בדיקת העובדות שיזמה התקשורת על נאום נתניהו מקבלת ציון "מטעה"

ככה לא בודקים עובדות

חדשות 13 ו"ידיעות אחרונות" בחרו בהצהרת נתניהו ברביעי שעבר כהזדמנות להיות אמריקה ולעשות בדיקת עובדות לדברי ראש הממשלה ● אם לשפוט לפי הפיילוט, לא בטוח שהמטרה הושגה ● והנזק של ההתייחסות לבדיקת עובדות כגימיק הוא גדול פוטנציאלית יותר מאשר אי-תיקון העובדות כלל ● אבנר הופשטיין מעלה הרהורי כפירה, אחרי שבתחילה התלהב מהמהלך

בדיקת העובדות של נאום בנימין נתניהו, בגליון ידיעות אחרונות ב-3 בדצמבר 2020 (צילום: ידיעות אחרונות)
ידיעות אחרונות
בדיקת העובדות של נאום בנימין נתניהו, בגליון ידיעות אחרונות ב-3 בדצמבר 2020

מהן עובדות? לכאורה אין דבר פשוט מלענות על שאלה זאת. עובדות הן מסד הנתונים שאפשר לסמוך עליו – הראיות, האמת, מה שנכון, מה שאין עליו ויכוח. התשתית לכל דיון, הבסיס לכל פרשנות, האדמה בתחתית העציץ שרק אם היא טובה אפשר להצמיח מעליה פרח.

עובדות הן גם הישות החבוטה ביותר של העידן האומלל הזה. מה שנראה פעם יחסית ברור ("כתוב בעיתון", "שודר במבט", "נמסר באופן רשמי") יש להילחם עליו עתה בחירוף נפש, כדי למנוע את גוויעתו בטרם עת. ללא העובדות – או לפחות מה שנשאר מהן – נדמה לעיתים שהעולם הזה ייחרב ורמצי הדמוקרטיה האחרונים יכבו.

לא בכדי התגייסו כלי התקשורת בשנים האחרונות כדי להילחם בפייק לסוגיו באמצעות "בדיקת עובדות". אפילו הרשתות החברתיות הצטרפו בבחירות האחרונות והוסיפו התרעה מהפכנית לצד שקריו של נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ  – דיסקליימר שהבהיר שדבריו אינם, ובכן, עובדות.

התקווה היא שהקורא יבחר להאמין לסוכן העובדות (העיתונאי, הרשת החברתית, המומחה) במקום לפייקר. ומכיוון שהוא מאמין לסוכן העובדות, הוא יחדל לומר משפטי כזב כמו "שמעתי שהלכו לאיבוד 8 מיליון קולות בתוך תיבה איפשהו בפנסילבניה".

למאמץ הבינלאומי הזה הצטרפו בשבוע שעבר (יש יפטירו "סוף סוף") גם ארגוני החדשות בישראל. אלה שבימים כתיקונם זוללים את שקריו של נתניהו בשידור חי ופולטים אותם אחר כך באמצעות רייטינג; אלה שמבכרים משום מה את ויכוח הסרק בפאנלים על פני מסד הנתונים היבש, המשעמם לכאורה, שצריך להטרים לאותו הוויכוח כדי שבכלל תהיה לו משמעות; אלה שמבחינתם "דיון מעניין" הוא התכתשות בין גיא פלג לבועז ביסמוט, במהלכו לא נאמרות כמעט שום עובדות אבל לעזאזל עם אלה – איזה אקשן יהיה בפריים טיים של שישי בערב.

חדשות 13 בחרו בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברביעי האחרון – שנישא בתגובה להצהרתו של שר הביטחון בני גנץ על הכוונה לפרק את הממשלה – כמעין פיילוט, ובאמצע הנאום שילבו דיסקליימר אחד בודד (אבל חתרני) שבו למעשה הצהירו שנתניהו, אפעס, משקר.

בדיקת העובדות של חדשות 13 במהלך נאומו של בנימין נתניהו, 2 בדצמבר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 13)
בדיקת העובדות של חדשות 13 במהלך נאומו של בנימין נתניהו, 2 בדצמבר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 13)

"מה נאמר", נכתב בכותרת השקופית שהופיעה לצדו של ראש הממשלה במשך דקות ארוכות – "נתניהו: כחול לבן מפרים את ההסכם הקואליציוני". זה השקר, הבדיה, בעוד ש"העובדות" הן: "הליכוד הפר את סעיף 30 של ההסכם הקואליציוני, שקבע העברת תקציב דו-שנתי".

הניסוי הזה התרחב בעמוד 3 של "ידיעות אחרונות" של היום למחרת, שם כבר שובצו שורה ארוכה של אמירות מנאומו של נתניהו לצד "העובדות" הנכונות. בידיעות כמו גם בערוץ 13 נמנעו מלכנות את דבריו של נתניהו "שקרים" והשאירו את ההחלטה בנושא זה בידי הצופה או הקורא. אבל ההיקש בעידן של מלחמה בפייק ניוז היה ברור: העובדות שאנו מציגים הן הנכונות, ודבריו של ראש הממשלה אינם כאלה.

עיתוי בעייתי, ביצוע לקוי

התגובה במחנה חובבי האמת הייתה אקסטטית: תחושה של התעלות, כאילו בין-לילה הצטרפנו לחבר העמים הנאורים, לאומת סי-אן-אן שבה מתעסקים בעיקר במקום בקשקושים; שבה לא מאפשרים למנהיג לחטוף את המשאב הציבורי של האמת ולנכס אותו לצורך העברת מסרי כזב הפוגעים בזכות הציבור לדעת. גם אני הצטרפתי למאמץ הקולקטיבי המתעלף מהתלהבות.

אך יום-יומיים חלפו, ההתלהבות שככה ואני מודה שבראייה לאחור, המהלך של חדשות 13 ושל ידיעות אחרונות הותיר בי תחושה חמוצה משהו. אני כבר לא בטוח שעשינו שירות גדול כל כך למעמדן של העובדות במהלך החצי-אפוי הזה. ואני ממש לא חושב שראוי שהיחס העתידי אליהן יראה כך.

קודם כל, העיתוי. צר לי לאכזב, אבל הנאום הספציפי הזה של נתניהו לא היה מהשקריים שלו. למעשה, הוא היה נאום טיפוסי של פוליטיקאי גאה שיודע לעשות מניפולציות וספינים ולהאשים את היריב. זה לא נדיר וזה עדיין לא מהווה "פייק". אם כבר, זאת פוליטיקה מטופשת וילדותית שבה כל צד זורק על השני את האחריות. בנאום הזה לא נאמרה אף אמירת פייק אמיתית, מהסוג שראשך בוער ואוזניך ניצלות בעטיה.

נתניהו אף חרג ממנהגו הוותיק ואיפשר לשאול שאלות בתום הנאום, כלומר הפך את ההצהרה המונוליתית הקבועה לשיח עם העיתונות – שיח שבמסגרתו אפשר לשאול אותו שאלה כמו "מדוע אתה מטעה את הציבור כשאתה אומר שכחול-לבן הפרו את ההסכם", למשל. ואם אפשר לשאול – לא עדיף?

בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים אחרי שהצעת החוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה טרומית, 2 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים אחרי שהצעת החוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה טרומית, 2 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

חשוב מכל, בדיקת עובדות חייבת להיעשות בקונטקסט המדויק ביותר שהז'אנר מאפשר. "בודק העובדות" חייב להפגין בקיאות מקסימלית גם בניואנסים, לא רק בתמונה הגדולה. התיקון בחדשות  13 וחלק מהתיקונים בידיעות לא עמדו בסטנדרט הזה, ויכולים בהחלט להתפרש (לפחות על ידי חלק מהציבור) כקטנוניות, הפרזה או סטנדרטים כפולים.

ההבדל התהומי בין "שקרי" ל"מטעה"

אני מרבה לצפות בהנאה מרובה בפאקט-צ'קינג של סי-אן-אן בתקופת בחירות. מה שמעניין בתהליך הבדיקה והתיקון, שלרוב מלווה עימותים או אירועים תקשורתיים מרכזיים, הוא הרצינות התהומית שבה מתבצעת המשימה. נכון שפעם אחת נאומו של נשיא ארה"ב נקטע באמצע, אבל המהלך הזה נשמר להזדמנות יוצאת דופן שבה הנשיא הכריז על עצמו כמנצח בבחירות שלמעשה הפסיד. בשאר המקרים מקפידים לתקן במסודר, במדויק, ובהקשר המלא.

אם נתניהו יכריז בבחירות בהן הפסיד כי ניצח – אני לא רק בעד לעצור את השידור, אני בעד לחטוף אותו מידיו. אם יכריז שוב שהערבים נוהרים לקלפיות באוטובוסים של השמאל או יכפיש אוהדי כדורגל על לא עוול בכפם, או יודיע שיותר ממאה שוטרים נדבקו בקורונה בהפגנות מול ביתו – יש להבהיר בזמן אמת שמדובר בשקר וכזב. בלי תירוצים.

אבל רוב השקרים הם שקרים קטנים יותר, חמקמקים. פחות נחרצים ובכל זאת חשובים מספיק בשביל להקדיש להם מעט יותר מחשבה. בסי-אן-אן, בדיקת העובדות נעשית על ידי צוות עיתונאי נפרד (ולא על ידי הפרשן הפוליטי הקבוע, שלו הטיות סיקור טבעיות) וכוללת אבחנות דקות וחשובות בין סוגות שונות של הפרת עובדות.

רוב השקרים הם שקרים קטנים יותר, פחות נחרצים. בסי-אן-אן, בדיקת העובדות נעשית על ידי צוות עיתונאי נפרד וכוללת אבחנות חשובות בין סוגות שונות של הפרת עובדות

בקצה האחד מצויות הצהרות כמו "false" או "lie" – הצהרה כוזבת או שאינה נכונה בעליל, בדומה להצהרתו החוזרת ונשנית של טראמפ כי "מיד עם התפרצות הקורונה סגר את הגבולות עם סין".

בדיקת עובדות בסי-אן-אן אחרי נאום דונלד טראמפ (צילום: צילום מסך, סי-אן-אן)
בדיקת עובדות בסי-אן-אן אחרי נאום דונלד טראמפ (צילום: צילום מסך, סי-אן-אן)

פחות אסונית היא הצהרה אשר מוגדרת כ-misleading  – "הצהרה מטעה" – למשל הצהרתו של נתניהו מלפני חודשיים לפיה מדינות אירופה כבר נתונות בסגר, בעוד מדינות אלה היו רק בשלבי העוצר החלקי.

גם בהטעיות יש מדרג: partly correct  היא הצהרה שחלקה נכון, אך חלקה השני שגוי, או מושמט  – וכזו היא כנראה הצהרתו של נתניהו על אשמת כחול-לבן בהפרת ההסכם הקואליציוני.

החלוקה למדרגים היא חלק מהתענוג בהאזנה לבדיקת עובדות מקצועית, כי היא מאפשרת לייצר אימה אמיתית וכנה משקרים של ממש, וחשש שקול מהטעיות. בדיוק כמו שצריך להיות בעבודה עיתונאית נורמלית.

החלוקה למדרגים היא חלק מהתענוג בהאזנה לבדיקת עובדות מקצועית, כי היא מאפשרת לייצר אימה אמיתית וכנה משקרים של ממש, וחשש שקול מהטעיות. בדיוק כמו שצריך להיות בעבודה עיתונאית נורמלית

בישראל, אגב, ראוי לציון המיזם "המשרוקית" שהחל כאתר עצמאי והפך לפני כשנתיים לחלק מאתר "גלובס". צוות תחקירים של המשרוקית, בכללם סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, בוחנים הצהרות של פוליטיקאים מכל המחנות באופן יומיומי, מביאים את הרקע וגם את השורה התחתונה – מ"נכון", דרך "נכון חלקית" ועד "לא נכון".

אז כמה זמן החזיקה ממשלתו של נתניהו?

בזמן אמת, במהלכו של נאום, אין זמן ויכולת לבדוק דקויות. בדיעבד, בהחלט ניתן לטעון (כפי שידיעות אחרונות היטיבו להטעים למחרת) שגם כחול-לבן הפרה סעיפים מסויימים בהסכם הקואליציוני בכך שסירבה להקים צוות שיבחן את שיטת המינוי של בכירים. הקביעה הזאת הופכת דווקא את הדיסקליימר של חדשות 13 למטעה בדיעבד.

לכן הכתוביות האלה מיותרות. הן טקטיקה שמזמינה טעות על גבי טעות. במקרה שמדובר בשקר כה גס, חצוף ומרושע (כמו בנאום טראמפ), עדיף כבר לקטוע את השידור ולהשמיע את האמת מהאולפן, באקט דרמטי שיעביר מסר חד וברור.

לידיעות אחרונות היה את פריבילגיית הזמן שחלף מאז הנאום ועד לסגירת העיתון כדי לברור ולדגום את האמירות המתאימות ולשים אותן בקונטקסט ראוי. אבל גם העיתון נמנע מלאבחן סוגות שונות של אמירת אי-אמת, ושם את כולן באותו הסל: השקריות, המטעות, החלקיות או הסתמיות משכשכות יחדיו בבריכת הפייק.

כך, למשל, כאשר נתניהו התפאר כי ממשלתו הקודמת "החזיקה חמש שנים תמימות" הבהיר העיתון כי "הממשלה הקודמת החזיקה שלוש וחצי שנים בלבד". אבל כמו שהעירו עיתונאים, ובצדק, אם לוקחים בחשבון גם את ממשלות המעבר שהיוו בעצם המשך ישיר לממשלת נתניהו שהוקמה ב- 2015, אזי חמש שנים אינן שקר, לכל הפחות פרט שדורש הקשר מדויק.

הממשלה ה-34, בראשות בנימין נתניהו, ביום ההשבעה ב-19 במאי 2015 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
הממשלה ה-34, בראשות בנימין נתניהו, ביום ההשבעה ב-19 במאי 2015 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

במקרה אחר נזף ידיעות אחרונות בנתניהו ברוח פובליציסטית, המתאימה למאמרי דעה ולא לבדיקת עובדות: נתניהו ציין כי "ראינו את העמותות שעוזרות לחולים, למבודדים, ראינו את הטוב בעם הזה", והעיתון ניסה לסתור את דבריו באמירה, "עמותות החסד פעלו רבות בעיקר בגלל שהמדינה לא העבירה תקציב ולא תפקדה".

זו הערה הגיונית וחשובה, אך היא אינה סותרת את טענתו של נתניהו על "הטוב בעם הזה", וכאמור אין לה מקום במדור בדיקה של עובדות. אפשר לכתוב מאמר שבו מתגוללים על אי העברת התקציב שמאלצת עמותות לתפוס את מקומה של המדינה.

כשנתניהו ציין כי "אנחנו מייצרים יצור עצמי במכון הביולוגי שלנו", ידיעות מיהר לקפוץ ולהדגיש כי  "העובדות" הן ש"המכון הביולוגי נטול כושר יצור". זה נכון, וההערה הזאת חשובה, אבל ספק אם נתניהו התכוון פה להטעות באמת. יותר הגיוני שכינה את הפעילות במכון כ"מייצרים" בגלל הפיתוח.

כשנתניהו ציין כי "אנחנו מייצרים יצור עצמי במכון הביולוגי שלנו", ידיעות מיהר לקפוץ ולהדגיש כי  "העובדות" הן ש"המכון הביולוגי נטול כושר יצור". זה נכון, אבל ספק אם נתניהו התכוון פה להטעות באמת

ושוב, אם העיתון היה מקפיד לקרוא לילד בשמו – למשל "נתניהו מעט מטעה כאשר הוא מצביע על תפקודו של המכון הביולוגי" – האפקט היה מדויק יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים שיחת וידאו עם אנשי המכון הביולוגי בנס ציונה בעקבות התקדמות המכון לקראת השקת חיסון לנגיף הקורונה (צילום: קובי גדעון/לע״מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים שיחת וידאו עם אנשי המכון הביולוגי בנס ציונה בעקבות התקדמות המכון לקראת השקת חיסון לנגיף הקורונה (צילום: קובי גדעון/לע״מ)

אמירות אחרות של נתניהו – כמו הטענה כי כחול-לבן אומרת דבר אחד בממשלה ומצביעה הפוך בכנסת – לא נבדקו, וחבל. דווקא בדיקה אמפירית של הצבעות כחול-לבן הייתה מספקת הזדמנות עבור העיתונות להוכיח מה המשמעות של עובדות חפות מאינטרסים או מרגשות.

הנזק של ההתייחסות לבדיקת עובדות כגימיק, משהו שעושים כלאחר יד או באופן פומפוזי כי עכשיו זה מאד פופולרי ומגניב, הוא גדול פוטנציאלית יותר מאשר אי-תיקון העובדות כלל.

אם המטרה של תיקון עובדות היא חינוך הציבור לצריכת עיתונות אחראית ורצינית – כזאת שמתייחסת לעובדות כאל הגביע הקדוש של ההשתתפות בשיח הציבורי – אז המהלך של חדשות 13 וידיעות אחרונות הוא בבחינת חרב פיפיות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כותב המאמר לא אהב את הביקורת שהשמיעו כלפי נתניהו אך ערבוביית מילים עם חפירות אינסופיות ללא כיוון ברור הופכת את המאמר לבלתי קריא ובלתי מובן. ואשר על ביקורת על נתניהו - אני לא מסכים עם הכ... המשך קריאה

כותב המאמר לא אהב את הביקורת שהשמיעו כלפי נתניהו
אך ערבוביית מילים עם חפירות אינסופיות ללא כיוון ברור הופכת את המאמר לבלתי קריא ובלתי מובן.
ואשר על ביקורת על נתניהו – אני לא מסכים עם הכותב.
טוב שעשו וחשוב שיעשו עוד. גם עם זה לא מושלם זה עושה את העבודה

עוד 1,493 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל

גורמים בממשל ביידן: היעד שלנו כרגע למנוע מנתניהו להחמיר את המצב עם הפלסטינים ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן ● מנהל הריאלי בחיפה הוזמן לשימוע לאחר הזמנת מנכ״ל בצלם להרצאה ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 36 עדכונים

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

משבר הקורונה חייב לעודד את משרד החינוך להפוך לריכוזי יותר, לא פחות

משבר הקורונה הציף מספר סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך אם נתעלם מהתהליכים הפוליטיים המתקיימים בצילן, אנחנו עתידים לחזות בשינוי מהותי של המערכת, שאינו זוכה לדיון הציבורי הראוי לו. סוגיות אלו נוגעות לא רק לתפקידה הקריטי של המערכת בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל.

משבר הקורונה הציף סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך לא רק לתפקידה הקריטי בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל

השבתתה של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה לא רק פגעה במסלול החינוכי, בתחושת הביטחון וביכולת הלמידה של תלמידי המערכת, אלא גם ביכולתם של הורים רבים לשוב אל מקום עבודתם במהלך אסטרטגיית היציאה, כל עוד אין לילדיהם האפשרות לחזור אל בתי הספר.

בנוסף, הרצון העז של גורמים שונים, ובראשם השלטון המקומי וועדי ההורים, להוציא את השליטה בחינוך ילדיהם ממערכת ממשלתית מרכזית ולהעבירה לניהול הרשויות המקומיות – גרם לניצול משבר הקורונה כדי לשנות את מערכת החינוך מהיסוד.

בהשוואה שעשה פורום ארלוזורוב בין התנהלות ממשלת ישראל אל מול התנהלותן של ממשלות במדינות אחרות בעולם, עולה כי אחד הכשלים המרכזיים בניהול המשבר במערכת החינוך נשען על חוסר היכולת לייצר קונצנזוס בנוגע לממדי התחלואה בקרב ילדים. מגמה זו העמיקה בשבועות האחרונים, כאשר שר החינוך מציג נתונים הפוכים מאלו המוצגים מטעם משרד הבריאות.

כך, למרות הסגירה המהירה מאוד של המערכת שבוצעה בזמן הסגר הראשון, ישראל התעכבה בצורה משמעותית ביישום המגבלות אל מול נתוני התחלואה, והפעילה את מערכת החינוך למשך כמעט חודשיים (לא רצופים) במהלך שיאו של גל התחלואה השני. כעת, בשיאו של גל התחלואה השלישי (או הרביעי, תלוי איך סופרים), מעמיקים עוד יותר השסעים ואי ההסכמה בין משרדי החינוך והבריאות בכל בנוגע לפתיחתה או סגירתה של המערכת. חשוב לזכור כי בכל רגע בו מקבלי ההחלטות מתווכחים על המתווה הנכון, מיליוני תלמידי ותלמידות ישראל נמצאים במצב של אי ודאות בלתי נסבל.

המורכבות של מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל בחודשים האחרונים בכל הנוגע להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח הם התגשמות חלום למנהלי בתי ספר רבים בישראל.

מורכבות מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל באשר להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח, קורצים למנהלי בתיה"ס רבים

למרות זאת, דווקא התקופה המורכבת הזו הדגישה את מרכזיותה של מערכת החינוך בחיינו, ועל כן עלינו ללמוד מהשנה הזו ולייעל את המערכת, לא להפריט אותה. למרות שאין יחסי ציבור טובים למונח הריכוזיות, המצב ההיברידי בו נמצאת המערכת, בו חלקה מופרט וחלקה ריכוזי, רק פוגע בה.

הדרישה לעצמאות ניהולית, תקציבית ופדגוגית של בתי ספר בישראל אינה דרישה חדשה, אך משבר הקורונה, מסתבר, ליבה את האש מתחת לרגליהם של מנהלי בתי ספר והוליד מאבק מחודש לביזור סמכויות.

הרציונל נשען על ההנחה כי "השטח" (יהיה מונח מופשט זה אשר יהיה) מבין ויודע את כלל צרכיו ואין צורך במנגנון ריכוזי, איטי וביורוקרטי בכדי להוליד חינוך טוב ואיכותי לילדי ישראל. גם אם הנחה זו נכונה, והיא לא, הרי שהרצון לנצל את משבר הקורונה כדי לשנות מהיסוד את מערכת החינוך הוא בעייתי.  המהלך הנכון יותר הוא שיפור ערוצי התקשורת בין השטח לבין משרד החינוך, ולא הפקעת סמכויות מידי המדינה.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתי ספר, אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו.

טוב יעשה משרד החינוך כולו אם יכניס לתוך תהליכי קבלת ההחלטות גם אנשי שטח. באופן זה, המדיניות תייצג נאמנה יותר את האינטרסים המקומיים, ובה בעת תיקח בחשבון סוגיות רחבות יותר אשר לא פעם מתעלמים מהן מתוך הרצון להתמקד במצוינות לימודית גרידא. המהירות בה מקבלי ההחלטות שוקלים הפרטה של שירותי החינוך במדינה מעידה יותר מכל על פזיזות מקבלי ההחלטות בהקשר זה.

השורה התחתונה אם כן, ברורה למדי. משרד החינוך צריך רפורמה, אך הפרטה, ביזור ואוטונומיה אינן הנחלה אליה הוא משווע. ריכוזיות הפכה למילת גנאי בשנים האחרונות, אז ריכוז נכון, אשר משלב אנשי מקצוע רלוונטיים ומייצר מדיניות הוליסטית יותר, היא היא הרפורמה אותה משרד החינוך צריך.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתיה"ס אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו

הדרישות למתן סמכויות רחבות לבתי ספר צריכה להיענות בפריסת ידיים רחבה של משרד החינוך ובקריאת "ברוכים הבאים". רק ככה, משרד החינוך צריך להשתנות לאור המשבר הנוכחי.

טל חסדאי-ריפא הוא חוקר בכיר בפורום ארלוזרוב. טל הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בן 31, נשוי, אבא טרי. נע על התפר שבין אופטימיות להרמת ידיים, אבל מאמין גדול שראוי שיהיה כאן יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה