החיסונים נגד וירוס הקורונה החלו להגיע הבוקר (רביעי) לישראל, כשבמקביל הם נמצאים על סף אישור של ה-FDA בארצות הברית.

בימים הקרובים צפויים להגיע כמה מאות אלפי מנות חיסונים של חברת פייזר וההערכה היא כי בהמשך החורף יגיעו לארץ מנות של פייזר שיספיקו לשני מיליון ישראלים. בהמשך 2021 יגיעו גם חיסונים של חברת מודרנה שעשויים להספיק עבור שלושה מיליון ישראלים נוספים.

יחד עם החיסונים שפיתחו אוניברסיטת אוקספורד, ממשלת רוסיה, המכון הביולוגי בנס ציונה וחברות וגופים נוספים, ניתן להעריך כי עד סוף 2021 יגיעו מספיק חיסונים עבור מרבית אוכלוסיית ישראל. סקרים מראים שכ-80% מהאוכלוסייה מתכוונים להתחסן.

אלא שלא כל האנשים שיסכימו להתחסן, אכן יוכלו להתחסן. עם אלה נמנים ילדים, תינוקות ונשים בהריון – ילדים, בגלל שהם נמצאים בסיכון נמוך להיפגע מקורונה, ונשים בהריון בגלל הסיכון הגבוה לבריאותן והסיכון הנמוך לבריאות היילוד.

נוסף על אוכלוסיות אלה יש אנשים רבים שלא יוכלו להתחסן בגלל בעיות בריאותיות שלא נבדקו בניסוי החיסון, ובשלב זה לא ברור אם החיסון מסוכן עבורן.

ניסוי בחיסון לקורונה, רוסיה, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko Jr)

"החיסון ניתן רק למי שנבדק והוכח שהחיסון לא מסכן אותו בכלל", מבהירה האימונולוגית ד"ר נטע סופר צור, מרצה על מקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב וחברת עמותת "מדעת".

לדברי סופר צור, "במהלך הניסוי של החיסון בודקים אותו גם על אנשים עם מחלות ומוגבלויות. אם למישהו יש מחלה או מוגבלות שהחיסון נוסה בהצלחה על אנשים שלוקים בה, הוא יכול להתחסן. אם הוא לא נוסה, הוא לא יכול להתחסן.

"מטבע הדברים, אי אפשר לנסות את החיסון על כל המחלות והמוגבלויות", מבהירה סופר צור. "כל חברה בונה את הניסוי שלה אחרת, ומכינה רשימה משלה הכוללת את קבוצות האוכלוסייה שלא השתתפו בניסוי ולא יתחסנו עד שלא ינוסו.

"מדובר במצבים רפואיים שקבלת החיסון עלולה להחמיר אותם. בעיקר מדובר באנשים שנולדים עם כשל במערכת החיסונית, או נוטלים תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, וניתנות לחולי סרטן בכימותרפיה ולחולים במחלות אוטו-אימוניות קשות.

לא כל האנשים שיסכימו להתחסן יוכלו להתחסן. עם אלה נמנים ילדים, תינוקות ונשים בהריון – ילדים, בגלל שהם בסיכון נמוך להיפגע מקורונה, ונשים בהריון בגלל הסיכון הגבוה לבריאותן והסיכון הנמוך לבריאות היילוד

"רק אנשים שהחיסון נוסה על קבוצת הגיל שלהם יכולים להתחסן, וזה כבר קשור לקהל היעד של החיסון. בגלל הסיכון הנמוך, יחסית, של הקורונה לילדים, הם נחשבים לקהל היעד האחרון של החיסונים לקורונה, ולכן הם לא נבדקו בניסויים ולא יוכלו להתחסן כל עוד החיסון לא נוסה עליהם. יש חיסונים שמיועדים לתינוקות ופעוטות ובודקים אותם רק עליהם, אז מותר לתת אותם רק להם. למשל החיסון נגד נגיף רוטה. עם הקורונה זה הפוך".

ד"ר נטע סופר צור, אימוניולוגית (צילום: סבינה פישמן)

המנגנון הזה מבטיח שלמי שעלול להסתכן מהחיסון ממילא אסור להתחסן,  כך שכל השאר יכולים להתחסן ולדעת שזה בטוח לגמרי בשבילם?
"לא הייתי קובעת שהחיסון מסכן מישהו. אבל כן, המנגנון בנוי ככה שהחיסון בטוח למי שמותר לו להתחסן".

זה גם אומר שלמען כל מי שלא יכול להתחסן, שזאת אוכלוסייה שכוללת קשישים ואנשים בסיכון, יש הכרח שכמעט כל שאר האוכלוסייה תתחסן, כדי שנגיע לחסינות עדר, אחרת החיסון לא יגן עליו, נכון?
"קשה עדיין לקבוע אם החיסון מגן רק על המתחסן או שהוא גם מונע מהמתחסן להדביק אחרים. אבל לפי הידע שלנו על חיסונים אחרים, קיימת סבירות גבוהה שהתחסנות של אחוז משמעותי מהאוכלוסייה תפחית את ההתפשטות של הנגיף, וכך גם תגן על אלה שלא יכולים להתחסן. נוכל לדעת זאת בוודאות רק אחרי שיתחסנו מספיק אנשים".

רשימת "פסולי החיסון" נקבעה על ידי החברות

באופן רשמי, משרד הבריאות לא קבע עדיין למי יהיה אסור להתחסן נגד קורונה, ולא פרסם עדיין רשימה של אנשים ואוכלוסיות שאסור יהיה להן להתחסן. במשרד הבריאות לא ענו לשאלת זמן ישראל אם קיימת רשימה כזאת.

גורמים בהנהלת קופות החולים הבהירו לזמן ישראל כי משרד הבריאות וקופות החולים יקבעו את רשימת "פסולי החיסון" לפי ההגדרות של כל חברה, וכי אוכלוסיות עם בעיה רפואית שלא נוסתה על חיסון כלשהו, לא תחוסן. הרשימה תהיה שונה, איפוא, מחיסון לחיסון ותיקבע בדיוק לפי הרשימות של חברות התרופות עצמן.

רשימת האוכלוסיות שלא השתתפו בניסוי של החברות מופיעה בפרוטוקול הניסוי של פייזר ושל מודרנה.

אחות מכינה חיסון נגד קורונה לאדם הראשון בצפון אירלנד שקיבל את החיסון של חברת פייזר. דצמבר 2020 (צילום: Liam McBurney/Pool via AP)

החיסון של פייזר

עם אלה שלא יכלו להשתתף בניסוי החיסון של פייזר, ולכן גם לא יוכלו להתחסן בחיסון שלה בחודשים הקרובים, נמנים:

• ילדים מתחת לגיל 12 (נערים בגילאי 12-18 יכולים להתחסן בחיסון של פייזר).
• נשים בהריון.
• מי שאובחן בעבר כחולה או נשא קורונה
• חולי איידס פעילים (נשאי HIV לא פעילים יכולים להתחסן)
• חולי צהבת B ו-C, ומי שחלו בהן בחודשים האחרונים.
• מי שהגיבו באופן קיצוני לחיסונים בעבר ולקו בסיבוכים קשים.
• מי שמקבלים טיפולים תרופתיים שאמורים למנוע קורונה.
• מי שקיבלו תרומות דם בחודשיים שלפני החיסון.
• מי שמטופלים באופן קבוע בקורטיסטרואידים (תרופות שניתנות לחולי סרטן בזמן כימותרפיה ולחולים במחלות אוטו-אימוניות ומדכאות את מערכת החיסון) וטופלו בהם בשנתיים שלפני החיסון, למעט מי שטופל בהן לזמן קצר של עד שבועיים ובמינון לא גבוה (חולים שמטופלים בסטרואידים רגילים יכולים להתחסן).

גם אנשים עם בעיות נפשיות קשות ונטיות אובדניות לא השתתפו בניסוי של פייזר, אך ההערכה היא שהם אינם מהווים קבוצת סיכון מיוחדת לעניין החיסון ואין סיבה שלא יתחסנו.

אוכלוסיות עם בעיות מיוחדות לא השתתפו בשלב הראשון של החיסון של פייזר, שבו נבדקו הסיכונים הנפוצים, כדי לא לסכן אותן. ואולם קבוצה זו כן השתתפה בשלב השני והשלישי של החיסון.

אוכלוסיות אלה, שנמצאות בסיכון גבוה להיפגע מקורונה, יוכלו להתחסן מאחר שבניסויי החיסון התברר כמעט מעבר לכל ספק שהחיסון לא מסכן אותן. ברשימת האוכלוסיות בסיכון שיכולות להתחסן בחיסון של פייזר כלולים בעלי המחלות והמוגבלויות הבאות:

• בעיות ומחלות נוירולוגיות.
• אסטמה ומחלות ריאה.
• סוכרת.
• מחלות בכבד.
• תת משקל.
• מחלות אוטואימוניות, ובלבד שהחולים אינם מטופלים בקורטיסטרואידים.
• דלקת פרקים.
• תסמונת גווילין-בארה (GBS).
• טרשת.
• סתימות עורקים.
• HIV ללא איידס פעיל.

בשלב השני והשלישי של הניסוי של פייזר השתתפו גם אנשים שמתגוררים בבתי אבות ובהוסטלים, מעשנים כבדים, אנשים שעברו בדיקות סרולוגיות ונמצא שנדבקו בעבר בקורונה, סארס ו-mers, אך לא אובחנו בעבר כחולים ונשאים של קורונה בזמן המחלה. כל אלה יכולים להתחסן.

מתנדבת מקבלת חיסון נגד קורונה של חברת מודרנה. יולי 2020 (צילום: AP Photo/Hans Pennink)

החיסון של מודרנה

עם אלה שלא יכלו להשתתף בניסוי החיסון של מודרנה, ולכן גם לא יוכלו להתחסן בחיסון שלה בחודשים הקרובים נמנים:

• נשים בהריון ונשים מניקות.
• ילדים ונערים מתחת לגיל 18.
• מי שנמצא בעבר כחולה ונשא של קורונה, סארס ו-mers.
• מי שהיה לו חום 72 שעות לפני כן.
• מי שהגיב באופן אלרגי או חלה באופן רציני בעבר עקב קבלת חיסון אחר.
• מי שיש לו נטייה להתפרצויות קרישי דם.
• חולי איידס פעילים (נשאי HIV סביל יוכלו להתחסן).
• אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.
• אנשים שקיבלו בחצי השנה שלפני כן תרופות שמדכאות על מערכת החיסון (קורטיסטירואידים – בעיקר חולים בסרטן ומחלות אוטו-אימוניות).
• מי שתרם דם בחודש שלפני כן.

"רק אם הרוב יתחסנו נוכל להגן על אלה שלא יכולים"

"חיסון מנוסה בצורה מאוד זהירה וקפדנית כדי לוודא את הבטיחות שלו, וכל פעם שקורה משהו שלא ברור אם הוא קשור לחיסון או לא, הניסוי נעצר עד שמבררים את הקשר לניסוי", אומר האימונולוג ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי.

"זה מה שקרה בניסוי של אסטרה-זניקה: אצל אחד הנסיינים אירע אירוע רפואי נדיר, וברגע שהוא צץ, הניסוי נעצר עד שנשלל הקשר בינו לבין מתן החיסון".

לדברי גרטי, "צורת העבודה הזאת יוצרת בעיה מבנית: כדי לוודא שהחיסון בטוח ויעיל, מנסים שכמה שפחות משתנים יפריעו לו. אם מישהו חולה במחלה מסוכנת והוא מקבל התקף במהלך הניסוי, קשה לדעת אם לייחס את זה לניסוי של החיסון או לא. לכן ככל שהניסוי מתבצע על אנשים בריאים יותר, הוא פשוט יותר.

ד"ר ארז גרטי, מכון דוידסון (צילום: איתי בלסון, מכון ויצמן למדע)

"מצד שני, הקורונה, כמו מגפות אחרות, פוגעת קודם כל במי שיש לו מחלות רקע, ולכן הניסוי לא יכול לדלג עליהם. מסיבה זו מגבשים רשימה של מחלות רקע שהנסיון מראה כי יש סיכון מסוים שהן יצרו בעיה בחיסון, והחולים במחלות אלה גם לא משתתפים בניסוי, לפחות לא בשלב זה.

"בשלב הראשון, עד שהחיסון לא ייבדק על ילדים ולא נדע שהוא בטוח ויעיל עבורם, הם לא יתחסנו. כרגע פייזר כבר התחילה את הניסוי על ילדים, ובקרוב גם מודרנה תתחיל, כדי לאפשר להם להתחסן בהמשך השנה הקרובה.

"בשורה התחתונה, בדומה לחיסונים רבים אחרים, יש חשיבות גבוהה שכמה שיותר אנשים יתחסנו, לא רק להגן על עצמם אלא גם על סביבתם. אם הרוב הגדול של האנשים יתחסן, אפשר יהיה לקוות שתיווצר חיסוניות עדר שתגן גם על אלה שלא יכולים להתחסן".

"בשלב הראשון, עד שהחיסון לא ייבדק על ילדים ולא נדע שהוא בטוח ויעיל עבורם, והם לא יתחסנו. פייזר כבר התחילה את הניסוי על ילדים, ובקרוב גם מודרנה תתחיל, כדי לאפשר להם להתחסן בהמשך השנה הקרובה"

המנכ"ל של פייזר אמר שמי שיתחסן לא יוכל לחלות בעצמו, אבל לא בטוח שהוא לא יוכל להיות נשא ולהדביק אחרים. נשאלת השאלה איך תיווצר חיסוניות עדר שתגן על אלה שאסור להם להתחסן?
"הוא אמר שהוא לא בטוח, הוא לא אמר שהוא יודע שמי שיתחסן יוכל להיות נשא. צריך לקוות שמי שהתחסן לא יוכל להיות נשא, או לפחות שיידבק פחות. בכל מקרה, ככל שהזמן יעבור הפרופיל של החיסון יתברר, נקבל יותר תשובות ונדע כיצד לפעול. מה שחשוב בשלב ראשון זה להתחיל להתחסן כדי להוריד את רמת התחלואה וכדי שנוכל לחזור לחיים שפויים".

מתי נדע שמי שחוסן לא מדבק ושאם רוב האנשים יחוסנו הסכנה חלפה?
"יכולים להיות כל מני סימנים לכך. קודם כל, אם לא יגלו במעקב האפידמיולוגי שאנשים נדבקו ממי שחוסן, ידעו שזה כמעט לא קורה. ושנית, כשנראה בשטח ירידה בהדבקה.

"בכל מקרה, גם אם יתברר שהחיסון לא מונע נשאות, תהיה לו השפעה על העומס הוויראלי, ולכן הוא יוריד את רמת ההדבקה. יש עדיין סימני שאלה, אבל אם המגפה תהפוך למשהו שקל לשלוט בו, אפשר יהיה לחזור לנורמליות".

"גם אם יתברר שהחיסון לא מונע נשאות, תהיה לו השפעה על העומס הויראלי ולכן הוא יוריד את רמת ההדבקה. יש עדיין סימני שאלה, אבל אם המגפה תהפוך למשהו שקל לשלוט בו אפשר יהיה לחזור לנורמליות"

"חשוב לזכור", גרטי מוסיף, "אמנם לא מדובר במצב אידאלי, החיסונים פותחו ואושרו מהר מהרגיל, אבל אנחנו מדברים על מידע מעשרות אלפי אנשים שקיבלו את החיסון בחצי שנה האחרונה, וזה לא מעט.

"מנגד יש לנו את הסיבוכים קצרי הטווח של המחלה, הסיבוכים ארוכי הטווח שלה שלא ידועים עדיין, וכמובן ההרס השיטתי שהמגפה עושה לכלכלה ולחברה שלנו. בסופו של דבר, כמו כל דבר בחיים, זה ניהול סיכונים – וברור לגמרי באיזה צד נמצאים הסיכונים הגדולים באמת".