חיסון לקורונה. אילוסטרציה (צילום: Kunal Mahto/iStock)
Kunal Mahto/iStock

ראיון "יש אור בקצה המנהרה, אנחנו פשוט לא יודעים מה אורכה"

האם חיסון ימנע מאתנו להעביר את הנגיף לאחרים, או רק מלהידבק בעצמנו? ● האם נזכור לקבל מנה שנייה? ● מתי נצטרך עוד חיסון? ● מאיפה יהיו מספיק בקבוקונים, מחטים ומקררים? ● וזה בהנחה שיצרני החיסונים מסוגלים לעמוד בביקוש חסר התקדים בכל העולם ● פרופ' מייקל אדלשטיין חושב שהישראלים זקוקים לבדיקת מציאות ומתריע: "עדיין אי אפשר לזרוק את המסכות - נזדקק להן עוד זמן מה"

גם שנה שלמה אחרי שהחיסונים הראשונים נגד הקורונה יגיעו לישראל, לא נהיה "אפילו קרובים" למצב שבו כל האזרחים יהיו חסינים לנגיף, אומר האפידמיולוג פרופסור מייקל אדלשטיין.

לדבריו, הציבור הישראלי זקוק לבדיקת מציאות, היות שאנשים מניחים בטעות שתוצאות ניסוי מוקדמות המראות 95% יעילות פירושן שכמעט כל הישראלים יהיו חסינים לנגיף הקורונה בתוך כמה חודשים מהפצת החיסון.

"יש עכשיו אור בקצה המנהרה – הבעיה היא שאנחנו פשוט לא יודעים מה אורך המנהרה", אומר אדלשטיין, שהחזיק עד לאחרונה בתפקיד בכיר בתוכניות לבריאות הציבור של בריטניה וכעת משמש פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' מייקל אדלשטיין
פרופ' מייקל אדלשטיין

הוא התיישב לשיחה עם זמן ישראל ביום שלישי שעבר, אחרי שמפתחי החיסונים דיווחו על תוצאות מבטיחות בניסויים הקליניים שלהם – מודרנה, שטוענת ל-94% יעילות, ופייזר, שטוענת ל-95% יעילות.

החיסונים שהזמינה ישראל כוללים את הזריקות האלה, שהמנות הראשונות שלהן צפויות להגיע כבר החודש. בינתיים, מפתחי החיסון במכון הביולוגי בנס ציונה סיימו את השלב הראשון של הניסוי בזריקת ה"ברילייף" שלהם במסקנה כי הוא בטוח, עם תופעות לוואי "שוליות מאוד", ומקווים שיהיו להם כמה מנות מוכנות עד הקיץ.

"הופעתם של כמה חיסונים בטוחים ויעילים בתוך תקופת זמן קצרה כל כך היא הישג מדהים שישנה את המשחק במאבק נגד מגפת הקורונה", אומר אדלשטיין. "אבל חיסונים הם לא פתרון קסם, והגנה מלאה על האוכלוסייה מפני הנגיף תיקח עוד זמן".

"הופעתם של כמה חיסונים בטוחים ויעילים בתוך תקופת זמן קצרה כל כך היא הישג מדהים שישנה את המשחק במאבק נגד הקורונה. אבל חיסונים הם לא פתרון קסם, והגנה מלאה על האוכלוסייה תיקח עוד זמן"

משאלות מפתח על האופן שבו החיסונים יפעלו למעשה בתוך הגוף שלנו ועד גורמים טריוויאליים לכאורה אבל דרסטיים, כמו מחסור במחטים, הוא משרטט את האתגרים העומדים בפנינו ואומר כי יש מקום לאופטימיות – אבל גם צורך בסבלנות.

1

חיסון לכל ישראלי בשנה הראשונה? אל תבנו על זה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר רבות על עסקאות החיסונים שחתם ועל ההתקדמות שעשתה ישראל בפיתוח התרכיב המקומי, שעבר זה עתה את השלב הראשון של הניסויים הקליניים, אבל לדברי אדלשטיין, הפצת החיסון תהיה ככל הנראה איטית יותר מהמצופה.

אדלשטיין מעריך כי עד סוף הרבעון הראשון של 2021, לבד מהחיסונים הסיניים שנועדו לשימוש ביתי, יהיו בעולם חיסונים שיספיקו ל-150 מיליון בני אדם בלבד. המספר הזה, הוא מציין, קטן יותר ממחצית אוכלוסיית ארצות הברית.

חיסון לקורונה של חברת מודרנה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חיסון לקורונה של חברת מודרנה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כשהמספר הזה יגדל במהלך השנה, ישראל תהיה ממוקמת במקום טוב להשגת חיסונים, אבל לא מספיק עבור כל מי שיהיה מעוניין לקבל זריקה.

"זהו תרחיש חסר תקדים לחלוטין, והוא מציב אתגר עולמי של היצע, למרות המאמצים הבינלאומיים להאיץ את הייצור באופן שלא נראה עד כה בעולם החיסונים", הוא אומר. "יצרנים עושים מיקור חוץ ליצרנים אחרים, המתחרים הישירים שלהם", דוגמת אסטרהזניקה, שהעבירה חלק מהייצור שלה למכון סרום בהודו.

"זהו תרחיש חסר תקדים והוא מציב אתגר עולמי של היצע, למרות המאמצים להאיץ את הייצור באופן שלא נראה עד כה בעולם החיסונים. יצרנים עושים מיקור חוץ ליצרנים אחרים, המתחרים הישירים שלהם"

במציאות, בשנה הראשונה סביר שיהיו מספיק זריקות חיסון לחלק מהאוכלוסייה, וככל הנראה הן יינתנו לעובדי מערכת הבריאות, אלה הנמצאים בסיכון גבוה, ולקבוצות גיל מסוימות, החל בקשישים.

2

הזריקות יעילות, אבל למה בדיוק?

האם חיסון ימנע מאתנו להעביר את הנגיף לאחרים, או רק מלהידבק בעצמנו? זוהי שאלת מפתח שתקבע את המידה שבה הזריקות יבלמו את התפשטות המגפה בתקופת הזמן הארוכה שבין תחילת ההתחסנות לסופה, אבל בשלב הזה פשוט אין תשובה.

הניסויים הקליניים מטבעם מדווחים על מה שנראה יעיל בהגנה על הנסיינים מפני הידבקות בקורונה, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה תרופת דמה. אבל אין להם שום דרך לבדוק אם הנסיינים העבירו את הנגיף לאנשים אחרים.

בית מרקחת בקליפורניה עם שלט שאין עדיין חיסונים נגד קורונה למכירה, ב-2 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)
בית מרקחת בקליפורניה עם שלט שאין עדיין חיסונים נגד קורונה למכירה, ב-2 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)

"אנחנו עדיין לא יודעים אם החיסונים מספקים הגנה עקיפה באמצעות בלימת ההתפשטות, נוסף על כך שהם מגנים על אנשים מפני מחלה קשה", אומר אדלשטיין. "זה אומר שאנחנו בעצם עדיין לא יודעים אם זה ימנע מאנשים שחוסנו ונדבקו בנגיף להעביר אותו לאחרים".

"אנחנו עדיין לא יודעים אם החיסונים מספקים הגנה עקיפה באמצעות בלימת ההתפשטות, נוסף על כך שהם מגנים על אנשים מפני מחלה קשה. אנחנו לא יודעים אם זה ימנע מאנשים שחוסנו ונדבקו בנגיף להעביר אותו לאחרים"

3

מתי נצטרך עוד חיסון?

לא זו בלבד שהיצרנים צריכים לייצר מנה כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ, אלא שאין להם שום מושג מתי הם עשויים להידרש לייצר מנות נוספות עבור כולם.

ליצרנים אין שום דרך, כרגע, לקבל מידע ברור בנוגע למשך יעילות החיסון, מה שאומר שלא ידוע אם יהיה לחץ מתמשך לחיסונים חוזרים, ואם כן, באיזו מידה יצליחו יצרני החיסונים להתמודד עם הביקוש.

מרכז הייצור של חברת פייזר בבלגיה (צילום: AP Photo/Olivier Matthys)
מרכז הייצור של חברת פייזר בבלגיה (צילום: AP Photo/Olivier Matthys)

"בעולם החיסונים יש טווח משתנה", אומר אדלשטיין. "יש חיסונים שההגנה שלהם נמשכת כל החיים; לדוגמה, אם אתה מקבל שתי מנות חיסון נגד צהבת מסוג A או נגד חצבת. מצד שני, אם אתה מקבל חיסון נגד טיפוס המעיים או שפעת, אתה מוגן רק לשנה או שנתיים.

"למשך היעילות של החיסון יש השלכות עצומות, ואנחנו עדיין לא יודעים על זה כלום בנוגע לקורונה".

4

ישראלים רבים יחמיצו את הזריקה השנייה

בתרחיש האידיאלי, כל מי שיוצע לו חיסון יהיה מוגן לחלוטין. אבל זו אינה תחזית מציאותית, אומר אדלשטיין.

החיסונים שהזמינה ישראל לאחרונה דורשים קבלת שתי מנות בהפרש של כמה שבועות (החיסון שמפותח בארץ, שיהיה מוכן רק בקיץ 2021 לכל המוקדם, הוא יוצא דופן ומצריך מנה אחת בלבד). בכל חיסון שכולל שתי מנות נפרדות, שיעור משמעותי של אנשים פשוט לא מופיע לקבלת המנה השנייה, אומר אדלשטיין.

מרכז חיסונים של קופת חולים כללית בצפת (צילום: דוד כהן/פלאש90)
מרכז חיסונים של קופת חולים כללית בצפת (צילום: דוד כהן/פלאש90)

אנשים שמקבלים מנה ראשונה של חיסון עשויים להחמיץ את המנה השנייה בגלל חוסר התארגנות, שיכחה או אמונה שגויה שהם כבר מוגנים בזכות המנה הראשונה. לדברי אדלשטיין, אף על פי שעדיין לא ידוע בבירור באיזו מידה אותם אנשים יהיו מוגנים מפני הנגיף, ניתן להניח שההגנה לא תהיה מלאה בשל מינון חסר.

אדלשטיין גם צופה שתוכנית ההתחסנות תפגר זמן מה אחרי אספקת החיסונים בשל ענייני לוגיסטיקה.

החיסון יינתן לקבוצות שונות על פי סדר עדיפויות – שכל הנראה ייקבע לפי משתנים של גיל וסיכון – ויהיו עיכובים, מפני שהמרפאות יחכו עד שכל מי שמשתייך לאותה קבוצה יגיע להתחסן לפני המעבר לקבוצה הבאה.

5

בקבוקונים, מחטים ומקררים

בחזרה לנושא ההיצע, אדלשטיין אומר שהיצרנים עלולים להיתקל בתרחיש הלא יאמן שבו יהיה להם היצע מוכן של חיסונים, אבל מחסור בבקבוקונים או בצנצנות כדי לאחסן אותו.

מקרר מיוחד במרכז איחסון סודי בגרמניה, שם מוחזק החיסון לקורונה, 4 בדצמבר 2020 (צילום: Ralph Orlowski/Pool/dpa via AP)
מקרר מיוחד במרכז איחסון סודי בגרמניה, שם מוחזק החיסון לקורונה, 4 בדצמבר 2020 (צילום: Ralph Orlowski/Pool/dpa via AP)

"אף פעם לא הוכנו כל כך הרבה מנות במהירות כזאת על ידי כל כך הרבה יצרנים, וזה עלול להוביל למחסור בבקבוקונים, במזרקים ובאריזות", הוא אומר. "זה נשמע מאוד טריוויאלי, אבל אתה לא יכול להפיץ חיסון אם אין לך בקבוקונים כדי לאחסן אותו.

"שרשרת של אירועים שבדרך כלל נמשכת חמש עד עשר שנים נדחסת עכשיו לזמן קצר, אבל העניינים הטכניים עדיין דורשים זמן".

"אף פעם לא הוכנו כל כך הרבה מנות במהירות כזאת על ידי כל כך הרבה יצרנים, וזה עלול להוביל למחסור בבקבוקונים, במזרקים ובאריזות. אתה לא יכול להפיץ חיסון אם אין לך בקבוקונים כדי לאחסן אותו"

קיימים גם אתגרים לוגיסטיים בהובלת החיסונים למרפאות, מדגיש אדלשטיין, בייחוד הצורך ב"שרשרת קרה" של אחסון כדי לשמור את הזריקות כל הזמן בקירור כפי שדורשים רוב היצרנים.

החיסון של פייזר הוא בעייתי במיוחד – הוא דורש אחסון בטמפרטורה נמוכה מאוד, דבר המהווה אתגר לוגיסטי לא פשוט, שבעטיו הוא עלול שלא להתאים לכמה מדינות, אומר אדלשטיין.

6

החלטה קשה את מי לחסן קודם

המאבק במגפה פירושו לחסן אנשים מוקדם ככל האפשר, וגם להחליט מי יהיה הראשון בתור, אומר אדלשטיין.

הגישה הרווחת היום היא שמקבץ המנות הראשון צריך להינתן לצוותי הרפואה ולקשישים, אבל אדלשטיין אומר שהשינוי בדפוסי ההדבקה, שבו מספר גדל והולך של צעירים נדבקים בנגיף בהשוואה למבוגרים, עשוי להצריך חשיבה מחדש.

שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו במחסר הקירור של חברת טבע, שם יאוחסנו החיסונים שיגיעו. 26 בנובמבר 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו במחסר הקירור של חברת טבע, שם יאוחסנו החיסונים שיגיעו. 26 בנובמבר 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"השאלה היא אם אתה רוצה להגן על מי שפגיע יותר מפני המחלה המתפשטת או לעצור את התפשטות המחלה", הוא אומר, ומציין שאף על פי שהקשישים הם הפגיעים ביותר, הצעירים יותר נוטים להיות מפיצי הנגיף הגדולים ביותר. לכן, אם החיסון יעצור את הפצת הנגיף ואת התפתחות המחלה, אולי יש היגיון בחיסונם של אנשים צעירים תחילה.

"למרות שזה נוגד את האינטואיציה, חיסון הצעירים, שהם הכי פחות פגיעים, הוא אולי הדרך המהירה ביותר לעצור את ההתפשטות", טוען אדלשטיין. אולם הוא מציין כי הוא אינו בהכרח תומך בדרך הזאת, אף על פי שהוא חושב שיש היגיון בטיעון הזה – מה שאומר שעדיין צריך לשקול בזהירות את סדר העדיפויות במתן החיסון.

"השאלה היא אם אתה רוצה להגן על מי שפגיע יותר מפני המחלה המתפשטת או לעצור את התפשטות המחלה. חיסון הצעירים, שהם הכי פחות פגיעים, הוא אולי הדרך המהירה ביותר לעצור את ההתפשטות"

"אם אתה חושב שהרעיון הזה של חיסון הצעירים תחילה הוא מופרך, הוא לא – זו גישה מאוד רווחת שמשמשת במתן חיסונים אחרים", הוא אומר, ומציין שהגישה הזו הוכחה כאסטרטגיה יעילה ב-2006, כשחיסון ילדים נגד חיידק הפנאומוקוק הגן גם על הקשישים.

"עם שפעת, אם אתה מחסן ילדים ומשיג הגנה של 75% בקרבם, זה יכול להעניק לקשישים הגנה שווה או אפילו רחבה יותר מפני שפעת לעומת זו שהייתה מושגת באמצעות חיסון שלהם באופן ישיר", הוא מסביר.

פרופ' זאב רוטשטיין פוגש בהדסה את החולה הראשון שמקבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
פרופ' זאב רוטשטיין פוגש בהדסה את החולה הראשון שמקבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

אבל, בסיכומו של דבר, אומר אדלשטיין, הוא מלא תקווה.

"אנשים לא צריכים לצפות שכולם יהיו מחוסנים בשנה הבאה, ועדיין אי אפשר לזרוק את המסכות – אנחנו נצטרך להשתמש בהן עוד זמן מה", הוא אומר. "אבל אנחנו צריכים גם להבין שהחיסונים מיוצרים באיכות גבוהה בזמן שיא, מה שייזכר בהיסטוריה כאחד ההישגים הגדולים ביותר שנרשמו בתחום בריאות הציבור".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קשקשנים. רבים אצלכם בתחילת הקורונה טענו שנתניהו סתם מבהיל את הציבור ממניעים פוליטיים (פרופסורים כרמי ולס למשל]. באוגוסט אמרתם שישראל מתאבדת בגלל שהממשלה הרעה הזאת עשתה מעשה "כחול לבן" ו... המשך קריאה

קשקשנים. רבים אצלכם בתחילת הקורונה טענו שנתניהו סתם מבהיל את הציבור ממניעים פוליטיים (פרופסורים כרמי ולס למשל]. באוגוסט אמרתם שישראל מתאבדת בגלל שהממשלה הרעה הזאת עשתה מעשה "כחול לבן" וטירפדה את הצעותיו של נתניהו לסגר חלקי ומנגד טענם שנתניהו הורס את המשק כי הוא לא פותח עסקים קטנים ומכוני כושר. כשחברות התרופות ייצרו חיסון אמרתם שישראל תהיה האחרונה לקבל כי נתניהו זה נתניהו לא עושה כלום רק המשפט מעסיק אותו. בסגר הראשון קראתם לנתניהו פאניקר ונצלן פוליטי. כשפתאום התברר לכם שנתניהו הצליח להקדים כמעט את כל מדינות העולם בקבלת החיסונים, אמרתם שהם אולי יגיעו בשנה הבאה, בטח לא בינואר (מספיק לקרוא את לפיד ועפר שלח בפייסבוקים שלהם]. כשראשוני החיסונים כבר הגיעו לישראל אתם הייתם אלה שמיהרו להתחסן, מפירים את הבטחתם לא להיכנע לנתניהו ותעלוליו ול להתחסן כי החיוסנים הם פייק.
אז יאללה, חידלו מלנענע !

עוד 1,374 מילים ו-1 תגובות
סגירה