לקראת סיום עדותה של גולדה מאיר בועדת אגרנט, אמרה גולדה כי הבטיחה לחברי ועדת החוץ והבטחון שהם יוכלו לקרוא גם את הפרוטוקול, בנוסף לדין וחשבון של הוועדה, והוסיפה שהפורום הזה כבר מזמן אינו סגור הרמטית (גולדה מאיר, עדויות ועדת אגרנט, עמודים 101-103):

אגרנט: "האם היו דליפות מדיוני ועדת חוץ ובטחון? היו?"

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ידין: "האם נמסר לנו בכתב המינוי שגם הפרוטוקול יימסר?"

גולדה: "לממשלה אני חושבת כן. אם לא לממשלה גם לא לועדת חוץ ובטחון".

ידין: "כי אז אני מוכרח להגיד את האמת כרגע. יש בעיות שלא קשורות לדו"ח של הועדה שלנו, שזה באמת דברים נוראים, אם פה נמסר לנו בתוקף תפקידנו כדי להבין עניינים לדוגמה למשל על  ________________." (סוף המשפט הוסתר).

גולדה: "זה אסון אם זה יימסר".

ידין: "נניח שבתוך הדו"ח לא צריכים להכניס בדיוק. אבל פרוטוקול יהיה רשום סטנוגרמית".

גולדה: "אם מותר לי להציע לכם משהו, אני מבקשת סליחה,  _____  ימחק מהפרוטוקול". (השם הוסתר על ידי ועדת אנגלרד).

ידין: "הוא ישנו".

גולדה: "_____  ימחק. מפני שזה באמת אסון". (השם הוסתר שוב).

נבנצאל: "אני חושב שאת הפרוטוקולים אנחנו צריכים להחתים ולשים בגנזך המדינה חתומים".

ידין: "אבל פה השאלה שלי, האם אנחנו צריכים על פי החוק להראות את הפרוטוקולים לועדת חוץ ובטחון או לממשלה?"

נבנצאל: "לא".

ידין: "אם לא כתוב על הפרוטוקולים, אז אני שמח על אלה".. .

לסקוב: "זה תלוי בועדה".

ידין: "תלוי בועדה בענין פרסום, זה חומר נפץ".

גולדה: "אני אשמח אם זה יהיה לא לממשלה ולא לועדת חוץ ובטחון. מאוד הייתי מבקשת  ______ ימחק מהפרוטוקול". ___________________________________________

נבנצאל: "עד כמה שאני מבין, אין חובה למסור את הפרוטוקולים".

אגרנט: "פה כתוב רק שתגיש דין וחשבון לממשלה".

לנדוי: "אבל הועדה עדיין יכולה מצידה להטיל סודיות".

גולדה: "יפה מאוד. אז זה פתרון".

ידין: "אז זה בסדר".

הקטע מעדות גולדה מאיר בועדת אגרנט ב6 בפברואר 1974 בו היא מבקשת למחוק מישהו מהפרוטוקול

העדויות של ועדת אגרנט לא נחשפו לציבור במשך כ-40 שנים, וכנראה שגם לא לחברי הממשלה וועדת חוץ ובטחון של הכנסת, כפי שבקשה ראש הממשלה גולדה מאיר.

בעקבות פסיקה של בג"ץ, העדויות נחשפו בשנים האחרונות על ידי ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק אנגלרד. הדיון שהתפתח בנושא הפרוטוקולים, ובמיוחד דבריו של יגאל ידין המצוטטים לעיל, מתמיהים מאוד בלשון המעטה:

בעקבות פסיקת בג"ץ, העדויות נחשפו בשנים האחרונות ע"י ועדה בראשות שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אנגלרד. הדיון שהתפתח בנושא הפרוטוקולים, ובמיוחד דברי ידין המצוטטים לעיל, מתמיהים מאוד, בלשון המעטה

• מה היו הבעיות ששמעו חברי הועדה בתוקף תפקידם, בעיות שלא היו קשורות לדו"ח של הועדה והיו באמת דברים נוראים?
• מדוע התעלמה ועדת אגרנט מהדברים הנוראים ששמעה?
• מי האיש שגולדה מאיר ביקשה למחוק שמו מהפרוטוקול?
• מדוע השופטים אגרנט ונבנצאל הסכימו עם ראש הממשלה ועם ידין ולסקוב, ובאופן גורף הטילו חיסיון לא רק על שמו של האיש כפי שביקשה ראש הממשלה, אלא על כל הפרוטוקולים, למרות ששמעו מגולדה מאיר שהבטיחה לחשוף אותם לועדת החוץ והבטחון?
• מדוע הפרוטוקולים הם חומר נפץ?

ועדת אגרנט העבירה ביקורת על חוסר השקיפות של גולדה מאיר בהתנהלותה עם חברי הממשלה ועם חברי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת לפני המלחמה, וגולדה מאיר הסבירה זאת בחשש מהדלפות מפורומים בטחוניים רחבים מדי.

החשש מהדלפות ברור, אבל מה שגולדה הסתירה גם מוועדת אגרנט בעדותה זה שקיסינג'ר דרש ממנה לא לשתף איש בתכנים של הערוץ המדיני החשאי שלו עם איסמעאיל.

קיסינג'ר חזר על הדרישה הזו לחשאיות מוחלטת שוב ושוב באוזני השגרירים בוושינגטון יצחק רבין ואחריו שמחה דיניץ. התכנים היו לידיעת ראש הממשלה בלבד. אם ידלוף משהו מהערוץ החשאי יגרם אסון, כך אמר קיסינג'ר לשגרירי ישראל, וזה דומה למה שאמרה גולדה מאיר לועדת אגרנט בנושא הפרוטוקול: אם יימסר יגרם אסון.

האם האיום באסון הוא צירוף מקרים, או שהמקורות לאיום בשני המקרים היו אותו האיש, קיסינג'ר, שכונה "שאול" במכתבים של הדיפלומטים הישראלים באותם חודשים?

המברק של השגריר שמחה דיניץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ב-4 ביולי 1973, לאחר פגישת דיניץ עם קיסינג'ר בסן-קלמנטה קליפורניה, מספר ימים אחרי ההתנקשות בג'ו אלון ב-1 ביולי בוושינגטון.

המשך המברק של השגריר שמחה דיניץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ב-4 ביולי 1973, לאחר פגישת דיניץ עם קיסינג'ר בסן-קלמנטה קליפורניה, מספר ימים אחרי ההתנקשות בג'ו אלון ב1 ביולי בוושינגטון.

האם האיש שגולדה מאיר ביקשה מועדת אגרנט למחוק היה קיסינג'ר? השם כתוב מתחת למדבקה וגלוי לאנשי הארכיון. אם כן, הבקשה של גולדה מאיר למוחקו מהפרוטוקול מעידה שהדברים הנוראים ששמעו חברי הועדה בתוקף תפקידם היו קשורים לקיסינג'ר, ושגולדה מאיר חשבה שיגרם אסון אם יימסרו.

האם האיש שגולדה ביקשה מוועדת אגרנט למחוק היה קיסינג'ר? אם כן, בקשתה למוחקו מהפרוטוקול מעידה שהדברים הנוראים ששמעו חברי הועדה בתוקף תפקידם היו קשורים לקיסינג'ר, ושגולדה חשבה כי יגרם אסון אם יימסרו

את התשובות נדע בוודאות כשהעדויות של ועדת אגרנט (ומסמכי ארכיון נוספים) ייחשפו באופן מלא וללא הסתרות. ועדת אנגלרד חשפה אמנם את העדויות על פי פסיקת בג"ץ, אבל השאירה חלק מהדברים מאחורי מסך העשן שיצרה ועדת אגרנט ב-1974.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.