אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶדֶק

כשפרקליטי ראש הממשלה מבקשים מבית המשפט "הגנה מן הצדק" הם לא מהססים לצטט פסק דין של בג"ץ שאסר את השימוש ב"טלטולים" בחקירות שב"כ - החלטה שנתניהו עצמו התנגד לה נחרצות ● הם גם לא מתביישים לגייס את חנוך לוין, שבלי ספק היה בז להם ● לא הגנה על הצדק דרושה כאן, אלא הגנה על הצדק הפואטי

"בית המשפט הנכבד יתבקש לקבוע כי בשל כל אחד ואחד מהמעשים והמחדלים שיפורטו להלן, ובשל משקלם המצטבר וחסר התקדים, יש לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק"

מתוך כתב הטענות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 29 בנובמבר 2020

החיים במעון ראש הממשלה מזכירים לפעמים שירים של מוקי. המהלכים שלהם צפויים מראש, קצת דביקים אבל למרות זאת מצליחים לרגש קהל רחב. אחרי ההצלחה המסחרית של "ילד של אבא" – השיר על ילד'ז שיצא לטרוף את החיים בטוויטר כשאביו הגאה מדרבן אותו "עד סוף העולם אנ'לא עוזב אותך, ילד שלי לך רק בדרך שלך" – הגיע השבוע התור של "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק".

כולם מדברים על השלום עם דובאי, אף אחד לא מדבר על הצדק שנשלל מנתניהו האומלל. המפגינים הנודניקים מחוץ לביתו דורשים "צדק לסלמסה" ו"צדק לאיאד" כאילו יוסף סלמסה ואיאד אל-חלאק הם היחידים שנפגעו כאן משרירות ליבו של השלטון. יאללה-יאללה, שחררו, חמוצים. הגיע הזמן שתתחילו לחשוב גם על צדק לבנימין.

המפגינים הנודניקים דורשים "צדק לסלמסה" ו"צדק לאיאד" כאילו הם היחידים שנפגעו כאן משרירות ליבו של השלטון. יאללה-יאללה, שחררו, חמוצים. הגיע הזמן שתתחילו לחשוב גם על צדק לבנימין

מסמך מרשים שנפרש על פני לא פחות מ-174 עמודים – היקף של רומן קצר – הגישו השבוע פרקליטי נתניהו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי לנמק את דרישתם המקדמית להעניק ללקוח שלהם "הגנה מן הצדק" ולבטל את המשפט הפלילי המתנהל נגדו.

כל חכמי ופרשני המשפט הסכימו שזה לא יותר ממהלך טקטי וצפוי מראש, שברור שאין לו כל סיכוי לשכנע את השופטים. עיקר התועלת שלו בזירה הציבורית, עם קריצה אל ההיסטוריה. לשם ורק לשם הוא מכוון.

נתניהו הזדרז לאמל"ק את המסמך לעוקביו הנאמנים ברשת, ואלה הפיצו את עיקרי הטענות לכל עבר. הפרקליטים הבכירים עמית חדד ובועז בן צור לא הסתפקו בכך ותמצתו את הדברים לסרטון וידיאו קצרצר, לטובת אלה שאין להם כוח וסבלנות לקרוא גם את תקציר המנהלים של הבוס.

פרקליטי ראש הממשלה נתניהו לבית המשפט: חומרי החקירה חושפים ביצוע מעשים חמורים המחייבים את ביטול כתב האישום – לא חקרו…

Posted by ‎Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‎ on Sunday, November 29, 2020

"הצגה שכולה מורכבת מציטוטים מפורסמים"

גם אם ברור שטענת "ההגנה מן הצדק" של ראש הממשלה לא תשנה את מהלך המשפט שלו – והיא לא תשנה – חבל שנתעלם ממסמך כזה, שהוא פרי עבודתם המסורה של מתמחים אמביציוזיים, שעשו לילותיהם כימים כדי לגזור ולהדביק מובאות מפסקי דין חשובים, דיוני חקיקה בכנסת ואפילו ציטוטים מתולדות הפילוסופיה והתיאטרון. מגיע למסמך הזה שנתייחס אליו בכבוד הראוי. בכל זאת – ראש ממשלת ישראל יוצא מגדרו להסביר לנו מהו "צדק".

בדיחה נושנה של חובבי תיאטרון מספרת על צופה שהזדמן פעם להצגת המחזה "המלט" של שייקספיר, וכשנשאל בתום ההצגה מה דעתו עליה אמר בזלזול "זו לא חוכמה, זו הצגה שכולה מורכבת מציטוטים מפורסמים".

העדות הזו, על גדולתו של המחזאי הגאון ששם בפי גיבוריו משפטים שזכו במהרה לחיים משל עצמם מחוץ לבמת התיאטרון, מתאימה גם לנתניהו – האם "לא היה כלום כי אין כלום" נופל מ"להיות או לא להיות"? – והיא בוודאי חלה גם על מחזה המוסר "הגנה מן הצדק" שהוא העלה לעינינו השבוע.

העדות הזו, על גדולתו של המחזאי הגאון ששם בפי גיבוריו משפטים שזכו במהרה לחיים משל עצמם מחוץ לבמת התיאטרון, מתאימה גם לנתניהו – האם "לא היה כלום כי אין כלום" נופל מ"להיות או לא להיות"?

הטענה המשפטית ל"הגנה מן הצדק" היא טענה בעלת עוצמה יוצאת דופן: בכוחה לסכל הליך משפטי לפני שהוא התחיל ולהביא לביטולו של כתב אישום עוד לפני שהראיות הוצגו לבית המשפט.

הדוקטרינה הזו, שמקורה במשפט האנגלי, התגנבה אל המשפט הישראלי בדלת האחורית במשפט הבנקאים (המוכר כפס"ד יפת). בית המשפט העליון דן שם בטענות ההגנה, לפיהן הבנקאים הודחו לבצע את מעשיהם על ידי הרשויות שעודדו את ויסות מניות הבנקים, ולכן כשהרשויות העמידו את הבנקאים לדין, זה היה מעשה קיצוני של חוסר צדק.

השופטים בפרשת יפת קבעו כי הדוקטרינה החריגה הזו של הגנה מן הצדק יכולה להיות מופעלת רק במקרים קיצוניים במיוחד שבהם "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלי נפגעת". מה שכמובן לא קרה במשפט הבנקאים.

טענות הבנקאים אמנם נדחו אבל כיסא המפלט הבריטי "הגנה מן הצדק" נשתל אל תוך המשפט הישראלי. כעבור עשר שנים, בפסק דין בורוביץ', בית המשפט הרחיב מעט את תחולת ההגנה וקבע שהיא יכולה לחול גם כש"ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות". כלומר, המצפון כבר לא חייב ממש להזדעזע. מספיק שתיפגע תחושת הצדק.

בפס"ד בורוביץ' הרחיב ביהמ"ש את תחולת ההגנה וקבע שהיא יכולה לחול גם כש"ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות". כלומר, המצפון כבר לא חייב ממש להזדעזע. מספיק שתיפגע תחושת הצדק

גם במקרה ההוא, שבו עמדו לדין מנהלי חברות ביטוח שהואשמו בתיאום מחירים, בית המשפט נמנע מלהפעיל את הדוקטרינה החריגה, אבל הוסיף שורה של מבחנים שיאפשרו את הפעלתה בעתיד.

בית המשפט רמז שהוא עשוי להפעיל בעתיד את מה שהיום ראש הממשלה ותומכיו היו מכנים "אקטיביזם שיפוטי". הוא האיר למעננו את הדרך אל הצדק אבל נזהר מלצעוד עליה בעצמו.

כך הגיעה "ההגנה מן הצדק" לספר החוקים הישראלי ב-2007 בדמות סעיף 149(10) לסדר הדין הפלילי, שקובע שניתן לבטל כתב אישום כאשר "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

"מהפכת ההגנה מן הצדק"

מאז כולם רודפי צדק. מהמיליונרים של עבירות צווארון לבן ועד ראשי משפחות פשע שליבם שחור משחור.

החוקרים דיברו אל החשוד לא יפה בחקירה? נדרשת הגנה מן הצדק. התביעה התרשלה ולא הזכירה לבית המשפט לקבוע מועדים לדיון? נדרשת הגנה מן הצדק. חלפו שנתיים וחצי מיום החקירה ועד שהוגש כתב אישום? נדרשת הגנה מן הצדק. הנספחים של כתב האישום לא היו מפורטים מספיק? נדרשת הגנה מן הצדק.

החוקרים דיברו אל החשוד לא יפה בחקירה? נדרשת הגנה מן הצדק. חלפו שנתיים וחצי מיום החקירה ועד שהוגש כתב אישום? נדרשת הגנה מן הצדק. הנספחים של כתב האישום לא היו מפורטים מספיק? נדרשת הגנה מן הצדק

כולם לא מפסיקים לדבר על צדק. השימוש בטענה המקדמית הכללית הזו הפך כל כך שכיח בבתי המשפט, שהתקבל הרושם שמאחורי הקלעים של המשפט הישראלי התחוללה "מהפכת ההגנה מן הצדק". אבל כולם יודעים שהאמת היא שבתי המשפט מסתייגים מהטענות הללו וכמעט תמיד דוחים אותן על הסף. ובצדק.

העובדה שעורכי הדין, הפוליטיקאים והפרשנים המשפטיים מתייחסים ל"צדק" כאל לא יותר מלהטוט מילולי ציני, שמשרת צרכים טקטיים בניהול המשפט, לא אומרת שאנחנו, בני האדם הרגילים, צריכים לאבד את האמונה שלנו ברעיון הנאצל, שבא לידי ביטוי גם בטענה החזקה הבאה, שפרקליטי נתניהו ציטטו בשמו בעתירתם:

"זה גורלה של דמוקרטיה, שלא כל האמצעים כשרים בעיניה, ולא כל השיטות בהן נוקטים אויביה פתוחות לפניה. לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורה לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט, מהוות מרכיב חשוב בתפיסת ביטחונה. בסופו של יום, הן מחזקות את רוחה ואת כוחה ומאפשרות לה להתגבר על קשייה".

הציטוט מעורר ההשראה הזה נלקח מפסק הדין שכתב נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק בעתירה לבג"ץ שהגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

אהרן ברק ב-2006, בעת שהיה נשיא בית המשפט העליון (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
אהרן ברק ב-2006, בעת שהיה נשיא בית המשפט העליון (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

החלטת בג"ץ הסעירה אז את דעת הקהל בישראל כשאסרה את השימוש ב"טלטולים" בחקירות שב"כ וקבעה כי אסור לחקירה לגלוש לעינויים ואף ליחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל כלפי החשוד.

פסק הדין הזה, שניתן ב-1999, הרגיז בשעתו מאוד את מי שהיה אז ראש ממשלת ישראל. הוא אפילו שקל לחוקק בתגובה חוק שיכשיר את השימוש בטלטולים, ותרם ללקסיקון הישראלי את המשפט "כאן זה לא הולנד". צדק-שמדק, אנחנו לא יכולים להתנהג כאילו אנחנו חיים במרכז אירופה ולא במזרח התיכון.

לראש הממשלה ההוא קראו בנימין נתניהו. אז הוא זעם על פסק הדין, היום פרקליטיו מצטטים מתוכו, כי נדמה להם שהוא משרת את האינטרסים שלו.

ואז ממריאים עורכי הדין אל הפסגות הגבוהות של הפילוסופיה והתיאטרון – מגייסים לצידם אפילו את הציווי המוסרי העליון של עמנואל קאנט, "אין להתייחס אל אדם כאל אמצעי בלבד להשגת תכליות נלוות חיצוניות, שכן בכך נעוצה פגיעה בכבודו".

הם מבקשים להגן כך על הלקוח שלהם, שמפורסם בכך שאין לו שום בעיה להתייחס לכל האנשים סביבו – שותפים לדרך או יריבים פוליטיים – אך ורק כאל אמצעים להשגת מטרותיו, ומסוגל לרמוס ולרסק את כבודם של מי שמפריעים לו בדרך בלי למצמץ. רבים מאוהדיו בטוחים שאלה דווקא תכונות חיוניות למנהיג לאומי חזק. עם כל הכבוד לצדק.

סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמית חדד ובועז בן צור, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 1 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמית חדד ובועז בן צור, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 1 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל שיאו של מחזה המוסר שמעלים פרקליטי נתניהו, בפרק ארוך ומסחרר שמוקדש כולו לחקירתו של ניר חפץ. בראש הפרק הזה הם קבעו ציטוט ידוע מהמחזה "חפץ" של חנוך לוין.

  • חפץ: "אתם באמת החלטתם להרוס לי את החיים"
  • טיגלך: "אל תעשה עניין מהחיים שלך. הורסים וזהו".

אין סיבה לחשוד בפרקליטי נתניהו שהם התעמקו לקראת המשפט במחזה של לוין. סביר להניח שהם רק חיפשו ציטוטים מרשיעים על ניר חפץ בגוגל והציטוט מ"חפץ" עלה לעיניהם ונראה להם מגניב. אם היו מקדישים לכך מחשבה נוספת, ייתכן שהיו נמנעים מלצטט דווקא מתוך מחזה שגיבוריו הם משפחה של טיפוסים גרוטסקיים, מוגזמים, שכל אחד מחבריה הוא לא יותר מקריקטורה מופרעת המאופיינת בקפריזות קיצוניות.

אין סיבה לחשוד בפרקליטי נתניהו שהם התעמקו לקראת המשפט במחזה של לוין. סביר להניח שהם רק חיפשו ציטוטים מרשיעים על ניר חפץ בגוגל והציטוט מ"חפץ" עלה לעיניהם ונראה להם מגניב

מתחת לכותרת מהמחזה "חפץ" הביאו פרקליטי נתניהו ציטוטים נרחבים מתוך חקירתו של עד המדינה חפץ. אלה דיאלוגים נוקבים, שכאילו נכתבו ביד אמן. איכותם התיאטרלית-דרמטית לא נופלת מהדיאלוגים של טיגלך, כלמנסע, פוגרה, ורשביאק וחפץ – גיבורי "חפץ" של חנוך לוין.

רק שהפעם אנחנו, הקוראים, נדרשים לשכוח שגיבור המחזה שירת במסירות ובמשך שנים רבות את כל האדונים – מנוני מוזס ונוחי דנקנר ועד בנימין ושרה נתניהו. חרב להשכיר בשירות החזקים ביותר, שהיה נכון לכל משימה שהטילו עליו.

ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-10 בנובמבר 2019 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-10 בנובמבר 2019 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

והנה אנחנו פוגשים אותו בתא המעצר, מרוט ומעורר רחמים, פשפשים אוכלים את עורו, הוא מתהפך על משכבו ומתקשה להירדם בלילות, והחוקרים מאיימים עליו שהם יודעים את סודותיו הכמוסים ביותר, ושוקלים להרוס את משפחתו, אם לא ישתף עמם פעולה.

  • חפץ: עכשיו פשוט ל… לחוקר היה איזה שיחה עם אשתי ש…
  • חוקר: מה קרה?
  • חפץ: הוא פשוט עיכב בתום לב… נתן לה להבין שיש סיכוי שאני משתחרר ו… מאוד, אה, אני לא רוצה שישחקו ברגשות של המשפחה שלי (חפץ בוכה) כאשר ברור שאני לא משתחרר. הרי יש עוד פרשיה. אז למה צריך להגיד לה את זה?
  • חוקר: אני מניח, אני מניח… אני בטוח…
  • חפץ (ממשיך לבכות): יש עורך דין למה לא מדברים איתו? בשביל מה צריך להעביר את זה אליה?  אני מת… אני מתבייש… אני לא נוהג לבכות, אבל… (קם ממקומו)
  • חוקר: אל תתבייש. בוא הנה ניר, קח את זה, קח את זה (נותן לנחקר בקבוק מים).
  • חפץ: תודה. מה זה… מה זה… אני לא מבין את הדבר הזה. למה זה בכלל ככה? בשביל מה יש עורך דין בעולם?

פרקליטי נתניהו מבקשים לעורר כך את רחמי השופטים. האם כך נגבות עדויות במדינת ישראל? האם לא נדרשת כאן "הגנה מהצדק", ממש כמו שנטען בבג"ץ המפורסם ההוא של הוועד נגד עינויים, שהלקוח שלהם הסתייג ממנו?

וזעקתו של חפץ האומלל מהדהדת בליבנו. "בשביל מה יש עורכי דין בעולם?" הוא מתחנן לדעת.

אולי כדי לקחת את הרעיון העצום הזה – "צדק" – ללוש אותו, לזהם אותו, למהול אותו בציטוטים מרשימים מפה ומשם, ולהשכיח את הכבוד שהוא עורר בליבנו פעם, כשעוד האמנו בתמימותנו שלמילים יש משמעות.

וכשפרקליטי נתניהו מגייסים לצידם בציניות דווקא את חנוך לוין, מחזאי שבלי ספק היה בז להם וללקוח  שלהם – כאן כבר נדרשת התערבות נוספת: הגנה על הצדק הפואטי.

עוד 1,695 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 17 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

מה הלקח לישראל מההתקוממות האלימה בגבעת הקפיטול?

המראות המחרידים מבית הנבחרים האמריקאי ממשיכים להדהד ברחבי העולם, ואת אדוות הגלים עוד ימשיכו להרגיש לאורך שנים בפוליטיקה האמריקאית והגלובלית. אבל בישראל כמו בישראל, הכול מועבר דרך הפריזמה המקומית הצרה, וכל מחנה מנסה להראות את דמיוננו לאמריקה לפי פרשנות המתאימה לו ולפי הפוזיציה הרלוונטית.

בבלפור מיהרו לפברק ספין נלעג, כאילו דיירי המעון היו אלה הנתונים למתקפת המון אלים, ואילו מצד מחנה 'רק לא ביבי' התפרסמו עשרות פרשנויות על איך זה יכול לקרות גם כאן, או שכבר בעצם כבר קרה כאן, וכיוצא באלה השוואות.

אלא שביבי איננו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי שהפוליטיקאים שלנו ילמדו מהמאורעות בוושינגטון, אבל כל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים אותם בהשוואותיהם הבעייתיות.

אלא שביבי אינו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי ללמוד מהמאורעות בוושינגטון, אבל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים

הקרבה היתרה בין ביבי לטראמפ מבחינה פוליטית-מדינית ואישית, והעובדה שמדובר בשני מנהיגים פופוליסטיים, גרמו לפרשנים רבים להתריע על קווי הדמיון שעלולים להוביל – לדעת אותם פרשנים, באופן כמעט וודאי – למראות דומים ברחובות ירושלים. גם פסיכולוגים ושאר מומחים לנפש התגייסו לנתח את תכונות האישיות הדומות בין המנהיגים. אלו ניתוחים שגויים.

למרות מאפייני המנהיגות הפופוליסטית המשותפים לשניהם – הכריזמה, הדמגוגיה והשימוש בחלוקת העולם ל"אנחנו" מול "הם" ובעיקר בהסתה – השוני בין טראמפ לביבי רב על הדמיון. טראמפ הוא בור, מגלומן, אנטי-פוליטיקאי הן בתדמיתו הציבורית והן בפועל, ואין לו כל עניין בעשייה פוליטית ממשית. נתניהו הוא ההיפך המוחלט בכל התכונות הללו, למעט – אולי – שגעון הגדלות (וגם זה נובע אצלו ממקורות אחרים). יתרה מכך, נתניהו מתוחכם עשרות מונים מטראמפ, שממשיך גם ממושב נשיאותו לנהוג ככוכב ריאליטי, ולחלופין כבריון שכונתי, כפי שהוכיחו שיחות הטלפון המוקלטות שלו (עם מזכיר מדינת ג'ורג'יה, למשל. אך גם זו עם נתניהו, לאחר חתימת ההסכם עם סודן, שבה ניסה טראמפ בגסות מביכה לגרום לנתניהו להטיל דופי בביידן. נתניהו לא נפל בפח). כך נהג הנשיא גם בנאומו מול קהל תומכיו בעצרת בשבוע שעבר.

תומכי הנשיא טראמפ אף הם שונים עד מאוד מקהל הביביסטים, וגם כאן ההשוואה הנפוצה ביניהם חוטאת למציאות. בגרעין הקשה של המכונים טראמפיסטים ישנה תנועה עממית בעלת שורשים עמוקים ויכולות ארגון מוכחות. תנועה זו, המאכלסת את הימין הקיצוני האמריקאי, הקדימה את טראמפ, ובמידה רבה היא זו שבראה אותו. אף שבתקשורת מצטייר תדיר כאילו טראמפ הוא הגורם שסחף את ההמון, נכון יותר לומר שהוא רכב על הגל הפופוליסטי אל הבית הלבן.

אותם גורמי ימין קיצוני וסהרורי הם בעלי מסורת של ארגון ושימוש באלימות פוליטית. מהשנים האחרונות אפשר להזכיר את המצעד בשארלוטסוויל ואת תוכניות החטיפה של מושלת מדינת מישיגן. מבחינה זו, הגורם המקביל בישראל הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים.

גורמי הימין הסהרורי בארה"ב בעלי מסורת ארגון ושימוש באלימות פוליטית. כמו במצעד בשארלוטסוויל ותוכניות חטיפת מושלת מישיגן. הגורם המקביל כאן הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים

אלה האחרונים מושפעים ואולי אף סרים למרותו ופקודתו של המנהיג הפופוליסטי, אבל הגרעין הקשה שלהם מונה ככל הנראה מאות ספורות של אנשים אם לא פחות, לא עשרות אלפים. ואפילו אם אלה בגרעין הקשה לא יבחלו בנקיטת אלימות בתגובה לשיסוי – למשל, נגד ערבים או (עיתונאים) שמאלנים – זו כנראה לא תופנה כלפי סמלי שלטון או כוחות הביטחון.

מעורבותם של כוחות הביטחון בהתקוממות היא הנקודה האחרונה להבחנה בין ישראל לארצות הברית. המחדל האבטחתי בגבעת הקפיטול עדיין נחקר, וימים יגידו אם הייתה זו רשלנות נפשעת בלבד שגרמה לכך שקהל המתקוממים פרץ בקלות יחסית למתחמים המאובטחים של בית הנבחרים, או שהיה שיתוף-פעולה של ממש מבפנים. כך או כך, אין ספק שברקע להצלחת ההתקוממות עומדת ההטייה הימנית המוכחת של המשטרה האמריקאית. גם כאן, הקשר בין כוחות השיטור לבין תנועת העליונות הלבנה הוא קשר היסטורי, ובשנים האחרונות גורמי ימין קיצוני אמריקאי עושים מאמצים מכוונים להשתלב בכוחות הביטחון.

בישראל, גם אם ישנה הטייה ימנית ואפילו ביביסטית בקרב שוטרים – ואולי גם בקרב מפקדיהם, בעקבות הפוליטיזציה שהכנס נתניהו למשרד לביטחון פנים – עדיין אין מדובר במגמה רווחת ומסוכנת כמו בארצות הברית. נוסף על כך, ישנו שוני בין ישראל לארה"ב גם בשרשרות ההיררכיה בקרב כוחות הביטחון השונים.  בארצות-הברית, כוחות המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה כפופים ישירות לנשיא – וגם משום כך, פחותים הסיכויים לחזות בירושלים בתמונות כגון אלה שנראו בוושינגטון.

לפיכך, כל הפרשנויות השונות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה הרווחת והבעייתית בישראל לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. עם זאת, ישנו לקח אחד חשוב שהאירועים בארצות הברית מלמדים, והוא הדבר המרכזי עליו יש לחזור באוזני הפוליטיקאים שלנו, ובפרט פוליטיקאי מסויים: כאשר משלהבים את ההמונים בהסתה ובליבוי יצרים, קשה לשלוט בגובה הלהבות.

הפרשנויות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. אבל יש לקח חשוב: כשמשלהבים את ההמונים קשה לשלוט בגובה הלהבות

גם אם תמונות דומות של פריצה למוסד שלטון ישראלי אינן תרחיש סביר, אי-אפשר לדעת מה תהיה התוצאה של התפרעות של המון משולהב או של בודדים בעלי כוונות הרס. זהו לקח שמלווה את ישראל ואת נתניהו ספציפית כבר 25 שנים. עם זאת, דומה שהוא עדיין לא נלמד.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים

המשנה ליועמ״ש קובע: רשות מקומית אינה רשאית לעשות דין לעצמה

קיש: חולדאי ממשיך עם האנרכיה והפופוליזם ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● הפרויקטור אש: הסיכויים שנמליץ להאריך את הסגר בשבוע גבוהים ● דיווח: גבי ברבש מנהל מגעים על הצטרפות לימינה; ברבש: "רחוק מהחלטה להצטרף לפוליטיקה" ● עפר שלח על הקול הערבי: ״אני האיש שהביא את עודה להפגנה בת"א, לחרדתם המשותפת של כל שוכני הקוקפיט״

עוד 36 עדכונים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

עוד 1,077 מילים

למקרה שפיספסת

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,440 מילים ו-4 תגובות

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו?

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו? לקושש קולות מהמגזר הערבי ישראלי – סעיף מס' 1 ברשימת הזיגזוגים. אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו.

אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו

מסע הזיגזוגים של נתניהו החל בראיון ל"ידיעות אחרונות", ב-3 לספטמבר 1995 שם קבע:

"מי בעולם מאמין לערפאת? רק יצחק רבין ושמעון פרס מאמינים לו ונותנים לו להקים בסיס 15 דקות מירושלים. הוא הרי הארכי שקרן של דורנו".

לאחר מכן הכריז בתכנית המעגל של דן שילון שלא ייפגש עם ערפאת. כידוע, לא רק שנפגש עמו לאחר מכן, אלא אף חתם איתו על הסכמי וואי וחברון.

בהסכם וואי הבטיח כי במסגרת הפעימה הראשונה והשנייה של הסכם אוסלו (שהבטיח שלא יישם), לא ימסור לפלסטינים שטח מעל ל-10%. לבסוף, בשל לחץ אמריקאי העביר 13% משטח C ביהודה ושומרון השטח לפלסטינים, וקבע כי מתוכם 3% יהוו שמורת טבע. כך נתניהו נסוג משטחים לאחר שהאשים ומאשים עד היום את "השמאל" בכך שהוא יודע לעשות שלום רק תמורת שטחים.

  • נתניהו הצהיר – לא מדינה פלסטינית, לאחר מכן הצהיר כן למדינה פלסטינית.
  • כן למע"מ על פירות וירקות, ולאחר מכן לא.
  • כן בנייה בהתנחלויות, לא בנייה.
  • כן מגנומטרים, לא מגנומטרים.
  • כן הסכם עם אריתריאה על מבקשי המקלט ואז לא.
  • אותה התנהלות חוזרת על עצמה גם במשבר הקורונה, בו הוא מתגאה באופן ניהולו ומבקש "תשמרו על ההנחיות", לא שומר עליהן בעצמו, ואז מנחה "תעשו חיים", ומאשים את העם בתוצאות אותה עשיית חיים. שלא נדבר על הסתירות בהגבלות ובאכיפה.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו

הרי במשך כל מערכת הבחירות האחרונה נתניהו האשים את גנץ וכחול לבן שוב ושוב בהאשמה הנוראה, לפיה אחרי הבחירות הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים, בתמיכת הרשימה המשותפת, בטענה שמדובר בתומכי טרור.

ומה עשה נתניהו מאז? שיתף פעולה עם ח"כ מנסור עבאס מהמשותפת, ועוד מהפלג האיסלמי הקיצוני בתוכה. עתה אין גבול לציניות, ליכולת הזיגזוג ובעיקר לבושה.

לאחר שפלרטט עם ח"כ עבאס, נתניהו מחזר אחרי הציבור הערבי כדי לקושש את הקולות שיפצו על אלו שהלכו ליריביו מימין סער ובנט, כשהוא מבין כי השניים עלולים לגזול ממנו מנדטים שיעשו את ההבדל ויאפשרו לו להימנע או לדחות את המשפט.

השרה מירי רגב האשימה את ברקוביץ' שהוא מתהפך בדעותיו כמו סטייק. מדוע השרה רגב לא פונה לנתניהו ומאשימה גם אותו על כך שהוא מתהפך כסטייק, כשהוא מנסה להתחבר למי שעד לא מזמן עשה הכל כדי להסית נגדו ולהדיר מהציבוריות הישראלית.

אם נתניהו מחליט לשנות את יחסו למגזר זה, לאחר שהסית נגדם כה רבות, מדוע שלא ישנה את יחסו לשמאל, לאחר שהסית נגדם פעמים רבות אפילו יותר?

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו? מה, מה פתאום? אילו לא היינו מכירים את רשימת תופעות הלוואי של החיסון, היינו חושבים שמדובר באחת מהן.

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו?

בימים אלה התקיימה הפגנת ענק בנצרת של תושבי האזור מהמגזר הערבי.
נתניהו מוביל לתסיסה בציבור, שעלולה להוביל למקרי אלימות בקרב הציבור שגם כך סובל מאלימות.

הסטייקים של נתניהו עלולים לשרוף את המדינה ופלא שאינם שורפים אותו כמועמד אמין בקרב תומכיו.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 582 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות

הנשיא לשעבר אחמדינז'אד קרא לפתוח בדיאלוג עם הסעודים ● משרד הבריאות הפלסטיני אישר את החיסון הרוסי לקורונה, אך לא ברור מתי הוא יגיע לרמאללה ● מנהיג של כת מין בטורקיה נידון ל-1,075 שנות מאסר ● תוניסיה מציינת עשר שנים להפלתו מהשלטון של הנשיא בן עלי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 924 מילים

הוקם על ידי יהודים, הוחרם על ידי הנאצים, הוסתר על ידי הסובייטים

הסיפור הטראגי של הטירה הנטושה: היא נבנתה בהמון סטייל על ידי סוחר יהודי מברלין, נלקחה בידי הנאצים ערב מלחמת העולם השנייה, והוסתרה במשך עשורים על ידי הסובייטים ● הלהיט של נטפליקס הוליד עכשיו גל עלייה לרגל של מבקרים וחושף היסטוריה יהודית מפוארת

עוד 460 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 5 ימים להשבעה

כך נראה לינץ'

שבוע אחרי הפריצה לבית הקונגרס, התמונה מתבהרת ומה שנראה בתחילה כהתפרעות של חובבי סלפי בתחפושות מתברר כארוע אלים עם סממנים של לינץ' ● ככל שיותר סרטונים ועדויות נחשפים, כך גובר הסיכוי שמספיק רפובליקאים בסנאט יחליטו לתמוך בהדחת טראמפ, ולו רק כדי להבטיח את סילוקו מהזירה הציבורית ● ומה שנבחרי הציבור לא יעשו, עושות כבר החברות המסחריות הגדולות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,616 מילים ו-1 תגובות

יוזמת השלום האמריקאית הביאה לכינון קשרים בין ישראל למדינות ערביות, שמצידן הדגישו שהצליחו למנוע את הסיפוח ● אילוצים פוליטיים הביאו את נתניהו לפנות לערביי ישראל ● בין הערבים הרחוקים, של דובאי ואבו דאבי, לערבים הקרובים, של טירה ונצרת, נמצאים הפלסטינים, שממשל ביידן עשוי להיטיב עימם ● דעה

עוד 1,305 מילים

נתניהו: כשהציבור יפנים שהקורונה נגמרה נראה עלייה במנדטים

אוחנה על דרישתו של מנדלבליט להתחיל לחסן אסירים: מדוע עמדתו של יועץ בלתי נבחר מחייבת ועמדתו של הגורם האחראי בממשלה איננה? ● זנדברג על אוחנה: שר שנשלף לפי אורך הלשון מפאתי מקום 29 ברשימה ממונה על ידי נאשם כדי לעשות מה שלא חוקי ● גוברים הסיכויים לאיחוד של גנץ ולפיד ● מנסור עבאס מתכנן לפרוש מהרשימה המשותפת ולהקים מפלגה חדשה

עוד 33 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה