הנערות השקופות

נערה במצוקה, אילוסטרציה (צילום: NonChanon / iStock)
NonChanon / iStock
נערה במצוקה, אילוסטרציה

איך הגענו למצב שבו אנחנו מזדעזעים מאירועים קשים לרגע אחד ומיד עוברים הלאה? האם זה קורה כי ישנו ריבוי מקרים נוראיים של אלימות כלפי ילדים, נערים, נשים ובכלל? או כי התקשורת מציפה אותנו בחדשות קשות מבוקר עד ערב? האם זו הסיבה שאנחנו מקבלים סיטואציות הזויות שהדעת לא יכולה לתפוס בכלל?

לאחרונה התוודעתי מדיווחים בתקשורת ומדו"ח מבקר המדינה לאוסף מקרים שמתרחשים לנו לכאורה ממש מתחת לאף כבר מעל עשור ואף אחד, אף אחד לא עושה כלום, או לפחות לא עושה מספיק. גופי פיקוח ואכיפה מגיעים, מבקרים, כותבים דוחות והניגון ממשיך. בכל אותן שנים ארוכות, נערות צעירות סגורות לכאורה ללא תנאים סבירים ונורמליים וללא חופש לחיים במעון שתפקידו להגן עליהן ולאפשר להן כר לשיקום והתפתחות מיטבי אחרי כל הזוועות שהן גם ככה עברו בחייהן. מה בסך הכול הן מחפשות? למה הן זקוקות? מקום לשים את הראש, מזון, ואם אפשר גם חום ואהבה.

גופי פיקוח ואכיפה מגיעים, מבקרים, כותבים דוחות והניגון ממשיך. בכל אותן שנים ארוכות, נערות צעירות סגורות לכאורה ללא תנאים סבירים ונורמליים וללא חופש לחיים במעון שתפקידו להגן עליהן

בוועדת ביקורת המדינה, שדנה בדו"ח זה לפני כשבוע, ייצגתי את הנהגת ההורים הארצית בתפקידי כראש צוות המוגנות הארצי. ביקשתי בכל לשון של בקשה כי הנושא יטופל, וכי אין לעבור עליו לסדר היום. זה לא עוד ממצא ביקורת. ביקשתי כי יחקרו וימצו את הדין ככל שיידרש, כדי לתת מעט כבוד לאותן נערות שהחיים לא האירו להן את הדרך. ממש כרגע, תוך כדי כתיבת הפוסט קיבלתי תשובה ממשרד החינוך: לטענתם מדובר באחריות של משרד הרווחה, וכי הם עצמם אחראיים רק על החלק של הלמידה, וכאן אין בעיה כי הבנות לומדות.

ובינתים, לאורך שנים ארוכות, הבנות הללו נופלות בין הכסאות, ואיש לא יחזיר את ילדותן ואת נעוריהן האבודים. חום ואהבה, כולנו זכאים לזה, בטח בגיל צעיר. בייחוד נערות שעברן הוכיח להן, על בשרן, שדברים כאלה אינם בנמצא. נערות שאיבדו את האמונה בטוב, בחיובי, באהבה. מה שלנו נראה טבעי הוא לא פעם כמעט בלתי אפשרי עבור אחרים. במקרה זה – אחרות. נערות חסרות מזל, שהחיים הביאו אותן לרחוב, לסמים, לזנות. נערות שמכירות ניצול, רוע, פוגענות.

איפה לעזאזל מדינת ישראל כשצריך אותה? מי ישמור על הילדים ובני הנוער חסרי גב משפחתי או דמות משמעותית תומכת? למה מפקירים אותן ואף אחד לא זועק את זעקתן?

האם משרדי הממשלה, בעיקר החינוך והרווחה, טומנים את ראשם בחול גם הפעם ומעדיפים לא לדעת? האם מישהו מהם ניסה לדמיין נערה עזובה יושבת בחושך מנסה להתמודד עם מחשבות מלאות בזוועות החיים? נערה בודדה ואובדנית שרוצה לשים קץ לחייה כי אין להם משמעות? מישהו במגדל השן ישב וחשב איך זה מרגיש? מישהו הלך לראות איך זה נראה?

בפועל, מצאו כלא לא רשמי, בדמות מעון אשר אמור להבריא אותן, לשמור עליהן, לדאוג לצרכים הבסיסיים שלהן ובעיקר לסייע להן להשתלב בחברה. סגרו את דלתות הענק מאחורי כל נערה שמגיעה לשם ו… שקט, דממה. מה שלא יודעים לא כואב.

לקרוא את דוחות מבקר המדינה, הסנגוריה הציבורית, הכתבות בתקשורת ולא להאמין. לא להאמין שעבר מעל עשור ועדיין הממצאים מהשטח ממשיכים לזרום. לא להאמין שלאף אחד לא באמת אכפת מה קורה שם.

לקרוא את דוחות מבקר המדינה, הסנגוריה הציבורית, הכתבות בתקשורת ולא להאמין. לא להאמין שעבר מעל עשור ועדיין הממצאים מהשטח ממשיכים לזרום. לא להאמין שלאף אחד לא באמת אכפת מה קורה שם

הכינוי שהדביקו להן הוא "קצה הרצף הטיפולי" מין ביטוי כזה שמסיר אחריות מכולם, מרחיק, כמעט על גבול מחלה ללא מרפא. כן, הן הגיעו לאיזה שהוא קצה, לא מבחירה. איתרע מזלן והן שם. הן רק רוצות אהבה, חיבוק, ובעיקר מישהו לסמוך עליו. לפעמים עדיף להגיד שאנחנו לא יכולים לעזור מאשר להזיק עוד יותר. אולי היו מחפשים פתרונות אחרים, אולי אפילו היו מוצאים, מי יודע. אבל ברגע שלכאורה נמצא פתרון, כזה אשר עדיף שלא נדע מה הוא מכיל, אין יותר צורך לחפש פתרונות אחרים. אין צורך להתאמץ, הן כבר בתחתית, יש מספיק צרות במדינה.

מעבר להרבה כאב, אני חשה עלבון גדול עבור האמונים על המערכת ועל הפתרונות. אני מתביישת עבורם, שהם חסרי אונים אל מול קצה הרצף הטיפולי. אני כואבת את כאבן של הנערות עד דמעות ויודעת שכעת נותר לצעוק חזק, לדפוק על השולחנות ולהגיד די. נמאס. הדעת לא סובלת את העובדות. לא עוד.

בדוח מבקר המדינה האחרון, שפורסם לפני כמה חודשים, נכתב כי איכות המזון כל כך ירודה עד שלעיתים המדריכים, אותם מדריכים שמתחלפים שם בתדירות גבוהה, נאלצים להביא להן מזון מהבית. אז אולי בכל זאת יש מי שדואג לשלומן, לזמן קצר, אולי. יחד עם זאת נכתב כי:

"הנערות במעון 'מסילה' הלינו לפני צוות הביקורת כי השימוש באמצעי הריסון גורם להן לא פעם כאב פיזי רב, לעיתים עד כדי פגיעות גופניות וחבלות, ועל פי תחושתן, אף השפלה קשה שלעיתים נעשית ללא הצדקה או תוך כדי שימוש בכוח מופרז".

הממצא הזה על הכאב, החבלות וההשפלה בריסון לא קיבל אפילו מעמד של ריבוע תכלת שמאפיין את ריכוז ממצאי הביקורת של המבקר. זה שוכב שם בתוך דוח הביקורת כמו עוד ממצא טכני שיש לטפל בו בהמשך, כמו אבן שאין לה הופכין.

הממצא הזה על הכאב, החבלות וההשפלה בריסון לא קיבל אפילו מעמד של ריבוע תכלת, המאפיין את ריכוז ממצאי הביקורת של המבקר. זה שוכב שם בתוך דוח הביקורת כעוד ממצא טכני שיש לטפל בו בהמשך, כאבן שאין לה הופכין

אין מי שיצעק את צעקתן של נערות מסילה. אין מי שיחבק אותן ויגיד להן שיהיה בסדר. אבל מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות ולחקור לעומק מה עולה בגורלן מאחורי דלתיים סגורות ולא לחכות יום אחד נוסף. כל יום בחייהן זה כמו נצח. בזמן שאנחנו נאבקים עבור כולם, נערות מסילה נשכחו מאחור, הרחק מאחור, מאחורי דלתות פלדה כבדות ועבות. לא שומעים כלום. שקט. דממה. הגיעה העת לפתוח את הדלתות, להסתכל בעיניים אמיצות ולב חפץ ולמצוא פתרון אחר. חדש. מבריא. אחראי.

מכתב התשובה הרשמי שקיבלתי הבוקר מהאגף הפדגוגי של משרד החינוך, אשר מבהיר כי המשרד אחראי על ההשכלה של הנערות ואילו משרד הרווחה הוא זה שאמון על כל השאר, מבטא את הבעיה בקליפת אגוז. מהבדיקות שהם ביצעו, כך הם מדווחים במכתב, מערך הלמידה מתקיים ןהנערות אף מגלות מוטיבציה גבוהה ללמידה.

קשה לבחור את המילים שיתארו את תחושת התסכול שלי מתשובה זו, מגבולות הגזרה הקרים והמנוכרים של מערכת החינוך בישראל, וזאת לאחר קבלת הנתונים הקשים המוצגים גם בדו"ח מבקר המדינה. היכולת לעשות את ההפרדה הזו מעידה לגמרי על התפיסה החינוכית של משרד החינוך, תפיסה שאסור לנו לקבל אותה ולהשלים איתה. כזו שעוסקת בפדגוגיה גרידא, בנורמלי, התקין והממוצע. בשוליים יש כנראה ציפייה שיטפלו משרדים אחרים.

סיגל שפיץ טולדנו היא אמא ל-4 מגבעתיים, נשואה לחיים, רו"ח עצמאית בתחום הביקורת והבקרה הפנימית, ניהול סיכונים ואבטחת מידע. מרצה לביקורת במסלול האקדמי של המכללה למנהל. בוגרת תואר שני MBA עם תזה מחקרית בתחום הפרטיות. בעלת תעודת הוראה. פעילה חברתית בעיקר בתחום החינוך, משמשת כיו"ר ועד ההורים של גבעתיים, יו"ר ועד הגנים הארצי וראש צוות מוגנות של הנהגת ההורים הארצית. משמשת גם כיו"ר ועדת הביקורת של עמותת תודעה העוסקת בפגיעה וניצול מיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 990 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הבעיה של ארז דריגס

ארז דריגס הקדיש את החלק הארי בראיון שהעניק אמש לדקדוק בעובדות ● הוא "חש בושה" אבל מבקש לשים דברים בפרופורציה ● הוא "לוקח אחריות" אבל לא מבין למה אומרים שזה "בניגוד לרצונן" ● התוצאה היא ראיון התנצלות עם הרבה מילים נכונות על "אחריות", "שינוי", "הבנה", ו"תיקון" - אבל ללא מילת התנצלות אחת

עוד 1,065 מילים

תקווה חדשה

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

גלנט: לבטל את מודל הרמזור בלימודים עקב החיסונים

נחמן אש: חשש מפני עלייה בתחלואה שתחייב חזרה לאחור ● אורנה ברביאי על תקיפת פעילה אתמול: נתניהו צריך לגנות את האלימות ● במטה הליכוד מוטרדים מממצאי הסקרים שנערכו בימים האחרונים ● אלקין: לא פוסלים ישיבה עם מרצ אבל הם צריכים לחזור בהם מהאמירה של הורוביץ אתמול

עוד 6 עדכונים

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

תגובות אחרונות

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה