הדבר שאני הכי אוהב בטיולי נחלים במדבר הוא להגיע למקור שלהם. ממש להיכן שהם מתחילים. יש משהו קסום בהתבוננות במקום שבו נולד דבר מה, שהפך להיות מערכת ענקית של גאיות ונקיקים, שחוצב בהרים ומשטח אזורים מאופק עד אופק.
לא בכל הנחלים המדבריים נקודת הלידה המסוימת הזו קיימת. תחילת התלם הקטן שטיפת גשם ועוד אחת ועוד הרבה אחריה חרצו במשהו שפעם היה מישור. אי אפשר שלא לעמוד שם לרגע, קצרי נשימה, אחרי שעות של מעברי סלעים, היאחזות בחמוקי קירות גיר ולהבין שהכול מתחיל מחריץ קטנטן. זה להבין תהליך. אנחנו אוהבים לראות תהליך שלם מתחילה ועד סוף. זה מרגיע, זה בטוח, זה אומר לנו שמה שחשבנו באמת קורה.
טיפת גשם צונחת על הקרקע המדברית, כמו מחשבה חדשה ומסקרנת הניצתת במוחנו. לרוב הטיפה תעלם, אולי תיספג בקרקע. כמו עוד מחשבה שכנראה תגווע בין שאר תלאות היום, או סתם תירמס תחת כל הרכבות והוועדות שעפות לנו בראש ללא הפסקה.
אבל אם תצנח עוד טיפה ועוד אחת, כמו מחשבה שלא מרפה, היא תתחיל לחרוץ חריץ קטן, שיתחיל להעמיק וייתן כיוון לשלוליות קטנות, למחשבות נוספות, לנוע באותו הכיוון.
מחשבה, כמו טיפה, אם אינה נספגת, היא מתחילה לנוע ולפעול. היא כבר לא טיפה אקראית, היא כבר לא שלולית שתתאדה עם צאת החמה. היא כבר עשתה מעשה. היא לא מנסה להשלים מלאכה אלא רק להתגשם ולפעול בכיוון מסוים – למטה.
מחשבה, כמו טיפה, אם אינה נספגת, מתחילה לנוע ולפעול. היא כבר לא טיפה אקראית או שלולית שתתאדה עם צאת החמה. היא כבר עשתה מעשה. היא לא מנסה להשלים מלאכה אלא רק להתגשם ולפעול בכיוון מסוים – למטה
מטר הטיפות ימשיך לסירוגין שנה אחר שנה והפלג יעמיק ויתארך. שלוליות מזדמנות שיעבור לצידן כאילו יחושו בו, יחברו אליו ויעצימו אותו. כמו מעשים אשר נותנים השראה למחשבות דומות ולצידן מעשים אחרים להצטרף.
לשטף של מעשים ומחשבות יש עוצמה, ועכשיו כבר ישנה יכולת לחתור שינוי בתוך מציאות. כאשר האבן קשה הם יחצבו בכוח ולעומק בנחישות ובהתמדה. ינסו למצוא ולחדור דרך סדקים במציאות הקשה המתנגדת.
לעומתה, אבן רכה תצטרף לזרימה וכאילו תוותר על מקומה. מתוך הכנעה או מתוך הבנה שכנראה הנה הגיע הזמן. הגיע הזמן להפסיק להתעקש ולעמוד על דעתך. להימס, להישטף ולהתערבב עם אחרים כדי ליצור משהו גדול יותר, רחב יותר, נגיש יותר.
נחלי האכזב של המדבר שונים מאוד מנחלי האיתן וגאון זרימתם המתמיד.
נחלי אכזב מתגאים בדרך שעשו. הם לא מראים את המים, הם מראים את מה שהמים עושים. המים שמגיעים בשצף קצף מדי פעם אינם העיקר כאן. הם רק הכלי שאיתו הם מייצרים את השינוי.
טיול זוגי בגבי נחל משמר, דצמבר 2020
אלקנה פרסלר מתגורר בשוהם, נשוי בשנית +5 ילדים. מנהל חברת הזנק ומתמחה באסטרטגייה עסקית עמוקה. אוהב אדם וטבע, חוקר ומתקשר טכנולוגיה עבור חברה טובה יותר וסובלנית יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם