אבדנות. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מיליון וחצי ישראלים מוגדרים כשארי התאבדות

שאריות של חיים

מעקב זמן ישראל

כל מוות כתוצאה מאובדנות משפיע על יותר מ-100 איש ● הסיכוי של אדם שבן משפחתו התאבד לשים קץ לחיו גבוה פי-8 בהשוואה לאדם הממוצע ● שארי האובדנות הם קבוצת סיכון של ממש אך אינם זוכים לתשומת לב מספקת ● פרופ׳ לוי בלז: "התאבדות היא תופעה שדורשת טיפול, התערבות ותקציבים. זה לא הדבר הזה שלא מדברים עליו ומקווים שיעבור מעצמו"

"החברים שהיו לי לפני המקרה הם לא אותם החברים שיש לי היום. כולם נעלמו במשך השנים. הם לא ידעו איך לעכל ולהכיל את האסון שלי והתרחקו, אז פשוט נשארתי לבד עם האובדן".

חייו של אבשלום אדרת השתנו מאז שבנו ערן התאבד במהלך שירותו הצבאי, לפני 23 שנים. "הוא היה ילד של מחשבים, והיה בטוח שזה מה שיעשה גם בצבא. אבל כשהוצב בעבודות פיזיות באפסנאות של בקו"ם נכנס למצוקה נפשית קשה.

"כמה פעמים ניסה להגיע לקצין בריאות הנפש, אבל לא הצליח. בפעם הראשונה שקיבל לידיו נשק, הוא ירה בעצמו בשדה ליד הבית שבו התגוררנו.

"עד היום אפילו שאלה פשוטה כמו ׳כמה ילדים יש לך?׳ מעוררת אצלי דילמה קשה מה אני אמור לענות. האם לומר שיש לי ארבעה ילדים שנולדו לי, או שלושה שנותרו לי? השאלה הבאה שמגיעה היא ׳מה הם עושים היום?׳

ערן אדרת
ערן אדרת

"אם אני מספר שערן התאבד אני בעצם מפיל פצצה באמצע שיחת חולין, וזה משנה אותה לחלוטין. בטח לפני 20 שנה, אבל גם היום אנשים מייד מסתכלים עליך בעין בוחנת, כאילו שואלים ׳מה לא בסדר במשפחה הזו?׳ אנשים לא יודעים איך לעכל את זה.

"לכן במשפחה שלנו, חוץ ממני, אף אחד לא מדבר על זה. כשהקרובים שלי מגיעים למקום עבודה חדש, למשל, הם פשוט לא מזכירים את ערן. חברים חדשים לא יודעים עליו. אפילו בינינו, בתוך המשפחה, מעדיפים שלא לדבר על מה שקרה".

"אם אני מספר שערן התאבד אני בעצם מפיל פצצה באמצע שיחת חולין, וזה משנה אותה לחלוטין. בטח לפני 20 שנה, אבל גם היום אנשים מייד מסתכלים עליך בעין בוחנת, כאילו שואלים ׳מה לא בסדר במשפחה הזו?׳"

אדרת, בעבר איש היי-טק והיום איש אקדמיה שמתמחה בפרויקטים חברתיים, מייצג בסיפורו הקשה קבוצה באוכלוסייה הישראלית שחיה במחשכים ובבדידות נוראית – שארי המתאבדים.

מדובר בקרובי משפחה וחברים של מתאבדים שחיים בתחושה של אשמה ובושה, ואינם זוכים להתייחסות בשיח הציבורי. כיום משמש אדרת כיו"ר העמותה "בשביל החיים", העוסקת במניעת התאבדויות ותומכת במשפחות שיקיריהם התאבדו, ויש רבים כאלה.

אבשלום אדרת (צילום: תומר אפלבאום)
אבשלום אדרת (צילום: תומר אפלבאום)

החשיפה למקרי אובדנות בישראל היא תופעה הרבה יותר רווחת מכפי שניתן היה לשער: היא נוגעת ביותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת.

שורת מחקרים חדשה שערך פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, מתמקדת בקבוצת אוכלוסייה זו המכונה "שארי אובדנות". 50% ממשתתפי המחקר דיווחו שהכירו אדם שהתאבד. 25% מהמשתתפים דיווחו על רמת מצוקה גבוהה שחוו לאור החשיפה להתאבדות. על פי ההגדרות הרשמיות זו הקבוצה המכונה שארי התאבדות.

מעגלי ההשפעה של החשיפה לאירועי אובדנות גדולים. מומחים מעריכים שכל מוות כתוצאה מאובדנות משפיע על יותר מ-100 איש. בכל שנה מתאבדים בישראל כ-500 בני אדם, וכ-800 איש מתאבדים בכל העולם. לפי המחקרים הסיכוי של אדם שבן משפחתו התאבד לשים קץ לחיו גבוה פי-8 בהשוואה לאדם הממוצע. כלומר שארי האובדנות הם קבוצת סיכון של ממש.

כחלק מהמחקר נערך סקר שכלל 806 משתתפים, מדגם המייצג את כלל האוכלוסיה בישראל. בהתחשב בכך שאוכלוסיית ישראל כוללת שישה מיליון אזרחים מבוגרים, ניתן להגדיר כ-1.5 מיליון ישראלים כשארי התאבדות.

"מכיוון שיש הרבה סטיגמות על התאבדות ולפי אחת המרכזיות היא קורית בגלל מישהו – מישהו שלא עשה משהו, לא אמר משהו, לא ראה סימנים, שארי המתאבדים נמנעים מלדבר על הנושא", מספר פרופ' לוי בלז לזמן ישראל. "הם חווים אשמה, בושה, כעס על המתאבד, ריחוק חברתי ואבל מורכב". הכוונה לחוויית אבל שבה האדם חי את הרגע הקשה שוב ושוב, כאילו זה קרה אתמול.

"מכיוון שיש הרבה סטיגמות על התאבדות, ולפי אחת מהן היא קורית בגלל מישהו – מישהו שלא עשה משהו, לא אמר משהו, לא ראה סימנים – שארי המתאבדים לא מדברים על הנושא. הם חווים אשמה, בושה וכעס"

"אלה אנשים שהרבה פעמים חיים בתפיסה שקיומם מהווה עול עבור הסביבה הקרובה שלהם", אומר פרופ' לוי בלז. "תפיסה זו מורכבת משנאה עצמית והערכה עצמית נמוכה. זו קבוצה שנוטה לסגירות חברתית והתרחקות, ולא פעם סובלת מדיכאון ומחשבות אובדניות, כתוצאה מהריחוק החברתי".

במחקריו, מצא לוי בלז כי תחושת שייכות וקרבה לאנשים אחרים ממתנת את המצוקה הנפשית של משפחות המתאבדים.

פרופ׳ יוסי לוי בלז (צילום: רן שמואלי)
פרופ׳ יוסי לוי בלז (צילום: רן שמואלי)

אחד המחקרים נערך במשך 4 שנים על 152 בני משפחות של מתאבדים. הם מילאו שאלונים הבוחנים תחושות של חוסר שייכות, חוויות של אבל מורכב, נטל על הסביבה, ומחשבות אובדניות בשלושה זמנים שונים: במדידה הראשונית סמוך לאירוע, 18 חודשים לאחר המדידה הראשונה ו-40 חודשים לאחר מכן.

במדידה הראשונה נמדדו כל הגורמים, ובמדידה השנייה והשלישית נמדדו רק רמות החשיבה האובדניות ורמות האבל המורכב.

"מצאנו כי תחושת חוסר השייכות מנבאת מחשבות אובדניות אפילו 3 שנים לאחר שהיא נמדדה לראשונה בקרב משתתפי המחקר", אומר לוי בלז. "מעבר לכך, המחקר מציע כי רמות גבוהות של שייכות יכולות לפעול כגורם חוסן נגד מחשבות אובדניות בקרב אוכלוסיית שכול זו.

"מחקרים קודמים מצאו כי חשיפה אישית ותמיכה חברתית מפחיתים תחושות של חוסר שייכות. תמיכה חברתית יכולה לעזור בריכוך הכאב מהאובדן, ואולי למנוע גם את ההשפעות הפוגעניות של האבל, כמו הגברת מחשבות אובדניות", מסביר לוי בלז.

iStock
אילוסטרציה. אובדנות

לספר את הסיפור, כדי להציל חיים

אבשלום אדרת התחיל לדבר על מות בנו כשנה וחצי לאחר האירוע, כשהוזמן לספר עליו בקורס קציני בריאות נפש (קב"נים) בצה"ל. "היה בי הרבה כעס על הצבא, וספציפית כלפי קציני בריאות הנפש כי סברתי שניתן היה להציל את ערן. מותו היה מיותר לחלוטין. אבל אז החלטתי להיכנס לגוב האריות, ולספר את הסיפור, כדי להציל חיים של חיילים אחרים, ולמנוע עוד מוות מיותר. אחרי הפעם הראשונה הוזמנתי לעוד קורס, ולעוד מקומות בצבא, ומשם הגעתי למערכת החינוך, כדי לעורר מודעות בגילאים מוקדמים יותר".

במהלך השנים גילה כי הפעילות לקידום המודעות בנושא עוזרת לו להתמודד עם השכול, וכיום הוא משמש כיו"ר עמותת "בשביל החיים". העמותה מפעילה קבוצות תמיכה למשפחות השארים ובכך מסייעת להם להתמודד עם השכול באמצעות אותו גורם השייכות שהתגלה במחקר.

"היה בי הרבה כעס על הצבא, וספציפית כלפי בעלי התפקידים האלה כי סברתי שניתן היה להציל את ערן. מותו היה מיותר לחלוטין. אבל אז החלטתי להיכנס לגוב האריות, ולספר את הסיפור, כדי להציל חיים של חיילים אחרים"

אבשלום, האם אתה רואה שינוי ביחס של הסביבה כלפי נושא האובדנות במשך השנים בחברה הישראלית?

"בכנס המשפחות שאנו מארגנים בכל שנה מטעם העמותה זו אחת השאלות שתמיד עולה ואנו רואים שהסטיגמה עדיין קיימת – בחברה, בין החברים, בשכונה, במקום עבודה. זה סיפור לא פשוט. אני בטוח שיקירנו שהתאבדו לא עבר במוחם לאיזה סבך הם מכניסים אותנו. חוץ מהעניין הרגשי של הכאב הגדול על האובדן. כל ההתנהלות במשך החיים משתנה.

"אני מצאתי פתרון בפעילות שאני עושה. אפילו בשיחות חולין כשאני מספר על ערן ומפיל את הפצצה, אני מיד מספר על הפעילות שלי למניעת אובדנות, וזה נותן טוויסט חיובי לשיחה. אבל רוב האנשים שחווים אובדן מהסוג הזה מסתגרים, שוקעים וחיים עם זה".

פרופ' לוי בלז מדגיש את החשיבות האדירה של תהליך הטיפול והעיבוד של האירוע המשברי בתוך קבוצת השווים. "עבור אנשים שמגיעים לקבוצות התמיכה של שארי אובדנות לעתים זו הפעם הראשונה שהם מסוגלים לדבר על מה שקרה, מכיוון שכל מי שמגיע לשם נמצא בדיוק באותו המצב. ברגע שאדם מוצא תמיכה וערך בקבוצה הוא מוגן יותר מפני המרכיבים הכי חריפים של מצוקה – דיכאון ומחשבות אובדניות".

"עבור אנשים שמגיעים לקבוצות התמיכה של שארי אובדנות לעתים זו הפעם הראשונה שהם מסוגלים לדבר על מה שקרה, מכיוון שכל מי שמגיע לשם נמצא בדיוק באותו המצב. ברגע שאדם מוצא תמיכה הוא מוגן יותר"

פרופ' לוי בלז כיצד תקופת הקורונה משפיעה על המשפחות שכבר חיות בריחוק חברתי בגלל האובדן?

"תקופת הקורונה מערערת את תחושת השייכות והקשרים החברתיים של כולנו. פחות נפגשים פיזית ומתמודדים עם מצב של חוסר וודאות. אין ספק שמשפחות המתאבדים נמצאות בקבוצת סיכון לדיכאון וחרדה, ומכאן גם לאובדנות, הרבה יותר מאחרים, כי מראש הם נמצאים בעמדה יותר מרוחקת ופחות נתמכת".

אדרת מספר כי מרבית הפעילות של קבוצות התמיכה תקופה זו עברה למפגשי אונליין, אולם עדיין מדובר באתגר לא פשוט.

iStock
אילוסטרציה. אובדנות

תוכניות למניעת אובדנות לא מתוקצבות

עמותת "בשביל החיים", הוקמה לפני כ-20 שנה על ידי משפחות של מתאבדים ואנשי מקצוע בתחום על מנת לספק תמיכה לשארים, שלא סופקה על ידי המדינה. כיום העמותה מתוקצבת על ידי המדינה כמי שמטפלת במשפחות שחוו שכול פתאומי ואיבדו את יקיריהם ברצח, תאונות דרכים או אובדנות.

עמותה נוספת שפועלת בנושא של שכול פתאומי ומתוקצבת על ידי המדינה היא עמותת "אלה". שתי עמותות אלה מחלקות ביניהן את הפעילות לפי האזורים בארץ.

התוכנית הלאומית למניעת אובדנות של משרד הבריאות תוקצבה לראשונה בשנת 2014 על ידי שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן (יש עתיד) ב-18 מיליון שקל לשנה. ואולם בתקופת כהונתו שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, התקציב לא עבר בצורה מסודרת. בהעדר רשות שמטפלת בנושא ומקבלת תקציב סדור וקבוע, הכספים לא הגיעו ליעדם.

"בכל שנה ראינו שתוכניות בנושא אובדנות, ביניהם למשל התוכניות של משרד החינוך ׳בוחרים בחיים׳, למניעת אובדנות של ילדים ובני נוער, לא מקבלות תקצוב ועומדות בפני סגירה", אומר פרופ' לוי בלז. "בכל שנה השקענו מאמצים אדירים כדי לקבל את התקציב להמשך פעילות התוכנית. השנה עם כניסת שר הבריאות, יולי אדלשטיין, לתפקיד זו הפעם הראשונה שקיבלנו תקצוב לתוכנית, והיא לא נמצאת בסכנת סגירה. זו רק דוגמא אחת לאופן שבו הנושא טופל על ידי הממשלה בשנים האחרונות".

קטי שטרית (צילום: Hadas Parush/Flash90)
קטי שטרית (צילום: Hadas Parush/Flash90)

שתי הצעות חוק הוגשו בכנסת הנוכחית על ידי ח"כ קטי שטרית (ליכוד) המשמשת כיו"ר השדולה החדשה, שהושקה ב-2.11, לבריאות הנפש ולמניעת אובדנות ובשיתוף העמותה. הצעה להקמת רשות למניעת אובדנות – שתתכלל את הטיפול באובדנות ובמניעתה כפי שהרלב"ד עושה זאת למניעת תאונות הדרכים, והקמת רשם לענייני אובדנות – שירכז בסיס ידע וכלים למניעת האובדן הבא.

הקמת רשם האובדנות נחוץ מכיוון שהמידע אודות מקרי האובדנות בישראל מגיע לגורמי הטיפול והמניעה באיחור של שנתיים, כפי שפורסם ב"זמן ישראל" לפני כחצי שנה.

גם היכולת של עמותת בשביל החיים להגיע למשפחות של קורבנות האובדנות תלויה ברישום זה. בניגוד למשפחות של נפגעי עבירות ותאונות הדרכים, אשר רישומם מתבצע בצורה מסודרת, והעמותה יכולה לפנות אליהם ולהציע תמיכה, אין מידע כזה לגבי משפחות המתאבדים. משפחות אלה צריכות לפנות לעזרה בכוחות עצמן, וחשוב להגביר את המודעות בנוגע לפעילות של העמותות המושיטות סיוע.

בניגוד למשפחות של נפגעי עבירות ותאונות הדרכים, שרישומם מתבצע בצורה מסודרת, והעמותה יכולה לפנות אליהם ולהציע תמיכה, אין מידע כזה לגבי משפחות המתאבדים, והן צריכות לפנות לעזרה בכוחות עצמן

"מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לעשות שינוי דרמטי בחשיבה, כדי להבין שהתאבדות היא תופעה שדורשת טיפול ממוקד, התערבות ותקציבים ממוקדים. זה לא הדבר הזה שלא מדברים עליו ומקווים שיעבור מעצמו. זו גם לא תופעה איזוטרית כפי שנוהגים לחשוב.

"בסקרים שערכנו שאלנו ׳כמה אנשים מתים לדעתם בכל שנה מהתאבדויות בישראל׳. מרבית האנשים חשבו שמדובר ב-50 עד 100 איש בשנה. המספר הוא 500, מתוכם כ-400 גברים ו-100 נשים, וזה גבוה פי-1.5 ממספר ההרוגים בתאונות הדרכים.

"כששאלנו אנשים ׳האם ניתן למנוע התאבדות?׳ קיבלנו תשובות שאדם שרוצה להתאבד יתאבד בכל מקרה, וזו סטיגמה ממש לא נכונה. ניתן למנוע התאבדויות. צריך רק לשים את הנושא במרכז, ולדאוג שהמדינה שלנו תשמור על האזרחים שלה לא רק מפני נגיף הקורונה, אלא גם מפני תופעת האובדנות.

"בתקופה כמו עכשיו חסר מאוד קמפיין הסברה בכל כלי התקשורת, שיסביר לאנשים ובמיוחד לגברים, שזו לא בושה לפנות לעזרה נפשית, שיש פתרונות טיפוליים למצוקות הנפשיות שלהם. בדיוק כמו שיש פרסומות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למניעת תאונות, צריכות להיות פרסומות למניעת התאבדויות", מסכם פרופ' לוי בלז.

במצבי מצוקה יש מי שמקשיב: סה"רער"ן: 1201,  בשביל החיים – סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו: 03-7487771.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,690 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 21 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

התנ"ך של הנסיך

התנ"ך של הנסיך לא מתחיל בפסוק:

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".

אין בו עשר דיברות, מוסר, רוח אלוהים והוא גם לא כתוב בעברית. התנ"ך של הנסיך הוא ספרו של ניקולו מקיאוולי שנכתב באיטליה, בשנת 1513, בביתו הכפרי לא רחוק מפירנצה והוא מוקדש לנסיך לורנצו המפואר.

הנסיך

הספר הנסיך נחשב לספר המחשבה המדינית הראשון בעידן המודרני. קיסינג'ר מהלל ומצדיק את הריאל פוליטיק המקיאווליסטי ומסביר שבמצבים קיצוניים צריך לפעול כפי שמקיאוולי המליץ כדי לשרוד.

הספר חוקר את טבע הכוח והשלטון במדינות, או בשפתו של מקיאוולי, שאולי מתאימה גם לישראל של 2020 ו-2021 – בנסיכויות. ההגות של מקיאוולי נתפסה כריאליזם פוליטי שעושה הפרדה חדה בין מוסר ופוליטיקה.

על פי הריאל פוליטיק של מקיאוולי, שאותו אימץ קיסינג'ר בשנות השישים והשבעים, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים. אין זה משנה אם המהלכים מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו, הוא הצודק בתוצאה הסופית. מקיאוולי ממליץ לנסיך להשתמש בכל האמצעים, חנופה, הסתה וכוח על פי הצורך, כדי לשמר את שלטונו.

בריאל פוליטיק של מקיאוולי, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים – מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו הוא הצודק בתוצאה הסופית גם אם זו הושגה באמצעי חנופה, הסתה וכוח

לספר היתה השפעה עצומה על החשיבה המדינית האירופאית ובעיקר על דיקטטורים מיליטריסטים.

הריאל פוליטיק של מקיאוולי

תרגום הפתיח של הסרט:

"אני מרגיש כבוד גדול להשיא לך עיצה לקראת כניסתך לתפקידך החדש. אני יכול להציע לך מספר כללי אצבע שאני מאמין שהזמן והניסיון הוכיחו כנכונים: פעל באומץ לב בתחילה. לציבור יש זכרון קצר שיגרום להם לשכוח את ההצלחות של קודמיך והם יתרשמו מנחישותך. העמד את ההגנה על מעמדך וכוחך בראש סולם העדיפויות שלך, ללא זה תהיה חסר ערך. היה נחוש אבל הישאר גמיש. זכור, כמה מהמתנות הגדולות של האל הן הבטחות שהופרו".

הספר "הנסיך" תמציתי ומחולק ל-26 פרקים קצרים, המוקדשים לנושאים שעליהם הנסיך צריך לתת את הדעת כדי לתפוס ולשמור על שלטונו. והנה מספר קטן של דוגמאות לריאל פוליטיק של מקיאוולי:

1

אין זו חובתו של הנסיך לשמור את הבטחתו כשזו עשויה לגרום לו נזק. כיוון שבני האדם רעים ומושחתים ואינם מקיימים מה שהבטיחו לנסיך אין הנסיך חייב לקיים את הבטחותיו.

2

יחד עם זאת, אסור לנסיך להיות חסר הגנה של החוק והמשפט, כדי ליפות בהם את הפרת הבטחותיו. העמדת הפנים והפגנת כבוד לדת חשובה לשמירת מעמדו של הנסיך.

3

נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום השלטון בידיו וכל האמצעים ראויים לשם כך. הכל ישבחו אותם כי את לבו של ההמון תופסים תמיד מראה העיניים וההצלחה.

4

נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות. מקיאוולי ממליץ לנסיך להחליש את בעלי העוצמה ולתת הגנה לאלו שאין להם עוצמה.

נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות

הוא נותן דוגמה מההיסטוריה של רומא העתיקה: הרומאים הקפידו לכבוש ארץ, להקים בה מושבות, לרצות את בעלי העוצמה הפחותה ולדכא את בעלי העוצמה.

5

על פי מקיאוולי המורא של האזרחים מהנסיך חשוב, אהבתם פחות, אבל חשוב מאוד שלא ישנאו אותו.

6

לנסיך יכולות להיות בעיות פנים ובעיות חוץ. את בעיות החוץ צריך לפתור ע"י צבא חזק. שקט מבחוץ מביא ליציבות פנים. קנוניות פנים ניתן למנוע אם העם מרוצה. אם הנסיך יהיה אהוב על הציבור הם לא יהיו שותפים לקנוניות נגדו. מקיאוולי ממליץ לנסיך להיות נדיב כלפי העם ולבזבז נכסיהם של זרים כי זה אינו ממעט את כבודו, אלא אדרבה, הולך ומגדל אותו. בזבוז נכסיו שלו עשוי להזיק לו.

הנסיך האמריקאי  – קיסינג'ר

יתכן שקיסינג'ר, שהעריץ את מקיאוולי העניק לנתניהו כשי עותק של ספר הנסיך באחת מפגישותיהם במשך השנים והעביר לנתניהו את הלפיד של הריאל פוליטיק המקיאווליסטי.

לפני מספר חודשים נתלה שלט חוצות עם תמונת ענק של נתניהו ועליו הכיתוב – האהוב. הכי טוב לנסיך שיהיה אהוב. אם לא אהוב, שיהיה ממנו מורא, אבל אסור לנסיך שיהיה בוז או שנאה כלפיו. כך כתב מקיאוולי. אולי זו הסיבה שנתניהו נלחץ כל כך מההפגנות נגדו ועושה הכל כדי להפסיקן.

סער ובנט יעשו היסטוריה או שיהיו כגנץ ואשכנזי?

אריה דרעי כבר הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בבחירות האחרונות דרעי ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו, לתדהמת ציבור הבוחרים של כחול לבן.

דרעי הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים מעשים מעוררי כעס בעם. דרעי כבר ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו

הלחץ של נתניהו ודרעי על סער ובנט רק התחיל, ולא בטוח שהם לא יתהפכו כגנץ ואשכנזי, שהעבירו מאות אלפי קולות של בוחרי כחול לבן לבלוק של נתניהו. אולי זה תרגיל. נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום שלטונו וכל האמצעים ראויים.

אריה דרעי ובנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אריה דרעי ובנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

 מצד שני, על פי תוצאות סקר בחירות מהשבוע שעבר, יהיו לסער, לפיד, בנט, ליברמן, הורוביץ, חולדאי וגנץ ביחד 63 מנדטים. אם אלו יהיו תוצאות הבחירות, וחברי כנסת נבחרים לא יעברו לבלוק של נתניהו ברגע האמת, הם יוכלו להרכיב ממשלה ולהביא מהפך היסטורי כמו זה של מנחם בגין, ויצמן ושרון ב-1977.

עוד חודשיים וקצת נדע את התשובה. האם זו תהיה חזרתה של מדינת ישראל הדמוקרטית עם ממשלה מתפקדת, כנסת פעילה, תקציב מדינה 2021 ויציאה מהמשבר השלטוני המתמשך, או המשך הריאל פוליטיק של הנסיכות המושחתת, המרושעת, המקיאווליסטית ומלחמתה המתמשכת במוסדות השלטון הדמוקרטי, במשרד המשפטים, ביועץ המשפטי לממשלה, בבתי המשפט ובחוקי המדינה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

יעקב מרגי על הפרת ההוראות: "רוצחים עם שטריימלים"

הפרקליטות דוחה בקשת נתניהו לדחיית משפטו: "בקשה מופרכת וסוטה לחלוטין מהחוק" ● יאיר גולן: "הסכם גרעין חדש של ביידן ישמור על בטחון ישראל" ● ליברמן: "נתניהו נקט עמדה חד צדדית בארה"ב, זו הייתה טעות" ● ח"כ אלי אבידר משיק "שירות משלוחים" להזמנת הפגנות ● משרד החינוך יצא בשורת הקלות לתלמידים בבחינות הבגרות ● מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1, לראשונה מאוקטובר

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

על חיסונים ופוליטיקת זהויות

לצד המילים הטובות שנכתבו, ובצדק, על פרויקט החיסונים של ישראל, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות רבות.

לצד המילים הטובות על פרויקט החיסונים הישראלי, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות

זה התחיל בפרסום מטריד אודות נתוני החיסונים לקורונה במנה הראשונה: ככל שאתה משתייך לקבוצה בעלות מדד סוציו-אקונומי גבוה יותר, כך גדל דרמטית הסיכוי שלך להתחסן, וזאת ביחס הפוך לאזרחיות ואזרחים המשתייכים לאשכול נמוך יותר. וכל זה על רקע נתוני התחלואה המעלים תמונת מצב הפוכה לגמרי ולפיה שיעורי התחלואה גבוהים מצויים בעיקר ביישובים המשתייכים לאשכול תחתון., במילים אחרות ופחות מכובסות: עניים מחוסנים פי כמה פחות מעשירים.

זה המשיך בהחלטתו של השר לביטחון הפנים – ובניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – שלא לאפשר לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך שהוא מעמיד בסכנה את חייהם של אסירים בקבוצות סיכון. השר אוחנה מעדיף להתעלם, כנראה, מהרעיון שעונשי מאסר אמנם שוללים חירות אך בשום אופן אינם פוגעים בזכות לבריאות. מעניין מה חושב על ההחלטה הזאת שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר אריה דרעי, להזכירכם, שותפו הקבוע והאוהד של הבוס של אוחנה.

ואז התבשרנו על החלטה אומללה נוספת של משרד הבריאות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן החיסונים לעובדי בתי החולים. ע"פ ההחלטה, הרופאים והרופאות, האחים והאחיות ועובדי המנהלה ואף דוברי בתי החולים יחוסנו מיד, יחד איתם יחוסנו שאר העובדים במחלוקות הקורונה, וזה מצוין. אך יתר עובדי הקבלן של בתי החולים לא זכאים כרגע להתחסן. וכך, בהחלטה שערורייתית ובלתי מתקבלת אחת, הופך שם המבצע "נותנים כתף"- לבדיחה עלובה ולא מצחיקה.

מעבר לציפייה מצוות הרופאים והרפואה לסרב להחלטה נוראית ולא הוגנת שכזאת, זועקת לשמיים ההבנה, כי בעיניהם של מקבלי ההחלטות, מדינת ישראל מחולקת לשווים יותר ושווים פחות, הרבה פחות.

עצם ראיית עובדי הקבלן כעובדים שקופים ותו לא, עבדים מודרניים, שגם בימי שיגרה לא זוכים ליותר ממינימום יחס ושכר, מעוררת חלחלה ותחושת גועל עצומה. אך לא פחות היא מעוררת שאלות לגבי רמת ההבנה של מקבלי ההחלטות במלחמה בנגיף – על, ובכן, היכולות של הנגיף עצמו.

זה המשיך בהחלטת השר לביטחון הפנים – בניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – לא לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך סיכון חייהם. מעניין מה חושב על זה שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר דרעי

כי מבחינת ההיגיון הפשוט, הקורונה כבר לימדה אותנו שיעור חשוב: היא איננה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגותו של הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת, להותיר עובדי בית חולים ללא חיסון, מה שמסכן בוודאות את חיי החולים, ובייחוד את אלה שעדיין לא חוסנו ואת שאר הצוותים הרפואיים?

הרי גם אם נניח את נושא המוסריות בצד, מדובר בלוגיקה בסיסית: מדובר בעובדים השוהים שעות ארוכות בבתי החולים, באים במגע עם חולים, גם אם אינם עובדים במחלקות קורונה. כשהם ייפגשו עם יתר העובדים הקבועים שהתמזל מעמדם וחוסנו, או עם הציוד הרפואי, או עם החולים שלא התחסנו או שאינם יכולים להתחסן מסיבות שונות, מה הועילו "חכמים" בתקנתם?

מקרים כאלו הינם מיקרוקוסמוס למה שבעיני ליברטאנים נתפס כעניין של בחירה ומקדש את חירות האדם. בסופו של דבר, בעיניהם, זה הכול עניין של יחסי עובד ומעביד ותו לא. אבל האמת היא שמדובר בהיררכיה מעמדית ברורה.

בסוף, מדובר בפוליטיקת זהויות ידועה, הרואה הבדל בין אדם לאדם גם בשיאה של מגיפה עולמית. הניאו-ליברלים מאמינים בחשיבות ההון לפני האדם, מרגישים בנוח לתעדף מתן חיסונים לישובים מבוססים עם אחוזי תחלואה אפסיים על חשבון כאלה שנולדו ביישוב הלא נכון, עם תחלואה גבוהה, למגזר הלא נכון, והמועסק, בד"כ, בתנאי עבדות של קבלן.

זה יכול להיות עובד ניקיון שלוקח חלק פעיל במלחמה הזו ושתפקידו למנוע זיהומים במקומות הכי רגישים לכך, וזה יכול להיות מאבטחים שעובדים שעות רבות מאוד תמורת מעט מאוד כסף בשמירה על כולנו. זה יכול להיות גם ההורים, הסבים והסבתות שלנו, תושבי ותושבות הפריפריה הגאוגרפית והמעמדית. זה הקופאיות, נהגי אוטובוס, עובדי רווחה (שלא נספרים כבר שנים). וזה גם הסרת האחריות על חיסונם של תושבי עזה והגדה, על כל ההשלכות שבדבר.

הקורונה לימדה אותנו שאינה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגות הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה להותיר חלק מעובדי בתי החולים ללא חיסון?

מה שמשותף לכל אלה, לכל המקרים האלה – היא ההבנה הפשוטה שההגנה עליהם, היא בסופו של דבר הגנה על כולנו.

והנה לכם, על רגל אחת, על מה שבאמת צריכות להיות הבחירות האלה.

מאיר מישאל-שמואלי, פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 685 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה