחדול מהמאבק הפוליטי על כיסא ראשות הממשלה ולנהל מאבק אמיתי עבור עם ישראל השרוי במשבר מהחמורים שידענו. ימינה תמשיך לעסוק רק במה שחשוב באמת: קורונה, כלכלה ואיחוד העם"

על כך אמר לפיד: שמתי את האגו שלי בצד הרבה יותר מכל אחד אחר בשנה האחרונה.

09:35 עריכה

יעקב ליצמן האשים בגלי צה״ל את כחול לבן בכך לא קיימו את ההסכם הקואליציוני בנוגע לחוק הגיוס.

ליצמן אמר שהוא מניח שימשיך להיות בלוק שלהם עם נתניהו ואם הוא יבקש הם יכנסו אליו. ליצמן אמר שלא יישב עם לפיד.

10:07 עריכה

עמיר פרץ מאשר לראשונה: אתמודד על נשיאות המדינה.

10:21 עריכה

עולים הגיעו לנתב״ג והתקבלו בטקס בטקס במעמד ראש הממשלה ושר הבטחון.

10:47 עריכה

נתניהו קיבל את העולים החדשים מאתיופיה בנתב״ג:

 

גנץ:

אשכנזי:

פנינה תמנו-שטה הגיעה יחד עם העולים במטוס:

אלון שוטסר:

 

דוד ביטן:

11:25 עריכה

נאום נתניהו בטקס בנתב״ג:

"אני לא זוכר שהתרגשתי כך כבר הרבה שנים, ממראה ציוני כל כך מזוקק, שמבטא את כל המשמעות שלנו. רעייתי שרה ואני עמדנו שם עם דמעות בעיניים במעמד קבלת הפנים, כשרואים את העולים, אחינו יהודי אתיופיה יורדים מהמטוס עם סלים – כמו שאנחנו זוכרים, כמו שאני זוכר מילדותי – יורדים, נוגעים בקרקע, ארץ ישראל. האמא מנשקת את האדמה ונושאת תינוקת שקוראים לה ירושלים, ועוד תינוקת שקוראים לה אסתר. אסתר וירושלים, באות לירושלים – זו המהות של הסיפור היהודי, זו המהות של הסיפור הציוני.

לכן, אנחנו, אחינו ואחיותינו היקרים, עולי אתיופיה, אנחנו כל כך נרגשים לקבל אתכם כאן, ברוכים הבאים לארץ ישראל, ברוכים הבאים למדינת ישראל.

אתם הגעתם בטיסה ישירה מגונדר – הורים וילדים. ראיתי תמונות שלכם מחזיקים תמונות של קרובים שלכם כאן בארץ, שאתם מייחלים לראותם, והם מייחלים לראותכם – ועכשיו בא האיחוד המשפחתי הנפלא הזה. אתם המתנתם זמן רב להתגשמות החלום, והיום הוא מתגשם".

עוד הוסיף ראש הממשלה נתניהו:

במגעים שאני מקיים, יחד עם המטה לביטחון לאומי, עם ממשלת סודאן, מגעים לנורמליזציה ושלום, אני ביקשתי לאפשר לבני המשפחות להגיע לאתרים בסודאן, ששם נספו יקיריהם. אנחנו מתקדמים במהלכים הללו.

במקביל, שלחתי את סגן השר לביטחון הפנים, גדי יברקן לאפריקה, גם לקדם את הנושאים האלה, ונושאים אחרים, וגם לקדם את החזרתו של אברה מנגיסטו יקירנו. אנחנו לא נרפה עד שנחזיר את אברה ואת כל השבויים והנעדרים שלנו הביתה".

 

בנימין ושרה נתניהו מקבלים עולים מאתיופיה בנתב״ג (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
נתניהו קיבל את פני העולים בנתב״ג (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
בנימין ושרה נתניהו מקבלים עולים מאתיופיה בנתב״ג (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
ראש הממשלה ורעייתו יחד עם גדי יברקן מקבלים עולים מאתיופיה בנתב״ג (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
11:41 עריכה

הליכוד משתף את דברי מתן כהנא וקובע: בנט הוא ליברמן ושותף עם לפיד ומרצ.

11:45 עריכה

גם מירי רגב נרגשת להגעת העולים מאתיופיה:

11:59 עריכה

השר יזהר שי אומר שוב בפירוש כי יתמכו באי אמון קונסרוקטיבי:

12:12 עריכה

קמפיין רשתי עושה שימוש בתחקיר שפרסמנו על רדיפת התובעת במשפטי נתניהו.

מי מנסה לחסל את התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן-ארי❓התחקיר שהם לא רוצים שתראו…שתפו עכשיו כדי שכולם ידעו את האמת❗

Posted by ‎אחריות לאומית‎ on Thursday, December 3, 2020

12:14 עריכה

ב-ynet מפרסמים: כחול-לבן תעלה היום חוק לצמצום מימון מפלגות ולהגבלת "פייק ניוז". גנץ אמר כי אינו מתחרט על כניסתו לממשלה ולדבריו "מעדיף לאכול בעצמי את החרא מאשר שאזרחי ישראל יאכלו חרא". גנץ הורה לנסות לקבוע בחירות בסוף פברואר: "ייתכן שיהיו שני ימי בחירות, צריך לצמצם עלויות".

12:45 עריכה

מרב מיכאלי מגיבה להודעת עמיר פרץ:

13:07 עריכה

ניר ברקת בפוסט שמוקדש לחברו שנפצע קשה במלחמת לבנון הראשונה.

13:13 עריכה

יפעת שאשא-ביטון עוד לא מפזרת את מסך הערפל:

13:23 עריכה

פגישה/ חצי פגישה? בישראל היום פורסם שגנץ ונתניהו נפגשו בסודיות בטרקלין שאגאל בנתב״ג ל-15 דקות.

אטילה מ-ynet טוען שלא היו יותר מכמה דקות באותו המתחם ולא ידוע לו על משהו רציני.

ראש הדסק הפוליטי בכאן טוען: לא נפגשו בכלל.

13:25 עריכה

אהוד ברק בטח קם וראה שתומכי נתניהו כועסים על בדיקת העובדות שעושים לו אז הוא החליט להצטרף:

13:38 עריכה

הלמ״ס: ממרץ עד אוקטובר השנה נפטרו 2,586 ישראלים יותר מאשר בחודשים אלו בשנת 2019, כלומר עלייה ב-9% בשיעור הנפטרים. בלשכה אמרו כי ההבדל המשמעותי בין השנים הוא בחודשים אוגוסט-אוקטובר, אז נפטרו בישראל 2,207 חולי קורונה, 960 מהם רק בחודש אוקטובר.

13:53 עריכה

עיסאווי פריג׳ מגיב לדברים שאמר יאיר גולן הבוקר שפורסמו בארץ:

הציטוט המלא:

"מרצ מתעקשת להישאר מפלגה קטנה, בדלנית וטהרנית. אין בה אנרגיות, אין בה תאווה לשלטון, או להיות חלק מהשלטון. יש בה כוחות שמנסים לגרור אותה לכיוונים של מפלגה יהודית־ערבית. את הכוחות האלה חייבים להרגיע, להשתיק ולדכא. זה מה שאני אעשה בכל הכוח בחודשים הקרובים".

גולן אמר שהוא מתכוון להתמודד על ראשות התנועה אם ייערכו פריימריז.

גולן פרסם סטטוס ארוך בנוגע לפניה של מרצ אולם ללא אמירה קונקרטית:

מרצ נולדה ועוצבה במציאות פוליטית שונה לחלוטין מזו של ימינו. מאז קום המדינה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, תמיד היתה בישראל…

Posted by ‎Yair Golan – יאיר גולן‎ on Thursday, December 3, 2020

14:08 עריכה

מח״ש סגרה את תיק הירי בילד בעיסאוויה:

14:22 עריכה

הפרקליטות טוענת כי מסמכים שצוות ההגנה של נתניהו ביקש כבר נמצאים בידיהם.

14:30 עריכה

ב-N12 מפרסמים ראיון של עמיר פרץ מלפני שנה בו התחייב לא לרוץ לנשיאות.

פרץ מבטיח בראיון גם שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה. לדבריו ״יש לי יותר סיכוי להיות שר האוצר״.

14:36 עריכה

יובל שטייניץ מחזיק צ׳ק ממש גדול או שהוא נורא קטן:

15:49 עריכה

במשרד הבריאות ובכחול לבן דורשים, כל אחד מסיבותיו שלו, לכנס את קבינט הקורונה – אבל נתניהו אינו מכנס את הקבינט כבר 10 ימים, מאז תחילת השבוע שעבר.

אתר ynet ציטט שרים בקבינט שאמרו כי "בשל המשבר הפוליטי והברוגז בין נתניהו ליו"ר בכחול לבן בני גנץ – הטיפול בנושא הקורונה נמצא בקיפאון. זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה לא לכנס את הקבינט מסיבות פוליטיות ואי אפשר לקבל החלטות למרות שמספרי התחלואה עולים"

במשרד הבריאות מעוניינים לכנס את הקבינט כדי להחליט על סגירת הקניונים בתום הפיילוט. סגן שר הבריאות יואב קיש אמר הבוקר כי פרט לסגירת הקניונים יש לשקול גם סגירת חנויות רחוב. ואילו שרי כחול לבן ושר האוצר ישראל כץ רוצים לכנס את הקבינט מסיבה הפוכה: הם מתנגדים לסגירת החנויות ותומכים בהמשך הפיילוט ובהשארת הקניונים פתוחים.

שרים בקבינט דורשים לכנס אותו גם כדי לדון בצעדים אפשריים להידוק המגבלות בחנוכה כדי למנוע התכנסויות משפחתיות ומסיבות: עוצר לילי; הגדלת מספר הערים שעליהן יוטל סגר; סגר לילי ביישובים אדומים שאינם בסגר וסגר ביישובים כתומים בנוסף על הסגרים ביישובים האדומים, וכן הגדלת הקנסות על הפרת הוראות הקורונה, דרישה שלה החרדים מתנגדים בחריפות.

שר המדע יזהר שי, החבר בקבינט הקורונה, אמר: "אני מודאג מאוד מהתחלואה המתגברת ואני מצפה שקבינט הקורונה יתכנס בהקדם האפשרי".

מי שכן מתכנסת היא ועדת השרים לענייני אזור מוגבל, שהתכנסה אתמול כדי להחליט על הטלה והארכה של סגר על 10 יישובים אדומים, כולם ערביים. הוועדה לקחה לעצמה מעט מסמכויות קבינט הקורונה ואישרה את ההחלטה, שבינתיים מקובלת על כולם, לפיה מערכת החינוך תישאר פתוחה במתכונת שהיא פתוחה כיום, בתוספת כיתות ז'-ט שייפתחו בשבוע הבא למספר ימים בשבוע.

שר המדע יזהר שי, החבר בקבינט הקורונה, אמר: "אני מודאג מאוד מהתחלואה המתגברת ואני מצפה שקבינט הקורונה יתכנס בהקדם האפשרי".

יזהר שי (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
יזהר שי (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

 

16:06 עריכה

יום אחרי שהצביע בעד פיזור הכנסת ואיפשר להקדמת הבחירות לעבור בקריאה טרומית, שר הביטחון גנץ ממשיך בתפקידו ונפגש עם עמיתו האיטלקי. האיטלקים, יש לאמר, רגילים לסחרחורת פוליטית מהסוג שנראה כיום בישראל ואולי מזדעזעים ממנה עוד פחות מאתנו:

16:08 עריכה

שר החינוך יואב גלנט מביא בשורה לתלמידי ישראל: הם ילמדו עוד פחות.

16:12 עריכה

יו"ר מרצ, יואב גלנט, מזכיר לישראלים על קצת מהמתרחש רחוק מעין המצלמות, מעבר לקו הירוק:

16:46 עריכה

17:15 עריכה

יו"ר תל"ם, משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט "שותפים במהלך" שיוזמת "קבוצת אנשים מוכרים שעוסקים בייעוץ אסטרטגי ונמצאים בזירה הפוליטית שנים רבות", להקמת מפלגת מרכז חדשה בראשות שני הרמטכ"לים לשעבר יחד שתהיה "מחויבת להחלפת נתניהו". כך נטען בידיעה באתר ynet. 

קבוצת היועצים האסטרטגיים ערכה סקרים כדי לבדוק מה הן האלטרנטיבות השלטוניות שיכולות למשוך קולות אליהם קולות מהימין, ולפי הבדיקה, הצירוף של יעלון ואייזנקוט יהיה האטרקטיבי ביותר. הקבוצה בדקה גם את האפשרות שיפעת שאשא ביטון, מירב בן ארי ומובילי ההפגנות נגד נתניהו יהיו שותפים למיזם החדש. לפי סקר שהקבוצה הזמינה מחברת הסקרים קמיל פוקס, מפלגה כזאת תקבל 16 מנדטים, ש-3 מהם יבואו מימינה של נפתלי בנט ובכך יורידו את כוחו של גוש הימין מ-65 ל-62 מנדטים. שאר המנדטים יבואו על חשבון כחול לבן, יש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ.

עם זאת, בקבוצה אומרים כי הניסיון של יעלון ושל יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, להחליף את נתניהו עוד בכנסת הנוכחית באמצעות "הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבית" מעכב את הקמת המפלגה החדשה, אף כי לדבריהם  "אין יכולת פרלמנטרית למהלך שכזה".

גדי אייזנקוט מקבל תואר דוקטור לשם כבוד במרכז הבינתחומי בהרצליה (צילום: שלום ירושלמי)
גדי אייזנקוט מקבל תואר דוקטור לשם כבוד במרכז הבינתחומי בהרצליה (צילום: שלום ירושלמי)
17:46 עריכה

לפחות לילדי הגן וכיתות א' וב' תהיה מסגרת בחנוכה:

17:48 עריכה

אחרי שראש הממשלה החליפי, בני גנץ, העביר את ההצעה לפיזור הכנסת בקריאה טרומית ואיים שאם לא יוגש תקציב בהקדם הכנסת תפוזר – שר האוצר כץ רוצה להראות לו התקדמות בדרך לתקציב:

17:50 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, מזהיר מהצירוף של שפעת וקורונה (למרות שלפי נתוני משרדו השפעת כמעט נעלמה) ודורש לסגור עסקים – אבל לא את בתי הספר:

 

17:58 עריכה

המומחים מאשרים את הבטחותיו של ראש הממשלה נתניהו, לפיהן החיסון נגד קורונה יתחיל להגיע לישראל בינואר:

18:13 עריכה

שר האוצר ישראל ישראל כ"ץ ייפגש ביום ראשון בערב עם ראש הממשלה החלופי בני גנץ ויציג לו תוכנית מהירה של תקציב המדינה לשנים 2020-2021 – אבל התוכנית כנראה לא תהיה מהירה יותר מזאת שהציג עד עכשיו ולכן לא תמנע את פיזור הכנסת והקדמת הבחירות לתחילת 2021. כך מדווח הערב העיתון והאתר "גלובס".

לאחר נאומו של גנץ שלשום שבו איים להפיל את הממשלה אם לא יועבר תקציב – ועוד לפני ההצבעה אתמול שבה מימש את האיום, צייץ כ"ץ תוכנית לפיה יאשר את תקציב 2020 בממשלה עד יום רביעי הבא (9.12) ובכנסת עד ה-23.12, ואת תקציב 2021 תוך שבועיים – עד ה-17.12 בממשלה ועד פברואר 2021 בכנסת.

אלא שבכחול לבן לא הביעו שביעות רצון ודרשו לקצר את לוחות הזמנים המתוכננים. מקורבי שר האוצר מסרו הערב לגלובס כי "סיימנו באוצר להכין את תקציב המדינה וחוקי ההסדרים והרפורמות. הצגנו אותם בפני רה"מ והשר כ"ץ אמר שיהיה מוכן להציג בפני גנץ. היום נוצר הקשר וסוכם הדדית על קיום פגישת העידכון ביום ראשון", והעריכו כי התוכנית שכץ יציע לגנץ תהיה דומה לזו שהציג בציוץ ולא מהירה יותר בצורה משמעותית.

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
18:14 עריכה

18:15 עריכה

השרה מירי רגב מפרסמת טריילר לחג החנוכה:

18:17 עריכה

חברת הכנסת וועדת הקורונה יוליה מלינובסקי, שבדרך כלל תומכת בגישה מקלה ביחס למגפה, זועמת על לוויה צפופה שערכו חרדים בניגוד להוראות (עם מסכות ובשטח פתוח):

18:26 עריכה

נתניהו מבקש מבית המשפט לבטל את כתב האישום נגדו. בפרקליטות לא ששים לכך:

18:34 עריכה

עופר שלח מודאג. ותוקף – לא ברור לגמרי את מי:

18:45 עריכה

למרות העלייה בהדבקה, סגירת הקניונים, הארכת המגבלות על המשק והעוצר הלילי בחנוכה: הרמטכ"ל התחרט על הכוונה להטיל עוצר יציאות על חיילי צה"ל:

 

19:21 עריכה

19:27 עריכה

שר התעשייה, המסחר והתיירות של בחריין, זאיד בן רשיד אל-זיאני, אמר היום (חמישי) שמדינתו לא תבצע הבחנה בין מוצרים מישראל לבין מוצרים מההתנחלויות ותתייחס לכל המוצרים הללו כישראלים. השר צוטט ברוייטרס כאומר: "נתייחס להכל כמוצרים ישראליים. אין לנו שום בעיה עם תיוג או מקור".

מדובר בהחלטה חריגה מאוד עבור מדינה ערבית – גם אירופה וארצות הברית מבצעות הבחנה בין תוצרת ישראלית שמקורה בתוך שטחה הרשמי של המדינה ובין תוצרת משטחי יהודה ושומרון שמעבר לקו הירוק, שאף מדינה בעולם לא הכירה בהם כחלק מישראל (וגם ישראל עצמה לא).

אל-זיאני אמר כי "במנאמה בירת בחריין התקיימה ועידת השלום שבה הוצגה התוכנית הכלכלית לאיזור, וחלק ניכר בה נועד לשפר את רמת החיים של משקי הבית הפלשתינים, מתוך הבנה כי זה תנאי הכרחי להגיע לשלום אמיתי".

אל זיאני העריך כי הטיסות הישירות לנוסעים ולמטען יחלו באופן סדיר בתחילת 2021. לדבריו: "חברת התעופה הלאומית של בחריין שהוא עומד בראשה, כבר מתכוננת למספר רב של טיסות כאלה, כמו גם לקו אניות מטען שיצאו מבחריין לנמלי ישראל".

שר החוץ של בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני, בבירת סעודיה ריאד, 10 בדצמבר 2019 (צילום: Amr Nabil, AP)
שר החוץ של בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני, בבירת סעודיה ריאד, 10 בדצמבר 2019 (צילום: Amr Nabil, AP)
19:53 עריכה

החיסונים יגיעו לישראל בקצב גבוה מכפי שחשבו עד כה, וההערכה החדשה היא שכבר בחורף הקרוב – במהלך ינואר ופברואר – יגיעו ארבעה מיליון חיסונים שיספיקו כדי לחסן שני מיליון בני אדם – כלומר, כל אוכלוסיית המבוגרים ועובדי מערכת הבריאות. כך התגלה בדיון שהתקיים היום בין נציגי קופות החולים למשרד הבריאות בנושא חיסוני הקורונה.

לפי המידע שקיבלו קופות החולים, החיסונים במשלוח הראשון יגיעו בשתי פעימות ובכל פעימה יתקבלו שני מיליון מנות חיסון. המשלוח עשוי להגיע לישראל כבר בסוף דצמבר או בתחילת ינואר. זאת, בהמשך למבצע החיסון שיחל בבריטניה בשבוע הבא, ובהתאם להתקדמות באישור הרגולטורי. החיסונים הראשונים שיגיעו יהיו של חברת "פייזר".

בשלב הזה עדיין לא נקבעה החלוקה בין הקופות, אך סביר שהיא תיעשה באופן יחסי לגודל הקופות, מהגדולה לקטנה: כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית.

אילוסטרציה (צילום: demaerre/istockphoto)
אילוסטרציה (צילום: demaerre/istockphoto)
20:00 עריכה

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש הערב (חמישי) לבג"ץ את תגובתו ל-15 העתירות שהוגשו נגד "חוק הלאום". בתגובתו הבהיר היועץ את התנגדותו להתערבות של בית המשפט בחוק, שלדבריו "מעמיד פרק נוסף בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל". עמדתו של מנדלבליט היא כי העתירות לא מצדיקות את המהלך חסר התקדים של ביטול חוק יסוד.

עוד הבהיר היועץ כי לשיטתו "חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך הוא נושא מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".

העתירות התייחסו בין היתר לסעיף 7 בחוק הלאום, לפיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". זהו הסעיף הבעייתי ביותר בחוק, שכן בעוד רוב סעיפיו הם בעלי אופי הצהרתי, סעיף זה עשוי להצדיק מדיניות של הפלייה בדיוק ובהקצאת קרקעות לרעת מי שאינם יהודים.

למרות זאת, בתגובת היועמ"ש, שהוגשה על ידי ראש מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן ועו"ד רן רוזנברג, נטען כי לא כך יש לקרוא את הסעיף. מנדלבליט סבור כי חוק הלאום לא גובר על הזכות לשוויון, שאמנם אינה מופיעה מפורשות בחוק יסוד, אך הלכות בית המשפט עיגנו אותה כזכות חוקתית מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

"פרשנותו החוקתית הנכונה של סעיף 7 לחוק-יסוד: הלאום חייבת להיעשות לצד הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולא כהוראה חוקתית העומדת בבדידותה", נכתב בהחלטת היועץ.

לפיכך, טוענת המדינה כי "המסקנות המתבקשות הן – לכל הפחות – שתיים: ראשית, פרשנותו של סעיף 7 לחוק יסוד: הלאום מנקודת מבט רחבה, אינה מלמדת על פגיעתו בזכות החוקתית לשוויון. שנית, סעיף 7 לחוק אינו כולל בתכניו היתר להקמת יישובים נפרדים ליהודים, שלא יתירו קבלתם של מי שאינם יהודיים, בשם הכרה בהתיישבות היהודית כערך לאומי".

מנדלבליט הוסיף כי "כמו כן, ומבלי למצות הדוגמאות, סעיף 7 אינו מתיר לקבוע (למשל) כי בכוח רשויות המדינה להעניק תמריצים רק עבור אזרחים יהודים שיעברו לצפונה של המדינה, מבלי להעניק תמריצים אלו לאזרחים שאינם יהודים שיעברו צפונה".

הפגנה של העדה הדרוזית מול הכנסת בירושלים נגד חוק הלאום, ב-15 באוקטובר 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הפגנה של העדה הדרוזית מול הכנסת בירושלים נגד חוק הלאום, ב-15 באוקטובר 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
20:27 עריכה

ראש הממשלה נתניהו הוציא תגובה חריפה במיוחד להודעת הפרקליטות, השוללת מכל וכל את בקשתו לביטול כתב האישום נגדו.

20:38 עריכה

בית המשפט הגבוה לצדק הוציא הערב  צו שמורה לממשלה "לפעול להבאתו של מועמד לתפקיד המפכ"ל בפני הוועדה המייעצת לממשלה לעניין מינויים לתפקידים בכירים, במהירות הראויה". לא מדובר על צו על תנאי, שמורה לממשלה לנמק את עמדתה, אלא בצו שיפוטי שמורה למדינה לפעול. הצו, שניתן במסגרת עתירה של תנועת אומ"ץ, לא קוצב לממשלה מסגרת זמנים.

בפתח הדיון היום קיבלו השופטים את הסכמת הצדדים לקיים את הדיון כאילו יצא צו על תנאי, ומכיוון שהן העותרים והן נציגי היועץ, שייצגו את הממשלה, הסכימו להוצאת צו מוחלט, הדיון נמשך עשר דקות בלבד. כעת הודיעו השופטים על הוצאת הצו בפועל.

בשבוע שעבר הודיע מנדלבליט לבג"ץ כי הוא תומך בהוצאת צו על תנאי, שיחייב את השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה להביא "במהירות הראויה" מועמד בפני הוועדה למינוי בכירים. זאת לאחר שלמשטרה לא מונה מפכ"ל קבוע מאז דצמבר 2018.

הסיבה לעיכוב המינויים הבכירים היא שבהסכם הקואליציוני נקבע כי תוקם ועדה שתבחן את דרכי המינוי של בכירים שזקוקים לאישור הממשלה. כחול לבן נמנעת מלהקים את הוועדה, בטענה שהליכוד מעוניין להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים מקצועיים. בינתיים, הממשלה לא דנה במינויים אלה כמעט ללא יוצא מן הכלל. למשטרה לא מונה מפכ"ל קבוע מאז דצמבר 2018.

 

20:40 עריכה

 

20:54 עריכה

הליכוד שומרת על כוחה ונשאר עם 30 מנדטים, ימינה מקבלת 21 מנדטים, ויש עתיד מקבלת 17 מנדטים. כך עולה מסקר שערך הערב מכון מנו-גבע ופורסם בחדשות ערוץ 12.

לפי הסקר, הרשימה המשותפת זוכה ל-12 מנדטים, ירידה של שלושה מנדטים ביחס לכוחה בכנסת הנוכחית – וזאת בהערכה שעד הבחירות היא לא תתפרק. ש"ס ויהדות התורה שומרות על כוחן ומקבלות 8 מנדטים כל אחת. כחול לבן מתחזקת במנדט אחד לעומת הסקר הקודם שביצע המכון ומקבלת 10 מנדטים.

ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן שנחלשת במנדט אחד ומקבלת 7 מנדטים ומרצ שמתחזקת במנדט אחד לעומת הסקר הקודם, וזוכה גם היא ל-7 מנדטים.

הסקר בדק גם מה יקרה אם כחול לבן ויש עתיד יתאחדו מחדש והפעם בראשות יאיר לפיד. לפי הסקר, המפלגה תקבל 25 מנדטים, שני מנדטים פחות מבתרחיש שבו הם ירוצו בנפרד ו-8 מנדטים פחות מכוחם בכנסת הנוכחית. הליכוד, בתרחיש כזה, עולה ל-31 מנדטים וימינה – ל-22 מנדטים.

עוד בדק הסקר מה יקרה אם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ירוץ כמקום 2 של לפיד ביש עתיד. בתרחיש כזה, לפי הסקר, יש עתיד אמורה לקבל 21 מנדטים, ואילו כחול לבן תקבל שבעה מנדטים בלבד. ריצתו של חולדאי לא תשפיע, לפי הסקר, על הליכוד, ימינה ומפלגות אחרות.

33% מהנשאלים ענו כי נתניהו הוא המועמד המתאים ביותר לכהן כראש הממשלה. 18% אמרו כי המתאים ביותר הוא יו"ר ימינה נפתלי בנט. רק 13% אמרו שלפיד מתאים לכהן בתפקיד ורק 7% עדיין מעדיפים את גנץ. כל זאת, למרות ש-40% מהנשאלים מאמינים שראש הממשלה נתניהו הוא האשם בפירוק המסתמן של הממשלה וההליכה לבחירות ורק 20% חושבים שגנץ אחראי. 25% מהנשאלים חושבים ששניהם אחראים באותה מידה.

כמו בכל הסקרים האחרונים, העבודה, גשר, דרך ארץ והבית היהודי אינן עוברות את אחוז החסימה.

21:29 עריכה

כמדי יום חמישי בחודשים האחרונים, מקיימים ארגוני המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הפגנות ברחבי הארץ, מעין "מופע חימום" לקראת ההפגנות הגדולות שמתקיימות במוצ"ש.

בין השאר, מתקיימת  "צעדת התקווה" בגוש דן שבה נושאים המפגינים דגמי ענק של צוללות. בהפגנה משתתפים כ-150 פעילים, הצועדים מקניון גבעתיים לכיכר אורדע שברמת גן, ונושאים איתם דגמי ענק של צוללות, שעליהן כתוב בין היתר "אח"י גרוע" ו"פגיעה בביטחון המדינה". ברמת גן הושלכה לעבר הצועדים ביצה מאחד הבניינים. כוחות משטרה חוסמים צירי תנועה מרכזיים כדי לאבטח את ההפגנה. בהמשך צפויה צעדה נוספת גם ברחובות תל אביב.

במקביל, תומכי ונתניהו קיימו הערב הפגנה בעד רה"מ, ונשאו שלט ענק עם הכיתוב "שמאלנים בוגדים". שלט נוסף בהפגנה מתייחס לסדי בן שטרית, שהשווה בין נתניהו להיטלר, ועליו נכתב "סדי, שיעטפו אותך בשחור".

מתנועת הדגלים השחורים נמסר "קמפיין הבחירות של נתניהו יוצא לדרך. ההסתה, האלימות, הדם ברחובות – הכל חלק מתוכנית נתניהו להימלט מהדין. למען מדינת ישראל, חייבים להחליף את נתניהו".

מפגינים נגד נתניהו וגנץ בראש העין (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
מפגינים נגד נתניהו וגנץ בראש העין (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
22:04 עריכה

יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר, מצליח בתנועה סיבובית וירטואוזית לייחס לנתניהו את ההישג של הגעת החיסונים לישראל ולהציג את האופוזיציה כחסרת אחריות ביד השנייה:

22:15 עריכה

יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, הודה הערב כי אינו יודע אם מספר 2 שלו כרגע, משה (בוגי) יעלון, יישאר ברשימתו. כך פורסם באתר ynet כתגובה לחשיפת האתר לפיה בוגי משתתף במגעים להקמת מפלגה חדשה יחד עם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט.

לפיד נשאל בריאיון בחדשות קשת אם הוא ויעלון ירוצו יחד, והשיב: "אני מקווה שכן, הוא איש ראוי ומצוין. אנחנו בשלב של התארגנות, לכולם יש סקרים… יש הבנה שאם אנחנו רוצים לעשות שינוי אמיתי, צריך לאחד הכול למפלגה אחת גדולה במרכז. אני לא חושב שהוא יברח, אני לא יודע. אני מדבר כמובן עם בוגי. יש לי זמן של התארגנות".

גורמים אחרים ביש עתיד טענו שהיוזמה להקמת מפלגה חדשה עם אייזנקוט היא "מהלך של יעלון לשפר את מצבו ברשימה ולוודא שהמקום השני ברשימה שמור לו". לטענתם, לפיד ידע על הגישושים בין אייזנקוט ליעלון ולא התנגד להם. לפיד טרם החל בהרכבת הרשימה ועדיין לא ברור איך היא תיראה.

יעלון אמר בתגובה לידיעה על הגישושים הללו: "המטרה שלי היא להבטיח מהפך שלטוני. אני חושב שאפשר לעשות זאת גם בהקמת ממשלת חירום בכנסת הנוכחית ללא נתניהו. אבל, אם לא ניתן, חייבים לגבש אלטרנטיבה פוליטית מרכזית שתוכל להביא קולות שוברי שוויון. אני מכיר את הבדיקות שנעשות, גם אני מתלבט בשאלה הזו. אעשה מה שצריך כדי לסייע להוביל מהפך. זו חובתנו. זו הציפייה הציבורית. אני שמח שהבדיקות שנעשות מחזקות את ההיתכנות הזו.
לגבי גדי אני מאמין שיקבל את החלטותיו בבוא העת. הוא איש ראוי שטובת המדינה ושירות המדינה בראש מעיניו. נכס לכל מסגרת פוליטית. שותף חשוב ומרכזי למהפך שלטוני".

איזנקוט סירב להגיב.

אביב כוכבי וגבי אייזנקוט (צילום: Flash90)
אביב כוכבי וגבי אייזנקוט (צילום: Flash90)
22:18 עריכה

22:38 עריכה

למרות האיומים של בני גנץ לפזר את הכנסת אם לא יהיה בקרוב תקציב למדינה, וההבטחות של שר האוצר ישראל כ"ץ לזרז את הכנת התקציב, כתב גלי צה"ל ניתאי ענבי חושף כי בישיבתה השבועית של הממשלה ביום ראשון הקרוב לא מתוכנן דיון על הכנת תקציב למדינה, לא לשנת 2020 שמסתיימת בקרוב ולא ל-2021. עוד חושף ענבי כי חרף החלטת בג"צ לפיה על הממשלה למנות מפכ"ל באופן מיידי, לו"ז ישיבת הממשלה אינו מתייחס לכך וגם לא למינוי מנכ"ל למשרד המשפטים.

22:44 עריכה

בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית משפיעה על יחסי ישראל ומדינות ערב. בעוד שערב הסעודית השהתה את כוונותיה העמומות להגיע להסכם שלום עם ישראל, הסכם השלום עם סודאן מתעכב וגם איחוד האמירויות מצנן מעט את היחסים הלוהטים, ממלכת ירדן מודיעה כי בכוונתה "לחדש את שיחות השלום (של הפלסטינים) עם ישראל" ולבצע צעדי נורמליזציה מול ישראל בשטח.

 

עוד 67 עדכונים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

ילד בן 10 לריבלין: שהמועמדים יציגו ממשלה לפני הבחירות

הילד אדם לב כתב לנשיא: "כך תהיה שקיפות והעם ידע מה הוא בוחר" ● ריבלין: "רעיון מעניין, נדון בו" ● הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן ממשיכות, מלווים באלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ובמעצרים ● ליצמן: "מסע נקמה פראי של שוטרים מוסתים" ● משה יעלון הפגין עם תושבים נגד הקמת תחנת הכוח "קסם": "קרובה לבתים" ● מבצע "צור ישראל": מטוס שישי עם 162 עולים מאתיופיה נחת בנתב"ג

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה