עו"ד שגית אפיק עם ח"כ משה גפני בוועדת הכספים של הכנסת ב-2016 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת ראוי למנות משפטן עצמאי ומרשים. זה לא יקרה

לפני שבועיים פירסמה ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת את רשימת 13 המועמדים הסופיים ● ברשימה אין דמויות משפטיות בעלות שיעור קומה לאומי, המועמדים המובילים אינם מרשימים והמועמדים המרשימים אינם נחשבים מובילים ● העובדה שיו"ר הכנסת יריב לוין פועל למען מ"מ היועצת המשפטית הנוכחית שגית אפיק, מסמנת אותה כמועמדת המועדפת על מפלגת השלטון ● פרשנות

המצאי המקצועי בין המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת מאכזב. אין דמויות משפטיות בעלות שיעור קומה לאומי, המועמדים המובילים אינם מרשימים והמועמדים המרשימים אינם נחשבים מובילים.

לפני שבועיים פירסמה ועדת האיתור, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, את רשימת 13 המועמדים הסופיים שייבחנו על ידי הוועדה. המועמדים המרשימים שברשימה:

  • ד"ר אורי אהרונסון, משפטן חוקתי מאוניבסיטת בר-אילן;
  • עו"ד גיא בוסי, מומחה לדיני מפלגות וכנסת, שהספיק לרשום הישגים בבג"ץ כבא-כוחן של יש עתיד ומפלגת העבודה;
  • ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדת החוקה ולשעבר מייצג הכנסת בבג"ץ – המשפטן הבולט המכהן כעת בכנסת;
  • ד"ר ישגב נקדימון, היועץ המשפטי של חדשות 12, שעשה תקופה קצרצרה כשופט שלום, וחיבר ספרים מוערכים על חיסיון עיתונאי והגנה מן הצדק.

שני השמות הנוספים ברשימת המועמדים, ששווים אזכור, הם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי; ועו"ד שגית אפיק – ממלאת-מקום יועמ"ש הכנסת מאז עזב את התפקיד עו"ד איל ינון בחודש מרץ האחרון, ומי ששימשה במשך 15 שנה היועצת המשפטית לוועדת הכספים.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נזרי ואפיק הם המועמדים הבולטים, כאשר בבורסה הפוליטית מהמרים על אפיק. העובדה שיו"ר הכנסת יריב לוין פועל למענה מסמנת את אפיק כמועמדת המועדפת על מפלגת השלטון.

נזרי הוא אחד העובדים הוותיקים ביותר במשרד המשפטים. את רוב שנותיו במשרד עשה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, כעוזרם של שלושה יועצים – אליקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין. בסופו של דבר דילג בקפיצה נחשונית מתפקיד עוזר לתפקיד משנה ליועץ, תחילה פלילי, אח"כ ציבורי-חוקתי וכיום המשנה הבכיר – תפקיד שאותו ירש מאבי ליכט, עם פרישתו של האחרון ממשרד המשפטים.

נזרי הוא משפטן שמרן, שהדי-אן-איי של משרד המשפטים ושלו חד הם, לטוב ולרע. בשנים האחרונות צבר גם לא מעט שעות בוועדות הכנסת, מה שייצר לו מקדם חיכוך (והיכרות) גבוה עם פוליטיקאים.

אפיק, שמבחינת הפרופיל הציבורי שלה נדמתה עד לאחרונה כעוד פקידה בשירות הציבורי בלשכה המשפטית של הכנסת, מתבררת כעת כסיפור המרכזי. ככל שכרתה בריתות פוליטיות, הן נסתרות מעין. נותר רק לבחון את הרקורד שלה בנושאים המרכזיים שהיו בטיפולה.

בתפקידה בוועדת הכספים, הייתה מן הסתם עדה למקום שבו נכרתים הדילים הכספיים, מוסכמות ההעברות התקציביות שמחוץ למסגרת התקציבית השנתית (פעם, כשעוד הייתה מסגרת של תקציב מדינה שנתי), המקום שבו פוליטיקאים מכל צדי המתרס פועלים במתכונת תן לי ואתן לך.

המקרה הבולט שבו אפיק שלפה כרטיס אדום לפוליטיקאים, הייתה בעת שנחקק חוק מס דירה שלישית בשלהי שנת 2016, כחלק מחוק ההסדרים. חוק סבוך זה, שנוסחו עבר שינויים מפליגים במהלך הליכי חקיקתו, נחקק באישון לילה תוך שחברי הכנסת כלל לא יכלו להספיק לקרוא את הכתוב בו.

אפיק הודיעה לבוס שלה, יועמ"ש הכנסת דאז איל ינון, שהפגם בהליכי החקיקה עבר במקרה הזה את הגבול, אך הצעת החוק עברה לכנסת ושם אושרה. התוצאה: הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה שבה בג"ץ פסל חוק בשל הליכי חקיקתו ולא בשל תוכנו.

בתשעת החודשים שבהם אפיק משמשת ממלאת-מקום היועצת המשפטית לכנסת, היא הספיקה לרשום כמה החלטות שנויות במחלוקת, המעוררות חשש לשקילת שיקולים פוליטיים.

כך, אישרה לפני חודשיים את החלטתו של יו"ר הכנסת לוין לבטל את ההצבעה שבה אישרה המליאה הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות וכלי השיט, ולקיים הצבעה חוזרת – שבה נפלה ההצעה.

מליאת הכנסת בדיון על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, 21 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
מליאת הכנסת בדיון על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, 21 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

כך, לפני ההצבעה בכנסת בחודש יולי האחרון לבחירת שני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, שיחררה אפיק חוות דעת מטעמה לכלל הח"כים, שבה קבעה כי אין כל מניעה לבחור שני נציגים מהקואליציה, ואין כל נוהג שמצביע על הצורך שאחד הנציגים יהיה מהאופוזיציה.

כך איפשרה לוועדת הכספים לאשר בחודש יולי האחרון את בקשת משרד ראש הממשלה להעניק הטבות מס רטרואקטיביות לראש הממשלה נתניהו, בגין הוצאותיו הפרטיות.

אפיק איפשרה לוועדת הכספים לאשר בחודש יולי האחרון את בקשת משרד ראש הממשלה להעניק הטבות מס רטרואקטיביות לראש הממשלה נתניהו, בגין הוצאותיו הפרטיות

וכך נתנה אור ירוק מצד הלשכה המשפטית לחקיקת חוקי ממשלת החילופים, בהליכי חקיקה מזורזים שהעמידו באור מגוחך את חוקי היסוד המשטריים.

הרקורד הבלתי מחמיא הזה מלמד כי הלשכה המשפטית של הכנסת זקוקה למשפטן בקנה מידה אחר. כשראובן ריבלין יזם, בתפקידו כיו"ר הכנסת, את העלאת מוסד היועץ המשפטי לכנסת למדרגה שוות מעמד לזו של היועץ המשפטי לממשלה, ולאפשר לכנסת עצמאות משפטית ממערך ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, הוא העלה בדעתו שלתפקיד הרם יתמנו משפטנים מסדר הגודל של פרופ' רות גביזון. בינתיים, החזון הזה הולך ומתרחק.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז ייצג חלק מהעותרים לבג"ץ נגד חוק מס דירה שלישית, חוק ממשלת החילופים ובחירת נציגי הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים.

עוד 660 מילים
סגירה