הכתבה בידיעות "העשירון העליון כובש את 8200" עושה עוול לאחת מהפלטפורמות הכי מקדמות אינטגרציה ומוביליות חברתית. הטענות על שימור מבנה החברה וקידום השכבות העליונות הינן שגויות ונוגעות בסוגייה באופן שטחי, שעושה עוול לאנשי היחידה ולאלו שעוסקים בבניין הכוח שלה.
המתגייסים ל 8200: ערי המרכז שולטות, ובפריפריה מתקשים להדביק את הפער. בזמן שבהוד־השרון ורעננה, למשל, אחוז המשרתים ביחידה הוא למעלה מפי שלושה משיעורם באוכלוסייה הכללית — בנתיבות ובשדרות היחס הפוך כמעטhttps://t.co/zlmv1Np190 pic.twitter.com/xOQmgCxHgz
— יוסי יהושוע (@YehoshuaYosi) December 6, 2020
גילוי נאות, אני קצין במיל' ביחידה המבצעית של 8200, תפקידי במילואים הוא למיין ולראיין מלש"בים המועמדים ליחידה, תפקיד אותו התחלתי עוד בסדיר וסה"כ אני מבצע אותו במשך כעשור. במהלך העשור זכיתי לראות את התפתחות תהליכי המיון ליחידה וכיצד הם עוברים שינויים לטובה שיאפשרו ליחידה להנות מהכשרונות הטובים שיותר שיש לאוכלוסייה בישראל להציע.
במהלך העשור זכיתי לראות את התפתחות תהליכי המיון ליחידה וכיצד הם עוברים שינויים לטובה שיאפשרו ליחידה להנות מהכשרונות הטובים שיותר שיש לאוכלוסייה בישראל להציע
במהלך השנים זכיתי לראיין מלש"בים מאילת, חיפה, מטולה, כרמיאל, קרית גת, כפר סבא, תל אביב, דימונה ומעלות. ראיינתי אשכנזים ומזרחים, חילונים ומתנחלים, דרוזים ואתיופים. בשנים האחרונות היחידה עברה שינויים רבים ואפילו מגויסות בנות לשירות כלוחמות ביחידה. המראיינים אצלנו נחשפים לכל קצוות ומגוון האוכלוסייה וזוכים להכיר את דור העתיד אך גם ללמוד על אי-שוויון ההזדמנויות הקיים במדינה.
המספרים מציירים תמונה עקומה. ניכר שיש לילד שמגיע מאזור המרכז או מעיר מפותחת סיכוי גבוה יותר להתקבל ליחידה, אך הסיבה אינה נעוצה בקבוצת האיכות אליה הוא משתייך, אלא ברמת ההוראה הטכנולוגית ומגוון המקצועות הרלוונטיים ליחידה (סייבר, מדעי המחשב, רובוטיקה, מיכטרוניקה וכו') אשר באפשרותו ללמוד בבית ספרו ובאזור מגוריו.
8200 היא תמונת מראה של החברה הישראלית ומלמדת כיצד מפוזרים כספי החינוך והיכן משקיעים יותר משאבים והיכן פחות. אנו, אלה שאחראים על המיון והאיתור, מחוייבים לבחור מלש"בים לשירות ביחידה אשר עומדים בסטנדרטים מסוימים, רף שנקבע, ממנו אסור לנו לרדת. ישנה רמה מקצועית בסיסית שהמלש"בים צריכים לעמוד בה ואילולא יעמדו בה, הם יתגייסו לצבא ויעברו תקופת הכשרה ארוכה מהמתוכנן, עד כדי כך שהצבא לא יוכל להנות מפירות ההכשרה במעט זמן שיוותר להם לשירות.
לכן אנו עדים לתופעה כי היחידה מכילה יותר חיילים מיישובים מבוססים. אני, כמי שגדל בתל אביב, זכיתי לכמה וכמה מורות שלימדו מחשבים ומקצועות טכנולוגיים. אך בלא מעט מהראיונות שאני עורך, אני נתקל במלש"בים מהפריפריה, שמספרים כי יש מורה אחת בלבד למדעי המחשב בבית ספר, ובחלק מהמקרים אני גם נחשף למלש"בים שאין בבית הספר שלהם אפשרות ללמוד מקצועות טכנולוגיים בגלל חוסר במורים.
לצבא תפקיד חשוב בגיבוש החברה הישראלית, מאז קום המדינה הצבא משמש ככור היתוך בו זוכים לשתף פעולה אנשים מכל קצוות האוכלוסיה. הכתבה ב"ידיעות אחרונות" עושה עוול ליחידה, היא איננה מכילה רק אשכנזים מהמרכז, "צפונבונים".
ניכר שיש לילד שמגיע מאזור המרכז או מעיר מפותחת סיכוי גבוה יותר לעמוד ברף הטכנולוגי כדי התקבל ליחידה. 8200 היא תמונת מראה של החברה הישראלית ומלמדת כיצד מפוזרים כספי החינוך שלה
היחידה מכילה גם את נציגי "ישראל השנייה", מזרחים מיישובים פחות מפותחים, כיוון ששם ישנן יותר משפחות בהן דוברים ערבית בבית, והם משרתים ב-8200 לצד דרוזים ולצד אשכנזים שלמדו 5 יחידות ערבית בתיכון. 8200 מכילה חיילים מיישובים מבוססים שזכו למגוון של מקצועות לימוד טכנולוגיים לצד כאלה מיישובים פחות מבוססים, שלמדו אלקטרוניקה ומשרתים כטכנאים.
כל אותם אנשים, ללא קשר לרקע שהם באים ממנו, זוכים לנקודת פתיחה טובה בחייהם הבוגרים, לידע טכנולוגי שבאפשרותם לתרגמו באזרחות לעבודה עם משכורת גבוהה. 8200 מאפשרת לאנשים להתגבר על רקע קשה, על ילדות במקומות עם פחות הזדמנויות, ובעיקר לתת להם הזדמנות אמיתית לבנות לעצמם חיים טובים ומבוססים, הזדמנות שמערכת החינוך איננה תמיד מצליחה להעניק לכל ילדי הארץ.
הסטריאוטיפ שהתקשורת מקבעת בעיני הציבור שגוי ומטעה. 8200 משקיעה משאבים עצומים בהנגשת החינוך הטכנולוגי לפריפריה ולאלה שאין ידם משגת, במטרה ליצור חברה שוויונית יותר ומתוך הכרה כי אמנם חשובה הרמה הטכנולוגית של המתגייסים, אך לא פחות חשוב המגוון האנושי. כיוון שרק כך היחידה יכולה לשמר את החדשנות והקידמה בתוכה, ולהבטיח שתהיה מוכנה להתמודד עם האתגרים הקיימים והעתידיים העומדים בפניה.
גיא רוה הוא אנליסט לאיתור הלבנות כספים באינטרנט, קצין במיל', סטודנט לתואר שני במדע המדינה, מתעניין וחוקר יחסים בינלאומיים ואת הקשר בין ספורט לפוליטיקה בפרט. לולא הקורונה היה אמור להתחתן בעוד כמה חודשים, אבל החתונה נדחתה לשנה הבאה.
סופת החורף הארקטית URI שפגעה בחלקים גדולים במרכז ודרום ארה"ב בשבוע השלישי של פברואר, הביאה לטמפרטורות של הקפאה עמוקה בעיקר בטקסס, לנפילת רשת החשמל למספר ימים במקומות רבים במדינה, פגעה באספקת הגז, באספקת המים, ברשת הסלולרית, ובאינטרנט. הסופה הביאה למותם של מאות בני אדם שקפאו למוות, או שהורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר .
סופת החורף הארקטית בטקסס פגעה באספקת החשמל, הגז, המים, ברשת הסלולרית ובאינטרנט וגרמה למאות לקפוא למוות, או הורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר
בשיא הסערה, ב-14 עד ה-17 לפברואר, כשהטמפרטורות צנחו הרבה מתחת לאפס, היו כארבעה מיליון טקסנים מנותקים מחשמל. גם זרם המים לבתים שובש בשיא הסופה למספר ימים ומאות אלפים התבקשו להרתיח את המים לפני השימוש בהם מאחר שמתקני ההתפלה והטיהור סובלים ממחסור בחשמל. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על טקסס כאזור אסון.
טקסס העדיפה את השוק החופשי וקבלה משבר חשמל קטסטרופלי
הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים. זאת, בשוק אנרגיה שעבר דה-רגולציה והמבודד במידה רבה מרשת החשמל בארה"ב, מה שהשאיר את טקסס לבדה במשבר.
מומחי אנרגיה ומדיניות טוענים מזה שנים שהאופן שבו טקסס מנהלת את תשתיות החשמל שלה הוא מתכון בטוח לקריסה מערכתית. הם הטילו את האשמה בכישלון מערכת החשמל בסופה על המחוקקים ועל סוכנויות המדינה שלא שעו לאזהרות ממדעני האקלים לאחר הסופות הקודמות ולא הכינו את מערכת החשמל לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר. לדבריהם החלטתה של טקסס לא לדרוש ולא לחייב שדרוגי ציוד בכדי לעמוד טוב יותר בטמפרטורות החורף הקיצוניות, והבחירה לפעול במערכת חשמל מבודדת מרשתות אחרות במערכת החשמל בארה"ב, השאירה את טקסס לא מוכנה למשבר החורף.
לדברי רוברט מקלו מחברת הייעוץ מקלו ריסרץ":
"זהו חוסר הכנה שיטתי, זה לא במקרה, הם תכננו את התוצאה הזאת".
הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים
מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית. וגם לא טורבינות הרוח הקפואות כפי שטענו רפובליקנים מובילים. תחנות כוח, צינורות גז, ורשתות חשמל פועלות היטב בקנדה, באלסקה, בצפון אירופה, בתנאי מזג אויר קשים מאלו שהיו בטקסס. לפי המבקרים, בשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין.
לפי הוול-סטריט ג'ורנל, בעיית הליבה במשבר החשמל בטקסס נובעת מזה שספקי החשמל יכולים לגרוף רווחים על ידי אספקת חשמל ללקוחותיהם בטקסס, אך הם אינם נדרשים או חייבים לספק את החשמל ואינם עומדים בפני קנסות בגין אי אספקה החשמל בעיקר בשעת חירום ממושכת.
זה הוביל לפיאסקו שהשאיר מיליוני אנשים במדינה השנייה באוכלוסיית ארה"ב ללא חשמל, ללא מים, ללא תקשורת, במשך ימים.
סערה קשה שיתקה כמעט כל מקור אנרגיה, מתחנות כוח פחמיות, גזיות וגרעיניות ועד טורבינות רוח, מכיוון שבעליהן לא ביצעו את ההשקעות הדרושות לייצור חשמל בטמפרטורות נמוכות.
המחירים הגבוהים שמפעילים יכולים לגרוף בתקופות של שיא הביקושים היו אמורים להוות תמריץ מספיק עבורם להשקיע בשמירה על הציוד מפני מזג אוויר קשה, אבל זה לא מה שקרה.
כאמור לעיל, אחת הסיבות העיקריות לקטסטרופה בטקסס היא המבנה פיננסי למערכת החשמל בטקסס, המבוסס על השוק החופשי, שתכנן ויליאם הוגאן, פרופסור למדיניות אנרגיה גלובלית בהרווארד. האסטרטגיה פשוטה, ככל שהביקוש לחשמל עולה, כך גם המחיר עולה.
בתיאוריה, ברגעים של ביקוש גבוה לחשמל, כמו במשבר הקפאון הנוכחי בטקסס (פברואר 2021), עם טמפרטורות מתחת לאפס, המחירים הגבוהים מכריחים את הצרכנים להפחית את צריכת האנרגיה שלהם מכיוון שמחיר החשמל עולה והופך לבלתי משתלם.
ביוסטון, לדוגמה, מחיר החשמל נסק מ-22 דולר לכ-9,000 דולר למגוואט לשעה בשיא המשבר ביום השני ושלישי בתקופת הקפאון. עליה שהייתה אמורה להביא לצריכה מופחתת ולמנוע עומס יתר על תחנות הכוח.
מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית או טורבינות הרוח הקפואות כטענת רפובליקנים מובילים. טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין
מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?
בעיצומה של הקטסטרופה בטקסס, אמר הוגאן לניו יורק טיימס כי שוק האנרגיה של טקסס תפקד כמתוכנן:
"זה לא נוח, זה לא נחמד, זה הכרחי".
שוק האנרגיה של טקסס אולי תפקד כמתוכנן לפי התפיסה הניאו-ליברלית ובשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, ותוך הקפדה מוחלטת על יישום הכלכלה הניאו-ליברלית, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים, אבל בשטח, מערכת החשמל קרסה ולא סיפקה חשמל.
עשרות האנשים מתו מהפסקות החשמל, כ-4 מיליון בתי אב בטקסס נשארו בלי חשמל, בלי חימום ובלי מים. משקי בית אחרים ניתקו עצמם מהחשמל בעקבות עלית מחירים זו, והנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר. עוד תכנון כזה עוד ניצחון כזה לתפיסה הניאו-ליברלית, ואבדנו.
על דברי הוגאן כתב אלי קוק:
"סוף סוף כלכלן שמבין ענין! השוק עובד אבל אנשים גוססים".
המשבר בטקסס מדגים את הבעיות המהותיות הכרוכות בסגידה ובאמונה המוחלטת בשוק החופשי. אנשים מתו בטקסס מכיוון שבמקום הסדרים כלכליים המשרתים את בני האדם, בני האדם נדרשו לשרת הסדרים כלכליים.
מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?
הנשיא לינקולן דיבר לפני כ-150 שנה על ממשלה שהיא של העם, על ידי העם, ועבור העם. אבל החל משנות ה–60 של המאה שעברה, מיעוט קטן של מיליארדרים הוציאו מיליוני דולרים להפצת הרעיון הליברטריאני, לפיו הממשלה היא הבעיה, והביא רבים מדי מהאזרחים להאמין שהשוק החופשי הניאו-ליברלי הוא סוג של ציווי מוסרי.
המשבר בטקסס צריך להראות לנו שלעולם אסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, על ידי העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי – הנשלט על ידי "חתולים שמנים", שאינם נותנים דין וחשבון לאזרחים רגילים, הוא התשובה. התשובה היא ממשלה טובה, ולא בלי ממשלה.
כאשר הפונדמנטליסטים של השוק החופשי חושבים שדה-רגולציה מרפאת את כל התחלואים, הם מתעלמים מבעיות שדורשות פתרונות שלעולם לא יהיו רווחיים (במיוחד לטווח הקצר) אלא רק משתלמים לטווח הארוך או משתלמים בדרכים אחרות.
חינוך, טיפול רפואי אוניברסלי והשקעה בשינויי אקלים לא ישלמו על עצמם באופן ישיר יותר ממה שהצבא, המשטרה, מחקרים בסיסיים הממומנים ע"י הממשלה וחקר החלל עושים.
במונחי השקעה, מדובר בהשקעות חכמות עם עלויות גדולות וחסרונות קטנים, כמו שההשקעה בגיבוי של רשת החשמל בטקסס היתה צריכה להיות. אולי האסון בטקסס יבהיר זאת לכולם.
את הדוגמה הטובה לקרדו, להצהרת-האמונה הניאו-ליברלית, נתן טים בויד, ראש עיריית קולורדו סיטי בטקסס, לשעבר, בציוץ מה-16 לנובמבר:
בעקבות דברים אלו בויד נאלץ להתפטר.
המשבר בטקסס צריך להראות לנו שאסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, ע"י העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי הנשלט על ידי "חתולים שמנים" הוא התשובה
הלקח לישראל ברור. הישמרו מפונדמנטליסטים של השוק החופשי מהתערבות ממשלתית, כמו פורום קהלת, המפרסמים מאמרים, תוכניות פעולה, והצעות חוק ברוח דברי טים בויד.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
בין הרבה מבוכות אחרות שפקדו את מחנה המרכז שמאל בחודשים האחרונים וחשפו את חולשותיו, סוגיית אבתסאם מראענה היא המביכה מכולן. כאילו לא למדנו כלום מתעמולת הימין ב-20 השנים האחרונות – משגרים בלון ניסוי עם קצת חומר נפץ, ואנחנו מחבקים אותו לחיקנו ונהנים מכל שבב וגיץ של שלבי הפיצוץ.
בין הרבה מבוכות שפקדו את מחנה המרכז שמאל בחודשים האחרונים וחשפו את חולשותיו, סוגיית אבתסאם מראענה היא המביכה מכולן. כאילו לא למדנו כלום מתעמולת הימין ב-20 השנים האחרונות
מאות ראיונות קיימו מועמדי ומועמדות מפלגת העבודה לכנסת ה-24 בשבועות האחרונים, אבל במערכות התקשורת שכבר הפסיקו לדבר אידאולוגיה, ערכים וחזון, על מה נותר לדבר מלבד הבלון ששיגרו לאוויר ליצני החצר מבלפור? אתם מתאריםות לעצמכן מצב שבו בן גוריון, רבין או פרס היו בכלל מתייחסים לדברים הללו ולא זורקים אותם בפרצופו של הימין?
באף אחד מהראיונות הללו, איש מנציגי המחנה הדמוקרטי-ליברלי לא התייצב איתן וחשף את ערוותם וריקנותם הערכית של אותם מפריחי בלונים. אמנם הקולות מתוך מפלגת העבודה לפסילתה של מראענה נותרו חלשים (הישג מרשים כלשעצמו), אבל ראינו הרבה התפתלות והתכדרות עצמית המעידה על בושה ותחושת אשם.
מרב מיכאלי פעלה בגבורה בשנה האחרונה וניכר שהציבור מעריך את זה. אף על פי כן, שאלה אחת פשוטה של אופירה וברקו הצליחה לעשות מה שהצעות לכניסה לממשלה, תביעה משפטית, הימור מסוכן על עתידה הפוליטי ובעיקר תחושת מיאוס מהמערכת המסואבת לא הצליחו לעשות.
התשובה לשאלת אבתסאם מראענה היא ברורה וצריכה להיאמר בראש מורם: "מה יותר מסוכן לעתידה של מדינת ישראל? עבריין שמואשם בפשעים חמורים ומכהן בתפקיד הבכיר ביותר במגזר הציבורי, תוך שיסוי וקריעה של המרקם החברתי ושחיקת הדמוקרטיה, או תסריטאית קולנוע שכתבה לפני 10 שנים פוסט והתנצלה עליו? במה אתם מתעסקים למען השם? חדלנו לבלוע את גיבובי המילים שלכם ואת מזימות כוורת בלפור שעובדת מסביב לשעון ביעילות שמעוררת פלצות".
במקום זאת, במהלך שאין דרך אחרת להגדירו מאשר מזוכיזם והפנמה של דיכוי אידאולוגי, מעדיפים רבים מאנשי מחנה המרכז שמאל לטמון שוב את הראש בערימת הרפש של הימין. להתחיל במסע תחקירים לעברה של פוליטיקאית מתחילה, שנכנסה לגוב האריות מתוך רצון אמיתי להילחם בשנאה ובפירוד בין יהודים וערבים. מפקפקים בה ובכוונותיה לדאוג לנשים הערביות שנמצאות בתחתית ההיררכיה החברתית, וצולבים את יושבת ראש המפלגה על שלא נכנעת להמון ולא גירשה את האיום הקיומי מקרב המפלגה שהקימה את המדינה.
התשובה לשאלת מראענה ברורה וצריכה להיאמר בראש מורם: "מה יותר מסוכן לעתידה של מדינת ישראל? עבריין שמואשם בפשעים חמורים ומכהן בתפקיד הבכיר ביותר או תסריטאית שכתבה לפני 10 שנים פוסט והתנצלה עליו?
כמה כעס ואכזבה. כעס על שלא הצלחנו להתעלות מעל סימון האיום הקיומי התורן של נתניהו (תמיד מדובר או באישה, או בערבי או בשילוב של השניים). אכזבה מכך שלא למדנו לקח ובחרנו לחבוט שוב בעצמנו, כמו אישה שמרגישה נאורה כי היא סובלנית כלפי בעלה המכה, שהרי יש לנהוג בו בחמלה ובהכלה. כמה טיפשות ששוב לא הבנו את גודל השעה וגודל הסכנה לדמוקרטיה ולדמותה של מדינת ישראל.
אור ארז הוא פעיל חברתי-פוליטי. עוסק בדוברות פוליטית של דמויות וארגונים במחנה המרכז-שמאל. חבר ועידה לשעבר במפלגת העבודה ואקטיביסט גאה. במהלך לימודי פוליטיקה וממשל ומזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון הספיק לארגן את ההפגנה הראשונה נגד נתניהו בבאר שבע, להיפגע מרכב חולף במחאת הפונדקאות ולקבל איומים על חייו כשארגן את מצעד הגאווה בעיר. מאמין בחופש ובשוויון. החלק המרגיע ביומו הוא צפייה במהדורת החדשות לאור נרות לפני השינה.
הטקטיקה של נתניהו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בא ספר לנו איפה משרתים (בתוך 8200) אלה שבאים עם ערבית מהבית, ואיפה משרתים אלה שבאים עם ידע והכשרה טכנולוגית. ספר גם עם איזה כלים משתחררים דוברי הערבית, וכמה השירות תורם להם לקריירה עתידית, לעומת אלה שמשרתים בתפקידי סייבר למיניהם.
רמז: לדוברי הערבית אין שום קריירה מחוץ לצבא בזכות השירות.
ואחרי שהעמדנו דברים על דיוקם, תפקידה של 8200, והצבא בכלל אינו לעצב את החברה הישראלית. תפקידו להכשיר, לאמן ולהפעיל לוחמים. מי שאחראי על החינוך הלקוי שלא מכשיר תלמידים ברמה טכנולוגית גבוהה, הוא לא הצבא, אלא הממשלה.
על הצבא (ובכלל זה 8200) לבחור את המועמדים המתאימים ביותר.
העובדה שהמועמדים האלה מתרכזים בעשירון העליון (אם זה אכן כך) היא לא באשמת, ואפילו לא באחריות הצבא.